בטיול משפחתי כזה יש המון יתרונות. רבים מאסו בחי התשע עד חמש (במקרה הטוב), מבינים שהחיים קצרים ורוצים לנצל אותם לטיולים והרפתקאות. אחרים מרגישים שהם רוצים לבלות עם הילדים שלהם באינטנסיביות כל עוד הילדים צעירים ולא להחמיץ את השנים היפות שלהם. יחד עם זאת, טיול כזה טומן בחובו לא מעט אתגרים. המדובר מכולם הוא העלות – טיול כזה הוא חוויה יקרה שמשפחות רבות לא יכולות להרשות לעצמן. גם הריחוק מהמשפחה ומהחברים, היעדר שגרה ומסגרת חינוכית, עבודה שלא ניתן לעבוד בה מרחוק  – כל אלה מהווים אתגרים משמעותיים ובמקרים רבים אף חסמים שמונעים את היציאה לטיול. אז איך מטיילים? איך מממנים? לאן נוסעים? מה אורזים? ומה עושים עם בית הספר? המשיכו לקרוא:

סגנונות טיול נפוצים

טיול מתגלגל
זהו טיול קלאסי שבמהלכו עוברים מיעד ליעד  – טועמים כמה ימים, שבוע או יותר מיעד מסוים וממשיכים ליעד הבא, בין אם באותה מדינה או בארץ אחרת. היתרונות של טיול כזה הם בעניין ובמגוון שהוא מציע. טיול כזה מתבצע לרוב ברכב, קנוי או שכור, אך עשוי להתבצע גם בקרוואן או ביאכטה. יש משפחות שיבחרו לעשות אותו גם בתחבורה הציבורית. הוא מתאים בעיקר למשפחות שזמנן מוגבל, כאלה שנוסעות לפרק זמן מוגבל של כמה חודשים ורוצות למצות את המיטב מהנסיעה. לסגנון טיול זה יש גם חסרונות, בעיקר כשמטיילים עם ילדים קטנים. לא תוכלו  לחוות בו את היציבות והשגרה שילדים רבים זקוקים לה. זאת ועוד, טיול כזה כרוך בנסיעות ארוכות ובהתעסקות רבה בסידור המזוודות ופריקתן, וגם עלות הטיול יקרה יותר, משום שחלק ניכר מהתקציב מוקדש לנסיעות ולארוחות בחוץ.

טיול קינון, או נסטינג
סגנון טיול זה פופולרי במיוחד בקרב משפחות הודות לנוחות הרבה שהוא מציע – מתמקמים במקום אחד לתקופה ארוכה, לעתים כמה חודשים. זהו טיול בקצב איטי יותר, שמאפשר להתערות באוכלוסייה המקומית – לשכור דירה, עשות קניות במכולת השכונתית, לצאת לטיולים בסביבה הקרובה. טיול זה מתאים במיוחד למשפחות בהן אחד ההורים או שניהם ממשיכים לעבוד מרחוק. יש לו יתרונות רבים –  המגורים בדירה מאפשרים מרחב לכל אחד מבני המשפחה ואפשרות לבשל ארוחות, אין צורך לארוז בכל פעם מחדש והילדים (וגם הוריהם) יכולים ליצור קשרים חברתיים ואפילו לנהל חיי קהילה. במקרים רבים ההורים אף רושמים את הילדים למסגרת חינוכית בזמן שהותם  – בית ספר מקומי או בינלאומי. יתרון נוסף הוא העלות – שכירת דירה לחודש או יותר לרוב מוזילה את העלויות באופן משמעותי לעומת שכירת דירה לימים בודדים, ובוודאי בהשוואה ללינה במלון. בנוסף, אין הוצאות רבות על נסיעות וטיסות פנים. החיסרון של טיול מסוג זה שדי מהר נכנסים לשגרה, כך שאם אתם רוצים לברוח מהשגרה ולהרגיש שכל יום הוא הרפתקה עם חוויות שונות ונופים אחרים, ייתכן שתרגישו שסגנון הטיול הזה פחות מתאים לכם.
יש משפחות שבוחרות לטייל באופן הזה חודש או כמה חודשים בשנה, ובשאר השנה לחיות את חיי השגרה בארץ.

טיול משולב – טיול זה משלב את שני הסגנונות – לפעמים מטיילים ומתגלגלים ממקום למקום ולפעמים מתמקמים במקום אחד לתקופה ארוכה.

בארצות הברית משפחות רבות בוחרות בטיול מתגלגל בקרוואן

יעדים פופולריים

מה שמשפחות מחפשות לרוב בטיול כזה הוא יעד בטוח, נוח ומלא עניין, עם מחירים סבירים ופעמים רבות גם קהילה גדולה של משפחות מטיילות. אחד האזורים הפופולריים ביותר לטיול משפחתי ארוך הוא מדינות דרום-מזרח אסיה, ובראשון תאילנד. מדינות מזרח אסיה פופולריות בשל מחירי הטיול הזולים, שמאפשרים לטייל בהן למשך תקופה ארוכה. תאילנד היא המדינה המבוקשת ביותר משום שהיא מדינה בטוחה שמספקת תמורה מצוינת למחיר ומציעה תנאים נוחים, כמעט מערביים ואוכל טוב שקל להסתגל אליו. כמובן שגם הנופים היפים, החופים הטרופיים והאטרקציות נקנים לה נקודות זכות. בתאילנד יש קהילות גדולות של משפחות מטיילות, בינלאומיות וישראליות, ובקופנגן ובפאי אפשר אפילו למצוא מסגרות חינוכיות בעברית (תחליטו בעצמכם אם זהו יתרון או חיסרון).
גם וייטנאם והפיליפינים הם יעדים מבוקשים לטיול משפחתי ארוך, במיוחד עבור משפחות שעושות נסטינג – בשניהם תמצאו אתרי טבע מפעימים, חופים טרופיים חלומיים ומחירים כמעט מגוחכים, בעיקר בהשוואה לעלות המחיה בישראל. יש הרבה משפחות שנוסעות עם הילדים להודו, אבל קחו בחשבון שתנאי החיים בה מאתגרים יותר ומתאימים למשפחות יותר מנוסות, וגם אז תקופת ההתאקלמות צפויה להיות ממושכת יותר.
בצד השני של העולם, הרבה משפחות יוצאות לטיול ארוך בארצות הברית ובמדינות מרכז אמריקה, כמו קוסטה ריקה ומקסיקו, כולן יקרות יותר בהשוואה למדינות מזרח אסיה. בעוד שבמקסיקו ובקוסטה ריקה משפחות רבות מבלות לרוב תקופה ארוכה באחד או יותר מיעדי החוף, בארצות הברית מרבית המשפחות בוחרות לצאת לטיול מתגלגל  כדי לטעום מהנופים ולמצות את המיטב מהטיול. כדי להוזיל את העלויות, משפחות רבות בוחרות לטייל בקרוואן או לעשות טיול קמפינג.
משפחות מישראל לא מרבות לצאת לטיולים ארוכים באירופה, גם בשל הטיסות הקצרות וגם בשל המחירים, אבל יותר ויותר משפחות בוחרות לצאת לחופשת קיץ ארוכה ביעד אחד שנחשב זול יחסית, כמו פורטוגל או אחד מאיי יוון.

תאילנד היא אחד היעדים המבוקשים למשפחות שעושות נסטינג

חינוך

אחת הסוגיות שמטרידות משפחות לפני טיול משפחתי ארוך היא סוגיית החינוך. המשמעות של טיול כזה היא להוציא את הילדים לתקופה ארוכה מהמסגרת החינוכית. משפחות רבות עוברות לחינוך ביתי, או כפי שהוא מכונה בקרב משפחות מטיילות – World Schooling (במקום Home Schooling). הרעיון הוא שהעולם הופך להיות כיתת הלימוד – במקום ללמוד בכיתה  ומספרי לימוד, הילדים לומדים דרך החוויות שהם מתנסים בהן בטיול. טיול ארוך הוא דרך דרך נהדרת ללמד את הילדים על תרבויות שונות ולתרגל שפות זרות, ובעיקר אנגלית. הילדים (ולמעשה כל המשפחה) יכולים ללמוד היסטוריה דרך ביקור במוזיאונים ואתרי הנצחה, ללמוד על דתות שונות דרך ביקור במקדשים, כנסיות, בתי כנסת ומסגדים וללמוד גאוגרפיה על ידי שימוש במפות וביקור בהרי געש, קרחונים, יערות גשם ומדבריות. את שיעורי החינוך הגופני תוכלו להחליף בטיפוס על הר או בשיעור גלישה. אם תשתפו את הילדים בתכנון תקציב הטיול הם יוכלו לתרגל חשבון, וכך גם אם תתנו להם לחשב את התשר במסעדות בהן תאכלו. כמובן שאפשר להרחיב את החוויה על ידי פעילויות יזומות, כמו שיעורי שפות, ביקור במוזיאונים וגלריות, השתתפות בסדנאות אמנות או בישול, צפייה בהופעות מוזיקליות ובהצגות, ביקור במוזיאוני מדע, גני חיות ועוד.

שרידי מקדש באנגקור, קמבודיה. במקום ללמד את הילדים היסטוריה ותרבויות מהספרים, בקרו איתם באתרים היסטוריים

כמובן שיש משפחות שיעדיפו מסגרת לימודים יותר מובנית. תמיד אפשר לקחת חוברות וספרי לימוד ולהקדיש זמן יומי ללימוד. אפשר גם להיעזר באינטרנט, בסרטוני יו טיוב ובאפליקציות ללימוד שפות חשבון (כמו דואולינגו) אפשרות נוספת היא להירשם לתוכניות לימוד אונליין, במיוחד עבור ילדים שהאנגלית שלהם טובה. ב-Khan Academy מוצעים שיעורים במגוון נושאים – מהיסטוריה ואמנות, דרך מתמטיקה, מדעים ומחשבים ועד לכישורי חיים – והכל בחינם. יש גם בתי ספר אונליין שפועלים לפי קוריקולום מסודר ותואם גיל. בשנים האחרונות יש גם בית ספר ישראלי אונליין בשם Z School שמציע שיעורים פרטיים או בקבוצות קטנות במקצועות הליבה ובמקצועות העשרה, מכיתה א' ועד יב', עם התאמה לתוכנית הלימודים בישראל.

לבסוף, אם אתם מתמקמים במקום מסוים לתקופה ארוכה, תוכלו לרשום את הילדים לבית ספר בינלאומי, בו הלימודים מתקיימים באנגלית. יש בתי ספר שמאפשרים לרשום לסמסטר אחד בלבד. צריך לקחת בחשבון ששכר הלימוד בבתי ספר אלה לרוב יקר מאוד ויגזול נתח ניכר מתקציב הטיול שלכם. אפשרות נוספת, למי שמעוניין במסגרת לילדים בעיקר כדי לספק את הצורך שלהם בחברה, היא לטייל ביעדים בהם יש קהילת משפחות גדולה, כמו תאילנד, וייטנאם, מקסיקו או קוסטה ריקה. ביעדים אלה תמצאו לעתים מסגרות חינוך אלטרנטיביות לילדים והרבה פעילויות פנאי בשפה האנגלית, שיאפשרו לילדים לחוות סוג של שגרה, לפגוש חברים חדשים ולהעמיק בתחומי עניין אהובים.

שיעור גלישה בחוף הוא תחליף מצוין לשיעור חינוך גופני בבית הספר

בריאות

סוגיה נוספת שמעסיקה הורים ששוקלים לצאת עם הילדים לטיול ארוך היא סוגיית הבריאות. בשל עלותם, הטיולים הארוכים פופולריים במיוחד במדינות מתפתחות, כאלה שלא תמיד יש בהן שירותי רפואה מערביים ושיש בהם חשש למחלות טרופיות שונות.

הכללים שונים כמובן מיעד ליעד, אבל יש כמה דברים שחשוב להקפיד עליהם:

חיסונים – לפני הנסיעה בדקו מהם החיסונים הנדרשים ביעד אליו אתם נוסעים והתחסנו מבעוד מועד, מספיק זמן לפני הנסיעה.

ביטוח בריאות – ביטוח הבריאות מהווה הוצאה נכבדת בתקציב הטיול, שעשויה להגיע לכ-1,200 שקלים בחודש ואף יותר. למרות זאת, אל תקמצו על פוליסת ביטוח מורחבת, שכוללת גם איתור וחילוץ ומכסה ספורט אתגרי (אם בכוונתכם לעשות) ונסיעה בתנאי שטח. כדאי לשקול פניה לסוכן ביטוח (ולא ישירות לחברה המבטחת) על מנת להבטיח שתקבלו מענה אישי גם בשעות לא שגרתיות ותפירה של פוליסה שמתאימה בדיוק לצרכים שלכם.

מניעה – הקפידו להשתמש בדוחי יתושים חזקים, כאלה במתאימים למדינות טרופיות (דוחה היתושים שאתם משתמשים בו בישראל לא תמיד יהיה יעיל מספיק), כדי להימנע מהידבקות במחלות המועברות בעקיצת יתוש. שמרו היטב על היגיינה, במיוחד ביעדי המזרח הרחוק – הרתיחו מים והשתמשו בטבליות לטיהור מים או במים מינרלים תוצרת חוץ מבקבוק סגור, אכלו אוכל שבושל בחום גבוה, השתדלו להימנע מצריכת בשר, בוודאי אם לא בושל היטב ואכלו רק פירות וירקות מקולפים, שנשטפו היטב. ולבסוף, חטאו ידיים לפני כל ארוחה.

עזרה ראשונה – כדאי להכין תיק עזרה ראשונה שילווה אתכם בטיול, ויכלול יוד, פדים סטריליים, פלסטרים, תחבושות, משחות לטיפול בכוויות או להרגעת העור, אנטי היסטמינים, תרופות ללא מרשם למקרה הצורך (תרופות להורדת חום ושיכוך כאבים, להקלה על כאבים ותופעות שונות במערכת העיכול ועוד. כדאי מאוד להשתתף לפני הנסיעה בסדנת עזרה ראשונה שתאפשר לכם להתמודד במצבי חירום במידה ואין שירותים רפואיים בקרבת מקום.

לפני הנסיעה, ודאו שאתם מקבלים את כל החיסונים הדרושים

אריזה

כשנוסעים לתקופה של כמה חודשים ויותר, מתעוררת השאלה מה וכמה לארוז. מצד אחד, אתם רוצים שיהיה לכם נוח ושום דבר לא יחסר, מצד שני, קשה לטייל בנוחות עם המון מזוודות, במיוחד בטיול מתגלגל. מה שבאמת חשוב לא לשכוח זה את הדרכונים שלכם, רישיון נהיגה בינלאומי, פנקס חיסונים, כסף וכרטיס אשראי, טלפון  נייד ומחשב נייד אם אתם מתכננים לעבוד במהלך הטיול. משפחות רבות מייחסות תשומת לב יתרה לאריזת הבגדים, אבל דווקא בהיבט הזה אין צורך להילחץ  – אפשר לארוז בגדים בכמות שתספיק לשבוע-עשרה ימים. בסופו של דבר, סביר להניח שתגיעו למכבסה במהלך הטיול שלכם, בנוסף, בגדים אפשר למצוא בכל מקום, ואם אתם מטיילים ביעדים זולים (כמו המזרח הרחוק), סביר להניח שתשיגו אותם במחירים זולים יותר בהשוואה לארץ. כך או כך, כדאי להצטייד, בהתאם ליעד בו תבקרו, במעיל גשם, בבגד ים ובנעלי הליכה נוחות ועמידות למים.

מה עוד? בנוסף לכל מה שאתם אורזים לכל טיול, כמו תיק רחצה מאובזר, חשוב להצטייד בתיק עזרה ראשונה ובתרופות, במגבות (רצוי מגבות טיולים קלות משקל שמתייבשות מהר ולא תופסות הרבה מקום), מטען נייד, אוזניות, מתאם חשמל אוניברסלי, ערכת תפירה, שקיות אטומות למים, אלכוג'ל וסוללות. ויש כמובן דברים שחשוב לשים עליהם דגש מיוחד בטיול משפחתי – צעצוע אהוב כמו בובה או חיית פרווה, שיעזרו לילדים שלכם בתקופת ההסתגלות, מספר מצומצם של ספרים (או קינדל),  תעסוקה לדרך (חוברות פעילות וכד'). אין צורך להיסחף עם הצעצועים אלא לקחת פריט או שניים שבאמת יקרים ללבם, ולדעת שתמיד תוכלו לקנות פריטים נוספים במהלך הטיול.

אין צורך לארוז את כל הבית, תוכלו למצוא כמעט כל מה שצריך גם בחו"ל

איך לממן את הטיול?

זוהי שאלת השאלות. טיול ארוך עולה כסף, והרבה. האפשרות הזו זמינה יותר לאנשים שממשיכים לעבוד מרחוק, ולו במשרה חלקית. טיול כזה מצריך לרוב שימוש בחסכונות, בפיצויי פיטורין או בקרן השתלמות שבדיוק נפתחה. מימון הטיול תלוי גם ביעד אליו אתם נוסעים – אם אתם נוסעים לארצות הברית או לאוסטרליה  תזדקקו לסכום התחלתי גבוה יותר מזה שתזדקקו לו במהלך טיול במזרח אסיה. למעשה, מאחר וישראל היא אחת המדינות היקרות בעולם, ועלות המחיה במזרח היא מהזולות בעולם, אחרי קיזוז עלויות הטיסות תגלו שהסכום שאתם מוציאים מדי חודש בישראל יכול להספיק לכמה חודשים במזרח אסיה, תלוי ביעד ורמת החיים שאתם מורגלים אליה.

אם יש לכם דירה בבעלותכם, תוכלו להשכיר אותה או לסבלט אותה למשך תקופת הטיול או חלקה, מה שעשוי לממן חלק ניכר מהעלות החודשית של הטיול. אם אתם שוכרים דירה, הוסיפו את הסכום שתחסכו על שכר דירה לתקציב הטיול החודשי. אם אתם נוסעים לתקופה ארוכה, ובמיוחד אם אינכם בטוחים שתחזרו לדירה הקודמת, תוכלו למכור כל מה שאפשר – מכונית, רהיטים, מכשירי חשמל וכו'. אם אינכם ממשיכים לעבוד בזמן הטיול, עדיין תוכלו לפתוח עסק עצמאי, לכתוב בלוג או לחפש אפשרויות נוספות להכנסה או הכנסה פסיבית בזמן הטיול.
כמובן שיש לקחת בחשבון שלצד העלויות של הטיול (שכוללות לא רק טיסות אלא גם לינה, אוכל, נסיעות, פעילויות ואטרקציות וביטוח נסיעות), יש הרבה עלויות שתחסכו בזמן הטיול – חוגים לילדים, חדר כושר, שכר לימוד, מנויים שונים, חשבונות מים וחשמל וכו'.

משפחה מטיילת בוויטנאם. הסכום שאתם מוציאים בישראל מדי חודש יכול להספיק לכם לכמה חודשים במדינות דרום-מזרח אסיה

איך לחסוך כסף בטיול?

יש כמה דברים שתוכלו לעשות כדי להוזיל עלויות ולחסוך כסף בטיול. ראשית, מומלץ להזמין את הטיסות זמן רב מראש (אפילו 10 חודשים מראש) מה שיכול לחסוך מאות או אלפי דולרים. טיול מחוץ לעונה יכול גם להוזיל עלויות בצורה משמעותית על שתי ההוצאות המרכזיות בטיול – טיסות ולינה. ומה עוד?
להישאר באותו מקום – לשיטת הנסטינג כאמור יש יתרונות רבים, אחד מהם הוא כלכלי. כשנשארים במקום אחד אפשר לחסוך הרבה כסף על נסיעות ארוכות, בין אם מדובר בטיסות פנימיות או בנסיעות ארוכות ברכבת או ברכב.  בנוסף, שכירת דירה לטווח ארוך היא זולה משמעותית מלינה במלון, וגם משכירת דירה לטווח קצר.
אוכל – מגורים בדירה יאפשרו לכם לקנות מצרכים ולבשל את הארוחות במטבח הביתי, מה שיהיה זול משמעותית בהשוואה לארוחות במסעדות. במקום לאכול במסעדות יקרות, תוכלו לאכול אוכל רחוב  – דרך זולה וטעימה להיחשף לתרבות המקומית.

דוכן אוכל רחוב בתאילנד. אכילת אוכל רחוב היא דרך מצוינת לחסוך בעלויות ולהיחשף לתרבות המקומית

לינה – מלבד השכרת דירות לתקופה ארוכה במקופ לינה במלונות, דרך נוספת לחסוך משמעותית בעלויות הלינה היא החלפת דירות, לינה תמורת התנדבות  – באתר תמצאו הרבה אפשרויות למגורים ולעתים גם ארוחות תמורת עבודה של כמה שעות ביום, בחקלאות, טיפול בילדים, עזרה בעבודות הבית ועוד. תופתעו לגלות שיש מקומות רבים שמקבלים גם משפחות עם ילדים. פעמים רבות למשפחה המארחת יש ילדים והם ישמחו למצוא לילדיהם חברים למשחק, כך שגם הילדים שלכם יצאו נשכרים מהעניין. אפשרות חינמית נוספת היא השגחה על חיות מחמד. תוכלו להתארח בבתים של משפחות מטיילות ממש כמוכם, שיציעו לכם את ביתן בתמורה לכך שתחליפו חול לחתול או תוציאו את הכלב לטיול.  ולסיום, תוכלו לעשות  קאוץ' סרפינג. קאוץ' סרפינג הוא ארגון שמקשר בין מטיילים שמעוניינים לפגוש מקומיים, להבין איך הם חיים ולא לשלם על כל הטוב הזה, לבין מארחים שפותחים את ביתם ומציעים למטיילים מקום ללון בו – גם אם מדובר רק בספה בסלון. מרבית המארחים התארחו בעבר בחינם והדרך שלהם להחזיר טוב היא באמצעות אירוח בביתם. אמנם לינה למטיילים בודדים או לזוגות נפוצה יותר, אבל יש גם משפחות שמטיילות תקופות ארוכות בדרך הזו.
התנהלו כמו מקומיים – ככל שתתרחקו מאזורי התיירות, ותלונו, תאכלו ותבלו כמו המקומיים – ככה תחסכו עלויות ותרוויחו חוויה תרבותית. זה תקף גם לתחבורה – סעו בתחבורה הציבורית, רכבו באופניים או לכו ברגל – זה יאפשר לכם גם לחסוך כסף וגם ליהנות מהיעד.

משפחה מדוושת באופניים בהולנד. תמיד מומלץ להתנהל כמו המקומיים

ועוד כמה טיפים לסיום

מצאו זמן זוגי – טיול משפחתי ארוך  יכול להיות חוויה נפלאה, אבל הוא גם יכול להיות מאוד צפוף. כשנמצאים 24 שעות ביחד עם הילדים, הזוגיות פעמים רבות נדחקת הצידה. כשמטיילים עם ילדים קטנים אי אפשר להשאיר אותם לבד, אבל עדיין כדאי לנסות למצוא זמן לרענון הזוגיות לפחות פעם בשבוע. אם אתם פוגשים עוד משפחות מטיילות, תוכלו להציע להן שרותי בייביסיטר הדדיים. אם סידור כזה לא אפשרי, בלו את הערב עם כוס יין במרפסת או בצפייה משותפת בסרט אחרי שהילדים הולכים לישון. העיקר שתיהנו מזמן איכות זוגי.

מצאו זמן לבד – באותו אופן, אפשרו זה לזה להתאוורר מדי פעם לבד. אפשרו לעצמכם להתפצל, כשהורה אחד אחד אחראי לקחת את הילדים לטיול או אטרקציה או לבלות איתם בבית, והשני נהנה ממנוחה בבית, משתתף בסדנה או פשוט מטייל לבד. ביום אחר התחלפו.

