שדרות אלגנטיות ושוק פשפשים ססגוני

באופן טבעי כדאי להתחיל את הטיול בטביליסי, בירת גאורגיה. במבט ראשון, למרות המיקום, על התפר בין אירופה לאסיה, לאורך דרך המשי ההיסטורית, טביליסי נראית כבירה אירופית לכל דבר. הרחוב הראשי שלה, שדרות רוסתוולי, נקרא על שם המשורר הגאורגי הנודע שותא רוסתוולי, שהפואמה האפית שלו "עוטה עור נמר" תורגמה לעשרות שפות, בהן עברית. לאורך קילומטר וחצי השדרה האלגנטית מציעה להולכים בה מדרכות רחבות, כיכרות יפות מעטרות בפסלים, עצים נאים, חנויות יוקרתיות ואווירה אלגנטית.

טביליסי, בירת גאורגיה והעיר הגדולה בה, משתרעת על שתי גדותיו של נהר הקורה

כאמור, במבט ראשון נראה שאתם בבירה אירופית, אבל האדריכלות מסגירה את ההבדל: עירוב בין מזרח למערב, עם מבנים מרהיבים ביופיים. בין השאר, כדאי להקדיש תשומת לב לתיאטרון הבלט והאופרה, בשדרות רוסתוולי 25. בתיאטרון, בסגנון ניאו-מורִי, עם אלמנטים מהאדריכלות המוסלמית, מופיעות להקת הבלט הלאומית והאופרה הלאומית של גיאורגיה. כמה בניינים משם, במס' 17 ו-19 נמצאים המוסד הממלכתי לתיאטרון וקולנוע והאקדמיה לקולנוע, שעל המדרכה לפניהם מוטבעים כוכבים עם שמות של שחקנים ובמאים גאורגים מובילים. בהמשך יש כמה מוזיאונים מצוינים ובניין הפרלמנט. מתחת לשדרה עובר אחד משני קווי הרכבת התחתית של טביליסי, עוד משהו שאצלנו עדיין בגדר חלום רחוק.

שדרות רוסתוולי. אלגנטיות אירופאית לצד אדריכלות שמשלבת אלמנטים מזרחיים, דוגמת תיאטרון הבלט והאופרה (בתמונה העליונה)

אווירה שונה לגמרי, אם כי מלבבת לא פחות, תמצאו בשוק של הגשר היבש. זהו שוק הפשפשים של טביליסי, שפועל כל יום בין 10:00 ל-17:00. הוא מתפרש באזור של גשר שעובר מעל כביש ולא מעל נהר, ומכאן שמו. עשרות רוכלים מציעים את מרכולתם על שולחנות או על שטיחים הפרושים על המדרכה. מה תמצאו כאן? יותר נכון לשאול מה לא תמצאו. ערבוביה מפוארת של ספלי חרסינה וקומקומי תה תואמים, מכשירי רדיו ישנים, תכשיטים, מדליות ממלחמת העולם השנייה, פוסטרים וסמלים סובייטיים, חרבות ופגיונות, שעוני יד ושעוני קוקייה, גלויות בנות עשרות שנים, אפילו מסכות גז ששימשו במלחמה רחוקה, וזאת רק ההתחלה. בפארק הסמוך, אמנים מקומיים מציעים למכירה ציורים ואריגים בעבודת יד. כל אלה מהווים הזדמנות פז לקנות מזכרות לעצמכם ומתנות קטנות ומיוחדות לנשארים בבית.

שוק הגשר היבש. כל מה שלא ידעתם שאתם רוצים או צריכים, והרבה מעבר

עיר עתיקה, בתי כנסת ויין

העיר העתיקה של טביליסי  נוסדה במאה החמישית לספירה, ומאז ועד היום היא משמשת כמרכז חברתי, פוליטי ותרבותי חשוב, וגם אבן מושכת לתיירים. היא משתרעת על גדת נהר הקורה (או בשמו הגאורגי מטקווארי), ומשלבת שלל סגנונות בנייה, שהבולט בהם הוא מבני אבן מסורתיים עם מרפסות עץ מעוטרות שתלויות מעל הסמטאות. בלב האזור ההיסטורי נמצא הרובע היהודי של טביליסי, שכולל שני בתי כנסת פעילים, בית הכנסת הגדול ובית הכנסת הקטן, הסמוך לו. ברחוב Kote Afkhazi ובסמטאות היוצאות ממנו פועלות כמה מסעדות כשרות, בהן מסעדת דוד ומסעדת ירושלים, המציעות מנות מהמטבח הגאורגי והישראלי, הזדמנות לשומרי כשרות ליהנות מחינקלי וחצ'פורי לצד פלאפל וחומוס. קיר המוקדש לזכר רבנים ונכבדי הקהילה, כולל תמונות ושמות, ממוקם במרחב הציבורי סמוך לבתי הכנסת ואליו נוסף מיצג זיכרון נוגע ללב לקורבנות ה-7 באוקטובר.
איפה? בית הכנסת הגדול נמצא ב-Kote Apkhazi 4.

בית קפה בעיר העתיקה

בעיר העתיקה נמצא גם מוזיאון היין. הוא ממוקם במרתפים של בניין יפהפה מהמאה ה-17 ומציג ממצאים ארכאולוגיים ואתנוגרפיים הקשורים להיסטוריה בת אלפי שנים של ייצור יין בגאורגיה. המוזיאון מציע סיורים מודרכים שבהם לומדים את השיטה המסורתית של יישון יין בכדי חרס, ועל מה שמייחד את ייצור היין המקומי לעומת יינות צרפתיים או איטלקים. כדי להבין טוב יותר את מורכבות הטעמים, אפשר להצטרף לטעימות יין במוזיאון. איפה? 8 Sioni.

תצוגה במוזיאון היין. בגאורגיה מייצרים יינות מזה 8,000 שנים

לטפס לגבהים ולהשקיף על העיר

בטביליסי פועלים שני רכבלים עיקריים המטפסים לנקודות תצפית יפות על העיר. האחד יוצא מפארק ריקה שעל גדת נהר הקורה, עובר מעל הנהר ומגיע אל מתחם מצודת נריקלה ופסל אמא גאורגיה. הנסיעה קצרה ולא תלולה במיוחד, ואת הדרך חזרה אפשר לעשות ברגל (המסלול אינו נגיש לעגלות ילדים וכיסאות גלגלים). רכבל נוסף, חדיש ובעל קרונות גדולים עם קירות שקופים, יוצא מרחוב Chonkadze במרכז העיר, מתחנה היסטורית בעלת אדריכלות מרהיבה. הוא חולף מעל בתי העיר ומטפס על צלע הר מתצמינדה (Mtatsminda) עד לפסגה. מצד אחד של הקרון אפשר לצפות על בתי העיר והנהר, מצדו האחר על הצמחייה העשירה שמכסה את ההר. בפסגה יש מרפסת תצפית המשקיפה על העיר וסביבתה, מגדל טלוויזיה אייקוני ופארק עם גלגל ענק שמסתובב לאטו ומאפשר לספוג עוד ועוד מהנוף. כדאי לעצור כאן לארוחה במסעדת Funicular, שמגישה מאכלים גאורגים מצוינים, בהם צ'יבוריקי – סוג של כיסון ענקי מבצק דקיק ממולא בבשר ומטוגן, ופונצ'יקי – סופגניות מרובעות ממולאות בקרם וניל. אמנם תאלצו לזנוח את הדיאטה, אבל האוכל הנהדר מצדיק את ההקרבה והוא מפתיע בטעמיו ובאיכותו, ודאי בהתחשב במיקום התיירותי. איפה? המסעדה נמצאת בתוך פארק מתצמינדה, אתר.

תצפית על טביליסי והסביבה ממרומי הר הר מתצמינדה

שם המסעדה מרמז על דרך נוספת להגיע לראש ההר ולרדת ממנו – בפניקולר, שנוסע לאורך מסילה צרה ותלולה מאוד. אם הגעתם למעלה ברכבל, כדאי לכם לרדת בפניקולר. התחנה העליונה שלו נמצאת ממש בפתח המסעדה, התחנה התחתונה היא ברחוב Daniel Chonqadze, במרכז העיר. שימו לב שיש תחנת ביניים, אם אתם רוצים לחזור למרכז, אל תרדו בה.
לפני הפרידה מטביליסי, מומלץ לחצות את גשר השלום שעובר מעל הנהר. זהו גשר להולכי רגל שמעוצב בצורת קשת, עם שלד פלדה מכוסה בפאנלים שקופים של זכוכית, שדרכם אפשר להשקיף על הנהר ועל הסירות ששטות בו. בלילה, עשרות אלפי נורות לד מאירות את הגשר ויוצרות מופע אור ייחודי.

הרים צבעוניים ומנזרים חצובים בסלע

בתחילת הנסיעה מזרחה מטביליסי הנוף ירוק ורגוע, עם גבעות מעוגלות ופרות שרועות באחו. ככל שממשיכים בנסיעה לכיוון מזרח, הגבעות הופכות צחיחות יותר, היצורים החיים היחידים שנראים הם עדרי כבשים שחוצים את הכביש או הולכים לצדו, הרועה רכוב על סוס וכלבי הרועים במאסף.
סמוך לגבול עם אזרבייג'ן, בנקודה הכי מזרחית שאפשר להגיע אליה ועדיין להישאר בגבולות גאורגיה, נמצא מתחם המנזרים המרתק דוד גארג'ה (David Gareja). עוד לפני שמטפסים בשביל ממגרש החניה אל המתחם עצמו, כדאי לעצור ולהסתכל מסביב. הנוף הצחיח, דמוי מדבר, מאופיין בגבעות טרשיות, ששכבות צבעוניות של מינרלים עוברות דרכן, מה שהעניק להן את הכינוי "הרי הקשת". הניגוד בין האזור הצחיח והמבודד למורשת האנושית העשירה של מתחם המנזרים מהפנט ודרמטי.

"הרי הקשת". נוף צחיח מהפנט ביופיו מקיף את מתחם המנזרים דוד גארג'ה

מתחם דוד גארג'ה הוקם במאה השישית לספירה על ידי הנזיר דוד גארג'לי, שהיה אחד מ-13 האבות – קבוצה  של מיסיונרים נוצרים שהגיעו לגאורגיה מאזור מסופוטמיה כדי לחזק את הנצרות במדינה. המנזר הראשון נוסד בתוך מערה טבעית, ובהמשך, בעיקר בין המאות ה-11 ל-13, הוא התרחב מאוד והפך למרכז דתי וכלכלי חשוב, עם יותר מ-20 מנזרים חצובים בסלע, שבהם גרו אלפי נזירים. כיום המתחם פועל בעיקר כאתר עלייה לרגל. הביקור במקום מתרכז במנזר הראשי שבמתחם, מנזר לברה, ובטיפוס על הגבעה הסמוכה, שם נמצא המנזר אודבנו, שממנו יש תצפית פנורמית על הנוף הצחיח ועל הגבול עם אזרבייג'ן.

מתחם המנזרים דוד גארג'ה

איך מגיעים? מתחם המנזרים נמצא כ-80 ק"מ מדרום-מזרח לטביליסי, אין אליו תחבורה ציבורית והדרך היחידה להגיע היא ברכב, בנסיעה אורכת קצת פחות משעתיים.

יין ישמח לבב אנוש

חבל קָאחֶתִי (Kakheti), ממזרח לטביליסי, הוא לב ליבה של תרבות היין הגאורגית. הגאורגים היו מהראשונים לייצר יין בהיסטוריה האנושית, לפני כ-8,000 שנה, ובארצם יש מאות של זני מורשת של גפנים, כלומר זנים שצומחים רק כאן. בשיטת הייצור המסורתית, היין מיושן בכדי חרס גדולים שנחתמים בשעווה ונקברים באדמה. זמן התסיסה של היין קצר יחסית לזה של יינות ממדינות אחרות, דבר שאחראי לטעמים עזים וחדים ולצבעים שונים מהמוכר מיינות צרפתיים או איטלקיים. צבעו של היין הלבן ענברי, כמעט כתום, ואילו היינות האדומים לעיתים כהים כל כך עד שהם נראים שחורים. ייצור היין הגאורגי זכה להכרה בינלאומית ב-2013, כשהוכתר כמורשת תרבותית בלתי מוחשית מטעם אונסק"ו.
הטיול בחבל קאחתי עובר בנופי כרמים ועמקים, כשהרי הקווקז משמשים תפאורת רקע יפהפייה. במהלך הנסיעה בדרך היין הגאורגית אפשר לעצור לטעימות ביקבים ובאחוזות יין. עצירה שהיא בגדר כמעט עצירת חובה (כמעט, כי אני לא מאמינה ב"חובות" בטיול) היא בעיירה סיגנאגי (Sighnaghi).

סימטה בעיירה סיגנאגי, בלב חבל היין קאחתי

עוד לפני שיוצאים להכיר את העיירה המקסימה, כדאי לעצור במסעדת דמעות הפסיון (Pheasant's Tears) שהיא חלק מיקב משפחתי. התפריט מורכב מהרבה מאוד מנות צמחוניות, שמוגשות למרכז השולחן, כל אחת טעימה מקודמתה. לעגבניות יש טעם של פעם, החצילים נמסים בפה, תפוחי אדמה מטוגנים עם חתיכות קטנות של שום, פריכים מבחוץ ורכים מבפנים, כל כך טעימים עד שכמעט אין צורך ברוטב הטבילה המוגש לצדם. הלחם הלבן השטוח, שמזכיר במראהו את הפוקצ'ה האיטלקית, הולך נהדר עם החמאה העשירה והמשובחת. רגע לפני שנאנחנו בסיפוק מכל אלה, הגיעה לשולחן מגש של משולשי בצק דקיקים שעטפו מילוי של תרד ובצל, טעים כל כך שחיסלנו אותו ברגע. את כל אלה ליווינו ביין לבן בעל צבע ענברי שמיוצר ביקב המשפחה. איפה? 18 Baratasvili, אתר.

