לקריאה נוספת:

• מדריך מסע אחר לגואטמלה
• מידע מעשי על גואטמלה
• מסע בין הכפרים הצבעוניים של אגם אטיטלן
• ציורי קיר וקולינריה בסנטה קרוז, גואטמלה

איתמר והמסע לגילוי האוצרות

אחת הדרכים המעניינות לגלות את הכפרים האלה היא בהדרכתו של איתמר בישופ, ישראלי שקבע את גואטמלה כביתו לפני למעלה מעשור. הוא התיישב בכפר התוסס סן פדרו והפך לגשר המקשר בין המטיילים לבין הכפרים הפחות מוכרים הסובבים את האגם. בניגוד להצעות התיירות ההמוניות של המפעילים הגדולים, הסיורים של איתמר הם פרטיים, אינטימיים ומעוררי חוויה עמוקה. בעזרתו של הקפטן ליאו – שייט מקומי מיומן ובעל ידע – הוא מוביל את המבקרים למסע לגילוי האוצרות הנסתרים של הכפרים הקטנים והשקטים של אטיטלן. ביציאה מהשבילים המתויירים הצלחנו לחוות את המהות האמיתית של אגם אטיטלן – אנשיו, מסורתו ויופיו הטבעי. כל כפר שביקרנו בו הציע זווית ראייה ייחודית, ויחד כולם שזרו טפט עשיר של תרבות, היסטוריה וקהילה שקל לפספס כשמבקרים במרכזי התיירות הגדולים. עבור אלו המחפשים יותר מחוויה נופית בלבד, סיור תרבותי זה מהווה הזדמנות להאט, להאזין לסיפורי האגם ולהתחבר לאורח חיים שהתמיד במשך מאות שנים.

ביציאה מהשבילים המתויירים הצלחנו לחוות את המהות האמיתית של אגם אטיטלן

סן אנטוניו: פסיפס תרבותי עשיר

המסע שלנו החל בשייט שקט באגם, כאשר ערפל הבוקר התרומם וגילה את קווי המתאר של הרי הגעש שמסביב. עם התקרבותנו לכפר סן אנטוניו, הדבר הראשון שהדהים אותנו היה השקט. הכפר, המשתרע על שפת האגם, מהווה מפלט של שלווה, הרחק מהמולת האזורים המתויירים. הכפר ידוע במפעליו המסורתיים לעיבוד חמר, בהם יוצרים אמנים מקומיים כלים מחמר בשיטות שעברו מדור לדור. היצירות מעוטרות בעיצובים מורכבים המשלבים סמלים נוצריים ומאיים, ומשקפות את הפסיפס התרבותי העשיר של הכפר. בהליכתנו על הטיילת שלשפת האגם, התפעלנו מהנוף המרהיב של המים ומגווני הכחול-לבן של מבני הכפר – בהשראת מורשת הצ'וטוג'יל הילידית.

הכפר סן אנטוניו מפורסם בכלי החמר שלו

סנטה קתרינה: אריגת מסורות ויופי טבעי

לאחר מכן הפלגנו אל סנטה קתרינה, כפר ציורי הממוקם במיקום מרהיב לשפת האגם וידוע באריגים המסורתיים שלו. עם רדתנו מהסירה, נחשפנו לבגדים מסורתיים צבעוניים, תלויים בשמש – עדות לתעשיית הטקסטיל השוקקת של הכפר. המרכז התרבותי המקומי מציע למבקרים הזדמנות לצפות מקרוב בתהליך האריגה על לומיית הגב, מיומנות שנשמרה במשך מאות שנים.

סנטה קטרינה ממוקם במיקום מרהיב לשפת האגם

שפת האגם בסנטה קתרינה היא גן עדן לחובבי טבע ונוף, עם עופות ימים אקזוטיים בשמיים וסירות דיג עתיקות הרוקדות בעדינות על המים. שוק קטן בדרך למרכז הכפר מציע מלאכות יד ותוצרת חקלאית טרייה, ומעניק הצצה לחיי היומיום של המקומיים. הקסם של סנטה קתרינה טמון בפשטותה ובאותנטיות שלה, מה שהופך אותה ליעד חובה עבור אלו המחפשים חיבור עמוק לשורשי התרבות של אטיטלן.

מלאכות יד ומזכרות בשוק של סנטה קטרינה

סנטה קרוז לה לגונה: ציורי קיר, קהילה וחוויות קולינריות

התחנה האחרונה שלנו הייתה סנטה קרוז לה לגונה, כפר שהפך למגדלור ליוזמות קהילתיות ולביטוי אמנותי. כאשר טיילנו ברחבי הכפר, נרגשנו מהציורים התוססים שעיטרו את קירותיו. כל יצירה מספרת סיפור – על חוסן, מסורת ומודעות סביבתית – וצובעת תמונה חיה של מחויבות הכפר לשימור התרבות ולשינוי חברתי.

ציור קיר צבעוני, אחד מני רבים, בסנטה קרוז לה לגונה

באמצע הסיור, התענגנו על חוויה קולינרית במסעדה מקומית הפועלת גם כיוזמה חינוכית ללא כוונת רווח. הארוחה, חגיגה של מנות מסורתיות מגואטמלה, הייתה חגיגה של טעמים ושל קהילה. המסעדה תומכת בהכשרה מקצועית ובתוכניות תיירות בת-קיימא, מחזקת את הנוער של סנטה קרוז ומבטיחה שהמורשת התרבותית של הכפר תמשיך לפרוח.

מפת אזור אגם אטיטלן, גואטמלה:

ליצירת קשר עם איתמר בישופ: 502-3049-5464+

הפוסט האוצרות הנסתרים של אגם אטיטלן הופיע ראשון במסע אחר

לקריאה נוספת:

• מדריך מסע אחר לגואטמלה
• מידע מעשי על גואטמלה
• מסע בין הכפרים הצבעוניים של אגם אטיטלן

שלושת המרכזים – קאסה וולדרס (Casa Valdres), לודג' אדמה (Earth Lodge) ואורורה (Aurora) – מייצגים גישות שונות אך משלימות לריפוי עצמי: קאסה וולדרס מתאים במיוחד למשפחות וקבוצות, עם דגש על קהילתיות ונוחות. לודג' אדמה מושלם לאלה המחפשים חיבור לטבע גולמי ומתאים למגוון מטיילים ואילו אורורה מציע תוכניות דטוקס וסדנאות רוחניות ומתאים ליחידים ולזוגות, עם פוטנציאל עתידי להרחבה. כולם מציעים תשתיות מקצועיות, תכניות גמישות, וצוותים מיומנים המלווים את המשתתפים משלב התכנון ועד החזרה לשגרה. המיקומים האנרגטיים שלהם – על ה"צ'אקרות" גיאוגרפיות של גואטמלה – הופכים אותם לשער אל עולם של ריפוי עמוק.

הנוף הנשקף מאתר הנופש Earth Lodge

קאסה וולדרס: שער אל הדממה של אגם אטיטלן

מיקום: סנטה קרוז, אגם אטיטלן

בלב הג'ונגל השופע של סנטה קרוז, מוחבאת כמו אבן חן קאסה וולדרס (Casa Valdres) – וילה בת שלוש קומות המשקיפה אל אגם אטיטלן המהפנט. הווילה, המעוצבת בשילוב של לוקסוס ואותנטיות, מציעה חללים רחבים ומתקנים המותאמים לצרכים מגוונים – מריטריטים אינטימיים של יוגה ועד חופשות משפחתיות רב-דוריות.

קאסה ולדרז שוכנת בלב הג'וגגל של סנטה קרוז

התעוררנו כל בוקר לנוף פנורמי של האגם, הממוסגר על ידי שני הרי געש דרמטיים. המרפסת בקומה השלישית, עם שטיחי יוגה וכיסאות נוח, הפכה למרחב משותף לתרגול בוקר עם הילדים, לצלילי ציפורים ורשרוש עצים. אחר הצהריים טבלנו בבריכה הצופה ליער. הארוחות המשותפות במטבח הגדול אפשרו לנו לבלות יחד בבישול עם תוצרת מקומית. חדרי השינה המרווחים, עם נוף לטבע, העניקו לכל אחד מבני המשפחה פינה פרטית למנוחה.

קאסה ולדרז. שילוב של נוחות עם טבע פראי

הווילה מציעה מרחבי מדיטציה שקטים, סדנאות בישול אורגני וטיולי שיקום אקולוגיים בכפרים הסמוכים. השילוב בין פרטיות לקבוצתיות מאפשר גם זמן איכות אישי וגם תהליכי ריפוי במסגרת אינטימית.

למי מתאים: יחידים המחפשים שקט, זוגות, משפחות או קבוצות קטנות (עד 12 משתתפים) המחפשות שילוב של נוחות גבוהה, טבע פראי ופעילויות מותאמות לכל הגילים.

פרטים נוספים באתר האינטרנט.

הבריכה הצופה ליער בקאסה ולדרז

לודג' אדמה: מקדש אקולוגי מעל אנטיגואה

מיקום: הרים מעל אנטיגואה

אחרי נסיעה מפותלת בהרים, הגענו ללודג' אדמה (Earth Lodge) – סנטוריום אקולוגי בגובה 1,800 מטר, המשקיף על העיר הקולוניאלית אנטיגואה ועל שלושת הרי הגעש אגואה, פואגו ואקטננגו. המקום, הבנוי מעץ ומשולב בטבע, מציע חוויה ייחודית ליחידים, זוגות ומשפחות המחפשים הרפתקה אקולוגית.

זריחה מול נוף הרי הגעש ב-Earth Lodge

התארחנו באחד מבתי העץ התלויים בין עצי אבוקדו, עם מרפסת פרטית ורשת ערסלים שהילדים התאהבו בה. השכמנו עם זריחה מול נוף ההרים, תרגלנו יחד יוגה על דק מעץ וסיירנו בחווה האורגנית של המקום, שם הילדים למדו על חקלאות בת-קיימא תוך קטיף ירקות לארוחת הערב. בערבים התכנסנו סביב מדורה תחת שמיכת כוכבים, שיתפנו בסיפורים עם מטיילים מכל העולם, וטעמנו מנות צמחוניות שמבוססות על יבול מקומי – חוויה חינוכית ומהנה לכל המשפחה.

הלודג' מתמחה בתוכניות שיקום דרך טבע וקהילה, סדנאות יצירה מחומרים טבעיים, טיולי טבע קצרים וסיורים אקולוגיים להעלאת מודעות סביבתית, המלווים בהסברים מותאמים לגילים שונים.

למי מתאים: יחידים, זוגות, משפחות או קבוצות קטנות (עד 8 משתתפים) המעוניינות בדטוקס דיגיטלי, חיבור לטבע גולמי ופעילויות המשולבות בחינוך אקולוגי.

פרטים נוספים באתר האינטרנט.

