מועדון מסע אחר

מדריך צילום: ברוך גיאן
מדריכת הטיול: איילה מיטב

שילוב נופי טבע שטרם "התקלקלו" – יערות אורן עבותים, אגמים כחולים, אזורי ביצות עשירים ומאות קילומטרים של חופים. הכנר כבר לא מנגן על הגגות, אך בתי העץ עדיין פרוסים במרחבי היערות ובשיפולי הנהרות, והנשים עדיין שואבות מהבאר. נבקר בערים העתיקות הקסומות בעלי שילוב מנצח של רחובות מרוצפות הלבנים וזרועות בניינים היסטורים מצויירים עוצרי נשימה בצד חיי תרבות וחיי לילה צבעוניים ותוססים.

לפרטים נוספים והרשמה >>

אחת לחמש שנים, מתמלאים רחובותיה של העיר ריגה ב-24 אלף רגליים של בני נוער הנעות בתיאום מושלם בבגדי עם מסורתיים מימי הביניים, ובשירת מקהלה של 12 אלף קולות – פסטיבל חגיגת הנעורים. במשך שבוע הופכת העיר ריגה לעיר ששמחת הנעורים מפעפעת בעורקיה, זה מה שעושה את מסע הצילום בפנינת ארץ זו כל כך מעניין, וזאת בתנאי שיודעים להגיע אל הדבר האמיתי!

במהלך הסדנא נרכוש כלים להעשרת הצילום וההתבוננות שלנו בנוף האורבני ובנוף הטבעי. ההנחיה המקצועית היא חלק בלתי נפרד ממבנה הסדנא. ההנחיה בנויה בצורה המאפשרת לצלם בחופש יצירה גדול, לימוד ותרגול נושאים שונים מעולם הצילום הגיאוגרפי.

פירוט המסלול

יום 1 : תל-אביב – וילנה (Vilnius)
נמריא בערב משדה התעופה בן גוריון וננחת בוילנה בירת ליטא, ניסע למלון
לינה ב- Radisson Blu או דומה ברמתו.

יום 2 : וילנה – טרקאי – וילנה
לאחר ארוחת הבוקר נצא ליום צילומים בוילנה. נתחיל את סיורנו בעיר העתיקה שהוכרזה כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו. "עיר הבארוק הגדולה באירופה" בנויה ממבוך של רחובות צרים ומפותלים. נסייר דרך הרחובות העתיקים, ונגיע למרכז העיר ונראה את הקתדרלה ואת מגדל הפעמון. נראה את בנייני האוניברסיטה ונצפה בכנסיית סנט אנה הבנויה בסגנון גותי מרשים. בחלקו השני של היום ניסע לבקר בטרקאי (Trakai), הבירה העתיקה של ליטא. נבקר בטירה עתיקה הבנויה על אי טובל בירק בלב אגם גאלבה. נמשיך לעיר היפה המוקפת אגמים ונשמע את סיפורה של קהילה יהודית קראית שהתגוררה בעיר בעבר.
את ארוחת הערב נאכל במסעדה מקומית.
לינה בוילנה.

יום 3 : וילנה- קלייפדה (Klaipėda)
בבוקר נצא מן העיר מערבה לכיוון מה שהיה פעם פרוסיה המזרחית, העיר הגרמנית Memel אשר עברה לידי ליטא בעקבות מלחמת העולם הראשונה והקמת הרפובליקה הליטאית. במהלך היום בדרך לקלייפדה נוכל לצלם בכפרים ובתי חווה הפרוסים במרחבי היערות ובשיפולי הנהרות, שם נפגוש לראשונה את חיי הכפר המסורתיים שילוו אותנו במהלך השבוע. בהגיענו לקלייפדה הקסומה היושבת בעמק מוריק עיר נמל יחודית שהיא חוויתית ופוטוגנית גם יחד. נתור את רחובותיה של העיר העתיקה המשופעת בבניינים בסגנון Fachwerk הגרמני. נקנח בטיול לאורך הגנים עם הפריחה המיוחדת שלגדות הנהר.

ארוחת ערב ולינה בקלייפדה, במלון Radisson או דומה ברמתו.

יום 4 : קלייפדה – נרינגה Kuršių nerija –ריגה Riga
יום ארוך לפנינו השכם. בבוקר נחצה במעבורת את מפרץ קורש ונבקר בשמורת הטבע בחצי האי נרינגה, זוהי רצועת חול צרה שאורכה כ- 98 ק"מ המפרידה בין הים הבלטי ללגונה הקורונית.
נטייל בשמורת הטבע ונטפס על דיונות המתנשאות לגובה רב שלמעלה מ-60 מטר, נבקר ביער המכשפות ובכפר הדייגים הציורי נידה, בה נתפצל לקבוצות צילום קטנות ונסתובב בין בתי העץ של העיירה ונראה את בית הקיץ של הסופר תומס מאן.
לקראת הצהרים המאוחרות נחזור לקלייפדה ומשם נשים פעמינו צפונה ונחצה את הגבול ללטביה בדרכינו לבירה ריגה.

לינה וארוחת ערב בריגה במלון Radisson או דומה ברמתו.

יום 5 : ריגה – Riga
נתעורר בריגה – בירתה היפה של לטביה. בין תחילת המאה ה-20 ועד מלחמת העולם הראשונה שגשגה ריגה ונבנו בה 600 בניינים בסגנון האר-נובו. נצא לסיור היכרות וצילום בשדרות אלברטה ואליזבטס, שם בדרך כלל ניתן לפגוש את הריגאים על לבושם הססגוני. משם נמשיך לשיט קצר בתעלה פילשטש היפה שחוצה את רצועת הפארקים בין העיר העתיקה למרכז העיר, משם נמשיך לביקור באטרקציה הססגונית ביותר בריגה היא השוק, השוכן במכלול של האנגרים ששימשו בשנות ה-30 לבניית בלוני הצפלין הידועים. נצטרף לחוגגים את פסטיבל הנוער לשירה וריקוד לטביים, במוזיאון הפתוח של העיר (הפסטיבל מתקיים פעם ב- 5 שנים) 24 אלף רגליים יוצאות במחול ובשיר. נסיים את היום בתצפיות וזויות צילום מיוחדות בין סמטאותיה של העיר העתיקה התוססת.

לינה וארוחת ערב בריגה.

יום 6 – ריגה- מחוז קורזמה – ריגה

היום נצא לטיול באזור הכפרי של מערב לטביה, במחוז קורזמה. נתחיל את סיורנו בעיר Kuldiga, עיר לטבית אוטנטית שמרכז העתיק שלה השתמר באופן מושלם. נסייר בין רחובותיה הציוריים, אמות המים הזורמות במרכז העיר בין רחובות אבן שהיא חוויה פוטוגנית יחודית, נמשיך מזרחה לכיוון כפר הדייגים Ķesterciems אשר שוכן לחופו המערבי של מפרץ ריגה של הים הבלטי. נכנס ונתרשם מבתי הדייגים המסורתיים. אזור מדהים המשופע בנופי ים וחופים לבנים , נחזור לריגה להתארגנות ויציאה לפעילות ערב.
ארוחת ערב ולינה בריגה.

יום 7 – ריגה – סיגולדה Sigulda– ריגה
לאחר הימים העמוסים שחווינו, הבוקר יוקדש להורדת הילוך. נצא בדרכינו צפונה לביקור "בשוויץ הלטבית" – בעיירה סיגולדה (Sigulda) השוכנת כ-50 ק"מ מריגה. הבנויה בסמיכות לפארק וגדות נהר גאויה (Gauja). נופים יפים נשקפים גם מהרכבל של הנוסע לאורך 1200 מטר. נערוך סיור בעיירה, נראה את שרידי המבנים מהמאה ה-13 – מבצר הבישוף אשר ממגדל התצפית שלו נשקפת תצפית מרהיבה על הפארק הלאומי. אחר הצהרים נחזור לריגה להמשך סיור והתמזגות בחגיגות הזמר ותהלוכת הענק; שמלות מסורתיות מתנפנפות ונעלי בד עם זרי פרחים לראשן וכולם שרים בגרון ניחר. את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק…
בערב נצא לחגוג את סיום הטיול בארוחת ערב. 
לינה בריגה.

יום 8 – ריגה – תל אביב
לאחר ארוחת הבוקר נצא לסיבוב פרידה מהעיר ריגה, נבקר בסדנת לאומנות פלסטית, נבקר בשוק אומנים מקומי (מקום נפלא לקניית מזכרות) ובהתאם לשעת הטיסה ניסע לשדה התעופה (13:00).

מועדי הנסיעה: 
תאריך יציאה: 4.7.2015
תאריך חזרה: 11.7.2015
מספר ימים: 8
מחיר לאדם בחדר זוגי 1900€
תוספת לחדר ליחיד (סינגל) 280€

המחיר כולל:
– מדריך צילום בכיר – ברוך גיאן
– מפגש קבוצה לפני מועד היציאה.
– טיסות בינלאומיות סדירות בחברת Air Baltic
– מיסי נמל ובטחון.
– כלכלה על בסיס חצי פנסיון.
– מדריך מקומי.
– כניסות לאתרים המצויינים.
– רכב תיירים ממוזג במהלך הטיול.
– טיפים לנותני השירות המקומיים.

המחיר אינו כולל:
– ביטוח בריאות ומטען.
– ארוחות שלא כלולות.
– הוצאות אישיות וכל מה שלא נכתב למעלה.

הערות:
– מחיר הסדנא מותנה ב-16 משתתפים.
– יתכנו שינויים במסלול, זמני יציאה או סדר המסלולים שאינם בשליטת החברה.
–  שינוי במחיר הטיסות יגרום לשינוי במחיר לנוסע.
– התשלום בשקלים/מט"ח לפי שער העברות המחאות גבוה ליום התשלום ויבוצע לפני מועד היציאה לטיול.
– לתשומת הלב! יש צורך בשלושה דפי דרכון ריקים לפחות.

דמי ביטול טיסות בינלאומיות – דמי הביטול ייגבו על-פי דרישתה של חברת התעופה המפעילה.

דמי ביטול שירותי קרקע – בטווח של 30 ימים עד 14 ימי עבודה טרם היציאה יחויב הנוסע ב – 25% מעלות הטיול
בטווח של 7 עד 14 ימי עבודה טרם היציאה יחויב הנוסע ב – 50%
פחות מ 7 ימי עבודה ועד 3 ימי עבודה טרם היציאה יחויב הנוסע ב 75% מעלות הטיול
בטווח של שלושה ימי עבודה ועד אי הופעה לטיול יחויב הנוסע ב 100% מעלות הטיול.

"ימי עבודה" – ימים א’ – ה’ שאינם ימי חג או ערב חג.

לפרטים נוספים והרשמה >>

הצילום העליון: רענן קוסוביץ

הפוסט טיול צילום בליטא ולטביה – כולל פסטיבל חגיגת הנעורים הופיע ראשון במסע אחר

נתחיל בהיסטוריה על קצה המזלג. הכינוי "המדינות הבלטיות" ניתן לשלוש מדינות השוכנות לצד הים הבלטי בצפון-מזרח אירופה: ליטא, לטביה ואסטוניה. השלוש, שהיו בעבר חלק מהאימפריה הרוסית, זכו לעצמאות ב-1918, אחרי מלחמת העולם הראשונה. אולם העצמאות לא נמשכה זמן רב. ב-1939, בעקבות הסכם ריבנטרופ-מולוטוב, בין גרמניה הנאצית לברית המועצות, המדינות הבלטיות סופחו לברית המועצות. שנתיים לאחר מכן גרמניה כבשה אותן וב-1944 הן חזרו לשליטת ברית המועצות. רק ב-1991, חודשים אחדים לפני התפרקות ברית המועצות, הכריזה כל אחת מהשלוש על עצמאותה. בשלב הזה החלו המאמצים לחבור למערב אירופה, ואלה נשאו פרי: ב-2004 המדינות הבלטיות התקבלו כחברות בנאט"ו וכחודש וחצי לאחר מכן צורפו לאיחוד האירופי. מה שאומר, שאין צורך בהצגת דרכון במעבר בין המדינות הבלטיות לחברות אחרות באיחוד האירופי (אם כי בכניסה אליהן מישראל יש כמובן צורך בדרכון).