דמעות הפסיון, מסעדה ביקב משפחתי בסיגנאגי

סיגנאגי משקיפה על עמק אלזני, ומעבר לו על רכס הקווקז הגבוה ויש כמה נקודות תצפית מקסימות בשולי העיירה. בפארק קטן סמוך לכיכר המרכזית יש קיר עם שמות הכפרים בסביבה ושמותיהם של בני כל כפר שנהרגו במלחמת העולם השנייה. בין לוחות החרס עם השמות יש תבליט של עץ גדול, ענפיו שבורים אבל פה ושם מתחילים לצמוח ענפים חדשים – הוא מסמל את אמא גאורגיה, שאמנם ידעה סבל ואובדן, אבל בזכות החוזק והנחישות שלה, היא מלבלבת מחדש. 20 ק"מ מכאן נמצא הגבול עם רוסיה, שבהמשך הטיול נתקרב אליו עוד יותר.

מכל פינה בסיגנאגי נשקף נוף מקסים

אל ראש ההר

אם עד כה טיילנו בעיקר בעמקים, כשההרים ליוו אותנו מרחוק, הגיעה העת לטפס עליהם. הדרך מטביליסי צפונה, אל הקווקז הגבוה, מתחילה במישור ועד מהרה נכנסת לערוץ צר בין ההרים ומתחילה לטפס מעלה-מעלה. זוהי הדרך הצבאית הגאורגית ההיסטורית, עורק תחבורה שמחבר בין גאורגיה לרוסיה. הכביש צר, בעל נתיב אחד לכל כיוון, והנסיעה בו איטית ומצריכה אורך רוח, שכן משאיות רבות המובילות סחורה מאירופה לאסיה ולהיפך זוחלות בפיתוליו הרבים. אבל האיטיות הזאת מבורכת, שכן במהלך הנסיעה אפשר להתרשם כראוי מהנוף, שהופך ממדרונות ירוקים עדינים להרים חשופים דרמטיים להפליא.
כדאי לעצור בכמה מקומות מעניינים בדרך. הראשון שבהם הוא מאגר ז'ינוואלי (Jinvali). זהו אגם מלאכותי נוצר כתוצאה מהקמת סכר על נהר האראגבי. מימיו, בצבע תכלת-טורקיז מהפנט, בולטים על רקע הגבעות הירוקות. לאורך הכביש פזורים כמה מפרצי עצירה, שבהם יזמים מקומיים העמידו דוכני מזכרות וחטיפים ונקודות לצילום (בתשלום) דרך לבבות גדולים או על נדנדה שמתנדנדת מעל התהום, על רקע האגם. למרות המסחור, שווה לעצור לפחות באחד ממפרצי העצירה האלה ולהתרשם מהנוף המרהיב.

מאגר ז'ינוואלי שמימיו בצבע תכלת-טורקיז

בהמשך מגיעים למצודת אנאנורי (Ananuri), מתחם מבוצר שנבנה במאה ה-13 במיקום אסטרטגי על גדת נהר האראגבי. מרבית המבנים הקיימים כאן כיום הם מאות ה-16 וה-17, ויצירת מאגר המים הגדול הפכה את המצודה למוקפת משלושה עברים במימיו, מה שמוסיף לה חן רב. בין  חומות המצודה ניתן לבקר בכמה מבנים היסטוריים, בהם כנסיית עליית מרים לשמיים משנת 1689. כדאי לשים לב למגדל העגול שנותר שלם ומשקיף על הנוף, ולאבני הריצוף המקושטות בחצר המצודה. הביקור במתחם אינו כרוך בתשלום, והמיקום, על רקע מי הטורקיז של האגם, מספק הזדמנויות צילום נהדרות.

מצודת אנאנורי חולשת על הסביבה

לאחר העיירה פאסאנאורי (Pasanauri), בגובה של יותר מ-1,000 מ', כדאי לעצור פעם נוספת כדי להתרשם מנקודת המפגש של שני נהרות – האראגְבִי הלבן והאראגְבִי השחור, שהמים של כל אחד מהם בצבע אחר, ומכאן שמותיהם.
בהמשך, הדרך חולפת ליד אתר הסקי גודאורי (Gudauri), באזור המאופיין בפיתולים חדים של הכביש שמעבר לכל אחד מהם נגלה נוף יפהפה של פסגות וכרי עשב אלפיניים. אבל הנקודה הדרמטית ביותר היא ללא ספק מעבר ג'ווארִי (Jvari), המתנשא לגובה של 2,379 מ'. בנקודה הזאת ממוקם מונומנט הידידות, שהצבעוניות שלו בולטת על רקע המדרונות התלולים. קשה לתאר במילים את עוצמתו של הנוף במקום הזה. הנשימה נעתקת, ולא רק בגלל הגובה.

ככל שמטפסים בדרך הצבאית, הנוף הופך ליותר ויותר פראי ועוצמתי. בתמונה התחתונה – מונומנט הידידות

לבסוף, הכביש מוביל אל העיירה ההררית סטפנצמינדה (Stepantsminda), המוכרת יותר בשמה בשמה הקודם, קזבגי. מכאן נשקף המראה האייקוני כל כך – כנסיית השילוש הקדוש (גרגטי טריניטי, או בשמה הגאורגי צמינדה סאמבה, Tminda Sameba) שניצבת במיקום מבודד על צלע הר, מוקפת בהרים אדירים, מושלגים ודרמטיים. בין הפסגות בולטת עוצמתית ואדירה פסגת הר קזבגי, בגובה של יותר מ-5.000 מ'. אפשר לטפס אל הכנסייה ברגל או ברכב בכביש שמתפתל באינספור פיתולים חדים. למעלה, אחרי שתסדירו את הנשימה, תגלו מרפסת תצפית שקשה להתנתק מהמראה שנשקף ממנה וכנסיה קטנטנה מעוטרת באיקונות דתיות. אם באנדרטת הידידות הנשימה נעתקה, כאן נגמרות המילים. פשוט כך.

לפעמים המילים נגמרות: כנסיית השילוש הקדוש (בתמונה העליונה) ומרפסת התצפית הסמוכה לה

הכותבת היתה אורחת של לשכת התיירות הגאורגית.

הפוסט למה דווקא גאורגיה? הופיע ראשון במסע אחר

בריכת המלון. הכל מעוצב בקפידה, ברוגע ובחן רב | צילום עליון: רותם בר כהן, צילום תחתון: תומאס בלגולה

נתחיל בשם. כאמור הוא מורכב משלושה חלקים: איסלה, כלומר אי בספרדית; בראון מציין שזה אחד ממלונות בראון השייכים לרשת ישראל קנדה  מלונות, 42 אלו המעלות ששוררות באילת בקיץ. עכשיו, כשהשם מובן, אפשר לרדת לפרטים. בשונה ממלונות חמישה כוכבים אחרים באילת, איסלה בראון 42 אינו ממוקם ליד הים או המרינה, אלא דווקא בעיר עצמה, על גבעה מעל מה שהיה פעם שדה התעופה של אילת וכיום הפך למתחם בילוי, אוכל ותרבות בשם טרמינל. העיצוב של המלון מתכתב עם המדבר, בצבעי חום רכים, ויש בו הרבה עבודות אמנות של יוצרים מקומיים. הציורים, הפסלים ושאר עבודות האמנות לא נתלו על הקירות כלאחר יד, רק כדי לקשט את החללים. לצד כל עבודה מופיע שמה ושם האמן שיצר אותה, כך שאם תקדישו לכך זמן, תרגישו קצת כמו בגלריית אמנות.

לובי המלון. עבודות אמנות מקוריות מקשטות את הלובי, המסדרונות והחדרים

אבל בשונה מגלריה שגרתית, כאן האמנות הישראלית משתלבת בטבעיות עם כל הפינוקים המצופים ממלון ברמה כזאת, ואף מעבר לכך. הבריכה הראשית תחומה בין שני אגפי המלון והיא משקיפה על בתי העיר ומעבר להם על הים. יש בריכה נוספת, אינטימית יותר, על מרפסת הגג הרחבה ואשר ממנה הנוף מקסים במיוחד. כדאי להגיע לכאן בשעת ערב מוקדמת, כשהרי אדום נצבעים בוורוד-אדמדם מהפנט של השקיעה, ולאחר מכן אורות העיר, ואלו של עקבה שמעבר למפרץ, נדלקים ומנצנצים בחשכה. במרפסת הגג, או רופטופ כפי נהוג לקרוא לזה בימים אלו, נמצאת המסעדה שבה מוגשות ארוחות בוקר וערב מושקעות במיוחד, עם מטעמים של השף רן מועלם. אפשר לאכול בחלל הפנימי או לשבת בחוץ וליהנות מהאוכל, המשקאות והנוף בעת ובעונה אחת.

הנוף מהבריכה במרפסת הגג בשעת לילה

בנוסף למסעדה על הגג יש מסעדה חלבית לצד הבריכה שבה מגישים פסטות, פיצות ופוקצ'ות ובקרוב יתווסף גם פוד טראק עם מנות בשריות. בבר היפה שבלובי מגישים קוקטיילים מורכבים ומעניינים (אוהבי מרגריטה, נסו את הגרסה החריפה), לצד יינות ומשקאות קרים וחמים, למי ששלא יכול לעבור את היום בלי קפוצ'ינו עם חלב שקדים מוקצף.
במלון יש ספא מושקע שבו מוצעים טיפולים נהדרים, כמו אבנים חמות, פיוזן ורקמות עמוק, חדר כושר קטן ומצויד היטב ומועדון ילדים כל כך חמוד שגם לי התחשק לרבוץ על פוף ולצייר או לשחק במשחק קופסה. לטובת הילדים (וההורים שלהם שישמחו להפוגה קלה) מוצעות מיני פעילויות וסדנאות מיוחדות, בהן סדנה להכנת קוקטיילים. אל חשש, הם נטולי אלכוהול…

למעלה: מועדון הילדים הצבעוני והשמח מזמין את הצעירים לפעילויות וסדנאות; למטה: הקוקטיילים היצירתיים שבבר ישמחו את המבוגרים שבחבורה

יש ארבע סוגי חדרים, כולם מרווחים מאוד ומעוצבים בקפידה. חדרי אורבן עם מיטה זוגית גדולה וספה נפתחת מתאימים לזוג עם שני ילדים (או לשלושה מבוגרים), חדרי גן עם גינה פרטית וגישה ישירה לבריכה, חדרי דלוקס עם מרפסת שמשקיפה לעיר, להרים או לבריכה וסוויטה משפחתית עם חדר שינה, סלון ופינת אוכל. בכל החדרים יש פינת ישיבה עם שולחן קפה, מקרר קטן, טלוויזיה ענקית, חלוקים, נעלי בית, מגבות רכות ומוצרי אמבט איכותיים. במרפסת של החדר שלי חיכתה הפתעה, שמשותפת לכל חדרי הדלוקס – מקלחת חיצונית, שבה אפשר להישטף אחרי הבריכה או הים או סתם להתקרר כשחם מדי.

חדר במלון | צילום תומאס בלגולה

יש משהו נעים במיוחד בשהות במלון חדש לגמרי, שנבנה מאפס. הכל נקי ומוקפד, אין הרגשה שעשרות אלפי רגליים דרכו כאן לפניכם. התחושה הנעימה מלווה את השהות כאן לכל אורכה – בזמן שמשתרעים על כורסת שיזוף לצד הבריכה, יושבים עם כוס יין בבר שבלובי היפהפה, או טועמים את האוכל המעולה במסעדה שעל הגג. אין כאן הפעלות בבריכה או מוזיקה רועשת מדי, ואין גדודי נערים שהולכים הלוך ושוב בטיילת. וזה, אם תשאלו אותי, בדיוק מה שצריך כאן ועכשיו – חופשה איכותית במלון בוטיקי הרחק מההמון הסואן. ואם תגיעו לכאן בסתיו או בחורף, אפילו מזג האוויר המדברי יאיר לכם פנים ו-42 מעלות יישארו רק בשם המלון.
____

הכותבת היתה אורחת המלון

הפוסט לנפוש באילת הרחק מההמון הסואן הופיע ראשון במסע אחר

לא רק בחו"ל: את כל הרוגע הירוק הזה מצאנו בנווה אטי"ב, למרגלות החרמון

שלווה מושלמת מול הנוף

תקראו לו מלון, כפר נופש או ריזורט, כך או כך, הגענו לג'ייקוב נווה אטי"ב בראשית חודש יולי, כשהדי המלחמה עם איראן עוד הדהדו בנפש והדירו שינה מהעיניים. בתוך דקות ספורות הרגשנו כמו בעולם אחר, רגוע לחלוטין. רוח קלילה פיזרה את השיער והפיגה את הלחות של מרכז הארץ, הנוף נצבע בצבעי קיץ מקומיים – צהוב, חום וירוק. אבן נגולה מעל הלב. דווקא כאן, קרוב כל כך לגבול עם סוריה, יכולנו לנשום עמוק, להקשיב לשירת הציפורים, להירגע.
אחדים מכם אולי זוכרים את המקום מהימים שנקרא מלון פנדה. בעיצומה של המלחמה רשת המלונות ג'ייקוב רכשה אותו. בחודשים הארוכים שעמד סגור, בגלל המלחמה, המקום עבר שיפוץ נרחב. כל החדרים, או ליתר דיוקכל הבקתות, והמרחב הציבורי, שופצו ושודרגו. בינואר 2025 המקום נפתח מחדש תחת השם ג'ייקוב נווה אטי"ב.

בקתות בסגנון אלפיני מוקפות בצמחייה בג'ייקוב נווה אטי"ב

בריזורט יש 45 בקתות עץ מעוצבות בסגנון אלפיני. חלקן מתאימות לזוגות, אחרות הן בנות שתי קומות ומתאימות לאירוח של משפחות, ויש גם סוויטה נשיאותית אחת. הבקתות פזורות בשטח גדול, על צלע הר, משקיפות על נוף של הרי נפתלי והרי הגולן. לכמה מהן יש בריכה פרטית, לחלקן יש ג'קוזי חיצוני, אבל גם הבקתות שאין להן בריכה אישית או ג'קוזי מקסימות לגמרי. אחר הצהריים אפשר לשבת מחוץ לבקתה המוקפת בצמחייה מטופחת ללגום משקה קל או יין טוב ולבהות בנוף. לקראת השקיעה כדאי לעבור לגזיבו שבמרכז המתחם, משם הנוף נפרש במלוא הדרו. אחרי שתגמרו לבהות, אפשר לצאת לגלות את שאר התענוגות שיש פה: בריכה פנימית מחוממת ובריכה חיצונית הצופה אל הנוף, מתחם ספא מהודר עם סאונות יבשות וטיפולים נפלאים ביותר (אחרי בדיקה אישית, אני שמחה לאשר…). מי שמרגיש קצת יותר נמרץ מוזמן להתאמן בחדר הכושר או להפגין את היכולות בחדר הביליארד.