התחשבות בכולם – כדאי לשתף את הילדים בתכנון, בהתאם לגילם, ולעשות פעילויות שישמחו את כל אחד מבני המשפחה. אם ביום אחד אתם הולכים לפארק שעשועים, גם אם זה הסיוט הכי גדול שלכם, יכול להיות שלמחרת הילדים יצטרכו להתפשר ולבוא אתכם למוזיאון.

גמישות – בטיול הדברים לא תמיד מסתדרים כמו שרוצים וכדאי לגלות גמישות גם כלפי שינויים בתוכניות. הגעתם לחוף שחלמתם עליו וכל השבוע ירד גשם? שביתת רכבות גרמה לכם להיתקע ביעד הרבה יותר זמן משתכננתם? הדירה שנראתה חלומית ב-AIRBNB לא עונה על הציפיות? קבלו את השינויים האלה כחלק בלתי נפרד מהטיול ונסו להפיק מהם את המיטב לחוויות חדשות ולא מתוכננות.

טיול נעים!

הפוסט טיול משפחתי ארוך – כל מה שצריך לדעת הופיע ראשון במסע אחר

לקריאה נוספת:

• ערוץ טיולים עם ילדים
• טיפים לטיול בחו"ל עם ילדים
• חופשות משפחתיות אלטרנטיביות

איך זה עובד? לרוב נמצאים במקום אחד, למשך שבוע לפחות, ונהנים משלל הפעלות ופעילויות בחיק הטבע. בחלק מהמקומות הדגש הוא על ביחד , והרעיון הוא לעבור ביחד חוויות מגבשות. יש מקומות בהם הפעילויות נפרדות – הילדים נהנים מפעילויות שמותאמות לגילם ופוגשים חברים חדשים מכל העולם, בזמן שההורים משתתפים בסדנאות, מטיילים או נחים, ואחר הצהריים נפגשים ומבלים יחד. ויש מקומות שמציעים מודל משולב שמאפשר בחירה.

הנה כמה הצעות למחנות קיץ לכל המשפחה:

מחנה הורה-ילד של שומרי הגן בגאורגיה

שומרי הגן הוא ארגון חברתי-סביבתי שחרט על דגלו לחזק את החיבור לטבע ולהחזיר מיומנויות קדומות שקצת איבדנו , כמו הדלקת אש, גששות וליקוט. ברחבי הארץ פועלים חוגים של שומרי הגן שבהם תוכלו לראות את הילדים מתנתקים מהמסכים ובמקום זאת מקימים מחנה בחורשה המקומית, מטפסים על עצים, מתחקים אחר עקבות של בעלי חיים ומכינים לעצמם ארוחה מסביב למדורה. בשנים האחרונות, מדי קיץ, גם ההורים יכולים לקחת בכל הכיף הזה, במחנות הורה-ילד דוברי עברית המיועדים לקהל ישראלי, ומתקיימים בגאורגיה.
ביער בראשיתי ליד בורג'ומי תוכלו להתנסות במגוון חוויות: ליקוט צמחי בר, בישול משותף על אש חיה (אותה תדליקו בדרכים קדומות), גששות והסוואה, הקשבה לשפת הציפורים, מלאכות מסורתיות ומפגש עם בעלי מלאכה מסורתיים ועוד. בערב יושבים סביב המדורה (בה מבשלים את ארוחת הערב), מספרים, שרים ומנגנים. בלילה נרדמים יחד תחת שמים זרועי כוכבים. את הצרכים, אם שאלתם את עצמכם, עושים בטבע. התנאים לא פשוטים, ומצד שני, לא תצטרכו לדאוג לכל מה שכרוך בקמפינג  – הכנת השטח, מזון, ציוד וכו'. תשעת ימי המחנה יעזרו לכם להתחבר לטבע, לחדד את החושים, ללמוד להעריך את הדברים הפשוטים ובעיקר להנות מזמן איכות משותף, נטול מסכים והסחות.
פרטים נוספים באתר

נחל זורם ביער ליד בורג'ומי. תפאורה מושלמת לחוויה משפחית מגבשת | אילוסטרציה

מחנה ולדורף משפחתי בקרואטיה

יותר ויותר משפחות בארץ בוחרות לחנך את ילדיהם בחינוך ולדורף, המוכר יותר כחינוך אנתרופוסופי. בדומה לשומרי הגן, חינוך ולדורף שואף להשאיר את הילדים ילדים, הרחק מהמסכים וקרוב לטבע, ודוגל בפשטות, עם הרבה מלאכות יד, אמנות ותנועה. גם אם אינכם מחנכים את ילדיהם במסגרת ולדורף, תוכלו לתת להם את כל אלה במחנה ולדורף בינלאומי שמתקיים מדי קיץ באי אוליב שבארכיפלג זאדאר שבקרואטיה. אוליב הוא אי קטן ויפהפה, עם כפר אחד, מפרצים קסומים, מטעי זיתים וכרמים, וזו כבר התחלה מבטיחה לחופשה. הלינה היא בדירות משפחתיות באי, ומדי יום מתכנסות המשפחות לסדנאות משמחות בהן כולם יכולים לקחת חלק ביחד: גינון, קרקס (אקרובטיקה, ג'אגלינג, שיווי משקל, ליצנות וקסמים), ציור, הרכבים מוזיקליים, יצירה מהטבע, יוגה ופעילויות ספורט מים כמו שיט וסאפ.
פרטים נוספים באתר המחנה

האי הקרואטי השלו אוליב

חופשה פעילה בשוויץ

הנופים של האלפים השוויצרים, עם הפסגות שחלקו עדיין מושלגות בקיץ, היערות, האגמים, פלגי המים והפרות שרועות באחו, נראים כאילו נלקחו מסיפור אגדה ולא במקרה הם מסעירים כל כך את דמיונם של הילדים.  אם גם אתם מוקסמים מהנופים האלה, ואם התקציב לא מהווה בעיה (שוויץ היא אחת המדינות היקרות בעולם), מחנות הקיץ של Altitude camps יכולים להיות מושלמים עבורכם. בבוקר ואחר הצהריים, הילדים  (14-6) לומדים אנגלית אותה הם מתרגלים עם משתתפים מכל העולם, או, אם הם מעדיפים, מבלים בפעילות הרים – הדלקת אש, כישורי הישרדות, ניווט, טיפוס הרים, טיולים בטבע, גילוף בעץ ועוד. אחר הצהריים מתקיימות פעילויות כמו טניס, שחייה, קיר טיפוס, מיני גולף, החלקה על הקרח וטיולים בטבע. בזמן שהילדים עסוקים, אתם והמתבגרים (14 ומעלה) תוכלו ליהנות מתוכנית מותאמת אישית – שיעורי שפה (אנגלית או צרפתית), אימוני ספורט – טניס, יוגה, גולף ורכיבה על אופניים וטיולים באזור. בערב ובסוף השבוע תוכלו ליהנות מזמן איכות משפחתי.
פרטים נוספים באתר המחנה

הנופים ההריים של ורבייה הופכים אותה ליעד אידאלי לחופשה פעילה | צילום: VILTVART / Shutterstock.com

טניס וים בריביירה הצרפתית

המחנה הזה, שמתקיים באקדמיית Mouratoglou שבריביירה הצרפתית, מיועד למשפחות חובבות טניס או לכאלה שרוצות לאמץ את הספורט לחייהן. המיקום הוא סיבה טובה להגיע לכאן – אתר נופש בסמוך לניס, עם בריכות שחיה, ספא ו-33 מגרשי טניס. באתר מציעים מחנות טניס לכל הגילאים, למבוגרים מגיל 18 ומעלה, לילדים 17-6 ואפילו לקטנטנים בגילאי 5-3. תוכלו לבחור במחנה אינטנסיבי או במחנה של חצי יום, כשכל אחד מבני במשפחה נהנה משיעורים לרמתו, עם בני גילו. את שעות אחר הצהריים תוכלו להקדיש לטורניר טניס משפחתי, לטיולים, לבילוי בבריכה או בחופי הריביירה הצרפתית או להתרגעות בספא.
פרטים נוספים באתר האינטרנט

חופי ניס הם מקום טוב לבלות בו אחרי אימון טניס אינטנסיבי

חופשה של בוקרים במונטנה

The Resort at Paws Up in Greenough שבמונטנה הוא לא מחנה קלאסי אלא אתר נופש בחוות בקר פעילה ועצומה בגודלה במונטנה, עם נהר הזורם בשטחה, בה תוכלו להגשים את פנטזיית הילדות להפוך לקאובוי, אם היתה לכם כזו. תוכלו לבחור בין לינה באוהלי גלמפינג מפנקים, בקתות עץ או וילות יוקרתיות, אבל העיקר הוא שפע הפעילויות בהן תוכלו לעסוק כאן, שלא מבייש שום מחנה קיץ מן המניין. מאחר ומדובר בחוות סוסים, תוכלו להשתתף בשיעורי רכיבה לילדים ולמבוגרים, ללמוד מהבוקרים איך להוביל את הבקר, לצאת לטיולי רכיבה ועוד. מלבד זאת, תוכלו לדוג, לעשות רפטינג, לשוט בקאנו, ירי בחץ וקשת, לצאת לטיולי הליכה בטבע ועוד. בזמן שהילדים יבלו עם חבריהם החדשים, אתם תוכלו לבלות בספא. בערב תוכלו לצלות ביחד מרשמלו על האש תחת שמים זרועי כוכבים.
פרטים נוספים באתר האינטרנט

גם חופשת רכיבה יכולה להיות דרך מהנה לבלות את הקיץ | אילוסטרציה

טבע, ספורט ואמנות בקליפורניה

המיקום של Montercito Sequoia Lodge, בלב חורשת סקוויה בסמוך לפארקים הלאומיים סקוויה וקינגס קניון בקליפורניה, הוא סיבה מספקת להגיע לכאן. הפארקים הם גן עדן לאוהבי טבע עם יערות סקוויה עצומים, נחלים, מפלים, אגמים ועמקים קרחוניים ושפע של מסלולי הליכה.  הלודג' הסמוך, בו מתקיים המחנה, יספק לכם חופשת הכל כלול גדושה בפעילויות בטבע לכל המשפחה. החופשות הן במחזורים של שישה לילות, והן כוללות לינה, ארוחות, את כל הפעילויות ושש שעות מדי יום של פעילות מושגחת לילדים בגיל 18-2, כך שאתם תוכלו לנוח, לטייל וליהנות מזמן לעצמכם.

בסיומו של יום גדוש פעילות שרים ומנגנים סביב המדורה

היצע הפעילויות רחב וכולל בילוי בבריכה, חץ וקשת, יצירה ואמנות, רכיבה על אופני הרים, חתירה בקיאקים או בקאנו, טיולי הליכה מודרכים בטבע, ציור, טיפוס סלעים, שיעורי נגינה (גיטרה, יוקולילי ועוד), פיינטבול,סאפ, טרמפולינה, הליכה על חבל ועוד. בזמן שהילדים עסוקים בפעילות מודרכת או חופשית עם בני גילם,  אתם תוכלו לטייל בטבע, להשתתף בשיעור טניס, להשתתף בסדנת צילום, לעשות יוגה, לטבול בג'קוזי החיצוני או לקבל עיסוי (בתוספת תשלום ובהזמנה מראש) לשפת האגם. למעשה, מרבית הפעילויות והסדנאות פתוחות ללא תשלום הן להורים והן לילדים וזוהי הזדמנות מצוינת לכולם להתנסות בחוויות חדשות. הארוחות משותפות להורים ולילדים, ובערבים יש פעילויות לכל המשפחה כמו שירים מסביב למדורה, הקרנות סרטים, מסיבות ריקודים וערבי נושא משותפים – ערב קרקס, ערב פיראטים, מסיבת הארי פוטר או הקוסם מארץ עוץ ועוד.
פרטים נוספים באתר האינטרנט

הפוסט מחנות קיץ לכל המשפחה מסביב לעולם הופיע ראשון במסע אחר

לקריאה נוספת:

• מדריך מסע אחר לארצות הברית
• מדריך מסע אחר לקנדה
• ערוץ טיולים עם ילדים
• ערוץ טיולי קרוואנים
• מסע משפחתי בר קיימא באלסקה

כמשפחה ישראלית, נכנסנו אל הלא נודע. יוקון (Yukon) הייתה תעלומה עבורנו, מקום שמעולם לא שמענו עליו עד שהתחלנו לתכנן את המסע. גילינו במהרה עד כמה המקום מרוחק ופראי – אזור שבו חיים מעט יותר מ-45,000 תושבים, רובם מרוכזים בבירה, וייטהורס (Whitehorse). יוקון משתרעת על פני שטחי פרא עצומים, ותושביה חיים בקצה, מתמודדים עם חורפים קשים וחשוכים שבהם הטמפרטורה יכולה לרדת למינוס 50 מעלות. רבים מהם בעלי מלאכה, הממלאים את מקפיאיהם בבשר ביזון במקום באיילים, הנפוצים יותר באלסקה, ונחושים לשרוד באורח חיים הדורש כישורי הישרדות, אהבת הארץ וחוסן אישי.

Bear Lodge הוא בית הארחה שליו על גדת נחל, המוקף בעצים צהובים בשלכת

יוצאים לדרך

ההרפתקה החלה בנסיעה ארוכה מפאלמר אל העיירה הראשונה שאחרי מעבר הגבול ביוקון, היינס ג'נקשן (Haines Junction) – יישוב קטן המונה כאלף תושבים. הנסיעה ארכה יומיים, וכללה עצירת לילה בטוק (Tok), אלסקה, לפני שחצינו את הגבול ליוקון שבקנדה. היינס ג'נקשן לא הייתה רק נקודת מעבר – היא הייתה שער לפרא העמוק. לינדה תומפסון, נציגת השגרירות הנוצרית בירושלים ביוקון, אירחה אותנו בלודג' Bear Lodge, בית הארחה שליו על גדת נחל, המוקף בעצים צהובים בשלכת. האירוח שלה היה נעים ומנחם אחרי שעות רבות בדרכים. משפחתה של לינדה, שיצאה לכריית זהב בעמק דוסון, הזכירה לי שבמקום הזה הבהלה לזהב עדיין חיה ובועטת, ואנשים ממשיכים לחפש את מזלם גם יותר ממאה שנים מאוחר יותר.

אחת החוויות המיוחדות ביותר בהיינס ג'נקשן הייתה טיסת נוף במטוס תלת-מושבי מעל הרי יוקון המושלגים והקרחונים, המהווים חלק מפארק קלואני (Kluane National Park), אתר המורשת העולמית הגדול ביותר של אונסק"ו. האזור מתהדר בהרים הגבוהים והצעירים ביותר בצפון אמריקה, הצומחים במהירות ומתנשאים מעל קרחונים עצומים ועתיקים. אשתי עדי ואני חגנו מעל הנופים המרהיבים האלה, נהנים מאחת החוויות האייקוניות ביותר שאפשר לחוות בקנדה, מעיירה קטנה שכמעט לא שמעו עליה. יופיו של הנוף הקפוא נמתח עד האופק, תזכורת צנועה למקומנו הקטן בעולם הזה. הטיסה בוצעה עם חברת התעופה הקטנה Rocking Star Adventures ועלותה  –  450 דולר לנוסע לטיסה של שעה וחצי.

טיסת נוף עוצרת נשימה מעל פארק קלואני (Kluane National Park), אתר המורשת העולמית הגדול ביותר של אונסק"ו

קהילה יהודית חמה בקצה העולם

לאחר כמה ימים, ארזנו את הקרוואן ונסענו לכיוון וייטהורס (Whitehorse), בירת יוקון, המרוחקת כשעתיים נסיעה מהיינס. הוזהרנו שלא לנהוג לאחר רדת החשכה בשל חיות הבר המשוטטות בדרכים – איילים, איילי צפון, ביזונים ואם יש לכם מזל (או חוסר מזל), גם דובים. כשנהגנו עם שחר, ראינו את עדר איילי הצפון הראשון שלנו, מה שעורר התרגשות רבה ברכב. הילדים הצמידו את פניהם לחלונות, נרגשים לראות עוד.

וייטהורס קיבלה את פנינו עם הקהילה היהודית הקטנה אך החמה שלה. זכינו לפגוש את ריק קארפ, נשיא אגודת התרבות היהודית של יוקון, שחלק עמנו את ההיסטוריה המרתקת של היהודים ביוקון. מתקופת הבהלה לזהב ועד היום, היהודים הטביעו את חותמם גם בפינה מרוחקת זו של העולם. ריק סיפר לנו גם על בית העלמין היהודי בדוסון סיטי, המקום הצפוני ביותר בקנדה שבו ידוע כי התגוררו יהודים – עדות לכוחה של קהילה שידעה למצוא בית גם במקומות הבלתי צפויים ביותר.

מצאנו חיבור עמוק מעבר לטיול עצמו. תשוקתו של ריק לשימור המורשת היהודית בוייטהורס נגעה ללבנו, והיה ברור שהמסע הזה אינו רק מסע של גיבוש משפחתי אלא גם של חיזוק קשרים קהילתיים. התחנה הבאה שלנו – פרינס ג'ורג' (Prince George), העיר הצפונית של בריטיש קולומביה המונה יותר מ-76,000 תושבים ומרוחקת 21 שעות נסיעה – חידדה את ההבנה הזו.

מהלך הנסיעה פגשנו עדר ביזונים פראיים – מחזה נדיר שהרגיש כמו סצנה מתוך מערבון

ביזונים ומעיינות חמים

בדרך לפרינס ג'ורג' נסענו בכביש אלסקה (Alaska Highway), אחד מנתיבי התחבורה המפורסמים ביותר בעולם, המוקף בנופי טבע פראי אינסופיים. במהלך הנסיעה פגשנו עדר ביזונים פראיים – מחזה נדיר שהרגיש כמו סצנה מתוך מערבון. הביזונים, שהיו בעבר על סף הכחדה, שבו לטבע הודות למאמצי שימור ארוכי שנים. לראותם משוטטים חופשיים היה מעורר הן ענווה והן התרגשות.

אחת העצירות המהנות בדרך היתה בליארד הוט ספרינגס (Liard Hot Springs), שבצפון קולומביה הבריטית, על גבול יוקון. המעיינות היו אבן חן נסתרת, מעין ספא טבעי בלב השממה. טבלנו במים החמים, מוקפים בצמחייה ירוקה, והילדים שיחקו במים בזמן שאנחנו נחנו, מניחים לחום להרגיע את גופנו העייף מהדרכים. זה היה המקום המושלם לפני המשך הנסיעה אל "פארק היורה של קנדה" – דרך כבישי צפון בריטיש קולומביה, המוקפים ביערות עבותים והרים מרשימים.

מעיינות ליארד. טבלנו במים החמים, מוקפים בצמחייה ירוקה, והילדים שיחקו במים

לבסוף הגענו לפרינס ג'ורג', שהתברכה בפארקים רבים בטבע, נהרות ומסלולי הליכה רבים. בפרינס ג'ורג' עדי ואני הוזמנו לשאת דברים באירוע של הפדרציה היהודית של ונקובר רבתי: "מסע של ריפוי: מהזיכרון לשואה להתחדשות סביבתית". אלי קלאסנר, יהודי יקר המשמש כמנכ"ל המועצה לאמנות של פרינס ג'ורג', קיבל אותנו לקהילתו. בדומה לריק, לאלי הייתה מסירות עמוקה לשימור התרבות היהודית המקומית, ולשניהם היכרות והערכה כלפי גורמי ההנהגה בעריהם. הייתה לי הזכות לחבר בין שני המנהיגים הללו. במהלך האירוע, שבו נכחו פוליטיקאים מקומיים, ובהם ראש העיר של פרינס ג'ורג', שמתי לב לדמיון הרב בין ריק לאלי. שניהם היו אנשים נלהבים, שפעלו ללא לאות לשימור ההיסטוריה והתרבות היהודית באזוריהם. לאחר האירוע, העברתי לאלי עותק של ספרו של ריק, "הנוכחות היהודית ביוקון", בידיעה שהוא יזדהה עם מאמציו. החיבור ביניהם היה אחד הרגעים המרגשים במסענו, שכן הוא סימל את כוחה של קהילה, גם בפינות הנידחות ביותר בעולם, לתמוך ולהשרות השראה זה בזה.

נועם ועדי באירוע של הפדרציה היהודית של ונקובר רבתי

לאחר שעזבנו את פרינס ג'ורג', המשכנו דרומה בנסיעה של תשע שעות לכיוון ונקובר, ונסענו עוד יומיים בקרוואן. בילינו את הלילה בליליואט (Lillooet), בה הנוף היה שונה בתכלית ממה שראינו קודם – יבש, כמעט מדברי, עם קקטוסים קטנים הפזורים על הקרקע, בניגוד מוחלט ליערות הירוקים של הצפון. בהמשך הגענו לוויסלר (Whistler) – עיירה אמנותית קטנה המפורסמת באתרי הסקי ובפעילויות השטח שלה, והתרגשנו ממראה עצי המייפל שהשלכת צבעה את עליהם באדום.

לבסוף הגענו לוונקובר בערב ראש השנה. ונקובר היפה לא הייתה ערוכה לחיים בקרוואן – אתרי קמפינג צפופים וחוקי חניה קפדניים הקשו עלינו למצוא מקום לינה נוח. הנהיגה בוונקובר התגלתה כאתגר. רחובות צרים, עומסי תנועה ועבודות בכבישים הקשו על ניווט הקרוואן במרכז העיר. לפיכך מיד אחרי החג, חצינו את הגבול דרומה מוונקובר, אל כפר דייגים שקט ויפהפה בשם בליין שבמדינת וושינגטון, שם הקמנו בסיס ביתי, ולבסוף החזרנו את הקרוון בסיאטל, שם סיימנו את מסענו בן 5,000 הקילומטרים.

הקרוואן הפך למעין בית קטן ונעים שהעניק לילדים את ההפוגות הנדרשות להם

חוויה משפחתית בקרוואן

במסענו דרך האזורים המבודדים הללו, למדנו במהרה את חשיבות הגמישות בנסיעות משפחתיות. ליעדים שהנסיעה אליהם היתה אמורה להימשך חמש שעות על פי המפה, נסענו בפועל במשך כל היום, עם עצירות קצרות ובינוניות לאורך הדרך. העצירות בעיירות כמו היינס ג'נקשן ווייטהורס הפכו לחיוניות לא רק לתדלוק, למילוי מים ולריקון פסולת, אלא גם לקליטת סלולר, שהייתה נדירה במרחבי הפרא. עיירות אלו סיפקו את נקודות החיבור החיוניות כדי לשמור על מסע חלק, ואפשרו לנו להיטען מחדש לפני המשך הדרך.

השאיפה הייתה להגיע לנקודת הלינה המתוכננת לפחות חצי שעה לפני השקיעה. כך התאפשר לנו לדייק את מיקום חניית הלילה ולוודא שהאזור בטוח ונוח עבור הקרוואן. בבחירת היעד לחניית הלילה , לא הקפדנו על חיבור לחשמל או לביוב, בידיעה שבמקרה הצורך, ניתן להפעיל גנרטור להטענת מכשירים או להפעלת המיקרוגל. כן היה לנו חשוב שיהיה לילדים מרחב נעים לשחק בו (בהיות הקרוואן בית נייד, הוא עשוי להיות צפוף) ורצוי גם שיהיה נוף מרשים ברקע.

בבחירת חניית לילה לקרוואן כדאי שיהיה נוף מרשים ברקע

בכל בוקר, באור ראשון, נסענו לעיירה הקרובה כדי לדאוג לצרכים הטכניים: תדלוק, מילוי גז, מילוי מים לשירותים ולמטבח, וריקון פסולת ביוב. לרוב, תחנות הדלק לאורך המסלול סיפקו את כל השירותים האלו במקום אחד, והשלמת התהליך נמשכה כ-30 דקות בלבד.