הולנד? ממש לא! טחנות רוח ובתים כפריים באי סאראמה, הגדול באיים של אסטוניה | צילומים: שאטרסטוק

לאורך השנים ההתייחסות לשלוש המדינות הבלטיות היא כאל מקשה אחת, ואכן הדמיון ביניהן רב, אבל בהחלט יש גם הבדלים רבים. כדי להכיר אותן טוב יותר, נתחיל בצפון, באסטוניה, ונרד דרומה – ללטביה וליטא.

אסטוניה: הנמר הבלטי

אסטוניה (Estonia) היא הקטנה מבין השלוש והצפונית שבהן, והיא גם המקורבת ביותר מבחינה כלכלית, מדינית ותרבותית לצפון ולמערב אירופה, בעיקר לפינלנד. אסטוניה היא גם החזקה מבין השלוש מבחינה כלכלית, עם אחוזי צמיחה מרשימים וללא חובות ציבוריים (למעשה, היא המדינה עם מספר החובות הנמוך ביותר בכל האיחוד האירופי). החוזק הפיננסי והעובדה שחברות טכנולוגיה רבות קבעו בה את בסיסיהן העניקו לה את הכינוי "הנמר הבלטי" (על משקל הנמרים של אסיה – הונג קונג, סינגפור, דרום קוריאה וטייוואן).

חוף סלעי בצפון אסטוניה

שטחה של אסטוניה כפול משטח מדינת ישראל, אולם חיים בה רק כמיליון וחצי תושבים, וחלקים ניכרים ממנה מכוסים ביערות. זוהי מדינה שטוחה ברובה, עם רמות נמוכות, מישורים ועמקים. קו החוף שלה ארוך מאוד, כמעט 4.000 ק"מ (לשם השוואה, אורכו של חוף הים התיכון בישראל הוא 196 ק"מ), ויש בו לשונות ים ומפרצים רבים. מול חופי אסטוניה פזורים איים רבים, וכדאי מאוד לבקר בכמה מהם במהלך הטיול.

לאן כדאי לטייל באסטוניה?

עיר הבירה של אסטוניה, טאלין (Tallinn), היא מקום מושלם לביקור ראשון במדינות הבלטיות ואחריו יש סיכוי שתרצו לחזור שוב ושוב. זוהי עיר יפהפייה, השוכנת על חוף הים הבלטי, מצדו השני של המפרץ הפיני ממש מול הלסינקי, בירת פינלנד. מרגע שתגיעו, ספק אם תצליחו להניח את המצלמה: העיר העתיקה פוטוגנית להפליא, עם חומות מרשימות, כנסיות עתיקות, סמטאות צרות ובתים נאים מימי הביניים. למרות המראה העתיק, טאלין היא עיר עכשווית ותוססת, עם מסעדות מצוינות, מלונות בוטיק טובים ושירותי תיירות איכותיים, והכל במחירים נמוכים מאלה של ערי בירה מערב אירופיות, ודאי מאלה של הלסינקי. יש לקוות שכל היתרונות האלה לא יהיו בסופו של דבר בעוכריה, שכן כמויות גדולות מדי של תיירים יעמיסו על התשתיות ויפגמו ברווחת התושבים (כמו שקורה, למשל, בפראג או ונציה).

טאלין, בירת אסטוניה. אי אפשר להניח את המצלמה…

בצפון אסטוניה, במרחק נסיעה לא ארוכה מטאלין, נמצאת שמורת לאהמה (Lahemaa), השמורה הראשונה במדינות הבלטיות שהוכרזה כפארק לאומי. השמורה מרכזת את תמצית היופי האסטוני: חופים ומפרצים, אגמים ויערות, כפרים קטנים ובאופן מפתיע – גם לא מעט גלריות ומוזיאונים מצוינים. אפשר להגיע לשמורה במסגרת טיול יום מטאלין או לבלות בה כמה ימים שלווים, ללון במלונות כפריים, לטייל ברגל, לרכוב על סוסים ולבקר באתרים היסטוריים.

נוף בשמורת לאהמה

מעבר לטיול באסטוניה היבשתית, כדאי מאוד לבקר לפחות באחד מ-1,500 האיים השייכים לה. הגדול והמתויר שבהם הוא סאראמה (Saaremaa). באי, המאופיין בנוף שטוח וחופים סלעיים, יש תופעה מעניינת במיוחד: מקבץ של תשעה מכתשים שנוצרו כאשר מטאוריט נפל על האי לפני אלפי שנים.

האי סאראמה, הגדול והמתויר מבין איי אסטוניה

מלבד רחצה בחופים (מי שרגיל לים התיכון יופתע מעט: בשיא הקיץ טמפרטורת המים של הים הבלטי לא עולה על 20 מעלות, בחורף כמובן קר בהרבה – בין אפס לארבע מעלות צלסיוס), אפשר גם לצאת לטיולים בטבע השופע, שבו מגוון גדול של צמחים, בהם מינים רבים של סחלבים. אל סאראמה אפשר להגיע במעבורת היוצאת מהעיר וירטסו (Virtsu), הממוקמת בחוף המערבי של אסטוניה.

לטביה: חשיבותה של רצינות

כריסטין רו, בכתבה של ה-BBC, הציעה דרך מעניינת להבין את אופיים של תושבי לטביה (Latvia): היא מתארת סיפור קומיקס מקומי, שגיבורו מציץ מהחלון, רואה שמיכה עבה של שלג מכסה את הרחובות ומחייך חיוך נדיר. "יום מצוין לצאת החוצה, במזג אוויר כזה אין סיכוי שאפגוש מישהו ברחוב", אומרת הבועה המצוירת מעל ראשו. אפילו בריגה, בירת לטביה, יש אווירה שקטה ורצינית ומקומיים שהולכים יחדיו ברחוב או יושבים בבית קפה לא ידברו בקולי קולות או יפרצו בצחוק מתגלגל. רו מציינת שהאיפוק הזה מתבטא אפילו בפסטיבל השירה והמחול המפורסם של לטביה, שבמהלכו יש הופעות של אלפי זמרים ולהקות, שכן הוא מתרחש רק אחת לחמש שנים, כאילו צהלות ושמחה אינם משהו שניתן לחוות בכל שנה. כמובן שלשקט והמופנמות האלה יש יתרון גדול למי שמחפש לשנות אווירה מהחום (תרתי משמע) המזרח תיכוני.

רגע של מנוחה והרהורים בפארק הלאומי קמרי בלטביה

לאן כדאי לטייל בלטביה?

ריגה (Riga), בירת לטביה, היא הגדולה בין שלוש ערי הבירה של המדינות הבלטיות. היא ממוקמת על חוף הים הבלטי, בשפך נהר דאוגבה. השיטוט ברובע העתיק הוא חגיגה של ממש לאוהבי אדריכלות, שכן בריגה יש את הריכוז הגדול ביותר באירופה של בניינים בסגנון אר-נובו. זוהי עיר תרבותית מאוד, עם מוזיאונים מעולים (אל תחמיצו את מוזיאון האמנות הממוקם בבניין הבורסה, Art Museum Riga Bourse), האופרה הלאומית של לטביה, התיאטרון הרוסי והספרייה הלאומית. בשטחו של מה שהיה גטו ריגה בתקופת מלחמת העולם השנייה נמצא מוזיאון גטו ריגה, הכולל שחזור של רחוב ובו שמותיהם של 75 אלף יהודי לטביה שנספו בשואה.

כיכר יפהפייה בעיר העתיקה של ריגה

אולי דווקא בגלל המופנמות של המקומיים, מתחת לפני השטח פורחת בריגה סצינה סוערת, עם מסעדות נושאיות שחלקן גובלות בביזאר ומועדונים מחתרתיים. חובבי קניות מכל הסוגים ימצאו את מבוקשם בשוק העירוני המקורה, הגדול מסוגו במדינות הבלטיות, או לחלופין, במרכז הקניות Domina, אף הוא הגדול במדינות הבלטיות, עם עשרות רבות של חנויות עם מותגים מקומיים ובינלאומיים.

אוהבי אדריכלות יחגגו בריגה, עם כמות גדולה במיוחד של בניינים בסגנון אר-נובו

כחצי שעה נסיעה מריגה נמצאת עיר הנופש יורמלה (Jūrmala), המושכת נופשים רבים מלטביה עצמה ומהמדינות השכנות, שבאים לבלות בחופים החוליים הרחבים ובאתרי המרחצאות והספא המקומיים (הזדמנות להתפנק בבריכת זרמים ובעיסוי מקצועי במחירים נוחים). יורמלה שוכנת על חוף הים, בפאתי הפארק הלאומי קמרי (Ķemeri National Park) שרוב שטחו מכוסה ביערות ובביצות. בפארק יש מסלולי הליכה יפים, אחד מהם וכדאי מאוד גם לטפס לראשו של מגדל תצפית למראה יפה של נופי השמורה. בשטח הפארק נובעים מעיינות מינרליים וגם כאן הוקמו אתרי ספא המעניקים טיפולים שונים, כולל טיפולי בוץ מהבוץ המקומי.

חוף ביורמלה, עיר נופש פופולרית עם חופים חוליים רחבים

בדרום לטביה, באזור חקלאי פורה בין שני נהרות, נמצאת העיירה באוסקה (Bauska) שבה יש טירה מרשימה מהמאה ה-15. מהטירה המקורית נותרו רק שרידים, אבל הארמון שנבנה בשטחה בתקופה מאוחרת יותר שופץ ושוחזר ויש בו מוזיאון ובית קפה וממנו נשקף נוף יפה של האזור. במאה ה-19 חייתה בבאוסקה קהילה יהודית גדולה ומשגשגת, בין השאר יצא ממנה הרב אברהם יצחק הכהן קוק (הראי"ה), שהיה הרב הראשי האשכנזי הראשון בישראל ומאבות הציונות הדתית. במוזיאון המקומי יש תצוגה המוקדשת להיסטוריה של יהדות באוסקה.

טירת באוסקה

ליטא: המרכז הגיאוגרפי

ליטא (Lietuvos Respublika בליטאית, Lithuania באנגלית) עברה שנים לא פשוטות בתחילת דרכה כמדינה עצמאית בראשית שנות ה-90. היא היתה הראשונה מבין הרפובליקות הסובייטיות שהכריזה על עצמאות, דבר לא התקבל בעין יפה על ידי הרוסים. טנקים רוסים נכנסו לווילנה, בירת ליטא, וחיילים תפסו כמה בניינים ציבוריים. הליטאים הגיבו במחאה שקטה (למעשה, כל המדינות הבלטיות הביעו את התנגדותן לשלטון הרוסי בהפגנות שלוות ומחאות לא אלימות), מה שלא עצר בעד הרוסים להרוג ולפצוע אזרחים לא חמושים. התנועה לעצמאות ליטא לא ויתרה ובמשאל עם יותר מ-90% מתושבי המדינה הצביעו בעד עצמאות. בסופו של דבר ברית המועצות, שהיתה בשלבי התפוררות מתקדמים, הכירה בעצמאותה של ליטא. לאחר שקיבלה את עצמאותה, ליטא החלה בתהליך הפרטה מאסיבי ובשורה של צעדים כלכליים שהתבררו כשגויים, מה שהביא למצב כלכלי רעוע, שממנו עדיין לא התאוששה. היחסים שלה עם מערב אירופה פחות חמים מאלו של אסטוניה, והיא מנהלת קשרי מסחר בעיקר עם רוסיה, פולין, אוקראינה ובלרוס.

