"לראות את איטליה מבלי לראות את סיציליה זה לא לראות את איטליה בכלל, שכן סיציליה הינה המפתח לכל" (הסופר והוגה הדעות הגרמני גתה, במהלך ביקור בסיציליה בשנת 1787)

שבוע לאחר שחזרנו מסיציליה התפרץ הר האטנה. הר הגעש הפעיל והגבוה ביותר באירופה (3,300 מטר) ואחד הפעילים בעולם לא נח הרבה. בעשור האחרון ישנן התפרצויות קטנות של לבה מספר פעמים בשנה והתפרצות גדולה יותר מידי כמה שנים. זה לא משכנע את תושבי הכפרים סביבו לעקור מבתיהם, על אף שיש עליהם לחץ לעשות זאת, כי אדמתם פורייה מדי; זה לא מפריע גם לתיירים לנפוש בעיר השכנה קטניה, ולטייל במרחבי סיציליה (ואף לעלות להר ולצפות בלוע). חבל שההר היה מנומנם כאשר הייתי קרוב אליו. אתנחם בעובדה שהוא נראה מעשן, כהרגלו. המיתולוגיה מספרת כי ההר הוא מקומו של אל האש, וולקן.

לקריאה נוספת:

• סיציליה – מדריך מסע אחר
• צפון איטליה – מדריך מסע אחר
• איטליה – מדריך מסע אחר
• רומא – מדריך מסע אחר

סיציליה היא מקום חם במלוא מובן המילה. מזג אוויר חם יחסית לאירופה ולשאר איטליה ונעים גם בחורף, התושבים "חמי מזג" והרי הגעש פעילים ויורקים לבה רותחת לעיתים תכופות. עכשיו סיציליה מוצעת לישראלים כיעד תיירות חם המשנה את פניו מול התדמית הוותיקה שדבקה בו – המחוז העני והמוזנח, הדרום הרחוק. אפילו המאפיה המפורסמת הפכה להיות "מוצר" של תיירות רומנטית.

העיירה צ'פאלו במערב סיציליה. סיציליה הפכה ליעד תיירות חם, בכל המובנים | צילומים: גיל אל עמי

מצד שני, וזוהי אחת האניגמות של סיציליה, מוזר שאין היא מחוברת עדיין בגשר מהיבשת. המרחק מקצה המגף לסיציליה הוא שלושה קילומטרים בלבד במיצר מסינה. מנהרות וגשרים ארוכים יש בכל מקום. כמה פעמים (מאז ימי הרומאים) כבר הוחלט לבנות גשר, אך בפעם האחרונה בפברואר 2013 החליט שוב הפרלמנט האיטלקי לבטל את הפרויקט. הסיציליאנים טוענים לאפליה. רומא לא תשכח, כך סבורים תושבים, את הפניית העורף של ממלכת סירקוזה שבסיציליה לרומא במלחמה הפונית השנייה נגד קרתגו. רק שזה היה לפני יותר מ-2,200 שנים.

ניקיון נוסח סיציליה

סיציליה היא האי הגדול והמאוכלס ביותר בים התיכון והמחוז הגדול ביותר באיטליה. שטחה גדול יותר ממדינת ישראל (אבל זה לא קשה) – 25,780 קמ"ר. צורתה דומה למשולש, שבסיסו פונה כלפי מעלה (צפונה) – אל הים הטירני. הצלע המזרחית פונה לים היוני, והדרום מערבית לים התיכון, לכיוון צפון אפריקה.

סיציליה היא ערב רב של השפעות כובשיה, מורכבות תרבותה וההיסטוריה הארוכה שלה. מטיילים יפגשו נופים הרריים פראיים אל מול עמקים מעובדים, מקדשים יווניים לצד מסגדים וכנסיות, וכל אלה ביחד יוצרים את הפסיפס הייחודי שנקרא סיציליה.

כביסה נתלת מחלון בפלרמו

"ישנן הרבה סיציליות", אמר הסופר בולינו, ואי אפשר לראות את כולן ביחד. בוודאי לא בטיול קצר אחד. כאן הבאנו כמה טעימות.

מהר מהר, אבל לאן?