הלינה בקרוואן הייתה חוויה מיוחדת עבור המשפחה, ובעיקר עבור הילדים. לביא ועיטם התמקמו בתא העליון מעל תא הנהג, שהפך עבורם לחדר שינה קטן ונעים, מלא בצעצועים, בובות וספרים. בעונת הסתיו הקרה, כאשר הטמפרטורות בלילה התקרבו לאפס, דאגנו להצטייד בשקי שינה לחימום נוסף מתחת לשמיכות. אמנם הקרוואן מצויד בחימום, אך לעיתים הוא מוגבל ואינו מספק.

החוויה הפסטורלית של הקרוואן התבטאה דווקא בדברים הפשוטים כמו פיקניקים בנופים עוצרי נשימה

במהלך הנסיעות, הילדים ישבו מאחור, ליד שולחן קטן שאפשר להם לאכול, לצייר, או לשחק משחקי קופסה. בנסיעות ארוכות יותר, אפשרנו להם גם לנוח במיטה האחורית או בתא העליון מעל הנהג. אמנם הקרוואן עצמו נושא אזהרה מפני שכיבה במהלך נסיעה, אך משיחות עם מקומיים רבים גילינו שאין אכיפה ממשית בנושא, ואנשים נוטים להשתמש במרחב באופן גמיש יותר. לעיתים, האזנו יחד לפודקאסטים (כשהייתה קליטה), והקרוואן הפך למעין בית קטן ונעים שהעניק לילדים את ההפוגות הנדרשות להם – זמן משחק, זמן לבד וזמן מנוחה – בתוך שגרת טיול אינטנסיבית. החוויה הפסטורלית של הקרוואן התבטאה דווקא בדברים הפשוטים: הכנת ארוחות בזמן הנסיעה, פיקניקים בנופים עוצרי נשימה, ושייק פירות בבלנדר בבוקר. אלה היו הרגעים שהוסיפו ערך ומשמעות לטיול והפכו אותו לבלתי נשכח.

במבט לאחור אנו מבינים שהמסע הזה היה הרבה יותר מהרפתקה בקרוון. היה זה מסע של חיבורים – בינינו כמשפחה ובין קהילות יהודיות שלמרות המרחק ביניהן, חולקות מטרה משותפת. מהפרא של יוקון ועד המרכזים התרבותיים של פרינס ג'ורג' וונקובר, גילינו את היופי שבבחירת הדרך הפחות מתוירת, והקשרים שיצרנו בדרך יישארו עמנו הרבה אחרי סיום המסע.

הפוסט מסע בקרוואן מאלסקה לסיאטל הופיע ראשון במסע אחר

לקריאה נוספת:

• מדריך מסע אחר לארצות הברית
• מדריך מסע אחר לאלסקה
• טיול באלסקה: הכתר הפראי של אמריקה
• טיפים לאלסקה: ההמלצות הכי שוות

הגעה לאלסקה: שינוי העונות והסתגלות לקצב חדש

נחתנו באלסקה בסוף אוגוסט, לאחר מסע של 32 שעות מתל אביב דרך לוס אנג'לס לאנקורג'. פער הזמן מישראל עמד על 11 שעות, והתאקלמות לאורח החיים החדש הייתה אתגר, אבל הייתה שווה כל רגע. הגענו לקראת סוף הקיץ, והקהל הדליל איפשר לנו חוויה אינטימית יותר עם הנופים המרהיבים.

השינוי המהיר בעונות הורגש מיד, כאשר הימים התקצרו בקצב של כחמש דקות פחות של אור יום בכל יום בסוף הקיץ, ועד ל15 דקות עם תחילת הסתיו. המעבר הזה צבע את העצים בצהוב וכתום מרהיב, והאוויר הפך לצלול יותר. השינוי היה מוחשי בכל יום, ויצר קצב ייחודי לימינו באלסקה. התקצרות הימים לא רק העצימה את יופיו של הטבע, אלא גם גרמה לנו לתאם את לוח הזמנים שלנו מחדש כדי להפיק את מרב הזמן שלנו בשעות אור. מטיילים המעוניינים להפיק את המירב מהיופי הטבעי של אלסקה, צריכים לתכנן פעילויות לשעות מוקדמות יותר ביום, מכיוון שהאור פוחת במהירות במהלך המעבר מקיץ לסתיו.

למרות העונות המשתנות, השממה של אלסקה מלאה בחיות בר, וזכינו לראות, בין היתר, אייל קורא, מרמיטה, סנאים, עיטם לבן ראש, כלבי ים ולוטרות. עם זאת, למדנו גם שספטמבר חופף לעונת הציד של אלסקה, מה שהקשה על מציאת אייל קורא ודובים פראיים. בניגוד לציד מתועש, שיטות הציד של אלסקה מיועדות אך ורק לשימוש פרטי ומשקפות מערכת יחסים בת קיימא עם הסביבה. האיזון הזה בין שימור ודרכי חיים מסורתיות הציע לנו הצצה לערכי התרבות הייחודיים שתושבי אלסקה אוהבים. השלווה של אלסקה בעונת המעבר יצרה את הרקע המושלם כדי לחקור את מאמצי השימור המקומיים.

הסתיו הוא עונה נהדרת לביקור באלסקה

טיול משפחתי באלסקה בתקציב ידידותי

יופיה הפראי של אלסקה הוא עוצר נשימה, אך הריחוק שלה הופך אותה לאחת המדינות היקרות ביותר לביקור בארצות הברית. שמירה על תקציב המשפחה שלנו הייתה קריטית, וגילינו שכאשר מתכננים בחוכמה, אפשר ליהנות ממלוא קסמי המדינה מבלי להוציא סכומים אדירים.

התמקמנו בעיירה פאלמר, כשעה נסיעה מאנקורג'. זה היה מיקום אידיאלי שאיפשר לנו לחקור אזורים רבים במרכז-דרום אלסקה ברכב. המיקום התגלה כידידותי גם לתקציב. הוא חסך לנו את עלויות הטיסה ליעדים מרוחקים יותר ועלויות הלינה היו זולות משמעותית בהשוואה לאנקורג'.  הילדים (בני 8 ו-5) נהנו מנוחות של בסיס ביתי קבוע בין ההרפתקאות שלנו, מה שסייע להסתגלות למקום ולפערי השעות המשמעותיים. העיירה פאלמר כאמור היתה הבסיס ממנו יצאנו להרפתקאות, אך בילינו כמה ימים גם בעיירה הומר (כ-5-4 שעות נסיעה מאנקורג') וב-Glacier View Resort, כשעה נסיעה מפאלמר.

במהלך השהות באלסקה גילינו שיש אפשרויות נוספות להוזיל עלויות. אחת מהן היא לחבור לרשת של מארחים נוצרים מכל העולם, Planet Zula, שמארחת ללא תשלום מטיילים ישראלים.

בעלויות האוכל ניתן לחסוך אם ממעטים לאכול בחוץ. כשומרי מסורת, בקושי יצא לנו לאכול בחוץ. בפעמים היחידות בהן אכלנו בחוץ העלויות היו מאוד גבוהות ולכן ויתרנו על המותרות הללו כמעט לגמרי והתמקדנו בבישול ביתי. בסידור המגורים, ווידאנו תמיד שיש מטבח מרווח ונוח, והשגרה של אכילת ארוחות ביתיות ומשפחתיות הפכה את מקום המגורים לבית לכל דבר. אחת לשבוע – עשרה ימים עשינו קניות גדולות, בעיקר ברשת בתי הכלבו הענקית (והזולה) וולמארט, כשעלות קנייה ממוצעת עמדה על כ-200-150 דולר.

גדולים וקטנים כאחד מתפעמים מהטבע הבראשיתי

במהלך הטיול שלנו באלסקה, גילינו שהמדינה מציעה מגוון אפשרויות להוזיל עלויות עבור מי ששירת בצבא, וזה כלל גם אותנו כיוצאי צבא בישראל, בעלת בריתה של ארצות הברית אטרקציות וחנויות רבות באלסקה מעניקות הנחות ליוצאי צבא (אפשר להראות תעודת חוגר מילואים, אם כי במקרים רבים לא נתבקשנו לעשות זאת), כולל פארקים לאומיים וירידים מדינתיים שמתקיימים בסוף הקיץ. כך הצלחנו לנצל את ההנחות הללו וליהנות מהתרבות והטבע המרהיבים של אלסקה, תוך שמירה על התקציב המשפחתי שלנו. למשל, כשהגענו ליריד המדינה שנערך בסוף אוגוסט, נדהמנו לגלות עד כמה ניתן היה להוזיל את עלות הכניסה בזכות הנחות ליוצאי צבא. בנוסף, ההנחות עזרו לנו גם בפארקים הלאומיים ובאטרקציות נוספות. זהו יתרון משמעותי למשפחות המטיילות עם ילדים, שכן כל חיסכון קטן יכול להשפיע בצורה משמעותית על התקציב הכולל של הטיול.

אחד הגילויים המפתיעים שלנו היה חנויות יד שנייה באלסקה. בין אם היינו צריכים ציוד לטיולים, צעצועים לילדים או שכבות נוספות למזג האוויר הבלתי צפוי, החנויות האלה הפכו לאוצר של ממש וסייעו לנו להישאר בגבולות התקציב. מזג האוויר באלסקה אינו ידוע מראש. למדנו מהר ששכבות הן חיוניות, במיוחד עבור הילדים שלנו. ארזנו מעילי גשם, סוודרים חמים ונעלי שטח יציבים, ונערכנו לפגעי מזג האוויר במהלך הטיולים בחוץ.

כשמטיילים בין קרחונים מגלים ששכבות הן חיוניות, בעיקר עבור הילדים

חקר מאמצי השימור של אלסקה: למידה דרך החוויה

שימור הטבע באלסקה היה סביב חמישה פרויקטים מרכזיים, שכל אחד מהם משקף את הקשר העמוק של המדינה לשימור הסביבה. הפרויקטים הללו לא רק חינכו אותנו על המערכות האקולוגיות של אלסקה, אלא סיפקו לקחים שנוכל לקחת בחזרה לישראל במסענו לקדם חוסן סביבתי. כל הפרויקטים הללו פתוחים לקהל הרחב תמורת תשלום.

מרכז SeaLife באלסקה: קו הצלה לשימור ימי

הביקור שלנו במרכז הימי SeaLife בסוארד היה הרבה מעבר לתצוגה רגילה של בעלי חיים ימיים. זהו מקום המוקדש לשימור, מחקר ושיקום חיות הים באלסקה, שממלא תפקיד מרכזי במאמץ העולמי לשמור על המערכות האקולוגיות הימיות השבריריות של האזור. המרכז, מעבר להיותו אקווריום אטרקטיבי, מהווה מקלט לבעלי חיים פצועים שנתקלו בבעיות לאורך החופים הארוכים של אלסקה.

בזמן ביקורנו, נחשפנו למאמצי השיקום יוצאי הדופן של שני גורי כלבי ים שנולדו טרם זמנם. אחד הגורים הגיע במצב קריטי, והצוות המסור במרכז עבד ללא הפסקה כדי להציל את חייהם. החוויה של צפייה בגורים חוזרים אל הים, אחרי חודשים של טיפול אינטנסיבי, הייתה מרגשת במיוחד עבור משפחתנו, ובפרט עבור הילדים שלנו. המרכז לא רק מאפשר לציבור לראות את חיות הים מקרוב, אלא גם מהווה דוגמה חיה לאיך התערבות אנושית יכולה לתרום להישרדות מינים פגיעים.

החוויה במרכז הימי הדגישה בפנינו את החשיבות הגדולה של שמירה על האוקיינוסים ומערכותיהם האקולוגיות, והדגישה בפנינו את הצורך לשלב את הידע הזה במאמצי השימור הסביבתי שלנו בישראל. הצוות האכפתי במרכז השאיר עלינו רושם עמוק, וההתחייבות שלו להצלת החיים הימיים הייתה מעוררת השראה.
למידע נוסף

הביקור במרכז SeaLife הוא חוויה מרגשת לכל המשפחה

שייט קיאקים אקולוגי במפרץ רזרקשן: חווית תיירות בר-קיימא

ההרפתקה הבאה שלנו הייתה שייט קיאקים אקולוגי עם חברת Miller's Landing במפרץ רזרקשן. זוהי אחת החוויות הזכורות ביותר במסענו. מעבר ליופי של האזור – המוקף בהרים מושלגים וצבעי שלכת עזים – החוויה הייתה שיעור מעמיק בתיירות בר-קיימא. המדריכים שליוו אותנו היו תומכים נלהבים בשימור הסביבה ושיתפו אותנו בתובנות על חיות הבר המקומיות והמערכות האקולוגיות של המפרץ.

השייט עצמו היה חוויתי במיוחד, כשהמראות של לוטרות הים המשחקות בסמוך אלינו והעיטים הקירחים שחגו מעלינו תרמו לתחושת החיבור לטבע. המים הצלולים אפשרו לנו לראות במבט קרוב את חיות המים המקומיות ואת המגוון הביולוגי העשיר של האזור. מה שבלט במיוחד היה המחויבות של Miller's Landing לצמצום טביעת הרגל האקולוגית שלהם – מהפחתת השימוש בפלסטיק ועד שמירה על עקרונות קיימות קפדניים, כמו ה"Leave No Trace" (ללא עקבות).

החוויה לימדה אותנו שתיירות יכולה להיות לא רק אמצעי להנאה, אלא גם אמצעי לשימור. החיבור שלנו עם הסביבה היה עמוק יותר בזכות הפעילות האחראית של חברת התיירות, שמנהלת את משאביה בצורה שמכבדת את הטבע המקומי ותורמת לקהילות המקומיות.
למידע נוסף

חוות שוורי המושק Musk Ox : שימור מעידן הקרח

הביקור בחוות שוורי המושק בפאלמר היה חוויה ייחודית ששילבה בין למידה היסטורית לשימור סביבתי. שוורי המושק הם אחד המינים העתיקים בעולם ששרדו עוד מתקופת הממותות, וחוות שוורי המושק היא אחד המקומות היחידים שבהם ניתן לראותם מקרוב בסביבה מבוקרת. החווה מספקת בית גידול מבוקר שמדמה את התנאים הארקטיים בהם חיות חיות אלה, והיא חלק מהמאמץ לשמר את המין הזה.

אחד ההיבטים המרתקים של החווה הוא הסחר הבר-קיימא בסיבי הקיוויוט, הפרווה הרכה במיוחד שמשילים שוורי המושק מדי שנה. הסיבים הנדירים הללו נמכרים לאומנים ברחבי העולם, מה שמסייע לתחזוק החווה ולשימור המין. במהלך הביקור שלנו, למדנו גם על השפעות שינויי האקלים על האזור הארקטי ועל האתגרים החדשים שחיות הבר צריכות להתמודד איתם כתוצאה מהתחממות כדור הארץ.

החווה היא דוגמה מרתקת לכך שניתן לשלב שימור סביבתי עם תמיכה כלכלית – שילוב שבסופו של דבר תורם הן לאנשים והן לסביבה.
למידע נוסף

הביקור בחוות שוורי המושק בפאלמר היה חוויה ייחודית ששילבה בין למידה היסטורית לשימור סביבתי

אתר הנופש של משפחת סטיוארט: ריפוי באמצעות טבע

באתר הנופש של משפחת סטיוארט, הנמצא בגליישר ויו Glacier View, מצאנו מקום המשלב רוגע, חיבור לטבע, וריפוי. האתר, שהוקם במקור כמחנה קיץ נוצרי, מוקף ביערות ושקט מוחלט, מה שהפך אותו למושלם עבורנו.

משפחת סטיוארט ( זוג הורים ושישה ילדים) התגוררו בקרב קהילות הילידים של אלסקה רוב חייהם. נתון מצמרר- שיעורי ההתאבדות בקרב ילידי אלסקה גבוהים ב-40% מהממוצע הארצי הכולל. באופן כללי אוכלוסיות הילידים ברחבי ארצות הברית סובלות במיוחד מאתגרים ייחודיים כמו בידוד גיאוגרפי, תנאי אקלים קשים וגישה מוגבלת לטיפול נפשי. הבידוד, העוני והשימוש בסמים שפוקדים קהילות ילידים רבות משאירים צלקות עמוקות. ילידי אלסקה מתמודדים עם שיעורים גבוהים עוד יותר בשל גורמים מחמירים כמו עוני גבוה יותר, טראומה היסטורית ובעיות שימוש מוגברות בסמים. גורמים אלה חמורים במיוחד באזורים מרוחקים וכפריים, מה שהופך את ילידי אלסקה לאחת הקבוצות הפגיעות ביותר בארה"ב, לסיכון התאבדות.

לפני כשנתיים עברה משפחת סטיוארט להתגורר במתחם טבע ענק, במרחק 20 דקות נסיעה מהקרחון המפורסם MATANUCHKA, במטרה לזכות במפלט ומרפא מהתנאים הסוציאליים הקשים אליהם נחשפו במהלך חייהם בקרב קהילות הילידים. הם פיתחו את האתר כדי להעניק לאורחים חווית ריפוי עמוקה דרך פעילויות עם אלמנטים טיפוליים כמו רכיבה על סוסים, פעילויות ימיות וטיולים לנקודות תצפית מרהיבות, תוך התחברות לטבע הסובב. במהלך שהותנו שם, לא רק שנהנינו מהשלווה והיופי של המקום, אלא גם התחלנו בתכנון פרויקט שיתופי להבאת נפגעי טראומה ישראליים לאתר הנופש לחוויה טיפולית שתשלב חיבור לטבע ותמיכה רגשית. המקום הותיר עלינו רושם עמוק בזכות היכולת שלו לשלב בין טבע ואנשים, ולהפוך מקום מרפא זה לכלי עזר בהתמודדות עם טראומות וחוויות קשות.
למידע נוסף

משפחת סטיוארט ומשפחת בדין בקרחון הסמוך לאתר הנופש והריפוי של המשפחה

אתר Lighthouse בהומר(Homer): בריחה יוקרתית עם מודעות סביבתית

התחנה האחרונה שלנו הייתה בעיירה הומר, שם שהינו באתר הנופש Lighthouse. זהו אתר נופש יוקרתי המשקיף על מפרץ קצ'מק, ומשלב עיצוב חכם עם מודעות סביבתית. הנוף המרהיב של ההרים המושלגים והשקט של הים יצרו חוויה בלתי נשכחת.

הבעלים, אלישבע גרווי, קיבלה אותנו בזרועות פתוחות ושיתפה אותנו בקשר העמוק שלה לישראל ובמחויבותה לתיירות מקומית בת-קיימא, עם דגש על שימור סביבתי ותרבותי. זהו בית מארחים שעובר בירושה משפחתית מזה שלושה דורות, ממוקם בלב הטבע כחמש דקות נסיעה מחוץ לעיירת הומר. האווירה המשפחתית-כפרית במתחם כוללת מגרש משחקים קטן לילדים, פינת ליטוף לארנבים, טרמפולינה, מרחב דשא רחב ופעילויות ימיות ידידותיות לסביבה, כמו שייט קיאקים במורד הצוק אל מפרץ המים.

באתר ניכרת חשיבה על הסביבה בכל פרט, למשל, במערכות חיסכון באנרגיה. במהלך השהות, התענגנו על טיולים רגליים, שייט קיאקים וצפייה בחיות הבר המקומיות. התחברנו למקום לא רק בזכות יופיו הטבעי, אלא גם בזכות המחויבות העמוקה של אלישבע לקיימות ולשמירה על הסביבה.
למידע נוסף

אתר הנופש The Lighthouse בהומר. תצפית מרהיבה על מפרץ קצ'מק

מודל לשימור בר-קיימא

ההרפתקה שלנו באלסקה לימדה אותנו שטיול בר-קיימא הוא לא רק כלי לחיבור לטבע, אלא גם מודל לשימור פעיל שיכול לחולל שינוי בר-קיימא. הלקחים שלמדנו באלסקה מלווים אותנו במסע שלנו להחזרת המודעות הסביבתית לישראל. למדנו כיצד שמירה על הסביבה יכולה להשתלב בכל היבטי התיירות, גם באזורים מרוחקים ובתנאים טבעיים קיצוניים. אנו שואפים ליישם את הידע הזה בישראל על ידי פיתוח תוכניות לתיירות אקולוגית, המבוססות על שמירה על הטבע וחינוך סביבתי. התוכניות יתמקדו בחוויות של בריאות הנפש והגוף וריפוי בטבע תוך העלאת המודעות לשימור משאבי הטבע שלנו, בדגש על אתרים בעלי חשיבות ייחודית כמו ים המלח והכנרת.

נועם בדין הוא המייסד והמנהל של פרויקט ים המלח בהתחדשות ע"ר – The Dead Sea Revival Project, שבו הוא הוביל במשך שבע שנים מאמצים לקידום תיירות סביבה ומודעות בינלאומית תוך מחקר שיטות חדשניות לשימור באמצעות תיירות בר קיימא במקומות שונים בעולם.

הפוסט מסע משפחתי בר-קיימא באלסקה הופיע ראשון במסע אחר

בשובי מחופשה משפחתית מהנה באילת במהלך חופשת סוכות, החלטתי לשתף אתכם בחוויות ובאטרקציות המרכזיות שבעיר ובמה שניתן לעשות בדרך הארוכה אליה. אני ממליצה בחום לעצור לפחות בשתי תחנות בכל כיוון על מנת למלא את המסע בחוויות מרגשות ותוכן עשיר.

צלילה במועדון

אילת נחשבת לגן עדן עבור חובבי הצלילה, בזכות המים הצלולים של הים האדום שמציעים תנאים אופטימליים לחוויה תת-ימית נפלאה. שוניות האלמוגים הצבעוניות משמשות בית למגוון עצום של יצורים ימיים ייחודיים, אלא שלהתרשמותנו, אלו הלכו והתמעטו עם השנים.

אנחנו בחרנו במועדון לאקי דייברס שהעניק לנו הזדמנות מושלמת להתחיל את המסע התת-ימי שלנו בצלילת היכרות בליווי מדריכים אישיים. הצלילה היתה אירוע מרגש עבור כולנו. החשש הראשוני התפוגג במהרה והתחלף בהנאה צרופה וממכרת.

היתרון של לאקי דייברס הוא קרבתו לחוף, מה שמאפשר להתחיל לצלול מבלי להתאמץ יותר מדי עם הציוד הכבד. יתרון נוסף הוא הוותק והניסיון הרב של המועדון והצוות המקצועי, שרובו דובר רוסית, בניהולו של יואל, שמתאפיין ביחס מקצועי ונעים, ותשומת לב אישית לכל צוללן.
עוד בערוץ הצלילה

הצלילה היתה אירוע מרגש עבור כולנו. החשש הראשוני התפוגג במהרה והתחלף בהנאה צרופה וממכרת

ספורט ימי בחוף חנניה

מבין שלל האופציות באילת – אופנועי ים מהירים, מצנחי ים, שמאפשרים לכם לעוף גבוה מעל הים, סירות כאלה ואחרות, בחרנו לשכור את אבוב השכיבה בחוף חנניה, חוויה מסעירה ומשלהבת. האבוב מחובר לסירת מנוע מהירה, ובזמן השייט האבוב עף וקופץ על גבי המים הגועשים סביבכם ואתם צריכים להיאחז חזק בידיות האבוב כדי לא ליפול. צרחנו כל הדרך מקצת פחד והרבה תענוג, חווית אקסטרים כיפית, אך זהירות – הזרועות כואבות גם יומיים אחר כך מהאחיזה החזקה וממתיחתן.

בחרנו לשכור את אבוב השכיבה בחוף חנניה, חוויה מסעירה ומשלהבת

פארקי מים באילת

שני פארקי מים יש באילת – ווטרלנד ו-יו ספלאש, שניהם חדשים וגדולים. אנחנו בחרנו  בווטרלנד, הגדול מביניהם, בשל קרבתו לחוף שבו שהינו. הפארק סיפק חוויה מלהיבה לבנים למשך שעתיים במגלשות מים בגבהים שונים לצד בריכות רחצה ובריכת גלים מפותלת. זהו מקום מצוין לבריחה רטובה של כמה שעות מהחום המדברי.