Earth Lodge. משולב בטבע

אורורה בשמאנה: חלל היברידי בין מודרניות למסורת

מיקום: סן מרקוס, אגם אטיטלן

אורורה (Aurora), הנקודה החדשה במתחם שמאנה הילינג סנטר, הוא מקום המתמחה במסעות ריפוי אישיים וזוגיים. המקום, שנוסד על ידי הזוג הישראלי ערן ובתאי דולב, מציע בקתות עכשוויות עם חלון גג לכוכבים, המשולבות בגישה הוליסטית המבוססת על מסורות המאיה.

בקתה פרטית עם נוף להר הגעש סן פדרו באורורה

התארחנו בבקתה פרטית עם חלון זכוכית ענק הפונה להר הגעש סן פדרו. אנחנו הגענו בהרכב משפחתי והילדים נהנו מהסביבה, אבל הבנו שהמקום מיטבי יותר ליחידים וזוגות המחפשים מסע ריפוי עמוק. כל בוקר כלל מדיטציית צ'אקרות על המזח, סדנאות נשימה, וטבילה באגם המטוהר באנרגיה וולקנית. הארוחות, שהכנו במטבח הקטן אך המלא בתוצרת אורגנית, הפכו לשיעור על הקשר בין מזון לריפוי. אורורה מתמחה בתוכניות דטוקס אישיות וזוגיות, עם דגש על טקסי מאיה עתיקים המשלבים סיפורים ומוזיקה מקומית.

נוף חלומי מהבקתה באורורה

למי מתאים: יחידים וזוגות המחפשים מסע רוחני מעמיק, עם פוטנציאל עתידי להרחבה לקבוצות קטנות (עד 6 משתתפים).
פרטים נוספים באתר האינטרנט

הפוסט ריטריטים מרפאים בגואטמלה הופיע ראשון במסע אחר

כל יצירה על קירות הבתים בסנטה קרוז מספרת סיפור

לקריאה נוספת:

• מדריך מסע אחר לגואטמלה
• מידע מעשי על גואטמלה
• מסע בין הכפרים הצבעוניים של אגם אטיטלן

את ציורי הקיר של הכפר אפשר לגלות  באמצעות השתתפות בסיור ציורי קיר מרתק המשקף את נשמת אנשי העיירה ומשלב בין מסורות המאיה הקדומות לבין ביטויים עכשוויים של חוסן ותקווה. הסיור  לא רק לוקח את המבקרים דרך סמטאות צבעוניות אלא מציע גם חוויה קולינרית. באמצע הסיור האורחים מוזמנים למסעדה מקומית נודעת, שם נפגשים מטבח עילי והשפעה חברתית. פנינה קולינרית זו היא הרבה יותר ממקום ליהנות בו מהטעמים העשירים של גואטמלה – היא מרכז הזדמנויות שבו צעירים מקומיים עוברים הכשרה בענפי האירוח והקולינריה ברי-קיימא, ומקבלים את הכלים לעצמאות כלכלית. התפריט חוגג את התוצרת הטרייה והמקומית, שהופכת למנות מופת. בין אם מדובר בדגים מהאגם, צלויים באופן מושלם עם עשבי תיבול מקומיים, או בקינוח שוקולד מאיה עשיר בהשראה מסורתית – כל ביס מספר סיפור של מסורת, חדשנות ומחויבות קהילתית. מעבר לחוויית האוכל הבלתי נשכחת, המסעדה ממלאת תפקיד מרכזי בקידום הקיימות הכלכלית של סנטה קרוז.

טעמים מקומיים מול הנוף במסעדה בסנטה קרוז

בלב העשייה של Amigos de Santa Cruz נמצא Colegio Siqajan – בית ספר יסודי חדש שנועד לספק חינוך איכותי מעבר לגבולות מערכת החינוך הציבורית המקומית. הפרויקט נמצא כעת בשלבים הראשונים. השנה נפתחו כיתות א' ו-ב', והתכנון הוא להקים בית ספר יסודי פעיל שיקבל תלמידים מגיל הגן ועד כיתה ו'.  Siqajan, שפירושו "זריחה" בשפת המאיה קאצ'יקל, מסמל אופקים חדשים והזדמנויות לילדי סנטה קרוז. בית הספר יציע תוכנית לימודים תלת-לשונית, שתטפח חשיבה ביקורתית, יצירתיות ופרקטיקות קהילתיות ברות-קיימא, תוך שימור המורשת הילידית. בניית Colegio Siqajan היא חלום המונע על ידי נחישותם של הורים ומנהיגי קהילה המאמינים בכוח הטרנספורמטיבי של החינוך. למימוש החזון נדרשת תמיכה משמעותית.

בית הספר Colegio Siqajan. אופק חדש לילדי סנטה קרוז

כל משיכת מכחול בציורי הקיר, כל מנה טעימה שמוגשת, וכל מבקר שחווה את הסיור – כולם תורמים למטרה רחבה יותר: עיצוב עתיד טוב יותר לדור הבא של סנטה קרוז. הציורים המרשימים שתראו בסיור הם ייצוגים ויזואליים של השינוי שניתן להשיג באמצעות פעולה משותפת. בהשתתפותכם בסיור, באכילה במסעדה או בתמיכה ב-Amigos de Santa Cruz, אתם הופכים לחלק ממסע הטרנספורמציה הזה.

לפרטים נוספים על דרכי תמיכה ביוזמה, בקרו באתר.

הפוסט ציורי קיר וקולינריה בסנטה קרוז, גואטמלה הופיע ראשון במסע אחר

בתים בשלל צבעים בסנטיאגו

לאורך המסע, הידע והתשוקה של רוזה הפיחו חיים בהיסטוריה ובתרבות של סן חואן וסנטיאגו. יכולתה לגשר בין שפות אפשרה לנו ליצור קשרים עמוקים עם האנשים שפגשנו. כמישהי עם רקע בתיירות בת קיימא, התרשמתי מהדרכים שבהן הכפרים שומרים על מסורותיהם לצד התמודדות עם אתגרים מודרניים.

לקריאה נוספת:

• מדריך מסע אחר לגואטמלה
• מידע מעשי על גואטמלה
• אתרי טבע בגואטמלה

סן חואן: טווית זהות ומורשת הדבורים המאיות

ההרפתקה שלנו החלה בסן חואן, כפר הידוע בטקסטיל הססגוני שלו ובעושר התרבותי. כשצעדנו מהסירה אל המעגן הצבעוני, קיבלו את פנינו ציורי קיר ואמנות רחוב המספרים את סיפורי ההיסטוריה והמסורת של הכפר. רוזה הובילה אותנו אל אורגת מקומית, שסיפרה על המשמעות העמוקה של הבגדים המסורתיים שלבשו נשות סן חואן. לכל כפר סביב אגם אטיטלן יש דוגמאות וצבעים ייחודיים – מסורת שהחלה בתקופת הכיבוש הספרדי. הספרדים הקצו צבעים ספציפיים לכל כפר כדי לשלוט ולזהות את האוכלוסייה הילידית, אך אנשי המאיה הפכו מעשה דיכוי זה לסמל גאווה, על ידי טווית עיצובים מורכבים המספרים את סיפוריהם ושומרים על זהותם. האורגת הסבירה שבסן חואן משולבים בבגדים סמלי לוח השנה של המאיה, עם כשהצבע הדומיננטי הוא הצבע האדום, המסמל עוצמה וחוסן. האיכות יוצאת הדופן של הבגדים מאפשרת להם להחזיק מעל 20 שנה, מה שהופך אותם גם לפרקטיים וגם לסמל תרבותי עמוק.

רוזה הובילה אותנו אל אורגת מקומית, שסיפרה על המשמעות העמוקה של הבגדים המסורתיים שלבשו נשות סן חואן

משם, המשכנו לחוות דבורים, שם למדנו על העולם המרתק של דבורים חסרות עוקץ מקומיות. רוזה סיפרה כי קיימים מעל 30 מינים של דבורים מאיות, שכל אחת מייצרת דבש בעל סגולות רפואיות ייחודיות. לצערנו, רבים מהמינים נכחדו בתקופת הכיבוש הספרדי, כשדבורים אירופיות הובאו ודחקו את האוכלוסיות המקומיות. אובדן זה אינו רק אקולוגי אלא גם תרבותי, שכן לדבורים היה מעמד רוחני במסורת המאית. כיום, מתקיימים מאמצים לשמר את המינים הנותרים, והדבש שהם מייצרים הוא עדות לחוסן של הדבורים ולאנשים המטפלים בהן.

רחוב צבעוני בסן חואן

התחנה האחרונה בסן חואן הייתה מפעל שוקולד, שבו פולי קקאו הופכים למגוון מוצרים – מקוסמטיקה ועד משקאות אלכוהוליים. המפעל, הפועל בשיטות מסורתיות, מייצר שוקולד איכותי הנמכר בכ-$9 ליחידה. בעת שטעמנו את השוקולד הכהה והעשיר, הסבירה רוזה כיצד הקקאו נחשב לגידול קדוש עבור המאיה במשך אלפי שנים, ושימש בטקסים דתיים ואף כאמצעי תשלום.

במפעל השוקולד בסן חואן פולי קקאו הופכים למגוון מוצרים – מקוסמטיקה ועד משקאות אלכוהוליים

סנטיאגו: שוק תוסס ורוחו של מקסימון

ביום שלמחרת, יצאנו לסנטיאגו, כפר הידוע בשוק הצבעוני שלו ובמסורות הרוחניות הייחודיות. עם התקרבנו למעגן, האנרגיה התוססת של הכפר מילאה את האוויר. רוזה הובילה אותנו ברחובות הססגוניים אל מקדשו של מקסימון, דמות מרכזית ברוחניות המאית. מקסימון, המיוצג לרוב כפסל עץ, הוא שילוב של מסורות ילידיות וקתוליות – סמל להיסטוריה המורכבת של האזור. מהמקדש, המשכנו אל בית הקברות של הכפר, מראה מרשים עם קברים צבועים בצבעים עזים הצופים אל האגם ומוקפים בשני הרי געש נישאים. רוזה הסבירה כי הקברים משקפים את החלוקה הסוציו-אקונומית בקהילה: חלקם פשוטים וצנועים, ואחרים מעוטרים בפאר. למרות הפערים, בית הקברות הוא מקום של אחדות, בו מתאספות משפחות כדי לחלוק כבוד לאבותיהן.

מקדשו של מקסימון בסנטיאגו

ברדתנו אל שפת האגם, פגשנו נשים כובסות בגדים במים, צחוקן מהדהד מעל השלווה. חלקן הביאו את בנותיהן הצעירות, במעבר מסורתי של מנהגים שעברו דורות. ברקע, סירות דייג קטנות נצצו על פני המים, תזכורת לקשר העמוק של הקהילה למשאבי האגם.