בריכה מול הנוף והנוף ממתחם הביקתות בג'ייקוב נווה אטי"ב

בערב, אם עדיין לא תרגישו צורך או רצון לצאת מהמתחם השלו והנעים, מסעדת מונטה שבמלון מציעה מנות מהמטבח האיטלקי – פסטות, ריזוטו, פיצות בסגנון נפוליטני, סלטים ודגים. בזמן שבוחרים מתוך התפריט, אפשר להציץ בחלון הגדול על הפעילות במטבח או לראות את הברמן מערבב במרץ קוקטיילים יצירתיים. אם אתם לא בטוחים מה בא לכם לשתות, פשוט ספרו לו אילו טעמים אתם אוהבים – מתקתקים, חמוצים, מרירים וכן הלאה – ותנו לו להפתיע אתכם. כחלק מתחקיר מעמיק, שתיתי כמה קוקטיילים, ובהחלט הופתעתי כל פעם מחדש… האוכל מצוין, המחירים דומים לאלו שבמסעדות במרכז הארץ. המסעדה כשרה והיא פתוחה גם לסועדים מבחוץ, שאינם לנים במקום.
• מלון ג'ייקוב נווה אטיב, מחירים בעונת הקיץ: בקתה – החל מ-1,487 שקל, בקתה עם ג'קוזי – החל מ-1,913 שקל, בקתה עם בריכה אישית – החל מ-2,040 שקל. כל המחירים הם לזוג, ללילה כולל ארוחת בוקר. יש גם חבילות משולבות עם טיפולי ספא ומחירים מיוחדים למשרתי ומשרתות מילואים. פרטים והזמנות בקישור הבא >>

מנה של אקשן מול הרים ואגם

היום והלילה עברו בנעימים, בלי שהרחקנו יותר מדי מהבקתה הממוזגת והנעימה, פרט להליכה לבריכה, לספא ולמסעדה. למחרת בבוקר, רעננים ובכוחות מחודשים, הגיעה העת לטייל באזור. בחורף החרמון נמצא במרחק נגיעה ולא קשה לנחש לאן רוב המטיילים מגיעים. אבל אנחנו, כאמור, באנו בקיץ. האפשרויות מגוונות ורבות: בתחילת הקיץ אפשר לצאת לקטיף דובדבנים, ובכל השנה לרכוב על סוסים, לעשות רפטינג בבניאס או פשוט לשוטט ולאכול טוב ברחוב הראשי הנחמד של מג'דל שמס.

טיול באגי בגולן עובר, בין מטעי פרי ונופים פראיים ולצד ברכת רם היפהפייה

אחרי התלבטות קצרה, החלטה נפלה: טיול באגי בצפון הגולן. לבאסל וטליע ממג'דל שמס יש שלושה רכבי באגי חדשים, נוחים ומצוחצחים, לשניים מהם יש חמישה מקומות ישיבה, לשלישי – ארבעה מקומות. אפשר לצאת איתם לטיול של שעה וחצי בשבילי עפר קופצניים שעוברים בין מטעים, על רקע ההרים ונופי הגולן הפראיים. בדרך עושים שתי עצירות, האחת על גבעה שמשקיפה על החרמון ועל סוריה שנראית במרחק נגיעה, השנייה בברכת רם היפהפייה, שמימיה הכחולים בוהקים בשמש. בזמן העצירות שומעים הסברים על הגולן וסיפורים אישיים על חיי הדרוזים משני עברי הגבול. הטיול נעשה בנהיגה עצמית, בלווי מדריך שמוביל בבטחה דרך שבילים פתלתלים ונסתרים, שרק מי שגדל כאן מכיר.
• טיולי באגי בגולן, 600 שקל לבאגי של חמישה אנשים, הטיול אורך כשעה וחצי וכולל מים, שתייה קלה וקפה. טלפון לפרטים והזמנות:
052-5684703.

טעימת יינות במרכז המבקרים של יקב רקאנטי | צילום: אנצו גוש

____
הכותבת היתה אורחת של מלוןו ג'ייקוב נווה אטי"ב

הפוסט מורדות החרמון: חופשה קיצית הופיע ראשון במסע אחר

יער אודם ביום. טיול לילי ביער זה כבר עניין שונה לגמרי | צילום: שאטרסטוק

בראש הטור של אוחזי העששיות צועד בביטחה אוהד גיגי, ללא עששית. מדי פעם הוא עוצר ליד עץ כזה או אחר, מספר על העלווה והצמרת, על התופעות הוולקניות הייחודיות בגולן, על הכוכבים וגם על הפחדים שלנו מהחושך ומהלא נודע. במקום להיכנע לפחד ולהתכווץ, הוא קורא לנו להתמתח, למלא את הראות באוויר, מזמין לצעוק בקולי קולות, "אני מפחד.ת" ובכך להתמודד ולגרש את הפחד.

אוהד גיגי מנגן על פאנטם במהלך טיול העששיות ביער אודם

את טיולי העששיות ביער אודם מובילים אוהד ומיכל גיגי, שהקימו את העסק המשפחתי שלהם שנקרא בשביל היער, בעקבות אהבה גדולה לטבע ולאדם. הסיורים שלהם מחברים בין אדמה לשמיים, בין צחוק לעומק, בין פחד לאור. הסיורים יוצאים לקראת השקיעה ומסתיימים בחשכה, בתיאום מראש אפשר לצאת לסיור בשעת לילה מאוחרת, בדומה למה שאנחנו עשינו.
איך ואיפה? טלפון: 050-6894560, אתר.

נופי הגולן המהפנטים משמשים רקע מושלם לטיולים וחוויות יוצאות דופן

טיול עששיות ביער אודם הוא רק אחת החוויות הלא רגילות שאפשר לחוות ברמת הגולן, ואלה מצטרפות לתמונת הנוף המהפנטת – הרי הגעש הרדומים, סלעי הבזלת השחורים, הפרות שמשוטטות חופשיות, החורש הטבעי, המרחבים הפתוחים, פריחת הגדילן הסגולה. כל שנשאר זה לגלות את הסודות והתענוגות שמאחורי התפאורה יוצאת הדופן הזאת.

גדילן פורח ליד קיבוץ עין זיוון

מיטה עם נוף

48 שעות ברמת הגולן היו  נינוחות ורגועות להפליא, ועם זאת כל כך מלאות בתוכן, שקל לשכוח את המלחמה שהתרחשה באזור במשך כמעט שנה וחצי. לפני הכל, התמקמנו במתחם הגלמפינג החדש של קיבוץ אורטל, ששימש בסיס רגוע ונעים במיוחד לטיולים בגולן.
קיבוץ אורטל, אחד משמונה קיבוצים בגולן, עלה לקרקע ב-1978. לצד חקלאות שכוללת, בין השאר, לולים, מטעי פרי וכרם, ענף התיירות הולך ומתפתח. אל האירוח הכפרי, שכלל עד כה 52 יחידות אירוח נעימות, הצטרף לאחרונה מתחם גלמפינג חדש. גלמפינג למי שלא יודע, זה הטרנד החם בתיירות, בעולם ובארץ. ההלחם של שתי מילים – גלאם (נוצץ, מפואר) וקמפינג, מתייחס לחיבור בין לינה באוהלים לנוחות מקסימלית. האוהלים מצוידים במיטות עם מצעים נעימים, מזגן, ריהוט כפרי ועוד. מושלם למי שמחפשים חוויה שונה מחדר מלון, ועם זאת לא ממש מתחברים ללינה בשק שינה באוהל קטן.

מתחם הגלמפינג בקיבוץ אורטל. שילוב של גלאם וקמפינג | צילום: מיכל אבנד

הגלמפינג של אורטל נמצא בשטח רחב ידיים וירוק, במרחק הליכה קצרצרה מהאירוח הכפרי. הוא כולל 30 אוהלים, שהובאו במיוחד מדרום אפריקה, עם יריעות עבות, ששומרות על החום או הקור בתוך חלל האוהל. בכל אוהל יש מיטה זוגית, מיטות לילדים, מזגן ומרפסת חיצונית עם כורסאות נוחות שמשקיפות על הנוף. לחמישה אוהלים יש מקלחת ושירותים צמודים, האורחים של האוהלים האחרים מקבלים מפתח לתא שירותים ומקלחת משלהם, שנמצאים במבנה נפרד. במרכז המתחם יש מטבח מרכזי מרווח עם מקרר אישי לכל אוהל, משטחי עבודה, כירות לבישול עצמי ושולחנות אוכל. אם אתם מתעצלים להכין את ארוחת הבוקר בעצמכם, בתוספת תשלום אפשר לאכול את ארוחת הבוקר בחדר האוכל הקיבוצי. חדר האוכל עדיין פועל כמו פעם, עם מגשים שעליהם אפשר להעמיס את האוכל, אלא שההיצע בהחלט השתפר עם השנים וכולל סלטים, לחמי מחמצת טריים, ביצים, דגני בוקר, מיצים ועוד. הלינה בגלמפינג מתאימה לזוגות ולמשפחות וגם לחברות שמחפשות דרך שונה לגיבוש צוותי עבודה, בחיק הטבע ובאוויר הפתוח, לא בחדרים ואולמות כנסים של מלונות סטנדרטיים.

גלמפינג באורטל. בתמונה העליונה: פנים האוהל המשודרג, צילום: אורן גבאי גולן; בתמונה התחתונה: הכרם ותל שיפון נשקפים מתוך האוהל, צילום שירלי בצלאל

איך ואיפה? מחיר האירוח החל מ-800 שקל ללילה לאוהל (עד 5 נפשות). פרטים והזמנות באתר.

יינות, גבינות וטעימות

אורטל הוא קיבוץ שיתופי (לאחרונה עברה הצבעה לעבור להפרטה, אולם התהליך עוד לא התחיל) וגרים בו 122 חברים. בקיץ 2024, בעיצומה של הלחימה בצפון, שני חברי הקיבוץ, ניר ונועה ברנס, נהרגו מפגיעת רקטה בזמן שנסעו בדרך הביתה. ניר שהיה בעבר מנכ"ל של תיירות אורטל וחלק מהצוות שנסע לדרום אפריקה לבחור את האוהלים למתחם הגלמפינג, ניהל את ענף הלול של הקיבוץ, נועה היתה שוקולטיירית ומזכירת ענף המטע. מעבר לאסון הפרטי של אורטל, המלחמה עצרה לחלוטין את התיירות בגולן. עכשיו, כשהשקט חזר לאיזור, אירוח אורטל פועל לעודד יוזמות תיירותיות בקיבוץ ובגולן בכלל. בין היוזמות האלה, שאורחי הגלמפינג יכולים ליהנות מהן במהלך חופשה במתחם נזכיר את חוות הסוסים של אורטל, שמשמשת כמרכז טיפולי ולימודי ואשר מוציאה טיולי סוסים בשמורת הטבע הסמוכה לקיבוץ.

הכרמים של יקב תל שיפון, כשברקע התל שנתן ליקב את שמו

בשולי מתחם הגלמפינג נמצאים שני מקומות ששווה לבקר בהם. הראשון הוא יקב תל שיפון, שהכרם שלו נטוע בגובה של 915 מ' מעל פני הים, בין תל שיפון וההרים אביטל ובנטל. בין השאר, נטועים בכרם הזנים קרבנה סוביניון, סירה, מרלו וסובניון בלאן. לאחרונה החלו להפיק פה גם ערק. ביקב מתקיימים סיורים, טעימות ואירועים מוזיקלים. פרטים באתר.

מגבנת גרינלי. בתמונה העליונה: נלה וגריגורי, בתמונה התחתונה: פלטת גבינות זוגית. נלה מגבנת 15 סוגי גבינות בשלל סגנונות וטעמים

במבנה סמוך ליקב, נמצאת המגבנה וחנות הגבינות גרינלי. נליה וגרגורי קומן פתחו את גרינלי (שילוב של השמות הפרטיים של השניים) ימים ספורים לפני ה-7 באוקטובר 2023. ומאז, כנגד כל הסיכויים וגם במהלך המלחמה, נליה מייצרת גבינות נפלאות וגריגורי אחראי על האירוח. "יש לנו רק שני עובדים", היא צוחקת, "גריגורי ואני".  בגרינלי מייצרים 15 סוגים של גבינות מצוינות, בסגנונות שונים – איטלקי, הולנדי, בלקני ועוד, מחלב בקר, כבשים ועיזים. יש גבינות קשות, חצי קשות ורכות, גבינות כחולות ועוד. אפשר לקנות גבינות לקחת הביתה, להזמין סלסלת פיקניק או מגש אירוח ואפשר גם לשבת בבית הקפה הקטנטן והמתוק הצמוד למגבנה וליהנות מפלטת גבינות, שכוללת גם לדר, פסים של פירות מיובשים טבעיים, ללא תוספת סוכר, שנליה עושה בעצמה. פלטת גבינות זוגית לישיבה במקום עולה 120 שקל ומציעה טעימות מסוגים רבים ומגוונים של גבינות.
איך ואיפה? קיבוץ אורטל, טלפון: 054-7882651, אתר. סגור בשבת.

