לוגאנו, ששוכנת בקנטון טיצ'ינו שבדרום שווייץ, על הגבול עם איטליה, היא עיר יפהפייה. היא התברכה בנתונים טבעיים נפלאים – היא שוכנת לגדות אגם לוגאנו היפה ותחומה בין שני הרים ירוקים: מונטה ברה ומונטה סאן סלבטורה. גם בכל הקשור למעשה ידי אדם אין לעיר במה להתבייש: זוהי עיר מטופחת, עם כיכרות יפות, מזרקות מרשימות, ארכיטקטורה מעניינת, פארקים בהם פורחים פרחים בשלל צבעים וטיילת מעוטרת דקלים לצד האגם. לאלה יש להוסיף את המסעדות המצוינות, בתי הקפה והגלידריות, כולם בהשראת איטליה השכנה. לאור כל אלה, קל מאוד להתפתות לא לצאת מהעיר. אבל לא כדאי לוותר על יום אחד, ואם אפשר אף יותר, של שיט באגם לוגאנו.

שיט באגם מאפשר לחוות את יופיו של האגם ואת כל פינות החמד שסביבו. במהלכו השיט אפשר להתרשם מנוף האגם, ההרים הכפרים היפים והווילות האופייניות לאזור. בדרך אפשר לעצור ולרדת בתחנות השונות שכל אחת מציעה הפתעה אחרת. יורדים מהסירה, מטיילים ועולים על הסירה הבאה. יש שני מסלולים עיקריים בהם כמה מוקדי עניין. אפשר לשלב את שני המסלולים עם עצירות במה נקודות (אך לא בכולן, כמובן) ביום אחד, אך למיצוי מירבי של האזור ולטיול נינוח כדאי להקדיש לפחות יומיים לשיט באגם. ואם זמנכם בידכם תוכלו לבחון מסלולי שיט נוספים ואפילו לקפוץ לביקור באיטליה השכנה.

הכפר גנדריה. סמטאות צרות ומדרגות שמתפתלות לאורך כל הכפר

כפר ציורי עם אופי ים תיכוני
המסלול הראשון הוא מסלול מעגלי שיוצא מלוגאנו ונמשך כשעה. מוקד המשיכה העיקרי במסלול זה הוא הכפר הציורי גנדריה, אליו מגיעים לאחר 40 דקות של שיט שליו מלוגאנו. לכפר העתיק ששוכן למרגלות מונטה ברה, ניתן להגיע רק ברגל, או בסירה. אחרי שיורדים מהסירה ומתחילים לטפס במעלה המדרגות (ויש לא מעט אלה בכפר), מתגלה הפתעה – הכפר השוויצרי העתיק שבנוי על צלע הר נראה דווקא ים תיכוני, כאילו הוא הועתק מיוון או מדרום איטליה. יש בו סמטאות צרות ומרוצפות אבן, מדרגות שמתפתלות לאורך כל הכפר, גפנים שמשתרגות על הקירות, ואפילו עצי זית. מלבד אלה אין בכפר אטרקציה מיוחדת, הכיף האמיתי הוא לשוטט בין הסמטאות, להתבונן בבתים החינניים והשמורים היטב, להתרשם מנוף האגם ואולי לבקר באחת הגלריות והחנויות שבמקום. כשיתקוף אתכם הרעב, תוכלו לאכול במסעדה לה מרפסת התלויה ממש מעל מימי האגם. אחרי הביקור בכפר אפשר לחזור ללוגאנו בשיט, אבל אפשר גם לצעוד בחזרה ללוגאנו בשביל יפה ומוצל שנמתח לאורך האגם. ההליכה בו נמשכת כשעה וחצי, אבל עשויה להימשך יותר אם תעצרו לארוחה באחת מהמסעדות שבדרך. בדרך חזרה, בין אם תבחרו בשיט או בהליכה, כדאי לעצור בווילה הלנאום, וילה ניאו קלאסית שבתוכה מוזיאון לתרבויות לא אירופיות וסביבה גן יפהפה עם צמחייה טרופית וסוב-טרופית.

