אז בואו נתחיל. הארכיפלג של האיים הקנריים כולל 13 איים, הממוקמים אל מול חופי מרוקו הדרומיים, כשהאי הקרוב ביותר מרוחק כ-100 ק"מ מהחוף האפריקאי. שבעה מהאיים הם גדולים ומיושבים, כנראה כבר מלפני 10,000 שנים ויותר, וחמישה הם "איונים" קטנים. הארכיפלג מחולק היום לשתי פרובינציות של ספרד, וזה בשל מאבקי חמולות בין האיים: איים מזרחיים, שאי הראשי שלהם הוא גראן קנריה, והאיים המערביים שאי הראשי שלהם הוא טנריף. שטחם של האיים יחדיו הוא 7,400 קמ"ר (1/3 משטח מדינת ישראל בקו הירוק) ואוכלוסייתם מונה 2.1 מיליון איש בסך הכל.

נופים מהפנטים באי גראן קנריה. מתוך 13 איים בארכיפלג, רק שבעה מיושבים | צילומים: שאטרסטוק

עד ההשתלטות והכיבוש הפורטוגזי והספרדי במאה ה-15 חיו כאן ילידים, שמקורם ככל הנראה בשבטים הברברים שבאפריקה; אלו נדחקו משם כנראה בשל סכסוך שבטים, והגיעו אל האיים, חיו כאן מבודדים, כשהם יוצרים חברה בה יש היררכיה דתית והיררכיה שלטונית – כשהמרכז הדתי הוא באי גראן קנריה.

החברה הקנרית הקדומה

הילידים השתייכו לממלכות שבטיות, כשבכל אי חי שבט או יותר שבראשו מלך. מי שמבקר היום בקנדלריה שבטנריף רואה את פסלי המלכים הטנריפיים כפי שהם תועדו וצוירו על ידי הכובשים הספרדים – לבושי עור, או יותר מדויק עירומים עם כיסויי עור, נושאי כלי מלחמה וכלי עבודה פשוטים ופרימיטיביים, חלקם נראים פראיים למדי, חלקם יותר מעודנים.

פסלי המלכים הטנריפיים בקנדלריה, טנריף. כך הם תוארו על ידי הכובשים הספרדים: עירומים למחצה, נושאים כלי מלחמה וכלי עבודה פשוטים | צילום: MissCharlie / Shutterstock.com

האם כך הם היו באמת במאה ה-15? לא ברור. אבל זה מה שהכובש הספרדי והפורטוגזי רצה לראות – עם בור, פראי וחסר תרבות; כך יכול היה הכובש האירופי לתרץ את מדיניות התירבות והניצור של האוכלוסיות הילידיות באזורי הכיבוש הקולוניאליים. אבל חפירות ארכיאולוגיות ומחקרים אנתרופולוגיים מראים שהחברה הקנרית הקדומה היתה בעלת תרבות מפותחת: שפה, שעד היום נשתמרו בשפה הקנרית הספרדית חלק מן המילים שלה; דת שאמאנית, בה היה אל זכרי בורא ואלה נקבית יוצרת, שדונים ואלי רוע (שחלקם יושבים בהרי הגעש), ומקומות מקודשים אליהם היו מגיעים לפי הלוח המקומי לחוג את חגיהם, לנהוג במנהגיהם, להיפגש עם שאר השבטים ולשמוע את המנהיגים הדתיים; קבורה היררכית: המנהיגים הדתיים נקברו כמומיות מיובשות בעור והונחו בקבריהם עם מנחות ותכשיטים, מנהיגים שנקברו עם כלי נשק ופשוטי העם שנקברו בקברי בודדים ללא מנחות. הם לא נפגשו עם תרבויות אחרות (וכשנפגשו זה לא היה בתנאי שוויון), ולכן לא החליפו רעיונות וטכנולוגיות ולא הכירו את ההמצאות שקידמו את העולם כולו.

חוף בטנריף, הגדול מבין האיים הקנריים

מקור מצוין לעבדים

אותו עם קנרי חי פחד, שהלך וגדל ככל שהשנים נקפו: ספינות שעברו ליד האיים (בעיקר המזרחיים שביניהם) היו "משלימות" את מכסת העבדים שלהם באנשי האיים. כלומר, האיים היו ידועים מקדמת דנא, ופיניקים, יוונים, בני קרת החדשה, מלך מאוריטניה (היום מרוקו ומאוריטניה) יובה ה-2 (שנת 40 לפסה"נ) והמוסלמים (999 לספירה) מזכירים אותם.

הר הגעש לה טבוריינטה בלה פלמה – טיול לים של עננים | צילום ליאור עלמא וקסלר

סחר עבדים היה נהוג לאורך כל ההיסטוריה – מ"עבדים היינו לפרעה במצרים" ועד האימפריות היוונית והרומית והחברה הרנסנסית הנאורה והמתקדמת באירופה – תמיד היו עבדים וסריסים ושפחות. אירופה הפיאודלית נשענה בין השאר על סחר העבדים, שהשלימו את כוח העבודה שנדרש באחוזות לצד האיכרים המקומיים. אותם ימאים, שהיתה להם התחייבות מראש והזמנות מדויקות למספר העבדים שעליהם להביא אל חופי אירופה ואל שווקי העבדים, קנו ושבו וחטפו אותם באפריקה; אבל בעת ההעברה של אותם עבדים טריים, הם מצאו עצמם מאבדים חלק מהם לפגעי המחלות, התשישות והרעב. על מנת להשלים את המכסה הם היו נעצרים בדרך ו"רוכשים" עבדים חדשים. אחד המקומות בדרך היו האיים הקנריים, שם הם היו חוטפים את המקומיים, ואלו למדו להיזהר ולהתריע בפני הפולשים חוטפי בני האדם.

קקטוסים בלנזרוטה. כשספינות הסוחרים נראו באופק, התושבים הילידים נהגו להסתתר והיה נראה כאילו האיים ריקים מאדם

בהרבה איזכורים היסטוריים מתוארים האיים ככאלה שיש בהם בתים, שדות ובעלי חיים (בעיקר כלבים גדולים ושחורים) – ואין נפש חיה! כי הרי "הנפש החיה" (שלמדה שהספינות זה חדשות רעות) הסתתרה כל עוד הזרים עם האוניות היו בקרבת האיים או עליהם.

מגמה זו של סחר עבדים גברה אחרי הכיבוש הספרדי, שכן עם תחילת הקולוניאליזם המודרני, החלו להיבנות אחוזות סוכר, קפה, כותנה וענבים/יין ברחבי העולם החדש ובאפריקה – שדרשו כמות גדולה במיוחד של ידיים עובדות. לצד זה למדו השלטונות הקולוניאליים שניוד אוכלוסייה (בעיקר גברים) וניתוקה מהמשפחה והחברה יעילה לשינויה של החברה ולהכנעת המתנגדים לתהליכים הקולוניאליים. כך מצאו עצמם כל הגברים הילידים שנשארו אחרי כיבוש האיים הקנריים מנוידים לארצות החדשות (האמריקות) או לאירופה. הנשים והילדים שנשארו מאחור הפכו באחת למשרתי האדונים החדשים שהתיישבו באיים – אירופים, בני האצולה הספרדית והאנגלית, שהיו לבעלי האחוזות החדשות "שנוצרו" באיים. הם נדרשו להיות נוצרים טובים, לנהוג באופן "תרבותי" ולשרת, בכל צורה אפשרית – גם בחדר המיטות – את אותם אדונים ושליטים.

מוכר גבינות בטנריף. תושבי האיים הם תוצאה של עירוב גנים בין הכובשים האירופים והילידים | צילום: Salvador Aznar / Shutterstock.com

כך נוצרה באיים חברה חדשה, שהיא ערבוב גנים בין הכובשים האירופים לבין הילידים המקומיים. החוקרים טוענים שבעצם אין באיים היום אוכלוסייה שהיא צאצאית נקייה של אותם ילידים.

מאבק הילידים בכובש הספרדי – אז והיום

מאבק הילידים בספרדים בא לידי ביטוי בשני פרקים היסטוריים, רחוקים זה מזה 400 שנה. הראשון, עם ניסיונות הכיבוש הפורטוגזי (מתחילת המאה ה-15) והספרדי (בסופה של אותה מאה) והשני – במאה ה-20.

במאה ה-15 היו הילידים מפולגים ביניהם אם להיאבק או להיכנע (במטרה להציל את עצמם), אך בסופו של דבר אלו גם אלו הפסידו את המערכה. הנכנעים הובלו אל הספינות ונשלחו אל ארצות רחוקות לעבוד בחוות ובאחוזות, ולא זכו מעולם לחזור לביתם. כיוון שגם קרוא וכתוב לא ידעו, הם גם לא תקשרו עם הנשארים באיים, וגורלם מעולם לא נחקר ביסודיות. אלו שבחרו להילחם עמדו עם קלשונות ומעדרים אל מול רובים ותותחים, וגם להם לא היה כל סיכוי. אך הם הפכו להיות סמל למאבק של הילידים, ושמם נישא בפי כל עולל. היום, באחד מגני לאס פאלמס שבאי גראן קנריה עומד פסל יפיפה המראה את ההתלבטות הילידית – להילחם או להיכנע.

פסל בלאס פאלמס באי גראן קנריה, המראה את ההתלבטות הילידית – להילחם או להיכנע | צילום: ליאור עלמא וקסלר

המאבק השני, אחרי הרבה שנות כיבוש ודיכוי (ותירבות וניצור, ומחיקת כל סממן מקומי-ילידי), היה במאה ה-20 – אחרי שצאצאי הילידים הצטרפו לגל הלאומנות הכלל עולמי ולגל הלאומנות של הקבוצות האתניות בספרד (קטלנים, בסקים ועוד).

ב-1902 קמה תנועה שדרשה מהספרדים לצאת מהאיים ולהחזירם לילידים הגוואנצ'ים (ילידי טנריף בשפתם), וברוח הימים ההם – דוכאה בידי הצבא הספרדי. ב-1964 הוקם ארגון מסודר ע"י גולה ספרדי שחי באלג'יר, עו"ד אנטוניו קוביז'ו – ה-MPAIAC (Movimiento Por La Autodeeterminicion E Independenical Del Archipielago Canario) והחלו מאבקים, שאנחנו לא ממש שמענו עליהם, של הצבא בילידים ובתנועה שהפכה וצברה תאוצה, וב-1975 דוכאה התנגדותם בכוח רב ושני פעילים נהרגו. ארגון MPAIAC הכריז ב-1976 על מאבק מזוין בקולוניאליזם הספרדי וייסד זרוע צבאית FAG (הכוחות המזוינים הגוואנצ'ים). הם החלו לפוצץ מטעני חבלה במקומות שונים, בעיקר באיים, ומ-1977 פוצצו מספר מטענים בטנריף, ונפצעו ונהרגו מספר אנשים. ב-1978 נפצע קוביז'ו עצמו מהתנקשות בחייו ונשאר נכה (ב-1979 הוא גורש מהארגון, והארגון חדל מלהתקיים). ב-1985 חזר קוביז'ו לאיים הקנריים והקים מפלגה קיצונית – הקונגרס הלאומי של האיים הקנריים (CNC), אשר זכתה למושב אחד באי לנזרוטה. ב-2003 הוקם MPAIAC מחדש, אך פעילותו מזערית ורובה אינטרנטית.