ישנן הרבה אוטוסטרדות באירופה, והאוטוסטרדה בכלל היא מילה איטלקית והמצאה רומאית. אבל האוטוסטרדות הישרות והמשוכללות שנבנו בסיציליה מרשימות ועומדות לכאורה בניגוד גמור לנוף הפרוע ולחופים המפורצים, ובעיקר לתדמית הענייה והאיטית משהו של האי. מיהרנו לפלרמו הבירה, דרך האוטוסטרדה הצפונית שהיתה כמעט ריקה. תוך כדי תהייה על מה החמצנו בכביש הצר והמפותל שעובר קרוב לחוף, דהרנו דרך שורה ארוכה ורצופה בת עשרות קילומטרים של גשרים ומנהרות. שום נקיק או מצוק לא הפריעו לכביש להיות ישר כמו פלס – על כולם הוא דילג מעל, או נעלם בתוך מנהרה. בהמשך הבנתי שלא מדובר רק בהתגברות על איתני הטבע. אולי ההפך: יש גם גשרים ארוכים ביותר מעל שדות או "סתם" נופים פתוחים, תוך כדי שמירה על הסביבה הטבעית או המעובדת על ידי בני אדם. האוטוסטרדה הזו היא במידה רבה התחשבות בנוף הטבעי והאנושי, יחד עם השגת המהירות והנוחיות. במקום להוציא להמוני תושבים המתפרנסים מאדמתם צווי פינוי, בונים את הכביש מעליהם. מה מפסידים בדרך, זו כבר שאלה אחרת.

לפי כל כללי הטקס. מלצרים מעונבים בבית קפה מקומי

פלרמו הבירה

את פלרמו הקימו הפיניקים וקראו לה "זיז", אולי על שם ה"בליטה" בחוף, אבל היוונים קראו לה "פנורמוס", כלומר "נמל הכל", בשל הנמל הטבעי, ומכאן התגלגל שמה הנוכחי. פלרמו היא כיום עיר גדולה (החמישית באיטליה) ואחת הערים הגדולות לחוף הים התיכון: תוססת, עם מרכז שמור, חנויות מהודרות, שווקים, מסעדות וחיי לילה.

נוסעים ומסמסים: זוג על אופנוע ברחובות פלרמו

מדגם אתרים מעניינים לביקור בין שפע האתרים בפלרמו:

קתדרלת פלרמו – מרשימה ובעלת היסטוריה ארוכה של שינויים. הוקמה ב-1185, הוסבה בעברה למסגד.

קתדרלת פלרמו. היסטוריה ארוכה של שינויים | צילום: שאטרסטוק

קטקומבות הקפוצ'ינים – מערות קבורה עם למעלה מ-8,000 בני המעמד העליון של פלרמו מהמאה ה-16 ועד תחילת המאה ה-20, חנוטים בבגדיהם.
תיאטרון מסימו – התיאטרון הגדול באיטליה והשלישי באירופה. מרשים מאוד, עם אקוסטיקה מצויינת ו-1,387 מקומות. אפשר לבקר גם ללא הופעה ולראות תלבושות לאופרות מפורסמות. הסצנה האחרונה של הסנדק 3 צולמה כאן.
תיאטרון פולטיאמה נבנה ב- 1864 אחרי איחוד איטליה, כקונטרה לתיאטרון שם ישבה המאפיה הסיציליאנית.
הרובע היהודי – שיכן קהילה מפוארת. תור הזהב נפסק באחת עם גירוש היהודים (והמוסלמים).
לה ווצ'ריה – שוק, וכיום מרכז חיי הלילה של פלרמו.
וילה ג'וליה – גנים ציבוריים, מפלט מהחום של פלרמו.
מונראלה (Monreale, ההר המלכותי) – מנזר וכנסייה מעל פלרמו עם תצפית יפה על העיר. קתדרלה נפלאה.

הקתדרלה במונראלה

אוכל סיציליאני – מבחר דוגמאות
• ארנצ'ינו – קציצה גדולה עשויה מריזוטו
• פסטה סרדה – עם סרדינים, ופסטה נורמה – עם חצילים
• גבינות מיוחדות
• דג חרב (עם פסטה! ברור)
• שילובים של אוכל איטלקי קלאסי עם צפון אפריקאי (כמו קוסקוס עם סרדינים)
• בריוש – עוגת השמרים (מקורה בפלרמו) עם גרניטה של קפה וקצפת
• קסטה סיציליאנית עם יין מרסלה
• קנולי – גלילי בצק פריך ממולאים בריקוטה, וניל, שוקולד
ואם לא די בכל אלה, סיציליה טוענת להמצאת שלושה מטעמים איטלקיים חשובים: פסטה, פיצה (מחיטת דורום, כמובן) וגלידה.
עוד על אוכל בסיציליה >

ממחר דיאטה… מעדן סיציליאני: בריוש ממולא בגרניטה של קפה וקצפת
בסביבות פלרמו

מונטה פלגרינו
גבעה המתנשאת מעל מפרץ פלרמו, ועליה כנסיה השומרת את זכר הקדושה רוזליה, פטרונה של פלרמו. רוזליה היתה נצר למשפחת אצולה שפרשה מחיי התענוגות והפכה לנזירה במערה שעל הר פלגרינו.

