על פי סקר בינלאומי חדש, הישראלים מודאגים פחות מהמשבר האקלימי. שינויי האקלים אינם עניין מדעי תיאורטי. זה קורה כאן ועכשיו, והשפעותיה ברורות ומוחשיות.

מחקרים מראים כי 40 השנים האחרונות היו חמות יותר מהממוצע במאה ה-20, ושנת 2016 היתה החמה ביותר מזה אלפי שנים | צילומי אילוסטרציה: שאטרסטוק

5 עובדות על שינויי האקלים:

חם ומתחמם – ארבעים השנים האחרונות היו חמות יותר מהממוצע במאה ה-20. שנת 2016, למשל, היתה השנה החמה ביותר באלפי שנים, ו-2015 ו-2014 מדורגות במקום השני והשלישי בהתאמה.

פעילות אנושית – מחקרים מדעיים מראים כי הסיבה העיקרית לשינוי זה היא הפעילות האנושית (תעשייה, תחבורה, חקלאות, פסולת וכו'). על ידי שריפת דלקים מתכלים עבור אנרגיה: פחם, גז טבעי ונפט, פעילויות אלה פולטים גזי חממה כמו פחמן דו חמצני לאטמוספירה, יוצרים חום וגורמים להעלאת הטמפרטורה של כדור הארץ.

2 מעלות צלסיוס – בישראל הממשלה מחויבת לנסות ולהקטין את התלות בדלקים מתכלים ב-30% עד 2030, בעיקר על ידי שיפור יעילות מיזוג האוויר ומעבר לגז טבעי. אבל זה לא מספיק, שכן אנחנו צריכים להפסיק לחלוטין את התלות בדלקים מתכלים עד 2050, וזה אומר להקטין לחצי את פליטות הפחמן עד 2030 על מנת שטמפרטורת כדור הארץ תעלה "רק" עלייה של 2 מעלות צלסיוס, וזאת כדי לא להגיע לנקודת "העל חזור" של כדור הארץ, ולמנוע מעצמנו אסון אקלים בלתי הפיך.

בריאות הציבור – שינוי האקלים מהווה איום רציני על בריאות הציבור בישראל. שינוים אקלימיים עלולים לגרום לשינויים גאוגרפיים בהתפשטות של מחלות ובעונתיות שלהן. גלי חום וקור עלולים להביא לעלייה בתדירות מחלות מסוימות כמו מחלות לב ומחלות נשימה. עונת יובש ארוכה עלולה להשפיע על נוכחות והפצה של מחלות המועברות על ידי וקטורים כמו יתושים. קרינה חזקה יותר – עלולה להביא למחלות כמו סרטן וקטרקט.

תחבורה ציבורית – בנושא שינויי האקלים, הכריזה ישראל על יעד הפחתת פליטות הפחמן עד 2030, כולל ירידה של 20% בשימוש בתחבורה פרטית. זה ממשיך את המגמה החיובית של העלייה בשימוש בתחבורה הציבורית שהתרחשה במהלך 2015-2010. עם זאת, נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו בשנת 2017 מצביעים על עלייה חדה של 5.6% במספר הרכבים הפרטיים שנרכשו בישראל בשנת 2016.

המשמעות

לשינויי האקלים יש כבר השפעות דרמטיות על חייהם של אנשים, אשר ניתן לראות גם בישראל: התחממות כדור הארץ האיצה את קצב עליית מפלס פני הים והגדילה את מספרם ואת עצמתם של אירועי שיטפונות החוף; מחקרים מראים כי החורף בישראל מתקצר, מספר הימים הגשומים הולך ופוחת, העונה היבשה מתארכת ומובילה לשריפות יער קיצוניות במהלך חודשי החורף היבשים.

שינוי האקלים ישפיע לרעה על הבריאות, החקלאות, המים, האנרגיה, המגוון הביולוגי ועוד. לשינוי האקלים יהיו גם השלכות פוליטיות וביטחוניות, ועלולות להשפיע על היציבות במזרח התיכון.