פארק המים סיפק חוויה מלהיבה לבנים למשך שעתיים במגלשות מים בגבהים שונים לצד בריכות רחצה ובריכת גלים מפותלת

המצפה התת-ימי באילת

חתולים אולי לא אוהבים לשחות, אבל חתולי הים חייבים. במצפה התת-ימי באילת צפינו בהם מחליקים במים בחן עם זנבם הארסי, בצבי ים – יצורים מקסימים הנמצאים בסכנת הכחדה – שהתפנקו על חסה טרייה, בכרישים, אימתניים ומעוררי כבוד, שהשתתפו בארוחת צהריים בזמן שצוללן מאכיל אותם, ובדגים נדירים במגוון צבעים וצורות. לסיום, התיישבנו לצפייה בסרטון תלת-ממד מרהיב ב"אקווה דום", שבו ניתן לשמוע את שירת הלווייתנים המופלאה תוך שהם מתקרבים ו"שוחים" לכיוונכם – חוויה שמפעילה את כל החושים.

המצפה התת-ימי הוקם לפני 54 שנים, ומאז עבר פיתוחים ושדרוגים מרשימים שהפכו אותו לאחד האתרים הפופולריים באילת. המבקרים מקבלים הצצה ייחודית לשוניות האלמוגים המפורסמות של הים האדום, ביתם של יצורים ימיים נדירים וקסומים. דרך האקווריומים הענקיים והחלונות השקופים הממוקמים בעומק של כששה מטרים מתחת לפני הים אפשר לראות מקרוב דגים צבעוניים, אלמוגים רכים וקשים, מדוזות זוהרות, צבי ים ושפע מינים ימיים נוספים.

המצפה שם דגש על חינוך לשמירה על הסביבה הימית, וכולל מרכזי מחקר ושימור שנועדו להגן על שוניות האלמוגים ועל המגוון הביולוגי העשיר של הים האדום. ביקור מומלץ מאוד של כמה שעות מהנות.

במצפה התת-ימי צפינו בצבי ים – יצורים מקסימים הנמצאים בסכנת הכחדה, התפנקו על חסה טרייה

צפינו בכרישים, אימתניים ומעוררי כבוד, שהשתתפו בארוחת צהריים בזמן שצוללן מאכיל אותם

פארק הצפרות באילת

לפארק הצפרות הגענו ביום האחרון, בדרכנו החוצה מאילת. העברנו בו כשעה, ונהנינו מכל רגע. זוהי אטרקציה טבעית נהדרת לכל מי שאוהב טבע, ובעיקר לצפרים נלהבים. במהלך עונות הנדידה הפארק הופך למוקד משיכה מרכזי עבור ציפורים נודדות שמגיעות אליו מכל רחבי העולם. אילת ממוקמת בנקודת מעבר אסטרטגית עבור ציפורים הנודדות מאסיה ואירופה בדרכן לאפריקה, והפארק מהווה תחנה קריטית עבורן – זהו המקום האחרון שבו הן יכולות לעצור כדי למצוא מזון לפני שהן ממשיכות בדרכן הארוכה והמאומצת של כ-3,000 ק"מ עד מדבר סהרה. בפארק מגדלים עצים וצמחים מיוחדים המספקים מזון עבור הציפורים, ובנוסף לכך, מיוצרת בו סביבה עשירה בפלנקטון ושאר מקורות מזון טבעיים.

המבנה של פארק הצפרות מזכיר במידה מסוימת את שמורת החולה בצפון הארץ, עם אגמים מלאכותיים יפהפיים ותחנות תצפית נוחות המאפשרות לצפות מקרוב בציפורים. מסלול ההליכה בפארק אורך כ-30 דקות, וכולל מספר תחנות תצפית המותאמות לצפייה בציפורים בעונת הנדידה. מומלץ מאוד להיעזר במדריך מקומי, המוסיף ידע מרתק על עולם הציפורים וההיסטוריה של הנדידה, או לפחות להצטייד במשקפת כדי להעצים את חוויית הצפרות. המדריך שלנו, נוח, מתנדב בשנת שירות, סיפק הסברים מרתקים על עולם הציפורים המופלא, החבוי בדרך כלל מעיני המבקרים המזדמנים.

פארק הצפרות הוא אטרקציה טבעית נהדרת לכל מי שאוהב טבע, ובעיקר לצפרים נלהבים

הגן הבוטני באילת

מאילת נפרדנו בביקור קצר אך משובב נפש בפינת חמד ייחודית ואקזוטית בלב המדבר, שמציעה חוויית טבע ירוקה ורעננה בסביבה המדברית הצחיחה של אילת. הגן הוא פרי יוזמה פרטית של שלושה שותפים שהקימו אותו מאהבה לטבע ושאיפה לייצר מרחב ירוק ושלו באזור זה. בגן תמצאו שילוב יפהפה של מגוון רחב של צמחייה – צמחי מדבר נדירים המאפיינים את הסביבה המקומית לצד צמחייה טרופית עבותה המעניקה למקום תחושה של ג'ונגל.

בין הצמחים הייחודיים והגינות המטופחות, ישנם גם מפלים מלאכותיים ומסלול הליכה שמדמה יער גשם, בו ניתזים עליכם מים קרירים מפתיעים ומרעננים מדי כמה דקות. בגן ממוקמת המשתלה הגדולה ביותר באזור שבין באר שבע לאילת, שם ניתן לרכוש צמחים ולקבל הדרכה מקצועית על גידול צמחי נוי. אחת האטרקציות המיוחדות בגן היא מתקן "קן האוהבים", מבנה מוגבה שאליו ניתן לטפס בזוג ולצפות ממנו על הנוף הפסטורלי והצבעוני של הגן.

בגן הבוטני תמצאו שילוב יפהפה של מגוון רחב של צמחייה – צמחי מדבר נדירים המאפיינים את הסביבה המקומית לצד צמחייה טרופית עבותה המעניקה למקום תחושה של ג'ונגל

סרניטי

אילת מציעה מגוון קולינרי רחב, אבל המקום המיוחד והמלהיב ביותר בעינינו היה גלידריית הבוטיק סרניטי, המנוהלת על ידי אורי, בחור נחמד וכשרוני, שמכין בעצמו את הגלידות בטעמים מעולים וייחודיים. אנחנו ניסינו את טעם "נויה", גלידת פיסטוק עם שברי פיסטוק קלויים ושני סוגי שוקולד לבן. גלידה קרמית מעולה. הגלידות נמכרות בקופסאות לטייק אוויי בלבד (אפשר גם לאכול מהן בחצר הקטנה), והמחירים הם: 25 ₪ לקופסא אישית של רבע ליטר  ו45  ₪ לקופסא של חצי ליטר (אפשר לקחת בשני המקרים רק טעם אחד). פתוח כל יום מ12 עד 23:00

המלצות לתחנות בדרך לאילת:

חופים בים המלח

העצירה הראשונה שלנו בדרך לאילת היתה בחוף עין בוקק, שהפתיע אותנו בסדר ובניקיון המופתיים שלו ובגישה הנוחה והקלה לתוך המים. הילדים נכנסו בחדווה וצפו על המים בזמן שאנחנו שתינו קפה קר והבטנו בהם. אחרי מקלחות להורדת המלח קפצנו לחנות המזכרות בחוף, ורכשנו כמה מזכרות ומוצרי ים המלח במחירים אטרקטיביים.

פארק תמנע

לפארק תמנע, הממוקם כ-25 ק"מ צפונית לאילת, הגענו כתחנה שנייה במסענו לאילת. חבל שלא הייתי בו מאז הטיול השנתי שלי בתיכון, זאת היתה המחשבה הראשונה שלי כשנכנסנו למתחם העצום בשטח של כ־70,000 דונמים (גדול יותר מהעיר תל אביב!). שעת צהריים באוקטובר, וחם מאוד כאן, אבל את הדרך בין האתרים אפשר לעשות במכונית, וכך כמובן בחרנו. התחלנו בפטרייה, מבנה סלע ייחודי שנוצר מבלייה של אבני חול, מיקום קלאסי לתמונות. בדרך עצרנו לצילום של גבעת בורג – גבעה יפה בעלת מראה מחודד דמוי בורג. המשכנו לטיול בסובב הקשתות, שכולל טיפוס די מאתגר, המשלב סולמות, באזור של קשתות מרהיבות (אפשר לעשות רק חלק ממנו). עצרנו לזמן קצר בעמודי שלמה –  עמודי הסלע העצומים שנראים כמו עמודים טבעיים, שנקראו על שם המלך שלמה, צפינו בציורי הקיר באתר המרכבות – תחריטי סלע מרשימים מהמאה ה-14 עד למאה ה-12 לפנה"ס המתארים מרכבות, אנשים וסצנת ציד, וסיימנו בפעילות מהנה של מילוי בקבוקונים בחולות צבעוניים וצפייה על האגם המלאכותי המרהיב של הפארק.

בפארק הנפלא אפשר לטייל גם רגלית ובאופניים, ויש בו מקומות אידיאליים לצילומים לרשתות החברתיות עם נופים עוצרי נשימה שיגרמו לכל תמונה להיראות מרהיבה.

התחלנו בפטרייה, מבנה סלע ייחודי שנוצר מבלייה של אבני חול, מיקום קלאסי לתמונות

המשכנו לטיול בסובב הקשתות, שכולל טיפוס די מאתגר, המשלב סולמות, באזור של קשתות מרהיבות

מצפה רמון והמכתש

במצפה רמון, השוכן בלב מדבר יהודה ומשקיף על מכתש רמון הנהדר, עצרנו בדרך חזרה מאילת. עשינו "טיול קנאה" קצר בצמוד למלון היוקרה "בראשית", שתפס את אחד המיקומים היפהפיים בארץ, חטפנו משהו לאכול במתחם בית רמונא על שפת המצוק ועצרנו בכמה מקומות תצפית. בכל מקום נתקלנו ביעלים מתוקות שמוכנות להיכנס לכל פריים, אבל כאן המקום להזהיר: אין להאכיל אותן במזון שלנו, הן ניזונות יפה מאוד לבד. נתקלנו לא אחת באנשים שמפתים אותן עם אוכל כדי לזכות בתמונת תקריב, אחת מהן, לצערנו, נברה נמרצות בשקית במבה שנזרקה אליה, שמהווה עבורה סכנת חיים.

במרכז המבקרים תמצאו הסברים מעמיקים על היווצרות המכתש, תהליכים גיאולוגיים מרתקים ואורח החיים במדבר. זהו מקום מצוין להתרשם מהמורשת וההיסטוריה של האזור, וללמוד על החי והצומח הייחודיים במדבר. מומלץ לעצור לתצפית מהר מצפה רמון וליהנות מהנוף המרהיב של המכתש והמדבר שסביבו.

בכל מקום נתקלנו ביעלים מתוקות

מפת אטרקציות באילת:

סיכום

אילת היא יעד נופש מופלא המציע שילוב ייחודי של חופים מדהימים, אתרי טבע מרהיבים ואטרקציות מגוונות המתאימות לכל המשפחה. בין אם אתם מחפשים הרפתקאות מרתקות מתחת למים, מסלולי טיול ייחודיים במדבר, או פשוט מעוניינים להירגע באחד מהחופים המרהיבים, אילת מציעה הכל.

אך לא רק העיר עצמה מספקת חוויות; הדרך לאילת מלאה באטרקציות שוות שלא כדאי לפספס, מה שהופך את המסע עצמו לחלק בלתי נפרד מהחוויה הכללית. אילת היא המקום המושלם לבריחה מהשגרה וליצירת זיכרונות בלתי נשכחים עם המשפחה והחברים.

ד"ר דריה מעוז – דוקטור לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, המכללה האקדמית הדסה, חוקרת תיירות

הפוסט אילת עם הילדים: ים של חוויות (כולל הדרך) הופיע ראשון במסע אחר

בילינו יחד חמישה ימים ולילות. התאהבתי בהן מייד והן היו עבורי מקור להשראה ועידוד. הפרידה לא היתה קלה, אנחנו המשכנו בדרכנו והן חזרו לביתן להתכונן ולקבל את פניהם של המוצ'ילרים החדשים. הבטחתי לעצמי שנשוב להיפגש, הלאמות ואני.

בפרו, בטרק, רכובים על סוסים במעלה האנדים פגשתי אותן לראשונה. מגונדרות, מקושתות, יפהפיות ובעיקר חזקות (הצילום באדיבות רפי קלמר)

חלפו להם 17 שנים, הזמן עושה שלו, החיים ממשיכים, יעל בתי כבר אמא לשלושה ילדים ואני כבר סבא לשבעה נכדים אבל את הלאמות לא יכולתי לשכוח. הבטחות צריך לקיים במיוחד אם הן לעצמי.

ישנה אימרה מפורסמת האומרת שאם מוחמד לא בא אל ההר, ההר בא אל מוחמד. נכון, אני לא מוחמד והלאמות לא הר, אבל שמעתי על זוג מדהים, נעמה ואילן דביר שהצליחו להזיז הרים והביאו מדרום אמריקה אלינו לפה, לנגב, לאחד מהמקומות היפים והרגועים שיש לנו בארץ שיש בו כמעט הכל ומזה 40 שנה גם לאמות וגם אלפקות וגם סוסים וגם עיזים וגם גמלים וחמורים וגם… אבל זה בהמשך.

החווה של נעמה ואילן דביר נמצאת חמש דקות נסיעה מערבית למצפה רמון. החלטנו לנסוע לשם ולבקר את האלפקות והלאמות ילידי הארץ.

הדרך דרומה (יצאנו מהמרכז) כאילו נוצרה במיוחד כהכנה לקראת המפגש עם "חוות האלפקות". ככל שהדרמנו הרעשים החיצוניים וגם הפנימיים שקטו, הנוף האורבני הלך ונעלם ובמקומו הופיע הטבע במלוא הדרו והאופק התגלה.

לאחר כשעה וחצי נסיעה הגענו לשדה בוקר שעל הדרך וספונטנית נכנסנו לבקר את בן גוריון. הוא לא היה בבית וגם פולה לא ובכל זאת היו מי שקיבלו את פנינו וערכו לנו סיור בצריף. ראינו את מיטת היחיד שלו ואת נעלי הבית ליד, את שולחן הכתיבה, את המטבח והשירותים ואת הצניעות והענווה והתגעגענו.

לא ויתרנו על דויד ופולה ונסענו לנקודת התצפית על נחל צין שם הם טמונים. התייחדנו ונזכרנו שאמר ש"היסטוריה לא כותבים, היסטוריה עושים" ושוב התגעגענו. חזרנו למכונית דרך הגן הלאומי המרהיב ביופיו הצמוד לקברים של פולה ודוד ומשם המשכנו דרומה.

כעבור נסיעה של כחצי שעה חצינו את מצפה רמון והגענו לשער החווה. כנראה, כדי שלא יהיה לנו ספק שהגענו למקום הנכון, כבר בכניסה קיבלה את פנינו אלפקה יפהפייה עם פוני בלונדיני, עיניים כחולות ואוזניים קשובות. בת זוגי נשבעה שבשנייה שהסתכלתי הצידה האלפקה חייכה לעברה.

בכניסה קיבלה את פנינו אלפקה יפהפייה עם פוני בלונדיני, עיניים כחולות ואוזניים קשובות

בצמוד לחנייה, נמצאת הכניסה למתחם הצימרים הממוקמים על מדרון המשקיף על כל החווה. ארבעה צימרים מוקפים צמחי תבלין המפיצים ניחוחות משכרים באוויר.

הצימר המואר שלנו מרוהט בטוב טעם, נקי, ממוזג, נוח ונעים הכולל מטבחון פיתה אותנו לדחות את היציאה למפגש עם האלפקות והלאמות ולהתפנק בזולה הפרטית שלנו על כוס קפה.

הצימר המואר שלנו מרוהט בטוב טעם, נקי, ממוזג, נוח ונעים הכולל מטבחון

עם השקיעה יצאנו לטייל בשבילי החווה, פגשנו את האלפקות והלאמות, האכלנו אותם משקית האוכל שקיבלנו בכניסה והמשכנו לסוסים והעיזים והגמל והחמורים והברווזים שבבריכה וכולם קיבלו אותנו באהבה כאילו רק לנו חיכו.

עם חשיכה, בדרכנו חזרה לצימר מצאנו לנו פינה, התיישבנו, שתקנו, הקשבנו לשקט שלא שמענו כבר המון זמן. הבטנו לשמיים והצלחנו להבחין בכוכבים הבוהקים שלא ניתן לראותם כך משום מקום אחר.

למחרת בבוקר, אחרי ארוחת הבוקר הדשנה שהכנו במטבח המזווד בצימר ואכלנו במרפסת שלנו המשקיפה על כל מרחבי החווה וחיותיה, יצאנו לבקר את בית הצמר בחווה.

לאחר גז האלפקות, שניחנו בצמר רך וקל במיוחד, הצמר מגיע למפעל היחידי מחוץ לדרום אמריקה שבו מתרחשים כל שלבי הייצור תחת קורת גג אחת. הוא נכנס למכונת הטוויה מצד אחד ומצידה השני יוצאים חוטי הצמר שממשיכים למכונות הסריגה והופכים למגוון גדול של מוצרים – צעיפים, כובעים, בובות, ועוד עוד וכולם בגוונים טבעיים ללא תוספת צבע.

ממפעל הצמר ניגשנו לבקתת האבן הקרובה המשמשת כמקום מפגש להתרעננות שם יכולנו להתרשם ממוצרי הצמר המיוצרים במפעל הצמוד והעומדים למכירה, להרוות את צימאוננו בשתייה קלה וחמה ולקנח בפאלטאס (Paletas) הטעים במיוחד והכל כך מתאים לאופי המקום – קרטיב טבעי שהגיע מתרבות העשייה המקסיקנית והמיוצר בעבודת יד מפירות טריים עונתיים וחומרי גלם טבעיים בלבד.

תוך כדי השתייה והקינוח שמענו מצוות החווה על מסען המרתק של האלפקות מהרי האנדים הרחוקים להרי הנגב ועל מנהגיהן המשעשעים וקיבלנו תשובות להמון השאלות שהיו לנו ולשאר המבקרים ותודה לילדים הסקרנים ששאלו את שאנחנו הגדולים התביישנו לשאול:

מה ההבדל בין אלפקה ללאמה?

כמה זמן נמשך ההריון של האלפקה?

איזה מבצע יש עכשיו בחווה?

מתי גוזזים את צמר האלפקות?

למה האלפקות יורקות?

איך האלפקות והלאמות הגיעו למצפה רמון?

כמה גוונים יש לצמר האלפקות?

האם אלפקה יכולה להתאהב בלאמה ולהיפך?

איפה מועדון החברים של האלפקות ולמה עוד הוא משמש?

מה עושים עם צמר האלפקה?

כל התשובות ועוד באתר https://alpaca.co.il

חמושים (אך לא חבושים בינתיים) בכובע צמר אלפקה רך, קל, נעים ויפה שקנינו לקראת החורף הקרב ובא פנינו למתחם הריטריטים החדש שם מצאנו שילוב מושלם בין פשטות וחיבור למדבר לבין תנאים מפנקים ותומכים בתרגול או טיפול עמוק ומשמעותי.

במתחם 10 יורטים מדהימים ומאובזרים הבנויים על דק עץ. היורטים כוללים את כל מה שצריך לאירוח מפנק בלב המדבר – מזגן, שירותים, תאורה נעימה וכמובן מיטות עם מצעים ומגבות מפנקים. לכל יורט מרפסת פרטית עם פינת ישיבה נעימה. בנוסף במתחם ישנם אזורי ישיבה רבים, מטבח ואזור למדורות.במתחם הריטריטים בחווה סטודיו, דום ענק וחדר אוכל הכולל מטבח המתאים לארוחות של עד 60 סועדים. מושלם.

ביציאה מהחווה כשהמתנו שהשער החשמלי יפתח, הופיעה פתאום שוב הבלונדינית היפהפייה עם העיניים הכחולות שכנראה הגיעה להיפרד לשלום. אחרי שעברנו את השער, בת זוגי נשבעה שוב שביציאה האלפקה קרצה לה.

נהנינו, התרגשנו, שמחנו והתאהבנו. הבטחנו לעצמנו, בפעם הבאה נבוא עם הקטנטנים.

——-

הכותב היה אורח של חוות האלפקות. טל' 08-6588047

רפי קלמר – עיתונאי, מדריך טיולים, מרצה, מנחה, שחקן, אבא, סבא ובעיקר בר מזל.

הפוסט מגונדרות, יפהפיות וחזקות: ביקור בחוות האלפקות הופיע ראשון במסע אחר

לקריאה נוספת:

• • מדריך מסע אחר – טיולים בישראל
  • חינם בישראל: אטרקציות משפחתיות
  • מוזיאונים באירופה שילדים הכי אוהבים

מדעטק, חיפה

מבין המוזיאונים המוזכרים כאן, המדעטק  – המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל  – הוא הוותיק ביותר וגם הגדול ביותר. המוזיאון שוכן בבניין ההיסטורי של הטכניון בחיפה, ובחצר שלו יש עץ דקל אותו נטע ב-1923 לא אחר מאשר אלברט איינשטיין. התצוגות המוצגות במוזיאון מוקדשות למגוון נושאים – תעופה, קסמים, אסטרונומיה, לאונרדו דה וינצ'י, אנרגיה ירוקה, אור וחושך, גלים ועוד. כמעט בכל התערוכות יש מוצגים אינטראקטיביים שמאפשרים לילדים ללמוד, להתנסות ולגלות. הם יוכלו להפריח בועות סבון ענקיות, לצייר בחול על שולחן מואר, לנגן בנבל דיגיטלי שמיתריו עשויים מקרני לייזר, להפיק אנרגיה הידרו אלקטרית ולעשות קסמים.

חצר המוזיאון היא למעשה פארק מדע רחב ידיים עם מוצגי ענק אינטראקטיביים שממחישים עקרונות מדעיים חשובים – מעין לונה פארק מדעי. כאן תוכלו להעלות סירות בעזרת גלגלות וחבלים, לפתוח סכרים ותאי שייט בדגם "העיר האידיאלית" שנעשה על פי תכנון לאונרדו דה וינצ'י, להתנדנד בנדנדה בעזרת מטוטלת ועוד.

פארק המדע במדעטק | צילום: נדב רותם

במוזיאון מוצגות גם תערוכות מתחלפות, והתערוכה של הקיץ הנוכחי  – Behind the Screens – עוסקת בנושא שמעסיק הרבה ילדים ובני נוער – סודות הדיגיטל. התערוכה הזו תחשוף בפניכם את הפוטנציאל והיופי של העולם הווירטואלי וגם את האתגרים הגלומים בו, וגם אם לא תגמול את הילדים שלכם ממסכים, היא תסייע להם להסתכל עליהם במבט ביקורתי. גם התערוכה הזו מאפשרת לכם ולילדים ללמוד דרך התנסות: – תוכלו ללכת במבוך דיגיטלי שעוקב אחרי כל צעד שלכם וללמוד איך הפעילות שלנו באינטרנט וברשתות החברתיות נשמרת, תבקרו בחלל שמציג את המציאות בצורה שונה עבור כל אחד מהמבקרים ותעסקו במשחק ניחושים וירטואלי שיאפשר לכם לזהות מבקרים שנמצאים מעברו השני של המסך. כל אלה הופכים את המוזיאון למקום נהדר לבילוי של חצי יום.

כתובת: שמריהו לוין 25, חיפה.