סג'סטה
מקדש יווני ענק שהוקדש לאל אפולו. לא הושלם ונשאר "פיל לבן".

צ'פאלו CEFALU
עיירת דייגים יפה ממזרח לפלרמו. כיכר הדואומו, הסמטאות, שער הדייגים, המכבסה הגדולה, בתים שהיו ארמונות, מהמאות 16-15.


עיירת הדייגים היפה צ'פאלו, ממזרח לפלרמו

עוד כמה מקומות נפלאים בסיציליה:

וילה רומאנה (VILLA ROMANA DEL CASALE) היא סיבה מספקת לדעתי לבוא לסיציליה. דרומית לעיר אנה (ENNA) ובקרבת העיירה פיאצה ארמרינה, במרכז האי, נמצאת הווילה הרומאית המפורסמת. היא מתוארכת לתחילת המאה הרביעית לספירה, והיא אחת מאתרי המורשת העולמית של אונסק"ו. בנה אותה אחד מאנשי משפחת הקיסר הבכירים, הרחק מהציוויליזציה. אולי לצרכי רומנטיקה סודית? לא ברור. הסיבה הרשמית לבניה דווקא כאן, עמוק בפנים הארץ, מוסברת בקרבה לנחל מלא מים (בעבר) ממנו נאספו המים באקוודוקט למרחצאות.

הווילה מרוצפת בפסיפסים עצומים ומרהיבים המספרים את סיפור המקום: חיי יום יום, ציד, סיפורים מיתולוגיים, בילויים במרחצאות ועיסויים. באחד החדרים נראים פסיפסים מצויירים שמורים היטב הקרויים רשמית "עשר הבתולות", ובאופן לא רשמי – "נערות הביקיני", וזאת כי הנערות לבושות במעין בגד ים שני חלקים, ש"הומצא" לכאורה רק אלפי שנים לאחר מכן, באמצע המאה ה-20.

מי המציא את הביקיני? רצפת פסיפס בווילה רומאנה

ישנם גם חדרי מגורים וחדרי אוכל, אך לא נמצאו שימושים ייצוריים או מסחריים, כלומר הווילה שימשה לנהנתנות רומאית בלבד.

תקופה לא ארוכה לאחר שנבנתה (כנראה פחות מ-150 שנים) ננטשה הווילה והמקום נזנח למאות שנים. במאה ה-12 כוסה האתר במפולות בוץ, ורק ב-1929 החלו עבודות החשיפה של המקום. עד היום נחשף רק חלק קטן (אבל מרשים!) של הווילה, והעבודות נמשכות. רעידת אדמה גדולה "קימטה" את הרצפות ועבודות שחזור נערכות מאז בקצב איטי, ברגישות רבה ובעדינות.

לא הרחק משם נמצאת העיירה פיאצה ארמרינה, אותה הקימו תושבים שברחו מווילה רומאנה, בעקבות רעידת האדמה. בדרך כלל מטיילים רק עוברים דרכה, אבל היא שווה ביקור ובוודאי את התצפית עליה מהכניסה (נפלא בשקיעה). הרובע ההיסטורי הוא בן 650 שנה.

פיאצה ארמרינה. לכאן ברחו דיירי וילה רומאנה בעקבות רעידת האדמה

טאורמינה – טאורמינה היפה נחשבת לפנינה של סיציליה, אם כי קשה להתעלם מכך שהיא כבר לא כפר ציורי כפי שמנסים עדיין לתאר אותה, אלא עיירת תיירות ממוסחרת. המיקום שלה פנטסטי – חוף הים היוני המפורץ מצד אחד, ותצפיות לכיוון האטנה מצד שני (מערב). טאורמינה מפורסמת במצעד המפורסמים שנהגו ונוהגים לבקר בה. כמו כן נמצא בה תיאטרון יווני גדול. במרכז כדאי לשים לב לסמטה צרה – ויקולו סטרטו – שנחשבת לסמטה הצרה ביותר ביקום…

סרטון וידיאו – סיציליה: סדרת TRAVEL

מפת פלרמו וסביבתה:

הכותב היה אורח חברת הנסיעות אשת טורס

לקריאה נוספת:

מדריך מסע אחר לסיציליה

הפוסט סיציליה – איטליה, אבל אחרת הופיע ראשון במסע אחר

ב-24 באוגוסט, שנת 79 לספירה, הר הגעש וזוב התפרץ ללא התרעה מוקדמת. רק יום לפני לכן נערכה בעיר פומפיי, שלמרגלות ההר, החגיגה השנתית לכבודו של וולקן, אל הנפחות והאש האחראי גם על הרי געש. דבר לא העיד על האסון הממשמש ובא, ותושבי האזור התנהלו בשגרת היום-יום. אבל לקראת הצהריים החל להיפלט ענן אדיר של עשן מלוע ההר, וסלעים געשיים הועפו לגובה עצום. האפר הוולקני והסלעים הלוהטים נעו במהירות עם הרוח לכיוון דרום-מזרח, מכסים בדרכם את העיר פומפיי ואת סביבתה, הורגים כל יצור חי שלא הספיק להימלט. 24 שעות נמשכה ההתפרצות האדירה, ובסיומה נקברו הערים פומפיי והרקולנאום תחת האפר, ונעלמו מעל פני האדמה.