פסל של האמן הרב תחומי סזאר מנריקה קברירה, שביקש להראות את יופיים של האיים הקנריים ואת ייחודה של האוכלוסייה הילידית | צילום: Jurek Adamski / Shutterstock.com

במקביל לפעולתו של קוביז'ו, פעל באי לנזרוטה האמן הרב תחומי סזאר מנריקה קברירה (Cesar Manrike Cabrera, 1919–1992), שביקש להראות באמנותו את יופיים של האיים הקנריים ואת ייחודה של האוכלוסייה הילידית. אחרי שנלחם במלחמת האזרחים בספרד בצדו של פרנקו חזר והחל ללמוד אמנות (אדריכלות וציור) וליצור את התודעה הקנרית. ב-1966 הוא כתב: "… יותר מתמיד אני מרגיש נוסטלגיה אמיתית למשמעות האמיתית של דברים. לטוהר של האנשים. לצחיחות של הנוף שלי…". וגם "כשחזרתי… הייתה לי כוונה להפוך את אי-האם שלי (לנזרוטה) לאחד המקומות היפים יותר בכדור הארץ…". הוא קרא לשמור על האדריכלות המסורתית הקנרית – בתים חד קומתיים, צבועי לבן, תריסים ודלתות בצבעי סירות (ירוק, כחול), גינון שמסתמך על הצומח המקומי. הוא פעל בוועדות תכנון שונות לגבי בנייה נמוכה ומינימליסטית, שמירת קו החוף, בנייה לא בבטון ודאג לשמר את הקיים ולדחות הכנסת טכנולוגיות מזהמות לאיים.

בית מסורתי באי לנזרוטה. סזאר קרא לשמור על האדריכלות הקנרית המסורתית: בתים חד קומתיים צבועים לבן עם דלתות וחלונות בכחול או ירוק

פעילותם של קוביז'ו ומנריקה גרמו למודעות גבוהה למקומיות ולילידיות של המקומיים, ולגאווה גדולה שלהם כמחוז נפרד ושונה של ספרד. מחוז נוסף לצד הבסקים, הקטלונים והגליציאנים.

האיים הקנריים היום

כשמטיילים היום באיים הכל כך יפים – איים שחורים בים כחול טורקיזי ורצועות ירוקות של יער – חשים שנמצאים בספרד: שפה, כתב, נצרות קתולית, בנייה קולוניאלית – אך עם איזשהו טוויסט מקומי שונה ומיוחד. יש מילים גוואנצ'יות בשפה, מרכיבים אחרים באוכל, מנהגים שנהגו בעבר ועדיין מתבטאים בהתנהלות האנושית, נועם ונחמדות, ויש לכך ביטוי באמנות המיוחדת המקומית – זו שמוצגת במצודה של ארסיפה, הפסלים הסביבתיים ברחבי האיים ובגניהם והאמנות שמוצגת במוזיאונים ובגלריות. כמעט שניתן לשכוח את מה שעשו האימפריות הקולוניאליות, ובראשם הספרדים, לעולם שלם של תרבויות, במקום מיוחד זה על כדור הארץ.

החגיגות הדתיות הן שילוב של נצרות קתולית עם פולחן בטבע, שהיה נהוג על ידי הילידים הקנריים | צילום ליאור עלמא וקסלר

לפרטים על טיולי עומק גיאוגרפיים באיים הקנריים לחצו כאן >>

___

ליאור עלמא וקסלר – בעלת תואר שני בפרהיסטוריה ובאמנות האסלאם, מדריכת טיולים משנת 1990 באסיה וביעדים נוספים, מדריכה טיולים לאיים הקנריים בחברת איילה גיאוגרפית

הפוסט האיים הקנריים – נופש רגוע או מאבק עיקש להכרה? הופיע ראשון במסע אחר

האי טנריף, הגדול והפופולרי ביותר מבין שבעת האיים הקנריים, שייך לספרד אבל הוא ממוקם באוקיינוס האטלנטי מול חופי מרוקו. מדי שנה מבקרים בטנריף יותר מחמישה מיליון תיירים, בין השאר בזכות מזג האוויר המצוין לאורך כל השנה. טנריף מתאפיין בנופים וולקניים מרהיבים, יערות שופעים, צמחייה ייחודית וחופים נהדרים. צפון האי עשיר בצמחייה, בדרום יש חופים שטופי שמש. חובבי שופינג ישמחו לגלות שהמע"מ בטנריף הוא רק 7%, מה שמאפשר חווית קניות מוצלחת ומשתלמת.

מסלול הליכה בלב יער בצפון האי טנריף | הצילומים באדיבות משרד התיירות של טנריף

טנריף הוא גם יעד מועדף על ידי צוללנים, עם פעילויות רבות הקשורות לצלילה. בחלקו הדרומי של האי ניתן למצוא מגוון אפשרויות לספורט מים, בין השאר גלישת גלים, גלישת רוח, ג'ט סקי ועוד. אבל הים והחופים הם רק חלק אחד מהסיפור: בטנריף ישנם יותר מ-1,500 ק"מ של שבילי הליכה, המתאימים לכל אחד ובכל רמת קושי: מטיולים קלים לאורך קו החוף ועד כאלה, בהרים, המתאימים למטיבי לכת.

ואם אתם אוהבים לחגוג, הקרנבל של טנריף מציע חוויה של פעם בחיים, עם חגיגות שנמשכות שבועיים, עם מוזיקה, תהלוכות ושלל צבעים וטעמים (הקרנבל הקרוב יתקיים בין התאריכים 24 לפברואר עד 10 למרץ).

לצד טבע, נופים וחופים מקסימים, בטנריף יש הרבה אטרקציות למשפחות

גם למשפחות יש הרבה פעילויות ואטרקציות – פארקי מים ופארקי שעשועים, מסלולי קרטינג ועוד. אחת האטרקציות המיוחדות נמצאת בלב יער בצפון האי – פארק ההרפתקאות Forestal Park מציע עשרות מתקנים ופעילויות על העצים, קיר טיפוס, גשרי חבלים ואומגות ועוד. אלה מצטרפים לחופים הידידותיים למשפחות, שמבטיחים חופשה מלאת הנאה וכיף.

הפוסט הישראלים מגלים את טנריף הופיע ראשון במסע אחר

הפוסט החידון הגיאוגרפי – טנריף הופיע ראשון במסע אחר

נקודת המוצא לכל הטיולים היא פוארטו דה לה קרוז (Puerto de la Cruz), עיירת נופש מקסימה בצפון האי, אבל כיוון שהמרחקים בטנריף אינם גדולים במיוחד, גם אם המלון שלכם נמצא באזור אחר תוכלו להגיע למקומות המוזכרים כאן בקלות.

יום 1: הפארק הלאומי טיידה

את היום הראשון של הטיול נקדיש לאתר הטבע המפורסם ביותר בטנריף, הפארק הלאומי טיידה (Parque Nacional del Teide). זהו הפארק הלאומי הגדול ביותר באיים הקנריים ובשל ייחודו הוא הוכרז כאתר מורשת לאומית של אונסק"ו. כדי להגיע אל הפארק, נוסעים מפוארטו דה לה קרוז בכביש TF-5 לכיוון סנטה קרוז, באזור Tacoronte פונים מערבה לכביש T-226 עד La Esperanza ושם נוסעים דרומה על כביש TF-24 עד הכניסה. הנסיעה אורכת כ-70 דקות.

נופיו המהפנטים של פארק טיידה | צילומים בכתבה: שאטרסטוק

נופי הפארק כוללים מכתשים, הרי געש חרוטיים, שדות לבה, סלעים שחורים ואדומים ומצוקים תלולים. לתחושה שהגעתם לעולם שונה ומיוחד תורמת גם הצמחייה הייחודית – בקרקע הוולקנית העשירה במינרלים גדלים עשרות מינים של צמחים אנדמיים, שאפשר למצוא רק בטנריף.

הצמחייה הייחודית, הכוללת עשרות מינים של צמחים אנדמיים, תורמת למראה המיוחד של השמורה

בלבה של השמורה ניצב הר הגעש טיידה, אשר פסגתו המושלגת מתנשאת לגובה 3,718 מטר. זהו ההר הגבוה ביותר באיים הקנריים ולמעשה בספרד כולה, והר הגעש השלישי בגובהו בעולם. רכבל מטפס על ההר, לנקודת תצפית בגובה של 3,600 מ'. הנוף המהפנט, הנגלה מחלונות הרכבל, מגיע לשיאו בנקודת הסיום, עם תצפית מופלאה על הפארק, האזור מסביבו והחופים הדרמטיים של צפון האי. בימים בהירים אפשר לראות מכאן את האיים השכנים. מנקודת התצפית אפשר לטפס ברגל אל הפסגה (בתיאום מראש, כמות מוגבלת של מטיילים מורשים לטפס בכל יום לפסגה) או לצאת לטיולים רגליים קצרים בסביבה. עוד אתר שלא כדאי להחמיץ הוא מכתש לאס קניאדס (Las Cañadas), הנמצא בגובה של 2,000 מ' ואשר קירותיו התלולים יוצרים מראה כובש לב.

הר הגעש טיידה, ההר הגבוה ביותר באיים הקנריים (ובספרד כולה)

יום 2: החוף המערבי – מאיקוד דה לוס וינוס לגרצ'יקו

היום השני מוקדש לטיול נינוח בחוף המערבי של האי. נקודת העצירה הראשונה היא בכפר איקוד דה לוס וינוס (Icod de los Vinos), שאליו מגיעים בנסיעה של כחצי שעה דרומה על כביש TF-5. הכפר מוקף בכרמים והוא משמש מרכז לייצור יין. תמצאו בו יקבים קטנים וחנויות יין וכן מוזיאון מלווסיה (Malvasia), המוקדש ליין המלווסיה המקומי, שם תוכלו ללמוד על תהליך הייצור וליהנות מטעימות. בכפר נמצא גם אחד הסמלים של טנריף – עץ דרקון עתיק שגובהו 22 מטר וגילו נאמד בכאלף שנה.

עץ הדרקון העתיק של איקוד דה לוס וינוס

לא רחוק מהכפר נמצאת אטרקציה מלהיבה ויוצאת דופן – מערת הרוחות (Cueva del Viento), אחת ממערות הלבה הגדולות בעולם. כדי להגיע למערה, נוסעים מאיקוד דה לוס וינוס כעשר דקות דרומה על כביש TF-366. המערה נוצרה בעקבות התפרצות געשית  וזרמי הלבה יצרו בה שלל צורות מעניינות. הכניסה אליה אפשרית רק במסגרת סיור מודרך, האורך כשעתיים, כשאת הדרך החשוכה מאירים פנסי ראש על קסדות המבקרים.