שינויי האקלים מורגשים באופן ממשי, עם חורפים קצרים ויבשים יותר, בהם נגרמות שריפות יער קיצוניות

מסקנות

הסתגלות ארוכת טווח לשינוי האקלים הינה אתגר המחייב תמיכה פוליטית ושיתוף פעולה בין משרדי ממשלה. אנחנו לא יכולים לחכות שהאנשים בשלטון יקבלו את ההחלטות הנכונות, אנחנו צריכים להתחיל לאלץ אותם לפעול, לא משנה מה האג'נדה הפוליטית שלהם. משמעות הדבר היא טיפוח ועידוד של דור חדש של מנהיגי אקלים צעירים הנכנסים לדיון הציבורי ועושים את מה שצריך על מנת להבטיח כי שינויי אקלים הוא חלק מרכזי מסדר היום של כולנו.

ההזדמנות

מה אם היתה לכם הזדמנות לנקוט פעולה ולהתחיל את הקריירה שלכם בתחום שינויי האקלים? ובכן, עכשיו אתם יכולים! הצטרפו למשלחת מנהיגי אקלים צעירים (YCL) בסוף חודש אוגוסט השנה.

צעדים להפחתת פליטות הפחמן יתרמו למשק הישראלי, הן במישרין והן בעקיפין, באמצעות חיסכון כלכלי, התייעלות אנרגטית, עצמאות אנרגטית וצמצום פערים חברתיים. מדינת ישראל זקוקה לדור חדש של מנהיגי אקלים. האם את/ה אחד מהם?

משלחת של מנהיגי אקלים צעירים. הדרך הפעילה להירתם לשינוי

מה בין תיירות ופעילות אקלימית

ארגון מנהיגי אקלים צעירים (YCL) סבור כי הדרך הטובה ביותר להבין בעיה מורכבת כמו שינויי האקלים היא לחוות את ההשלכות האמיתיות בהקשרים שונים. לכן, אנחנו מזמינים אתכם ללמוד על ערים ושינויי אקלים דרך מסע חוויתי בן שבועיים לגרמניה. האם אתם מוכנים?

למרות שיותר ממחצית מאוכלוסיית העולם נמצאת מתחת לגיל 30, בני הנוער בעולם מתמודדים עם חסמים גדולים על מנת למצוא עבודה או להתחיל יוזמות משלהם בתחום שינויי האקלים. גם כשהם מודעים למשבר האקלים וברשותם הידע והכישורים הנכונים לפעול, צעירים עדיין חסרים מימון, קשרים בינאישיים ואת הכח להביא לידי תרומה משמעותית.

לכן, כדי לטפח את הדור הבא של מנהיגי האקלים בישראל, ארגון YCL בשותפות עם SDG ישראל מזמינים צעירים להצטרף לחוויה ייחודית: מסעות למידה שונים ברחבי העולם שבו צעירים יכולים ללמוד עוד על שינויי האקלים הלכה למעשה, בפרויקטים יחד עם צעירים ממדינות שונות כדי להתחיל את הקריירה שלהם בתחום האקלים.

ההצעה

בתכנית, תפגשו את הארגונים הלא-ממשלתיים החשובים ביותר, סוכנויות כמו UNFCCC ושחקני מפתח נוספים, ותראו איך הם עובדים בשטח. דרך חווית המסע, תרכשו את הידע הרלוונטי כך שבסיום התוכנית תצאו עם תוכנית פעולה משלכם כדי לבנות את הקריירה שלכם בנושאי האקלים, עם רשת מדהימה של קשרים ושיבוץ בעבודה מתאימה, כך שתוכלו לקבל ניסיון מקצועי מידי. המשלחת והתוכנית מאושרת ובשיתוף עם אוניברסיטת קולומביה בריו וכל מי שרוצה לעבוד במקצועות האקלים מוזמן להצטרף.