1,700 שנים רבצו הערים מכוסות כליל, ואיש לא ידע היכן הן או מה בדיוק עלה בגורלן. ואז, איכר שחרש בשדהו נתקל בשרידים עתיקים. הוא הזעיק עזרה שבעקבותיה החלו חפירות נרחבות באזור. וכך נחשף עולם ומלאו, שנעלם בן רגע – רחובות, וילות נאות, בנייני ציבור מרשימים, מרחצאות, חנויות, מקדשים, אפילו בתי בושת. כיום, הר וזוב והערים העתיקות פומפיי והרקולנאום שנקברו תחת האפר הוולקני הם מאתרי התיירות המרתקים ביותר באיטליה.

אם יש לכם רק יום אחד להקדיש לאזור, חלקו אותו בין ביקור בעתיקות פומפיי לטיפוס על הר וזוב, שהוכרז כפארק לאומי. גם אם תגיעו להר עם רכב או בטיול מאורגן, אין מנוס מלטפס לפחות חלק מהדרך ברגל, בעלייה תלולה למדי. אבל הטיפוס הזה, מכביד ככל שיהיה על מי שאינו בכושר גופני טוב, הוא חלק מהחוויה, כמו גם ההצצה ללוע ההר והנופים המרהיבים של מפרץ נאפולי שנפרשים מתחת.

השביל המוליך לפסגת וזוב. הטיפוס התלול אל הלוע הוא חלק מהחוויה המיוחדת | צילום: Marianna De Wit, flickr

הר וזוב הוא רק אחד מהרי הגעש של איטליה והוא חלק מתיירות וולקנית, שצוברת פופולאריות בשנים האחרונות. היעד הבא של חובבי הדרמה הגעשית הוא באופן טבעי הר אטנה, בצפון-מזרח סיציליה. זהו הר הגעש הגבוה והפעיל ביותר באירופה, ורוב הסיכויים שבמהלך חופשה בסיציליה תזכו לראות ענן של עשן נפלט מלועו, ואולי אפילו התפרצות של ממש עם לבה שצובעת את שמי הלילה באדום וכתום דרמטיים. המראה של הפסגה המושלגת, שעשן וסלעים נפלטים מלועה, הוא אחד המרשימים שאפשר לתאר.

הר אטנה פולט עשן. ניגוד מרהיב בין לבן לשחור | צילום: giopuo, flickr

בשל ההתפרצויות התכופות, אסור לטפס עד הלוע, אבל שירות מיניבוסים שפועל למרגלות ההר ייקח אתכם לגובה של יותר מ-3,000 מ', לאזור מרתק של סלעים שחורים, זרמי לבה קפואה, לועות קטנים הפולטים עשן. הקור השורר בגבהים מתחלף בתחושה של להט כשדורכים על סלעים חמים, ובחורף הניגוד המרהיב של סלעים שחורים ושלג לבן הופך את הביקור למיוחד אף יותר. את הסלעים השחורים של אטנה פוגשים שוב בעת ביקור בכפרים הסמוכים להר ובעיר קטניה – בריצוף המדרכות והכבישים וברעפי הגגות.

אבל גולת הכותרת הוולקנית מצפה למי שייקח מעבורת או רחפת מצפון סיציליה אל האיים האאוליים (המוכרים גם בשם גם האיים הליפאריים). זוהי קבוצה של שבעה איים מופלאים, שכל אחד מהם הוא למעשה הר געש המיתמר מעל פני הים.

האיים האאוליים, קבוצת איים געשיים מצפון לסיציליה | צילום: giopuo, flickr

הגדול והמאוכלס ביותר מבין האיים הוא ליפארי, שבו יש גם את תשתית התיירות הטובה ביותר (למרות שמחוץ לעונת התיירות גם כאן נסגרים לא מעט מסעדות ומלונות קטנים). רוב תושבי האי מתגוררים בעיר היחידה, הנושאת את שמו של האי, ובכמה כפרים קטנים הפזורים בו. הר הגעש של ליפארי אינו פעיל, אולם פה ושם ברחבי האי אפשר לראות פלומות עשן מיתמרות מחריצים בסלעים. אדמת האי מכוסה בסלעי פומיס, שכרייתם היא מקור הפרנסה העיקרי של התושבים, לצד תיירות.