נוף טיפוסי בליטא: ארץ מישורית, ירוקה מאוד, עם הרבה מים

הנופים בליטא מזכירים את אלו של שכנותיה הבלטיות: רמות, מישורים ועמקים, הרבה אגמים, נהרות ואזורי ביצות ושטחים מיוערים נרחבים. פרט קטן אך מרתק: בליטא נמצא המרכז הגיאוגרפי של יבשת אירופה.

לאן כדאי לטייל בליטא?

וילנה (Vilnius), בירת ליטא, ממוקמת בדרום המדינה, במפגש הנהרות וילניה ונריס. בשונה מערי הבירה הבלטיות האחרות, וילנה אינה נמצאת על חוף הים הבלטי, ולמעשה, מסיבות היסטוריות, היא אינה ממוקמת במרכז המדינה. למרות שאין לה את השיק והזוהר של ערי בירה אחרות באירופה, המבקרים בה יגלו קסם רב. ברובע העתיק, מהמאה ה-14, כיף לשוטט בסמטאות הצרות, ללכת לאיבוד ולמצוא שוב את הדרך, לשבת בבית קפה בכיכר קטנה ולהתפעל מהבניינים הבארוקיים – דוגמה נאה במיוחד הוא ארמון הדוכסים הגדולים ששופץ ושוחזר להפליא בשנת 2013.

וילנה אולי חסרה את השיק והזוהר של ערי בירה אירופאיות אחרות, אבל היא מלאת קסם

אי אפשר לבקר בווילנה בלי להתייחס לעבר היהודי. בעיר, שכונתה "ירושלים דליטא", היתה קהילה יהודית משגשגת והעיר היוותה מרכז ללימודי תורה, שמשך אליו מלומדים ורבנים מרחבי אירופה. הרב אליהו בן שלמה זלמן, "הגאון מווילנה", חי ופעל בעיר במאה ה-18. בסוף המאה ה-19 יהודים היוו כמעט מחצית מתושבי וילנה. הכיבוש הנאצי הביא לסופה של הקהילה המפוארת, וכמעט כל יהודי העיר נרצחו. לרוצים להעמיק בסיפורה של יהדות וילנה כדאי לבקר במוזיאון היהודי הגאון מווילנה (כתובת: Naugarduko 10), בתערוכה של  שואת יהודי ליטא בבית הירוק (כתובת: Pamėnkalnio g. 12) ובבית הכנסת הכוראלי, היחיד ששרד מתוך יותר מ-100 בתי כנסת שהיו בעיר בעבר.

בית הכנסת הכוראלי. בעבר היו בווילנה יותר מ-100 בתי כנסת, כיום זהו בית הכנסת היחיד שנותר בעיר | צילום: Kamil Saks / Shutterstock.com

כ-30 ק"מ ממערב לווילנה נמצאת העיר המקסימה טרקאי (Trakai), הממוקמת על חצי אי, מוקפת באגמים. האתר המפורסם ביותר בטרקאי הוא הטירה המרשימה שנמצאת על אי בלב אגם גאלבה. בטירה, שעברה שיפוץ ושיחזור, יש מוזיאון גדול עם מוצגים היסטוריים רבים ובחצרה מתקיימים אירועים ומופעים. אל הטירה מוביל גשר עץ צר כך שקל להגיע אליה ברגל מהעיר.

הטירה בטרקאי ניצבת על אי קטן באגם וגשר עץ צר מוביל אליה מהעיר

בעבר התגוררו בטרקאי יהודים רבים ולצדם משפחות של קראים (זרם ביהדות שמקבל רק את עקרונות התורה שבכתב). הנאצים, שפסקו כי הקראים אינם יהודים, לא פגעו בהם וגם היום אפשר לראות בטרקאי את בתי העץ שלהם, עם שלושה חלונות בחזית המסמלים את נאמנותם לאלוהים, לערכי המשפחה ולשלטון המקומי. בעיר יש גם בית כנסת קראי ומוזיאון לתולדות הקראות בליטא.

כ-130 ק"מ מדרום-מערב לווילנה נמצא אתר יוצא דופן, שיעניין חובבי היסטוריה וביזאר. גרוטאס פארק (Grūtas Park) נמצא בלבה של שמורת יער ירוקה. ברחבי הפארק מוצגים 86 פסלי ענק של מהפכנים קומוניסטים ומנהיגים סובייטיים, בהם לנין, סטלין, ראשי המפלגה הקומוניסטית של ליטא ורבים נוספים.

פסל של לנין, אחד מ-86 פסלים של מנהיגים קומוניסטיים בגרוטאס פארק | צילום: Bokstaz / Shutterstock.com

את האתר הלא צפוי הקים בשנת 2001 (כעשור לאחר שליטא השתחררה מעולה של ברית המועצות) איש עסקים  מקומי – לבקשתו, הממשלה העניקה לו עשרות פסלים שהורדו, הופלו או נזרקו מכיכרות וממבני ציבור ברחבי המדינה לאחר קבלת העצמאות. מלבד פסלים, בפארק יש גם מתקני משחק לילדים, פינת חי ומסעדה.

הפוסט המדינות הבלטיות: טיול באירופה הפחות מוכרת הופיע ראשון במסע אחר

תאריך יציאה 6/7/18 תאריך חזרה 14/7/18
יום מס' 1- תל אביב – ריגה "פריס של הצפון"

נטוס בשעות הבוקר אל ריגה (Riga) בירתה היפה של לטביה והעיר הגדולה ביותר בה, נצא לסיור בעיר העתיקה שהוכרזה ע"י אונסקו כאתר מורשת עולמית. הער מהווה את מרכזה ההיסטורי של המדינה. נחלוף על פני בתיה המיוחדים, נראה את בנייני הגילדות הנפלאים, נבקר בבזאר המרכזי השוכן בבנייני צפלינים. נמשיך לכנסיית פיטר בה יש תצפית מרהיבה על העיר ועוד ככל שיותיר הזמן. לאחר סיור היכרות ראשוני נגיע למלוננו ולאחר התארגנות קצרה נצא לארוחת ערב במסעדה מקומית. לינה בריגה.

במהלך היום יתקיימו אירועי מוזיקה ברחבי העיר בהם ניקח חלק במהלך סיורנו בעיר. נגיע בשעות הערב המאוחרות, אל כנסיית הדום בו יתקיים קונצרט גדול של נגני kokles  כלי מיתר לטבי מסורתי.

יום מס' 2 – סיור עיר בריגה – סיפור הקהילה היהודית

נשלים הבוקר את סיורנו בעיר, נראה את שרידי בית הכנסת העתיק ששרד בריגה לאחר השואה, נתוודע לסיפור הקהילה היהודית המהווה חלק בלתי נפרד מההיסטוריה הכללית והיא ניבטת בכל מקום ומספרת על עבר עשיר ומפואר לצד רדיפות וגזירות, עד הסיום האומלל במלחמת העולם  השניה. לאחר מכן נבקר באחד מסמלי העיר; הקתדראלה העתיקה והמפורסמת של ריגה בעלת האקוסטיקה הייחודית ובאתרים נוספים ככל שיותיר הזמן. בתום הסיור, לקראת ערב נשוב למלוננו.

החל משעות הבוקר, יתקיימו מופעי פולקלור מגוונים בפארק וורמניס, מופעי רחוב ברחבי העיר וכן אירועי פולקלור נוספים במוזיאון הפתוח אותם נשלב במהלך סיורנו בעיר.

יום מס' 3 – סיגולדה "שווייץ הלטבית", מערת גוטמניס – חצית הגבול לאֶסְטוֹנְיָה

הבוקר נצא בנסיעה צפונה אל העיירה סיגולדה (Sigulda) השוכנת בעמק ציורי בסמוך לנהר גאויה. נסייר בשרידי מבצר האבירים וכן במוזיאון של אראיידה; מבצר הבישוף לשעבר. נמשיך משם למערת גוטמניס; המערה הגדולה ביותר במדינות הבלטיות. בהמשך היום ניסע צפונה ונחצה את הגבול לאֶסְטוֹנְיָה (Estonia) ונגיע לטרטו (Tartu); העיר השניה בגודלה באסטוניה ואחת הערים העתיקות ביותר באזור הבלטי. העיר עשירה בהיסטוריה ומהווה את משכנה של האוניברסיטה העתיקה והמפורסמת ביותר של אסטוניה ועל כן נחשבת למוקד רוחני ותרבותי. נבקר בכנסייה הלותרנית הישנה סנט ג'ון, נראה את בית העירייה מהמאה ה- 18, את בניין האוניברסיטה ואת חורבות הקתדרלה מן המאה ה- 13, במידה והזמן יאפשר נגיע גם אל הגנים הבוטניים ועוד. לקראת ערב נגיע למלוננו.

יום מס' 4 – הפארק הלאומי סומה – מפלי קילה ג'ואה – טאלין

נפתח את היום עם ביקור בפארק הלאומי סומה (Sooma National Park); הפארק מורכב מרשת של נהרות וביצות, שפע של מים שגדל ומתרחב בעונות הגשומות עם בוא ההצפות. האזור משמש כמקום מחייתם של בעלי חיים שונים, בהם הבונה, הלוטרה, דובים וכן מגוון רב של עופות מים ומיני צמחים רבים. עם ההגעה, נערוך סיור רגלי בשמורה של כ- 3 שעות. נסיים את היום עם ביקור במפלי קילה ג'ואה (Keila-Joa) המרשימים והמפורסמים באסטוניה. לקראת ערב נגיע לטאלין (Tallinn); בירת אסטוניה ועיר הבירה העתיקה ביותר בצפון אירופה השוכנת לחוף הים הבלטי.

יום מס' 5 – יום סיור בטאלין; ביקור בארמון קדריורג ובגנים המרהיבים

נקדיש את יומנו לטאלין (Tallinn); נסייר בין רחובות צרים ומעוקלים המרוצפים אבן ונחווה את השקט הצפוני המשרה תחושת אותנטיות. העיר העתיקה של טאלין הוכרזה כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו ולא בכדי – מבני ימי הביניים שבתחומה השתמרו להפליא בחלוף הדורות. בעיר העליונה (Toompea), נערוך תצפית יוצאת דופן על חומות העיר ומגדליה, נראה את בניין הפרלמנט, את קתדרלת אלכסנדר נבסקי הרוסית ועוד. נעבור דרך מגדל "מרגרטה השמנה" לעיר התחתית, שם נבקר בבתי המלאכה של האמנים העממיים, נגיע לשוק המזכרות ונראה את אנדרטת הזיכרון המרשימה לאונייה "רוסלקא". נבקר בארמון קאדריורג ובגנים היפים הצמודים לו. נסיים עם ביקור באתר המרשים Song Festival Grounds אשר נבנה ב- 1928 ובו מתקיים אחת ל- 5 שנים פסטיבל השירה. לקראת ערב נשוב למלוננו ולאחר התארגנות קצרה, נצא לארוחת ערב במסעדה מקומית.