טלפון: 04-8614444, אתר אינטרנט

התערוכה Behind the screens במדעטק חיפה | צילום: אסף אורן

עולם קטן גדול, יוקנעם

מוזיאון לא חייב להיות רחב ידיים בשביל לשבות את לבם של המבקרים בו. דוגמה טובה לזה היא מוזיאון המיניאטורות עולם קטן גדול ביוקנעם. המוזיאון שוכן במתחם קטן בתוך בניין משרדי הייטק, אבל למרות גודלו הצנוע הוא מציע עולם ומלואו. המוזיאון מהווה הצצה לעולמו של משה זמטר, שנפטר בשנת 2020. במשך שלושה עשורים, מאז יצא לפנסיה, יצר זמטר עשרות עולמות מיניאטוריים – חלקם פרי דמיונו, חלקם מבוססים על מקומות שהכיר וזכר, כמו המטבח של אם סבתו ואחרים מבוססים על מקומות קיימים כמו מוזיאון הלובר או ההייד פארק בלונדון.

סדנה במוזיאון עולם קטן גדול

בין היתר תראו כאן חנות כובעים, כיתה בבית ספר של פעם, בית כפרי, מאפייה, לונה פארק, אתר סקי ועוד ועוד, כל "עולם" כזה מורכב מעשרות עד מאות דגמים זעירים שזמטר יצר. בחנות הבשמים תראו המון בקבוקוני זכוכית זעירים שזמטר יצר מחרוזים, בחנות הפרחים יש סלסלות מתוקות ובהן זרי פרחים זעירים בשלל צבעים, ואילו בכנסת תראו חברי כנסת עשויים מקליפות של פיסטוק. זמטר יצר כמעט מכל חומר שמצא בסביבה שלו, ובעיקר מהרבה חומרים טבעיים כמו קליפות, מחטי אורנים, אצטרובלים, גרעינים ועוד. ליד חלק מהמוצגים יש הסברים שיכניסו אתכם לראש של זמטר ויתנו לכם רעיונות והשראה ליצירה. בתחילת הסיור במוזיאון מוקרן סרט קצר על זמטר, על חייו ועל מקורות ההשראה שלו. זמטר הוא איש מעורר השראה והצפייה בסרט תדביק גם אתכם באופטימיות ובאהבת האדם שלו. מהצפייה בסרט וגם בתצוגות לא תוכלו שלא להתפעל מהיסודיות של זמטר – כדי ליצור את המיניאטורות הוא למד והתמחה בשללה מלאכות – תפירה, קרמיקה, ויטראז' ועוד, כך שהכל עשוי בקפידה ומשדר אותנטיות.

משה זמטר ואחד הדגמים המיניאטוריים שיצר

הביקור במוזיאון הוא חוויה בין דורית מומלצת, ומגיעות אליו הרבה משפחות בהרכב מלא, כולל הסבא והסבתא. זהו מוזיאון אינטימי שלא מציע טכנולוגיות חדשניות אבל זה בדיוק סוד הקסם שלו – הוא מספק הצצה לעולם הולך ונעלם. המבקרים הצעירים נכנסים לעולם קסום ומלא דמיון והמבוגרים נשטפים בגל של נוסטלגיה למראות שהיו ואינם עוד ולתמימות ולפשטות של פעם. למרות שהתצוגה לא משתנה, יש רבים שחוזרים לכאן שוב ובכל פעם שמים לב לפרטים חדשים, כאלה שהתפספסו בפעם הקודמת, אולי בגלל שיש כל כך הרבה פרטים כאלה. התצוגות כאן לא אינטראקטיביות – למעט תצוגת הלונה הפארק שלחיצת דוושה גורמת לכל המתקנים בו לנוע (לא במקרה ילדים רבים מהופנטים במיוחד לתצוגה הזו). את מקומם של המסכים והטכנולוגיות החדשניות מחליפות הפעילויות המקסימות שמוצעות פה – הרכבת פאזלים של היצירות המיניאטוריות המוצגות (אחרי שתרכיבו, חפשו את היצירה במוזיאון), צעצועים נוסטלגיים וסדנאות יצירה של מיניאטורות. ואכן, המקום הזה ייתן לכם המון השראה ויצירתיות – אחרי שתחזרו הביתה תמשיכו להתבונן על חפצים יומיומיים שבדרך כלל מושלכים לפח ותנסו להבין איך הם יכולים להשתלב ביצירה המיניאטורית שלכם. זהירות, זה ממכר.

כתובת: הצמיחה 1, יוקנעם עילית

טלפון: 054-4834210, 052-8715001, אתר אינטרנט

כמה דגמים מיניאטוריים, מוקפדים עד אחרון הפרטים, בעולם קטן גדול | צילום: מילי שאואר

מוזיאון הטבע, תל אביב

מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרט באוניברסיטת תל אביב הוא החדש ביותר ברשימה. הוא נפתח לפני שש שנים ומציע חווית ביקור שלא נופלת מזו שמציעים מוזיאונים דומים בעולם. המוזיאון שמשתרע על כמה מפלסים מציג  אוסף עשיר במיוחד של אלפי פריטים (שנבחרו בקפידה מתוך אוסף מדעי בן חמישה מיליון וחצי פריטים מהאוספים של אוניברסיטת תל אביב). גולת הכותרת היא אוסף הפוחלצים המרשים שכולל יונקים (כמו נמרים ודובים), עופות ודגים. בתערוכה "ארץ, עיר, חי צומח" תוכלו להתרשם מתמונות נוף של מגוון בתי הגידול בישראל – מהמדבר ועד החרמון, עם בעלי החיים האופייניים להם. בתערוכה "צורה, מבנה, תפקוד" – אפשר ללמוד דרך פוחלצים ודרך מוצגים אינטראקטיביים על הדרך בה מבנה גופם של בעלי החיים והיכולות שלהם מותאמים לסביבה ולתנאי המחיה.

במוזיאון הטבע תוכלו להתרשם מתמונות נוף  של מגוון בתי הגידול בישראל עם בעלי החיים האופייניים להם | צילום: שי בן אפרים

יש ילדים שיתלהבו מאוד מהפוחלצים, אבל אחרים עשויים לפחד. הבשורה הטובה היא שלמרות שקשה לחמוק מהמראה של הפוחלצים, שמהווים חלק מרכזי בתצוגות המוזיאון, יש בו תצוגות רבות נוספות. התערוכה "חרקים וקרובים" מציגה את עולמם העשיר והמופלא של פרוקי הרגליים, ולמרות שיש בה גם פוחלצים, למשל של פרפרים מרהיבים או של טרנטולות, יש בה גם הרבה פרוקי רגליים חיים – מתיקנים נושפים ממדגסקר – תיקני ענק שהמראה שלהם אינו מלבב במיוחד, דרך אלמנה שחורה ועד למקלונים, שמפליאים ביכולת ההסתוות שלהם. תצוגה אחרת במוזיאון  – "מהו אדם" – עוסקת בהתפתחות המין האנושי. תראו בה מוצגים פרהיסטוריים, כמו מאובנים וכלי אבן, שלדים וגולגלות וממצאים נוספים דרכם תלמדו על מוצא האדם, על ההתפתחות האנטומית והפיזיולוגית שלו ועל היכולות הייחודיות שהתפתחו אצלו , כמו תכנון, חשיבה סימבולית, התפתחות הכתב ותקשורת לא מילולית. יש גם תצוגה אינטראקטיבית בשם "הכדור בצלחת שלך", עם שישה מסכי מגע, שעוסקת בדרך שעובר המזון עד שהוא מגיע אלינו, בבזבוז מזון ובמזון אולטרה מעובד ומעודדת את הילדים (אולי בצורה ביקורתית מדי) לצרוך יותר מזון טבעי מן הצומח. תצוגות אחרות עוסקות במשבר האקלים, בהשפעה שלנו על הסובב אותנו ובטביעת הרגל הפחמנית שלנו (משחק אינטראקטיבי יאפשר לכם לגלות מהי טביעת הרגל הפחמנית שלכם, ומילים אחרות –  כמה אורח החיים שלכם משפיע על הסביבה).

במוזיאון מוצגות גם תערוכות מתחלפות. בימים אלה מוצגת בו התערוכה המרהיבה "שירת האלמוגים". שונית האלמוגים נחשבת למבנה הביולוגי הגדול ביותר בכדור הארץ, אבל מי שמייצר אותה הם בעלי חיים פשוטים – אלמוגי אבן – שבונים את השונית לאט ובהתמדה במשך אלפי שנים כשהם מתמודדים עם אינספור איומים וסכנות. בתערוכה, שנעשתה בשיתוף האמן צורי גואטה, תוכלו להתפעם מהיופי ומהמורכבות של שוניות האלמוגים.

בתערוכה שירת האלמוגים תוכלו להתרשם מהיופי והמורכבות של שונית האלמוגים | צילום: שי בן אפרים

כל התערוכות מציעות בדיוק את המינון הנכון לביקור משפחתי – המוצגים מתוחזקים היטב וליד כל המוצגים יש הסברים, לא ארוכים מדי, כאלה שגם ילדים יכולים להתחבר אליהם. בכל התצוגות יש מסכים, משחקים והפעלות אינטראקטיביות, אבל לא על חשבון איכות ומגוון המוצגים, והמדריכים שמסתובבים מעשירים את המבקרים בסיפורים מעניינים והסברים, אך מבלי להעיק. לאורך השנה ובמיוחד בקיץ מתקיימות ובמוזיאון סדנאות ופעילויות מיוחדות לילדים: שעת סיפור לילדים בעקבות הספר "סבתא דג" (מדי יום בחודש אוגוסט), סדנאות "חקר טבע" לכל המשפחה, עם מגוון תחנות ופעילויות (מדי יום בחודש אוגוסט) הופעה של שחר אבן צור משירי האלבום "אגדה חיה" ועוד.

כתובת: קלאוזנר 12, תל אביב

טלפון: 073-3802000, אתר אינטרנט

מוזיאון האשליות, תל אביב

המוזיאון הפופולרי הזה, ששוכן בהאנגר בנמל תל אביב מבוסס על קונספט שזכה להצלחה  בכל העולם – מתחם לא מאוד גדול אך עשיר במוצגים שמבוססים על אשליות אופטיות וממחישים שהדברים הם לא תמיד כפי שהם נראים. יש כאן הולוגרמות מהפנטות ותמונות מתעתעות אבל המוצגים הפופולריים ביותר הם אלה שמצטלמים טוב באינסטגרם (ולכן גם בני נוער יצטרפו אליכם לביקור בשמחה). החדר של איימס נראה כמו חדר רגיל, אבל אם תעמדו בפינה אחת של החדר תיראו ענקיים ובאחרת תיראו זעירים. מי שיראה את התמונות שלכם מהחדר ההפוך יחשוב שאתם עומדים על הקירות או שוכבים על התקרה. מעל הבאר האינסופית תוכלו לקפוץ בלי להישאב למטה, ולא רחוק משם תוכלו להצטלם כשאתם אוכלים את הראש של שותפיכם לביקור, כשהוא מוגש על צלחת. בחדר האינסוף, שהמראות בו משכפלות אתכם ויוצרות תחושה של חלל אינסופי. ילדים ייהנו במיוחד במנהרת מערבולת, בה הולכים על משטח שטוח ויציב אבל המוח מוטעה לחשוב שהקרקע זזה מתחת לרגליים.

החדר של איימס במוזיאון האשליות | צילום: באדיבות מוזיאון האשליות

מרבית המבקרים מגיעים לכאן בשביל הכיף והצילומים היפים, אבל אפשר בהחלט להפוך את הביקור לחוויה מעשירה אם קוראים את ההסברים שלצד המוצגים ולומדים קצת פיזיקה. גם המדריכים שמסתובבים במוזיאון ישמחו לענות לכם על שאלות וגם לסייע בצילום תמונות מחמיאות. המוזיאון צבעוני, שמח  וגדוש בגירויים חושיים, וכדאי לקחת את זה בחשבון אם מגיעים עם ילדים שסובלים מהפרעות בוויסות חושי או הפרעות קשב וריכוז. שעה – שעה וחצי יספיקו כדי לגלות את כל המוצגים, ואחרי זה תוכלו להמשיך לבלות בנמל הצמוד.

כתובת: נמל תל אביב, מתחם צפוני, מבנה 26, תל אביב

טלפון: 03-5664433, אתר אינטרנט

חדר האינסו, במוזיאון האשליות | צילום: באדיבות מוזיאון האשליות

הביטלס – מסע הקסם המסתורי- במוזיאון הילדים, חולון

המוזיאון שפועל כבר למעלה משני עשורים בחולון מציע מגוון מסלולי פעילות מודרכים ואינטראקטיביים לילדים ולמבוגרים, כולם כולם מטפחים אינטליגנציה רגשית, סובלנות וקבלת האחר. המסלולים מתאימים לשכבות גיל שונות (חלקם לקטנטנים וחלקם לילדים מגיל תשע ולמבוגרים, כמו "דיאלוג בחשכה" ו"הזמנה לשקט"), אבל יש בו מסלול פעילות אחד  – "הביטלס  – מסע הקסם המסתורי" – שבאמת מתאים לכל המשפחה, במובן הרחב של המילה. ילדים בגיל חמש, בני נוער, הורים ואפילו  סבא וסבתא – כולם יוצאים מהמסלול שנמשך כשעתיים עם חיוך ענק מרוח על הפנים ושיר בלב, וקשה לדעת מי נהנה יותר.

מתחפשים לחברי הביטלס במוזיאון הילדים | צילום: מושי גיטליס

התערוכה הזו מיועדת גם למעריצי ביטלס מושבעים וגם למי שרוצה לחשוף את ילדיו למוזיקה ולתופעה של ארבעת המופלאים. המסלול מתחיל בהיכרות קצרה עם הביטלס (וגם עם המדריכ.ה ואחד עם השני), דרך סיפורים מעניינים ומשעשעים, חידונים ופרטי טריוויה שחלקם יחדשו גם למעריצים מושבעים.  המוזיקה של הביטלס מתנגנת ברקע, ובחלל החדר תלויות שלל מזכרות, ובהן תלבושות, עטיפות תקליטים, תמונות, גיטרות ועוד.  כל אלה ילמדו אתכם איך הפכה רביעייה של בחורים צעירים ואוהבי מוזיקה מליברפול ללהקה הכי משפיעה בעולם. תלמדו גם על חברי הלהקה, על ההתפתחות שלה, על הרעיונות האמנותיים שלה ועוד.

מתנסים בעבודת אולפן במסלול הביטלס במוזיאון הילדים | צילום: מושי גיטליס

הכיף האמתי מתחיל ככל שמתקדמים בתערוכה והיא הופכת ליותר אינטראקטיבית. בחדר Being a Beatle תוכלו ללבוש את החליפות הפסיכודליות של חברי הלהקה, לעמוד על במה המאובזרת בגיטרה, בס ותופים ולהצטלם כשאתם מנגנים את "Hello Goodbye" תוך שאתם מחקים את התנועות של חברי הלהקה שמוקרנות על המסך ממול. באולפן הקלטות תוכלו להתנסות בנגינה על כלי נגינה שונים (הפעם אמתיים) ולהתנסות בעבודתו של המפיק המוזיקלי עם ערוצי סאונד במיקסר ולהבין את החשיבות של כל אחד מכלי הנגינה בשיר.  הדובדבן שבקצפת, שמגיע רגע לפני הסוף  – עריכת השיר (והקליפ)  – All you need is love, על בסיס קליפים קצרצרים של אנשים מכל העולם ששרים מקטעים מהשיר. התערוכה של הביטלס מצליחה להיות בעת ובעונה אחת מעשירה, מעניינת, מצחיקה ומרגשת, כזו שתשמחו לחזור אליה שוב ושוב.

כתובת: שדרות ירושלים 210, חולון

טלפון: 03-6503000, אתר אינטרנט

הפוסט מוזיאונים לכל המשפחה הופיע ראשון במסע אחר

ערד היא בדיוק מסוג המקומות שנהוג לומר עליהם שהם חור, אבל זה בדיוק סוג הקסם שלה. יש כאן שקט ואווירה שלא תמצאו במקומות אחרים. ערד נמצאת ממש על סף המדבר והנוף המדברי נשקף כמעט מכל פינה. ולמרות שערד היא "חור", יש בה המון מה לעשות. בשנים האחרונות נפתחו בה הרבה מקומות לינה, כולל צימרים למלונות בוטיק. אין בה הרבה מסעדות אבל יש בה כמה פנינים קולינריות ששווה לנסוע עבורן מתל אביב. ויש בה רובע אמנים, שעדיין לא נמצא בשיאו (זה עדיין בעבודה) אבל יש בו אמנות רחוב, בית קפה משובח, מבשלת בירה בוטיק (בירה שיטה) שבה אפשר לשבת בערב וליהנות מהופעות חיות וכמה בתי מלאכה וסדנאות של אמנים בהם תוכלו לבקר ולקחת חלק ביצירה.

ההפתעה הכי נעימה היא שערד היא עיר נהדרת לחופשה משפחתית. אם מאסתם במלונות הומים, באטרקציות רועשות ובלחות של המרכז, תוכלו ליהנות בערד מחופשת קיץ אלטרנטיבית, שתאפשר לכם ולילדים להתנתק מהמסכים והמחדשות הקשות, להתנתק מהפרעות הקשב של המרכז ולעבור למוד של יצירה והתבוננות – בנוף, בשמים המשתנים בשעות השונות של היום וגם פנימה.

לקריאה נוספת:

• מדריך מסע אחר לים המלח ומדבר יהודה
• ערד ובקעת קנאים: רוח מדבר
• נוף משותף: יחסי אדם סביבה בערד והאיזור
• גבים במדבר

הנה תכנית ל-24 שעות מענגות בעיר, אותה תוכלו להרחיב עם ההצעות שיופיעו בסוף הכתבה:

יום 1

ארוחת בוקר בסטודיו קופי

בית הקפה הזה שמסתתר ברובע האמנים של ערד נפתח ב-2019, רגע לפני הקורונה, והפך למוקד עלייה לרגל. היום תראו פה מקומיים שמגיעים על בסיס קבוע לצד מטיילים שעוברים כאן בדרך לים המלח. מה סוד הקסם של המקום? קודם כל, אנה ליין, הבעלים. אנה, שהיא מצבור של אנרגיות חיוביות, עלתה לארץ ב-2018 מסינסיניטי שבאוהיו. היא היתה מורה לאנטומיה ופיזיוולוגיה, ותכננה ללמד גם בארץ אחרי שהיא תסיים את לימודי העברית באולפן. אבל אנה התאהבה בערד וראתה שחסר שם מקום לשבת, לדבר ולשתות קפה, מקום שיהיה בית. אז היא החליטה לפתוח בית קפה.

אנה ליין בסטודיו קפה | גיל אייזנמן

כיאה לבחורה פרפקציוניסטית, אנה נסעה למאסטר קפה בדרום קוריאה ללמוד את רזי קליית הקפה בשיטה ייחודית שכוללת את ניקוי פולי הקפה אחד-אחד מהעובש (זהו המקום היחידי בארץ שעושה זאת) ומאז שמו של הקפה שלה כבר יצא למרחוק והיא מוכרת אותו ברחבי הארץ וגם לחו"ל. אם חשקה נפשכם דווקא באייס קפה, תמצאו כאן את האייס קפה הכי טעים בארץ.

ליד הקפה מגישים כאן מאפים בניחוח ביתי ובהשראה אמריקאית – בראוניז מושחתים עם עוגיות אוראו או עם חמאת בוטנים, פאי לימון משגע, פאי אוכמניות, עוגיות שוקולד צ'יפס וסינבון חלומי. בית הקפה הוא גם גלריה לאמנות, בה מציגה אנה תמונות של אמנים מקומיים, חלקן למכירה. יש גם ספרים, משחקים ודפי ציור וצבעים לילדים, כך שתוכלו לבלות כאן שעה ארוכה ללא הפרעות.
כתובת: סדן 7, ערד, טלפון: 054-788-0881

הסינבון האגדי של סטודיו קופי | צילום: גיל אייזנמן

סדנת קרמיקה בסטודיו טלר

כמה צעדים מסטודיו קפה, בתוך רובע האמנים, תגיעו לסטודיו טלר של תרצה טלר. גם תרצה עשתה הסבה מקצועית – היא בכלל התחילה כיועצת חינוכית, עד שגילתה את עולם הקרמיקה. בסטודיו המקסים שלה תרצה יוצרת כלי קרמיקה וגם עוזרת למבקרים ליצור בעצמם. תוכלו ליצור כלים משלכם בטכניקה של יציקה, ולקבל אותם הביתה בדואר רשום. אפשרות מהנה לא פחות שמתאימה במיוחד עם ילדים ומאפשרת לצאת עם מוצר מוגמר הביתה, היא לצייר על כלי קרמיקה. בסטודיו של תרצה יש טושים מיוחדים לציור על קרמיקה. מציירים מה שרוצים על נייר אותו מניחים על הספל או הכלי שבחרתם, מניחים את הספל העטוף בנייר בתוך מכבש מיוחד, וכעבור כמה דקות הספל מוכן. לתרצה יש גם היצע גדול של שבלונות ועיטורים מוכנים שאפשר לגזור ולהדביק, כך שגם מי שיש לו ידיים שמאליות יכול לצאת עם ספל יפהפה מעשה ידיו.

כמה? החל מ-50 שקלים לספל. יש לתאם מראש.
מתי? בימי שישי יש סטודיו פתוח, ובחופש הגדול גם בימי שלישי. בימים אחרים יש לתאם מראש וכדאי להגיע בקבוצה גדולה (מינימום לסדנה פרטית – 1,000 ש"ח).
כתובת: סדן 10/7 ערד, טלפון: 052-8117987

תרצה מסטודיו טלר עם ספל מקושט שיצא מהמכבש | צילום: סימי שאואר

הליכה על חבל במרכז התנועה של פאגי

אחרי היצירה מגיע הזמן להזיז את הגוף. במרחק שלוש דקות הליכה מהסטודיו של תרצה נמצא מרכז התנועה של פאגי, הוא דור פגליארי.  בתור ילד שגדל בערד, שלא היתה בדיוק עיר האפשרויות הבלתי מוגבלות, דור שחיפש מה לעשות מצא את עצמו הולך על צינורות גז תלויים – ככה הוא קיבל את מנת האקסטרים שלו. רק כשטייל בניו זילנד ונחשף לעולם הבאלאנס וההליכה על סלקליין (כמו הליכה על חבל, אלא שהסלקליין היא רצועה גמישה ופחות מתוחה מהחבל), הוא הבין שתמיד היתה לו משיכה לעולם הזה. כשהוא חזר לארץ הוא הפך ליבואן הרשמי של גיבון – המותג של הסלקליין, וגם התחיל לאמן באינדובורד – משטח איזון עשוי עץ, אותו מניחים על גליל. האינדובורד עוזר לשפר את היציבה, את שיווי המשקל ואת הריכוז, וחוץ מזה – זה כיף. במרכז התנועה שלו תוכלו להתנסות באינדובורד, בהליכה על סלקליין ובפעילויות באלאנס נוספות. גם אם לא תמשיכו לעסוק בזה, שעה בסטודיו שלו היא לא רק זמן איכות משפחתי מהנה ומשעשע. זוהי דרך נהדרת לבנות את הביטחון של הילדים בעצמם וביכולות שלהם, לעזור להם להתבונן, להתמקד ולהירגע.