מרסאן רוסאן של נועה ונדרהורן. סדרה של פחות מאלף בקבוקים

בלילה, עוד לפני שיצאנו לטיול העששיות ביער אודם, נהנינו מסדנת יינות מעשירה ומשמחת שהעבירה בידע ובחן רב שיר בן מובחר. שיר, שבאה מתחום היין וכיום היא בעלת משרד לשיווק קולינרי, MarketEat, מזגה יינות נפלאים באמת מיקבים קטנטנים ולא מוכרים. בין השאר, טעמנו גרנאש רוזה של ליברו, מרסאן רוסאן של נועה ונדרהורן, קולומבר של יקב אסף, ריזלינג של יקב תל ויינות נוספים, שכל אחד מהם הוא חלק ממהדורה קטנה מאוד ואת רובם אפשר למצוא רק כאן בגולן. תענוג אמיתי לאוהבי יין, שרוצים להכיר יינות ישראלים כמעט סודיים.
איך ואיפה? פרטים בטלפון 050-6559739

ארוחת בוקרים מעשה ידיו של יוסי בטיטו ממרעה גולן

אחרי כל היינות המצוינים, הגיעה תורה של ארוחת בוקרים שהכין לנו יוסי בטיטו ממרעה גולן. זוהי קואופרטיב חקלאי, הכולל 12 משקים שמגדלים בקר לבשר במרעה חופשי של רמת הגולן. הפרות חיות במרחב הטבעי ונהנות ממרעה איכותי, ללא תוספת של אנטיביוטיקה או זרזי גדילה, והעגלים נשארים לצד האמהות שלהם עד הגמילה. הקרניבורים בחבורה התמוגגו מנתחי בשר איכותיים להפליא שניצלו על הגריל, הצמחוניים לא קופחו ונהנו משלל סלטים והרבה ירקות חיים וצלויים – מתפוחי אדמה ועד פלפלים צבעוניים על האש.
איך ואיפה? פרטים באתר

דובדבנים, פטל ומקלובה דרוזית

הגולן בתחילת הקיץ הוא גן עדן לאוהבי פירות, במיוחד דובדבנים, לא כאלה שנמכרים בקופסאות פלסטיק בסופרמרקט, אלא היישר מהעץ. משק מלול במושב שעל הוא עצירה מתוקה במיוחד במהלך טיול בגולן. שמעון מלול, חקלאי מאז 1987, מקבל את פנינו עם חיוך גדול ושתי קערות עמוסות בדובדבנים, פטל אדום ואסנה (פטל שחור). הטעמים נפלאים, הנוף מקסים, רוח קלה מצננת את חום תחילת הקיץ, האווירה נינוחה. אפשר לשבת שעות תחת הפרגולה הגדולה, לאכול עוד ועוד דובדבנים ולחשוב מחשבות טובות. אבל מי יכול לשבת, כשהעצים עמוסי הפרי מחכים במרחק קצרצר מכאן?

משק מלול במושב שעל. דובדבנים על העץ ובצלחת. טעם גן עדן

משק מלול הוא אחד מאותם מקומות ברמת הגולן שמציעים, בתקופה שבין סוף מאי לסוף יולי, קטיף עצמי של דובדבנים ופירות יער. אחרי שטעמנו זנים שונים של דובדבנים, היישר מהעץ, גילינו את הדובדבן שבקצפת, או ליתר דיוק, את התותים האפגנים ששמעון מגדל. אם תותי עץ רגילים, שאף הם גדלים כאן, החזירו אותי לטעמי ילדות, הרי שהתותים האפגניים היו כל כך עסיסיים ומתוקים שבקושי רב הצלחתי להתנתק מהעץ…  במטע של משק מלול אפשר לאכול כאוות נפשכם את הפירות ישירות מהעץ תמורת 35 שקלים לאדם. אם תרצו לקטוף ולקחת הביתה תשלמו 35 שקל לקילו פירות שקטפתם. אחרי שעונת הקטיף מסתיימת אפשר להגיע לכאן עם אוהל ולהקים אותו במתחם הקמפינג, שכולל שירותים ומקלחות, מטבח, פינת מדורה ומנגל ועוד.
איך ואיפה? מושב שעל, טלפון 052-7331357, פייסבוק

ספאא איברהים פותחת שולחן, ואיזה שולחן!

הפירות המתוקים של הגולן היו ספתח נחמד, אבל אם הם לא באים במקום ארוחה של ממש. אוכל דרוזי מעולה תמצאו אצל ספאא איברהים, בשלנית ביתית מהיישוב הדרוזי מסעדה. אפשר ליהנות מארוחה וסיפורים אצלה בבית או להזמין אותה למקום הלינה שלכם בגולן. ספאא פותחת שולחן, ואיזה שולחן! מה לא אכלנו אצלה? עלי גפן ממולאים באורז, סמבוסק ממולאים בזעתר טרי, מנסף עם בשר, מקלובה, סלט ריג'לה, קובה ניאה, מנקיש… בשלב מסוים הפסקתי לקלוט את שמות המנות ופשוט התמסרתי לטעמים. לאורך השנים אכלתי בלא מעט מסעדות דרוזיות, האוכל של ספאא בעיני הוא רמה או שתיים מעל המקובל. כדורי בצקים קטנים מטוגנים וטבולים בדבש וספלון של קפה חזק היו סיום מושלם לארוחה נהדרת.
איפה ואיך? מסעדה, הטלפון של ספאא: 050-4488279.

טיול אוזניות וגלידת לבנדר

אחרי כל האוכל הטוב הזה מתבקש לצאת להליכה בטבע. זיו רום, ממושב מיצר בדרום רמת הגולן, החליט לשלב את לעסק אחד את שני התחומים שלו – DJ  ומדריך טיולים. כך נולדה חברת סאונדטְרֶק בטבע. אנחנו פוגשים אותו בלב חורש טבעי, שאין לו שם במפה, סמוך לקיבוץ מרום גולן. כל מטייל מקבל אוזניות, מתבקש להכניס את הטלפון לכיס או לתיק ולנסות לא לצלם או לדבר בזמן הטיול. אנחנו צועדים אחרי זיו, שמתקלט תוך כדי הליכה. המוזיקה שנשמעת באוזניות משתנה בהתאם לנוף ולמצב הרוח – מוזיקת עולם, מקצבים אפריקאים, מוזיקה אירית, שירי נשמה יהודיים, צלילים מדיטטיביים. המנגינות חודרות לנשמה, הנוף מרגש, מדי פעם אחד מאיתנו אפילו מוחה דמעה בסתר. זאת חוויה עוצמתית ומרפאת, שמשלבת הליכה, טבע ומוזיקה באופן מושלם. זיו מגיע לכל מקום בארץ, אבל יש משהו מיוחד דווקא בנוף הפראי של הגולן ואם תשאירו בידיו את הבחירה במסלול, תגלו פינות שלא ידעתם על קיומן.

טיול אוזניות של סאונדטרק בצפון רמת הגולן

הטיול מותאם לאופי הקבוצה ולגיל המשתתפים, כך שהוא יכול לכלול הפסקה לריקודים בלב היער, ישיבה שקטה בנקודת תצפית מול הנוף וכדומה.
איך ואיפה? טיול האוזניות אורך שעה והוא מתאים לקבוצה של עד 20 משתתפים – קבוצת חברים, משפחה מורחבת (עם ילדים מעל גיל 10) ואפילו זוגות שרוצים לטייל באינטימיות. המחיר מ-100 שקל למשתתף (בהתאם לגודל הקבוצה). טלפון: 050-8324990, אינסטגרם.

שדה לבנדר בחוות שדה בעין זיוון

את החופשה מלאת העניין והפעילויות בגולן חתמנו בקיבוץ עין זיוון. הקיבוץ הפך למעצמה קולינרית של ממש, עם שני יקבים, יקב פלטר ויקב בהט, שוקולד דה קרינה, מאפיית החושה, בוסתן בראשית ועוד. אל אלה נוספה חווה שכולה ריחות וצבעים. שדה, חווה לגידול צמחים ארומטיים, היא בת טיפוחיהן של שתי אחיות, רות שדה ונעמי סטלמן. בלב יער אלונים, עם מבני אבן צ'רקסים בני יותר מ-100 שנים, נשתלו 10 דונם של צמחים ארומטיים – ורדים דמשקאיות ושני זנים של לבנדר. כל העבודה במקום היא ידנית, הצמחים נקצרים במגל ועוברים ייבוש בחדר מיוחד. במתחם החווה מתקיימים סיורים מודרכים וסדנאות, בהן סדנה לשזירת פרחים, סדנת ריח ושמנים אתריים, סדנאות אוכל ועוד. יש גם חנות שבה אפשר לקנות מוצרים, כמו סבונים בעבודת יד, מוצרי קוסמטיקה טבעיים, תרסיס לבנדר שאפשר להתיז על הכרית לשינה רצופה וטובה ושלל דברים טובים נוספים. פופ אפ חדש, שנפתח לכבוד הקיץ, כשהלבנדר פורח במלוא הדרו, מציע מיצים טבעיים וגלידות. יש גלידת ורדים וגלידת לבנדר, טעמנו את שתיהן ולא הצלחנו להחליט איזו טעימה יותר. בחודשים יוני ויולי, כשהשדות נצבעים בסגול מסחרר והאוויר מתמלא בריחות משכרים, לרגע נדמה שאנחנו בכלל בפרובנס. סיום מתוק וריחני לטיול בחבל ארץ יפה במיוחד.
איך ואיפה? קיבוץ עין זיוון, אתר.

צרור לבנדר וגלידת לבנדר. פרידה ארומטית מהגולן

הכותבת היתה אורחת של תיירות אורטל

הפוסט טיול בגולן בין סלעי בזלת, מטעי פרי וחורש טבעי הופיע ראשון במסע אחר

תושה בייקרי. אחרי שנה וחצי אפשר סוף סוף לנשום ולחזור לשגרה | צילומים: רותם בר כהן

יצאנו לחופשה קצרה בנהריה וגילינו שגם 36 שעות ליד החופים שכל כך התגעגענו אליהם מספיקות כדי למלא מצברים ולהיטען בכוחות מחודשים. לא הרגשנו צורך לרוץ ממקום למקום ולצבור חוויות וריגושים, אם אתם בכל זאת רוצים לעשות יותר מאשר לנוח מול הים, להתפנק בספא ולאכול מצוין – בסוף הכתבה, במסגרת, תמצאו כמה המלצות. בינתיים, נתרכז בשלווה.

איזה כיף ששוב אפשר ללכת יחפים לאורך רצועת החוף בין נהריה לאכזיב | צילום: רותם בר כהן

חלון לים התיכון

מלון ג'ייקוב סי לייף נהריה נמצא בצפון העיר, מטרים ספורים מחוף הים. כל אחד מ-60 החדרים והסוויטות פונה אל הים, עם מרפסות וחלונות שמשקיפים אל הכחול-הכחול הזה. החוף הצמוד למלון אינו מוכרז, מה שמבטיח שהוא נשאר שקט ורגוע, בלי גדודי רוחצים, והחול הרך נפלא להליכה ברגליים יחפות לאורכו. אפשר ללכת מכאן צפונה, כשהמצוק הלבן של ראש הנקרה ממסגר את הנוף, או אולי דווקא דרומה אל החופים המוכרזים היפים של נהריה ואל מרכז העיר. אם אתם לא מחבבים חול בין אצבעות הרגליים, הטיילת הנעימה שנמתחת לאורך נהריה ממשיכה גם כאן (בעתיד היא אמורה להמשיך צפונה עד ראש הנקרה). הטיילת מיועדת להולכי רגל ולצדה הוכשר מסלול אופניים, אם לא הבאתם את שלכם, תוכלו לשכור אופניים במלון ולדווש בהנאה. הליכה לפנות ערב על החוף או לאורך הטיילת מבטיחה טיול מלבב, מלווה בפסקול של רחש גלים, אוויר טוב ושקיעה שצובעת את המים והשמיים בכתום.

הבריכה החיצונית וחדרי גן במלון ג'ייקוב סי לייף נהריה | צילום: סימפלקס

במלון עצמו יש שתי בריכות – בריכה חיצונית המשקיפה אל הים ובריכה פנימית מחוממת שפועלת לאורך כל השנה. לרגיעה מושלמת, בקרו במתחם הספא, עם חדר מלח שמטיב עם הנשימה (והנשמה) ותפריט טיפולים מגוון הכולל, בין השאר, עיסוי שוודי, עיסוי רקמות עמוק, אבנים חמות, עיסוי ארומתרפי, עיסוי לנשים הרות ועוד. הטיפולים עולים החל מ-350 שקל ל-45 דקות, ומ-430 שקל לשעה. אורחי המלון נהנים מ-15% הנחה מהמחירים הללו.
את ארוחת הבוקר המוצלחת והמגוונת אפשר לאכול בחלל המסעדה הממוזגת או אם תעדיפו את רוח הים, אפשר לאכול אותה במרפסת שמשקיפה לבריכה ולים. מחירי החדרים, לפני שיא העונה, ביולי-אוגוסט, מתחילים ב-864 שקל ללילה, כולל ארוחת בוקר. יש הנחות לחברי מועדון ולנרשמים חדשים (ללא עלות). פרטים והזמנות באתר של רשת מלונות ג'ייקוב.

חדר במלון ג'ייקוב סי לייף נהריה והנוף ממרפסת החדר. תמונה עליונה: צילום סימפלקס; תמונה תחתונה: צילום רותם בר כהן

איפה אוכלים?

במרחק נסיעה קצרצרה מהמלון יש שני מקומות מומלצים מאוד, שניהם חזרו לארח סועדים אחרי שהיו סגורים בזמן המלחמה. תושה בייקרי, שבה פתחנו את החופשה, מוכרת ואהובה מזה שנים אחדות על תושבי האזור ומטיילים גם יחד.  השם הוא שילוב של שמות הבעלים, תומר ושחף, שניהם תושבי הצפון, שחברים כבר 14 שנים ולשניהם ניסיון רב בתחום המסעדנות. תומר סויסה הוא הקונדיטור, שחף אברהם אחראי על האירוח. את תושה המקורית הם פתחו בראש הנקרה ואחרי כמה שנים עברו למקום הנוכחי, ליד אכזיב, מול הים. המקום שלהם מעוצב באקלקטיות מרנינה, עם פרטי וינטג', גלשנים, הרבה צמחייה ופרחים ופינות ישיבה נחמדות מתחת לעצים או במרפסת מוצלת. ההגשה עצמית, ולמשקאות חמים וקרים אפשר לצרף מאפים מתוקים ומלוחים, עוגות בחושות ועוגות שמרים, עוגיות, קרואסונים, פוקאצ'ות ומטבלים וגם סלטים וירקות מתוצרת האזור, כמו לביבות זוקיני, סלקים צלויים ועוד.