יום מס' 6 – וִילְנָה, בירת ליטא "עיר הבארוק הגדולה באירופה"

נצא השכם בבוקר לשדה התעופה ונטוס לוִילְנָה (Vilnius); בירת ליטא, אחת הערים היפות והעתיקות במזרח אירופה. נקדיש את היום כולו לבירה הליטאית, נלמד להכיר את העיר בעלת החשיבות ההיסטורית הרבה ליהדות; נסייר תחילה "בירושלים דליטא" (וילנה היהודית). נבקר "ברחוב הגאון", ב"רחוב היהודים" ובביתו של הגאון מווילנה. נגיע במהלך סיורנו למקום בו ניצב ה"שולהוייף", הלא הוא בית הכנסת המפורסם, נראה את מבני הציבור שהיו סמוכים לו ועוד. נסייר ברחובות הגטו ובמקומות מהם שולחו יהודי וילנה לפונאר. נבקר בבית הכנסת "טהרת הקודש" היחיד הפעיל בוילנה ומשם נמשיך לבית הקברות היהודי בו מצויים קבריהם של הגאון מוילנה, סופרים, משוררים, מהפכנים ו"סתם" יהודים. נסיים את סיורינו אחר הצהריים בהתייחדות עם קורבנות השואה ב"יער פונאר"; אתר קודר – גיא ההריגה הגדול ביותר של יהודי ליטא. לקראת ערב נגיע למלוננו שבוילנה.

יום מס' 7- חצי האי נרגינגה – יער המכשפות – קְלַייפֶּדָה

בשעות הבוקר המוקדמות, נעזוב את וילנה וניסע אל עבר מפרץ קורש, שם נעלה על מעבורת שתיקח אותנו אל חצי האי נרינגה (;(Nenringa peninsula רצועת חול צרה שאורכה כ- 98 ק"מ ומפרידה בין הים הבלטי ללגונה הקורונית, המקום הוכרז כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. נטייל בשמורת הטבע הייחודית במקום ולאחר מכן נסייר ביער המכשפות המקושט באינספור פסלי עץ הממחישים דמויות מהאגדות וסיפורי העם הליטאי; דוגמא חיה של אמנות פגאנית לטבית. נגיע לכפר הדייגים הציורי נידה (Nida), שם נראה את בתי העץ ואת בית הקיץ של הסופר תומס מאן, בה כתב הסופר את היצירה "יוסף ואחיו". נבקר בכנסייה הניאו גותית ובבית הקברות האתנוגרפי. לעת ערב נגיע לקְלַייפֶּדָה (Klaipėda) עיר הנמל הראשית של ליטא; השוכנת לחוף הים הבלטי ומהווה מרכז מסחרי חשוב. נסייר באתרי העיר החשובים ככל שהזמן יאפשר. לינה בקְלַייפֶּדָה.

יום מס' 8 – קיידנאן העתיקה – קאונס

בשעות הבוקר נפרד מקְלַייפֶּדָה ונסע אל העיר העתיקה קיידנאן (Kedainiai) שבה השתמרה ושוחזרה הכיכר המסורתית ולצידה שני בתי כנסת גדולים, בית מדרשו של הגאון מוילנה שכאן עשה את צעדיו הראשונים וכנסיה ייחודית הבנויה מעץ. מכאן נשים פעמינו אל העיר קאונס/קובנה (Kaunas), העיר השנייה בגודלה בליטא, הייתה לבירתה הזמנית של ליטא בתקופה שבין שתי מלחמות העולם. נתחיל את סיורינו בתצפית על האזור מהגבעות המוריקות בהן התבודד הסופר אברהם מאפו, מראשוני סופרי ההשכלה במזרח אירופה במאה ה- 19. משם נרד למרכז העיר ונעצור לביקור קצר ליד הבית בו גדלה המשוררת לאה גולדברג, נטייל באזור הישן של העיר שהיה מאוכלס ברובו ביהודים. נעבור בגן בית הנשיא לשעבר ונסיים במדרחוב של העיר שדרת החרות ועוד ככל שהזמן יאפשר. ערב נגיע למלוננו בוילנה (Vilnius).

יום מס' 9 – הקראים בטרקאי העתיקה – וילנה – טיסה חזרה ארצה

הבוקר ניסע לטרקאי (Trakai); שהיתה לבירתה הראשונה של ליטא מהמאה ה- 14. מוקפת בכ-200 אגמים בגדלים שונים באזור, אך היא עצמה מוקפת ב-5 אגמים ומה שמייחד אותה זו טירת טרקאי המרשימה שבנויה על אי בין שני אגמים יפיפיים. נתרשם מיופיו של האזור שהוא שמורת טבע ונסייר בטירה. טרקאי הייתה בפרקי זמן מסוימים במאות ה- 14 וה- 15 מקום מושבם של דוכסי ליטא. המקום משמש כיום כמוזיאון היסטורי של העם הליטאי שם גם נבקר ואף נשמע על תרבות הקראים ועל החיים במקום. נעצור לארוחת צהריים במסעדה מקומית ולאחר מכן, ניסע לוילנה שם נשלים את סיורנו בעיר העתיקה. לקראת ערב נעלה על טיסה חזרה ארצה ונפרד מהמדינות הבלטיות. נחיתה לאחר חצות.

מחיר הטיול
מחיר  הטיול כולל טיסות: 2200€
מיסי הנמל נכונים ליום פרסום הטיול: €155
סה"כ מחיר הטיול ביורו: 2355€
תוספת ליחיד בחדר: €295
הנחת רישום מוקדם של 100€ עד לתאריך 30.4.2018

• נחיתה ביום 10 לאחר חצות ולכן יש לעשות ביטוח ל- 10 ימים. ניתן לקבל הצעה לביטוח הטיול דרך סוכן ביטוח שמציע הטבות ללקוחותינו – 3 חודשים טרם היציאה
• ניתן להתחיל את התשלומים קודם ולפרוס ליותר תשלומים
• לרישום, חיוב וביטוח – אנא פנו לשירות לקוחות (שלוחה 102)

המחיר כולל:

• טיסות: סדירות עם חברת התעופה אייר בלטיק (כולל טיסות פנים)
• לינה: מלונות מדרגת תיירות טובה
• תחבורה: אוטובוס תיירים ממוזג ונוח, מיניוואנים היכן שנדרש
• שייט: חצייה על גבי מעבורת את מפרץ קורש (יום 7)
• כלכלה: חצי פנסיון לאורך כל הטיול + 3 ארוחות במסעדות מקומית
• קבוצה וצוות: קבוצה קטנה 15-26 מטיילים
• מדריך ישראלי: מצוות "אקו" יוביל את הטיול בעזרת צוות מקומי היכן שנדרש
• דמי כניסה וסיורים באתרים: כמפורט בתכנית
• בקבוק מים לאדם, ליום
• שירותי סבלות
• ערכות שמע
• מיסים מקומיים
• תשר לנותני שירות מקומיים
• דמי רישום וטיפול
• מפגש קבוצה

המחיר אינו כולל:

• ביטוח בריאות (וביטוח ביטול)
• ביטוח מטען וציוד צילום
• ארוחות צהריים
• שתייה בארוחות, משקאות אלכוהוליים
• הוצאות בעלות אופי אישי (כביסה, טלפונים, ארוחות נוספות וכד')
• טיפ למדריך הישראלי

לתשומת ליבכם:

• אופי הטיול המאורגן למדינות הבלטיות: הטיול עובר בתוך נופים מרתקים וייחודיים למובלעת הצפון אירופית הזו ומגולל גם את הסיפור היהודי במדינות הבלטיות. שואת יהודי אירופה הביאה לקיצה  תרבות מפוארת של למעלה מחמש מאות שנה. נתרשם מנופיו יוצאי-הדופן של האזור, כמו גם מהעושר התרבותי, האתני וההיסטורי של העמים החיים כיום לחופי הים הבלטי ועושים צעדים מהוססים ראשונים כדמוקרטיות קפיטליסטיות.
• למידע בריאותי על הטיול למדינות הבלטיות, יש לפנות ללשכת הבריאות באזור המגורים.
• ייתכן ונידרש לבצע שינויים במסלול הטיול למדינות הבלטיות בהתאם לזמנים. במידת הצורך מדריכת הטיול תדע למצוא את האלטרנטיבה הראויה ביותר לטובת ורווחת הנוסעים. התוכנית מתארת את האתרים בהם נבקר, אך לא בהכרח את סדר הביקורים באתרים.
• יובהר כי המחירים הנקובים לעיל נכונים ליום ההרשמה. במידה ותחול עלייה הגבוהה מ -3% בשערי המטבע, במיסי הנמל או במיס הדלק יעודכנו מחירי הטיול בהתאם ותחול התוספת על הנוסע.
• טיסות: ע"פ מדיניות חברות התעופה, בטיסות קבוצתיות לא ניתן לבצע הושבה מראש. חלק מחברות התעופה מאפשרות לבצע הליך בידוק אישי (צ'ק אין) באינטרנט 24 שעות לפני הטיסה ובמסגרתו לבחור מושב בטיסה. על המטייל להיכנס לאתר חברת התעופה הרלבנטית ולבצע זאת בעצמו. במקרים בהם אין חברת התעופה מאפשרת זאת 24 שעות לפני הטיסה, על המטייל להגיע לנמל התעופה מוקדם מספיק (כשלוש שעות לפני הטיסה) אם ברצונו להגדיל את אפשרות הבחירה ולבחור לעצמו ולמי שמטייל עמו מושבים סמוכים.  יודגש כי כל נושא ההושבה בטיסות אינה באחריות אקו ואקו כפופה למדיניות ההושבה הקבוצתית של חברות התעופה השונות.
• כרטוס מוקדם (לא בכל החברות זה אפשרי), שינוי מועד יציאה או חזרה, שדרוג למחלקת עסקים, בחירת מושבים מועדפים ושירותים אישיים נוספים הנוגעים לתעופה, אם וככל שניתן להציעם בטיול זה, יוכלו להתבצע בעלות נוספת ומשתנה הכוללת את מחיר חברת התעופה ודמי הטיפול. לצורך שירותים אלו אנא פנו אל הנציג המטפל בכם ב"אקו טיולי שטח".
  לטיול >

הפוסט טיול לארצות הבלטיות מסע תרבות, טבע ומורשת יהודית בסימן 100 שנות עצמאות לריגה הופיע ראשון במסע אחר

הפוסט שימושון הופיע ראשון במסע אחר

לרשימת מרכזי מידע לתיירים ברחבי לטביה
 

מטבע
המטבע בלטביה הוא אירו.

הפרש שעות
אין

תקשורת
קידומת החיוג הבינלאומית של לטביה היא 371.

תחבורה
שדות תעופה לטיסות פנים בעיקר שוכנים בערים ונטספילס וליפיה.
רשת אוטובוסים מכסה את היעדים המרכזיים בלטביה. שירות הרכבות פחות מקיף, אך נוח. 

אוטובוסים בלטביה 

www.autoosta.lv 

www.eurolines.lv 

חברת הרכבות הלטבית

רכבת בקו גולבנה-אלוקסנה 

ניתן לשכור רכב בחברות השכרה בריגה ובשדה התעופה הבינלאומי. כללי נהיגה בסיסיים: חגירת חגורות בטיחות חובה, וכן הדלקת אורות בכל שעות היממה לכל אורך השנה. מהירות מקסימלית בשטח עירוני היא חמישים קילומטר לשעה, ובכבישים בינעירוניים תשעים. הכבישים במצב טוב, ורוב תחנות הדלק פתוחות 24 שעות ביממה.