סביבת למידה רב-תרבותית

אחד הכישורים החשובים ביותר עבור אלה המעוניינים להתחיל את הקריירה שלהם בתחום שינויי האקלים הוא להיות מסוגל לעבוד בצוותים רב תרבותיים. לעבוד ולחיות עם אנשים מכל רחבי העולם כדי לצאת מאזור הנוחות שלך תוך כדי לחקור סביבה אחרת. כמו כן נבטיח כי תפגשו עם אנשי מקצוע מקומיים שילוו אתכם בתהליך הלמידה לאורך המסע.

התפתחות מקצועית

המשתתפים יצטרפו לתוכנית כדי ללמוד עוד על שינויי האקלים, אך גם על מנת לקבל ניסיון מקצועי בתחום. לכן, תהיה לכם הזדמנות לעבוד עם ארגונים מקומיים על אתגרים קונקרטיים. אם אתם מעדיפים, אתם יכולים גם לבחור לפתח פרויקט משלכם או מחקר, ולקבל סיוע אישי המותאם לצרכים שלכם.

תכנית הלימודים האקדמית

לפני היציאה, נשתף רשימת קריאה מקיפה וחומרים נוספים על שינויי אקלים וערים בנות קיימא. במהלך המשלחת, תשתתפו בהרצאות על: מדע האקלים, שיתוף פעולה בינלאומי, מימון האקלים, ועוד. מהלך המסע אנו גם ננצל את השותפות שלנו עם מוסדות אקדמיים מובילים, כגון אוניברסיטת קולומביה, וכן עם אוניברסיטאות מקומיות וארגוני מחקר להעשרת חווית הלמידה שלכם.

קריירה לחיים ואימון על ידי מנטורים

התוכנית כוללת אימון אישי וקבוצתי כדי לעזור לכם לגלות יותר על עצמכם ועל הערך המוסף שאתם מביאים איתכם. במקביל, תוכלו לעבוד עם מנחים כדי להגדיר את מטרות הקריירה שלכם, ותצאו בסיום המשלחת עם כלים ותוכנית פעולה ברורה. צוות YCL גם יקשר אתכם לארגוני מפתח ואנשי קשר, תוך מעקב אחר ההתפתחות המקצועית שלכם לאורך זמן.

ביקורים ופעילויות תרבות

המשלחת תכלול ביקורים באוניברסיטאות, חברות, סוכנויות האו"ם, ארגונים מקומיים, ארגונים לא ממשלתיים ועוד. התוכנית תציע סדרה של טיולים תיירותיים וחוויות תרבותיות. המטרה שלנו היא ליצור חילופי תרבות אשר מקדמים למידה פעילה לאורך כל המסע.

המשתתפים יכולים לבחור בין שני מסלולים:

Intrapreneur – המשתתפים שבוחרים במסע זה יעבדו במשרה חלקית על פרויקט קבוצתי שהוקצה על ידי ארגון שותף, ויחוו אתגרים אמיתיים שארגונים מתמודדים איתם בביצוע פרויקטים לשינוי האקלים.

יזם / חוקר – המשתתפים שבוחרים במסלול זה יביאו את הפרויקט או המחקר שלהם ויפתחו אותו בתמיכת צוות YCL, עמיתיהם ומומחים מקומיים. בהדרכתנו, הם יוזמנו ללמוד עוד על עצמם במהלך התהליך.

אחרי המשלחת

אימון אישי וקבוצתי יסופקו ברחבי המשלחת כדי לעזור לכם לגלות יותר על עצמכם ועל איך לשים את הידע שלכם בשירות של אחרים. נעבוד עם מנחים כדי להגדיר את מטרות הקריירה שלכם, כך שבסיום המשלחת תהיה לכם תוכנית פעולה ברורה לפני החזרה הביתה. צוות YCL גם יקשר אתכם לארגונים ואנשי קשר מרכזיים, תוך מעקב אחר ההתפתחות המקצועית שלכם לאורך זמן והגדלת הרשת שלכם.