תושה בייקרי. בתמונה העליונה: תומר (משמאל) ושחף, צילום אלברט אדוט; בתמונה התחתונה: מבחר מאפים, צילום ליה גרודזי

• פתוח א'-ה' מ-7:00 עד 15:00, בשישי מ-8:00 עד 14:30. טלפון: 072-3957620

בנחלה, כשמה כן היא, מסעדה הממוקמת בנחלה הישנה של משפחת פרידמן, משק חקלאי מהשנים הראשונות של נהריה. המסעדה, שנמצאת בשכונת רסקו בנהריה, מוקפת בגינה ומציעה פינות חמד לישיבה, בין אם באתם בהרכב משפחתי מורחב או שאתם זוג החפץ בארוחה רומנטית בפינה שקטה ונחבאת. התפריט לא נופל ביצירתיות מתפריטי מסעדות תל אביביות, אבל אין כאן דבר מהיומרנות המתישה של המסעדות הללו וגם המחירים נוחים יותר.

בנחלה. לאכול בלב גינה מקסימה מתחת עצי הפקאן | צילום: ד"ר יואב פלמה

המנות כאן נדיבות, חומרי הגלם מקומיים ועונתיים וכאמור, התמחור הגיוני, ודאי בהשוואה למחירים בתל אביב. אל השולחן שלנו, שעמד מתחת לעץ הפקאן בגינה, הגיעו מנות מצוינות, בהן קולורבי מדורה עם יוגורט פיסטוק וטוויל פריקי ופרוסות של אנטריקוט לצד פירה עם חמאה וכמהין שנמס בפה. חלומי לא פחות, אחדים מאיתנו חשבו שאף יותר, היה רביולו תרד מעלי פסטה שנעשים במקום ואשר ניצח בקלות את הרביולי שתפגשו ברוב המסעדות האיטלקיות המקומיות. לקינוח טעמנו גלידת חלבה ביתית מצוינת ופונדו שוקולד שתוכו החמים והנוזלי גרר קולות צהלה מצד המכורים לשוקולד שבינינו.

המנות במסעדת בנחלה יצירתיות לא פחות מאלה של מסעדות תל אביביות, אבל האווירה והמחירים שונים | צילום: רותם בר כהן

• פתוח שני עד שבת 9:00 עד 22:00, טלפון: 072-3726323.

* הכותבת היתה אורחת של מלון ג'ייקוב סי לייף נהריה

הפוסט נהריה: חופשה רגועה ליד הים הופיע ראשון במסע אחר

• גרמניה – מדריך מסע אחר
• גרמניה מחוץ למסלול
• גרמניה – ערים נהדרות שכדאי להכיר

העיירה טראבן-טרארבך. יש אנשים שמתעוררים כל בוקר לנוף הזה

לולאות בנהר וענבי ריזלינג

נהר המוזל (Mosel) הוא אחד מיובליו של הריין. הוא נובע באזור הרי הווז' בצרפת ונשפך אל הריין בגרמניה, סמוך לקובלנץ, במקום שנקרא "הפינה הגרמנית". המוזל זורם לאורך 544 ק"מ דרך שלוש מדינות – צרפת, לוקסמבורג וגרמניה. בגרמניה המוזל זורם בעמק צר מוקף בגבעות גבוהות, תנאי שטח שיוצרים עיקולים ופיתולים רבים בנהר, המכונים "לולאות המוזל". על גדות הנהר פזורות עיירות קטנות עם בתים מסורתיים שקורות עץ משולבות בקירותיהם החיצוניים, ומעל, בראשי הגבעות, חולשות מצודות וטירות בנות מאות שנים. במורדות הגבעות גולשים כרמים בתלילות רבה, מוסיפים עוד נדבך לנוף היפהפה.

פיתולי המוזל והכרמים הגולשים אל הנהר בתלילות אחראים לתמונת נוף רגועה ופסטורלית להפליא | צילומים: שאטרסטוק

המוזל משמש כנתיב תחבורה חשוב, אם כי כיום בעיקר לשינוע סחורות קלות ולשייט של תיירים בספינות נהר נעימות. האקלים באזור המוזל אידיאלי לגידול גפנים, והקרקע, המכילה כמות גדלה של צפחה, תורמת לטעם הייחודי של יינות המוזל, רובם הגדול מיוצרים מענבי ריזלינג (ראו מסגרת בסוף הכתבה).
בין אם אתם מחפשים יעד מושלם לחופשה נינוחה או מעדיפים להסתכל על הנוף הפסטורלי מהסיפון של ספינה שמשייטת לאטה  בנהר, הנה כמה מקומות שלא תרצו להחמיץ:

טריר: מרחצאות רומיים וסוציאליסט מפורסם

טריר (Trier), השוכנת על גדות נהר המוזל, היא העיר העתיקה ביותר בגרמניה. היא נוסדה על ידי הרומים בשנת 16 לפני הספירה, ובהמשך שימשה כבירת האימפריה הרומית המערבית. שרידים רומיים רבים השתמרו בטריר, ומה שהביא להכרזתה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. המרשים מכולם הוא פורטה ניגרה (Porta Nigra, "השער השחור"), אחד השערים הרומיים השמורים ביותר מצפון הרי האלפים. השער העצום מהמאה ה-2 לספירה בנוי מגושי אבן חול גדולים שעם הזמן קיבלו גוון כהה, ומכאן שמו. הוא היה אחד מארבעה שערי כניסה אל העיר, שבתקופה הרומית נקראה אוגוסטה טרוורורום. מהתקופה ההיא נותרו בטריר שרידים נוספים, בהם מתחם מרחצאות מפואר מהמאה ה-4 לספירה, אפיתיאטרון  וגשר רומי מעל נהר המוזל.

אתרים רומיים בטריר. העיר העתיקה ביותר בגרמניה. למעלה – המרחצאות, למטה – פורטה נגרה, השער השחור

גם חלקים מהקתדרלה של טריר, שברובה בנויה בסגנון רומנסקי, מתוארכים למאה ה-4, מה שהופך אותה לאחת הכנסיות העתיקות בעולם הנוצרי. סמוך לה נמצאת כנסיית גבירתנו, הבנויה בסגנון הקתדרלות הגותיות הצרפתיות והנחשבת לאחד המבנים הגותיים המוקדמים החשובים ביותר בגרמניה.

הקתדרלה של טריר

מעבר לביקור באתריה המרכזיים של טריר, נחמד פשוט לשוטט בעיר העתיקה ולעצור לקפה ומשהו קטן ליד באחד מבתי הקפה בכיכר השוק, Hauptmarkt. במרכז הכיכר יש מזרקה מתקופת הרנסנס והיא מוקפת בבניינים היסטוריים בסגנונות שונים, מבתים עם קורות עץ ועד בתי גילדות מפוארים. בסמוך לכיכר נמצא הבית בו נולד ב-1818 קרל מרקס, היסטוריון, הוגה דעות ואבי הקומוניזם. בית הולדתו, ברחוב Brückenstraße  מס' 10, הפך למוזיאון המוקדש לחייו ולעבודתו של מרקס. ברחבי טריר פזורים אזכורים נוספים לבן העיר המפורסם, בהם פסל גדול שלו לא רחוק מהשער השחור.

בתמונה העליונה: כיכר השוק היפה של טריר. בתמונה התחתונה: פסל של קרל מרקס, שנולד בטריר

ברנקאסל-קויז: כיכר עתיקה, כרמים ויין

ברנקסטל-קויז (Bernkastel-Kues) היא אחת מאותן עיירות יפהפיות בעמק המוזל, שגם בלי אתרים היסטוריים חשובים היא מקסימה ושובת לב עד מאוד. כפי שהשם מעיד, היא מורכבת משני חלקים – ברנקסטל וקויז, המחוברים ביניהם בגשר מעל נהר המוזל. ברנקסטל ("מצודת הדובים" בגרמנית) נמצאת בגדה הימנית של הנהר. המרכז העתיק שלה שמור להפליא, במיוחד כיכר השוק, Marktplaz. הכיכר מוקפת בבניינים היסטוריים מרהיבים, בהם בית העירייה מתקופת הרנסנס והבית המחודד, Sitzhäuschen, שכמו תלוי בזווית לא הגיונית בקצה הכיכר. בימי שמש נעימים הכיכר הקומפקטית הומה אדם, ועוד יותר מכך בתקופת פסטיבל היין השנתי שנערך בברנקסטל ונחשב לאחד מפסטיבלי היין הגדולים של עמק המוזל.

ברנקסטל-קויז. בתמונה העליונה: כיכר השוק היפהפייה; בתמונה התחתונה: בית החולים שייסד ניקולאוס מקוזה הפך למתחם תרבות

בקויז, שמעבר לנהר, נולד ניקולאוס מקוזה – פילוסוף, תיאולוג ואסטרונום בן המאה ה-15. בית החולים סנט ניקולאוס שהוא יסד מהווה כיום מרכז היסטורי ותרבותי. במרתף שלו יש חנות יין שבה ניתן לטעום (ולקנות) עשרות רבות של יינות מקומיים. על העיירה, הנהר והכרמים שגולשים במורדות הגבעות התלולות אפשר להשקיף מהחורבות של מצודת Landshut  שמתנשאת מעל ברנקסטל-קויז.

קלמונט: הכרמים הכי תלולים באירופה

הרומאים היו הראשונים להכיר ביתרונות של גידול גפנים בקרקע המינרלית של עמק המוזל ובמדרונות התלולים המאפשרים חשיפה מירבית אל השמש. כיום אפשר לראות כרמים לכל אורך העמק, אבל המרשימים מכולם הם אלה הנמצאים באזור קלמונט (Calmont). כאן, במורדות הגבעות נטועים הכרמים הכי תלולים באירופה, חלקם בזווית של 68 מעלות! תארו לעצמכם כמה מסובך לעבד את האדמה, לטעת, לטפח את הגפנים ולבצור את הענבים בזווית שכזאת. הכל כמובן נעשה בעבודה ידנית לא קלה. בין הגבעות הללו, המוזל מתפתל בשלל לולאות, בהן אחת שהיא חצי סיבוב מושלם – 180 מעלות.

הנוף הנגלה להולכים בשבילים של קלמונט – הכפר ברם, פיתולי הנהר והכרמים שגולשים במורד הגבעות | צילום: שאטרסטוק

אפשר לצאת לטיול הליכה קליל בשביל שאורכו כשני קילומטרים (ארבעה הלוך-חזור) ולהתפעל מהנוף, הנהר והכרמים המדורגים. אפשרות נוספת, לחובבי הליכה שלא נרתעים מעליות וירידות, יש שביל שאורכו כשישה קילומטרים, שמתחיל סמוך לכנסייה בכפר המקסים ברם (Bremm), שילוט מכוון להמשך הדרך ב-Calmont Höhenweg. השביל עולה דרך הכרמים, לעיתים בתלילות רבה, ועובר דרך כמה נקודות תצפית יפות במיוחד, המרשימה שבהן היא מעל הלולאה החצי מעגלית בנהר. מנקודת התצפית הזאת, שנקראת Vierseenblick ("נוף ארבעת האגמים" בגרמנית) המראה עוצר נשימה ביופיו. השביל ממשיך ויורד לעבר הצד השני של קלמונט, לכיוון אדיגר-אלר (Ediger-Eller). מידע עליו ועל שבילי הליכה נוספים בעמק המוזל תוכלו למצוא בקישור הזה.

כרם בזווית לא הגיונית בקלמונט, בתחילת האביב. הטופוגרפיה המאתגרת מצריכה עבודה ידנית מפרכת

טראבן-טרארבך: בודהה על גדות המוזל

יין הפך את טראבן-טרארבך (Traben-Trarbach) למה שהיא כיום: במאה ה-19 התנהל כאן ייצור ומסחר משגשג ביין, שני בגודלו באירופה רק לבורדו. סיור במרתפי היין העצומים מהתקופה ההיא מהווה את אחת האטרקציות התיירותיות הפופולריות בעיירה. בדצמבר מתקיים באחד המרתפים האלה שוק חג המולד המקומי, וביקור בו בהחלט מהווה חוויה לא שגרתית. שיטוט בסמטאות התלולות של העיירה, שאף היא מורכבת משתי עיירות שחוברו יחדיו, טראבן וטרארבך, מגלה את האחוזות המפוארות שבנו לעצמם סוחרי היין האמידים, רבות מהן בסגנון אר-נובו.

טראבן-טרארבך. בתמונה העליונה: רחוב בעיירה; בתמונה התחתונה: תצוגה במרתף יין היסטורי

בבניין ששימש כיקב' גם הוא בסגנון אר-נובו' נמצא מוזיאון מפתיע, שספק אם ציפיתם לפגוש דווקא ליד נהר המוזל. מוזיאון בודהה מציג תמונות, פסלים ופריטים נוספים רבים שלוקחים את המבקרים למסע מרתק בנבכי הבודהיזם. הקים אותו חוקר תרבות אסיה ואספן אמנות מקומי. מלבד שטח תצוגה ענקי, המוזיאון כולל גם גינת גג שממנה אפשר להשקיף על הנהר ועל הפסל הגדול של בודהה שבחזית המבנה. כתובת: Bruno Möhring Platz 1, אתר

הנוף ליד הכפר ברם. גם ביום סגריר אי אפשר לעמוד בפני קסמו של נהר המוזל

לפני הפרידה מהאזור המקסים הזה, כדאי לדעת: המקומות שמוזכרים כאן הם רק קומץ ממה שעמק המוזל מציע למטיילים בו. מידע מקיף על האתרים, העיירות, הטירות, מסלולי ההליכה והרכיבה על אופניים, הפעילויות והאירועים תמצאו כאן >>.

איפה לנים?