יהודים וכשרות
בתום מלחמת העולם הראשונה, עם קום לטביה העצמאית, היו בה פחות ממחצית היהודים שחיו בה לפני המלחמה. היתר נמלטו או גורשו לרוסיה. בשנות השלושים של המאה העשרים התחזקה בלטביה התנועה הפאשיסטית. כוחות גרמניה הנאצית נכנסו ללטביה בראשית יולי 1941, ובעידודם פרעו הלטבים באוכלוסייה היהודית והוציאו להורג אלפי יהודים. הגרמנים שלחו אלפים מיהודי לטביה למחנות ההשמדה. בשנות המלחמה נרצחו כתשעים אחוז מיהודי המדינה.
כיום חיים בלטביה כ-15 אלף יהודים, המרוכזים בעיקר בריגה, שבה פועל בית ספר יהודי ובית כנסת מ-1905 שהינו היחיד ששרד את מלחמת העולם השנייה (כתובת: Peitavas St 6/8). קהילות קיימות גם בערים דאוגבפילס, ליפיה ורזקנה.

בית חב"ד בריגה: הרב מרדכי גלזמן
טלפון: 371-7205313
דואר אלקטרוני: rabbi@delfi.lv 
אתר אינטרנט

חב"ד לטביה מפעילים את בית הכנסת העירוני, בית ספר יהודי, מקווה, שירותי קבורה ומסעדה כשרה בשם "לחיים" הפועלת בבית הקהילה היהודית (כתובת: Skolas 6).
 

הפוסט הופיע ראשון במסע אחר

"ברוכים הבאים ללטביה", מכריזה הדיילת של המטוס הקומפקטי, בעת הנחיתה במדינה שהלטבים קוראים "הארץ ששרה". שירים רבים נכתבו על ערים שונות, אבל העיר ריגה זוכה לפסקול משלה, המלווה את תושביה ואת המבקרים בה בתחילת יולי מבוקר ועד ליל.

תרבות השירה הולידה את אחת התופעות המרתקות, שאין להן אח ורע במקומות אחרים – חגי זמר. איפה עוד תמצאו על במה אחת 12 אלף חברי מקהלות, שהתקבצו מכל רחבי המדינה ל"שדה הזמר" בריגה, יחד עם 40 אלף איש בקהל, וכולם שרים שירי עם במשך ארבע עד חמש שעות ברצף?

פסטיבל השירה של לטביה: שרים ללא הפסקה
אחת לחמש שנים משתלט על ריגה (Riga), בירת לטביה, פסטיבל השירה והמחול של לטביה, הפסטיבל החל את דרכו ב- 1873 כדי לטפח בלטבים תחושת עצמאות ושרד עד ימינו . במרוצת השנים הוא הפך לסמל של עצמאותה של לטביה, ועבור לטבים רבים מדובר בחג לאומי של ממש. בפסטיבל האחרון, שנערך ב- 2008, השתתפו יותר מ-30 אלף זמרים, 300 מקהלות ו-500 קבוצות מחול. במרוצת השנים נוצר בנוסף לפסטיבל הלטבי לשירה ומחול, פסטיבל המוקדש כולו לשירה ומחול לטביים לילדים ולבני נוער. הפסטיבל הזה צובר תאוצה ובשנים האחרונות אף מאפיל על הפסטיבל המקורי. משתתפים בו עשרות אלפי ילדים לטבים מבתי ספר ברחבי מדינה והוא הוכרז לאחרונה כיום מיוחד בלוח השנה של אונס"קו.

ילדות בלבוש מסורתי בפסטיבל המחול והשירה של לטביה | צילום: שאטרסטוק 

מספר ימים לפני תחילת ההופעות מגיעים אוטובוסים מכל קצוות המדינה ופורקים אלפי ילדים ובני נוער נרגשים, שהגיעו רק כדי לשיר ולרקוד, כל קבוצה לבושה בתלבושת אחידה שהוחלט עליה מבעוד מועד – שמלות מסורתיות מתנפנפות ונעלי בד או חצאיות מיני עם גרבונים שחורים ונעלי עקב. המשתתפים שרים בכל מקום: במקומות ציבורים, בפארקים, באולמות ברחבי העיר – משירי עם מסורתיים, דרך קונצרטים של כלי נגינה מימי הביניים וריקודים עתיקים בתלבושות מסורתיות ועד להקות רוק.

העיר כולה נסחפת למחול ופוצחת בשירה. מהמנהרה שמתחת לגשר העובר מעל התעלה, בוקעת לפתע שירת אופרה, שמרטיטה את לבבות השומעים. יושבי הפארק מוחאים כפיים לזוג שנגלה לעין, יוצא מן המנהרה ומפדל להנאתו בסירת פדלים מפלסטיק. הנער והנערה מסמיקים, שירתם פוסקת והם מצחקקים. הם שרו להנאתם, וכלל לא הבחינו שקהל רב עצר את נשימתו והאזין להם.

12 אלף זמרים עומדים על במה אחת ביומו האחרון של פסטיבל השירה והמחול | צילום: שאטרסטוק

שיאו של הפסטיבל הוא ביום האחרון, באירוע מרשים הנועל את החגיגות, שמתקיים ב"שדה הזמר" – שדה ענק עם במה עצומה בצורת קונכייה. הקהל יושב על טריבונות-מדרגות של דשא, שכבה מעל שכבה, וכולם מביטים ברקדנים והזמרים. רק ממרחק ניתן להעריך את ההשקעה הרבה: על הבמה עומדים כ-12 אלף זמרים, ששרים בקולות עדינים מזמורים הנישאים לכל עבר. קשה לתפוס את הממדים האדירים של הקונצרט ושל הקולות הרבים כל כך השרים יחד במקהלה, אין ספק שהמעמד המרגש ייחקק בזיכרונם של אלפי הצופים.

ריגה: כיכר העיר הומה
ריגה, בירת לטביה, היא מסוג הערים שקוסמות לבאים אליהן ממבט ראשון. עיר עתיקה, מימי הביניים, עם הריכוז הגדול בעולם של בנייני אר-נובו ורצועת פארקים יפהפייה אשר צמחה במקומם של הביצורים ששמרו על העיר עד אמצע המאה ה-19. הגעתי אליה בשעות ערב, לדירה ששכרו עבורי במרכז העיר העתיקה. מתחת לחלוני נשמעו קולות מהכיכר המרכזית השוקקת חיים. הכיכר עמוסה בברים ובבתי קפה ומתקיימים בה מופעי מוזיקה חיה אל תוך הלילה.

ריגה. עיר ימי ביניימית, שפרקים בהיסטוריה של הארצות הבלטיות נתנו בה את אותותיהם | צילום: רענן קוסוביץ

העיר העתיקה של ריגה נבנתה מאבן ולבנים, אך כשהחלה לגדול ולהתפשט צמחו בה בתי העץ והקיפו אותה (כיום הם נכסים לשימור). רחובות העיר מרוצפי לבנים ואינם בנויים שתי וערב, אלא פונים לכיוונים שונים ומתעקלים בפניות שונות ומשונות. העיר היא שריד מימי הביניים, שהפרקים בהיסטוריה של הארצות הבלטיות נתנו בה את אותותיהם.

היוונים ראו בחלק זה של העולם את קצה הארץ הנושבת, מקום בו חיים ענקים, מפלצות ואלפים, ואשר לבני תרבות אין מה לחפש שם. הרומאים קראו לארצות הבלטיות "ארץ הענבר", כציון לסחר באבני הענבר, אשר נאספות רק בחוף הים הבלטי. אבנים אלה, הנוצרות מהתאבנות שרף עצים צהבהב באדמה, נוצרו לפני מיליוני שנים, ובחלקן ניתן לראות מיני חרקים שטבעו בשרף והשתמרו בשלמותם בתוך האבן הזהובה. לאחר שנאספו, עוברות אבני הענבר תהליך של שיוף והברקה, ומכאן הדרך להפוך אותן לחומר גלם לתכשיטים קצרה.

סמטה בעיר העתיקה של ריגה, בירת לטביה

בין לטביה לליטא
לאורך החוף המזרחי של הים הבלטי חיו במשך אלפי שנים שבטים בלטים ופינו-אוגרים. למרות השוני בשפה ובמוצא, פרק הזמן הארוך שהעמים הללו בילו זה במחיצתו של זה יצר מכלול תרבותי מרתק וייחודי של העמים הבלטיים.

למרות הקשר המשפחתי הקרוב, קיים שוני תרבותי בין הלטבים והליטאים. סיבת השוני במקורות השפעה שונים ובהבדלים הדתיים. בימי הביניים הפכה ליטא לנסיכות גדולה וחזקה שהשתרעה על שטח עצום מהים הבלטי ועד הים השחור, ומאידך אחיהם הלטבים נכבשו על ידי המסדרים הגרמנים. ליטא הייתה האומה האירופית האחרונה שהתנצרה. במאה ה-14, היא הפכה לקתולית והתאחדה עם ממלכת פולין. ליטא הקטנה התמודדה תמיד עם השפעות תרבותיות וצבאיות, ולפיכך ניתן לראות בווילנה ערבוב סגנונות אדריכלי מעניין בשילוב הרמוני עם סגנון מקומי. בלטביה מורגשת ההשפעה הגרמנית הלותרנית במבני הערים, באדריכלות העירונית העתיקה, בתרבות ובשפה. גם השוודים, ששלטו בליבוניה במשך יותר ממאה שנה, השאירו בה את חותמם.

רגע של שלווה. ההיסטוריה המורכבת של הארצות הבלטיות ניכרת באדריכלות, בתרבות ובשפה | צילום: רענן קוסוביץ

וילנה: הזכות לאושר
כדי להספיק ולבלוע כמה שיותר מהמראות של האזור, המשכתי בטיסה דרומה לבירת ליטא, וילנה (Vilnius). מרכז העיר, הנחצה על ידי נהר הנריס, מאופיין בשילוב ייחודי בין מרכז היסטורי עתיק ואזור מסחרי חדש. הסתובבתי בין בנייני האוניברסיטה, שראשיתם בסוף המאה ה-16 – השוטטות בבנייני הפקולטות השונות, הפרושים על פני רובע שלם, היא חוויה אקדמית בפני עצמה. ברחובות העיר מסתובבים המון טיפוסים מעניינים, כמו הבחור הצעיר שראיתי בוקר אחד מטייל ברחוב גדימינו כשבידו רצועה שאליה קשור חזיר ורדרד רחוץ ושטוף, ובעליו עוצר ומתרה בו שיתנהג יפה.

וילנה, בירת ליטא. שילוב מרתק בין ישן לחדש | צילום: שאטרסטוק

מעבר לנהר נמצאת שכונת אוז'ופיס (Užupis), שתושביה הכריזו עליה ב-1997 כעל רפובליקה עצמאית. בשכונה גרה תערובת מרתקת של אמנים, בוהמיינים, חולמים, מוזיקאים והיפים ויש להם חגים משלהם, כולל יום עצמאות ובדיקה שנתית של דרכונים. תיירים רבים באים לשכונה הקסומה ויש בה מלונות ואכסניות לרוב. בכניסה לשכונה אפשר לקרוא את החוקה החדשנית שניסחו מייסדיה, ובה סעיפים כמו: "לכולם יש זכות לגור ליד נהר וילנה, ולנהר וילנה יש זכות לזרום לצד כולם"; "לכולם יש זכות להיות מאושרים" ו-"לאף אחד אין זכות להשתמש באלימות".