בית העירייה של איקוד דה לוס וינוס

אחרי הסיור במערה ממשיכים בנסיעה מערבה במשך כעשרים דקות על כביש TF-42 עד גרצ'יקו (Garachico), עיר נמל שחרבה בתחילת המאה ה-18 מהתפרצות של הר הגעש טיידה ונבנתה מחדש. מעל העיירה מתנשא מצוק מרשים ובתיה הלבנים גולשים אל חופי הים הסלעיים, שצבעם שחור. אפשר להתרשם משרידי טירה עתיקה מהמאה ה-16, לטבול בבריכות סלע טבעיות, לשוטט בין החנויות הייחודיות ולסיים את היום באחד מבתי הקפה הרבים.

תצפית על בתי העיירה גרצ'יקו הגולשים אל הים

יום 3: סנטה קרוז והחוף המזרחי

ביום הזה נתמקד בחוף המזרחי של טנריף. נתחיל בצפון, בבירת טנריף סנטה קרוז דה טנריף (Santa cruz de Tenerife), אליה מגיעים בנסיעה של כחמישים דקות לכיוון צפון-מזרח על כביש TF-5. הקדישו כמה שעות לביקור במוקדי העניין הבולטים של העיר, בהם האודיטוריום המרשים בעיצובו של סנטיאגו קלטרווה, מוזיאון הטבע והאדם, פארק גרסייה סנבריה ומוזיאון האמנות TEA.

סנטה קרוז דה טנריף, בירת האי

התחנה הבאה היא הפירמידות של גוימאר (Guimar), אשר מגיעים אליהן בנסיעה של כ-25 דקות לכיוון דרום על כביש TF-1. הפירמידות, הבנויות מאבני לבה על בסיס מלבני, מכילות חמש מדרגות והן מזכירות במידה רבה את הפירמידות של האצטקים במקסיקו. לא ידוע מי בנה את הפירמידות הללו, באיזו תקופה ולאיזו מטרה, ההשערה הרווחת היא שהן נבנו על ידי הגואנצ'ים, תושביהם המקוריים של האיים הקנריים, ושימשו למטרות אסטרונומיות.

הפירמידות של גימאר. רב הנסתר על הגלוי

מגוימאר נוסעים דרומה במשך כ-25 דקות על כביש TF-1 אל פוריס דה אבונה (Porís de Abona), כפר דייגים קטן ומנומנם עם בתים לבנים, מגדלור, כנסייה וטיילת לא ארוכה. סמוך לכפר יש כמה חופים חוליים יפים. נסיעה של כעשרים דקות דרומה תביא אתכם אל חוף אל מדאנו, אחד החופים היפים בטנריף, עם חול זהוב ומים צלולים. הרוחות החזקות הנושבות כאן הופכות את החוף הזה לחביב על גולשים ויש בו אפשרויות נוספות לספורט ימי.

חוף אל מדאנו, החביב במיוחד על גולשים

יום 4: צפון האי – אורוטבה וסן כריסטובל

את היום הזה נקדיש לטיול בכמה מהאתרים היפים בצפון האי. לפני שנצא לדרך, נבקר את הגנים הבוטניים של פוארטו דה לה קרוז, אשר הוקמו במאה ה-17 ביוזמת המלך קרלוס השלישי. הגנים, מהחשובים באירופה, משתרעים של שטח של 20,000 מ"ר ויש בהם מינים רבים של עצים, שיחים ופרחים טרופיים וסוב-טרופיים. אחרי הביקור בגנים, המשיכו בנסיעה של כעשר דקות על כביש TF-31, דרך עמק אורוטבה המשובץ במטעי בננות, עד העיירה אורוטבה (Orotava). בתי העיירה ההיסטורית צבועים בשלל צבעים ובסמטאות אפשר למצוא חנויות נחמדות המוכרות עבודות יד מסורתיות, מסעדות ובתי קפה.

בתים צבעוניים בעיירה לה אורוטבה

התחנה האחרונה היא סן קריסטובל דה לה לגונה (San Cristobal de la Laguna), אליה מגיעים בנסיעה של כ-45 דקות צפונה על כביש TF-5. זוהי אחת הערים היפות בטנריף ואתר מורשת עולמית של אונסק"ו. סמלה של העיר הוא  הקתדרלה המרשימה. בתוכה נמצא המזבח הגדול ביותר באיים הקנריים, הבנוי בסגנון הבארוק וכן אוסף מרשים של צלמיות מהתקופה הביזנטית ואחד מאוספי התכשיטים הגדולים באיים הקנריים. אחרי הביקור בקתדרלה כדאי לשוטט ברחובות היפים, בין הבתים המפוארים מהמאות ה-17 וה-18, ולבקר בחנויות הקטנות והייחודיות.

רחוב בסן כריסטובל דה לה לגונה, אחת הערים היפות בטנריף

יום 5: יער אנגה והסביבה

הטיול היומי ייקח אותנו לאחד מאתרי הטבע היפים בטנריף, פארק אנגה (Anaga), שנופיו הירוקים מהווים ניגוד מוחלט לנופים הצחיחים של פארק טיידה. כדי להגיע לאנגה, סעו צפונה כשעה על כביש TF-5. גולת הכותרת של הפארק ההררי היא יער צפוף של עצי דפנה עתיקים, שגזעיהם המפותלים מכוסים בטחב. מומלץ לא להסתפק בנסיעה ברכב, אלא לשלב טיול הליכה בפארק, למשל בשביל הנקרא Vueltas de Taganana. האזור כולו מנוקד בכפרים קטנים, בהם טאגננה (Taganana), אחד הכפרים העתיקים בטנריף המוקף בתפאורה מושלמת של הרים, יער גשם ותצפיות מרהיבות לים.

שביל הליכה ביער אנגה

בתום הביקור ביער ובכפר, סעו מזרחה על כביש TF-12 עד העיירה סן אנדרס (San Andres), בחוף הצפוני-מזרחי של האי. זוהי עיירת דייגים ציורית עם רצועת חוף יפה של חול שחור ושרידים של מבצר מראשית המאה ה-18. כ-28 ק"מ מדרום לשם, על כביש TF-1, נמצאת עיירת דייגים נוספת, קנדלריה (Candelaria), שבתיה הצבועים בלבן מהווים ניגוד מרשים לחוף השחור. הכנסייה של קנדלריה נחשבת לאחת הקדושות בנצרות הקתולית של ספרד. אפשר לסיים את היום באחת ממסעדות הדגים המצוינות שבעיירה.

הבתים הלבנים והכנסייה של העיירה קנדלריה

יום 6: שייט לאי גראן קנאריה

כדאי לנצל את החופשה בטנריף לביקור באחד האיים השכנים. אל גראן קנאריה, האי השני בגודלו באיים הקנריים, אפשר להגיע במעבורת היוצאת מסנטה קרוז, בירת טנריף. סעו מפוארטו דל לה קרוז  מזרחה בכביש TF5 עד סנטה קרוז (כ-40 דקות נסיעה), משם קחו את אחת המעבורות השטות לקראן קנאריה. רוב המעבורות עוגנות בלאס פאלמס, הנמצאת בצפון-מזרח האי, ויש גם כאלה העוגנות בעיירה אגאטה, הממוקמת בצפון-מערב האי. אם תרצו לשלב בין שני היעדים הללו, צאו מטנריף במעבורת ללאס פאלמס וחזרו בסוף היום מאגאטה, או להיפך.

לאס פאלמס, בירת גראן קנאריה

לאס פאלמס (Las Palmas), בירת האי, היא עיר יפה, עם גנים ירוקים ומרכז עתיק ססגוני ומקסים, שהוכרז כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. ב-1492 כריסטופר קולומבוס עצר בלאס פאלמס במהלך מסעו הראשון ליבשת אמריקה ולציון המאורע הוקם בעיר מוזיאון לכבודו, Casa Museo de Colón, העוסק במסעות קולומבוס ובגילוי אמריקה. בלאס פאלמס יש עוד כמה מוזיאונים מעניינים, בהם המוזיאון הקנרי (Museo Canario), המכיל אוסף של ממצאים ארכאולוגיים מהאיים.

כרבע שעה מלאס פאלמס נמצאת ארוקאס (Arucas), עיירה היסטורית נעימה, שגולת הכותרת שלה היא כנסיית סן חואן באוטיסטה (San Juan Bautista) המרהיבה, הבנויה בסגנון ניאו-גותי. בתוכה תגלו ויטראז'ים יפהפיים של האמן הספרדי בן המאה ה-17 שחי באי, כריסטובל הרננדז דה קווינטנה. חובבי הרום ישמחו לבקר במזקקה המקומית הנקראת Arehucas.

כנסיית סן חואן בטיסטה בעיירה ארוקאס

כחצי שעה נסיעה מארוקאס נמצאת עיירת הדייגים אגאטה (Agaete), שבתיה המסוידים בלבן עם הדלתות הכחולות יזכירו לכם את איי יוון. התחילו את הביקור בכיכר המרכזית, בה נמצאת כנסיית ההתעברות (Iglesia de la Concepción). מומלץ לבקר בגנים הבוטניים Huerto de las Flores (שני עד שבת בין 10:00 ל-16:00, הכניסה חופשית), ואם נשאר לכם זמן, בקרו בפארק הארכיאולוגי המרתק, Parque Arqueológico del Maipés, שנמצא סמוך לעיירה, בעמק מוקף בהרים חשופים.

נגיעות ים תיכוניות: רחוב באגאטה | צילום: CTatiana / Shutterstock.com

יום  7: טרק בעמק מסקה

היום הזה טומן בחובו אתגר מסוים, אבל כפיצוי תזכו לנופים עוצרי נשימה. נקודת המוצא לטרק היא הכפר מסקה (Masca), אשר הנסיעה אליו מפוארטו דה לה קרוז נמשכת קצת יותר משעה בדרך תלולה ומפותלת עם הרבה תצפיות נוף מרהיבות על הצוקים והיערות מסביב. לפני שיוצאים לטרק כדאי להקדיש זמן לשיטוט בסמטאות הכפר הקטן, הנחבא בין ההרים. במשך שנים ארוכות מסקה היה מנותק משאר חלקי האי ורק ב-1978 נסלל אליו כביש. למרות שהיום פרנסת התושבים נשענת במידה רבה על תיירות, הכפר שומר על אווירה מסורתית אותנטית. תענוג לשוטט בין בתי האבן העתיקים וכדאי לעצור לביקור במוזיאון האתנוגרפי הקטן.

נופים עוצרי נשימה בכפר ההררי מסקה | צילום: BBA Photography / Shutterstock.com

מהכפר יוצא מסלול הליכה יפהפה, היורד בתלילות אל הים דרך ערוץ קניוני. ההליכה אורכת כשלוש עד ארבע שעות, כשאת הדרך מלווים נופים מדהימים של סלעים, צוקים ויערות וברקע מנצנץ הים הכחול. מפעם לפעם לאורך הדרך מגיעים למפל או לבריכה טבעית ואפשר להתרענן במימיהם.