בעמק המוזל לא חסרות עיירות קסומות שבהן אפשר ללון. אנחנו התמקמנו בטראבן-טרארבך, ממנה יצאנו בכל יום לטיולים לאורך הנהר ובסביבתו. בין המלונות והצימרים שבעיירה נמליץ על שניים וכפי שמעידים הציונים הגבוהים שקיבלו באתרי ביקורות גולשים, אנחנו לא היחידים שנהנינו שם.
Moselschlösschen Spa & Resort, מלון ספא יוקרתי המיועד למבוגרים בלבד והשוכן על גדת המוזל סמוך לגשר שמחבר בין שתי העיירות. המלון מוקף בגנים מטופחים וכולל 61 חדרים וסוויטות, חלקם עם מרפסות שמשקיפות לנהר. מרכז הספא החדש והמפואר מציע בריכה מקורה ובריכת אינסוף חיצונית, סאונות, חדרי טיפולים, חמאם, חדר כושר ואזורי רגיעה שלווים מול הנוף. האורחים יכולים להשתתף במגוון פעילויות, מטיולים מודרכים ברגל או באופניים ועד שיעורי יוגה. כתובת: An d. Mosel 15, Traben-Trarbach, אתר

מלון Moselschlosschen בטראבן-טרארבך. למחפשים חופשת ספא רגועה מול הנוף

Romantik Jugendstilhotel Bellevue נמצא במבנה היסטורי משנת 1903, בעיצוב אלגנטי בסגנון אר-נובו. בשנים האחרונות נוספו למבנה המקורי עוד כמה מבנים סמוכים, שביחד יוצרים מלון נעים במיוחד. באגפים החדשים יש חדרים וסוויטות בעיצוב אקלקטי מלבב, חלקם עם מרפסות רחבות ידיים שצופות לנהר. בנוסף לבריכה פנימית, סאונה וחדר כושר, המלון מתהדר במסעדת שף מצוינת שמקושטת בעיטורי אר-נובו ססגוניים. כתובת: An d. Mosel 11, אתר

מלון בלוויי בטראבן-טרארבך ממוקם במבנה מ-1903, בסגנון אר-נובו

זמן קצר לפני שאנחנו נפרדים מהמוזל וממשיכים ליעדים אחרים, גילינו עוד דבר מה לא צפוי. מתיאס גנטר, הבעלים של שני המלונות שהוזכרו כאן, הוא אספן נלהב של מכוניות אמפיביות, כאלה שיכולות לנסוע בכביש ובאותה קלות גם במים. קשה לתאר כמה מרנינה הנסיעה-שייט במכונית בצבע טורקיז בוהק משנת 1963. הטיול שגנטר מציע (לא בנהיגה עצמית, אין סיכוי שהוא ימסור את ההגה לידיים זרות) כולל נסיעה קצרה על גדת הנהר, ירידה אל המים ושייט חווייתי בנופים מקסימים, והכל בלוויית יין מבעבע ומתאבנים קטנים ואלגנטיים.

טיול-שייט כזה עולה 195 אירו לאורחי המלונות שלו (במכונית נכנסים שלושה עד ארבעה נוסעים), אנשים מבחוץ ישלמו 245 אירו עבור התענוג. הרפתקה לא זולה, אין ספק, אבל בהחלט מהנה ולא שגרתית. אפשר להזמין סיור במכונית אמפיבית דרך אחד המלונות המוזכרים לעיל.

טעימת יינות, אחת הפעילויות המהנות שתגלו במהלך טיול לאורך המוזל

הפוסט טיול לאורך נהר המוזל בגרמניה הופיע ראשון במסע אחר

מה הקשר בין האלפים האוסטרים, עם פלגי מים, כרי דשא ופסגות נישאות ולערבה המדברית והצחיחה שלנו, שבקיץ הטמפרטורות מטפסות בה ל-40 מעלות?  התשובה מורכבת משתי מילים באנגלית – summer card. בעמק אוץ, כמו במקומות אחרים באירופה, שבהם התיירות היא בעיקר עונתית, גילו שכרטיס הטבות המעניק כניסה בחינם לאטרקציות מובילות, מושך מטיילים לאזור גם מחוץ לעונת התיירות. הכרטיס מיטיב עם כל הצדדים: הוא מעניק הטבות שוות למטיילים, ובו בזמן מאפשר פרנסה לאורך כל השנה לאנשים העוסקים בתיירות, גם בעונות שעד כה נחשבו חלשות. ומה שעובד בחבל טירול, למה שלא יעבוד גם בערבה הדרומית, שבקיץ היא מחוץ לתחום מבחינת רוב המטיילים?

מצאו את ההבדלים… למעלה: עמק אוץ באוסטריה (צילום: שאטרסטוק), למטה: הערבה הדרומית (צילום: רותם בר כהן). למרות השוני הרב, שני האזורים מחפשים דרכים למשוך מטיילים גם מחוץ לעונת התיירות

כך נולד הרעיון לכרטיס קיץ, Summer Card, מיוחד לערבה. משלחת של אנשים מתחום התיירות בערבה יצאה לטירול, עשתה עבודת שטח מקיפה וחזרה עם תובנות לגבי הכרטיס וכיצד ניתן ליישם אותו באופן שיהפוך את האזור מכזה שחולפים על פניו בדרך לאילת למקום שכדאי וראוי לעצור בו, לטייל, לטעום, לחוות ולבלות. אז איך זה עובד? כל הפרטים במסגרת בסוף הכתבה. בינתיים, נעיף מבט בכמה דברים נהדרים שהערבה מציעה למי שייקח את הזמן להכיר את אוצרותיה גם בקיץ.

עם השקיעה, כשחום הקיץ מפנה מקום לקרירות מדברית נעימה, אין כמו טיול רגלי בנופי הערבה

עקבות בחול ויין אורגני

קיבוץ נאות סמדר, סמוך לצומת שיזפון בכביש 40, אולי פחות מוכר לממהרים להגיע אל אילת, אבל שווה מאוד לעצור בו, ודאי אם רכשתם את כרטיס הקיץ. מתחילים בהתרעננות בפונדק נאות סמדר, שנמצא לפני הכניסה לקיבוץ לבאים מכיוון מצפה רמון. הפונדק מציע מקומות ישיבה בחלל ממוזג ושולחנות בחוץ, בצל העצים. המסעדה הצמחונית מציעה סלטים נהדרים, ממרחים, מאפים ולחמים מתוצרת בית, עוגות ועוגיות, כדורי תמרים, תה צמחים וקפה מצוין למי שזקוק לקצת קפאין בסוף הארוחה. את האוכל אפשר לוות ביינות האורגנים מהיקב המקומי, שעוד נגיע גם אליו. בצמוד למסעדה יש חנות משק שבה אפשר לקנות מוצרים אורגניים מקומיים – גבינות, יינות, תבלינים, מוצרי קוסמטיקה ועוד.

אחרי ששתיתם, שבעתם ואולי קניתם דבר או שניים לדרך, כדאי לבקר בבית האומנויות שנמצא בלב הקיבוץ. לא תוכלו לפספס אותו, המגדל הורוד והמעוטר תופס מיד את העין. במבנה המיוחד, שחברי הקיבוץ בנו במו ידיהם לאורך יותר מעשור, יש סדנאות של אומנים מקומיים וגלריה שמציגה את העבודות שלהם. כדאי מאוד לטפס במדרגות אל המרפסת בראש המגדל, לתצפית מקסימה על הקיבוץ, השטחים החקלאיים והמדבר שמעבר להם.

נאות סמדר. בית האומניות והנוף הנשקף מראש המגדל

במרחק קצרצר מבית האומניות נמצא יקב נאות סמדר, שבו מייצרים יינות אורגנים מענבים שגדלים בכרם של הקיבוץ. לאוהבי טריוויה כדאי לדעת שזהו הכרם האורגני הכי דרומי בישראל. התנאים המדבריים אחראים ליינות בעלי טעם ייחודי, ואפשר לטעום מהם כאן.

אם אתם מטיילים בהרכב משפחתי, אל תחמיצו את הסדנה "בעקבות העקבות" שמעביר בחן רב דני רונן, גשש, חובב טבע ומספר סיפורים. במהלך הסיור בשטח תלמדו לזהות עקבות של בעלי חיים שעברו כאן, תשמעו סיפורים משעשעים ומרתקים על שועלים, פראים, צבאים וקרקלים ותסיימו בבית האומנויות בסדנת יציקה של עקבה בגבס.

סיור "בעקבות העקבות" בנאות סמדר. שילוב של גששות, אהבת טבע וסיפורים מרתקים ומשעשעים על בעלי חיים

מה בכרטיס? בנאות סמדר הסאמר קארד מעניק ארבע הטבות: קפה ומאפה או כדור תמרים בפונדק נאות סמדר, ביקור בבית האומנויות וביקב, השתתפות בפעילות "בעקבות העקבות" וצפייה בכוכבים. הלנים באירוח הקיבוצי של נאות סמדר מקבלים את הכרטיס במתנה.

תמרים וראמים

בדרך לעצירה הבאה שלנו הרגשנו צורך עז במשהו מתוק. סילאניה, חנות ומפעל בוטיק לייצור סילאן אורגני של קיבוץ סמר, סיפקה את השאיפה הזאת באופן הכי טבעי שיש. בחנות הנעימה גילינו זנים שונים של תמרים שמגדלים בסמר, טעמנו מהם ולא ויתרנו על טעימות סילאן שמייצרים במקום מכל אחד מהזנים האלה. חבילת תמרים אורגניים לדרך (כלולה בכרטיס הקיץ) סגרה את הפינה.

זנים שונים של תמרים בסילאניה בקיבוץ סמר

נסיעה קצרצרה מסמר מביאה אל שמורת חי בר יטבתה. בשמורה המדברית נמצאים בעלי חיים שחיו כאן בעבר והושבו לבית הגידול המקורי שלהם: ראמים לבנים, צבאים, פראים, יענים ועוד. כולם מתהלכים בחופשיות בשטח הפתוח או רובצים להם בנחת בצל עצי השיטה, בעוד שבני האדם הם אלה שנמצאים ב"כלובים", כלומר במכוניות. הסיבוב בשטח השמורה אורך כ-40 דקות, וגם אם בחוץ הטמפרטורות מטפסות מעלה-מעלה, אתם יושבים לכם בנוחות במכונית הפרטית הממוזגת ונהנים מהמראות.

יען זכר וחבורת ראמים לבנים בשמורת חי בר יטבתה. בעלי החיים חופשיים בשטח המדברי

מה בכרטיס? כניסה חופשית למרכז המבקרים של השמורה וסיור עצמאי ברכב הפרטי בשטח הפתוח.

עמודי סלע, מכרות נחושת ובדים עתיקים

אם תשאלו אותי, גולת הכותרת של הערבה הדרומית, ואולי בארץ בכלל, היא פארק תמנע. אם הפעם האחרונה שביקרתם כאן היתה בטיול שנתי או טיול משפחתי לפני כמה עשורים, וכל מה שאתם זוכרים הם בקבוקי החול הצבעוני, הגיע הזמן לחדש את ההיכרות. למעשה, פארק תמנע בעיני הוא מקום שראוי לבקר בו שוב ושוב, מבלי לשבוע מיופיו המפעים.

פארק תמנע. אי אפשר לשבוע מהנוף המפעים

עוד לפני שנכנסים לפארק עצמו, שמים לב לשביל אופניים סלול חדש, שמאפשר למשפחות לצאת לטיול רכיבה לאורכו של הפארק, ממרכז המבקרים ועד לאגם, מסלול של כ-12 ק"מ. לרוכבים מנוסים יש מסלולי סינגל שונים ומאתגרים. שביליסטים שהולכים בשביל ישראל יגלו שהמקטע של השביל העובר בפארק תמנע יפה במיוחד, וגם מאתגר במיוחד.

לכל השאר, שרוצים לגלות את מכמני הפארק בלי לאתגר את עצמם יותר מדי, מומלץ להתחיל במרכז המבקרים החדש והמוצלח, שם תפגשו את ריינג'ר רן, שאת קסמו האישי, כובעו רחב השוליים והמבטא האמריקאי המתגלגל שלו אי אפשר לפספס. באהבה רבה ובסבלנות אין קץ הוא מסביר על הפארק והמסלולים שבו, עונה על שאלות וגם מדריך בעצמו סיורים בנופים שאין שניים להם. בנוסף, במרכז המבקרים אפשר ללמוד על הגיאולוגיה של האזור, על כריית נחושת ועל הממצא הנדיר שבנדירים שהתגלה כאן: אריג בד בן 3,000 שנה צבוע בצבע ארגמן שהופק מחלזונות. פיסות אריג זעירות מוצגות בחדר מיוחד, חשוך וקר מאוד, ולמרות גודלן המיזערי, תרומתן למחקר הארכאולוגי עצומה.

פארק תמנע. נקודה שמעלה זכרונות מכביש 66 בארצות הברית…

בהתאם להעדפות וליכולות הפיזיות שלכם, אפשר לחצות את פארק תמנע ברכב ורק לעצור ליד כמה מהנקודות הפוטוגניות ביותר, כמו הפטרייה, הקשתות, עמודי שלמה וכדומה. כל אלה מהווים הזדמנות מצוינת לצילומים אינסטגרמיים. עם זאת, מומלץ בחום גם לטייל בשבילי הפארק, בין תצורות הסלע המרהיבות. ומומלץ עוד יותר בחום, בלי קשר לחום הקיץ, להצטרף לסיור מודרך. בקיץ מוצעים כאן סיורי שקיעה, סיורי עששיות וסיורים ליליים, כולם בשעות שבהן השמש יורדת אל מאחורי ההרים וקרירות מדברית נעימה עוטפת את המטיילים.

פארק תמנע. עמודי שלמה מוארים בלילה

אם התלהבתם, כמונו, מכל ההוד וההדר של הטבע, תוכלו להישאר ללון בפארק, לצד האגם. יש כאן חדרי אירוח פשוטים ונעימים, אוהלים משודרגים (גלמפינג), קרוואנים מאובזרים ואפשר גם פשוט להקים את האוהל שלכם במתחם הקמפינג. שמי הלילה זרועים באינספור כוכבים, הזריחה יפה כמעט כמו השקיעה והשקט המושלם מרחיב את הלב וממלא מצברים להמשך היום.

מה בכרטיס? הסאמר קארד מקנה כניסה לפארק תמנע למשך שבוע ימים ברצף (כך שתוכלו לחזור לכאן כמה פעמים במהלך החופשה), חוברת "ג'וניור ריינג'ר" המציעה פעילויות לילדים ובקבוק למילוי חול צבעוני למזכרת. אפשר לסרוק את הכרטיס פעם נוספת ולקבל במתנה את אחד הסיורים המוצעים כאן בקיץ – הרפתקה לילית, עששיות או סיור שקיעה.

לטפס, לגלוש, לצפות בציפורים

מתקרבים לאילת? גם כאן מחכות כמה אטרקציות מוצלחות. אם אתם אוהבי אתגרים ופחד גבהים מכם והלאה, פארק טופ 94 מציע קירות טיפוס ברמות קושי שונות, פארק חבלים תלוי באוויר (לא פשוט בכלל!), מקפצת נינג'ה, ירי בחץ וקשת ועוד, והכל בתוך מתחם מקורה וממוזג.