שיא הביקור בסנטיאגו היה השוק התוסס

שיא הביקור בסנטיאגו היה השוק התוסס, אליו מגיעים תושבים מכל רחבי אגם אטיטלן כדי למכור את מרכולתם. השוק הוא חגיגה תרבותית של צבעים, קולות וריחות מחיי היומיום הילידיים. נשים בלבוש מסורתי התמקחו ושוחחו, כשההוויפילים (חולצות) והקורטס (חצאיות) הססגוניות שלהן יוצרות קליידוסקופ של צבעים. רוזה הצביעה על מטבע קצאל בן 25 הסנט, שעליו מתנוססת דמותה של אישה מסנטיאגו – סמל לרוח העקשנית של הכפר.

בית קברות ססגוני בסנטיאגו

אגם אטיטלן הוא יותר מיעד תיירותי – הוא שטיח חי של היסטוריה, תרבות וחוסן. דרך ההדרכה של רוזה והכנסת האורחים של המקומיים, נגענו בלבו של האזור הקסום הזה. בשובנו לבסיסנו בסנטה קרוז, קאסה וולדרס, חשבתי על החשיבות של תיירות תרבותית המכבדת ומעצימה קהילות מקומיות. בסן חואן וסנטיאגו, העבר וההווה מתקיימים בצוותא בחגיגה תוססת של חיים, המזכירה לנו את כוחה של המסורת ואת יופיו של הקשר האנושי.

מפת אזור אגם אטיטלן, גואטמלה

הפוסט מסע בין הכפרים הצבעוניים של אגם אטיטלן הופיע ראשון במסע אחר

לקריאה נוספת:

• מדריך מסע אחר לאל סלוודור
• שייט צפייה בלוויתנים באל סלבדור
• תיירות אחראית – לטייל בלי לפגוע בסביבה

למרות המהפך, אל סלוודור ממשיכה לשאת את צל מלחמת האזרחים. כ-40% מהאוכלוסייה הסלבדורית עדיין מתגוררת מחוץ לגבולות המדינה, בעיקר בארצות הברית, והעברות כספים מהתפוצה מהוות כשליש מהתוצר המקומי הגולמי. המטבע הרשמי הוא הדולר האמריקאי, מה שמדגיש את תלותה של אל סלוודור בכלכלה האמריקאית ואת הקשר העמוק עם הקהילה הסלבדורית בעולם.

הר געש מהמרפסת ב-casa 1800

מטיילים ישראלים ישמחו לגלות שברחובות ברחבי המדינה ניכרת האהבה לישראל – מגני דוד, דגלי ישראל ושלטי ״שלום״ מצויים בכל פינה, ובעיר הבירה סן סלבדור נמצא רחוב ירושלים שמהווה עדות לקשר התרבותי העמוק. הסיבה לאהדת ישראל נעוצה ככל הנראה בעובדה שאל סלוודור היא ביתה של אחת הקהילות הנוצריות האוונגליות הגדולות במרכז אמריקה, מה שמוסיף ממד ייחודי לזהותה התרבותית והדתית.

מעבר לשיפור בביטחון וההשקעה האדירה בתיירות תעשייתית, אנו עדים לעלייתו של מודל תיירותי חדש – תיירות מתחדשת ומשקמת (Regenerative and Restorative Tourism), החובקת בתוכה את הקשר העמוק לקהילה המקומית, לסביבה ולערכי הקיימות. ברחבי המדינה נפתחן וממשיכים להיפתח מקומות אירוח ברי קיימא שמחברים בין הסביבה והקהילה. הנה שלושה מקומות מומלצים במיוחד:

Flow House – מודל לתיירות מתחדשת

כשהגענו ל-Flow House בתחילת 2025, שנה בדיוק לאחר הקמתו, התברר לי מיד שזה הרבה יותר מסתם בית אירוח – זהו מגדלור של תיירות מתחדשת. בית ההארחה הוקם על ידי קימברלי אריאלה דואניאס, המכונה "קימי", ושותפה ומנהל המקום, גסטון סובייאגה. קימי נולדה כבתו של סולומון דואניאס, פליט יהודי שנמלט ממלחמת האזרחים באל סלוודור לארצות הברית. שנים לאחר מכן, הוא החליט לחזור למולדתו והביא את בתו למסע התחברות לשורשים ולבנייה של משהו משמעותי. מחויבותה של קימי למולדתה ניכרת בכל יוזמה – וכך גם בגסט האוס הזה, שהוא מרכז של התחדשות וחגיגה תרבותית.

המבנה, שהוקם ב-2023, מצויד בכל הנוחות המודרנית שאורח יכול לבקש, תוך שילוב מושלם בין נוחות לחיבור קהילתי. העיצוב, שזכה לכינוי "שיק סלבדורי", משלב בקפידה בין מודרניות למסורת סלבדורית. חללי המנוחה הפנימיים והחיצוניים, שמשלבים חומרים טבעיים תוכננו במכוון כדי להעצים אומנים מקומיים. כמעט כל הריהוט והאביזרים עשויים מעץ מקומי על ידי נגרים מהאזור, מה שמשקף את המחויבות של הבית לקיימות ולשימור תרבותי.

Flow House. שילוב מושלם בין נוחות לחיבור קהילתי

הבית מציע שני חדרי אירוח: חדר בסגנון מעונות עם חדר רחצה משותף מרווח, וסוויטה פרטית עם חדר רחצה צמוד. החללים המשותפים, כולל המטבח ואזורי המנוחה, מספקים מרחב נדיב לחיבור ורגיעה, ומתאימים לכולם – מנוודים דיגיטליים המחפשים WiFi אמין ועד לגולשים הרודפים אחר הגלים המושלמים.

אחד המאפיינים הבולטים של Flow House הוא המחויבות העמוקה לקהילה המקומית. כל שירות ומלאכה בבית נעשים בעבודת אנשי המקום – מצוות הניקיון והגינון ועד לעבודות חשמל, נגרות ואינסטלציה. גישה זו לא רק מחזקת את הכלכלה המקומית, אלא יוצרת קשר עמוק בין המקום לתושביו.

ירוק מחוץ לחדרים וגם בתוכם ב-Flow House

אחת החוויות המעניינות שתוכלו לחוות ב-Flow House היא ביקור בחוות קפה משפחתית המיישמת שיטות אגרו-יער (Agroforesting) בתוך יער עננים בתולי. ההיסטוריה של אל סלוודור שזורה בקפה – בסוף המאה ה-19, ענף זה היווה כ-95% מהכנסות המדינה. אולם העושר שנוצר התרכז בידי 2% בלבד מהאוכלוסייה, מה שהוביל לפערים חברתיים עמוקים ולבסוף לאלימות כנופיות ששיתקה את המדינה במשך שנים רבות.

החווה מתמקדת בפיתוח זנים מקומיים חדשים של קפה ובגידול קפה ערביקה, המין היחיד הגדל במרכז אמריקה. היא מציעה לעובדיה שכר הוגן העולה על השכר החודשי הממוצע במדינה (העומד על כ-326 דולר). המחויבות של החווה לשיטות מסורתיות ולא תעשייתיות מבטיחה שכל שלב – מקטיף פולי הקפה ועד להכנתו למכירה וצריכה – נעשה בתשומת לב מרבית. ״כשאתה קוטף קפה בידיים,״ מסביר לנו חוזה, אחד מבעלי החווה, ״אתה לא רק אוסף פולים – אתה חלק משרשרת של חיים.״.

השתתפנו בסיור מודרך ביער העננים, בין שיחי הקפה הירוקים. המשפחה חלקה איתנו את הידע העשיר שלה על זני הקפה השונים והטעמים הייחודיים שלהם. כשהשתתפנו בתהליך הקטיף בעצמנו, גילינו שזו חוויה מדיטטיבית ומרפאה, המספקת מפלט שליו מלחצי היומיום. המגע עם האדמה, הריח העשיר של פולי הקפה והסיפורים האישיים של החקלאים היוו תזכורת עזה לכך שתיירות יכולה להיות כלי לריפוי סביבתי וחברתי.

גילינו שתהליך קטיף הקפה הוא חוויה מדידטיבית ומרפאה

Palo Verde Sustainable Hotel – יוקרה אחראית בלב אל זונטה

מ-Flow House המשכנו לעיר החוף אל זונטה, שם מצאנו את Palo Verde Sustainable Hotel – דוגמה מובהקת לשילוב של יוקרה עם אחריות סביבתית וחברתית. העיר, הממוקמת על חופי האוקיינוס השקט, מתאפיינת בחול שחור וגלים עוצמתיים, ומהווה מסגרת מושלמת למלון שהפך לסמל של חדשנות ותיירות מתחדשת.

קמילו, מנהל המלון, גדל על ערכים של קיימות ושימור הסביבה, ויחד עם משפחתו הצליח להוציא לפועל את החזון להקים את המלון לפני יותר מעשור – דווקא בתקופה שבה המדינה הייתה שרויה בכאוס. תרומתה של אחותו, מומחית בביולוגיה, הייתה משמעותית ביצירת מודל ייחודי של תיירות בת-קיימא, שהפך להשראה ברמה המקומית, הלאומית והבינלאומית.

שילוב של יוקרה ואחריות סביבתית במלון Palo Verde

המסעדה שבמלון, Nan Tal, סיפקה לי את אחת מחוויות האוכל המרשימות ביותר שחוויתי. כל חומרי הגלם נרכשים משווקים מקומיים, והתוצאה היא שילוב מושלם של מטבח סלבדורי מסורתי עם פרזנטציה מודרנית ברמה בינלאומית. כל מנה מוגשת עם כבוד עמוק לאדמה, לזהות הילידית ולערכי הקהילה.

מעבר לחוויית האירוח היוקרתית, המלון מקיים ימי הכשרה לתושבים המקומיים, בדגש על גלישה. במדינה שממותגת כגן עדן לגלישה, רוב שיעורי הגלישה פונים לקהל הבינלאומי בלבד ונגישים רק למי שיכול להרשות זאת כלכלית. Palo Verde שואף לשנות זאת על ידי הנגשת הגלישה גם לתושבים המקומיים, ובכך יוצר חיבור מחודש בין התרבות המקומית לבין הענף המרכזי של תיירות המדינה. מלבד זאת מתקיימים במלון ריטריטים של ריפוי ויוגה, עם דגש על העצמה נשית, אותם מעבירה קימי.

השילוב בין קיימות, קולינריה יוצאת דופן, חיבור לקהילה ואחריות חברתית הופך את Palo Verde למודל חדשני ופורץ דרך, המראה כיצד ניתן לשלב יוקרה עם השפעה חיובית – הן על המבקרים והן על הקהילה המקומית.