עציץ פורח בבית טיפוסי בכפר גנדריה

פארק מיניאטורי ונופים מרהיבים
מסלול השיט השני שיוצא מלוגאנו מאפשר גם הוא לרדת בתחנות השונות לאורך הדרך ולאחר מכן לעלות על הסירה הבאה. שתי התחנות האטרקטיביות ביותר במסלול הן מלידה וקאפולגו. מלידה היא הראשונה מבין השתיים. זוהי עיירה מתוקה, עם חוף רחצה וטיילת יפה לשפת האגם. אלו לבדם לא מהווים סיבה להגיע דווקא לכאן. גולת הכותרת של הביקור במלידה היא סוויס מינאטור – שווייץ המיניאטורית – פארק ובו מפוזרים 120 דגמים של האתרים והמונומנטים המרכזיים בשווייץ, בקנה מידה של 1:25. זה הזמן לזהות אטרקציות בהן כבר ביקרתם, ולהחליט מה עוד אתם רוצים לראות במדינה היפה הזו. בין היתר, תוכלו לבקר בטירת שיון שליד אגם מונטרה, בכפר של היידי במיינפלד, במטה האו"ם בז'נבה, בקתדרלה של באזל, בשדה התעופה של ציריך עוד. לאלה יש להוסיף את דגמיהם של הרי האלפים המושלגים ואגמי הטורקיז. בין הדגמים נוסעות רכבות, לראש ההרים מטפסים רכבלים ובאגמים שטות ספינות. את הפארק מקשטים עצים ננסיים ו-15,000 פרחים. על כל אלה חולשת התפאורה הטבעית המרשימה של אגם לוגאנו וההרים שמסביב: הר סן סלבטורה, הר ג'נרוסו והר סן ג'ורג'יו. זהו אתר חובה לביקור עם ילדים, אבל גם המבוגרים מאוד ייהנו במקום.

ממלידה אפשר גם לצאת לביקור בעיירה העתיקה ביסונה, באמצעות גשר שחוצה את האגם.

פרות, עם פעמונים על הצוואר, רועות במורדות הר ג'נרוסו

התחנה הבאה היא הכפר קאפולגו. בקאפולגו אין מוקדי עניין מיוחדים. הסיבה העיקרית להגיע לכפר היא רכבת השיניים שיוצאת ממנו ומעפילה כמעט עד לפסגתו של הר ג'נרוסו. הדרך, שנמשכת ארבעים דקות, מטפסת במעבה היער. כשמגיעים לתחנת הרכבת שבמעלה ההר אפשר לצאת לטיפוס קליל, שנמשך כרבע שעה, אל הפסגה (1,704 מטר). ביום בהיר עם ראות טובה נשקף מן הפסגה נוף מרהיב, שכולל את אגם לוגאנו, אגמי צפון איטליה ושרשרת הרי האלפים. הטיפוס עצמו נעים, בנוף שוויצרי טיפוסי, ואנו, שביקרנו במקום ביום אביבי, זכינו לפגוש מקרוב פרות שמנות שרעו באחו, פרחים יפים שעיטרו את המדרונות הירוקים והרבה פרפרים צבעוניים. בהר יש כמה מסלולי הליכה, ואפשר לעשות הדרך למטה, או חלק ממנה, ברגל.

משפחת ברבורים שטה באגם לוגאנו

תענוגות קטנים
אלו הם רק כמה מן המקומות שכדאי לבקר בהם בשיט על אגם לוגאנו. עוד לא הזכרנו את הכפר מורקוטה, כפר עתיק ויפהפה שנעים לטייל בין סמטאותיו הצרות, או את העיירה קסלאנו, בה נמצא המוזיאון של מפעל השוקולד אלפרוז – אתר חובה לאוהבי השוקולד. כמעט בכל נקודה בה תעצרו לאורך האגם תמצאו פינת חמד או מוקד עניין כזה או אחר. אם זמנכם בידכם, כדאי לעצור בתחנה שקוסמת לכם, לטייל במקום ולהמשיך הלאה. אם השיט הבא יוצא עוד זמן רב, אפשר לחזור ללוגאנו באוטובוס או ברכבת.