אי קטן בהרבה, אבל מעניין לא פחות, הוא סטרמבולי, שכל שטחו רק 13 קילומטרים רבועים, וכמה מאות התושבים המתגוררים בו דרך קבע מתפרנסים מחקלאות ומדיג. אבל הסיבה האמיתית להגיע לכאן היא הר הגעש, שגובהו 926 מ' מעל פני הים (ועוד יותר מאלף מטרים מתחת לפני הים) והוא מתפרץ דרך קבע בהתפרצויות דרמטיות, אבל בעלות עוצמה לא חזקה, כך שלא נשקפת סכנה למבקרים. עשן תמידי מיתמר משלושת הלועות של הר הגעש, ובעת התפרצויות גם נפלטים פרצי לבה רותחת ונשמעים קולות פיצוץ עמומים.

התפרצות געשית בסטרמבולי באישון הלילה | צילום: John Burke, flickr

אפשר לטפס על ההר, אבל רק בלוויית מדריך מוסמך שמכיר היטב את השבילים ויודע מתי אפשר להתקרב ללוע ומתי זה מסוכן מדי. האמיצים, שיטפסו בשעות הלילה (שוב – רק עם מדריך!), יזכו למראות של אש ותמרות עשן, הצובעים את השמיים השחורים. את המחזה המפעים הזה ניתן לראות גם אם אתם שוהים בלילה באחד האיים הסמוכים.

וולקנו, האי הדרומי ביותר בקבוצת האיים, נקרא על שמו של אל האש הרומי, שכן הקדמונים סברו כי לוע הר הגעש הוא בעצם ארובת הכבשן של וולקן. כבר שנים רבות שההר באי לא התפרץ, אולם אין זה אומר שהחיים שקטים ושלווים בוולקנו. מיד עם הירידה מהרחפת שמובילה אל האי יקבל את פניכם ריח עז של גופרית. הריח, המזכיר ביצים סרוחות, ילווה אתכם לאן שלא תלכו, אבל הניחוח הבולט הזה הוא חלק בלתי נפרד מחוויית הביקור פה, והוא גם מסמן את האטרקציות הפופולריות באי: אמבטיות בוץ וגופרית, מעיינות חמים וחופים שחורים, תוצאה של הפעילות הגעשית.

סלעים געשיים בשלל צבעים באי וולקנו | צילום: giopuo, flickr

מי שבכל זאת רוצה קצת אקשן וולקני, מומלץ לו לצאת לטיול בחוף באיה די לוונטי, שם אפשר לראות אדי מים וגזים המתפרצים מבין סדקים בסלעים. קשה להפסיק להסתכל על המראה המלבב, אבל עשו זאת מרחוק ובזהירות – הטמפרטורה של האדים מגיעה ל-200 מעלות צלסיוס!

הפוסט איטליה הוולקנית – טיול בין הרי געש איטלקיים הופיע ראשון במסע אחר

נושקת לקצה המגף האיטלקי נמצאת סיציליה, האי הגדול ביותר בים התיכון והמחוז הגדול ביותר באיטליה. הנוף הים תיכוני, הכפרים הקטנים בהרים, עיירות הדייגים שעל חוף הים, האתרים הארכיאולוגים המרתקים והר געש פעיל במיוחד – כל אלה הופכים את הביקור בסיציליה למעניין להפליא. אפשר לבלות חופשת בטן-גב מהנה, אבל כדאי מאוד גם להיפרד מהחופים לטובת טיול ברחבי האי היפה, להכיר את אתריו הידועים והנסתרים ולטעום מהמטבח הסיציליאני המשובח. הנה, על קצה המזלג, כמה אתרים נבחרים ברחבי סיציליה:

למידע נוסף:

• סיציליה – מדריך מסע אחר – כתבות מסלולים וטיפים
• סיציליה עם ילדים
• דרום איטליה – מדריך מסע אחר
• צפון איטליה – מדריך מסע אחר
• איטליה – מדריך מסע אחר
• רומא – מדריך מסע אחר

פלרמו: כיכרות, כנסיות ושווקים
פלרמו (Palermo), בירת סיציליה והיישוב הגדול בה, רועשת והומה ולמרות שרבים ממהרים לצאת ממנה לחופים ולאתרים שברחבי העיר, כדאי להקדיש זמן מה לטיול בה. מרכז העיר העתיקה של פלרמו הוא "ארבע הפינות" – Quattro Canti – צומת הדרכים בה נפגשים שני הרחובות הראשיים Via Maqueda ו-Vittorio Emanuele, בכיכר Piazza Vigliena מהמאה ה-17. כל אחת מארבעת פינותיה של הכיכר מעוטרת במזרקות ובפסלים, כאשר כל אחת מהן מייצגת את אחד מארבעת פטרוני העיר. ליד קואנטו קאנטי שוכנת פיאצה פרטוריה (Piazza Pretoria), כיכר עם מזרקה מרשימה מאמצע המאה ה-16 ובית העירייה מהמאה ה-15. כיכר נוספת בסביבה היא פיאצה בליני (Piazza Bellini), עם כנסיית לה מרטוראנה, שיש בה פסיפסים ביזנטיים יפים, כנסיית סן קטלדו, בעלת שלוש כיפות אדומות וכנסיית סנטה קתרינה הרנסנסית.