שקיעה בחוף של מלון Palo Verde

Casa 1800 – היסטוריה, תרבות ונופים קסומים

רשת בתי המלון הזו הוקמה לפני כעשרים שנה על ידי משפחת מורנו, מתוך אמונה וחזון שתיירות תרבותית יכולה לשמש ככוח לשינוי ולשיקום הקהילות המקומיות גם בזמנים קשים. העיצוב של כל מלון נועד לשמר את המורשת הסלבדורית ולהעצים את המקומיים. עובדי המלון הם ברובם מקומיים אשר עברו הכשרות מקצועיות, גם אם לא השלימו את לימודיהם בבית הספר, והמפגש איתם  מהווה חלק בלתי נפרד מהחוויה.

במהלך שהותנו ב- Cerro Verde, אחד ממלונות הרשת, חווינו התעוררות רוחנית עם זריחה קסומה מעל הרי געש, כאשר צלילי הטוקאנים והנוף המרהיב הפכו את הבוקר לחוויה בלתי נשכחת.

חדר עם נוף ב-ב- Cerro Verde

המסע שלנו עם Casa 1800 המשיך לעיירה Suchitoto, שם נחשף העושר התרבותי והאומנותי של אל סלוודור. לאורך שפת אגם סוצ׳יטלן, שהתפתח ממאגר מים לשעבר והפך לחלק מפארק לאומי, נצפתה תצוגה מרהיבה של הגירת מאות ציפורי מים, לצד כנסייה קולוניאלית מדהימה במרחק שבע דקות הליכה וסצנת שוק תוססת שהעבירה אותנו לעידן אחר. Casa 1800 איננה רק רשת מלונות – היא פלטפורמה להעצמה קהילתית ולחיזוק התרבות הלאומית, והחזון של משפחת מורנו בהפגשת מבקרים מקומיים ותיירים בינלאומיים הפך את המקום לגשר אמיתי לחיבור עם נפש אל סלוודור.

הפוסט אירוח אקולוגי באל סלוודור הופיע ראשון במסע אחר

לקריאה נוספת:

• מדריך מסע אחר לגואטמלה
• מידע מעשי על גואטמלה
• אתרי טבע בגואטמלה

ההרפתקה שלנו החלה בשעה 5:30 בבוקר, כאשר סירה הגיעה לרציף הקרוב למקום הלינה שלנו, Casa Valdres, בסנטה קרוז, אחד הכפרים השוכנים לצידו של האגם. בהדרכת Voltan Adventures, חברת טיולים שמתמחה בתיירות סביבתית, ובהובלת איזיאס ח. סוליז (Isaias’s J. Solíz), מדריך מקומי בעל רקע באורניתולוגיה, יצאנו למסע צפיית ציפורים מותאם אישית ביערות העננים על מדרונות הר הגעש סנטיאגו. עם ציוד צילום בידינו – עדשת טלה-פוטו 100-400 מ"מ, טלסקופ וזוג משקפת – התכוננו למסע מלא בגילויים ואתגרים.

הקצאל. ציפור מופלאה זו כבשה לבבות מאז ימי המאיה הקדומים

כשהגענו לרציפים הצבעוניים של סנטיאגו אטיטלן, העיר רק החלה להתעורר: נשים נשאו כביסה אל האגם, רוכלים הקימו את דוכניהם, וילדים יצאו לבית הספר. משם, עלינו לתא האחורי של טנדר, נאחזים במעקה הברזל בעודנו מטפסים גבוה יותר אל ההרים המכוסים ערפל. אוויר הבוקר הקריר נשא עמו את ריח האדמה הרטובה והצמחייה – שינוי מרענן מהשמש הטרופית שעתידה להגיע מאוחר יותר.

כשהגענו לרציפים הצבעוניים של סנטיאגו אטיטלן, העיר רק החלה להתעורר

בנקודת ההתחלה של הטיול, עטינו על עצמנו שכבות נוספות ונכנסנו אל תוך יער העננים הירוק העמוק. כל צעד הרגיש כאילו אנו חלק מהמופע הטבעי – קולות שירת הציפורים הייחודיים מילאו את החופה הצפופה, בעוד העלים המכוסים טל נצנצו בעדינות באור הבוקר. החוקרים הצעירים שלנו, לביא (בן תשע) ועיטם (בן שש), התרגשו מהצמחים הענקיים בג'ונגל; חלק מהעלים היו כה גדולים עד שנראו כאילו הם לקוחים מעולם פרה-היסטורי, והזכירו לנו סצנות מ"פארק היורה".

החוקרים הצעירים שלנו התרגשו מהצמחים הענקיים בג'ונגל

במהלך הדרך, הציג בפנינו איזיאס את צמח ה'מישן' (mashan) – צמח עתיק מתרבות המאיה, שסיביו החזקים שימשו בעבר לאריזות טבעיות, בניגוד לפלסטיק התעשייתי המזיק כל כך לכדור הארץ כיום. המקומיים עדיין משתמשים במישן לעטיפת טמאלס (מאכל מסורתי מאמריקה המרכזית של בצק ממולא בבשר, גבינות, או ירקות) ודגנים, דוגמה חיה למסורות בנות-קיימא שעברו מדור לדור. ההתבוננות בשיטות האגרו-יערניות (Agroforesting) בפארק הלאומי הזכירה לנו את האיזון העדין שבין שמירת הטבע לבין חיי היומיום.

כל צעד הרגיש כאילו אנו חלק מהמופע הטבעי – קולות שירת הציפורים הייחודיים מילאו את החופה הצפופה, בעוד העלים המכוסים טל נצנצו בעדינות באור הבוקר

לאחר טיול מאתגר אך מתגמל, הגענו לנקודת תצפית מושלמת – עץ בודד הניצב איתן על רקע הערפל. סבלנותנו תוגמלה במהרה. על אחד הענפים הופיע קצאל זכר, כשנוצותיו הירוקות הבהירות זורחות באור הבוקר הזהוב. חזהו האדום בלט על רקע הירק השופע, ונוצות זנבו הארוכות והזורמות – מהארוכות ביותר בעולם הציפורים – התנועעו בחן ברוח. המראה היה בלתי נשכח.

בזהירות, כשהתמקמנו על הקרקע התלולה, הנצחנו את הרגע במצלמותינו. בדיוק כשנהנינו מהתגלית, זכינו לראות טוקאן ירוק נדיר על אותו ענף. על אך שהמחזה נשקף לעינינו רק להרף עין, הוא היה  מרהיב.

חזהו האדום בלט על רקע הירק השופע, ונוצות זנבו הארוכות והזורמות – מהארוכות ביותר בעולם הציפורים – התנועעו בחן ברוח

בעודנו מתפעלים מהקצאל, הסביר לנו איזיאס את חשיבותה העתיקה של הציפור. בני המאיה ראו בה שליח קדוש של האלים, ומעופה סימל את הקשר בין השמיים לארץ. הקצאל, המכונה "שליחו של קוקולקן",  נקשר לאל הנחש המעוטר בנוצות, קצלקואטל (Quetzalcoatl). האמונה הייתה שהקצאלים אינם מסוגלים לחיות בשבי, ובכך הם מייצגים את רוח החירות האמיתית – אמונה הנושאת עדיין משמעות עמוקה בגואטמלה.

יצאנו למסע ביערות העננים במורדות הר הגעש סנטיאגו

הרפתקתנו הסתיימה בחזרה בסנטיאגו, שם נהנינו מקפה טרי ומוקה בבית קפה קסום על שפת האגם, לפני שעלינו על הסירה בדרכנו הביתה. עם לבבות מלאים בהתפעלות וכרטיסי זיכרון גדושים בצילומים בלתי נשכחים, שבנו בידיעה כי לא רק שראינו ציפור, אלא גם אגדה חיה המייצגת את רוח גואטמלה הפראית.

תודה לVoltan Adventures, שמומחיותם בתיירות סביבתית, אפשרה את המסע המופלא הזה, ול-Casa Valdres, בית הבסיס שלנו בסנטה קרוז, על האירוח החם ועל היכרותנו עם איזיאס וחברת הטיולים שלו, שהעשירו את חווייתנו הכוללת באגם אטיטלן.

הפוסט המרדף אחר הקצאל: מסע צפרות בגואטמלה הופיע ראשון במסע אחר

לקריאה נוספת:

• מדריך מסע אחר לאל סלוודור
• לווייתנים: התצפיות הכי טובות
• מסע משפחתי בר קיימא באלסקה

הלוויתנים המהוללים של לוס קובאנוס

לוס קובאנוס, כפר חופי קטן באל סלוודור, מציע את אחת מחוויות הצפייה בלווייתנים האותנטיות והברות-קיימא ביותר שהייתי עד להן. בניגוד לסירות הגדולות והעמוסות בתיירים אשר נפוצות ביעדים פופולריים אחרים כפי שציינתי, כאן, קבוצה קטנה – לא יותר משישה אנשים – יוצאת לשייט, מה שהופך את החוויה לאינטימית ומעמיקה הרבה יותר. במחיר של כ-60 דולר לאדם, משפחות יכולות לצאת לסיור אישי, ידידותי לסביבה, המקרב אותן לחיות הענק העדינות הללו מבלי להיות מוצפות בנוכחות המוני תיירים. הסביבה השקטה והאינטימית מאפשרת קשר אמיתי עם הסביבה והערכה לגודל וליופי של ענקי הים, הנמצאים בסכנת הכחדה, כאשר חלקם בסכנת הכחדה חמורה.

צפייה בלוויתנים היא חוויה מעוררת התפעלות

המים הסמוכים ללוס קובאנוס משמשים בית למספר מיני לווייתנים, בהם לווייתן הגחון (Megaptera novaeangliae) ולווייתן כחול (Balaenoptera musculus) – החיה הגדולה ביותר שהייתה אי פעם על פני כדור הארץ. למעשה, הלווייתן הכחול גדול יותר מכל דינוזואור שהיה קיים אי פעם. יצורים מלכותיים אלה נודדים במימי אל סלוודור מנובמבר ועד מרץ, ומספקים הזדמנות שאין שנייה לה להיווכח בעוצמה שלהם מקרוב. לווייתני הגחון נראים לעיתים קרובות במהלך נדידתם, בעוד שלווייתנים כחולים נראים פחות, אך הדבר בהחלט אפשרי. הלווייתנים הכחולים, למרות שמספרם נמוך, נודדים באוקיינוס השקט במהלך תקופות הנדידה.

ישנן כמה חברות שמפעילות שייט לצפייה בלווייתנים בלוס קובאנוס, המובילה שבהן היא משפחת סובילאגה (Suvillaga). במסגרת יוזמה מקומית, משפחת סובילאגה  משפחת דייגים מלוס קובאנוס, מחויבת למעקב אחרי לווייתנים במהלך נדידתם ומציעה סיורים המאפשרים למבקרים לראות את היצורים המרשימים הללו בסביבת חייהם הטבעית. משפחה זו, השזורה עמוק בקהילה המקומית, לא רק מספקת חוויית צפייה בלתי נשכחת, אלא גם ממלאת תפקיד חיוני בהעשרת הידע של המקומיים לגבי בעלי החיים הללו ובקידום פרקטיקות תיירות ברות-קיימא. יתרה מכך, הם פועלים בשיתוף פעולה הדוק עם רשויות הפארק הלאומיים, תורמים למאמצי שימור ועוזרים בהכשרת מדריכים ושומרים מקומיים בנוגע להגנת חיות הבר ולתקנות שימור.