שכונת אוז'ופיס בוולינה, שתושביה הכריזו עליה כעל רפובליקה עצמאית | צילום: Lee Fenner, cc-by 2.5

המשכתי לעיר העתיקה, השונה באופייה מהרובעים העתיקים של ריגה. בריגה היופי ציורי, בווילנה היופי אישי יותר, היסטורי. עצם הכינוי של וילנה מחייב וטעון במטען היסטורי-יהודי בן מאות שנים – "ירושלים דליטא".

מרבית המבנים ששימשו את יהודי השכונה נחרבו עד היסוד בתקופת מלחמת העולם השנייה ובשנות שלטונם של הסובייטים. אחד המונומנטים שנותרו מהתקופה הוא בית הקברות היהודי, בו מצוי קברו של הגאון מווילנה. על אף שלא נותרו יהודים רבים בעיר ומרבית יהודי הקהילה הושמדו, המורשת העתיקה והמכובדת של יהדות ליטא ניכרת עד היום ברחובות הרובע היהודי והמרכז ההיסטורי: רחובות שונים קרויים על שמם של גדולי הקהילה וכתובות ביידיש העשויות ממתכת מעטרות את חזיתות החנויות, שכיום משרתות את האוכלוסייה המקומית. מתוך עשרות בתי הכנסת שהיו פעילים בליטא שרד רק בית כנסת אחד.

שמורת טרקאי ורצועת החוף הקורונית
במרחק של כ-30 ק"מ מווילנה, בירת ליטא כיום, נמצאת הבירה ההיסטורית, טרקאי (Trakai). זוהי עיירה קטנה השוכנת בשמורת טבע מרובת אגמים. בלבו של אגם גלבה יש אי קטן ועליו ניצב מבצר עתיק בן מאות שנים, ששימש את נסיכי ליטא בימי גדולתה. על המבצר שמרו קראים, שהובאו מחצי האי קרים לפני כ-700 שנה ואשר צאצאיהם עדיין מתגוררים בבתי עץ קטנים מול האי. כדי להגיע אל המבצר צריך לצעוד כ-300 מ' על גשר מעל למים. המבצר נראה כאילו נשלף מסיפורי אגדות והוא מוקף ביערות, אגמים ומרחבי נוף ירוק השוטף את העיניים.

מבצר על אי בלב אגם גלבה שבשמורת טרקאי | צילום: שאטרסטוק

כ-250 ק"מ מפרידים בין וילנה לבין רצועת החוף הקורונית (The Curonian Spit), רצועת חול דקה וארוכה, שנמתחת לאורך 98 ק"מ ומפרידה בין לגונה לים הבלטי. לאורך אלפי שנים הרוחות והמים עיצבו את צורתה והדיונות הלבנות מעניקות לה מראה צחיח ומדברי. לאורכה של רצועת החוף קמו כפרים קטנים, ראשית כפרי דייגים ומאוחר יותר כפרי נופש המשמשים נופשים מליטא ומארצות שכנות. מהכביש הצר העובר לאורכה של רצועת החוף אפשר לצפות בלגונה הגדולה מצד אחד ובים הבלטי מהצד השני. האזור כולו נחשב לשמורת טבע מוגנת ובשנת 2000 הוא הוכר כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.

דיונות חול ברצועת החוף הקורונית | צילום: שאטרסטוק

כשתיעלם תרועת הפסטיבלים, נישאר עם הפנים קדימה ועם העבר היהודי העצוב שאינו מרפה. ביקור בלטביה וליטא מעלה שאלות קשות אודות עולם יהודי מפואר שנגדע באכזריות על רקע נופים ציוריים, יופי נשגב ותרבות מסקרנת. בזמן שאנו נתרפק על החוויות שחווינו, ישקדו בליטא במרץ על ההכנות לפסטיבל הבא.

הפוסט בין לטביה לליטא – טיול במדינות הבלטיות הופיע ראשון במסע אחר

קרוז מתקשר בעיני רבים ל איים טרופיים ומי טורקיז צלולים, אבל זהו רק סוג אחד של שייט תענוגות. ברחבי העולם יש אפשרויות רבות ומגוונות לקרוזים, מרתקים ומלאי עניין. כזהו, למשל, קרוז בים הבלטי בצפון אירופה. הוא תחום על ידי חצי האי הסקנדינבי, המדינות הבלטיות (אשר נקראות על שמו) – ליטא, לטביה ואסטוניה, רוסיה, פולין וגרמניה. שייט על הים הבלטי מפגיש את המטייל עם עושר של אתרי תרבות, ערים היסטוריות ואפשרויות רבות לבילוי במדינות אירופיות שאינן נמצאות בדרך כלל במסלול הטיולים השגרתי.

אחת מנקודות המוצא הנוחות לשייט בים הבלטי היא סטוקהולם, בירת שוודיה. לפני השייט או אחריו כדאי להקדיש זמן לעיר המיוחדת הזאת. את הביקור התחילו בעיר העתיקה, גמלה סטאן (Gamla Stan). נעים לשוטט בסמטאות הצרות, להציץ לגלריות ולחנויות הקטנות, לעצור בכיכר המרכזית ולהתבונן בבניינים העתיקים. בין השאר, בקרו בארמון המלוכה (Kungliga Slottet), שנבנה במחצית המאה ה-18 ואשר משמש כאולם טקסים ומוזיאון. בארמון העצום יש מאות חדרים ובהם יצירות אמנות, שטיחים, כלי פורצלן, אוסף של כלי נשק עתיקים ועוד.

סטוקהולם, בירת שוודיה, משמשת כנקודת היציאה לרבות מההפלגות בים הבלטי וכדאי להקדיש זמן להכיר אותה

בסטוקהולם יש מוזיאונים רבים, שיתאימו לכל טעם והעדפה: מוזיאון נובל (Nobel Museet), שנמצא בכיכר המרכזית של העיר העתיקה, מוקדש לזוכים של הפרס היוקרתי; המוזיאון הפתוח שנמצא על האי יורגארדן מכיל מבנים היסטוריים, חוות, כנסיות, טחנות רוח ועוד שהובאו לכאן מרחבי המדינה כדי להדגים את חיי היום יום של החקלאים ובעלי המלאכה לאורך מאות שנים. עוד מוזיאון פופלרי באי מוקדש לאניית הקרב ואזה, שטבעה ב-1628. מוזיאון ואזה (Vasamuseet) מאפשר להכיר את הספינה, שנמשתה ממצולות הים, וללמוד על ההסטוריה שלה ושל כלי שיט נוספים. חובבי אמנות מודרנית ימצאו במוזיאון לאמנות מודרנית (Moderna Museet) אוסף גדול של יצירות של אמנים בני המאה ה-20 משוודיה ומרחבי העולם, בהם פיקאסו, מירו, מאטיס ואחרים.

הלסינקי. לצד הנמל מתקיים בכל יום, גם בחורף, שוק נהדר שבו אפשר לטעום דגים טריים לצד פירות יער מפתים 

מסטוקהולם יוצאים בשייט בספינה אל מרחבי הים הבלטי, המנוקד באיים רבים. אחד היעדים הבאים בקרוז הוא הלסינקי, בירת פינלנד. למרות שהיא העיר הגדולה במדינה, הלסינקי, הממוקמת על חצי אי, נראית יותר כמו עיירה שלווה. הבנייה הנמוכה, הפארקים הירוקים והמפרצים הרבים – כל אלה הופכים את הטיול כאן למהנה במיוחד, ובקיץ, כשהשמש כמעט שאינה שוקעת, אירועי התרבות וחיי העיר התוססים נמשכים עד השעות הקטנות של הלילה.

בין השאר, כדאי לבקר בכיכר השוק (Kauppatori) השוכנת סמוך לנמל. בכל יום, גם בחורף כשהטמפרטורות יורדות עמוק אל מתחת לאפס, מתקיים כאן שוק מלא חיים, הזדמנות נהדרת לטעום סלמון ודגים טריים אחרים ולקנח בפירות יער נפלאים. פארק אספלנדי (Esplanadi Park), הנמצא ממערב לכיכר השוק, הוא מקום נעים לשוטט בו. הוא תחום בשדרות יוקרתיות עם חנויות מצוינות. מצפון לכיכר השוק נמצאת כיכר הסנאט (Senaatintori) שבה הקתדרלה המרשימה של העיר. מול חופי הלסינקי נמצא האי המבוצר סואומנלינה (Suomenlinna), אתר מורשת עולמית. במבצר המשוחזר יש בתי קפה, מסעדות, גלריות ולא פחות משבעה מוזיאונים. בקיץ מתקיימים כאן אירועים ופסטיבלים שונים.

מתחם הארמונות והגנים בפטרהוף, כ-30 ק"מ מסנט פטרסבורג

מהלסינקי ממשיכים בשייט לאחת הערים המרתקות והיפות לא רק באזור הים הבלטי, אלא באירופה כולה (ויש האומרים בעולם), סנט פטרסבורג. העיר השנייה בגודלה ברוסיה, גדושה בארמונות, מוזיאונים, פארקים וגנים, וליופייה תורמים גם נהר הנייבה ותעלות המים הרבות החוצות את העיר. המוזיאון המפורסם ביותר בעיר, ואחד הגדולים והחשובים בעולם, הוא ההרמיטאז' (Hermitage), המשתרע בכמה בניינים היסטוריים, בהם ארמון החורף ששימש את הצארים במשך כ-200 שנה. אוסף המוזיאון כולל אינספור פריטים – ציורים, פסלים, חפצי חן, מוצגים ארכיאולוגיים ועוד. לחוויית הביקור תורמים גם החדרים המרשימים עם הנברשות העצומות והתקרות המצוירות.

במרכז נהר נייבה נמצאת מצודת פטר ופול, שנבנתה כדי להגן על העיר מפני פולשים. במרכז נמצאת קתדרלה עם צריח מוזהב, שבה קבורים רוב הצארים הרוסיים, ובנוסף יש כאן כמה מוזיאונים. אם יש לכם מספיק זמן, מומלץ לנסוע כ-30 ק"מ מחוץ לעיר למתחם פטרהוף (Peterhof) המרהיב, אשר כולל ארמונות וגנים מעוצבים שבהם פזורים פסלים ומזרקות מהודרות. המגיעים לסנט פטרסבורג בחודשי הקיץ יגלו אינספור אירועי תרבות מרתקים, תחת השם "לילות לבנים". 

כנסיית מושיענו על הדם השפוך בסנט פטרסבורג

היעד הבא במסע שלנו דרך הים הבלטי הוא טאלין, בירת אסטוניה והעיר העתיקה ביותר בצפון אירופה. העיר העתיקה של טאלין הוכרזה כאתר מורשת עולמית וקל להבין את הסיבה בעת שיטוט ברחובות המתפתלים והצרים. החומה המקיפה את העיר העתיקה נבנתה במחצית המאה ה-13 והוגבהה במאה ה-14. במקור היא השתרעה לאורך ארבעה קילומטרים והיו לה 46 מגדלי שמירה, כיום נותרו כשני קילומטרים מהחומה המקורית ו-20 מגדלי שמירה עם גגות רעפים, המעניקים לעיר העתיקה מראה קסום במיוחד. בכמה ממגדלי השמירה יש מוזיאונים עם תצוגות מעניינות. המקום הטוב ביותר לראות את החומות הוא ממצודת טומפיאה (Toompea), מצודה מהמאה ה-14 הנמצאת על חוף תלול בגובה 50 מטר מעל פני הים.