לוס ג'יגאנטס, צוקים ענקים היורדים אל הים

המסלול מסתיים בחוף קטן, אשר בו אפשר לסיים את היום. אבל אם יש לכם כוח, מומלץ בחום לעלות על מעבורת שתיקח אתכם אל צוקי הענקים, Los Gigantes, שכשמם כן הם – צוקים עצומים, הצונחים בתלילות אל הים. באזור יש כמה חופים יפים של חול וולקני שחור. אפשר לשכור סירה או קיאק ולשוט בים או להצטרף לשייט צפייה בלווייתנים ודולפינים, סיום מרגש ליום עמוס בחוויות.

מפת טנריף:

>

הפוסט טיולים בטנריף: שבוע ברחבי האי הופיע ראשון במסע אחר

הפוסט טנריף – חופש מטריף הופיע ראשון במסע אחר

לקריאה נוספת:

• מדריך מסע אחר לטנריף
• מדריך מסע אחר לאיים הקנריים
• מדריך מסע אחר לספרד
• טנריף עם ילדים

האי טנריף הוא הרבה יותר מחופים יפים. יש כאן גם הרים, מצוקים ערים תוססות וכפרים מסורתיים

בנוסף לחופים היפים של טנריף, האי מצטיין בטבע פראי, עם מצוקים דרמטיים ויערות גשם ממוזגים. במרכז האי, בנופים געשיים מיוחדים במינם, נחבאים  כפרים קטנים שבתיהם צבועים לבן. רוב החופים התיירותיים נמצאים בחלק הדרומי של האי, וגם לחלק הצפוני יש הרבה מה להציע – טבע ונוף נהדרים, עיירות יפות והיסטוריה מעניינת. בצפון נמצאת גם סנטה קרוז דה טנריפה (Santa Cruz de Tenerife) בירת האי, ועיר הנופש הפופולרית פוארטו דה לה קרוז (Puerto de la Cruz).

חופים

בטנריף יש כ-67 ק"מ של חופים, המתחלקים לשני סוגים: חופים טבעיים עם חול שחור, תוצאה של פעילות געשית, וחופים מלאכותיים עם חול זהוב, שבמקומות מסוימים הובא לכאן מהסהרה. חלק מהחופים, בייחוד בצפון האי, נושקים למצוקים, המעניקים להם מראה דרמטי ומיוחד. חשוב לציין שרבים מחופים טנריף הם חופים נגישים.

אחד מחופי טנריף. החול השחור הוא תוצאה של פעילות געשית

הנה כמה חופים מומלצים בטנריף:

• פלאייה דל דוקה (Playa de las Doque), רצועת חול זהובה באדחה, בדרום האי. בחוף יש מקלחות, ברים, מסעדות, מרפסות שמש, ציוד ספורט ימי להשכרה ועוד. החוף נגיש לנכים.
• אל מאדנו (El Médano), בדרום-מזרח האי, באזור Grinadila de Abona, הוא חוף בעל חול זהוב עם מסעדות, מרפסת שמש, שירותי הצלה ועוד. החוף מהווה מוקד משיכה לגולשים, בשל הגלים והרוחות באזור.
• לה ארנה (La Arena), רצועת חוף עם חול שחור בדרום האי, באזור סנטייגו דל טיידה (Santiago del Tiede). במקום יש חניון, מקלחות, מרפסות שמש, שמשיות חוף וציוד ספורט ימי להשכרה. יש גישה לנכים.
• פלאייה חארדין (Playa Jardin) בפוארטו דה לה קרוז בצפון האי הוא חוף עם חול שחור. יש בו מקלחות, ברים, מסעדות, שירותי הצלה, שמשיות חוף להשכרה ועוד. החוף נגיש לנכים.

חוף אל מאדנו בדרום-מזרח טנריף

ערים, כפרים ואתרים

טיולים ברחבי האי אפשריים באוטובוסים מקומיים של חברת TITSA הנוסעים בכביש בכביש הראשי המחבר בין סנטה קרוז דה טנריפה שבצפון-מזרח האי לפלאייה דה לאס אמריקאס שבדרום-מערב. בדרך האוטובוס עוצר בעיירות וכפרים שונים. אפשרות אחרת היא לשכור רכב ולצאת לטיולי כוכב באי. הנה כמה מקומות מעניינים שכדאי לבקר בהם:

• סנטה קרוז דה טנריפה. בירת האי היא עיר תוססת בחוף הצפוני. המבקרים בה יכולים להתרשם מהאודיטוריום של טנריף, שתוכנן על ידי האדריכל הספרדי הנחשב סנטיאגו קלטרווה, שמתקיימים בו מופעי מחול ואופרה. בעיר נמצאים גם כמה מוזיאונים מעניינים, בהם מוזיאון הטבע והאדם (Museo de la Naturaleza y el Hombre), המכיל ממצאים ארכאולוגים חשובים מהאיים הקנריים. אתר מעניין נוסף בסנטה קרוז דה טנריפה הוא תאטרון גוימרה (Teatro Guimerá), שנבנה במחצית המאה ה-19 והוא התאטרון העתיק ביותר בטנריף.

האודיטוריום שעיצב קלטרווה בסנטה קרוז דה טנריפה | צילום: David Ionut / Shutterstock.com

• סן קריסטובל דה לה לגונה – עיר בצפון האי ואתר מורשת עולמית. הקתדרלה שלה משמשת כמקום מושבה של הבישופות של טנריף ושל כמה מהאיים הקנריים.

• הפארק הלאומי טיידה (Teide National Park) נמצא במרכז האי והוא מצטיין בנוף ייחודי של סלעי בזלת, מצוקים תלולים, שדות לבה ושני הרי געש חרוטיים – טיידה ופיקו וייאחו. הר טיידה, המתנשא לגובה של  3,718 מטר, הוא ההר הגבוה ביותר באיים הקנריים ובספרד כולה. בפארק יש מסלולי הליכה רבים, ברמות קושי שונות. אפשר גם לעלות ברכבל כמעט עד לפסגת הר טיידה ומשם להמשיך ברגל. מלמעלה נשקף נוף מרהיב של האי כולו ושם איים שכנים.

הר טיידה, ההר הגבוה ביותר באיים הקנריים ובספרד כולה

• איקוד דה לוס וינוס (Icod de los Vinos) מפורסמת בעץ הדרקון העתיק שלה, שנחשב לאחד העצים העתיקים בעולם – יש המעריכים את גילו ביותר מאלף שנה! באזור נמצאת גם מערת הרוח (Cueva del Viento) – המערה הוולקנית הארוכה ביותר באירופה, שאפשר לבקר בה (בתיאום מראש בלבד).

עץ הדרקון באיקוד דה לוס וינוס, אחד העצים העתיקים בעולם, שגילו נאמד ביותר מאלף שנה

• גוימאר (Güímar) – כפר הנמצא מצפון לסנטה קרוז דה טנריפה. בכפר ישנן פירמידות המזכירות בצורתן את הפירמידות של בני המאיה במרכז אמריקה. עדיין לא ברור מה היתה מטרתן, אולם יתכן שיש להן משמעות אסטרונומית-פולחנית.

• עמק מסקה (Masca) שבצפון-מערב האי, הוא אחד המקומות היפים בטנריף. בעמק, הנמצא בין ההרים, נמצא כפר קטנטן מקסים, הנקרא אף הוא מסקה. הנוף מהכפר עוצר נשימה ואם אתם חובבי הליכה, תוכלו לצאת לטרק מאתגר בן שלוש-ארבע שעות היורד מהכפר אל ערוץ קניוני וממשיך עד לים.

• עמק אורוטבה (Orotava) הוא עמק ירוק ויפה הנמתח לאורך כ-10 ק"מ מהחוף הצפוני של טנריף לכיוון המורדות הצפוניים של הר טיידה. בעמק יש כרמים, אחוזות נאות ועיר הנקראת על שמו אורוטבה. בחודש יוני נערכות כאן חגיגות  (Fiestas del Corpus Christi), שבמהלכן מרכיבים שטיחים ענקיים ומרהיבים מפרחים.

פירמידות מסתוריות בכפר גוימאר

למשפחות

טנריף הוא אי אידיאלי לחופשה משפחתית עם שלל אטרקציות ופעילויות לכל אחד מבני המשפחה. בין אם אתם שוהים במלון בצפון האי או בדרומו – תוכלו  להגיע בקלות לאתרים השונים.

מלבד בילוי בחופי טנריף, האי מציע כמה אטרקציות מים מהנות במיוחד. במקום הראשון ברשימת האטרקציות הרטובות נמצא פארק המים סיאם, פארק מים גדול ומושקע, בעיצוב תאילנדי, עם הרבה מגלשות מים, מסלולי אבובים, בריכת גלים ושלל אטרקציות מלהיבות. הפארק נמצא באדחה (Adeje) שבדרום האי. לא רחוק מפארק סיאם נמצא פארק מים קטן יותר, המתאים לילדים צעירים, שנקרא אקווה לנד קוסטה אדחה (Aqualand Costa Adeje).

אטרקציה מובילה נוספת בטנריף היא פארק לורו (Loro Parque), גן חיות מודרני ומושקע בפורטו דה לה קרוז. בפארק תוכלו לראות מאות תוכים, פינגווינים, דולפינים, לווייתנים, תנינים ובעלי חיים נוספים. במהלך היום מתקיימים מופעים רבים, בין השאר מופעי תוכים, כלבי ים ודולפינים.

מסלול אבובים בפארק המים סיאם | צילום: Darios / Shutterstock.com

פארק סזאר מנריקה (Parque Maritimo Cesar Manrique) בצפון האי הוא מתחם שעיצב האמן המקומי הנודע סזאר מנריקה. יש שם שלוש בריכות יפהפיות של מי ים, ג'קוזי, מפל מלאכותי, מתקני משחקים לילדים, מסעדות, חוף פרטי קטן ועוד – כל מה שצריך כדי לבלות כמה שעות מהנות במיוחד. עוד מתחם הכולל בריכות וים הוא קוסטה מרטינז (Costa Martinez) על החוף בסנטה קרוז. המתחם כולל אגם מלאכותי, בריכות, חוף עטור דקלים, פסלי חוצות והרבה מסעדות וברים המשקיפים על המים.

בריכות משקיפות אל הים בפארק סזאר מנריקה, בעיצובו של האמן המקומי הנודע

משפחות חובבות מדע ייהנו מאוד מביקור במצפה הכוכבים טיידה שבראש ההר. השמיים הנקיים מזיהום והאוויר הצלול והיבש של טנריף הופכים את האי למקום מושלם לצפייה בכוכבים. עם ילדים בוגרים יותר כדאי להצטרף לסיור לילי מודרך בהר, עם הסברים על גרמי השמיים.