משפחת בדין בשייט צפייה בלוויתנים בלוס קובאנוס

חוויה אל-סלבדורית אותנטית

צפייה בלווייתנים בלוס קובאנוס היא חוויה עממית אמיתית, שלא הושחתה על ידי תיירות המונית ויקרה, והשהות במלון "לוס קובאנוס" ששוכן על החוף מציעה הצצה לחיי היום-יום של הקהילה.  האורחים יכולים להתחיל את יומם בארוחת בוקר סלוודורית מסורתית במלון (ביצים, תבשיל שעועית, גבינה מקומית), תוך כדי שהם נהנים ממראה סירות הדיג שחוזרות עם דגים טריים, בעוד המקומיים עוסקים בשגרה היומית שלהם. האווירה הרגועה מאפשרת קשר עמוק יותר עם האזור ומספקת תחושת שייכות מקומית אמיתית שאתרי תיירות גדולים פשוט אינם יכולים להציע.

בנוסף לסיורי צפייה בלווייתנים, בלוס קובאנוס אפשר ליהנות ממגוון חוויות ייחודיות נוספות לאוהבי טבע והרפתקאות, כמו סיורי דיג שגם אותם מציעה  משפחת סובילאגה. הסיור כולל עגינה בים לדיג, דרך נהדרת לחוות את מסורת הדיג המקומית. לאחר מכן, האורחים יכולים ליהנות מארוחת דגים טרייה שזה עתה נתפסו, שלעיתים מבושלים ישירות על הסירה. עבור חוויות הרפתקניות יותר, השייט מרחיק אתכם לעבר לב הים, שם תוכלו לדוג מיני דגים כמו מahi-mahi, מרלין וטונה. חוויה מרגשת במיוחד היא צפייה בצבות ים שעולות לחוף במטרה להטיל את הביצים, ואת הנהירה של צבי הים הקטנים אל המים לאחר שבקעו מהביצים.

החוף בלוס קובאנוס, משם יוצאים סיורי השייט

עתיד בר-קיימא לחיות הבר של אל סלוודור

תעשיית השייט לצפייה בלווייתנים נמצאת עדיין בשלביה הראשוניים  באל סלוודור, אך היא צומחת במהרה הודות למסירות של משפחות מקומיות כמו משפחת סובילאגה. גישתן בתיירות בת-קיימא מבטיחה שהסביבה הטבעית נשמרת, תוך מתן הזדמנות למבקרים ליהנות מאחת מחוויות חיות הבר הבלתי נשכחות ביותר על פני כדור הארץ. על ידי תמיכה ביוזמות המקומיות הללו, המטיילים יכולים להיות חלק מתנועה המעודדת שימור חיות הבר, הערכה לתרבות ותיירות אחראית.

בין אם אתם מטיילים מנוסים ובין אם אתם מחפשים לחוות את הטבע בצורה משמעותית באמת, לוס קובאנוס מציעה הזדמנות נדירה להתחבר עם היצורים המהממים ביותר של האוקיינוס בסביבה שנראית אותנטית ובת-קיימא. עם כל שנה שחולפת, הכפר הקטן הזה הופך למגדלור של צפייה אחראית בלווייתנים, ומספק הצצה למה שתיירות בת-קיימא יכולה להשיג כאשר עושים אותה נכון.

אם אתם מחפשים לחוות את הטבע בצורה משמעותית באמת, לוס קובאנוס מציעה הזדמנות נדירה להתחבר עם היצורים המהממים ביותר של האוקיינוס בסביבה שנראית אותנטית ובת-קיימא

הרהור על פלאי הטבע ותפקידי בתיירות אחראית

הזמן שלי בלוס קובאנוס, אל סלוודור, חידש את אמונתי שהמפגשים האותנטיים ביותר עם חיות הבר הם לעיתים אלו שהם אישיים, אינטימיים ומבוססים עמוק בתוך הקהילה המקומית. מוקף ביופי האוקיינוס ובנוכחות המדהימה של משפחת לווייתני גחון, נזכרתי בקסם שעוד קיים בטבע – אם רק נקדיש זמן לחוות אותו בצורה ברת-קיימא ואחראית.

כתוצאה מהחוויה המעוררת הזו, לקחתי על עצמי התחייבות אישית לקדם כעת מפגשים אותנטיים עם פלאי הטבע של העולם. אני נכנס לתפקיד של מתווך וירטואלי, המסייע למטיילים ולקבוצות להתחבר עם חוויות חיות הבר והטבע יוצאות הדופן הללו באמצעות סיורים אקולוגיים מותאמים אישית ובת-קיימא – כפי שחוויתי בעצמי באל סלוודור. תנועת תיירות הסביבה האחראית והמותאמת אישית אינה חדשה לי; במשך שבע השנים האחרונות הייתי מעורב בהשקת פרויקט תיירות סביבה לקידום ושיווק סיורי שייט מודעות בים המלח. בדיוק כמו סיורי הצפייה בלווייתנים עם משפחת סובילאגה, סיורים אלה אפשרו למטיילים לחוות את אחד מפלאי העולם – ים המלח – בצורה אינטימית, אישית ומחוברת לסביבה המקומית. עכשיו אני נרגש להציע את החוויה הזו גם לאחרים המעוניינים לאמץ את יופיו של הטבע וחיות הבר בצורה אחראית ואותנטית.

ברצוני להביע תודתי לקימברלי אריאלה דואנאס מ-"The Flow House", שסייעה לי להתחבר לחוויה זו. החזון שלה לקדם ולבנות קשרים עם עסקים תיירותיים משפחתיים וקטנים באל סלוודור תואם בצורה מושלמת לערכים שלי של תיירות בת-קיימא וממוקדת בקהילה. באמצעות שיתוף פעולה זה, אנו מצליחים להציע ליותר מטיילים הזדמנות להתחבר עם המהות האמיתית של המדינה היפה הזו, תוך תמיכה במשפחות מקומיות כמו משפחת סובילאגה ובסיורי הצפייה האקולוגיים שהם מציעים לצפייה בלוויתנים.

הפוסט שייט צפייה בלווייתנים באל סלוודור הופיע ראשון במסע אחר

לקריאה נוספת:

• מדריך מסע אחר לקוסטה ריקה
• מידע מעשי על קוסטה ריקה
• מסע משפחתי בר קיימא באלסקה
• מסע בקרוואן מאלסקה לסיאטל

קוסטה ריקה: מקלט טבעי

קוסטה ריקה, מדינה שמהווה רק 0.03% משטח כדור הארץ, מחזיקה ב-5% מהמגוון הביולוגי בעולם. בשנת 1948, קוסטה ריקה הפכה למדינה השנייה בעולם שביטלה את הצבא שלה, תוך השקעת תקציב הביטחון בחינוך, בריאות ושימור סביבתי. החלטה זו הובילה לפיתוח מערכת חינוך ציבורית חזקה עם שיעורי אוריינות מהגבוהים באמריקה הלטינית. מערכת בריאות אוניברסלית שיפרה את תוחלת החיים ואיכותם, ומחויבותה של המדינה לקיימות הפכה אותה למובילה עולמית בשימור הסביבה וביוזמות אנרגיה ירוקה, תוך שמירה על עושר הביודיברסיות ופיתוח כלכלה ירוקה משגשגת. בזכות הישגיה בתחום הקיימות, מעל 98% מהחשמל במדינה מיוצר ממקורות אנרגיה מתחדשים.

גישה אקולוגית זו באה לידי ביטוי גם בתעשיית התיירות של קוסטה ריקה, ענף הכלכלה השני בגודלו במדינה. תיירים נמשכים ליערות הגשם השופעים שלה, לחופים הבתוליים ולחיות הבר הפורחות בשמורות המוגנות. למרות היותה המדינה היקרה ביותר באמריקה הלטינית – ספל קפה באזורים מתויירים יכול לעלות עשרה דולרים – השבילים הבלתי נגועים והחוויה האותנטית הופכים אותה ליעד אידיאלי לריפוי ולהתבוננות פנימית.

קופי קפוצ'ין ליד הווילה. קוסטה ריקה מחזיקה בחמישה אחוזים מהמגוון הביולוגי בעולם

קרו אגילר: גלישה לריפוי ולהעצמה

המסע שלנו לקוסטה ריקה התאפשר בזכות קרו אגילר (Caro Aguilar), גולשת ויזמית חברתית, מייסדת סוכנות Travel Breath Of Life. אגילר הזמינה אותנו לחקור את חזונה לרטריטים מרפאים המיועדים לאנשים ולקבוצות עם מוגבלויות. מחויבותה לגלישה ככלי טיפולי, יחד עם תובנותיה מביקור בן שישה שבועות בישראל שנערך ממש לאחרונה, יצרו שותפות טבעית. יחד, חזינו תכניות שמשלבות את החוסן הישראלי עם משאבי הטבע השופעים של קוסטה ריקה.

קרו וקבוצת הגולשות הראשונות מאיראן

אגילר מהווה עדות חיה לכוח המרפא של הטבע. עם יותר מ-12 שנות ניסיון, קרו פורצת דרך בתוכניות המאפשרות לאנשים עם מוגבלויות קוגניטיביות ופיזיות לגלוש – ואף לימדה גולש עיוור לנווט בגלים באמצעות חוש השמיעה. פעילותה התפרשה אך לפני כמה שנים מעבר לקוסטה ריקה, לאזורי קונפליקט כמו לבנון, סוריה ואיראן, בהם היא העצימה קהילות באמצעות גלישה. חלומה של קרו הוא לפתח את החווה המשפחתית שלה לטיפול ברכיבה על סוסים ובגלישה על הגלים. היא גם סייעה להקים את נבחרת הגלישה האדפטיבית הראשונה של קוסטה ריקה – גלישה המיועדת לבעלי מוגבלות גופנית או קוגניטיבית, תוך התאמה של הגלשן לצרכי הגולש ותמיכה נוספת במידת הצורך. קרו גם הייתה חלק מהמאמץ להכשיר באופן רשמי את הנשים האיראניות הראשונות שגלשו, בתמיכת ממשלת איראן לפני מספר שנים.

החזון של קארו עבור ריטריטים לריפוי התיישב בצורה ישירה עם משימתנו ביצירת תוכניות מוטבעות בטבע עבור ישראלים שנפגעו מטראומה. המחויבות הבלתי מעורערת שלה להשתמש בגלישה ככלי להעצמה וריפוי מעוררת השראה והכנעה כאחד.