הקתדרלה של פלרמו | צילום: Maurobrock, flickr

אחד האתרים המרתקים והפופולריים בעיר הוא ארמון המלוכה ריאלה הנורמני (Palazzo Reale o dei Normanni) בפיאצה פרלמנטו. הארמון נבנה במאה התשיעית על הריסות רומאיות ופיניקיות, והוא כולל את קפלת פלאטינה מהמאה ה-12 ובה עבודות פסיפס נהדרות. שוק ווצ'יריה (La Vucciria) הוא המוצלח בשווקי פלרמו. הוא נמתח לאורך רחובות צרים בין ויטוריו עמנואל לוויה רומא, ליד פיאצה סן דומניקו. השוק פועל בימים שני עד שבת משעות הבוקר המוקדות ועד שעות הצהריים. לבילוי ערב תרבותי, קנו כרטיסים לתיאטרון מסימו הניאו-קלאסי בכיכר ורדי, בו מועלים מופעי בלט ואופרות.

לא רחוק מפלרמו, באמצע הדרך לצ'פאלו, נמצאת שמורת הטבע מאדונה (Parco (della Madonie, ובה מסלולי הליכה וכן עיירות, כפרים, חוות וכרמים.

טאורמינה: היהלום שבכתר
טאורמינה (Taormina), עיר נעימה במיוחד בצפון-מזרח סיציליה, מושכת אליה מבקרים רבים מרחבי העולם. לא רק תיירים מגיעים אליה, גם כוכבי קולנוע הוליוודים, סופרים בינלאומיים וידוענים – כולם עברו כאן במהלך השנים. קל לראות את הסיבה: זוהי עיר יפהפייה, עם בתים עתיקים וציוריים, גנים וגלריות, הבנויה על שיפולי מצוק – מצד אחד, בתי העיר משקיפים אל הים הכחול, ומצד שני, אל ההר אטנה (עוד על ההר בהמשך). המיקום המצוין והתשתית התיירותית המפותחת הופכים את טאורמינה לבסיס נוח ליציאה לטיולים באזור.

טאורמינה, העיר התיירותית ביותר בסיציליה | צילום: Andrew Holmes, flickr

נעים ללכת במדרחוב החוצה את העיר, קורסו אומברטו, שלאורכו חנויות, מסעדות ובתי קפה. ברחוב מצויים גם בניינים מעניינים כמו פלאצו קורבג'ה, שהיה מקום משכנו של הפרלמנט הסיציליאני במאה ה-14 ומגדל השעון הימיביניימי. בכיכר דואומו יש מזרקת שיש עתיקה, שנבנתה ב-1635, ולידה הקתדרלה של טאורמינה. החומה שהקיפה בעבר את העיר נהרסה ברובה, אך ניתן לבקר בשניים משעריה: שער מסינה ושער קטניה.

התיאטרון היווני העתיק הוא האתר הפופולרי בטאורמינה. זהו התיאטרון השני בגודלו בסיציליה (הגדול ביותר שוכן בסירקוזה). בקיץ מתקיים כאן פסטיבל האמנות של טאורמינה, הכולל אירועי קולנוע, תיאטרון, בלט ומוזיקה. זהו אינו התיאטרון העתיק היחיד בעיר – האודיאון נבנה על ידי הרומאים ונתגלה במקרה ב-1892, על ידי נפח שחפר בחצר ביתו. הוא מאוד דומה בארכיטקטורה שלו לתיאטרון היווני, אך בקנה מידה קטן יותר.

כדאי לקפוץ לביקור גם בכפר הציורי קסטלמולה (Castelmola) המוקף נוף נהדר, כשלושה קילומטרים מצפון-מערב לעיר. באזור ניצב הר טאורו, שבראשו שרידי טירה וממנו נשקפת תצפית נהדרת. החוף הפופולרי הוא לידו מזרו (Lido Mazzaro), שבהמשכו שוכנת שמורת הטבע איסולה בלה (Isola Bella).