לזוגות

טנריף מציעה לזוגות חופשה רומנטית – החל מבטן-גב באזור החופים, שם גם נמצאים אזורי הבילויים והספורט הימי, וכלה בטיול בשניים ברכב, ברגל או באופניים במרכז האי. אל תוותרו על עלייה ברכבל אל הר טיידה בשעת שקיעה – מובטחת לכם חוויה רומנטית להפליא. זוגות המחפשים להתרחק מעט ממרכז העניינים יכולים להפליג מטנריף אל האי הייחודי והלא מתויר לה גומרה (La Gomera) ולטייל בשבילים ההרריים שבו.

ארוחת ערב רומנטית מול הים בטנריף | צילום: Ilze Filipova / Shutterstock.com

בטנריף יש בתי מלון מצוינים המתאימים לזוגות. מלון בוטניקו טנריף בעיר פוארטו דה לה קרוז מדורג בחמישה כוכבים והוא אחד המלונות המומלצים באי. מלון מומץ נוסף הוא Be Live בדרגת 4 כוכבים המיועד למבוגרים בלבד, וגם הוא נמצא בפוארטו דה לה קרוז.

פעילויות אקסטרים

האי טנריף הוא גן עדן לחובבי ספורט ימי ולפעילות אקסטרים. אפשר לצלול או לשנרקל, לצאת לגלישת רוח (חוף אל מדאנו נחשב לטוב מכולם לגלישה), להשיט מפרשיות וליהנות מקייט סרפינג. מומלץ להצטרף לשייט לצפייה בלווייתנים, דולפינים וצבי ים, וגם לצלול לצדם.. גם אם לא צללתם מעולם, תוכלו להצטרף לצלילת ניסיון או אפילו להירשם לקורס צלילה באחד המועדונים הרבים שבאי. הפעילויות הללו מתקיימות במקומות שונים בחופי האי, בהם אדחה, לוס כריסטיאנוס, פלאייה דה לאס אמריקאס ועוד.

גלישת רוח בחוף אל מדאנו, החוף הטוב ביותר בטנריף לגלישה

פעילות מהנה במיוחד היא מצנחי רחיפה, המאפשרת להשקיף על נופי האי המופלאים מהאוויר. מהנוף המרהיב ניתן ליהנות גם בטיסה מכדור פורח.

לראות את טנריף מהאוויר: כדורים פורחים מעל מרכז האי

אם אתם רוכבי אופניים נלהבים, תגלו שבטנריף יש הרבה מסלולים, חלקם הרריים ומאתגרים, שיאפשרו לכם להכיר את הפינות הנסתרות, לאורך החופים ובפנים האי, בדרך שונה מאשר מבעד חלון המכונית.

אוכל

אפשר למצוא בטנריף מסעדות בשלל סגנונות ובטווח מחירים רחב. לא תתקשו למצוא מסעדות דגים, מסעדות טאפס (בכל זאת, טנריף שייך לספרד), מסעדות בשרים ומסעדות אתניות, כמו איטלקיות, סיניות ועוד. אחת המנות הטיפוסיות לטנריף, ובעצם לאיים הקנריים בכלל, נקראת תפוחי אדמה קנריים – תפוחי אדמה קטנים בסגנון מדורה. משקה קפה נפוץ בטנריף נקרא ברקיטו (Barraquito) ומזכיר במראהו קפה הפוך, אלא שכאן נוהגים להוסיף לו מעט ליקר בטעם וניל וגרידת לימון – אפשר כמובן לבקש אותו ללא תוספת אלכוהולית. אפשר למצוא בטנריף גם יין טוב מיקבים מקומיים.

תפוחי אדמה קנריים, מנה מקומית שתמצאו במסעדות מסורתיות

אם אתם רוצים להתפנק, הזמינו מקום ב- Restaurante Acuatroman, מסעדה יוקרתית בלוס גיגאנטס עם מטבח ים תיכוני-ספרדי ותפריט יינות מרשים. יש גם כמה מנות צמחוניות מוצלחות (כתובת Calle San Felipe 32, לוס גיגאנטס). עוד מסעדה נחשבת היא El Taller Seve Díaz בפוארטו דה לה קרוז, המתמחה במטבח הספרדי. המטבח הפתוח מספק עניין בזמן שמחכים לאוכל והמלצרים הידידותיים ישמחו להמליץ על יין ללוות את המנות שהזמנתם (כתובת Calle San Felipe 32, פוארטו דה לה קרוז). לארוחה זולה וטעימה נסו את Plasale, מסעדה איטלקית ופיצרייה בפלאייה סן חואן (כתובת Isla de la Graciosa 8). חובבי דגים ומאכלי ים ייהנו מאוד במסעדת Restaurante La Cueva del Mar בגוימאר (כתובת Avenida Maritima 91).

מנה של דגים מטוגנים עם חתיכת לימון בצד – ארוחת צהרים מהירה וזולה בחוף

ואם אתם מבלים בחוף ורוצים משהו טעים ומהיר לאכול, צלחת של דגים מטוגנים עם חתיכת לימון בצד תסגור לכם את הפינה.

קניות

המטבע בטנריף הוא אירו, וזהו אי ללא מכס, כך שתוכלו לרכוש מוצרים רבים במחירים מוזלים. ככלל בכל אזורי הבילוי ועיירות הנופש, כגון  פוארטו דה לה קרוז ופלאייה דה לאס אמריקאס,  ישנם קניונים אטרקטיביים עם מותגים בינלאומיים וספרדיים, דוגמת זארה ומנגו, במחירים נוחים. שני מרכזי הקניות הגדולים של טנריף הם Centro Comercial Plaza del Duque באדחה שבדרום האי ו-El Corte Ingles בסנטה קרוז, בירת האי.

בנוסף להם ישנם לא מעט מרכזי קניות קטנים יותר. בפלאייה דה לאס אמריקאס תמצאו את Centro Comercial Safari, מרכז קניות מזמין ונעים עם מזרקה יפה באמצע. נחמד כאן במיוחד בשעות הערב, כשהאורות הססגוניים מאירים את המקום. אלקמפו (Alcampo Mall) הוא קניון מוצלח בפאתי פוארטו דה לה קרוז. בסנטה קרוז, ליד כיכר אספניה, ישנו מדרחוב ובו חנויות רבות של מותגים מוכרים.

פירות מפתים בדוכן בשוק של בסן קריסטובל דה לה לגונה | צילום: Salvador Aznar / Shutterstock.com

חובבי מציאות ייהנו בשווקים השונים באי, כמו למשל השוק בלוס כריטיאנוס (Los Cristianos) עם דוכני בגדים, תכשיטים, מוצרי עור ועוד. שוק אוכל עם ירקות ופירות מפתים תמצאו בכיכר דל קריסטו (Plaza del Cristo) בסן קריסטובל דה לה לגונה.

בילויים וחיי לילה

בצפון האי מוקד חיי הלילה הוא בפוארטו דה לה קרוז, ובו טיילת, מסעדות ומועדונים קטנים. אולם ה-מוקד של הבילויים הוא בדרום האי, בעיירות פלאייה דה לאס אמריקאס ואדחה. בתאטרון Mare Nostrum בפלאייה דה לאס אמריקס, מתקיים מופע פלמנקו רב משתתפים אליו מגיעים תיירים רבים. Crystals Palace, אף הוא בפלאייה דה לאס אמריקאס, הוא בר פופולרי עם צוות ידידותי והופעות חיות. חובבי קוקטיילים על בסיס ג'ין ייהנו מאוד ב- Casablanca Gin Bar באדחה.

מפת טנריף:

>

כתבה ממומנת

הפוסט חופשה בטנריף – אי מושלם לכולם הופיע ראשון במסע אחר

מזג האוויר הנוח לאורך כל השנה מאפשר לטייל וליהנות בטנריף בכל עונה, אבל אם אתם רוצים להעשיר את הטיול בחוויה בלתי נשכחת, מומלץ להגיע בתקופת הקרנבל. הקרנבל של טנריף, שמתקיים כל שנה בחודש פברואר, הוא אחד הקרנבלים הגדולים בעולם. במשך כעשרה ימים החגיגות לא נגמרות, עם תהלוכות ססגוניות, ריקודים, תלבושות נוצצות ומסיבות עליזות. אבל לפני שנגיע לקרנבל, הנה כמה מקומות שכדאי לבקר במהלך טיול בטנריף:

מנופי טנריף. חופים מקסימים, צוקים שגולשים אל הים והרבה אפשרויות לטיולים | צילומים: שאטרסטוק

הפארק הלאומי טיידה

האתר מפורסם ביותר בטנריף הוא הר הגעש טיידה (Teide). ההר, הגבוה בהרי ספרד, מזדקר לגובה 3,718 מטר ופסגתו מושלגת כל השנה. ההר חולש על הפארק הלאומי, הנושא את אותו שם, ואשר ש בו נופים געשיים, סלעי בזלת ותצורות נוף ייחודיות. רכבל מוביל כמעט עד לפסגת ההר, לגובה 3,555 מטר. משם יש תצפית מדהימה על האי. מדרונות ההר אמנם מכוסים ביערות של אורן קנרי, אבל ככל שמצפינים הנופים מתחלפים והופכים צחיחים וירחיים. בפארק הסלעים הירחי (Roques De Garcia) יש סלעים געשיים בשלל צורות והוא שימש כאתר צילומים לסרטים שונים.

נופים געשיים בפארק הלאומי טיידה

פוארטו דה לה קרוז

פוארטו דה לה קרוז (Puerto de la Cruz), עיר הנופש המרכזית בחוף הצפוני, היא עיר נעימה שמציעה המון אטרקציות לכל המשפחה. אחת האטרקציות המרכזיות כאן היא קוסטה מרטינז (Costa Martinez), מתחם הכולל אגם מלאכותי, חוף עטור דקלים, בריכות ופסלי חוצות. אטרקציה נוספת היא פארק לורו (Loro Parque), גן חיות המעוצב בסגנון טרופי, שבו בין היתר תוכלו לראות תצוגת תוכים ססגונית, אקווריום  ומופעי דולפינים. לא כדאי לוותר על ביקור בגן הבוטני המרשים עם צמחים מכל העולם.

בתים צבעוניים ברחוב בפוארטו דה לה קרוז

סנטה קרוז דה טנריפה

בירת טנריף, סנטה קרוז זה טנריפה (Santa Cruz de Tenerife), הממוקמת בצפון האי, גדושה במוזיאונים ובמונומנטים מרשימים של אדריכלים בעלי שם עולמי. הבולט מכולם, שגם הפך לאחד מסמלי האי, הוא האודיטוריום של טנריף, שעוצב על ידי סנטיאגו קלטרווה בדמות גל ענק. יש כאן עוד מרכזי אמנות ותרבות, כמו תיאטרון גוימרה, העתיק ביותר בקנריים; מרכז האמנות של טנריף שתוכנן על ידי האדריכלים השוויצרים הנודעים הרצוג ודה מרון, מוזיאון האמנות והמוזיאון הארכיאולוגי.