בסיומו של יום, אחרי שגילינו את הסביבה הקרובה של לוגאנו, הגיע הזמן ליהנות מתענוגותיה של העיר. אפשר לטייל בטיילת שליד האגם, לנוח באחד מן הפארקים המטופחים או ליהנות משיטוט ברחובות העיר העתיקה. בעיר יש שפע של מסעדות איטלקיות משובחת, וארוחה בהן היא דרך נהדרת לסיים את היום, וללכת לישון לקראת יום נוסף של טיולים בחבל האיטלקי של שווייץ.

אתר אגם לוגאנו ובו מידע על מסלולי השיט, לוחות הזמנים והמסלולים באזור.

לקריאה נוספת:

טיול משפחתי בשווייץ שווייץ היא מדינה אידיאלית לטיול משפחתי. הנופים היפים ירחיבו את לב ההורים, האטרקציות בטבע ושלל אמצעי התחבורה הייחודיים יגרמו אושר לילדים, והתנאים הנוחים ירצו את כולם

הפוסט שווייץ: שיט באגם לוגאנו הופיע ראשון במסע אחר

אזור עמק החולה מציע נופים שקשה למצוא בארץ – פלגי מים, נחלים שוצפים, שפע של ירוק והרבה הרבה צל. אחד היתרונות הגדולים של הטבע באזור הוא הנגישות שלו – מרגע שהגעתם לאזור, לא צריך להתאמץ כלל כדי ליהנות מכל היופי הזה. יש בו אזורי טבע נפלאים שההליכה בהם מתאימה למאותגרי כושר ולבטטות כורסה, וישנם גם מסלולים שנגישים לעגלות נכים (ויהיו נפלאים גם לתינוקות בעגלה, או, אם לדייק, להוריהם). חלק מהיופי של המקום הוא שהוא מתאים לכל עונה – בקיץ הצל הרב מגן על המטיילים מהשמש הקופחת, ומי הנחלים הקרירים מרעננים להפליא, בסתיו היופי נמצא גם בשמיים מלאי הציפורים, ובחורף ובאביב זרימת המים בנחלים בשיאה.

גם מחפשי האתגרים ימצאו באזור מסלולים לרוחם, הם פשוט יצטרכו להתאמץ קצת יותר. הפעם בחרנו להביא ארבעה טיולים קצרים, חלקם ממש קצרצרים, בהם אפשר לתת לקטנטנים לרוץ קדימה בלי חשש בעוד ההורים מתענגים מאחור על היופי. והערה אחת לסיום: למרות האוריינטציה המשפחתית, מכל המקומות שבכתבה אפשר בהחלט ליהנות הנאה מלאה גם אם אתם נטולי ילדים, ובימים המתאימים (כלומר, לא בחגים, חופשות או סופי שבוע) מדובר במקומות רומנטיים להפליא.

שדות ירוקים, מישורי עשב ותעלות מים באגמון החולה

אגמון החולה
בפעם האחרונה בה טיילנו באגמון החולה, היינו מלווים בתינוקת בת תשעה חודשים, שישנה בעגלה לאורך כל המסלול והתעוררה ברגע שסיימנו את המסלול. בינתיים חלפו שלוש שנים, והתינוקת הפכה לילדה חובבת טבע וריגושים. אורכו של מסלול הטיול שמקיף את הפארק הוא שמונה וחצי קילומטרים, וניתן לסייר בו ברגל, באופניים, ברכב חשמלי או בעגלת המסתור. אנחנו בחרנו לסייר במקום ברכב החשמלי, מה שהתגלה מהר מאוד כבחירה מוצלחת. הנהיגה ברכב מהנה להפליא, אם כי איטית להחריד, ואפשר לעצור בסמוך לנקודות העניין לאורך הדרך. אבל מהר מאוד הבנו שיש בבחירה הגדולה שלנו בעיה אחת גדולה – הילדה מסרבת לעזוב את האוטו. בעוד אמא ואבא עוצרים בנקודות התצפית שלאורך הדרך, ומתרגשים מלהקות העגורים שמילאו בהמוניהם את השמיים, הילדה ביקשה לחזור לאוטו, ומיד. מהי נדידת הציפורים לעומת האפשרות לשבת עם אמא ואבא מקדימה, ללא חגורה? אז נהננו מקטעים ארוכים יותר של נסיעה, בנופים נפלאים ששכחנו שיש כמותם בארץ – שדות ירוקים שהמוני אנפות מקשטות אותם בלבן, מישורי עשב גדולים, תעלות מים וכמובן האגמון היפהפה.