קיר טיפוס בטופ 94, מתחם מלהיב לאוהבי אתגרים נטולי פחד גבהים

בקיבוץ אילות תמצאו את פארק המים יו ספלאש שהוא חלק ממלון יו ספלאש של רשת פתאל. בפארק יש מגלשות מים מתפתלות, בריכת שחייה, מתחם מים לפעוטות, אזור אקסטרים ועוד.

פארק המים יו ספלאש. עצירה רטובה בדרך דרומה

פארק הצפרות מצפון לאילת הוא עוד מקום אהוב עלי במיוחד, כזה שאני מקפידה לבקר בו בכל פעם שאני מגיעה לאזור. הכניסה לפארק היא ללא תשלום ואפשר לסייר בו באופן עצמאי בין בריכות מים וצמחייה מדברית ולצפות בציפורים שזאת תחנת עצירה חשובה עבורן בעת הנדידה. אם תרצו להעמיק את הידע על נדידה, ציפורים, טיבוע ועוד – מומלץ מאוד להצטרף לסיור מודרך בפארק, שבסופו נוסעים לבריכות המלח שבשמורת עברונה. בבריכות אפשר לצפות בלהקות של  פלמינגו ורדרדים. ועם קצת מזל, תזכו לראות גם את האחד היחיד והמיוחד, פלמינגו שחור, שככל הידוע אין עוד כמוהו בעולם כולו!

נועם וייס, מנהל פארק הצפרות, עם אחת מדיירות הפארק בעלות הכנף

מה בכרטיס? בטופ 94 – מסלול הרפתקני עם שבעה מתקנים שונים; בפארק המים יו ספלאש – כניסה למתחם; בפארק הצפרות – סיור מודרך לבריכות הפלמינגו.

הפוסט קיץ בערבה: זמן טיול הופיע ראשון במסע אחר

בין אם תרצו לבלות יותר מכמה שעות בירושלים, כדי להכיר פינות שטרם היכרתם, או פשוט להירגע מול נופים שכמו יצאו מגלויה, למה שלא תישארו ללון? לאחרונה חזרנו לירושלים, אל מלון שאנחנו מחבבים במיוחד. מלון ענבל, בשכונת טלביה השלווה, סמוך לגן הפעמון ומול העיר העתיקה, הוא אחד המלונות הוותיקים והנחשבים בירושלים. תכנן אותו לפני 40 שנה האדריכל וחתן פרס ישראל יעקב רכטר בהשראת האדריכלות הביזנטית, באופן שמדמה מצודה. המלון, שמדורג בחמישה כוכבים דה לוקס, אירח לאורך השנים אנשי רוח, אמנים ומנהיגים מהארץ ומהעולם.

הבריכה במלון ענבל משקיפה על חומות העיר העתיקה | צילום: אביעד תבל

במלון ענבל יש 331 חדרים וסוויטות, שנעים מחדרי סטנדרט בגודל 24 מ"ר ועד לסוויטה נשיאותית המשתרעת על שטח של 110 מ"ר עם מרפסת של 61 מ"ר. בשנים האחרונות הוא עבר מתיחת פנים מקיפה תחת שרביטם של האדריכל מייקל שוורץ והמעצב מיכאל אזולאי, ונוספו לו צבעים, חומרים וטקסטורות המחברים אותו לעיר ולאווירה הייחודית שלה. בין השאר, לחדרים ולחללים הציבוריים נוספו תקרות עץ, שטיחים באריגה מקומית, רקמות אתיופיות ממוסגרות ועוד.

חצר פנימית במלון. העיצוב מתכתב עם האווירה הירושלמית הייחודית | צילום: עודד סמדר

עד כמה שהחדרים נוחים ומפנקים, האפשרויות הקולינריות הרבות מפתות לצאת מהחדר ולרדת לקומת הלובי. נתחיל בארוחת הבוקר, שמוגשת בחלל הצופה לחצר פנימית מצד אחד ולבריכה מן הצד השני. במזנוני הבופה מחכים לסועדים שלל סלטים, כולל חומוס טוב למי שלא יכול לוותר, גבינות, ביצים, ממרחים, לחמים ועוד. גם אם אתם סופרים בקפדנות קלוריות, ותרו לעצמכם הפעם (בכל זאת, אתם בחופשה) ותטעמו מהמאפים המלוחים הנהדרים.

הנוף ממרפסת החדר שלנו במלון ענבל | צילום: רותם בר כהן

אחרי בילוי בבריכה ובספא של המלון וטיול בעיר (המלצה אישית: טיילת ארמון הנציב לפנורמה שאין שנייה לה, והספרייה הלאומית החדשה שהעיצוב שלה מרתק לא פחות מהספרים שהיא אוצרת) חזרו למנוחה קצרה. ואז, שוב הגיע הזמן לאוכל טוב. למרבה השמחה אין צורך להרחיק.

מסעדת 02 | צילום יונתן בן חיים

מסעדת 02, בניצוחו של השף אברהם פרייזן, מציעה תפריט המשלב בין אוכל ירושלמי עדתי אותנטי לביצוע והגשה עכשוויים. התפריט מחולק לסעיפים כמו אדמה, ים, משק וגחלים. פתחנו בשתי מנות אדמה – סלט כרישה צלויה עם עגבניות שרי וקרעי לחם, ורוסט דלעת על מצע של אחו בלנקו. שתיהן היו מצוינות. מרוצים בחלקנו עברנו לסעיף המשק, וחלקנו מנה של צ'וריסו על מצע עסידה (תבשיל דגנים הנפוץ בקרב יהודי צפון אפריקה).  צוואר טלה מפורק על מצע של גרגרי חומוס וצנוברים ונתח קצבים עם פאבה של אפונה צהובה השאירו אותנו שבעים  ושמחים עד מאוד. את האוכל ליווינו ללוות ביין לבן של יקב עגור. בשונה ממסעדות רבות בארץ, שבהם תפריט היינות מורכב בעיקר מיינות בינלאומיים, כאן משמח לגלות שכל היינות הם מיקבים ישראלים. למי שמעדיף, יש גם בירות ישראליות, בהן כמובן בירה שפירא, שהחלה את דרכה בדירה הירושלמית של האחים שפירא.

מסעדת 02, השף אברהם פרייזן בפעולה | צילום: עוז אוחיון

בסיום הארוחה ולפני שאתם מתכננים לחזור לחדר, קבלו המלצה חמה: צעדים ספורים ממסעדת 02 יביאו אתכם לדלת עץ גדולה שמאחוריה מסתתר בר 22 החדש. זהו בר קוקטיילים אינטימי עם תפריט עשיר של אלכוהול ולצדו תפריט אוכל מעניין ומושקע, עם מנות שהולכות נהדר עם המשקאות. אתם יכולים לספר לברמן איזה סוג קוקטייל אתם אוהבים ועל בסיס איזה אלכוהול ולסמוך עליו שיכין לכם גרסה מפתיעה ומיוחדת מתוך שלל בקבוקים, טפטפות ותרסיסים. או שפשוט תזמינו אחד מארבעת קוקטיילי הבית. למי שאוהב טעמים טרופיים חמצמצים, מומלץ בחום לבחור את Market Charm, שילוב של רום מתובל, דבש, מחית פסיפלורה ומיץ ליים.

קוקטייל יצירתי בבר 22, הבר הסודי ששווה לגלות | צילום: עוז אוחיון

למרות הארוחה המשובחת שאכלנו זה עתה ב-02, לא התאפקנו וטעמנו מהקרקרים המופלאים שמכינים במקום לצד שתי מנות מצוינות, סביצ'ה סלמון וקרפצ'יו בקר. אחרי כל האוכל והאלכוהול, כמה משמח שהמיטה הנוחה נמצאת במרחק נסיעה קצרצרה במעלית…

מידע שימושי: מלון ענבל נמצא ברחוב ז'בוטינסקי 3, ירושלים, אתר. מסעדת 02 נמצאת במלון, אפשר להתרשם מתפריט לדוגמה כאן. למסעדה ולבר 22 יש להזמין מקומות מראש בקבלה או דרך אתר ההזמנות.

בתמונה הפותחת: מלון ענבל ממעוף הציפור, צילום אבי רום

הפוסט לילה ויום במלון ירושלמי מצטיין הופיע ראשון במסע אחר

לקריאה נוספת:

• המסעדות הכי טובות בנמלי תעופה בעולם
• הכנות לטיול – איך להימנע מטעויות נפוצות
• איך להעביר את הזמן בשדה התעופה

במקום הראשון: נמל התעופה חמד, קטר

נמל התעופה הבינלאומי של קטר (Hamad International Airport) שנפתח ב-2014 נחשב לנמל התעופה הטוב ביותר במזרח התיכון וב-2024 הוא הוכתר גם כנמל התעופה הטוב בעולם. נמל התעופה אמנם אינו מאוד גדול – יש בו רק טרמינל אחד – והיצע האטרקציות בו מצומצם יחסית לזה של שני הבאים אחריו ברשימה, אבל הוא אחד המרשימים בעולם מבחינה ארכיטקטונית, וכשתיכנסו אליו תרגישו שנכנסתם למלון חמישה כוכבים.

נמל התעופה הבינלאומי של קטר. כמו מלון חמישה כוכבים | צילום: Sorbis / Shutterstock.com

אחת ההפתעות הנעימות בנמל התעופה היא גן טרופי מקסים עם למעלה מ-25 אלף מיני צמחים. לטובת הנוסעים שמעוניינים להירגע בזמן קונקשן ארוך, יש בשדה התעופה ספא עם בריכה מחוממת, חדר כושר ומגוון טיפולים. שדה התעופה הוכתר גם כטוב בעולם בכל הנוגע לקניות – בדיוטי פרי שלו יש היצע גדול במיוחד של חנויות אופנה, קוסמטיקה ובשמים, תכשיטים, שוקולד וצעצועים של המותגים המובילים בעולם. ואם אתם רעבים תמצאו פה, לצד מסעדות המזון המהיר הרגילות, גם את המסעדות של השף גורדון רמזי. לטובת הצעירים שבחבורה יש כן חמישה מתחמי משחקים לילדים, עם מתקני שעשועים וטיפוס, צעצועים, טלוויזיות וגלישה באינטרנט.

לידיעת הנוסעים: גן טרופי, ספא, בריכה מחוממת, חדר כושר, אולם סקווש, מתחמי משחקים לילדים.

הגן הבוטני בנמל התעופה של דוחה | צילום: Q world / Shutterstock.com

במקום השני: שדה התעופה צ'אנגי בסינגפור

הזוכה המתמיד, שנה אחרי שנה, בתואר אחד משדות התעופה הטובים בעולם (לרוב במיקום הראשון או השני) הוא שדה התעופה הנוצץ של סינגפור. השדה מכיל ארבעה טרמינלים (טרמינל חמישי מתוכנן להיפתח ב-2030) ויש בו כל כך הרבה פעילויות ופינוקים שסביר להניח שלא תספיקו ליהנות מכולם, אפילו אם הגעתם זמן רב לפני הטיסה. למעשה, מבקרים רבים בסינגפור מחשיבים את שדה התעופה כאטרקציה בפני עצמה. מה שמוצלח כאן, מעבר למגוון הגדול מאוד, הוא שבכל אחד מהטרמינלים תמצאו משהו מיוחד לעשות. בטרמינל 1, למשל, בקומת הגג יש בריכת שחייה המשקיפה על מסלולי ההמראות, עם כיסאות נוח פזורים מסביבה ובר צמוד. טבילה קצרה במים, קוקטייל לצד הבריכה ומטוסים ממריאים מעל – קשה לחשוב על דרך מוצלחת יותר להעביר את הזמן. להירגעות נוספת קפצו לספא – בטרמינל 1 ו-2 תוכלו לקבל שלל עיסויים וטיפולי ספא מענגים, בטרמינל 3 – טיפולי רפלקסולוגיה.

גנים מרהיבים בנמל התעופה צ'אנגי | צילום: DerekTeo / Shutterstock.com

כידוע, אין כמו צמחים כדי להרגיע ולהרחיב את הלב. בצ'אנגי התחום הזה מפותח במיוחד: בשדה התעופה יש עשרה גנים נהדרים. ההיצע כולל גן קקטוסים, עם יותר מ-40 סוגים של קקטוסים וסוקולנטיים; גן סחלבים, גן חבצלות מים, גן חמניות, גן פרפרים עם יותר מאלף פרפרים, יער טרופי ובו מפל המים המקורה הגבוה בעולם , גן קסום המשלב בין פרחים, פסלים, אורות וחיישנים מיוחדים הגורמים למוצגים להתעורר לתחייה ועוד. רוצים לצפות בסרט שזה עתה יצא לאקרנים? בשדה התעופה פועלים בתי קולנוע שמציגים לאורך כל היממה סרטים חדשים (הכניסה בחינם). אוהבים אמנות? ברחבי שדה התעופה פזורים פסלי חוצות אינטראקטיביים ויצירות אמנות מרשימות. שוחרי הרפתקאות? רשת המתוחה בגובה 25 מ' מעל הקרקע תקנה לכם תחושה שאתם מטיילים באוויר.

רשת המתוחה בגובה 25 מ' מעל הקרקע בנמל התעופה צ'אנגי | צילום: DerekTeo / Shutterstock.com

בצ'אנגי דואגים גם לילדים, עם אזורי משחקים מושקעים, פעילויות יצירה ואמנות, מבוך מראות, מבוך צמחים, דגמי ענק של דינוזאורים, קיר טיפוס, וגם מגלשה – הגבוהה בעולם בשדה תעופה, שמתפתלת מגובה 12 מ'.

לידיעת הנוסעים: בריכת שחייה, גן קקטוסים, גן סחלבים, גן פרפרים, גן טרופי, בתי קולנוע, ספא, מגלשה מיוחדת, קיר טיפוס, דגמי דינוזאורים, מבוכך צמחים, מבוך מראות ומתחמי משחקים מושקעים לילדים.