האודיטוריום של סנטה קרוז בתכנונו של סנטיאגו קלטרווה

עמק האורוטבה

עמק האורוטבה (Valle de la Orotava) הוא עמק ירוק יפהפה המשובץ במטעי בננות, יערות אורנים וסלעי בזלת מרשימים. גולת הכותרת של העמק היא העיירה המקסימה לה אורוטובה. בתים צבעוניים הבנויים בסגנון קולוניאלי מנקדים את סמטאות העיירה, חלקם הוסבו לחנויות לממכר עבודות אמנות ועבודות יד, בעיקר עבודות רקמה ותחרה. בעיירה יש כמה בתי אחוזה, בהם בית המרפסות, שמתאפיין במרפסת עץ מעוצבות, ובית התייר, שמציע תצפית נהדרת על העמק.

עמק האורוטבה הירוק, כשברקע פסגתו המושלגת של הר טיידה

רכס הרי האנגה

רכס האנגה (Anaga), בצפון-מזרח האי, הוא גן עדן לאוהבי טבע ונוף. ברכס יש פסגות בגובה של כאלף מטר, נקיקים עמוקים, יערות גשם עתיקים, עם עצי דפנה מכוסי טחב, ותצפיות מדהימות על האוקיינוס האטלנטי. האזור מתאים במיוחד לחובבי הליכה, עם מסלולים יפים שעוברים דרך היער ומטפסים לנקודות נופיות מקסימות.

הרים מיוערים ותצפיות לים ברכס הרי האנגה

איקוד דה לוס וינוס

העיירה איקוד דה לוס וינוס (Icod De Los Vinos) מפורסמת בשני דברים. בראש ובראשונה, בעץ הדרקון שצומח בה, העתיק מסוגו בעולם (גילו מוערך בכ-3,000-2,000 שנה), ודבר נוסף, בתעשיית היין שלה. סביב העיירה נטועים כרמים רבים וביקבים המקומיים תוכלו ליהנות מטעימות של יינות וליקרים. במקום יש גם מוזיאון קטן, שמוקדש למלווזיה, יין לבן שמיוצר באזור.

עץ הדרקון המפורסם בעיירה איקוד דה לוס וינוס

מסקה וצוקי הענקים

בטנריף יש לא מעט כפרים מקסימים, ואחד הנעימים שבהם הוא הכפר הזעיר מסקה (Masca), המכונה "הכפר האבוד" בשל בידודו. הדרך לכפר היא חלק מהחוויה: הוא נמצא באזור של נקיקים עמוקים וצוקים תלולים, והנסיעה אליו עוברת בדרך הררית צרה ומפותלת. במסקה תמצאו כמה בתי מגורים, כמה בתי קפה, מסעדה ותצפית עוצרת נשימה על טרסות חקלאיות ועל הים. סמוך לכפר נמצאים צוקי הענקים (Los Gigantes), הצונחים בתלילות אל הים.

הכפר הזעיר מסקה. כדאי להגיע עד כאן ולו בשביל התצפית הנשקפת מפה

הקרנבל

טנריף הוא אי נהדר לכל עונה, אבל אם אתם יכולים, עשו לעצמכם טובה ובואו לפה בזמן הקרנבל. הקרנבל של טנריף, שמתקיים כל שנה בחודש פברואר בצפון האי, הוא אחד הגדולים והמוצלחים בעולם. החגיגות נערכות בעיקר בערים סנטה קרוז דה טנריפה ופוארטו דה לה קרוז והן כוללות תהלוכות ססגוניות ומסיבות רחוב עליזות והמוני משתתפים בתלבושות נוצצות ותחפושות הומוריסטיות. הקרנבל כולל אירועים מיוחדים, בהם טקס בחירת מלכת הקרנבל, שבו הדגש מושם בעיקר על ההופעה – ככל שהשמלה יותר גרנדיוזית, כך גדלים סיכויי המועמדת לזכות. עוד אירוע ססגוני במיוחד הוא מצעד פתיחת הקרנבל, שנערך בסנטה קרוז, עם רקדנים בתלבושות פנטסטיות.

תהלוכה בקרנבל של טנריף, אחד הקרנבלים הגדולים בעולם | צילום: CANARYLUC / Shutterstock.com

חבורה של ליצני קרנבל צועדת בתהלוכה הסוגרת את החגיגות | צילום: Ninafotoart / Shutterstock.com

הקרנבל כולל אירועים נוספים, חלקם משעשעים, כמו מרוץ של גברים בנעלי עקב, חלקם סוראליסטיים, כמו טקס קבורת הסרדין, שבו מלווים המשתתפים המקוננים למנוחה אחרונה בובת ענק של סרדין. התהלוכה מסתיימת בשריפת הסרדין ומהווה את האירוע שחותם את הקרנבל. האווירה ברחובות טנריף בימי הקרנבל היא של מסיבת רחוב ענקית והמונית, ופשוט אי אפשר לעמוד בשקט מהצד מבלי להישאב לשמחה.

מלכת הקרנבל נבחרת על פי התלבושת הגרנדיוזית שלה | צילום: Salvador Aznar / Shutterstock.com

הפוסט טנריף: טיול וקרנבל הופיע ראשון במסע אחר

ביקור בטנריף מתחיל בדרך כלל באחד משני שדות התעופה של האי – השדה הצפוני, זה שליד הבירה סנטה קרוז דה טנריף, או הדרומי, זה שאליו מגיעות רוב טיסות השכר שמביאות את הנופשים לחופי לוס קריסטיאנוס ולפאיה דל לאס אמריקס.

כיוון שהאי אינו גדול במיוחד כדאי לפצל את השהייה בו לשני מקומות בלבד או אפילו להתגורר במשך כל הביקור במקום אחד וממנו לצאת לטיולים ברחבי האי. אפשר לחזור מכל מקום כדי ללון במקום בו בחרתם. הכבישים באי טובים בדרך כלל, אם כי באזורים ההרריים הם מפותלים מאוד והנסיעה בהם אינה מהירה. קל לחלק את הסיור באי לשני חלקים: זה היוצא מן החוף המזרחי שבצפונו שוכנת סנטה קרוז וזה המתמקד באזור החוף הצפוני. מכל אחד מהם אפשר להגיע בנסיעה לא ארוכה במיוחד לאזור הר טיידה ולפארק הלאומי הנושא את שמו.

רוב המטיילים בטנריף לנים לצד החופים, משם אפשר לטייל בקלות למרכז האי ההררי | צילומים: שאטרסטוק

מהחוף המזרחי אל הר הגעש טיידה
אבחנה חשובה לפני שמתחילים לסייר בטנריף נעשית בין אזורי החוף לבין פנים האי. שני אזורים אלה, החופים מול פנים האי, שונים כיום באורח קיצוני זה מזה. הם שונים בנוף, באיכות הכבישים, באנשים שתפגשו בכל אחד מהם, מקומיים ותיירים, במידת המודרניזציה שלהם ואפילו בסוג האוכל והאקלים שלהם. ככל שתעפילו מן החוף אל ההרים מתגלה אי שונה לגמרי, שלא הפך עדיין לאתר תיירותי הומה אדם.

הסיור נפתח בעיירה קנדלריה, כעשרים ק"מ מדרום לסנטה קרוז. קנדלריה אמנם שוכנת על חוף הים, אבל החופים באזור זה אינם מושכים את הנופשים, בעיקר בגלל שהם צרים למדי ובעלי חול שחור – כתוצאה מהתפוררות הלבה שנפלטה לפני כמה מאות שנים מהר הטיידה, בימיו הסוערים יותר. כל אלה הופכים את קנדלריה לדוגמה מצוינת למה שהיתה טנריף לפני בואם של התיירים. זוהי עיירת דיג שקטה, בתיה צבועים לבן בוהק, יש בה כמה מסעדות דגים מצוינות, חוף שחור נהדר וכיכר כנסייה רחבת ידיים.

קנדלריה, עיירה שקטה עם כנסייה מרשימה

מול הים, במרחק כמה עשרות מטרים מן הכנסייה המרשימה, הציבו בני קנדלריה שורת פסלי דמויות, כל אחד מהם בגובה כארבעה מטרים. הדמויות הן גיבורי גואנצ'ס מיתולוגיים קדומים. רובם נראים כלוחמים חסונים וכמה מהם כפילוסופים או משוררים. השילוב בין חזית הכנסייה לגיבורי הגואנצ'וס מבטא היטב את תרבות בני טנריף כיום.

הדרך מקנדלריה לגימאר קצרה מאוד, פחות מעשרה קילומטרים, אבל השינוי משמעותי ומהותי. גימאר נמצאת על צלעו של ההר וברגע שעזבים את רצועת החוף נעלמת תעשיית התיירות של טנריף. אין בגימאר בתי מלון או חנויות מזכרות, אבל יש בה בתי קפה קטנים, כיכר בה בוהים בטלני העיירה זה בזה וכמה ברים לא מצועצעים. המסעדות בגמאר מקומיות ומשפחתיות. בעלי הבית לא מדברים אנגלית, או כל שפה אחרת מלבד ספרדית. רובם גם מגישים רק אוכל מקומי מסורתי – דג מבושל חריף שמזכיר חריימה, תפוחי אדמה אפויים וירקות מבושלים.

הפארק הלאומי טיידה, ברקע – הר הגעש טיידה, שהשפעתו ניכרת כמעט בכל מקום באי | צילום: tenerife tourism ©

כדאי להמשיך מגימאר בדרך המתפתלת על צלעו של ההר, במקביל ומעל לכביש החוף היורד דרומה. זו נסיעה איטית אבל הנוף יפהפה – במהלך כל הדרך אפשר לצפות מגובה של כמאתיים מטר אל חופי הים ובעיקר לראות את הטראסות, שעליהן עיקר גאוותם של החקלאים בטנריף. מאמץ אדיר מושקע בבנייתן ובטיפוחן של הטראסות האלה. רבות מהן בנויות מאבנים מסותתות. המשך הדרך חולף על פני עיירות קטנות וכפרים לא מתויירים כפאסניה, איקור, או אריקו. אם רוצים לזרז את הנסיעה אפשר לרדת מגימאר חזרה לכביש החוף, ביחיד באי בעל ארבעה מסלולים, ולנסוע במהירות דרומה.

באזור העיירה אל מדאנו הנמצאת מדרום לכביש כדאי לפנות ימינה (צפונה), לכיוון גראנדילה דה אבונה. מכאן מעפיל כביש מפותל מאוד לכיוון פארק הטיידה. השפעתו של הר הגעש טיידה, שגובהו 3,718 מטר, ניכרת כמעט בכל מקום באי. הוא משפיע על מזג האוויר, על הצמחייה, על טיבם של חופי הים ועל האנשים. פסגת ההר, המושלגת במשך כל השנה, היא מוקד משיכה ונחשבה פעם ל"אוורסט של אירופה". הפארק הגיאולוגי בסביבתו של ההר הוא אחד האתרים המרתקים ביותר באי. במורדות של הרכסים הנמוכים יותר חולפים ביערות עצי מחט.