לוטרה באגמון החולה. סיבה טובה לצאת מהרכב החשמלי

כשרצינו לעצור בדרך גייסנו את מיטב הסמכות ההורית שלנו, וגם קצת עזרה מחברים כמו לוטרה חמודה להפליא שכרסמה משהו על העשב שלגדות האגם וגרמה לילדה לצאת מהרכב בשמחה ולרצות ללטף אותה. יש כמה תחנות ששווה לעצור בהן לאורך המסלול, בהן הגן הבוטני לצמחי מים, פינת חמד קטנה עם בריכה ובה צמחי מים כמו נימפאה לבנה, נופר צהוב וגומא הפפירוס, גשרון עץ חמוד וספסלים. כאן אפילו פגשנו שזוג שהצטלם במקום את צילומי החתונה שלו. בהמשך נמצא מצפור עופות המים, שמאפשר לצפות מקורב בברווזים, באנפות, בחסידות ובשאר שוכני האגם, בהם העגורים. בזמן שהיינו במצפור ראינו להקות להקות של עגורים עפות בשמיים,מתכוננות ללילה באגם אחרי שבילו את היום בשדות של עמק החולה. בהמשך נמצאים מצפור השקנאים ושטח האקלום של הג'מוסים, וקרוב לסוף המסלול נמצא מצפור העגורים, מלכי האגם. כשהגענו למקום השמש כבר כמעט שקעה והמים היו מלאים בעגורים. צבע המים והשמיים, המוני העגורים שכבר היו במים ואלה שעפו בשמיים והתכוננו לנחיתה באגם, נוף השדות והתעלות והשקט שרק צווחות העגורים מפרות אותו – כל אלה היוו סיום מושלם לטיול המקסים והמאוד מומלץ הזה. אנחנו, כאמור, בחרנו לסייר ברכב, אבל אפשר ליהנות מכל היופי שמסביב גם ברגל, ואם אתם קצת ספורטיביים אז גם באופניים. ניתן, בהרשמה מראש, לסייר באזור האגמון גם בסיורים מודרכים בעגלות המסתור, שמגיעות ללב השדות ממש בסמוך לעגורים, מה שמאפשר לראות אותם ממש מקרוב.

מחירים: בכניסה לשמורה נגבים מכל מבקר 3 ש"ח לצורך השתתפות בפרויקט האכלת העגורים. אטרקציות מיוחדות – 145 ש"ח לאופניים משפחתיים קטנים (לשלושה אנשים), 175 ש"ח לאופניים משפחתיים גדולים (5-4 אנשים + כסא תינוק), 145 ש"ח לקלאב קאר לשניים (ילד עד גיל שלוש ללא תשלום), 190 ש"ח לקלאב קאר לארבעה, 52 ש"ח לאדם לסיור זריחה. 

איך מגיעים? נוסעים בכביש 90 מצומת יסוד המעלה לכיוון צומת כח, ופונים ימינה בעקבות השילוט לאגמון. 

שמורת תל דן
אין צורך להציג את שמורת תל דן – מדובר באחת משמורות הטובע הפופולאריות ביותר בארץ, ובצדק. איפה עוד בארץ אפשר למצוא מסלול מוצל לכמעט לכל אורכו, עם מים צלולים ושופעים, אפשרויות שכשוך ושפע של פינות חמד לכל אורך הדרך? אפילו אתר ארכיאולוגי חשוב יש בשמורה, מה שמאפשר לשלב קצת היסטוריה בטיול הטבע היפהפה הזה. 

בשמורה יש ארבעה מסלולי טיול, חלקם משולבים זה בזה: מסלול קצר שמגיע למעיינות דן; מסלול ארוך אשר עובר, בנוסף למעיינות, באזור של פלגי מים המכונה "גן עדן"; מסלול דן העתיקה אשר משלב את האתר הארכיאולוגי ואת המעיינות, ומסלול משולב, הארוך מכולם, אשר כולל גם את מצפור האלה. חלקו הראשון של המסלול הוכשר למוגבלים בתנועה ומאפשר להם (וגם להורים עם עגלות תינוק) ליהנות מהמראה של הנחל הזורם, צמחיית הגדות היפה הוחורש הטבעי.