במקום השלישי: שדה התעופה אינ'ציון, דרום קוריאה

שדה התעופה הבינלאומי ליד סיאול, בירת דרום קוריאה, הוא מתחרה ראוי בהחלט לצ'אנגי הסינגפורי, והוא זכה גם בתואר שדה התעופה הטוב ביותר למשפחות. שדה התעופה גדוש בהיצע מסחרר של אטרקציות, כך שיהיה עליכם לתכנן את זמנכם בקפידה כדי שלא תחמיצו את הטיסה שלכם. בשדה יש בתי קולנוע שונים שמקרינים סרטים חדשים ושבעה גנים מקסימים שאפשר לשוטט בהם או לשבת ולהירגע לצד צמחייה ירוקה ופלגי מים. באינצ'יון יש גם כמה הפתעות משמחות ולא צפויות, כמו זירת החלקה על הקרח, מגרש גולף עם 18 חורים, קזינו וחדרי שינה פרטיים למי שחייב להעביר כמה שעות שקטות במצב מאוזן.

שדה התעופה אינצ'יון בהונג קונג | צילום: Mario Hagen / Shutterstock.com

אבל הדבר הבולט ביותר בשדה התעופה הזה הוא הצד התרבותי, שמפותח כאן במיוחד. בקומה 3, באזור חנויות הדיוטי פרי, מתקיימים ארבע פעמים ביום קונצרטים של מוזיקה קלאסית; בקומה הראשונה של טרמינל הנוסעים יש הופעות מוזיקליות בסגנונות שונים – ג'אז, מוזיקה קלה, שירים מתוך מחזות זמר ועוד, לצד מופעים של מוזיקה קוריאנית מסורתית. בחגים ובעונות שיא ניתנים קונצרטים מיוחדים בשעות אחר הצהריים. רוצים עוד קצת אמנות ותרבות? למה שלא תקפצו למוזיאון שנמצא באולם המעבר (Transfer Lounge)? המוזיאון, שפועל בחסות המוזיאון הלאומי של קוריאה (National Museum of Korea), מציג יצירות אמנות ופריטי פולקלור ואומנויות לצד בגדים מסורתיים וחפצים מהארמון של שושלת ג'וסיאון הקוריאנית. בנוסף, בשדה התעופה מתקיימות פעילויות יצירה שונות, לילדים ולמבוגרים, הקשורות למסורות ולאומנויות קוריאניות.

מעבר לכל האטרקציות, אחד היתרונות הבולטים של נמל התעופה אינצ'יון הוא הזמן שלוקח לנוסע לעבור מהכניסה לטרמינל ועד הרגע שבו מגיעים לשער הטיסה – 12 דקות בממוצע לעומת הממוצע העולמי שעומד על 45 דקות.

לידיעת הנוסעים: בתי קולנוע, זירת החלקה על הקרח, מגרש גולף, גנים ירוקים, מוזיאון, קונצרטים של מוזיקה חיה (קלאסית, ג'אז, מוזיקה קוריאנית), פעילויות יצירה לילדים ולמבוגרים.

חוויה תרבותית בנמל התעופה אינצ'יון | צילום: hakanyalicn / Shutterstock.com

והנה עוד כמה שדות תעופה מעניינים עם אטרקציות יוצאות דופן:

שדה התעופה של דובאי (מקום 7)

דובאי באיחוד האמירויות ידועה בפרוייקטי הבנייה הגרנדיוזיים ומנכרי העיניים שבה ושדה התעופה הבינלאומי אינו יוצא דופן בנוף המקומי. נמל התעופה שהוא מהעמוסים בעולם עצום בגודלו, וטרמינל 3 הוא הבניין השני בגודלו בעולם מבחינת שטח בנוי. כיאה לדובאי, נמל התעופה הוא אקסטרווגנזה של זכוכית וזהב, עם פינוקים בכמה רמות מעל המקובל: בריכת שחייה עם ג'קוזי ומכון כושר צמוד, כמה מתחמי ספא, גן זן שבו תוכלו להתחבר לאני הפנימי שלכם, תאי שינה למי שרוצה לעצום עיניים לזמן קצר ומלון חמישה כוכבים מפואר בתוך הטרמינל למי שטיסת ההמשך שלו יוצאת רק למחרת.

ואם לא די בכל אלה, רמת הקניות כאן משאירה את חנויות הדיוטי פרי המקובלות בעולם הרחק מאחור, עם מותגי יוקרה שמאפיינים יותר את השדרה החמישית בניו יורק או את שדרת שאנז אליזה בפריז. היצע המסעדות בשדה התעופה כולל מסעדות עטורות כוכבי מישלן. משפחות ייהנו ממתחם הגיימינג שבו קונוסולות משחק וממתחם למשפחות עם מתקני משחקים לילדים.

לידיעת הנוסעים: בריכת שחייה, גן זן, מתחם גיימינג, מתקני משחק לילדים, מלון.

שדה התעופה של מינכן (מקום 8)

רוב שדות התעופה הטובים בעולם נמצאים באסיה, אבל גם אירופה מתגאה בשדה מוצלח במיוחד, שמדורג גבוה מאוד בדירוגים בינלאומיים. שדה התעופה של מינכן, גרמניה מציע כמה אטרקציות ייחודיות לו. בין השאר, זהו השדה היחיד בעולם שיש בו מבשלת בירה משלו, Airbräu, ולצדה גן בירה גדול ומוצל שבו אפשר לטעום את התוצרת המקומית ולהאזין למוזיקה חיה. מעדיפים פעילות קצת יותר ספורטיבית משתיית בירה? גשו לבריכה המיוחדת לגלישת גלים, שם תוכלו להדהים את הנוסעים האחרים בביצועי הגלישה שלכם או אם אתם מעדיפים להישאר יבשים, תוכלו לשבת על אחד מכיסאות הנוח שלצד הבריכה ולצפות בגולשים המיומנים שכובשים את הגלים הגבוהים. מלבד זאת, בחורף פועלים כאן שוק חג מולד וזירת החלקה על הקרח תחת כיפת השמים.

זירת החלקה על הקרח ושוק חג מולד בנמל התעופה של מינכן | צילום: Mikhail Markovskiy / Shutterstock.com

אם הגעתם זמן רב לפני הטיסה או שיש לכם כמה שעות בין טיסות תוכלו לצאת לסיור מודרך (בגרמנית) ברחבי השדה. הסיור, שנערך פעם ביום בשעה 14:30, כולל נסיעה באוטובוס מיוחד לאורך מסלול של 12 ק"מ, דרך שני הטרמינלים, אזורי השירות, האנגר המטוסים ועוד. הסיור היומי אורך 50 דקות, בסופי שבוע ובחגים מתקיימים סיורים מיוחדים בני שעה וחצי. ילדים וחובבי טיסה ייהנו ב-Visitors Park, פארק ירוק ורחב ידיים עם מתקני משחקים, מטוס היסטורי והליקופטר המשמש להצלה, מתחם של מיני גולף, גבעה המשקיפה על המסלולים ועוד. הפרק פתוח לאורך כל היממה וגם מי שאינו טס יכול לבקר בו. בנוסף לפארק, ברחבי השדה פזורות פינות פעילות ומשחקים לילדים. במתחם הגדול שבין שני הטרמינלים תמצאו שפע של חנויות, מסעדות ובתי קפה ומתקיימים כאן גם אירועים מיוחדים, כמו תחרויות גלישה ומסיבות בחגים.

לידיעת הנוסעים: מבשלת בירה, גן בירה עם מוזיקה חיה, בריכת גלים לגולשים, זירת החלקה על הקרח, פארק עם מתקני משחקים וגבעת צפייה על השדה, סיורים מודרכים בשדה התעופה.

מבשלת בירה בנמל התעופה של מינכן | צילום: PIRAMON SIENGCHAREON / Shutterstock.com

שדה התעופה של הונג קונג (מקום 11)

עוד שדה תעופה אסייתי מצטיין, שדה התעופה של הונג קונג (סין), מציע כל מיני אפשרויות בילוי לנוסעים, שהמפורסמת בהן היא קולנוע איימקס, הגדול בהונג קונג, עם 350 כיסאות וסרטים בשלושה ממדים. בנוסף, אפשר להעביר את הזמן בכיף ב-The Aviation Discovery Centre, מרכז שמספק פעילויות אינטראקטיביות בתחום התעופה. לילדים מחכה חוויה מיוחדת בפארק חלומות מתגשמים – אחרי שהתלבשו בתלבושת של בעל מקצוע לפי בחירתם הם משתתפים בפעילויות שמלמדות אותם על אותו המקצוע. גם הצד האמנותי אינו מוזנח כאן עם תערוכות מתחלפות – צילום, ציור, פסול ומיצבים – בהם מיצבי אמנות דיגיטלית מרשימים. התערוכות מוצגות באולמות שונים, חלקן באזורים הפתוחים לקהל הרחב, אחרות מוצגות באזור הדיוטי פרי ומיועדות לנוסעים שעברו בדיקת דרכונים.

מיצגי אמנות פזורים בנמל התעופה הבינלאומי של הונג קונג | צילום: Rick Siu / Shutterstock.com

כדי להנעים את זמנם של המחכים לטיסה יש גם מופעים מוזיקליים, שמתחלפים כמה פעמים בשנה. כמו נמלי תעופה  אסייתיים אחרים, גם כאן יש כמה גנים יפים, בהם גן פריחת דובדבן שבו פריחה יפה בפברואר-מרץ, גני פסלים ועוד. שדה התעופה של הונג קונג נחשב גן עדן לחובבי קניות ואוכל, עם היצע גדול במיוחד של חנויות ומסעדות. כמחצית מכל המסעדות בשדה התעופה משתתפות בתוכנית מיוחדת ששמה דגש על אוכל בריא, עם מבחר גדול של מנות צמחוניות.

לידיעת הנוסעים: קולנוע אייקס, מרכז בעלי מקצוע לילדים, מגרש גולף, תערוכות ומופעים מוזיקליים ויותר מ-250 חנויות.

שדה התעופה הבינלאומי בוונקובר (מקום 17)

שדה התעופה של ונקובר, קנדה הוא היחיד בצפון אמריקה שמככב ברשימת עשרים הטובים. בנוסף, הוא הוכרז גם כנקי ביותר בצפון אמריקה. שדה התעופה משקיף על הים ומציע לנוסעים חוויה מימית נוספת: אקווריום עצום ממדים שבתוכו שוחים יותר מ-5,000 דגים ויצורים ימיים נוספים. בשדה יש ארבעה אזורי משחק לילדים ומבחר גדול במיוחד של מסעדות ובתי קפה, והוא מעוטר ביצירות של אמנות ילידית ועמודי טוטם.

לידיעת הנוסעים: אקווריום עצום, יצירות אמנות ילידית, אזורי משחק לילדים, בית מלון, ספא

הפוסט שדות התעופה הכי טובים בעולם הופיע ראשון במסע אחר

פינה בלובי של ג'ייקוב מודיעין. חלונות ענקיים מציפים את החלל באור

למלון החדש במודיעין יש לא מעט יתרונות: הוא נמצא במרחק הליכה קצרצר מתחנת הרכבת של מודיעין, שהיא עצמה נמצאת במרחק תחנה אחת מנתב"ג. כך שהוא אידיאלי לתיירים, לצוותי אוויר ולאלה מאיתנו שצריכים להגיע לנמל התעופה בשעת בוקר מוקדמת ולא רוצים להתחיל את היום, שגם ככה יהיה ארוך, בנסיעה מייגעת לנתב"ג. גם המיקום של מודיעין, באמצע הדרך בין תל אביב לירושלים, מהווה נקודת מפגש נוחה לכנסים, אירועים עסקיים וחגיגות משפחתיות, או כל מאורע אחר שבו מתכנסים אנשים מרחבי הארץ. עינת גנון, מנכ"לית המלון וסמנכ"לית הרשת מספרת שחודש לפני הפתיחה, כבר הגיעו פניות רבות ונסגרו כמה אירועים, דבר המעיד כי הצורך קיים.

רחבת המלון מעוטרת בערוגות פורחות

מה תגלו אם תגיעו לכאן לאירוע משפחתי, כנס חברה או פשוט ללילה רגוע במלון שזה עתה "יצא מהניילונים"? בג'ייקוב מודיעין יש 85 חדרים וסוויטות, הפזורים בשתי קומות, בהם חדרי גן עם דק עץ צמוד. החדרים מעוצבים בקווים נקיים ועכשוויים, עם תוספות חינניות כמו כיסאות קש בסגנון רטרו, שולחנות קטנים עגולים ואגרטלי פרחים. כמצופה ממלון שמתאים לאנשי עסקים, יש פה חדרי ישיבות ואולמות כנסים, אבל לא תמצאו שמץ מהאווירה הרשמית והעיצוב המשמים שמאפיינים לעיתים מלונות עסקים. החללים הציבוריים מזמינים וחמימים, עם ריצוף מיוחד, חלונות ענקיים ותקרות גבוהות שמהן משתלשלות מנורות מעוצבות. יש בית כנסת, בהמשך השנה ייפתח ספא, והבר והמסעדה, שנכון לעכשיו מיועדים לאורחים, יפתחו בקרוב לציבור הרחב. אחרי שטעמתי כמה מהמטעמים שיוצאים מהמטבח, אני יכולה להעיד שבהחלט יש לתושבי העיר למה לצפות.

חדר בג'ייקוב מודיעין. עיצוב עכשווי עם נגיעות רטרו מקסימות

המיקום של המלון מאפשר ללכת ברגל לתחנת הרכבת, לחנויות ולאזורי בילוי. במרחק לא גדול מהמלון נמצאים כמה אתרי טבע מקסימים, בהם יער בן שמן (אל תשכחו להצטייד במצרכים לפיקניק, ואולי גם להביא את האופניים שלכם…), אטרקציות משפחתיות, דוגמת פארק הנופש והספורט מודיעין שמכיל פארק מים ובקרוב ייפתח בו גם מרכז טיפוס אולימפי, ואתרי עתיקות רבים בעיר עצמה ובסביבתה.

למרות שהמלון מותאם לאנשי עסקים, אין בו דבר מהרשמיות או האפרוריות שמוצאים לעיתים במלונות עסקים

מידע שימושי: מלון ג'ייקוב מודיעין נמצא במתחם מערב החדש של קבוצת עזריאלי, ברחוב ערער 13, מודיעין טלפון: 076-5321199, אתר

בתמונה הפותחת: הלובי של ג'ייקוב מודיעין, צילום: סימפלקס

הפוסט מלון ראשון נפתח במודיעין הופיע ראשון במסע אחר