שוק מסורתי בכיכר המרכזית בעיר העתיקה של טאלין

עוד עיר עתיקה ויפהפייה מחכה בהמשך השייט – ריגה, בירת לטביה, שהעיר העתיקה שלה מזמינה לצאת לטיול רגלי בסמטאות מרוצפות אבן, בין ריכוז גדול במיוחד של בניינים בסגנון אר-נובו ופארקים ירוקים. הכיכר המרכזית עמוסה בברים ובתי קפה ובכל לילה אפשר לשבת כאן עד השעות הקטנות, לשתות בירה ולהקשיב להופעות מוזיקליות.

הפוסט שייט בים הבלטי הופיע ראשון במסע אחר

לא צריך להרחיק עד קצה העולם בשביל לגלות יעדים חדשים שעדיין לא נכבשו על ידי גדודי התיירים. גם באירופה, מרחק טיסה קצרה מישראל, יש עדיין מדינות רבות שחלקן נחשבו עד לאחרונה לסוד שמור, כזה שרק המקומיים מכירים. יש כיף גדול בטיול במדינות האלו: האווירה אותנטית ולא ממוסחרת; המקומיים עדיין שמחים למראה התיירים; וחלק לא קטן מהכיף ממשיך אחרי הטיול, אז אפשר לספר לכולם שהייתם במקומות שאף אחד לא שמע עליהם. יתרון נוסף, לא פחות חשוב: בחלק מהיעדים האלו המחירים עדיין זולים (אם כי גם התנאים לא משתווים לאלו שבמדינות המתויירות). בחרנו חמש מדינות שנמצאות מחוץ למסלול התיירים השחוק.

לקריאה נוספת: המדינות הקטנות בעולם

לוקסמבורג: יפהפייה זעירה

על אף מיקומה המרכזי של לוקסמבורג, בין גרמניה, בלגיה וצרפת, רבים התיירים שפוסחים על הביקור במדינה הקטנטונת הזו. למרות זאת, ללוקסמבורג יש את כל הנתונים להפוך למעצמת תיירות: יש בה עיר בירה יפה עם רחובות עתיקים ומרוצפי אבן, טירות עתיקות, עיירות ציוריות, כרמי ענבים, הרים מיוערים והרבה מסלולי הליכה.

העיר לוקסמבורג, ששורשיה נטועים במאה ה-10 | צילומים: שאטרסטוק

בירת לוקסמבורג, שנקראת אף היא לוקסמבורג, או בשמה המלא בצרפתית וויל דה לוקסמבורג (Ville de Luxembourg), שהיא בת יותר מאלף שנים, שוכנת במיקום דרמטי על צוק בוק (Bock), שמשקיף על העמקים אלזט ופטרוס. לאורך הצוק משתרעת טיילת קורניש, שבשל הנוף שנשקף ממנה זכתה לתואר "המרפסת היפה ביותר באירופה". למרגלות הטיילת נמצא הרובע העתיק של לוקסמבורג, הגרונד, שבו רחובות צרים ומרוצפים באבנים, מלאים בתי קפה, מסעדות אופנתיות, גלריות, מוזיאונים, שווקים וברים. כדאי לבקר גם ברובע קירשברג המודרני, שבו אפשר לראות גורדי שחקים ולבקר במוזיאון לאמנות מודרנית. במרחק נסיעה קצרה מהעיר נמצא עמק מוזל, ששוכן לגדותיו של נהר מוזל. זהו אזור ייצור יין עם שפע של כרמים ועיירות ציוריות.

מצפון-מזרח לבירה נמצא עמק מילר, אשר מכונה לעיתים גם שוויצריה הקטנה, בשל הנופים היפים, היערות, הנחלים, מפלי המים, ומסלולי ההליכה הרבים. אזור נוסף שהוא גם עדן לחובבי הטבע והנוף, הוא חבל הארדנים שבצפון-מערב המדינה, המשכו של החבל הבלגי המפורסם. זהו אזור הררי המכוסה ביערות, עם עמקים מתפתלים, נהרות שוצפים, כפרים ציוריים וטירות מרשימות. אין להחמיץ את הביקור בטירה הגותית היפהפייה של העיירה הימי-ביניימית וייאנדן (Vianden).

מקדוניה: בין הרים לאגמים

צפון מקדוניה, (להבדיל ממחוז בשם דומה ביוון), ששוכנת בדרום-מזרח אירופה וקיבלה עצמאות רק ב-1991, מתחילה להתגלות על ידי התיירים רק בשנים האחרונות. התיירים שמגיעים למדינה מגלים מדינה הררית עם נופים יפים, שפע של מסלולי הליכה וטיפוס ומנזרים עתיקים. הבירה, סקופייה (Skopje), שוכנת בצפון המדינה, על גדות נהר ורדר. סקופייה נראית במבט ראשון כעיר אפרורית וכעורה למדי, אבל יש בה אתרים מעניינים רבים: כנסיות אורתודוקסיות, מסגדים, בתי מרחץ ומוזיאונים נהדרים.

אגם אוכריד במקדוניה

אחת הערים היפות ביותר במדינה היא ביטולה (Bitola), שממוקמת על רמה בגובה 660 מטר בדרום המדינה. בתקופת השלטון העות'מאני באזור היתה לעיר חשיבות עליונה באזור, ועברה המפואר של העיר עדיין ניכר בה היום, בעיקר בשדרה המרכזית שלאורכה בניינים מרשימים מהמאה ה-19. פנינת התיירות הראשונה במעלה של מקדוניה היא ימת אוכריד ששוכנת בדרום המדינה ושייכת גם לאלבניה. ימת אוכריד נחשבת לאגם העתיק ביותר באירופה ויש בה מערכת אקולוגית עשירה. האגם מוקף בהרים ויערות קסומים שמהווים תפאורה נהדרת לאגם, וסביבו יש עיירות נופש ומנזרים חשובים. העיר אוכריד שלגדות האגם היא אתר נופש פופולרי בקרב המקומיים ותושבי המדינות השכנות, אך רק מעטים מחוץ לאירופה גילו אותה. יש בה טיילות נהדרות לשפת האגם ובהן בתי קפה שבשעות הערב הומים בתיירים מקומיים. העיר מהווה נקודת מוצא טובה לטיולי שיט באגם ולטיול ביערות ובשמורות הטבע שבאזור.

אלבניה: מסע בזמן

ממערב לצפון מקדוניה נמצאת אלבניה, שנותרה אחת המדינות הבתוליות והפחות מתוירות באירופה. שנים של שלטון דיקטטורי ועוני הותירו את אלבניה הרבה אחרי המדינות השכנות. התחושה של מסע בזמן והאפשרות לטייל במדינה אירופית שעדיין לא נכבשה על ידי גדודי התיירים תורמים לקסם של הטיול במקום.

רחוב בשקודר, עיר היסטורית שרחובותיה מלאי אווירה

מי שיעשה את המאמץ להגיע לאלבניה יגלה מדינה שהתשתיות התיירותיות בה הן לא מהמפותחות ביותר, אבל יש בה ערים היסטוריות עם אדריכלות מעניינת, אתרים ארכיאולוגיים, מוזיאונים מרתקים, אגמים, הרים מיוערים, מפלים, חופים נהדרים, מפרצים קסומים ואקלים ים תיכוני. בירת אלבניה, טיראנה, מציעה אדריכלות מעניינת המשלבת השפעות רומיות, תורכיות וסובייטיות, לצד מוזיאונים מעניינים כמו המוזיאון ההיסטורי והמוזיאון הארכיאולוגי.

ערים מעניינות נוספות הן קרוייה (Kruja), נהנית מנוף הרים יפה, אדריכלות ימי-ביניימית ואוויר הרים צלול; עיר הנמל החשובה דורס (Durres), שבה עתיקות רבות, בהן אמפיתיאטרון רומי מרשים מהמאה השנייה לספירה; ושקודר (Shkoder), עיר היסטורית שרחובותיה הצרים והעתיקים מלאי אופי ואווירה. לחובבי הטבע מציעה אלבניה את אגם שקודר, האגם הגדול ביותר באזור הבלקן, ששני שלישים ממנו נמצאים במונטנגרו השכנה; את הפארק הלאומי טטי, שבו נופים הרים, צמחייה ירוקה ומפלים; ואת הפארק הלאומי לוגרה (Llogara National Park), שבו יער אורנים ומסלולי הליכה. אין להחמיץ את הביקור בעיר החוף התוססת סרנדה (Saranda), ובוולורה (Vlora), חבל ארץ של חופים ומפרצים יפהפיים בים האדריאטי וכפרי דייגים ציוריים.

בקתות רועים בהרים. אלבניה מציעה נופים נפלאים, שהתיירים עדיין לא גילו

ליטא: הפתעות בלטיות

הרפובליקה של ליטא, ששוכנת בצפון מזרח אירופה לחופי הים הבלטי, צופנת בתוכה הפתעות רבות עבור המבקרים בה. מעטים יודעים שמדובר במדינה יפהפייה עם הרבה פנינים תיירותיות, בראשן הבירה וילנה. העיר העתיקה של וילנה העיר עטורה בכנסיות וקתדרלות, כארבעים במספרן, בסגנונות ארכיטקטוניים שונים. אלה, יחד עם מבוך הסמטאות של העיר העתיקה, העניקו לה את התואר אתר מורשת עולמית של אונסק"ו, ובארגון אף הכריזו עליה כ"עיר הבארוק הגדולה באירופה". ליד וילנה נמצאת עיירת הנופש טרקאי ששוכנת בין גבעות יערות ואגמים. האטרקציה העיקרית בטרקאי היא טירת טרקאי המרשימה ששוכנת על אי באגם גלבה (Galve).

מבט מהאוויר על טירת טרקאי הנמצאת על אי באגם גלבה

עיר חשובה נוספת היא קובנה, שהיתה בירת ליטא בתחילת המאה העשרים, וגם בה יש אדריכלות נהדרת בסגנונות שונים, הרבה כנסיות יפות ואפילו טירה מהמאה ה-13. במערב ליטא, לחופו של הים הבלטי, נמצאת עיר הנמל קלייפדה, בה חופים יפים, מעגני יאכטות ומוזיאון ימי מרתק, וגם רובע עתיק עם סמטאות צרות ואדריכלות ייחודית. מחוץ לקלייפדה נמצא הפארק הלאומי מפרץ הקורי, ובו חופים בתוליים, דיונות ענק ויערות אורן.

לטביה: מחכה להתגלות

שכנתה של ליטא, לטביה, מחכה גם היא להמוני התיירים שיגלו אותה. כשאלה יגיעו, הם יגלו עיר בירה יפהפייה עם בנייני ארט-נובו, טירות ימי-ביניימיות, יערות ירוקים ורצועות חוף נפלאות. ריגה, הבירה, נחשבת לעיר הגדולה והמרכזית של הים הבלטי. בנייני העיר העתיקה של ריגה הם בני מאות שנים ומשלבים סגנונות ארכיטקטוניים שונים, מגותי דרך בארוק, הסגנון הקלאסי והארט-נובו. האוסף הגדול של מבני ארט-נובו בשטחה אף הוכרז כאתר מורשת עולמית מטעם אונסק"ו. ריכוז מרשים במיוחד של מבני ארט-נובו אפשר לראות ברחוב אלברטה. בעיר כדאי לבקר גם בכנסייה הגותית סנט פיטר, כנסיית הכיפה, בה נמתא אחד מהעוגבים הגדולים בעולם, המוזיאון הפתוח, המוזיאון המוטורי והמוזיאון היהודי.