אזור לאס קאנאדאס מפורסם בסלעים המדהימים והנוף הייחודי שלו

בגובה 2,500 מטר מגיעים לשער הכניסה לפארק. זהו אזור המכתש הענק לאס קאנאדאס. אזור זה התפרסם בזכות הסלעים המדהימים והנוף הייחודי שלו. הסלעים, המצוקים והנוף המגוון הם צירוף תוצאת פעילותו הגעשית של הטיידה, מבנהו הגיאומורפולוגי של האזור ופעולות בלייה בנות מיליוני שנים. הצוק המכונה "פטרייה" הוא ללא ספק האתר המצולם ביותר בטנריף, אבל הסביבה כולה עשויה לפעור גם את פיהם של אלה שאינם חובבי גיאולוגיה מושבעים.

התמזל מזלנו וביקרנו באיזור ההר טיידה פעמיים – תחילה ביום בהיר וקיצי ולאחר כמה ימים כאשר ההר והפארק כוסו במעטה שלג. קשה להחליט מתי נראה האיזור מדהים יותר, אם כי אפש לשכוח מראה של משטחי לבה שחורה מכוסים בפתיתי שלג לבן. "התשלום" על כך היה שבשתי הפעמים לא פעל הרכבל העולה אל פסגת ההר. פעולתו של הרכבל מופסקת כאשר הרוח הנושבת באיזור חזקה מדי. המעוניינים יכולים להמיר את העלייה ברכבל שנמשכת שמונה דקות בטיפוס רגלי לגובה של כאלף ומאתיים מטר מן החניון אל הפסגה המושלגת. מן הפסגה אפשר לראות כמה איים אחרים בקבוצת האיים הקנריים.

המגדלור בפונטה דה טנו

מדרום מערב לטיידה משתרעים אזורים שעד לפני כמה עשרות שנים נחשבו בעיני בני האי לצחיחים וחסרי תועלת. מהחופים האלה מגיעה כיום פרנסתם של רוב תושבי טנריף. אם ממשיכים מעט צפונה לכיוון פונטה דה טנו קל מאוד להגיע למפרצונים ולקטעי חוף מבודדים למדי ונעימים במיוחד. קטע הכביש בין בואנה ויסטה דל נורטה, בקצה הצפון מערבי של טנריף לפונטה דה טנו הוא אחד מקטעי הדרך היפים באי. הכביש מתפתל על צלע ההר התלול, חוצה את הרכס בכמה מנהרות קטנות ומשקיף מל מקום אל גלים שמתנפצים על המצוקים. בקצה הדרך ניצב מגדלור מנצנץ.

החוף הצפוני של טנריף
מכאן מזרחה משתרע חלקו השני של המסלול – החוף הצפוני של טנריף. בנסיעה ממערב למזרח חולפים תחילה על פני העיר גראצ'יקו. עד להתפרצותו של הר הגעש טיידה, בשנת 1706, שימשה גראצ'יקו כנמל המרכזי של טנריף. נחלי הלבה חסמו את המפרץ ושיתקו את הנמל. רק אז צברה פוארטו דל קרוז את מעמדה כנמל החשוב באי. כאשר מתבוננים בגראצ'קו מן הכביש היורד אליה מהטיידה מתגלה פנורמה נפלאה. העיר שוכנת על קצה לשון יבשה, מפרץ קטן, איים שחורים וזעיריםבמרחק לא גדול מן החוף, בתים לבנים והרבה גגות אדומים. בעיר עצמה אפשר לבקר בנמל הדייגים ובכמה אתרים מעניינים, המקנים לה מקום של כבוד במורשת הקנרית.

חוף חולי ליד פוארטו דל קרוז

כמה קילומטרים מזרחה משם שוכנת העיירה איקוד דה לוס וינוס. בלב איקוד ניצב עץ גדול ומיוחד ששמו "הדרקון של איקוד". מחלוקת גדולה נסבה בין המומחים סביב גילו המופלג של עץ הענק, שגובהו כ-17 מטרים. לרוע המזל אין בגזע עץ טבעות שיעידו על גילו וכך התפתחה המחלוקת. מדען גרמני טען פעם שהעץ בן 6,000 שנים ובכך הכתיר אותו כיצור הזקן ביותר בעולם החי והצומח. שמחתם של בני העיר היתה רבה והם אכן מתייחסים אל העץ כאל תרנגולת שמטילה ביצי זהב. עשרות שלטים מפנים את המבקר בעיר אל העץ. למרות שמומחים טוענים כיום שגילו של העץ רק 2,000 שנים. אחרים, בלחש, אומרים שגילו אולי רק 600 שנה. אבלבני איקוד לא מקשיבים למלעיזים כאלה. מראה העץ מיוחד ומרשים וגם אם גילו אינו כמה אלפי שנים הביקור בו הוא חוויה שנחרתת בזיכרון. המשך הדרך מזרחה חולף על פני העיר פוארטו דל קרוז ומתפתל הלאה אל לשון היבשה הצפון מזרחית של האי.

אפשר לבלות כמה ימים נפלאים בטיולים רגליים והסעודות כפריות מענגות בשבילי הר אנאגה, באזור הצפון מזרחי של טנריף. מעט מאוד ישובים מסתתרים כאן בין ההרים. הנוף ירוק ופראי מאוד והמרחקים לא גדולים. אפשר לחצות את האזור כולו בנסיעה בפחות מיום אחד ואפשר לצעוד בו בנינוחות שבוע שלם מבלי לחזור פעמיים לאותו מקום.

כמה דברים שאפשר לראות ולעשות בטנריף – בסרטון הבא:

מידע מעשי
הגעה: יש טיסות ישירות בין ישראל לטנריף. אפשר להגיע לאי גם בטיסות המשך מברצלונה או ממדריד (הטיסה אורכת כשלוש שעות). אין צורך באשרת כניסה כדי לבקר בטנריף.

מזג האוויר: יש הבדלי טמפרטורה קטנים בין העונות בטנריף. הטמפרטורה נעה בין 17 מעלות צלזיוס במהלך החורף ל-24 מעלות בשיאו של הקיץ. חלקו הדורומי של האי מעט יותר חם מחלקו הצפוני.

כסף: כמו שאר האיים הקנריים, גם טנריף הוא חלק מספרד, ולכן המטבע הוא אירו.

הפוסט טנריף – מסלול טיול הופיע ראשון במסע אחר

"אי האביב הנצחי", כך מכנים את האי טנריף, ולא על דרך המליצה. מזג האוויר בגדול שבאיים הקנריים נוח לאורך כל השנה, עם טמפרטורה ממוצעת של 20 מעלות בחורף ו-24 בקיץ וכמות מועטה מאוד של משקעים. מזג האוויר המושלם הזה מעודד לצאת החוצה, ולא רק לרביצה עצלה באחד החופים היפים של האי.

האפשרויות לחופשה פעילה בטנריף כמעט שאינן נגמרות: אפשר לצאת לטרקים רגליים ולטיולי רכיבה על אופניים, לצלול, לשחות, לגלוש על הגלים, לרחף במצנח רחיפה, לשוט. ועם באתם עם ילדים, תמצאו פארקי שעשועים ומים שבהם גם הקטנטנים שבחבורה ימצאו שפע של פעילויות מרגשות.

קו החוף המקסים מציע אפשרויות רבות לטיול ברגל

נתחיל בטיולי הליכה. בשמורת טיידה (Teide National Park), אתר מורשת עולמית של אונסק"ו, אפשר ללכת במסלולים העוברים דרך נופים געשיים, שכמו נלקחו מעולם אחר. נופים מסוג אחר לגמרי תגלו בשמורה הביוספרית אנאגה (Anaga) שנמצאת בצפון האי, שם מסלולי ההליכה עוברים ביערות מסתוריים של עצי דפנה וערער. אפשר לטייל לאורך קו החוף הפראי והמצוקי או לשוטט בחופי הרחצה החוליים, ומי שמעדיף טיולים עירוניים ייהנה מהליכה נעימה במיוחד לאורכה של הרמבלס של בירת האי, סנטה קרוז דה טנריף. זהו מדרחוב ארוך ומוצל שפזורים בו פסלים של פסלים ידועי שם דוגמת הנרי מור, חואן מירו, אוסקר דומינגז ואחרים.

מסלול הליכה בשמורת אנאגה שבצפון האי

שמורת טיידה במרכז האי מציעה מסלולי הליכה ורכיבה על אופניים בנופים שלא מן העולם הזה

בטנריף יש מסלולי אופניים בדרגות קושי שונות, החולפים בנופים משתנים, בין הים הכחול לסלעי הבזלת האדירים במרכז האי. לאורך החוף הצפוני תמצאו מסלול בן 75 ק"מ, המחבר בין Buenavista ל- Punta del Hidalgo והמתאים לרוכבים ברמה בינונית; מסלול מאתגר יותר המתאים לרוכבים מנוסים, הוא מסלול מעגלי המתחיל ומסתיים ב-Costa Adeje ועובר דרך מרכז האי, כולל בשמורת טיידה – דרך נופים מרהיבים במיוחד. ומי שממש רוצה לאתגר את עצמו יכול לצאת למסלול קשה עוד יותר, שאף הוא מתחיל ומסתיים ב-Costa Adeje, ונמתח לאורך 162 ק"מ לכיוון מערב האי. אלו רק שלושה מתוך מסלולי האופניים שתמצאו ברחבי האי.

מסלולי האופניים של טנריף עוברים בנופים המשתנים מים כחול לסלעים געשיים

מסלול אופניים במרכז האי

באופן טבעי, גם הים המקיף את טנריף מאפשר לצאת להרפתקאות מרגשות: אפשר להצטרף לשייט לצפייה בלווייתנים ודולפינים, לצלול מתחת למים (אם זוהי הפעם הראשונה שלכם תוכלו לצאת לצלילה ניסיון או לקחת קורס צלילה באחד המועדונים שבאי), לדוג, לגלוש, להשיט מפרשית ועוד ועוד.

אפשר לבלות יום שלם על המים – במפרשית, ביאכטה או אפילו על גבי גלשן

במים שמסביב לטנריף חיים מינים שונים של לווייתנים ודולפינים ואפשר לראותם במהלך שייט

אחרי הפעילויות במים, אפשר לעוף אל על או דווקא לרדת אל בטן האדמה. מצנחי רחיפה יאפשרו לכם לראות את הנוף ממעוף הציפור, ומי שהתגבר על פחד הגבהים יכול להתנסות בקצה השני של הסקאלה ולרדת לבטן האדמה – הפעילות הגעשית הענפה יצרה צינורות לבה מרובים, ואלה מספקים הזדמנויות מצוינות להרפתקנים שבחבורה.

מצנחי רחיפה יאפשרו לכם לראות את הנוף ממעוף הציפור

צינורות הלבה המרובים מספקים אפשרויות מצוינות לחקרהעולם התת קרקעי

בלילה, אחרי יום מלא פעילויות, חכו עוד קצת לפני שאתם נכנסים למיטה: שמורת טיידה נחשבת לאחד המקומות הטובים בעולם לצפייה בכוכבים, הן בשל הריחוק מתאורה עירונית והן בזכות צלילות האוויר, ומצפה הכוכבים שבשמורה הוא מהמשוכללים בעולם. אל תוותרו על סיור לילי וצפייה בכוכבים, עוד אחת מאותן חוויות טנריפיות, שישאירו טעם של עוד. עד החופשה הבאה.