קרו ומשפחת בדין. החזון של קרו עבור ריטריטים לריפוי התיישב בצורה ישירה עם משימתנו ביצירת תוכניות ריפוי בטבע עבור ישראלים שנפגעו מטראומה

וילה הרמוסה (Hermosa Villa): רטריט אינטימי למשפחות

התחלנו את המסע שלנו בווילה הרמוסה, הנמצאת במרחק נסיעה של כשעתיים מסן חוזה (San José), בירת קוסטה ריקה. הווילה שוכנת בלב הג'ונגלים העשירים של קוסטה ריקה ומציעה שתי יחידות אירוח עם חללי מגורים נוחים, בריכה פרטית ונופים מרהיבים ב-180 מעלות של האוקיינוס והנוף הירוק מסביב. עצי הסביבה שופעים בתוכי מקאוים אדומים צבעוניים, טוקנים, קופי הקפוצ'ון ואיגואנות, המשלבים בין נוחות לבין פלאי חיות הבר.

תוכי מקאו כפי שנצפה מחוץ לווילה הרמוסה

קרו הובילה אותנו לטיולים קצרים ביערות הגשם הסמוכים, בהם חקרנו זרמי נהר שופע בלב מטעי בננות ופגשנו מגוון בעלי חיים מרהיבים – צפרדעים רעילות שצבען שחור וירוק עז, פרפרים כחולים ענקיים, תוכי מקאו, טוקנים, דביבוני קואטי, קופים שואגים ועוד.

וילה הרמוסה היוותה מפלט משפחתי מושלם, המספק מקום של שלווה בעודו קרוב מספיק לפארקים לאומיים ולאטרקציות מקומיות. האינטימיות של הרטריט הזה הפכה אותו לסביבה אידיאלית להתבוננות ולחיבור לטבע.

וילה הרמוסה שוכנת בלב הג'ונגלים של קוסטה ריקה

וילות סקרלט (Scarlet Villas): מקלט קבוצתי לריפוי

משם המשכנו לוילות סקרלט, הממוקמות בין הרי היערות העבותים של אוחוצ'אל (Ojochal) שבחוף הדרומי של קוסטה ריקה. האתר, הנמצא עמוק יותר ביער הגשם, סיפק חוויה קבוצתית מושלמת לרטריטים. המסע לוילות סקרלט היה בפני עצמו חוויה מעצבת, עם נסיעות נופיות וקולות הטבע שקיבלו את פנינו.

טוקן קשת כפי שנצפה מהחלון בווילות סקרלטי

הבקרים בוילות סקרלט היו חוויה אישית עמוקה. עדי התמסרה ליוגה על מרפסת שקועה ביער, המונגשת בגשר קסום החוצה זרם נהר פסטורלי. עבורי, המקום השקט הזה הפך לזמן לתפילה והתבוננות פנימית. בבוקר הראשון צפיתי בגירית צדה קרפדה ענקית, ובמקביל, תוך כדי הכנת ארוחת הבוקר המשפחתית במטבח החיצוני של כל וילה, צפינו בטוקנים מקננות בעץ הסמוך. הרגעים הללו שימשו כתזכורת בלתי נשכחת לעוצמת המערכת האקולוגית החיה שסביבנו ולחיבור העמוק שהווילות מציעות לטבע.

וילות סקרלט טיפחו תחושת קהילה עם ארוחות משותפות ושיחות עם מטיילים מרחבי העולם. השילוב ההרמוני של טבע וקהילה הפך את המקום לבחירה מצוינת לתכניות בונות חוסן, תוך יצירת איזון בין התבוננות אישית לבין חוויות משותפות.

סדנת יוגה על מרפסת שקועה ביער בווילות סקרלט

מלון קלאב דל מאר (Club Del Mar): נגישות לצד יוקרה

תחנתנו האחרונה הייתה במלון קלאב דל מאר, הממוקם בקצה הדרומי של חוף חאקו (Jacó Beach). מחויבותו של האתר לנגישות ייחדה אותו משאר המקומות. המתחם תוכנן במיוחד עם שבילים ידידותיים לכיסאות גלגלים ותכניות גלישה מותאמות, שמשקפות הכלה מלאה לצד חוויית יוקרה.

זוג מקאוים פשטו על העצים שמול מרפסתנו, נוצותיהם הצבעוניות יוצרו ניגוד מרהיב לירוק העמוק של הג'ונגל. טוקנים, בזים ונצים נצפו לעיתים קרובות, ואנפות טיפלו באהבה בגוזליהן בקן סמוך על עץ בתוך מתחם המלון. בכל בוקר ביקר אותנו קונצ'ו, דביבון קואטי עליז, ששמח את ליבנו בהרפתקאותיו.

ההשפעה של קרו ניכרת בתכניות הגלישה המותאמות של המועדון, שמאפשרות לאנשים עם מוגבלויות לחוות את חיבוקו הטיפולי של האוקיינוס. המחויבות של מועדון דל מאר לנגישות מדגישה את הפוטנציאל שלו לתכניות עבור חיילים עם מוגבלויות פיזיות בעקבות המלחמה המתמשכת.

קלאב דל מאר. נגישות מלאה לצד יוקרה

גלישה: מסע משפחתי ראשון

עבור משפחתנו, הגלישה הפכה למסע משותף של גילוי והעצמה. ההדרכה הסבלנית והתשוקה לגלישה של קארו העצימה את החוויה המשפחתית שלנו. שיטות הלימוד החדשניות שלה אפשרו לכל אחד מאיתנו להתחבר לים בתנאים שלו וכל אחד מאיתנו מצא את הקצב שלו בגלים. עבור עדי ובנינו, הריגוש של תפיסת הגלים הראשונים שלהם בחופים הסמוכים של וילות סקרלט יצרו זיכרונות יקרים. עבורי, עמידה על גלשן בפעם הראשונה בגיל 42 היתה הגשמה של חלום ישן והוכחה לכך שאף פעם לא מאוחר מדי לאתגר את עצמנו.

גלישה, כפי שלמדנו, מתעלה על מיומנות פיזית. מדובר במציאת איזון, אימוץ הרגע הנוכחי וחיבור לטבע. היכולת של קארו להתאים את הוראתה לצרכיו של כל אדם הציגה את הנגישות האוניברסלית של ספורט זה ואת הפוטנציאל שלו ככלי לריפוי. הפילוסופיה של קרו, שמשתמשת בגלישה כאמצעי לריפוי, נגעה בנו עמוקות כששיתפה סיפורים על עבודה עם נפגעי טראומה ובעלי מוגבלויות.

קרו עזרה לכל אחד מאיתנו למצוא את הקצב שלו בגלים

קריאה לפעולה

קוסטה ריקה העניקה לנו שותפויות וחוויות יקרות ערך המשמשות בסיס לריטריטים מרפאים המותאמים לצרכים המגוונים של קהילות בריאות הנפש בישראל. האינטימיות של וילה הרמוסה, הרוח הקהילתית של סקרלט וילות והנגישות של מועדון דל מאר יוצרות יחד טריאדה עוצמתית לתכניות טרנספורמטיביות.

כשאנו מסכמים את מסע ארבעת החודשים שלנו, בשליחות המשפחתית שלנו – Bedein – Agents of Hope – ברחבי צפון ומרכז אמריקה, אנו מביטים לאחור בהכרת תודה עמוקה על הלקחים שנלמדו ועל הקשרים המשמעותיים שנוצרו. כעת אנו מזמינים קהילות, ארגונים ויחידים להצטרף אלינו למיזם הטרנספורמטיבי הזה. יחד, נוכל לרתום את הכוח המרפא של הטבע, הגלישה והתיירות בת קיימא ליצירת עתיד בהיר וחזק יותר עבור אלו שזקוקים לו ביותר.

הפוסט קוסטה ריקה: ריטריטים מרפאים של גלישה וטבע הופיע ראשון במסע אחר

כפעיל בנושא תיירות בר-קיימא ואקטיביסט דיפלומטיית מים, אני חוקר בשנים האחרונות את האתגרים המורכבים של מחסור במים ואת החשיבות של שיתוף פעולה חוצה גבולות, בהשראת הסכמי אברהם. דרכי נשענת על הקשרים העמוקים בין מים, טבע וחוסן אנושי – מהתמודדות עם הירידה הדרמטית במפלס ים המלח ועד למערכות מים חכמות ופיתוח דרכי שימור סביבה באיחוד האמירויות ואוצרות המים של בחריין.

אין זה מפתיע, אם כן, שנהר הקולורדו הפך לאחת מנקודות הציון המשמעותיות במסע שלי ברחבי הטבע הפראי של צפון אמריקה. המסע שלי לאורך נהר הקולורדו באריזונה הינו שילוב של למידה, התבוננות אישית ושאיפה לחזק את החיבור בין מים לאנושות.

לקריאה נוספת:

• הגרנד קניון: מדריך למטיילים בפארק
• עשרת הגדולים של אריזונה
• מסע בקרוואן מאלסקה לסיאטל

מעבר קיצוני: מסיאטל לאגם הוואסו

המסע שלנו התחיל בשינוי קיצוני – מעבר מהשמים המעורפלים והנופים הירוקים של סיאטל למדבר הצחיח של אריזונה. אחרי טיסה ללוס וגאס, העיר המרכזית הקרובה ביותר, ונסיעה של כשעתיים וחצי, הגענו אל אגם הוואסו (Lake Havasu), המקום המיושב החם ביותר בצפון אמריקה- ב-29 ביוני 1994 נמדדו כאן 53 מעלות צלזיוס.  השהות בת תשעת הימים שלנו הפכה להזדמנות ללמוד כיצד קהילות מדבריות שורדות ומשגשגות באחת הסביבות הקשות ביותר.

אגם הוואסו, המקום המיושב החם ביותר בצפון אמריקה

אגם הוואסו, הידוע במיקומו המדברי ובטמפרטורות קיץ שעולות על 49 מעלות צלזיוס וממוצע של 15 ימי גשם בלבד בשנה, מסמל כושר המצאה וחוסן אנושי, ושואב את מקור חייו מנהר הקולורדו. תושבי האזור פיתחו פתרונות חדשניים לניהול מים, כגון מערכת מתקדמת של אגירת מים ושימוש בהם לפעילות יום-יומית, בילוי ותעשייה. אחד הסמלים הבולטים באזור הוא גשר לונדון, אשר הועבר מארץ המקור שלו בבריטניה לאריזונה, שם נבנה מחדש כתמריץ כלכלי ותיירותי.