על קהילת SDGI

קהילת SDG ישראל מביאה תודעה גלובלית לקהילה הלוקלית בישראל. SDG ישראל היא קהילת בעלי העניין של היעדים לפיתוח בר-קיימא של האו"ם. היעדים הגלובליים הם היעדים שעלינו, כאנושות, לממש יחד אם ברצוננו לשרוד על כדור הארץ. יש לנו כעשור, עד 2030, לשנות לחלוטין את הצורה שבה אנחנו צורכים אנרגיה, מקיימים חקלאות, מנהלים מים, מדברים עם שכנינו ועוד. לא מדובר בטרנד חולף, אלא בשינוי עולמי בצורה שנעשים עסקים, באחריות חברתית, וחשיבה לטווח ארוך. אנחנו מזמינים כל אדם, ארגון או מיזם עסקי הרואה עניין להיכנס למשחק הגלובאלי ולהשפיע על עתיד המין האנושי כולו. המצטרפים לקהילת SDG ישראל מצהירים על נכונותם להיות חלק משינוי אמיתי שקורה בישראל. ישראל, כמדינה מלאה בהשראה ויכולת, יכולה למצב את עצמה בתור מובילה בעולם בהבאת פתרונות משני מציאות ודוגמא בעולם למדינה מקיימת. היעדים פותחים אפיקים חדשים של אפשרויות עבור כל ארגון המצטרף. הן ברמה הקהילתית והן ברמה העולמית. סינכרון מלא עם היעדים הגלובאליים מאפשר הזדמנויות עסקיות מקומיות ובינלאומיות. כל יוזמה, רעיון או שיתוף פעולה הוא נפלא, יש לכם רעיון? בקשה? צרו עמנו קשר, בואו להיות חלק ולהשפיע יחד! פרטים נוספים בקישור הבא >>

הפוסט שינויי אקלים, ישראל ופעילות לשינוי הופיע ראשון במסע אחר

זיהום אוויר בבייג'ינג, בירת סין. האם זה העולם שנרצה להשאיר לילדינו? | צילומים: שאטרסטוק

יעדי הקיימות הגלובליים

ב-25 לספטמבר 2015 רוב מדינות העולם אימצו רשימה של יעדים למיגור העוני, שמירת כדור הארץ והבטחת שגשוג לכל בני האדם, כחלק מהסדר העולמי החדש. כל יעד מורכב ממטרות ייחודיות אותן יש להשיג בתקופה של 10 השנים הבאות.

רק מאמץ כלל עולמי שישלב את הממשלות, המגזר הפרטי, החברה האזרחית ובני אדם כמוכם וכמוני יביא להשגתן, ולשינוי שהעולם כה זקוק לו כיום. סדר יום עולמי חדש ושאפתני ישים קץ לעוני העולמי עד שנת 2030 ויקדם ערכים כלכליים משותפים לשגשוג, פיתוח חברתי ופעולה למען איכות הסביבה והגנה על כדור הארץ. במטה האו"ם בניו יורק, 196 המדינות החברות באומות המאוחדות, הגיעו להסכמה על המסמך הסופי שיכלול את סדר יום עולמי חדש לפיתוח בר קיימא שיאומץ בידי מנהיגי העולם.

SDG הם ראשי התיבות של Sustainable Development Goals (יעדי פיתוח בר קיימא) והם מאגדים 17 יעדים שהאו"ם אימץ כאג'נדה הגלובלית המובילה לקראת שנת 2030 ומטרתם להבטיח חיים טובים ומתמשכים לכל תושבי הפלנטה. מאז ועד היום ממשלות, ערים, חברות מסחריות וארגונים פועלים לאור ההנחיות הללו, המקיפות את כל תחומי חיינו.