כתובת: הסדן 12/11, ערד, טלפון: 053-7878546

דור פגליארי ממרכז התנועה פאגי מתאזן על אינדובורד | צילום: סימי שאואר

ארוחת צהריים בכפרוצ'קה

אחת ההפתעות הנעימות בערד היא מסעדת כפרוצ'קה שנמצאת בשכונת מגורים שקטה במרחק נסיעה קצרה מרובע האמנים בערד (אם כי אם נודה באמת, אין בערד שכונות מגורים לא שקטות ואין בה נסיעות ארוכות מדי). את המסעדה החמודה הזו הקימו אוריה אהרוני, בן ערד, ואשתו אליזבטה שהגיעה ממולדובה. זוהי מסעדה חמימה ונעימה עם גינה חמודה, המעוצבת בסגנון וינטג'. על המדפים התלויים של הקירות תראו אוסף מרשים של מטרושקות (שיש המכנים אותן בבושקות), מכונת כתיבה, טלפון חוגה ועוד פריטים נוסטלגיים. בחוץ היה חם ולא הגענו עם הרבה תיאבון, אבל ברגע שהרחנו את הריחות שהתפשטו במסעדה הרעב כבר הגיע.

עיצוב חמים ווינטג'י במסעדת כפרוצ'קה | צילום: באדיבות תיירות ערד

הטאבון של כפרוצ'קה מנפק פיצות משובחות, ולא אגזים אם אכתוב שהן מהטובות בארץ. ניסינו פיצת בצל מקורמל שגורמת לנו לשקול לחזור לערד רק בשביל לאכול אותה שוב. חוץ מפיצות יש כאן עוד מאפים, חלקם מהמטבח המולדובני, כמו קלצונה במילוי גבינת ריקוטה עם שמיר ובצל ירוק. יש גם סלטים כמו סלט קפרזה ובוראטה נהדרת. אלה מכם שאוהבים מרקים גם בקיץ ייהנו ממרק תפוחי אדמה, פטריות וגריסים היישר ממולדובה.

כתובת: אחווה 19, ערד, טלפון: 08-8606615

הפיצות של כפרוצ'קה הן מהטובות בארץ | צילום: באדיבות תיירות ערד

תצפית שקיעה ממצפור עומר

אחרי קצת מנוחה במלון (אם תמשיכו לקרוא תראו איפה אנחנו ממליצים לכם לישון), מגיע הזמן לתצפית מדברית. אזור ערד גדוש בתצפיות מרהיבות. חלקן נמצאות ממש בתוך העיר, ואחרות במרחק דקות נסיעה ספורות, כמו מצפור עומר. המצפור שממוקם לצד הכביש שמקשר בין ערד למצדה, קרוי על שמו של סרן עומר רבינוביץ, בן ערד, שנהרג בעזה במבצע "עופרת יצוקה". עומר היה מפקד ולוחם נערץ, שאהב לטייל במדבר יהודה. על לוחית הזיכרון לזכרו חקוקים דברי מפקדו: "אנחנו צריכים אנשים כמוך שיאהבו את הארץ וילכו בשביליה ובנחליה, שייקחו אותנו לאן שקשה לנו להגיע לבד, שישאלו למה זה כך ולא אחרת, שיגידו שאפשר טוב יותר, שיהיו בני אדם, כמוך".

ממצפור עומר נשקף נוף עוצר נשימה של מדבר יהודה, בקעת קנאים וים המלח. בתוך כל אלה תראו נווה מדבר קטן וירוק שאליו תגיעו עוד מעט – כפר הנוקדים. הנוף המהפנט של בקעת קנאים נראה כמו ציור, והוא יפה במיוחד לקראת השקיעה, כשהשמש מאירה אותו באור רך.

ממצפה עומר תוכלו להשקיף על בקעת קנאים שכאילו פוסלה ביד אמן | צילום: מילי שאואר

סיור וארוחת ערב בכפר הנוקדים

כפר הנוקדים, שפועל כבר למעלה משלושים שנה, הוא המקום בו תוכלו להרגיש סיני בלי לעבור את הגבול. זהו מעין נווה מדבר עטור דקלים, שמצליח בה בעת להיות שוקק ומלא חיים וגם לתת שקט ושלווה שיש רק במדבר. בערב של אמצע שבוע הכפר היה שוקק חיים, עם הרבה סטודנטים של תגלית, בר ודוכנים של מזכרות מהמדבר, אבל כשקצת התרחקנו ממרכז העניינים מצאנו שקט למכביר.

כפר הנוקדים הוא קודם כל מקום לינה ויש בו היצע לכל אחד – מלינה באוהלים שמביאים מהבית (כשאפשר ליהנות מכל שירותי המתחם), דרך לינה משותפת בחאן ממוזג או בסוכות אירוח, ועד לגולת הכותרת – לינה בחדרים בעיצוב מדברי. גם כאן יש כמה אפשרויות – חדרי מטיילים ממוזגים, עם מקלחת ושירותים פרטיים, בעיצוב שובה לב, עם מיטה זוגית, מיטת קומותיים מעץ בעבודת יד, מנורות מלח ועוד. יש גם חדרי מטיילים משודרגים, מרווחים ומפנקים יותר, סוויטות אבן בנות שני חדרים ואפילו אוטובוסים שהוסבו לחדרים מפנקים. על עבודת הבינוי אחראי יהורם רודד, הבעלים, שאחראי גם לכל היצירות שמעטרות את השטח – מזרקות ובריכות אקולוגיות מפוסלות באבן, פינות ישיבה מזמינות,  עמדות תצפית עם ערסלים ועוד. בתוך השטח העצום (זה באמת כפר) מטיילים טווסים יפהפיים, ויש גם פינת חי מקסימה עם גמלים, חמורים ועזים, אותם תאכלו להאכיל – חוויה שתשמח את הילדים שלכם עד מאוד.

הבנייה הייחודית של יהורם רודד בכפר הנוקדים | צילום:

אנחנו לא נשארנו ללון במקום (אם כי אחרי סיור במקום הבטחנו לעצמנו שנעשה זאת בעתיד), אבל אכלנו בו את ארוחת הערב שהיתה חגיגה. במקום יש שלושה חדרי אוכל מקורים משולבים בטבע ומשקיפים לנוף המדברי. אפשר לאכול ארוחת מזנון, ואפשר גם להזמין ארוחה שכוללת המון מטעמים, גם לצמחונים ולטבעונים שבחבורה- מגש של עוף צלוי בגחלים עם אורז וירקות טעים להפליא, שיפודי אנטריקוט והמון סלטים, כולל חומוס וטחינה, טאבולה נהדרת, סלט ירקות, סלט חצילים ועוד. הצמחונים שבחבורה קיבלו מגש של קוסקוס עם ירקות ועלי גפן וקציצות עדשים. הכל היה טעים להפליא. לקינוח הגיע מגש קינוחים עם בקלאוות, כנאפה וגם קינוח שוקולד למי שלא יכול בלי.

לאורך השנה מתקיימים כאן הרבה אירועים ופסטיבלים. מדי יולי (השנה ב-27-26 ביולי) מתקיים פסטיבל הצגות ילדים עם הצגות, הופעות קרקס, סדנאות, פעילויות, מתחם מזון ובירה חופשי להורים במהלך ההצגות. בסופי השבוע של אוגוסט מתקיים פסטיבל נוקדים עם כוכבים שכולל סיורי לילה, שוק שקיעה, הופעות, מסיבות צפייה מודרכת בטלסקופים בשמי הלילה וכמובן  – תצפית מטאורים.

טלפון: 08-9950097, אתר אינטרנט

האכלת חמורים וגמלים היא אחת מהפעילויות המוצעות בכפר הנוקדים | צילום: סימי שאואר

לילה: מסע בין כוכבים

השמים של מדבר יהודה מהווים תפאורה מושלמת לצפייה בכוכבים. בסביבות ערד יש לא מעט מקומות חשוכים לתצפית כוכבים, אבל למה להרחיק? כפר הנוקדים הוא מקום מושלם לתצפית. ברגע שמתרחקים מעט ברגל מהכפר אפשר ליהנות מתצפית נהדרת על שמים זרועי כוכבים. אפשר לפרוש מחצלת, לשכב על הגב ולהסתכל על השמים, אבל עוד יותר כיף ליהנות מתצפית כוכבים מודרכת, כמו זו שמעביר ערן חלפי מחברת "שורשים". ערן מגיע מצויד בטלסקופ מקצועי ובלייזר. בזמן שתתבוננו בשמים, ערן ינגן כדי להכניס אתכם לאווירה,  ואז יספר לכם על השמים ועל מערכות הכוכבים,  וילמד אתכם איך לזהות את קבוצות הכוכבים ולמפות את השמים בעזרת שימוש בלייזר. אחר כך תשקיפו על הכוכבים והירח בטלסקופ מקצועי. הקיץ הוא עונה נהדרת לצפייה בכוכבים – תוכלו לראות מערכות כוכבים מיוחדות, כוכבי לכת כמו צדק ושבתאי ועם קצת מזל גם מטאורים.

חברת שורשים מעבירה עוד פעילויות מדבר  כמו סיורי עקרבים וחיות לילה, לצד פעילויות שהמדבר משמש להן תפאורה הולמת, כמו הפעלות מוזיקליות וסדנת הדלקת אש בטכניקות עתיקות.

פרטים נוספים: ליאור – 054-6405406, ערן – 050-4211418.

תצפית כוכבים מודרכת עם חברת "שורשים"

יום 2

תצפית זריחה

ראיתם את שמי המדבר בשקיעה ובלילה, ועכשיו רק נותר לראות אותם בזריחה. גם בקיץ, כשהשמש זורחת מוקדם, כדאי להתאמץ ולהשכים קום כדי לראות אותה. הזריחה בערד היא מהיפות בארץ והבונוס הגדול הוא שתוכלו ליהנות ממנה בלי הרבה מאמץ. הודות לנקודות התצפית הרבות בערד, תוכלו להגיע לתצפית במרחק הליכה קצרה מהמקום בו תלונו, ואפילו לראות אותה ישירות מחלון החדר. אחת התצפיות המפורסמות והנגישות ביותר בערד היא מצפה מואב, אבל בימים אלה היא סגורה לרגל שיפוצים, כחלק מיצירת טיילת נופית על המדבר, סביב ערד. ממש בסמוך לתצפית מואב נמצאת תצפית שזכתה לכינוי חלון לנוף. בתצפית שפונה לכיוון-דרום מזרח יש פסל מתכת בצבע אדום של הפסל ישראל הדני, שממסגר את הנוף. יפה פה בכל שעה של היום –  לא תוכלו להישאר אדישים לנוף הנשקף מכאן, של ים המלח, הרי מואב והר סדום. בזריחה, הודות לכיוון אליו פונה התצפית, יפה כאן במיוחד.

אם אתם מתקשים לקום מוקדם, תשמחו לגלות שבחלק מהמלונות מובטחת לכם תצפית נהדרת לזריחה גם ממרפסת החדר. הזריחה שראיתי ממרפסת החדר במלון רוקסון (עליו תקראו בהמשך) היתה מהיפות שראיתי בחיי. היה שווה להשכים קום בשביל לראות אותה, ומשמח לדעת שמיד אחרי זה אפשר לחזור לישון.

הזריחה הנשקפת ממרפסת החדר במלון רוקסון ערד | צילום: סימי שאואר

סדנת יצירה אצל יולתה

רגע לפני שהחופשה מסתיימת, מגיע הזמן לעוד סדנת יצירה. יולתה הוא סטודיו ביתי נעים ומקסים, בביתה של אילה פרנק. אילה מעבירה סדנאות יצירה מגוונת שכוללות  ליבוד, מקרמה,רקמה, יציקה בגבס, ציור וסדנאות נוספות, בכולן מושם דגש רב על חיבור לטבע. אנחנו השתתפנו בסדנת זר קלוע. בסדנה הזו יוצרים זר מקסים לקישוט הבית מחומרים מהטבע – ענפים של אלת המסטיק, פרחים מיובשים, גיבסניות, אצטרובלים, בלוטים ועוד. העבודה דורשת ריכוז וסבלנות ובעיקר הרבה דמיון ויצירתיות וניחשתם נכון, התבוננות.  יש בה משהו מאוד מרגיע, גם למי שיש לו ידיים שמאליות. איילה מארחת ברוחב לב ואם העבודה מעוררת אצלכם את התיאבון יחכה לכם שולחן גדוש בנשנושים טעימים.
כתובת: תרשיש 11, ערד, טלפון: 050-5320198 (בתיאום מראש בלבד)

איילה פרנק קולעת זרים בסטודיו שלה | צילום: סימי שאואר

איפה ישנים?

מלון רוקסון ערד הוא כנראה הבחירה הטובה ביותר בערד למשפחות, במיוחד בקיץ. את שעות הבוקר והערב תוכלו לבלות בשלל האטרקציות של ערד ובשעות הצהריים החמות תוכלו לבלות ליד הבריכה, שהיא כמעט הכרחית בקיץ המדברי (ואינה נפוצה במלונות ערד). חציה של הבריכה מקורה וחלקה תחת כיפת השמים, מול הנוף המדברי. המלון ממוקם ממש מול הנוף, בסמוך למצפה מואב ול"חלון למדבר", ואת הנוף המדברי שכולל גם פיסה של ים המלח תוכלו לראות גם מהשטחים הציבוריים במלון וגם מחלק מהחדרים (כבר הזכרתי את הזריחה מהחדר?). במלון כמה סוגי חדרים, כולם חדשים ומזמינים, כאשר חדרי הגן המרווחים, שלכל אחד מהם מרפסת פרטית,  הם המתאימים ביותר למשפחות. לילדים יש גם מועדון ילדים והרבה הפעלות בקיץ, כמו סדנאות יצירה, מתנפחים, הקרנות סרטים ורחצה לילית. למרות המדבר שמסביב, במלון יש הרבה מדשאות ומרחבים ירוקים בהם הילדים יכולים להשתולל.

כתובת: מואב 112, ערד, טלפון: 077-9776800, אתר אינטרנט

בריכה מול הנוף המדברי, מהנכסים הכי גדולים של מלון רוקסון | צילום: שגיא מורן

איפה עוד אפשר לישון בערד?

זמן מדבר משכן שלום – מתחם אירוח ובו חאן בסגנון מדברי, מאוורר בקיץ ומחומם בתנורי עץ בחורף, ובו 20 מיטות. בנוסף יש במתחם חדרי אירוח לכל טעם, כולם נעימים וממוזגים עם שירותים ומקלחות צמודים. במתחם יש בית עגול גדול על שפת המצוק, עם נוף מדהים למדבר יהודה, לים המלח ולזריחה, בו מתקיימות סדנאות רוחניות. טלפון: 054-5459194, אתר אינטרנט

מלון יהלים – מלון בוטיק ששוכן בקו הראשון למדבר ומשקיף לים המלח, דרום מדבר יהודה ועבר הירדן. במלון 12 חדרים מעוצבים בטוב טעם ומוקפדים עד אחרון הפרטים, שירות אישי וארוחת בוקר עשירה הכלולה במחיר. טלפון: 077-5632806, אתר אינטרנט

ציפור מדבר – בית הארחה קטן שמתאים לתרמילאים, מטיילים, יחידים ומשפחות שמחפשים לינה נוחה במחיר שפוי. במקום ארבעה חדרי שינה בעיצוב חמים ונעים, מקלחת ושירותים משותפים, מטבח משותף וסלון גדול ומזמין. בחצר – פינות ישיבה, ערסלים, שולחן ביליארד ובריכה. טלפון: 052-5958833, אתר אינטרנט

אוכל ובירה – איפה אפשר לבלות בערד?

מוזה – בר-מסעדה ותיק שפועל מאז 1985 והפך למוסד מקומי. ביום מדובר במסעדה לכל דבר, עם חומוס, מתאבנים, המבורגרים ומנות טבעוניות. בערב זהו פאב שוקק עם אלכוהול, מוזיקה טובה והופעות חיות. טלפון: 08-9975555, אתר אינטרנט

מבשלת בירה שיטה – בצמוד למבשלה בה מייצרים בירה בעבודת יד, פועל פאב וגן בירה, עם אוכל ברים קלאסי (כריכים ונקניקיות עגל), בירות משובחות והופעות חיות. טלפון: 052-6650380, אתר אינטרנט

עוד אתרים ופעילויות בערד ובסביבתה

תל ערד – הגן הלאומי שוכן שמונה ק"מ מזרחית לערד בגובה 576 מ' מעל פני הים. זהו אחד מהאתרים הארכיאולוגיים החשובים בישראל. הוא מחולק לעיר תחתונה ועיר עליונה. העיר התחתונה היא עיר כנענית מבוצרת מהקדומות בעולם, בת כ-5,000 שנה, בה התגלו בין היתר באר עמוקה, מבנה מגורים ייחודי לתקופה ומתחם פולחני.
פרטים נוספים באתר רשות העתיקות

מצדה – אין צורך להכביר מילים על הגן הלאומי מצדה, שאף הוכרז כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. הצוק המבודד שמשקיף על ים המלח ומדבר יהודה, שרידי הארמון המבוצר שבנה המלך הורדוס, החשיבות ההיסטורית של המקום בו בחרו המורדים להתאבד ולא להיכנע – כל אלה הופכים את האתר לכזה שווה לחזור אליו שוב ושוב. במרחק 35 דקות נסיעה מערד נמצא חניון לילה מצדה מערב. פעמיים בשבוע בשעות החשכה מוקרן על הצלע המערבית של ההר החיזיון האורקולי המרהיב "משקיעה לזריחה". בבוקר אפשר לעלות מכאן בשביל הסוללה לתצפית על הזריחה היפה בארץ.
פרטים נוספים באתר רשות העתיקות

שרידי העיר הכנענית בתל ערד | צילום: שאטרסטוק

סדנאות – ברובע האמנים וגם בבתי התושבים יש היצע רחב במיוחד של סדנאות בנוסף לאלה שתוארו פה. הנה כמה הצעות: סדנאות עץ בשימוש חוזר אצל טוליפ (054-5939635), סדנת סבונים רוקחות טבעית אצל יונת מדבר (052-5307616),  סדנאות ציור על משי ורקמה אצל עליזה בן נר (054-3150526), סדנאות צילום חווייתיות במדבר עם עומר לוי (054-4356000), סדנאות יוגה ב"יוגה ביורט" (054-7611373) סדנת שוקולד ופרלינים ב"שוקולדה" (052-2710664) ועוד ועוד.

פסטיבלים – בערד מתקיימים כמה פסטיבלים לאורך השנה, ובמיוחד בקיץ. בסוף יולי (השנה ב-25 ביולי – 1 באוגוסט) מתקיים בערד פסטיבל הפסנתר הבינלאומי, שכולל קונצרטים עם אמנים ברמה בינלאומית וכיתות אמן. באוגוסט (ב-2024 בתאריכים 15-14 באוגוסט) מתקיים במסלול המרוצים של ערד האירוע המוטורי דריפט פסט עם מרוצי מכוניות, אירוע חובה לאוהבי ספורט מוטורי. פסטיבל נוסף באוגוסט הוא פסטיבל ערד המיתולוגי (ב-2024 יתקיים בתאריכים 21-19 באוגוסט), עם הופעות של אמנים מהמובילים בארץ (כמו אביב גפן ואיתי לוי), לצד מיצגים, אומני רחוב, דוכנים, הופעות קאברים חינמיות ועוד. פרטים נוספים על הפסטיבלים תמצאו באתר התיירות של ערד.

מצדה. אחד האתרים המיוחדים בארץ שאפשר לחזור אליו שוב ושוב | צילום: שאטרסטוק

מסלולי טיול בערד ובסביבה

ערד שופעת מסלולי הליכה, לרבים מהם תוכלו לצאת ממש מתוך העיר. המסלולים המדבריים חשופים לשמש ופחות מתאימים ליום קיצי (אלא אם תבחרו במסלולים הקצרים ותצאו לדרך סמוך לזריחה או בשעות אחר הצהריים המאוחרות), ולכן לא הרחבנו עליהם פה, אבל הנה שתי הצעות מתוך המבחר:

נחל כידוד – מסלול בדרגת קושי קלה-בינונית באורך ארבעה ק"מ שיוצא ממש מתוך ערד, ממצפה מואב יורד לערוץ נחל כידוד ומסתיים בצומת רחוב משמר עם הכביש יורד למצדה. אל תתנו לנקודות ההתחלה והסיום שמצויות ממש בתוך העיר להטעות אתכם. זהו מסלול עם מערות, בורות מים, שדה בולבוסים ונוף למרחבים האינסופיים של המדבר.

בירכת צפירה, הפתעה מרעננת באמצע המדבר | צילום: שאטרסטוק

נחל צאלים עליון – מסלול מרהיב בדרגת קושי בינונית באורך שמונה ק"מ שמתאים במיוחד לאביב, משום שהוא מלא גבי מים. זהו מסלול מעגלי שמתחיל ומסתיים בחניון בירכת צפירה. המסלול כולל עלייה מתונה להר צפירה, ירידה לנחל צאלים וטבילה מרעננת בגבים שבדרך ובבירכת צפירה, בריכה יפהפייה שמשקיפה לנוף המדברי ומלאה מים מרבית ימות השנה (יש לברר מראש).

תודה לאלי שעשוע מתיירות ערד על עזרתו בהכנת הכתבה

הפוסט 24 שעות בערד: חופשת קיץ אלטרנטיבית הופיע ראשון במסע אחר

יום 1

טיול  בגני לוקסאמבור כולל  סיור פסלים. רובע 6.

Metro Rennes, Luxembourg, Cluny La Sorbonne

Jardin du Luxembourg

לוקסמבורג, שמהגים לוקסאמבור, גן רחב-ידיים בלב הכרך, הוא מאתרי הטיול וההתרגעות הנעימים בעיר. הגן עוצב במאה ה-17. פונטן מדיצ'י, המזרקה, הוא השריד היחיד מאז. בהמשך, הבריכה העגולה הגדולה, המשמשת ילדים להשטת סירות-צעצוע במקלות ארוכים. סביבה, וסביב המדשאות, מאות אנשים מסבים על כיסאות הברזל, להתרגע, לאכול, לקרוא או להתבטל. על המדשאה, שמותר לדרוך עליה, ילדים, אימהות, משתזפים. בחלקו המערבי של הגן, מימין לשדרה המרכזית, חממות, טיולי פוני לילדים וקרוסלות.

בגן כמעט 120 פסלים.

יואל תמנליס מציין פסלים שחייבים לראות. הנה אחד מהם: ״הפה של האמת. פסל-שיש נפלא בחלק המזרחי של הגנים, בהשראת אגדה רומאית לפיה אי-אפשר להוציא את היד מפיו של פסל האמת אלא אם כן לא שיקרתם מעולם. כשתהיו בגנים, העמידו עצמכם במבחן.

Jules Blanchard la bocca della verita

או, זה ליד זה, ברובע ה-16, מוזיאון הימייה/מוזיאון האדם/האקווריום. רובע 16

גני הלוקסאמבור. "הפסל הרביעי הוא מהיפים ביותר בגן, על מדשאה בחלק הדרומי: עדר-צבאים המסכית לסכנה, ציידים הקרבים ובאים. פסלו של ארתור לה דוק מ-1885". צילום יואל תמנליס

צילום יואל תמנליס, עיצוב סטודיו עינב

יום 2

מוזיאון ארז-א-מטייה וכנסיית סן-מארטן-דה-שאן

Musée des Arts-et-Métiers

האוסף הוותיק בעולם של פריטי מדע וטכנולוגיה. כ-100,000 מוצגים משחזרים את חוכמתם של בני-האדם מימי בראשית של ההרפתקה התעשייתית. התרשמתי מאוד ממראה עיני – בעיקר מהשילוב בין טכנולוגיה ליופי, אומנות ואמנות. כל המידע גם באנגלית. מושבי העיון נוחים. לרשות הילדים משחקים טכנולוגיים, לעיתים הפעלות, והדגמות של עקרונות וטכנולוגיות.

בכנסייה הצמודה סן-מארטן-דה-שאן מהמאה ה-11 נמצא הפריט, שלשמו טורח כל שוחר ספרות: המטוטלת של פוקו מ-1851, שהונצחה ברומן של אומברטו אקו הנפתח בכנסייה. גולת המתכת התלויה על חוט ארוך, הסובבת מאליה על פי תנודות כדור-הארץ, מוכיחה באופן מוחשי שהאדמה סובבת סביב צירה.