נחל דן זורם בשצף בשמורת תל דן

אנחנו, מצוידים בילדה כמעט בת ארבע, בחרנו במסלול הארוך. אל תיתנו למילה ארוך להרתיע אתכם – מדובר במסלול קליל שניתן לסיימו בשעה וחצי של הליכה בקצב איטי, כולל עצירות בדרך ושכשוך בבריכות. יחד עם זאת, אם אינכם ממהרים, אפשר לבלות בשמורה שעות ארוכות. אחד היתרונות בטיול עם ילדים קטנים הוא שהם מבחינים בכל הפרטים הקטנים שלאורך הדרך, וכל עלה, אבן או חרק שמצאו בשביל מסבים להם אושר רב. זה יכול להיות קצת מעצבן אם אתם לחוצים בזמן, אבל אם זמנכם בידכם זה בדיוק הזמן לקחת נשימה ארוכה וליהנות מיופיו של הטבע על כל פרטיו הקטנים. כך מצאנו את עצמנו מבלים במשך כעשרים דקות על גשר העץ שבתחילת המסלול, בעוד בתנו משליכה עלי שלכת שנשרו מן העצים לתוך הנחל ונהנית לראות אותם נסחפים עם הזרם. כדי לדרבן אותה להמשיך, גייסנו לעזרתנו את פו הדב. בהמשך השמורה נמצא עץ מילה סורית גדול ויפה שמזכיר את העץ מהספר פו הדב ולכן זכה בשמורה לכינוי "עץ פו הדב". זה עבד. הילדה פצחה בריצה, דילגה בקלילות מעל פלגי המים הקטנים ממש כמו קנגה ורו, צעדה בשביל בעקבות נמרמר, ומהר מאוד השמורה כולה הפכה ליער של פו הדב. העץ של פו הדב הוא הזדמנות מצוינת להוציא את המצלמות אם לא עשיתם זאת עוד עכשיו. גזעו החלול מאפשר לילדים להיכנס פנימה ולהציץ מתוכו החוצה, מה שמאפשר להנציח אותם בכמה תמונות מתוקות להפליא. במקרה שלנו מצאנו גם פטריות בתוך העץ, מה שחיזק את התחושה שהיער כולו הוא יער מן האגדות שמלא בהפתעות.

שמורת תל דן. יער מן האגדות מלא בהפתעות | צילום: עמית ארז

המשך המסלול מוביל ל"גן עדן" – יער של עצי דולב וער אציל עם פלגי מים ובריכות קטנות. מאוד מפתה לשכשך בבריכות האלו, אבל הטבילה והשכשוך באזור זה (ולמעשה לאורך כל המסלול) אסורים. יש להתאזר בסבלנות, שכן לקראת סוף המסלול, קצת אחרי טחנת הקמח המשוחזרת, מגיעים לבריכות השכשוך, בריכת מים רדודים יפה ומוצלת בה אפשר לרחוץ. כאן אפשר לבלות דקות אחדות או כמה שעות, והילדה שלנו העדיפה את האפשרות השנייה. בעוד ההורים הפחדנים חוששים להכניס אצבע למים הקפואים, הילדה כבר היתה עמוק בתוך המים. מכאן הדרך חזרה למכונית קצרה, ועוברת דרך יער שבימי הסתיו יש בו שלכת יפהפייה.

שימו לב: מאחר וחלק המסלול עובר על אבנים, כדאי להצטייד בנעלי הליכה נוחות.

מחירים: מבוגר – 27 שקל, ילד – 14 שקל.

איך מגיעים? נוסעים בכביש 99 מקריית שמונה למסעדה, וכקילומטר אחד אחרי הכניסה לקיבוץ דן פונים שמאלה בעקבות השילוט לשמורה.