17 יעדי הקיימות הגלובליים שנקבעו על ידי האו"ם

אלו הם 17 היעדים של האו"ם:

1. מיגור העוני ברחבי העולם
2. מיגור הרעב ושיפור הביטחון התזונתי
3. קידום בריאות ואיכות חיים
4. הבטחת חינוך איכותי ושוויון הזדמנויות בלימודים
5. קידום שוויון מגדרי
6. הבטחת משאבי מים ותשתיות תברואתיות
7. אספקת אנרגיה לכל האוכלוסייה במחיר סביר
8. קידום צמיחה כלכלית והבטחת תעסוקה
9. פיתוח תשתיות ועידוד חדשנות
10. צמצום אי-השוויון בין מדינות ובתוכן
11. קידום הסביבה העירונית בדגש על הכלה של כל קבוצות האוכלוסייה
12. קידום צריכה וייצור בני קיימא
13. מעורבות פעילה במאבק בשינוי האקלים ובהשפעותיו
14. שימור המשאבים הימיים – ימים ואוקיינוסים
15. שמירה על המגוון הביולוגי – הגנה על בתי גידול ושיקומם
16. קידום חברות שוחרות שלום
17. חיזוק שיתוף הפעולה הבין-לאומי לקידום פיתוח בר-קיימא

מה זה פיתוח בר קיימא?

המושג פיתוח בר קיימא נטבע על ידי ועדת ברוטלנד, שדנה ב-1987 בעתידו המשותף של המין האנושי. תמצית הרעיון הוא לאפשר את המשך הפיתוח של המין האנושי ללא פגיעה ביכולת של הדורות הבאים לספק את צרכיהם. פיתוח בר קיימא עוסק בנקודת המבט לטווח הארוך, שתאפשר למין האנושי להמשיך להתקיים, תוך סגירת פערים חברתיים, דבר שיאפשר לכל בני האדם חיים של ביטחון, בריאות ושגשוג תרבותי וכלכלי. כאמור, ארגון האו״ם קבע 17 יעדים לפיתוח בר קיימא – זוהי מפת דרכים המאפשרת לכל חברה או ארגון לפעול בדרך שתתמוך בהמשך הקיום של המין האנושי ולהתכוונן לעתיד הרצוי לנו. בראש ובראשונה, אנחנו צריכים לפתור את משבר האקלים.

גשר מעל נהר הליפי בדבלין עם ציון 17 יעדי הקיימות | צילום: Derick Hudson / Shutterstock.com

יעדי הקיימות בישראל

השנה, לראשונה, מספר ימים לפני ההצגה באו"ם, פרסמה ממשלת ישראל את החלטת ממשלה לשילוב יעדי הפיתוח בר קיימא באסטרטגיות המדינה ומשרדי הממשלה. הדיווח כולל ציון של הרבה תחומים בהם ישראל בצמיחה והתקדמות, ואף יש התחייבות לכך שמדיניות הפיתוח של ישראל תיקח בחשבון את ה-SDG בעתיד. ישראל מציגה את עצמה כמדינה עם יכולות בחדשנות ופריצות דרך טכנולוגיות, מדינה שמתעסקת בשמירה על הטבע, טכנולוגיות מים, רפואה, חקלאות, חינוך, ובעיקר כמה שאנחנו מנסים לעזור לעולם. ישראל מתקשרת בייחוד את ההשקעה הממשלתית בפיתוח וחדשנות בעיקר בתחום של טכנולוגיה חקלאית, מאמצים הומניטריים מסביב לעולם, אתגרים במים במדינות מתפתחות וטכנולוגיות עזר לאנשים עם מגבלה.

השקיה בטפטוף בכרם של יקב צרעה. ישראל מתקשרת עם חדשנות בתחום החקלאות

נקודה חשובה לציון היא שהדו"ח לאו"ם נכתב גם על ידי סקטורים לא ממשלתיים, קואליציה של ארגונים חברתיים בהובלת מרכז השל לקיימות, עמותת איתך מעכי ומנהיגות אזרחית. מה שמראה שישראל היא מדינה שיודעת להתמודד עם אתגרים, שיודעת לייעל תהליכים ולשתף פעולה, וכי יש כאן בישראל ארגונים חברתיים שלא מחכים שאחרים ופקידי ממשל פוליטיים יעשו את מה שצריך ולוקחים את העניינים לידיים לטובת ישראל יפה יותר.

הפוסט יעדי הקיימות ועתיד האנושות הופיע ראשון במסע אחר