60, rue Réaumur métro Arts-et-Métiers

לפני המוזיאון דגם מוקטן של פסל החירות. בתחנת המטרו ארז-א-מטייה, אולי היפה בפריז, קירות הרציפים של קו 11 צופו לוחות-נחושת המדמים את הצוללת נאוטילוס, ויש בו ויטרינות המדמות אשנבי צוללת. ביקשו להדגיש את הקשר בין המוזיאון ליצירתו של ז׳ול ורן, עשרים אלף מיל מתחת לפני הים, שתרגמתי. לרדת להתרשם ולעלות על הרכבת הבאה.

טיול איים – נוטר דאם

גסטרונומיה להזמין מראש סיור של רן ורדי

https://hungryparis.com

המטוטלת של פוקו

יום 3

מהבאסטי ללה וילט, ביבשה ועל מי מנוחות

התעלות, רחוק ממוקדי התיירות, מחברות את הסן אל גבולה הצפון-מזרחי של העיר. אפשר לטייל לאורכן, לשוט בהן, ולצפות בנוף עירוני מהמאות הקודמות משתנה במהירות. בפריז נדרשו התעלות גם לאספקת מי-שתייה: עד שנות ה-30 של המאה ה-19, שררה בעיר מצוקת מים. לפיקניק בסירה  מצטיידים בכל הדרוש. השיט ממושך, ואפשר לאכול בנחת. הסירה יוצאת מהרציף שליד מוזיאון אורסה. אי אפשר לרדת באמצע השיט.
הפרש המפלסים בין הרובע ה-19 לסן הוא כ-25 מטרים, והשיפוע מחייב "מדרגות", מערכות של סכרים כפולים. הסירה מתקרבת לסכר, השער מאחוריה נסגר, מפעיל-הסכר פותח פתחי הצפה או ריקון, לפי כיוון השיט, המים בין שני השערים עולים או יורדים, והארבה איתם, עד שהמפלס מתאזן. פותחים את השער הקדמי, והארבה יוצאת.

נקודת המוצא לסיור הרגלי מתחנות המטרו:

Sully-Morland, Quai de la Rapée

נכנסים למעגן הבאסטי/ארסנל. מהסן למעגן עוברות הסירות בסכר כפול. בקצה המעגן מנהרה של שני ק"מ, שעוברת מתחת לבאסטי והלאמה. המעבר רק בסירה. פתחים מאירים את המנהרה, ושטים באור-צל מסתורי. המרחק מכיכר הבאסטי לפארק לה וילט ברגל לאורך התעלה הוא מעט יותר מ-5 ק״מ ברבעים 10, 11 ו-19.

הטיול ברגל מביאנו לכיכר הבאסטי. בכיכר התרחש האירוע בעל הסמליות העמוקה ביותר במהפכה. אבל העמוד הענקי מ-1840, לה קולון דה ז'וויה, העמוד של יולי, שמעליו לה ז'ני דה לה באסטי, מלאך זהוב, מכונף, המסמל את החירות, הוקם להנצחת הרוגי המהומות של יולי 1830 נגד הרסטוראציה.

La Colonne de Juillet Le Génie de la Bastille

נמל ארסנל בין הנהר לתעלה

תעלה מתחת לבאסטי. ציור נירה קידר

בהיסטוריה של פריז תוכננו שלושה פילי-ענק. רק אחד נבנה, כתבנית-עץ מצופה גבס, ולא זכה ליציקתו של ציפוי הנחושת: הפיל של הבאסטי, במיקום הנוכחי של האופרה. הפיל, שעמד על תלו 34 שנים, נטוש ומתפורר, ונהרס ב-1845, נזכר בעלובי-החיים. לצערי הושמט מתרגומי הקטע המשמעותי, הציורי והסוגסטיבי על הילדים המסתתרים בפיל – אולי מפני שהוא מהווה "סטייה" מהעלילה: סטייה חשובה, המוסיפה הארה, קבלת-הדין שהמצוקה עוברת מדור לדור, שאין תקווה, גם לילדים. קטע משרה-נכאים.

בקצה גן Jules Ferry, פסלון מ-1911 של נערה  פריזאית מהמאה ה-18 – גְריזֶט, המסמלת את פריז העממית. אחרי הפסל יוצאת התעלה לאור ומגיעה אל מערכת-סכר. לעיתים אפשר לצפות במחזה היפה, ארבה עולה/יורדת "מדרגה". גשרי-ברזל קטנים נטויים מעליה, גינות על גדותיה, דייגים, שחקני פטאנק. גשר מסתובב נפתח כדי לאפשר מעבר ארבה, והתנועה ממתינה. כשהמים ללא אדווה, עולים על גשר ומתבוננים בהם. המבט צולל בהשתקפות העצים, ומתהפנט. כמה מארבות הנהר העוגנות דרך-קבע לצד רציף הוסבו לבתי-קפה, ברים ומסעדות.

רויטל ברגר שלומן ממליצה על דלי מאמי, באבקות, סנדוויצ'ים, לחמים, סלטים, ממרחים לפיקניק על שפת התעלה.

Deli Mami 44, rue faubourg du temple

מעט צפונה, לבנטין, "מסעדונת שמחה לחיך היהודי״.

Levantine 36, rue Bichat metro Goncourt

ברי ד׳אליבר שמדרומו, שוק-חוצות בראשון בבוקר. מעבר לתעלה, הגן הנאה ויימן.

Jardin Villemin rue des Recollets métro Gare de l’Est

ממשיכים ברציף ז'מאפ -מימין- או ואלמי -משמאל- המשנים פניהם. משני עברי התעלה פארק צר וארוך.

ברציף ואלמי נמצא לה מארין, ביסטרו מימי הזוהר של הספנות, שהטראסה שלו מתמלאת אנשים הבאים לצפות בגשר המסתובב. צהריים 22€. כל יום מהבוקר ועד 0200. טל: 0142396381. מטרו

La Marine 55bis, quai de Valmy métro Colonel-Fabien, Château Landon

יופי עירוני

לפנינו מעגן לה וילט. הטיילת משמאל על שם ז׳אן מורו. ההמשך על שם סיניורה-מונטאן. בחורפים קשים במאה ה-19 שימש להחלקה על הקרח. לצד שרידי העידן הקודם, עקבות הנמל ובתי-המלאכה, דייגים על שרפרף – בנייה מואצת. חולפים ליד הגשר המתרומם האחרון בפריז – גשר רי דה קרימה, ששופץ והוכרז מונומנט היסטורי מוגן. עדיין עולה ויורד כשלושים פעם ביום.

Pont levant rue de Crimée.

לאורך תעלה צרה יותר, הולכים, או שטים, 600 מטר עד משטח-מים כמעט עגול, שמתפצלות ממנו שמאלה תעלת סן-דני, ימינה תעלת אורק. עוברים בגשר לגני לה וילט, שהתעלה ממרכיביהם המהותיים. מגיעים אל המפלצת, מתקן משחקים לילדים, ואל מכלול לה וילט, הראוי ליום שלם -ר׳ פרק 36.

ההמשך הטבעי  לשייט הוא ביקור בקריית המדע והתעשייה לה וילט. סדנאות לפי גיל.

יום 4

גן הצמחים, גן החיות, והגלריה הגדולה של האבולוציה

Le Jardin des Plantes

ז'ארדן דה פלאנט, מכלול הגנים הבוטניים והמוזיאונים בקצה הדרומי-מזרחי של הרובע הלטיני, "הלובר של עולם החי, הצומח והדומם", הוא אתר טיול ונופש חביב הפריזאים.  משמאל לכניסה שלושה מוזיאונים. הגלריה לפליאונטולוגיה, מ-1898, יצירת-מופת של אדריכלות המתכת. מבעד לחלונות הגדולים של המבנה האדום, ניבטים שלדי-ענק של בעלי-חיים מאובנים, המוצגים זה אחר זה כעדר. בהמשך, גלריית הבוטניקה וגלריית המינרלוגיה והגיאולוגיה, ובה בין היתר אבני-חן מאוצרות המלוכה.

בקצה המערבי של הגנים מתנוסס הרכיב העיקרי: הגלריה הגדולה של האבולוציה והביודייברסיטי. אור יום עמום בוקע מלמעלה לחלל הענקי. כל הקומות פתוחות כלפי פְּנים, ומשקיפות אל המשטח התחתון. הוא מאובזר היטב: חומר בכמה שפות, עמדות ישיבה ועיון, צגי מחשב המופעלים במגע. מוצגים כ-10% מהאוסף – אבל הם די והותר. זה מרהיב, ומקדם מסר חיוני ביותר של שמירה על הגיוון הביולוגי בעולם.

בגן המלכותי לצמחי-מרפא לכל צמח שלט זיהוי, וההיסטוריה בולטת: רוביניה, שיטה מדומה, מ-1635; עץ אגוזי בוטנה שניטע ב-1777, ושימש כר-מחקר לחוקר שגילה בזכותו את מיניות הצמחים וההפריה; ארז הלבנון מ-1734. חלקה לימודית בוטנית לילדים, הכניסה בלוויית מבוגר. גן-החיות מהעתיקים בעולם. הביתנים יפים, ובגן עיצובים מקוריים מסוף המאה ה-19, כמו כלוב-רשת ענקי. נכנסים, ומטיילים בין הציפורים המעופפות. בעוד שבגלריה לפליאונטולוגיה מוצגים מאובני חיות שפסו מהעולם, ובגלריה של האבולוציה מוצגים זנים בשלבי-הכחדה, בגן-החיות מתרבות חיות שאין עוד בעולם, או כמעט: למשל, סוס פרזבלבסקי.

צילום רמי נוידרפר

במקביל לגן-החיות, החממות. גן-חורף ענקי לצמחייה טרופית. מרהיב, גם מבחוץ. בקצה המערבי גבעה ועליה גן-מבוך, עם מגדל בתווך, כמתבקש במבוך קלאסי, שיש לו חוקי עיצוב וסימבוליקה שמקורם ביוון העתיקה.

בסיור בגן עם נכדי, אז בן 4, ביקרנו בתערוכה זמנית של טיראנוזאורוס רקס, דינוזאור קטלני. שלד כמעט מלא שנשלח מארה״ב להופעת-אורח בפני קהל משתאה. נכדי התפעל, וגם אהב מאוד גם את גן-החיות.

הגלריה והחממות רביעי-שני 1000-1800. גלריית הילדים רביעי, שבת, ראשון וחגים 1000-1800 או 1700. בחופשות לימודים כל יום למעט שלישי. חממות טרופיות 7-5€ גם לזכאים לכניסה חינם. גלריית הילדים + הגלריה הגדולה 13-10€. הורים ושני צעירים עד גיל 25 40€. חינם עד 25 תושבי האיחוד האירופי. חינם נכה ומלווה. ילדים לא-אירופיים מגיל 3 משלמים מחיר מלא!

Métro  Quai de la Rapée, Austerlitz

גן הצמחים. צילמה נורית גויסקי

יום 5

אטלייה דה לומייר. זהירות: מסוכן לחולי אפילפסיה

Atelier des Lumières

מ-2018, שכיית-החמדה התיירותית-אמנותית  של הרובע היא אטלייה דה לומייר. בחלל הלא גדול, שהיה בית יציקה, תמונות מלוות בצלילים מוקרנות על הקירות, התקרה והרצפה, והצופים טובלים בתוך מופעים מרהיבים, סזאן, ואן גוך. האטלייה הוא כמוזיאון שהתצוגה בו מתחלפת כל כמה חודשים, ומומלץ לבקר שוב ושוב. משך המופע שעה, אך אפשר להישאר. שני-חמישי 1000-1800. שישי ושבת עד 2200. ראשון עד 1900. 17-10€. משפחה 2+2 49. קשישים 16€. חינם עד גיל 5. נגיש.

38, rue Saint-Maur métro Saint-Maur, Saint-Ambroise, Voltaire

שיט לילי בנהר, בסירה גדולה בעלת זרקורים חזקים המאירים כל פרט בגדה.

יום 6

לה קונסיירז'רי, סנט-שאפל

Palais de la Cité

לבקר בקונסיירז'רי

מהרציף בולט הקונסיירז'רי בארכיטקטורה ביניימית של מבצר. מהמאה ה-14 נותרו כמה אולמות, ועל הרציף שלושה צריחים עגולים הניבטים צפונה.

ב-1793, לאחר נפילת המלוכה, אימץ בית-הדין המהפכני את המבנה כבית כלא. תובע נמרץ הזין את הגיליוטינה יומם ולילה. על קיר, רשימה של 2,780 איש ואישה שעברו כאן בדרכם למַעֲרפת. בתקופה קצרה זו הייתה המהפכה רצחנית יותר משהייתה אי-פעם המלוכה. ב-1914 הוסב למוזיאון.

החלק המדהים הוא אולם המשמר הענקי, עתיר עמודים וקשתות. הוא ריק לחלוטין. הוא שימש חדר-אוכל לאנשי המלך, עד 2,000 בעת ובעונה אחת. על קיר, שריד של שולחן השיש השחור. מהמטבחים העתיקים נותר המִפלס התחתון, ובו ארבעה תנורים. המשך הסיור עובר בתאי-כלא משוחזרים.

מסיירים עם טאבלט שאפשר לשאול בחינם עד 1630 ועליו האפליקציה Histopad בכמה שפות. הוא סורק את החללים, ובן-רגע משוחזרות מאות שנים.

כניסה מקה דה ל'אורלוז'. כל יום, פרט ל-1 במאי ו-25 בדצמבר. 13€. חינם עד גיל 18 ועד 26 לתושבי האיחוד האירופי, וביום א' הראשון בכל חודש מאוקטובר עד מארס. משולב עם סנט-שאפל 20€.

Sainte-Chapelle

סנט-שאפּל, הקַפֶּלָה הקדושה, היא המהממת בכנסיות פריז. היא הוקמה לשמש משכן לשרידי-קודש משוערים של ישו, שנמצאו בקונסטנטינופול. הבנייה נמשכה 33 חודשים – לעומת כ-200 שנה לנוטר-דאם – והושלמה ב-1248. היא הדוגמה המושלמת לסגנון גותי בשיא עידונו וקלילות תוויו. היא שואפת לשמים ונראית כתחרים שברירי של אבן, המחזיק קירות זכוכית שגובהם 15 מטרים. שלמות התכנון והבנייה היא כזו, שלא נסדקו מעולם. פנים הכנסייה הוא תכשיט מדהים. ייחודה בהיותה דו-מפלסית. קומת הקרקע, שגובהה 7 מ', נשמרה לאנשי הארמון והכנסייה. הכנסייה העליונה מעוטרת ב-15 ויטראז'ים נפלאים. והשמש מאירה מבעד לוויטראז'ים הגבוהים.

כל יום פרט לימי-חג ספורים, אוקטובר-מארס 0900-1700 אפריל-ספטמבר עד 1900. רכשו מראש, ליום ולשעה מדויקים, כרטיס משולב קונסיירז׳רי – סנט-שאפל. חינם עד גיל 18-26.

סיור מתוקים – להזמין מראש סיור גסטרונומי עם שרון היינריך הדרי

https://parischezsharon.com/he/blog-page_10

או: לה גורמה לאפאייט רק ביום חול

יום 7

טיול ביער בולוניה – פיקניק, גנים, חממות, שייט באגם

נלך אל שני האגמים הראשיים. בצפוני והגדול יותר שני איים, באחד מהם מסעדה. סירות המשוטים והפדאלים, שבילי הטיול, המדשאות והחורש, החן העצום, הקרבה לפריז, מושכים רבבות. ממערב לאגמים לה פְּרֶה קאטלאן, גן יפהפה, עצים יוצאי-דופן ותיאטרון בחיק-הטבע, וגן שקספיר, נטוע צמחים שהזכיר ביצירותיו.  מערבה מפרה קאטלאן שוכן פארק דה באגאטל, שהתפתח עד שהיה למוזיאון לאמנות הגנים: צמחייה מפוארת, גני-נושא, גן-ורדים, חממה, מצפה.

גני-החממות נוסדו ב-1761. צמחים נדירים מרחבי-תבל. ולי האתר האקזוטי ביותר בפריז. פתוח כל יום בשעות משתנות לפי העונה. הכניסה חופשית.

התמונה העליונה: המזרקה בגני הלוקסמבאר. צילום: שאטרסטוק

הפוסט פריז  קצר ולעניין – שבוע עם ילדים הופיע ראשון במסע אחר

הכרטיסים נרכשו איפשהו בתחילת חודש אוקטובר, כשכבר התחלנו להריח את החפש"ש, ועוד היו לנו ארבעה וחצי חודשים לתכנן ולהתארגן.

…ואז המציאות התהפכה עלינו.

המלחמה פרצה. פרט לעידו שבסדיר, עוד 2 גוייסו למילואים, והפכתי לאימא ל-2 לוחמים שנמצאים בתוך רצועת עזה.

בהתחלה, בשיחות הטלפון הנדירות, מטלפונים "טיפשים" שניתנו להם, או בגיחות קצרצרות לגבול או פנימה לארץ, עוד עודדתי אותם והבטחתי להם ש"בפברואר נצחק על הכל, מול ג'ירפות ופילים".

אבל די מהר הבנתי, כמו כולנו, שקצר זה לא הולך להיות, ובחלוף חודשיים ושלושה, נראה שהחלום של ספארי יחד עם ארבעתם (תאומים בני 25 וחצי ותאומים בני 21 וחצי), לא יתממש בקרוב.

האכזבה מהטיול שלא יקרה היתה דאגתי האחרונה, והייתי עסוקה בלשרוד יום יום, להפיג את החרדה מצד אחד, ולשדר עוצמה, בטחון, רוגע ועידוד, בכל שיחה איתם.

בינתיים, הסדיר הפך גם הוא למילואימניק, בעודו בתוך הרצועה, מבלי להיות אזרח ולו לשנייה (את הצו-8 הוא ראה בדיליי של 3 שבועות, כשיצא החוצה וחבר לטלפון שלו…). את אחיו הבוגר, עוד לוחם בהנדסה, שגוייס למילואים, גם בתוך עזה, הוא פגש לראשונה מאז 7/10 רק כעבור 3 חודשים, כשסוף סוף יצאו הביתה באותה שבת.

במהלך חודש ינואר, כשהתחילו לדבר על הוצאת המילואימניקים מהרצועה, עדיין פחדתי לקוות שאולי בכל זאת. עין הרע, וכאלה. אפשר להבין אימא דואגת. אבל לקראת סוף ינואר, זה נראה אפשרי יותר ויותר, והתחלתי להניע מחדש את הגלגלים החורקים של הטיול, שכבר כמעט שכחתי, ובעיקר הדחקתי, את תוכניתו המקורית. אבל לשמחתי ג'והן, המדריך המקומי איתו הייתי בקשר וכבר בנה לנו תכנית מבטיחה עוד אז, והשארתי אותו רדום אך מעורב (ומדי פעם גם התעניין בקורה בארץ ובשלום הבנים), נכנס לפעולה מהירה והזמין את מקומות הלינה, אפילו כשעדיין לא היה ברור שזה באמת קורה. היה לי שווה לקחת את הסיכון, ורק חיכיתי שיחזרו בריאים ושלמים הביתה.

אפילו החיסון (שהוא אחד מתנאי הכניסה לטנזניה) היה מבצע כמעט צבאי, כי איך קובעים מראש תור לחיסון כשלא יודעים מתי הבן מגיע הביתה, בטח כשיש שניים כאלה. ובכל זאת, כל הכוכבים הסתדרו לנו, וגם זה קרה, כשבסינכרון מושלם, מצאנו את עצמנו נוסעים חמישתנו בגשם, במכונית אחת, כמעט שעתיים, ביום הכי סוער של החורף, לקבל חיסון במקום שהיה בו את התור הכי קרוב שמצאתי (כרמיאל).

הנסיעה הזאת, כולנו ברכב, בהרכב נדיר שכבר חודשים לא הכרתי, של כל ארבעת בניי המסוקסים יחד איתי, פתחה את התיאבון, ונתנה לכולנו להבין שכנראה הולך להיות לנו אחלה זמן איכות ביחד. הביחד שהיה חסר להם, בינם לבין עצמם, ולכולנו, והפך כל כך לא מובן מאליו.

זמן לדבר, גם לשתוק, להכיל, ובעיקר לצחוק כמה שאפשר.

על הדרך, הוספתי בגרגרנות, עוד יעד אחד להשיג: והוא לשחזר את התמונה מלפני שנתיים, בה ארבעתם נושאים אותי על כפיים. שיתאמצו קצת, לא?

הבנים עם ג'והן על רקע מכתש נגורונגורו

ימים ורגעים אחרונים של מתח

חלק זה לא הלך.

מסתבר שגם כשהמילואימניקים כבר שוחררו, הם היו תחת "ימי הסתגלות" שלא איפשרו להם עליה על מטוס, וחוויתי ימים של מתח ודפיקות לב, הפעם עד שהשתנה הסטטוס במחשב. לנעם רק בבוקר הטיסה (!), ולעידו יום לפני, לא בלי הרבה שיחות טלפון ונסיעה ייעודית לזיקים, שהפכה ליום השחרור מהסדיר ומהמילואים ביחד.

גם בשדה התעופה, שני התיקים של ה"מהנדסים" שלי, הפעילו התראת אבק שריפה, ועיכבו אותנו לבירור, מהיר יחסית יש לומר, ברגע ששמעו מאיפה הם יצאו ממש לאחרונה.

אבל כבר בדיוטי פרי, הורדנו הילוך. אני, מותשת מהמתח המצטבר, התיישבתי לקפה וספר, והם, לשמחתי, התחילו לייצר את הדינמיקה המיוחדת בינם לבין עצמם, שזכיתי (ספוילר) לחוות אותה בטיול שלנו.

בינתיים, החזקתי אצלי סוד, יותר הפתעה, שלא גיליתי להם. כשהבנתי שאנחנו כנראה באמת עומדים לממש את הטיול שלנו, ואחרי כל מה שעברו הלוחמים בארבעת החודשים האחרונים, ביקשתי מג'והן, המדריך, להחליף לנו את מקום הלינה שתוכנן ללילה האחרון של הספארי, בריזורט מפנק ויוקרתי, פשוט כי זה כל כך הגיע לכולנו, ושיקולי העלות הפכו לגמרי שוליים אל מול החוויה והרצון שלי לפנק אותם. ג'והן שיתף פעולה מיד, והיה שותפי לסוד עד לדקות האחרונות שלפני ההגעה לאותו ריזורט.

וזהו, יצאנו להרפתקה המשותפת שלנו. אימא וארבעה בנים (נעם, מתן, נטע ועידו), שני זוגות תאומים, או אם תרצו: אימא והגוטרבויז, שזה שמה של קבוצת הוואטסאפ שלנו עוד מאז שהם היו קטנים (ככה זה כשיש אחות קופירייטרית, שטבעה להם את השם).

מה שרואים כשלא מסתכלים החוצה. ג'והן המדריך הוא גם נהג מופלא!

סבתא ונכד לצד הדרך. צילום שיצר מהומה בציפיה לתמורה

עונת ההמלטות ותוכנית הטיול

מאחר שהטיול תוכנן לחודש פברואר, תכנית הספארי נבנתה בהתאם.

חודשים ינואר – מרץ הם חודשי עונת ההמלטות (Calving season), לאחר העונה הרטובה, ולאחר שהנקבות (בעיקר נקבות הגנו) קיבלו תפריט דשן של עשב וירק, לצורך המלטה וייצור החלב. התקווה היתה לחזות בגורים, ואולי אף וולדות, ובאופן עקיף גם בניצול שעת כושר של טורפים לפגיעה בגורים הצעירים, ולטרף.

לכן אחרי שלמדתי וקראתי קצת, היה לי ברור, וזו ההנחיה שג'והן קיבל ממני, שלא מדלגים על אזור נדוטו (Ndutu Region), ומשלבים אותו כחלק מתכנית הספארי שלנו.