העיר העתיקה של ריגה

לא רק ערים יפות יש בלטביה אלא גם טבע נהדר. ליד סיגולדה נמצא הפארק הלאומי גאויה, שנהר גאויה חוצה אותו. הפארק מיוער ויש בו מינים רבים של בעלי חיים וצמחים, והרבה מסלולי הליכה ורכיבה על אופניים. באזור סיגולדה יש גם מערות רבות, גבעות ירוקות וסיורי שיט, קיאקים ורכיבה על סוסים. נופים מסוג אחר אפשר לראות באזור עיירת הנופש יורמלה, שבה יש חופים לבנים ויפים, דיונות, יערות אורנים, נביעות מים והרבה פאבים, גלריות ומסעדות.

בתמונה הפותחת: לוקסמבורג. למרות מיקומה המרכזי, בין גרמניה, בלגיה וצרפת, רק מעטים מטיילים בה

הפוסט חמש מדינות סודיות באירופה הופיע ראשון במסע אחר

כשאני מגיע לעיר חדשה שלא הכרתי, דבר ראשון אני מחפש מקום שאפשר לשבת בו ולהתבונן. כמו לרבים, גם לי יש רשימה של מה לראות ובאיזה סדר, וזמנה עוד יגיע. בינתיים אני מחפש את נקודת המבט, אותה נקודה שהיא לא רק מיקום גיאוגרפי, אלא נקודה שלפעמים, כשהחסד שורה, אפשר לנשום בה את רוחו של המקום.

כשהגענו, זוגתי ואני, אל ריגה, בירת לטביה, התמקמנו במלון רדיסון על גדת נהר דאוגאבה, מנגד לעיר. היתה זאת נקודת תצפית לא רעה: מהחלון נשקף קו הרקיע של העיר העתיקה, עם שלושה מגדלי כנסיות מרשימים ומגדל טלוויזיה מחודד אנטנות. אבל היום היה חמים וכחול שמים – אירוע נדיר בחלק זה של העולם – ומיד התעורר בי הרצון לנהוג כמו פאגאן צפוני טיפוסי, שיצא מהחשכה הארוכה של החורף הבלטי הקר לאור גדול. כלומר, לזרוק את הנעליים (כדי להפחיד את הרוחות הרעות), להפסיק להסתרק (כדי שבעלי החיים לא ימותו) ולרקוד עם כוס בירה גדולה על השולחן. אשתי המעשית שכנעה אותי להסתפק בחלק האחרון, וגם איתו לחכות קצת…

הנהר והעיר העתיקה של ריגה | צילום: Stephen Downes, flickr

חמישה עשורים מאחורי מסך הברזל
ההיסטוריה של לטביה רצופה כיבושים. במאה ה-13 היו אלה הליבוניים, חברי מסדר אבירים גרמני, שטבחו ושיעבדו את הלטבים בשם הנצרות. בין המאות ה-16 וה-18 זגזג חבל ארץ זה בין הפולנים, השוודים והרוסים. בסוף מלחמת העולם הראשונה, לאחר שהביסו את הגרמנים ואת הרוסים, זכו הלטבים בעצמאות לראשונה, אולם זו היתה קצרת מועד. ב-1940 כבשו הרוסים את לטביה ויישבו בה רבים מתושביהם – עד שכמעט מחצית האוכלוסייה היו רוסים. היום מעמדם האזרחי של רבים מהם מעורער משהו. גם אחרי עשרות שנים בלטביה, הרוסים נדרשו לעבור מבחן בלטבית כדי לקבל אזרחות.

ב-1991 ניערו מעליהם הלטבים את השלטון הרוסי הקומוניסטי, ולטביה נולדה מחדש. השינוי ניכר במיוחד בריגה, שבמשך חמישה עשורים מאחורי מסך הברזל נעלמה מעין מערבית המסורת הארכיטקטונית המפוארת שלה.

רחוב מרוצף אבן בעיר העתיקה  | צילום: Clark and Kim Kays, flickr

מגדל עץ, נהר ובירה של בוקר
כאמור, היה זה יום אביבי נפלא כשחצינו את גשר אקמנה אל העיר העתיקה של ריגה. הגענו אל תעלונת מים, שהמקומיים מכנים "תעלת העיר", שכן היא מפרידה בין העיר העתיקה לחדשה, איתרנו גן נאה והתיישבנו על ספסל. למרגלותינו השתכשכו כמה ברווזים, לטביות יפהפיות צעדו בסך עמוסות שקיות אופנתיות, ולידנו ישב נער צעיר וחולמני, שקרא ברוסית את "אנה קרנינה" של טולסטוי.

כדי להרחיב את נקודת המבט על העיר עלינו אל המגדל הגבוה של כנסיית סנט פיטר, המופיעה לראשונה בכתובים ב-1209. מגדל העץ שלה היה תמיד הגבוה באירופה. נאמנים למנהג המקומי, השליכו הבונים ממרומיו כוס בירה ריקה שהתרסקה לאינספור רסיסים, כדי להבטיח את עתידו. זה לא ממש עבד, והמגדל נהרס לא מעט פעמים, עד שנבנה מחדש ב-1973. המראה מראש המגדל הוא היפה בכל ריגה. אפשר להתבונן במשך שעות בקו הרקיע המרהיב, בנהר, בפיזור החנני של המבנים סביב הכנסייה ובמשחקי האור והצל בין המגדל לכיכר והבתים סביבה.

ההליכה הקצרה הצמיאה אותנו, וכך, בשעה 11 בבוקר נחשפתי לבירה הלטבית. בירה, ולאחריה ודקה ושמפניה, היא הדרך אל לבו של הלטבי. חפירות ארכיאולוגיות גילו שהלטבים ייצרו בירה כבר לפני אלפיים שנה ויותר. היא מופיעה באינספור שירי עם, ובאחד מהם היא אפילו מכונה "אחי היקר". אמנם כדי לחזות בשתייה לטבית כדת יש להשתתף בפסטיבל המתקיים ביום הארוך ביותר בשנה, אבל גם הפעילות שחווינו לא היתה מבוטלת.

אין כמו שתיית בירה כדי להגיע ללבם של הלטבים

ה"גולדן אלוס" היתה לא רעה, אבל הבירות האדומות, מה שבפריז מכנים "רוס", היו טובות ממנה. בירה נחמדה אחרת היא "צסיס", שחיילי נפוליאון טעמו ממנה בדרכם למוסקבה. מבשלה זו אחראית לפסטיבל הבירה ביולי, בו חוגגים יותר מ-400 שנות פעילות אלכוהולית שלה. אמנם הסטטיסטיקה הרשמית מראה ירידה בצריכת הבירה בלטביה ל-20 ליטר לנפש בשנה, אבל 13 מבשלות השיכר בארץ בת 2.5 מיליון תושבים מלמדות שהעסקים כרגיל.

הלאה האפור הקומוניסטי
בכוחות מחודשים ובראש סחרחר יצאנו לסקור את העיר העתיקה, שמדרחוב רחב חוצה אותה. העיר העתיקה מלאה רחובות קטנים מרוצפי אבן, סמטאות מתעקלות ומזוגזגות ומבני אבן שמתהדרים בפסלים, תבליטים ותחריטים נאים. תזזית השימור והשיפוץ ניכרת בכל פינה: פה מחליפים את אבני הרחוב, שם מנקים את האפור הקומוניסטי, מעבר לכביש משקמים קורות עץ רקובות.

בעיבורו של החלק הצפוני של העיר העתיקה ניצב מבנה הלבנים האדומות של קתדרלת דומה, שנוסדה ב-1211 על ידי מייסד העיר הגרמני והבישוף הראשון שלה, אלברט פון בוקסהואבדן. בקתדרלה משולבים סגנונות ארכיטקטוניים ברוקיים וגותיים. הנתונים הרשמיים מרשימים: היא הגדולה בכנסיות הבלטיות, 187 מ' אורכה ו-43 מ' רוחבה, ועובי קירותיה שני מטרים. האורגן שלה הוא אחד הגדולים באירופה, והרביעי בגודלו בעולם, והוא מכיל לא פחות מ-6,768 צינורות. כשמשווים בין גובה הכיכר לרצפת הכנסייה, הנמוכה יותר, אפשר ללמוד כמה גבהה העיר מאז ימיה ככפר דייגים צנוע לפני 700 שנה.

הנוף הנפלא שנשקף מראש המגדל של כנסיית סנט פיטר

לא רחוק משם (למעשה, הכל קרוב כאן) עומדת המצודה של ריגה מ-1330, היום מושב נשיאותי. יש לציין כי המבנה, על גוני הפסטל הרכים בהם נצבע בשיפוץ האחרון, לא ממש מזכיר מצודה. השיטוט בסמטאות הביא אותנו שוב ושוב אל "בית החתול", מבנה שחתול מתכת שחור קבוע על גגו. בעבר פנה עכוזו של החתול אל עבר בית הגילדות הסמוך, אות מחאה של הדייר המקורי על שלא התקבל לגילדה, כנראה כיוון שלא היה גרמני ובהחלט בגלל שלא היה עשיר דיו.

כשעלינו חזרה לכיוון הנהר, גילינו מבנה מכוער המוכר כ"קופסה השחורה של ריגה". זהו המוזיאון לכיבוש לטביה, המתעד את הכיבוש הנאצי והסובייטי, והוא מעורר בשנים האחרונות ויכוח נוקב. הרשויות מבקשות להרוס את קופסת הגפרורים הקומוניסטית, לבנות אותה מחדש בפרברים, רחוק מהעין, ולהקים במקומה מלון ואולי קזינו. בינתיים מצביעים מדי שנה עשרות אלפי מבקרים ברגליים, והוצאת התוכנית לפועל מתעכבת.

האטרקציה העסיסית ביותר בריגה היא השוק. הוא שוכן במכלול של האנגרים ששימשו בשנות ה-30 לבניית בלוני הצפלין הידועים, והיום כל אחד מהם מוקדש לסוג אחר של מזון: באחד מוכרים פירות וירקות, בשני בשר ודגים, שהמיובשים בהם מהווים סיבה מצוינת להגיע לריגה – החל מהמקרסקה הידועה, דרך הדג היקר לאסוס והקורושקה, דג קטן ומעושן, וכלה בסילוטקה, שם כללי למיני הרינג. אבל גולת הכותרת של השוק הם הפרחים וסידורי הפרחים.

השוק של ריגה ממוקם בהאנגרים שבשנות ה-30 שימשו לבניית בלוני צפלין

שמפניה ורודה עם הדוד לובה
אחרי ששחקנו את סוליות נעלינו ברחבי ריגה, הגיעה העת לפוש מעט. יורמלה, כחצי שעה נסיעה מריגה, היא עיר הקיט של לטביה. לשם נהרו בני האצולה הרוסית בין שתי מלחמות עולם, ושם, בין החופים החוליים של הים הבלטי ליערות המחטניים, בילו את חופשותיהם. אנחנו נסענו ליורמלה לבקר את הדוד לובה.

כשהיה מגיע כל שנה לביקור בארץ, הצטייר בעינינו לובה כמו הדוד העשיר מאמריקה. ביורמלה העניינים נראו קצת אחרת: המרצדס היתה ישנה קצת ובית הקיט היה רחוק מלהזכיר את ארמונות העץ הנחבאים בחורשים הקטנים שעל שפת הים הבלטי. אבל כשישבנו בחברתו עם שני בקבוקי שמפניה ורודה, הבנו שאנו חוזים בהדים קלושים למה שהיה פעם, בימים ההם של הקומוניזם, כשאנשי ממשל היו כל-יכולים. עבור הדוד לובה – פעם היה טוב, היום קצת צרות. צרות? אחרי כוס או שתיים של שמפניה ורודה, ממילא שוכחים אותן.

הפוסט ריגה – יפהפייה בלטית שנולדה מחדש הופיע ראשון במסע אחר