חוף בטאורמינה. בתי העיר משקיפים על הים מצד אחד, ומנגד – על אטנה

הר אטנה: לא מפסיק לגעוש
23 ק"מ מטאורומינה, במזרח האי, שוכן הר אטנה (Mount Etna), הר הגעש הגבוה והפעיל ביותר באירופה ואחד האתרים המרהיבים בסיציליה. ההר התפרץ פעמים רבות לאורך השנים, ויתכן שבעת הביקור שלכם באי תוכלו להבחין בענן עשן המיתמר מהלוע (ואולי אפילו בהתפרצויות של לבה רותחת שמאירות את שמי הלילה). בשל ההתפרצויות הבלתי צפויות נאסר הטיפוס אל הלוע, אך אפשר לצאת לטיול רגלי מודרך או לטיול ברכבי שטח במורדות ההר, באזור בו צומחים מטעי אגוזים, גפנים ועצי הדר. למרגלות ההר פועל שירות מיניבוסים, ומומלץ מאוד לנסוע באחד מהם. המיניבוסים מטפסים לגובה 3,000 מטר, שם אפשר לטייל ברגל ולהתרשם מהמראות המיוחדים ומהנוף הנפלא שנפרש למטה. ואם אתם מבקרים בעונה המושלגת, תוכלו לעשות סקי במדרונות – חוויה מיוחדת במינה.

אטנה בזריחה. פסגה מושלגת ולוע מעשן | צילום: Josep Renalias, GFDL

סירקוזה: מקדשים וחופים
העיר סירקוזה (Siracusa) שוכנת לחופו המערבי של דרום האי, כתשעים קילומטר מדרום-מערב לקטניה. העיר נוסדה בשנת 734 לפני הספירה, ובתקופת השלטון היווני הייתה מהערים היווניות החשובות בעולם. בעיר השתמרו עתיקות מאותה תקופה, ואלה מהווים את האטרקציה המרכזית בה.

החלק העתיק והמעניין בעיר הוא רובע אורטגיה (Ortegia), הממוקם על אי קטן. בכיכר פנקלי שבאורטגה שוכן מקדש אפולו מהמאה השישית לפני הספירה. במרוצת השנים שימש המבנה לצרכים שונים בתכלית, בהם כנסייה ביזנטית ומסגד. בכיכר דואומו הסמוכה שוכן מקדש נוסף, מהמאה החמישית לפני הספירה.
באורטגיה נמצא גם מעיין ארטוזה (Fonta Aretusa). האגדה מספרת כי אלפיאוס, אל הנהרות, רדף אחרי הנימפה ארטוזה, עד אשר אלת הציד דיאנה הפכה אותה למעיין. אלפיאוס לא ויתר והפך את עצמו לנהר המזין את המעיין.

רובע אורטגיה בסירקוזה | צילום: Alan Withaker, flickr

בפארק הארכיאולוגי ניאפוליס, שמחוץ לרובע, אפשר להתרשם מעתיקות יווניות ורומיות, בהן התיאטרון היווני, האמפיתיאטרון הרומאי, מחצבת גן עדן ועוד. קילומטרים ספורים ממערב לעיר נמצאת טירת איוריאלוס (Euryalus Castle) מהמאה החמישית לפני הספירה. בקיץ, כשהטמפרטורות עולות, מוקד המשיכה העיקרי הוא החופים, ובמיוחד חוף פונטנה Fontane Bianche.

אגריג'נטו: עמק המקדשים

העיירה אגריג'נטו (Agrigento) וסביבותיה מהווים את האטרציה המרכזית לאורך החוף הדרומי של סיציליה. האזור יושב עוד בתקופה הפרהיסטורית, ובמאה השישית לפני הספירה ייסדו היוונים במקום את העיר אקרגאס (Akragas) על רמה המשקיפה אל הים. במרוצת השנים השתנה שמה פעמים אחדות על ידי כובשיה, עד שהפכה לאגריג'נטו בשנות העשרים של המאה הקודמת.

עמק המקדשים באגריג'נטו. מקדשים מרשימים מהמאה השישית לפני הספירה

בחלק העתיק של העיר שרדו מבנים שונים מימי הביניים, בהם הקתדרלה שנבנתה במאה ה-14 ועברה שחזורים ותוספות בנייה במהלך הזמן – שימו לב לתקרת העץ היפהפייה. שאר אתריה של אגריג'נטו מצויים במרחק נסיעה קצרה מחוץ לעיר, אל "עמק המקדשים" (Valle dei Templi) ואקרגאס העתיקה.