(הערה: שימו לב לעונה של הטיול, היא בהחלט משפיעה ישירות על המסלול האידיאלי, בהתאם לאטרקציות של אותה עונה, על פי המחזוריות של עולם הטבע. למשל: עונת הנדידה וחציית הסרנגטי).

בנוסף, היה לי גם ברור שאנחנו פחות מעוניינים באטקרציות תיירותיות, כגון ביקור בשבט מסאי, שהוא פחות או יותר הצגה מאורגנת לתיירים, וידעתי שהבנים שלי לא יתחברו למופע שכזה (בדיעבד, באחת הנסיעות בשמורה, עברנו ליד אירוע כזה, והבנתי עד כמה צדקתי). כמובן שזה עניין של טעם.

מעבר לכך, נתתי לג'והן, מדריך ספארי מנוסה ורב ידע, ממנו נהנינו לכל אורך הטיול, לבנות לנו את המסלול, כולל בחירת מקומות הלינה, ומשך הזמן האידיאלי לשהייה בכל אחת מהשמורות. זה עוד טיפ חשוב שהשתלם לנו מאוד. "שיחררתי" כל נסיון לשליטה מלאה בתכנית הטיול, וסמכתי על המקצוענות והניסיון של המדריך, שהיה לי ברור שיידע יותר ממני מה מומלץ ונכון. מובן שהכרתי את התכנית מראש ואפילו דייקנו אותה יחד (גם על בסיס תכניות אחרות שקיבלתי מספקים אחרים  בשלב תכנון הטיול), אבל מעבר לכך איפשרתי למקצוען לעשות את מה שהוא יודע הכי טוב.

אותה רוח הוכיחה את עצמה גם במהלך ימי הספארי. ידעתי שאם ג'והן לוחץ על הגז ונוסע מהר, זה כדי להספיק למקום אטרקטיבי אחר, בו הוא רוצה שנעביר את הזמן, ולהיפך, אם הוא משתהה, או נוסע לאט ומחפש, יש לזה סיבה, ולבסוף הוא יוביל אותנו היישר לאחד מתוך הרבה מחזות מרהיבים, בדיוק אלה שחלמנו לראות כשפינטזנו על ספארי.

כך, אחרי קונקשן באדיס אבבה, שהכניסה אותנו מיידית לאווירה (כולל הלחות) של אפריקה. נחתנו בטנזניה (שדה התעופה הבינלאומי קילימנג'רו), שם התקבלנו על ידי ג'והן, והג'יפ שישמש אותנו לכל אורך הספארי.

את הלילה הראשון העברנו בלודג' חמוד בארושה, ממנו יצאנו למחרת לשמורת טנגרירי.

נשות מסאי לצד הדרך מארושה לטרנגירי

הרועה הצעיר על הדרך

אתגר אימא-צלמת בטיול עם הבנים

כבר בדרך משדה התעופה ללודג' בארושה, ולמחרת בבוקר מהלודג' אל השמורה, התעצם והודגש לי האתגר שבלהיות צלמת מצד אחד, שרגילה למסעות ייעודיים לצילום בכל העולם, בעיקר לצילום תרבויות ואנשים, אל מול להיות אימא שמטיילת עם הבנים בטיול משפחתי.

שניות אחרי היציאה מהשדה, אפריקה 'מתפוצצת' לך אל מול העיניים. הדרכים האינסופיות, לצידן הולכות דמויות שכאילו יצאו ממגזין מסעות. רועי ורועות בקר ועזים בלבוש מסאי, ילדים בתלבושות בית ספר, דוכנים לצד הדרך, שווקים, בתים דלים ופוטוגניים בטירוף, על ההתרחשות בחצרותיהם, חקלאים בשדה עם כלי עבודה מסורתיים, ילדים סוחבים ג'ריקנים של מים הגדולים ממידותיהם. וכולם הולכים, הולכים והולכים, בחום הרב, ליעד רחוק ולא נראה לעין.

עוד בארץ חידדתי לעצמי, בתוך עצמי, את סדרי העדיפויות. לא היה לי ספק שהצילום הוא לא, אבל ממש לא, המטרה של הטיול. לא כאשר הוא תוכנן מלכתחילה, ובטח לא בנסיבות שהוא יצא לבסוף אל הפועל. מצד שני, בוודאי שחלק מהחוויה, כמו גם התיעוד שלה, הוא התמונות. לכן גם הצטיידתי בעדשה מתאימה, נוספת לאלו שברשותי, כדי למנוע תיסכול ולוודא שאהיה מוכנה ברגעים שבהם כן אבחר להשתמש במצלמה.

בנוסף, קיבלתי עצת "זהב" והבאתי איתי מצלמה נוספת, בהבנה שככל הנראה לפחות אחד מהבנים ירצה גם לתעד, או אולי רק להשתמש בעדשת ה-600 מ"מ שלה, לצפות באובייקטים רחוקים. היא עוד תשחק תפקיד משמעותי בהמשך הכתבה.

הנסיעה בדרכים הפתוחות, עוד לפני הכניסה לשמורות, זימנו פריימים מכל עבר. אלו העמידו את ההחלטה שלי במבחן. בכל טיול צילום ייעודי, הייתי עוצרת את הרכב עשרות פעמים. פה "צילמתי בעיניים", התבוננתי בהשתאות וחוויתי, תוך שאני מבינה שהבנים שלי עדיין לא שם, רק מתחילים להפנים את החוויה והסביבה, ובעיקר עייפים מהטיסות ורוצים להגיע ללודג'. למחרת בבוקר כבר הרשיתי לעצמי לעצור, במקומות שזימנו פריים שהיה קשה לוותר עליו, וגם זה בצורה מאוד מדודה, לזמן קצוב, ועם הרבה משמעת עצמית שלי כצלמת. הבנים, מהצד, ראו את אימא שלהם באור קצת אחר, עם ברק של יצירה בעיניים, ובאינטראקציות מגוונות, חלקן מצחיקות וחלקן אפילו מעט מלחיצות, שניתן לומר שלא ראו כמותן עד כה כשאני יושבת במשרד עורכי הדין שלי, או בכלל.

נושאים אותי על כפיים

שמורת טרנגירי ותחילת הקשר עם הסוני

היום הראשון של הספארי, בשמורת טרנגירי (Tarangire National Park), לא איכזב.

השמורה נמצאת בצפון טנזניה, מדרום לארושה, והיא השנייה בגודלה בטנזניה, אחרי הסרנגטי. עצי הבאובב הענקיים בה היא מפורסמת התגלו לעינינו כבר בכניסה לשמורה, מרהיבים כשלעצמם, ובטח כאשר הם מהווים תפאורה לג'ירפות, זברות, גנו (Wild beast), יענים, פילים, וקופים.

הפיל הראשון עצר את נשימתנו, ואחריו ג'ירפות ופילים נוספים, חלקם ממש במרחק מטרים ספורים מהג'יפ, חוצים את הדרך ואפילו מאפשרים "סלפי" מתוך הרכב. מצלמת הסוני – שהבאתי כמצלמה הנוספת – נשלפה די מהר, ונכנסה לפעולה, כל פעם בידי זוג ידיים אחר. כמה דגשים וטיפים שנתתי להם תוך כדי לצורך הצילום, בלי לעשות מהטכניקה עניין גדול, אומצו מיד, והתוצאות לא איחרו לבוא. הכל במקביל למצלמה שלי, שהקליקה ללא הרף, תוך שג'והן מדמים את הג'יפ אל מול הסצינה התורנית.

הצחוק המשוחרר הראשון היה אל מול להקת קופי בבון, עשרות במספר, שהתנחלה מתחת לכמה עצים, ונתנה לנו את ההצגה הכי טובה בעיר, או בעצם בשמורה, כולל משחקים ומריבות יצריות. החיוכים, ובמיוחד החיוך הרחב על פניו של אחד מהם, שלא זכיתי לראות מאז שגוייס למילואים, המיסו אותי, והלב שלי הרגיש במקום הנכון. קולות הצחוק היו כמנגינה לאוזניי והטבע התחיל לעשות את שלו בנפשות של כולנו.

הנסיעה בג'יפ הפתוח, עם הגג הנפתח שמאפשר 360 מעלות וזווית פתוחה לכל המראות, וכמובן עמידה על הכסאות כדי לראות הכל היטב ולצלם, גם היא עשתה את שלה, ונתנה לנו את תחושת החופש והמרחב שהיו כל כך נחוצים לנו.

כבר בסוף היום הראשון, אחרי ניווט מושלם של ג'והן, ראינו את האריות הראשונים שלנו, כמה לביאות וגור צעיר, מנמנמות להן על עץ. זבובי הצה-צה שבחרו גם הם להיות שם באותו זמן לא הפריעו להתלהבות, לצילומים ולהתפעמות מהמראה, וגם הלביאות עשו רושם שהן לא מתרשמות יותר מדי מנוכחותנו, והפגינו עסקים ונמנומים כרגיל.

אני אראה לך מי פה בפוקוס… זוג בירח דבש

מהממת את הטרף. גנו צעיר בפיה של הלביאה, דקות אחרי התפיסה

תצוגת חיזור לקהל הלא נכון….

אזור נדוטו והרומן עם המצלמה

אזור נדוטו (Ndutu) נמצא בין הגבול הצפוני של אזור הנגורונגורו לבין דרום הסרנגטי. התפאורה המאפיינת אותו היא עצי שיטה רבים וכן גבעות רבות אך לא גבוהות. במרכזו נמצא אגם נדוטו, אגם סודה שהוא חלק מסדרת האגמים של השבר הסורי אפריקאי.

כל אלה מהווים את הרקע המושלם לכמויות בלתי נתפסות של בעלי חיים, ועדרים של אלפי פרטים, במרחב שהוא יחסית מצומצם.

מאחר שטיילנו בעונה הרטובה (ואף שהתמזל מזלנו ולכל אורך הספארי שלנו לא ירד גשם, פרט לכמה שעות ביום האחרון), המרחבים הירוקים הקיפו אותנו, והיו מראה מרהיב בכלל, וכסביבה פוטוגנית לבעלי החיים הרבים שפגשנו, בפרט.

פה התחלנו כבר לראות את הגורים הצעירים לצד אימהותיהם, גורי זברות, גורי גנו, פילים צעירים וגם אריות צעירים. בנוסף, התווספו לרשימה שלנו גם נמר (ולצערנו גם גור נמר מת שכנראה נקטל על ידי אריה במסגרת מאבק על טריטוריה), צ'יטות, ובופאלו. למעשה, ל"חמשת הגדולים" היה חסר לנו רק קרנף.

אחד המחזות יוצאי הדופן שנתקלנו בהם בנדוטו, היה של אריה ולביאה, בירח הדבש שלהם, כפי שהסביר לנו ג'והן, לצד שלולית מים. אלו התעלמו מנוכחותנו וקמו מדי פעם להזדווגות חפוזה, וקצרצרה יש לומר, בסופה קרסו, בעיקר האדון, למנוחה בחום הגדול, עד לפעם הבאה, וכן הלאה לאלו שלאחריה. אם היו שואלים אותי מראש איזה מחזה פנטסטי הייתי רוצה לצלם, אני חושבת שלא הייתי יכולה אפילו להעלות על דעתי, פריים של אריה ולביאה במהלך הזדווגות, כולל השתקפות בשלולית.

ביום השני והשלישי לספארי, הסוני כבר עברה מיד ליד, כשכל פעם מישהו אחר מהם מצלם בה, בהתחשבות הדדית שגרמה לי נחת רבה, במיוחד לאור שכבר נראה שחיידק הצילום התנחל לפחות אצל שניים מתוך הארבעה. כשנטע הראה לי בגאווה (מוצדקת) תמונה שצילם, ושאל איך הוא יכול לראות את המספר שלה כדי לאתר אותה בהמשך, חייכתי אל תוך עצמי בסיפוק. גם בהמשך, נשאלו שאלות חכמות לשיפור הביצועים, והיישום המהיר והחכם של ההסברים הפתיע גם אותי. בכל סוף יום גיביתי את התמונות שצולמו גם במצלמה שלי וגם ב"שלהם", טיפ חשוב במיוחד שיכול למנוע הרבה שברון לב.

יחד עם התמונות, הקפדנו גם לצלם סרטונים בטלפון, שלפעמים הם הדרך הכי טובה לתעד מחזה מתמשך וסצנה יוצאת דופן.

למחוז נדוטו הקדשנו יומיים, שסיפקו לנו מראות מגוונים ונפלאים.

כפי שקיווינו, נדוטו בעונת ההמלטות, עמד בציפיות וביום השני בו (הוא היום השלישי לספארי) חזינו בזמן אמת בטרף של גור גנו, למעשה ממש וולד בן כמה שעות לכל היותר, על ידי אריה זכר.

גורי הגנו הצעירים עדיין לא יודעים לזהות את הסכנה, ואם הם נותרים ללא אימותיהם, הם למעשה מתקרבים לכל גורם שלידם, כולל אם זה ג'יפ. בניסיון טרף לא מוצלח של העדר, אותו ראינו מרחוק, וצמצמנו אליו מרחק בנסיעה, העדר כולו ברח, והגור, כאמור צעיר מאוד ובן מספר שעות, כשחלק מחבל הטבור עוד מחובר אליו, נותר בודד. הוא ניסה להתקרב לאחד הג'יפים שהיו סמוכים לנו, והאריה, שפשוט היה שם, עוד מהניסיון הקודם, לא היה צריך להתאמץ בכלל, ניגש אליו ותפס אותו, נטל אותו בפיו והביא אותו אל השלולית כדי לנקות אותו. הגור עוד ניסה לקום, ואפילו הצליח אבל האריה לא נתן לארוחה לברוח, וסיים את העניין במהירות.

המחזה לא פשוט, וקולות הרקע שעשיתי תוך כדי הצילום היו קריאות צער ורחמים, אבל אנו היינו שם לא כדי לשנות את הטבע, ואת חוקי שרשרת המזון ו'החזק מנצח', אלא כדי לחזות בהם, בהשתאות מעוררת הרבה רגשות ומחשבה.

גם המחזה שאחרי הטרף, בו האריה מציג את השלל בגאווה ללביאה מצד אחד, אבל מבהיר לה בנהמה מי פה שיחליט מתי מותר לה לגשת אליו, היה עוצמתי ומרתק. גם הוא על רקע השתקפות במים.

יהיה בלתי אפשרי למנות את כל הסצינות שחזינו בהן, אבל אפשר בהחלט לציין שהציפיות שלנו התגשמו ואף מעבר. גם מבחינת האיכות וגם מבחינת הכמות, וזה עוד כשנותר לנו עוד יום ספארי נוסף ואחרון.

לביאה באור אחורי. ממש ליד מחנה האוהלים שלנו בחבל נדוטו

עדרי גנו. אלפי פרטים בכל עדר. חבל נדוטו

עם הטרף בפה. הגור הצעיר דקות אחרי שנתפס. חבל נדוטו

פיל עושה לנו פירוטכניקה. תצוגה על הבוקר ביציאה ממחנה האוהלים בנדוטו

אתגרים ושיאים בטיול עם הבנים

החל מהיום הראשון, בכל מקום ומול כל אדם מקומי שהבין/ה שאני אימא לארבעה בנים, זכיתי מיד לכבוד גדול והערכה, רק מעצם האימהות. זו היתה תחושה מוזרה, אם כי מעצימה מאוד, וממחישה את היחס הבלתי מובן מאליו של התרבות האפריקאית למשפחה בכלל, ולאימהות בפרט, אם כי ככל הנראה שהכבוד נבע גם מכך שאני אימא לבנים, ואיני יודעת אם הייתי זוכה לו באותה מידה אם היו לי בנות.

ההתייחסות הזאת, שמעלה על נס את האימהות, הסבירה את ההתנצלות הבלתי פרופורציונלית על כך שבאחת הפעמים הבחור שממלא את המים במקלחת, במחנה האוהלים (המפנק, לא לטעות) בשמורה, שאל אותי אם גם "האחים שלי" ירצו מים למקלחת. כמובן שתיקנתי אותו בחיוך גדול (ומוחמא עד מאוד) שאלו בניי, ולא אחיי, אבל למרות החיוך, וההסבר שלי לאחריו שמבחינתי זו מחמאה, הוא לא הפסיק להתנצל על כך ששלל ממני את מעמדי כאימא.

מכל מקום, הטיול עם ארבעה בנים-גברים בוגרים ועצמאיים, שהם במקרה גם ילדיי, היה חוויה שאין כדוגמתה. נהניתי לחוות מקרוב את הדינמיקה הפנימית המיוחדת ביניהם, את הבדיחות, השתיקות, ההקנטות וההווי המובן רק להם. התענגתי על כך שהם הקפידו, מדי לילה, לשנות את סדרי השינה כדי שיוכלו לבלות אחד על אחד בכל הווריאציות האפשריות. התגאיתי שלא הייתי צריכה לעסוק בעמידה בזמנים, וכולם ככולם קמו בזמן, הגיעו לארוחות בזמן שקבענו, והיו מוכנים ליד הג'יפ אפילו לפני הזמן. ראיתי מהצד את ההתחשבות אחד בשני, המקום שנתנו זה לזה, כולל ספייס למי שהיה צריך את זה, וההתנהלות המאורגנת עם ציוד, אריזה, והתארגנות בכלל.

עונג גדול במיוחד היה כשעצרנו ליד ג'יפ של משפחה צרפתית שנתקע עקב תקלת מנוע, והם זינקו מיד, ללא היסוס, והצטרפו למדריכים המקומיים שניסו להניע אותו בדחיפה, בלי שהתבקשו, והתקבלו על ידם באושר וברווחה גדולה על מסת השרירים שהתווספה בבת אחת למאמץ.

וכמובן אני כאימא, נעטפתי בהתחשבות גברית, הרגשתי מוגנת ובטוחה, והחזרתי לעצמי הרבה אוויר, כשאני מוקפת בארבעת בניי, אחרי הרבה זמן שלא זכינו לכזה ביחד. אפשר לומר גם ש"נישאתי על כפיהם", מכל מקום מילולית, כי הצלחנו לשחזר את התמונה ההיא מלפני שנתיים, הפעם מעל מכתש נגורונגורו, אפילו בלי שהייתי צריכה להכריח אותם.

ואם בתמונות עסקינן, כמובן שגם זכינו לתמונות משותפות שלנו, וכל אחד גם לתמונות אישיות שלו, בין אם ביקש ובין אם לא.

סיפוק גדול נוסף שאבתי מכך שהבנים שלי ראו אותי "כמו שאני בטיולים". אני רוצה לחשוב שראו אותי גם מזווית אחרת, אולי אובייקטיבית יותר. נינוחה, פעילה, לא מפונקת, שמחה ומחוייכת, לא מתרגשת מאתגרים פיזיים או מאי נוחות, ופשוט בוחרת להיות מרוצה מכל דבר וליהנות הנאה מלאה בכל רגע. אני אפילו מקווה שהצלחתי לתת להם דוגמא אישית כלשהי על הדרך לחוות ועל האפשרות לבחור בחיובי, ולוותר על ביקורת או השוואתיות, ולהפיק את המיטב ממה שיש.

בדיעבד, גם המשברים הקטנים, שהיו לכל אחד מהם לאורך הטיול, לפעמים על החום, לפעמים על אורך הדרך, האוכל, המיטה או המים במקלחת, היו מינוריים, ועברו בשלום ומעצמם, תוך שאף אחד מהאחרים לא עושה מהם עניין, מה שסייע להם לחלוף כמצב רוח רגעי, בלי להאפיל על רגעי השיא הרבים. והלוחמים שיצאו לא מזמן מעזה הלכו ונפתחו מחדש מיום ליום, באופן שניכר אפילו למשפחה בארץ, רק מהתמונות ששלחנו.

וכמובן, הצלחת הטיול היתה בכך שהצלחנו לייצר לנו חוויה משותפת וגדולה, שגם כיום, יותר משבועיים מהחזרה הביתה, מורגשת בדינמיקה המשפחתית שלנו, בכל הרכב שהוא.

סימבה. צילם נעם גוטרבוים

אריה ולביאה נחים ליד שלולית מים. צילם עידו גוטרבוים

בופאלו קורץ. צילם נעם גוטרבוים

ג'ירפה עם טרמפיסט. צילם נעם גוטרבוים

מי יוצא דופן. צילם נטע גוטרבוים

תן שחור גב משועמם במכתש נגורונגורו. צילם נטע גוטרבוים

מכתש נגורונגורו

היום האחרון של הספארי שלנו הוקדש למכתש נגורונגורו (Ngorongoro Crater) המפורסם מבין אתרי שמורת נגורונגורו. המכתש נוצר כתוצאה מקריסה פנימה של הר הגעש נגורונגורו, שהתפרץ לפני כ-2.5 מיליון שנים, ולוע ההר נותר שלם למרות הקריסה. אגב, כפי שהסביר לנו ג'והן, נגורונגורו הוא שם שנוצר מהדמייה של הצליל שמפיק הפעמון על צווארה של הפרה, בעת ההליכה.

השטח המצומצם יחסית של המכתש (שעומקו כ-700 מטר) מרכז מיגוון גדול כ-25,000 בעלי חיים: אוכלי עשב, טורפים ובעלי כנף, ומייצר חוויית ספארי מרוכזת ועוצמתית בכמות בעלי החיים ליחידת שטח, הכל על נוף פסטורלי ויפהפה, מגוון גם הוא, המכיל אגמים, מישורי דשא, ביצות, גבעות ועוד.

במכתש זכינו למעין "סיכום" של כל ימי הספארי, ובצהרים אפילו לגשם היחיד שחווינו, על אף שטיילנו בעונה הגשומה, שהשלים לנו חוויה גם של נסיעה והתבוננות בחיות בגשם, ותפאורה דרמטית לתמונות האחרונות מהספארי. פה גם הצלחנו להשלים לעצמנו את רשימת “חמשת הגדולים” (אריה, נמר, פיל, באפלו וקרנף), עם 2 קרנפים שזוהו מרחוק על ידי ג'והן חד העין (תוך הסבר שהוא מחפש ומזהה בעצם את קו המיתאר הייחודי של הגב שלהם). אלו נרשמו כהצלחה גדולה שכן מספר הקרנפים במכתש נאמד בכ-15 קרנפים שחורים בלבד, והיות שהקרנף, חיה נדירה מאוד הנמצאת בסכנת הכחדה, נשמר מאוד מבני אדם ולא מתקרב בחופשיות, כמו בעלי החיים האחרים.

עייפים ומרוצים, חיכתה לכולנו בסוף היום ההפתעה של הריזורט המפנק, שנשמר בסוד עד הדקות האחרונות שלפני ההגעה, והצליח להפתיע גם אותי, ברמה הגבוהה, בגודל החדר (והמקלחת! לא מובן מאליו אחרי מקלחת באוהל, חוויתית ככל שתהיה), איכות האוכל, הבריכה הענקית בה שכשכנו כולנו לעת ערב, והנוף, הו הנוף. והיתה אפילו חנות מזכרות, כדי לא לחזור בידיים ריקות לארץ.

למחרת טסנו בטיסת פנים לזנזיבר, ל-3 ימי מנוחה מוחלטת על החוף, בוילה ששכרנו, כולל שף פרטי לארוחות הבוקר והערב. שורה וחצי שיכולה למלא כתבה בפני עצמה.

עגור במכתש נגורונגורו

שכבות במכתש נגורונגורו

לביאה בגשם. היום האחרון במכתש נגורונגורו

—————

אורית גוטרבוים-פרטוק, גרה בכרכור, אוהבת לטייל, לצלם, ולספר סיפורים.
אם לארבעה בנים, בעלת משרד עורכי דין.

הפוסט מעזה לטנזניה – אימא והגוטרבויז בספארי הופיע ראשון במסע אחר