שמורת טיידה במרכז האי נחשבת לאחד המקומות הטובים בעולם לצפייה בכוכבים

הצילומים בכתבה: חברת התיירות אופיר טורס, באמצעות Tenerife Tourism Corporation

הפוסט חופשה אקטיבית בטנריף הופיע ראשון במסע אחר

האיים הקנריים, שכוללים שבעה איים גדולים ועוד שישה איים קטנים, שייכים לספרד, אבל קרובים יותר למרוקו. הקרבה הזו לאפריקה מתבטאת במזג אוויר נוח ואביבי – השמש זורחת באיים כל השנה, והגשמים מעטים. העובדה הזו הופכת את הקנריים למוקד משיכה עבור המוני תיירים מאירופה, שרוצים ליהנות מחופשה על חוף הים תחת קרני השמש החמימות.

אבל לאיים הקנריים יש עוד הרבה מה להציע, מעבר לחופים יפים ועיירות חוף שוקקות. יש בהם איים צחיחים ואיים ירוקים עם יערות עבותים, איים עם נופים געשיים וכאלה עם דיונות חול עצומות. יש איים בהם מוקד העניין העיקרי הוא סצנת חוף תוססת עם הרבה ברים ומסיבות, בעוד שבאחרים עדיין אפשר להתרשם ממסורות עתיקות. הנה מדריך מקוצר למה שיש לכל אחד משבעת האיים הקנריים הגדולים להציע:

טנריף
טנריף (Tenerife, שהספרדים מבטאים טנריפה) הוא הגדול והמתוייר באיים הקנריים. זהו גם אחד האיים המגוונים ביותר – יש בו חופים יפים, עיירות חוף הומות, ערים תוססות, אתרי טבע מעניינים ואטרקציות משפחתיות. בירת האי היא סנטה קרוז דה טנריף (Santa Cruz de Tenerife), שלמרות הנמל הסואן שבה, היא עיר נעימה ושקטה למדי, עם הרבה פארקים וגנים, כנסיות יפות וכמה מוזיאונים מעניינים. בחוף הצפוני נמצאת העיר התוססת פוארטו דה לה קרוז (Puerto de la Cruz), ובה טיילת עטורת דקלים, גן בוטני ואטרקציות משפחתיות כמו פארק התוכים לורו (Loro Park). במרכז האי נמצא הפארק הלאומי טיידה (El Teide), אתר מורשת עולמית של אונסק"ו. בפארק הגעשי המרשים נמצא הר הגעש הגבוה ביותר בקנריים ולמעשה בספרד כולה, שגובהו מעל 3,700 מטר ופסגתו מושלגת רוב ימות השנה.

הפארק הלאומי טיידה בטנריף

אתר מעניין נוסף נמצא בכפר גוימאר שבחוף המזרחי – הפירמידות של גוימאר, סדרה של מבנים מסתוריים המזכירים את הפירמידות של המאיה במקסיקו. כדאי גם להגיע לעיירה איקוד דה לוס וינוס כדי לראות את עץ הדרקון, אחד העצים העתיקים ביותר בעולם, שגילו נאמד ביותר מאלף שנה. בכל שנה בסוף חודש פברואר (התאריך המדויק משתנה משנה לשנה) מתקיים באי קרנבל טנריף, קרנבל גדול ופרוע שכולל תהלוכות, תחפושות מוזיקה וריקודים.

עץ הדרקון, בעיירה איקוד דה לוס וינוס שבטנריף, נחשב לאחד העצים העתיקים בעולם

גראן קנאריה
האי גראן קנאריה (Gran Canaria) מאופיין בדרום צחיח עם חופים נפלאים וצפון ירוק ופורה, מה שהופך אותו אידיאלי עבור מי שרוצה לשלב חופשה בחוף עם טיולים בטבע. עיר הבירה, לאס פלמאס דה גראן קאנאריה (Las Palmas), ששוכנת בצפון-מזרח האי, היא הגדולה באיים הקנריים, ויש בה מרכז עתיק ומלא אווירה, מוזיאונים מצוינים, בהם ביתו של קולומבוס שבו יש אוסף של מפות ניווט וחפצי אמנות לפני גילוי אמריקה, פארקים וגנים יפים וגם שפע של חנויות למי שלא יכול בלי שופינג.

דיונות חול קסומות בגראן קנריה

בדרום האי יש כמה עיירות נופש תוססות והומות, עם רצועות חוף חוליות ויפות והרבה מסעדות וחנויות. למחפשים שלווה ורוצים להתרחק מהמולת החופים מומלץ לבקר בעיירה טרור (Teror), שלמרות שמה המעורר אסוציאציות לא נעימות, היא שלווה ומקסימה עד מאוד, ובעיירה ארוקס, שבה ניצבת קתדרלה ייחודית, פרי תכנונו של תלמיד של האדריכל הקטלוני הנפלא אנטוניו גאודי. חובבי הטבע ייהנו מביקור ביער האורנים טמאדאבה (Tamadaba), במכתש הוולקני בנדמה (Caldera de Bandama), ברוקה נובלו (Roque Nublo), סלע געשי שגובהו 80 מ'. נוף מרהיב של האי נשקף מפיקו דה לאס נייבס (Pico de las Nieves), הפסגה הגבוהה ביותר באי, שמתנשאת לגובה של 1,949 מטר. בקניון פטאגה (Pataga) אפשר להתרשם ממטע דקלים ענקי ובו יותר מאלף עצים.

ירח עולה מעל רוקו נובלו, סלע געשי שמזדקר לגובה של 80 מ' באי גראן קנריה

לה פלמה
לה פלמה (La Palma) הוא הירוק והפורה מכל האיים הקנריים, והוא נושא בתואר מכובד נוסף – זהו האי הגבוה ביותר בעולם. בניגוד לאיים אחרים באזור מרבית התיירים מגיעים לאי בשביל לערוך טיולים רגליים ולא בשביל להשתזף בחוף. יש באי יערות עבותים, פסגות נישאות ומטעי בננות. בין אתרי הטבע  נזכיר את הפארק הלאומי קלדרה דה טאבורינטה (La Caldera de Taburiente) שבו נמצא המכתש הוולקני הגדול בעולם, ומצפה הכוכבים Roque de los Muchachos ששוכן בראש ההר הגבוה בלה פלמה, בגובה 2,432 מטר, ומשקיף על נופים נפלאים.

הפארק הלאומי קלדרה דה טבוריינטה באי לה פלמה

לנזרוטה
האיים הקנריים כולם מתאפיינים בנופים געשיים, אבל הגעשי מכולם הוא האי לנזרוטה (Lanzarote), שהוכרז כשמורת טבע ביוספרית. בפארק הלאומי טימאנפאיה יש נוף ירחי והרים אדומים ושחורים, כתוצאה מהתפרצות געשית שאירעה ב-1730 ונמשכה שש שנים. גם את הביקור במערת ורדס (Cueva de Los verdes), ששוכנת בצפון האי וכוללת שני קילומטרים של מעברים תת קרקעיים שנוצרו כתוצאה מהתפרצות געשית לא כדאי להחמיץ. ואפילו אגמים יש בלנזרוטה. בחאמאוס דל אגואה (Jameos de Agua) יש אגם תכול יפהפה, ובמפרץ El Golfo תמצאו את Laguna de los Coclos, אגם בצבע ירוק בוהק.

נופיו המהפנטים של לנזרוטה, האי הגעשי ביותר בין האיים הקנריים

פורטאוונטורה
מבין כל האיים הקנריים, האי פורטאוונטורה (Fuerteventura), ששוכן במרחק של 95 ק"מ בלבד מחופי מרוקו, הוא הקרוב ביותר לאפריקה. הקרבה הזאת ניכרת באווירה המדברית ובנופים המרהיבים המשלבים בין מדבר וים. מוקד המשיכה העיקרי של האי הצחיח הוא חופיו היפים. זהו אי אידיאלי למי שמעוניין בחופשה על החוף ולא רוצה להצטופף עם המוני התיירים בטנריף. זהו גם יעד מועדף על גולשים. מומלץ במיוחד אזור קוראלחו (Corralejo), כפר דייגים הממוקם בצפון האי שמאופיין בדיונות חול לבן ענקיות ובמים צלולים בצבע טורקיז. גם בחצי האי ג'נדיה (Peninsula de Jandia) יש דיונות חול יפות וחופים נהדרים. למרות הפיתוי להישאר באזור החוף, כדאי לבקר בכפרים שבמרכז האי, הבנויים בצורה מסורתית מאבני גיר לבנות וחול אדום, וחלקם מוקפים דקלים וטחנות רוח.

חוף בפורטאוונטורה, האי הקרוב ביותר לאפריקה

לה גומרה
האי הקטן והעגול לה גומרה (La Gomera) הוא אחד המיוחדים שבאיים הקנריים. מרבית המטיילים מבקרים בלה גומרה במסגרת טיולי יום מהאיים השכנים, ורק מעטים נשארים לישון באי. נופי לה גומרה כוללים הרים מיוערים, עמקים ירוקים וקניונים עמוקים. האטרקציה המרכזית באי היא הפארק הלאומי גאראחונאי (Parque Nacional de Garajonay), שהוכרז גם כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. הפארק מכוסה ביער עבות של עצי דפנה ונושבות בו רוחות תמידיות שיוצרות מעליו ערפילים. האי זכה לעיקר פרסומו בשל מסורת עתיקה שנשתמרה בו: הסילבו – צורת תקשורת עתיקה, שפה שלא מועברת בדיבור אלא באמצעות שריקות. שפת הסילבו הוכרזה על ידי אונסק"ו כמסורת הראויה לשימור.

כפר קטן בהרים באי לה גומרה

אל היירו
אל היירו (El Hierro) הוא הקטן מבין האיים הקנריים וגם המרוחק שבהם. הוא מצוי בפינה הדרום-מערבית של הארכיפלג, ותיירים מעטים בלבד מגיעים אליו, מה שהופך אותו לשליו ולרגוע במיוחד. זהו אי אידיאלי לטיולים רגליים וניתוק אמיתי מטרדות העולם. הבירה, ואלוורדה (Valverde), היא עיירה מקסימה המונה בסך הכל 1,600 תושבים.

יער מהאגדות באי אל היירו

נופיו של אל היירו יוצאי דופן בין הקנריים. יש בו צוקים תלולים, חופים סלעיים, יערות אורן קנרי ועצי ערער ושדות לבה שחורים. הנופים הירוקים ועדרי הכבשים הרועים בשדות האי מזכירים לעיתים קרובות את נופי אירלנד יותר מאשר את נופי האיים השכנים.

מפת האיים הקנריים:

לטיול באיים הקנריים

צילומים בכתבה: Tourismo de Canarias, אייסטוק, Doug888, Pedro Szekely, Tom de Mulder, Daniele Paccaloni

הפוסט האיים הקנריים – משהו לכל אחד הופיע ראשון במסע אחר