נהר הקולורדו, שמזין מעל 35 מיליון אנשים בדרום-מערב ארה"ב, הוא עורק חיים חיוני. במהלך שהותנו, זכינו לפגוש ולשוחח עם ראש העיר קאל שיהי. השיחה, שהתמקדה בחידושים ישראליים בניהול מים, הדגישה את הקשרים בין האתגרים של דרום-מערב ארה"ב לאלו של המזרח התיכון. ראש העיר הביע עניין רב בהעמקת שיתופי הפעולה בין האזורים, מתוך הכרה בחשיבות פתרונות חדשניים לשימור המים, בין היתר מיזמי תיירות בר-קיימא חדשניים.

אחד הסמלים הבולטים באזור הוא גשר לונדון, אשר הועבר מארץ המקור שלו באנגליה לאריזונה, שם נבנה מחדש כתמריץ כלכלי ותיירותי

סכר פרקר: סיפור של סכסוך וחדשנות

נסיעה קצרה של שעה דרומה הביאה אותנו לסכר פרקר, הסכר העמוק בעולם, המשתרע על נהר הקולורדו וממלא תפקיד חיוני בחלוקת המים ברחבי דרום-מערב ארה"ב. עם זאת, ההיסטוריה שלו מסומנת בסכסוך. במהלך שנות ה-30, המתחים הידועים כ"מלחמות המים באריזונה" התלקחו כאשר בניית הסכר בקליפורניה איימה על זכויות המים של אריזונה. המצב הסלים עד לנקודה שבה אריזונה פרסה את המשמר הלאומי שלה כדי להגן על חלקה,  מה שהמחיש את הנחישות שבה נוקטות קהילות כדי לשמור על משאבי המים שלהן.

במזרח התיכון ניתן לראות מקבילות למורשתו של סכר פרקר, כאשר משאבי מים משותפים – כמו נהר הפרת, החידקל, הנילוס וגם נהר הירדן – הם גם מקורות לסכסוך וגם לשיתופי פעולה אפשריים. במהלך ספטמבר 2023, השתתפתי במשלחת מנהיגים צעירים מהמזרח התיכון בוושינגטון הבירה, שאורגנה על ידי ישראליז (ISRAEL-is) והוועד היהודי האמריקאי (AJC). במשלחת זו בחנתי כיצד דיפלומטיית מים יכולה לבנות אמון בין מדינות לקראת ציון שנה שלישית להסכמי אברהם. ה-Colorado River Compact – הסכם היסטורי שנחתם בשנת 1922 בין שבע מדינות בארצות הברית שמשתמשות בנהר הקולורדו על מנת להסדיר את חלוקת המים מהנהר בין המדינות – הניח בהצלחה את הבסיס לשיתוף פעולה בארה"ב, ומציע מודל להסכמים בינלאומיים באזור מזרח התיכון וצפון אפריקה (MENA).

סכר פארקר, הסכר העמוק בעולם

הגרנד קניון: פלא טבע עוצר נשימה

הגרנד קניון, שמרוחק כ-3.5 שעות נסיעה מאגם הוואסו ומשתרע בגובה 2,400-2,100 מ'  מעל פני הים, הוא לא רק פלא ויזואלי אלא עדות לחוסן טבעי. כשהגענו בסוף נובמבר, חווינו את הניגוד החד בין הימים החמים – בסביבות 11 מעלות צלזיוס – ללילות קפואים, עם ירידה בטמפרטורות ל- 4 מעלות צלזיוס מתחת לאפס ורוחות סוערות. הסביבה המחוספסת הזו, עם כתמי הקרח ונקודות המבט החשופות שלה, כמו זו הנשקפת מתצפית פוינט, הדגישה את כוחו של הטבע.

שהות של ארבעה לילות בכפר הגרנד קניון, בו מתגוררים כ-250–300 תושבים התומכים ב-חמשת מיליון המבקרים השנתיים של הפארק, אפשרה לנו לחזות במחויבות יוצאת הדופן של הקהילה. שומרי הגרנד קניון מגלמים את הקשר העמוק בין האדם לאדמה, תוך הבטחת שימורו של פלא טבע זה לדורות הבאים. בעזרת Planet Zula, רשת של מארחים נוצרים המארחים מטיילים ישראלים ברחבי העולם, קיבלה אותנו משפחה מקומית בכפר, והעשירה את המסע שלנו בתחושת קהילה והכרת תודה.

השינויים העדינים של האור והצבע לאורך היום יחד עם מראה הנהר המתעקל מדגישים את הפאר של הקניון

בביקור בשבילים פחות מוכרים ובנקודות אגדיות כמו Hopi Point ו-Desert View, הרגשנו את הפאר של הקניון בשינויים העדינים של אור וצבע לאורך היום, יחד עם נופים רבים של חלקים מנהר הקולורדו הזורמים ומתעקלים בקניון הפרהיסטורי. בין לבין, השהייה בכפר גרנד קניון, הממוקם באמצע יער עבות, הייתה מקום מפגש יומי עם צבאים ואיילים, העוברים ושבים בין בתי המגורים. אחת החוויות האהובות ביותר שלנו הייתה צפייה בזריחה מעל הקניון. קרני השמש הראשונות שציירו את הקניון בגוונים זהובים היו תזכורת עמוקה לפאר ולחוסנו של הטבע.

האתגרים העונתיים של הגרנד קניון והמסירות של אלה שמטפלים בו משקפים את הנושא הרחב יותר של סינרגיה בין אדם לסביבה. יופיו המתמשך של הקניון, שנחצב במשך אלפי שנים על ידי נהר הקולורדו, מסמל את הרוח המתמשכת הן של הארץ והן של האנשים שקוראים לה בית.

זריחה מעל הגרנד קניון

מסע של אחדות ותקווה משותפת

התחקות אחר דרכו של נהר הקולורדו דרך אריזונה הייתה יותר מסתם הרפתקה משפחתית; זו הייתה אודיסיאה של גילוי, השתקפות והשראה. מהחוסן והרוח החדשנית של אגם הוואסו, דרך השיעורים ההיסטוריים בסכר פרקר, ועד לגרנד קניון מעורר הכבוד והאירוח של Planet Zula, המסע הזה הדגיש את הקשרים העמוקים בין מים, חוסן ואנושות.

ישנן כמובן עוד כמה נקודות ציון אייקוניות של נהר הקולורדו באריזונה, במרחק של כמה שעות בודדות צפונית מזרחית לגרנד קניון, כמו למשל Horseshoe Bend ואגם פאוול (Lake Powell). חוויות אלו מובילות לעבודתי בדיפלומטיה במים ובתיירות בת קיימא, ומנחות אותי לבנות גשרים – בין אם בין אנשים, תרבויות או מערכות אקולוגיות. הם מזכירים לנו שניתן להתמודד עם אתגרים באחדות ובצמיחה קולקטיבית. על ידי תמיכה בניהול מים בר-קיימא וטיפוח דיאלוג בין-תרבותי, נוכל לרתום את הכוח של האמפתיה ושיתוף הפעולה. כאשר קהילות ויחידים מתאחדים, הם הופכים לכוח אדיר לשינוי חיובי.

הפוסט בעקבות נהר הקולורדו: סיפור על אנשים ומים הופיע ראשון במסע אחר

לקריאה נוספת:

• מדריך מסע אחר לארצות הברית
• מדריך מסע אחר לקנדה
• ערוץ טיולים עם ילדים
• ערוץ טיולי קרוואנים
• מסע משפחתי בר קיימא באלסקה

כמשפחה ישראלית, נכנסנו אל הלא נודע. יוקון (Yukon) הייתה תעלומה עבורנו, מקום שמעולם לא שמענו עליו עד שהתחלנו לתכנן את המסע. גילינו במהרה עד כמה המקום מרוחק ופראי – אזור שבו חיים מעט יותר מ-45,000 תושבים, רובם מרוכזים בבירה, וייטהורס (Whitehorse). יוקון משתרעת על פני שטחי פרא עצומים, ותושביה חיים בקצה, מתמודדים עם חורפים קשים וחשוכים שבהם הטמפרטורה יכולה לרדת למינוס 50 מעלות. רבים מהם בעלי מלאכה, הממלאים את מקפיאיהם בבשר ביזון במקום באיילים, הנפוצים יותר באלסקה, ונחושים לשרוד באורח חיים הדורש כישורי הישרדות, אהבת הארץ וחוסן אישי.

Bear Lodge הוא בית הארחה שליו על גדת נחל, המוקף בעצים צהובים בשלכת

יוצאים לדרך

ההרפתקה החלה בנסיעה ארוכה מפאלמר אל העיירה הראשונה שאחרי מעבר הגבול ביוקון, היינס ג'נקשן (Haines Junction) – יישוב קטן המונה כאלף תושבים. הנסיעה ארכה יומיים, וכללה עצירת לילה בטוק (Tok), אלסקה, לפני שחצינו את הגבול ליוקון שבקנדה. היינס ג'נקשן לא הייתה רק נקודת מעבר – היא הייתה שער לפרא העמוק. לינדה תומפסון, נציגת השגרירות הנוצרית בירושלים ביוקון, אירחה אותנו בלודג' Bear Lodge, בית הארחה שליו על גדת נחל, המוקף בעצים צהובים בשלכת. האירוח שלה היה נעים ומנחם אחרי שעות רבות בדרכים. משפחתה של לינדה, שיצאה לכריית זהב בעמק דוסון, הזכירה לי שבמקום הזה הבהלה לזהב עדיין חיה ובועטת, ואנשים ממשיכים לחפש את מזלם גם יותר ממאה שנים מאוחר יותר.

אחת החוויות המיוחדות ביותר בהיינס ג'נקשן הייתה טיסת נוף במטוס תלת-מושבי מעל הרי יוקון המושלגים והקרחונים, המהווים חלק מפארק קלואני (Kluane National Park), אתר המורשת העולמית הגדול ביותר של אונסק"ו. האזור מתהדר בהרים הגבוהים והצעירים ביותר בצפון אמריקה, הצומחים במהירות ומתנשאים מעל קרחונים עצומים ועתיקים. אשתי עדי ואני חגנו מעל הנופים המרהיבים האלה, נהנים מאחת החוויות האייקוניות ביותר שאפשר לחוות בקנדה, מעיירה קטנה שכמעט לא שמעו עליה. יופיו של הנוף הקפוא נמתח עד האופק, תזכורת צנועה למקומנו הקטן בעולם הזה. הטיסה בוצעה עם חברת התעופה הקטנה Rocking Star Adventures ועלותה  –  450 דולר לנוסע לטיסה של שעה וחצי.

טיסת נוף עוצרת נשימה מעל פארק קלואני (Kluane National Park), אתר המורשת העולמית הגדול ביותר של אונסק"ו

קהילה יהודית חמה בקצה העולם

לאחר כמה ימים, ארזנו את הקרוואן ונסענו לכיוון וייטהורס (Whitehorse), בירת יוקון, המרוחקת כשעתיים נסיעה מהיינס. הוזהרנו שלא לנהוג לאחר רדת החשכה בשל חיות הבר המשוטטות בדרכים – איילים, איילי צפון, ביזונים ואם יש לכם מזל (או חוסר מזל), גם דובים. כשנהגנו עם שחר, ראינו את עדר איילי הצפון הראשון שלנו, מה שעורר התרגשות רבה ברכב. הילדים הצמידו את פניהם לחלונות, נרגשים לראות עוד.