אקרגאס העתיקה נוסדה במאה השישית לפני הספירה, נחרבה ונבנתה שוב ושוב מחדש. למרות תלאות הזמן, חלק ממקדשיה, רחובותיה ובתיה שרדו עד ימינו. המשורר היווני פינדר (522–443 לפני הספירה) כינה אותה "העיר היפהפייה ביותר של בני התמותה", וגם בזמננו היא זכתה להכרה והוכרזה כאתר מורשת עולמית. כדאי לטפס אל מדרגות מקדש ג'ונו, מאמצע המאה החמישית לפני הספירה, ממנו נשקפת תצפית על כל העמק. מקדש קונקורד השתמר יפה, אולי בזכות העובדה ששימש ככנסייה במאה השישית לספירה. הגדול במקדשים הוא מקדש זאוס. במקום יש גם אמפיתיאטרון קטן ומוזיאון ארכיאולוגי.

פיאצה ארמרינה: פסיפסים מרהיבים
העיר פיאצה ארמרינה (Piazza Armerina) שוכנת על רמה בגובה 700 מטר מעל פני הים. רוב המבקרים בה ממהרים אל הווילה הרומית הנמצאת כחמישה קילומטרים מחוץ לעיר, אולם גם לפיאצה ארמרינה עצמה יש מה להציע. ברובע הימיביניימי נעים ללכת בין הכנסיות העתיקות, שהמרשימה שבהן היא הדואומו הממוקמת בנקודה הגבוהה ביותר בעיר. פנים הקתדרלה מרווח ובו עבודות אמנות יפות.

פיאצה ארמרינה. נעים לשוטט ברובע העתיק ולהשקיף על הנוף

כאמור, הווילה הרומית היא האטרקציה המרכזית באזור. הווילה נבנתה במאה הרביעית לספירה על חורבותיה של וילה אחרת. גולת הכותרת הן עבודות הפסיפס המרהיבות, המהוות את אוסף הפסיפסים הגדול והמרשים ביותר בעולם מתקופת רומא המאוחרת. בציורים מתועדים בעלי חיים, צמחים, סצנות מחיי היום-יום ומהמיתולוגיה.

עוד בסביבה: כ-30 ק"מ צפונה מפיאצה ארמרינה נמצאת העיירה הנעימה אנה (Enna). ממבצר קסטלו די לומברדיה, הנקודה הגבוהה ביותר באזור, נשקף נוף עוצר נשימה, עם הר אטנה באופק. לא רחוק משם נמצא אגם פרגוסה (Pergusa) היפה. העיירה ההררית קלטגירונה (Caltgirone) נמצאת מדרום-מזרח לפיאצה ארמרינה, ומפורסמת בשל יצירות הקרמיקה שלה. זהו מקום מצוין לקנות בו עבודות וכלי קרמיקה למזכרת.

האיים האאוליים: הרי געש בלב ים
שבעת האיים האאוליים, הנקראים גם האיים הליפאריים, נמצאים מצפון לסיציליה ויש אליהם שירות מעברות סדיר. האיים, שהם למעשה הרי געש, מציאים נופים יפהפיים, חופים שחורים מאפר וולקני, מעיינות חמים עם מי גופרית, אמבטיות בוץ ועוד. בגדולים שבהם יש גם מלונות נעימים, הקטנים מתאימים לביקור של כמה שעות. האיים האאוליים נכללים ברשימת נכסי הטבע העולמיים של אונסק"ו, בזכות היותם תופעת טבע וולקנית יוצאת דופן.

סטרמבולי. האיים האאוליים הם תופעת טבע וולקנית יוצאת דופן

הגדול בקבוצת האיים הוא ליפארי (Lipari), שבעיר היחידה שבו, הנקראת באותו שם, יש את התשתית התיירותית הגדולה ביותר בקבוצת האיים. מהצוקים הסלעיים שבצפון-מערב האי נשקפים נופים נהדרים של האיים סאלינה, אליקודי ופיליקודי. סטרומבולי (Stromboli) הוא האי הגעשי המפורסם והמרהיב בחבורה. ניתן לטפס אל הר הגעש הפעיל, באמצעות סיור מודרך, ולהציץ אל לועו המעשן. כדאי לטפס גם לראשו של הסלע הבזלתי המתנשא לגובה 43 מטר, סטרומבוליצ'יו (Stombolicchio), ממנו נשקף נוף פנורמי יפה. כדאי לצאת לשיט לילי כדי לצפות בנתיב האש של השיארה דל פואוקו (Sciara del Fuoco) שבצפון-מערב האי. מחזה התפרצות הלבה מלועו של הר הגעש מרגש ובלתי נשכח. באי וולקאנו (Vulcano) פועלים אתרים רבים של מעיינות מרפא, מרחצאות מים חמים ואמבטיות בוץ. מפסגת גראן קראטרה, בגובה 418 מטר מעל פני הים, נשקפים נופים מרהיבים.

על האוכל הנהדר של סיציליה – בכתבה הבאה:

הפוסט יפהפייה דרומית: אתרים בסיציליה הופיע ראשון במסע אחר