וייטהורס קיבלה את פנינו עם הקהילה היהודית הקטנה אך החמה שלה. זכינו לפגוש את ריק קארפ, נשיא אגודת התרבות היהודית של יוקון, שחלק עמנו את ההיסטוריה המרתקת של היהודים ביוקון. מתקופת הבהלה לזהב ועד היום, היהודים הטביעו את חותמם גם בפינה מרוחקת זו של העולם. ריק סיפר לנו גם על בית העלמין היהודי בדוסון סיטי, המקום הצפוני ביותר בקנדה שבו ידוע כי התגוררו יהודים – עדות לכוחה של קהילה שידעה למצוא בית גם במקומות הבלתי צפויים ביותר.

מצאנו חיבור עמוק מעבר לטיול עצמו. תשוקתו של ריק לשימור המורשת היהודית בוייטהורס נגעה ללבנו, והיה ברור שהמסע הזה אינו רק מסע של גיבוש משפחתי אלא גם של חיזוק קשרים קהילתיים. התחנה הבאה שלנו – פרינס ג'ורג' (Prince George), העיר הצפונית של בריטיש קולומביה המונה יותר מ-76,000 תושבים ומרוחקת 21 שעות נסיעה – חידדה את ההבנה הזו.

מהלך הנסיעה פגשנו עדר ביזונים פראיים – מחזה נדיר שהרגיש כמו סצנה מתוך מערבון

ביזונים ומעיינות חמים

בדרך לפרינס ג'ורג' נסענו בכביש אלסקה (Alaska Highway), אחד מנתיבי התחבורה המפורסמים ביותר בעולם, המוקף בנופי טבע פראי אינסופיים. במהלך הנסיעה פגשנו עדר ביזונים פראיים – מחזה נדיר שהרגיש כמו סצנה מתוך מערבון. הביזונים, שהיו בעבר על סף הכחדה, שבו לטבע הודות למאמצי שימור ארוכי שנים. לראותם משוטטים חופשיים היה מעורר הן ענווה והן התרגשות.

אחת העצירות המהנות בדרך היתה בליארד הוט ספרינגס (Liard Hot Springs), שבצפון קולומביה הבריטית, על גבול יוקון. המעיינות היו אבן חן נסתרת, מעין ספא טבעי בלב השממה. טבלנו במים החמים, מוקפים בצמחייה ירוקה, והילדים שיחקו במים בזמן שאנחנו נחנו, מניחים לחום להרגיע את גופנו העייף מהדרכים. זה היה המקום המושלם לפני המשך הנסיעה אל "פארק היורה של קנדה" – דרך כבישי צפון בריטיש קולומביה, המוקפים ביערות עבותים והרים מרשימים.

מעיינות ליארד. טבלנו במים החמים, מוקפים בצמחייה ירוקה, והילדים שיחקו במים

לבסוף הגענו לפרינס ג'ורג', שהתברכה בפארקים רבים בטבע, נהרות ומסלולי הליכה רבים. בפרינס ג'ורג' עדי ואני הוזמנו לשאת דברים באירוע של הפדרציה היהודית של ונקובר רבתי: "מסע של ריפוי: מהזיכרון לשואה להתחדשות סביבתית". אלי קלאסנר, יהודי יקר המשמש כמנכ"ל המועצה לאמנות של פרינס ג'ורג', קיבל אותנו לקהילתו. בדומה לריק, לאלי הייתה מסירות עמוקה לשימור התרבות היהודית המקומית, ולשניהם היכרות והערכה כלפי גורמי ההנהגה בעריהם. הייתה לי הזכות לחבר בין שני המנהיגים הללו. במהלך האירוע, שבו נכחו פוליטיקאים מקומיים, ובהם ראש העיר של פרינס ג'ורג', שמתי לב לדמיון הרב בין ריק לאלי. שניהם היו אנשים נלהבים, שפעלו ללא לאות לשימור ההיסטוריה והתרבות היהודית באזוריהם. לאחר האירוע, העברתי לאלי עותק של ספרו של ריק, "הנוכחות היהודית ביוקון", בידיעה שהוא יזדהה עם מאמציו. החיבור ביניהם היה אחד הרגעים המרגשים במסענו, שכן הוא סימל את כוחה של קהילה, גם בפינות הנידחות ביותר בעולם, לתמוך ולהשרות השראה זה בזה.

נועם ועדי באירוע של הפדרציה היהודית של ונקובר רבתי

לאחר שעזבנו את פרינס ג'ורג', המשכנו דרומה בנסיעה של תשע שעות לכיוון ונקובר, ונסענו עוד יומיים בקרוואן. בילינו את הלילה בליליואט (Lillooet), בה הנוף היה שונה בתכלית ממה שראינו קודם – יבש, כמעט מדברי, עם קקטוסים קטנים הפזורים על הקרקע, בניגוד מוחלט ליערות הירוקים של הצפון. בהמשך הגענו לוויסלר (Whistler) – עיירה אמנותית קטנה המפורסמת באתרי הסקי ובפעילויות השטח שלה, והתרגשנו ממראה עצי המייפל שהשלכת צבעה את עליהם באדום.

לבסוף הגענו לוונקובר בערב ראש השנה. ונקובר היפה לא הייתה ערוכה לחיים בקרוואן – אתרי קמפינג צפופים וחוקי חניה קפדניים הקשו עלינו למצוא מקום לינה נוח. הנהיגה בוונקובר התגלתה כאתגר. רחובות צרים, עומסי תנועה ועבודות בכבישים הקשו על ניווט הקרוואן במרכז העיר. לפיכך מיד אחרי החג, חצינו את הגבול דרומה מוונקובר, אל כפר דייגים שקט ויפהפה בשם בליין שבמדינת וושינגטון, שם הקמנו בסיס ביתי, ולבסוף החזרנו את הקרוון בסיאטל, שם סיימנו את מסענו בן 5,000 הקילומטרים.

הקרוואן הפך למעין בית קטן ונעים שהעניק לילדים את ההפוגות הנדרשות להם

חוויה משפחתית בקרוואן

במסענו דרך האזורים המבודדים הללו, למדנו במהרה את חשיבות הגמישות בנסיעות משפחתיות. ליעדים שהנסיעה אליהם היתה אמורה להימשך חמש שעות על פי המפה, נסענו בפועל במשך כל היום, עם עצירות קצרות ובינוניות לאורך הדרך. העצירות בעיירות כמו היינס ג'נקשן ווייטהורס הפכו לחיוניות לא רק לתדלוק, למילוי מים ולריקון פסולת, אלא גם לקליטת סלולר, שהייתה נדירה במרחבי הפרא. עיירות אלו סיפקו את נקודות החיבור החיוניות כדי לשמור על מסע חלק, ואפשרו לנו להיטען מחדש לפני המשך הדרך.

השאיפה הייתה להגיע לנקודת הלינה המתוכננת לפחות חצי שעה לפני השקיעה. כך התאפשר לנו לדייק את מיקום חניית הלילה ולוודא שהאזור בטוח ונוח עבור הקרוואן. בבחירת היעד לחניית הלילה , לא הקפדנו על חיבור לחשמל או לביוב, בידיעה שבמקרה הצורך, ניתן להפעיל גנרטור להטענת מכשירים או להפעלת המיקרוגל. כן היה לנו חשוב שיהיה לילדים מרחב נעים לשחק בו (בהיות הקרוואן בית נייד, הוא עשוי להיות צפוף) ורצוי גם שיהיה נוף מרשים ברקע.

בבחירת חניית לילה לקרוואן כדאי שיהיה נוף מרשים ברקע

בכל בוקר, באור ראשון, נסענו לעיירה הקרובה כדי לדאוג לצרכים הטכניים: תדלוק, מילוי גז, מילוי מים לשירותים ולמטבח, וריקון פסולת ביוב. לרוב, תחנות הדלק לאורך המסלול סיפקו את כל השירותים האלו במקום אחד, והשלמת התהליך נמשכה כ-30 דקות בלבד.

הלינה בקרוואן הייתה חוויה מיוחדת עבור המשפחה, ובעיקר עבור הילדים. לביא ועיטם התמקמו בתא העליון מעל תא הנהג, שהפך עבורם לחדר שינה קטן ונעים, מלא בצעצועים, בובות וספרים. בעונת הסתיו הקרה, כאשר הטמפרטורות בלילה התקרבו לאפס, דאגנו להצטייד בשקי שינה לחימום נוסף מתחת לשמיכות. אמנם הקרוואן מצויד בחימום, אך לעיתים הוא מוגבל ואינו מספק.

החוויה הפסטורלית של הקרוואן התבטאה דווקא בדברים הפשוטים כמו פיקניקים בנופים עוצרי נשימה

במהלך הנסיעות, הילדים ישבו מאחור, ליד שולחן קטן שאפשר להם לאכול, לצייר, או לשחק משחקי קופסה. בנסיעות ארוכות יותר, אפשרנו להם גם לנוח במיטה האחורית או בתא העליון מעל הנהג. אמנם הקרוואן עצמו נושא אזהרה מפני שכיבה במהלך נסיעה, אך משיחות עם מקומיים רבים גילינו שאין אכיפה ממשית בנושא, ואנשים נוטים להשתמש במרחב באופן גמיש יותר. לעיתים, האזנו יחד לפודקאסטים (כשהייתה קליטה), והקרוואן הפך למעין בית קטן ונעים שהעניק לילדים את ההפוגות הנדרשות להם – זמן משחק, זמן לבד וזמן מנוחה – בתוך שגרת טיול אינטנסיבית. החוויה הפסטורלית של הקרוואן התבטאה דווקא בדברים הפשוטים: הכנת ארוחות בזמן הנסיעה, פיקניקים בנופים עוצרי נשימה, ושייק פירות בבלנדר בבוקר. אלה היו הרגעים שהוסיפו ערך ומשמעות לטיול והפכו אותו לבלתי נשכח.

במבט לאחור אנו מבינים שהמסע הזה היה הרבה יותר מהרפתקה בקרוון. היה זה מסע של חיבורים – בינינו כמשפחה ובין קהילות יהודיות שלמרות המרחק ביניהן, חולקות מטרה משותפת. מהפרא של יוקון ועד המרכזים התרבותיים של פרינס ג'ורג' וונקובר, גילינו את היופי שבבחירת הדרך הפחות מתוירת, והקשרים שיצרנו בדרך יישארו עמנו הרבה אחרי סיום המסע.

הפוסט מסע בקרוואן מאלסקה לסיאטל הופיע ראשון במסע אחר