טיילת הירדן – שביל עמי
שביל עמי משתרע לאורך הירדן, בין שדה נחמיה וכפר בלום. אם אתם מחפשים הרפתקאות וריגושים – זה לא המקום, אבל אם אתם באזור ומעוניינים בטיול קצרצר לבוקר של שמש חורפית, בטיול רגוע לערב קיצי, בטיול שאפשר לעשות עם תינוקות בעגלה או ברכיבה קלילה על אופניים (או על בימבה, אם אתם מצוידים בילדים בגילאים המתאימים) – זה המקום בשבילכם. הטיילת יפה ומטופחת, וההליכה היא על מסלול יצוק בטון עליו חקוקים פסוקים מהתנ"ך בהם נזכר הירדן. לאורך המסלול יש פרגולות שגפנים מטפסות עליהן, ספסלים וברזיות – מסלול חמישה כוכבים. בין הירדן שזורם בשלווה ובנחת ובין השביל יש מדשאות רחבות. בתחילת המסלול יש הפרשי גובה בין שביל הבטון לבין הירדן, והילדים יכולים להתגלגל על הדשא כל הדרך למטה (כדאי שלמטה יהיה מבוגר אחד שיתפוס אותם, כדי שלא יתגלגלו היישר לתוך המים). בהמשך המסלול הפרשי הגובה מצטמצמים ומרווח הדשא בין המסלול לירדן צר יותר. כדאי לרדת מפעם לפעם מהמסלול, לשבת לגדות הנהר ואולי גם לטבול במים. על העצים תלויות אומגות מאולתרות, ואחד משיאי הטיול עבור בתנו הקטנה היה לצפות בשני נערים מהאזור מתנדנדים על האומגות וקופצים למים הקרים, "ממש כמו טרזן".

מפל המים בטיילת הירדן. לתפוס שלווה מול המים | צילום: סימי שאואר

ממש כשחשבנו שמיצינו וחשבנו לסוב על עקבותינו, שמענו רעש אדיר. הליכה קצרה נוספת הובילה אותנו למפל קטן, והבנו שהיה כדאי להמשיך. אפשר לשבת מתחת לעץ המצל שלגדות הנהר ולצפות בנהר ובמפל, או להישען על קיר סלע ממש בסמוך למקום נפילת המים. זה היה השלב בו הבטחנו לעצמנו לחזור לכאן בפעם הבאה לבד, שכן מדובר בפינת חמד מושלמת לפיקניק רומנטי. במקום זאת היינו שותפים להנאתה של הילדה מטבילת הרגליים במים הקרים או מצפייה בבני משפחה ששטו בקיאק וצווחו בהנאה בהגיעם למפל. מכאן אפשר להחליט אם להמשיך צפונה או לחזור בחזרה.

איך מגיעים? בצומת גומא פונים מזרחה לכיוון כפר בלום. נוסעים בעקבות השילוט שמפנה לאתר הקיאקים של כפר בלום וחונים במגרש החנייה. חוצים את גשר הולכי הרגל שנמתח מעל הירדן, פונים מיד שמאלה ומתחילים בטיול.

עמק הנהר הנעלם. סבך צמחייה צפוף

עמק הנהר הנעלם
קיבוץ הגושרים התברך במיקום נפלא, בלב ארץ פלגי המים, עם שפע של צמחייה ירוקה ופלג של נחל הדן שחוצה את הקיבוץ. בתוך הקיבוץ שוכן פארק הנהר הנעלם, ובו מסלול טיול קצרצר ומקסים שעובר בתוך סבך צמחייה לאורך מימי נחל הקורן. זה לא ממש טיול, בטח לא כזה שצריך להגיע אליו מרחוק, שכן אפשר ללכת את כל המסלול ב-30-20 דקות של הליכה נינוחה מאוד. אבל בהחלט מדובר בפינת חמד מקסימה שאם אתם נמצאים באזור כדאי מאוד לטייל בה. נקודת היציאה למסלול נמצאת בשטח מלון הגושרים, וצריך לעבור בדלפק הקבלה, לשלם עשרה שקלים למשתתף, לקבל מפה ומידע על המסלול ולצאת לדרך. רגע לפני, כדאי להתעכב כמה דקות בגן הפסלים החביב שבשטח המלון.

עלי שלכת מתפצפצים מתחת לרגלים בעמק הנהר הנעלם

בסמוך לתחילת המסלול נמצא מפל מים קטן שהוא למעשה שריד של טחנת קמח עתיקה ששוחזרה. היום המפל והטחנה מהווים יד זיכרון לבני הקיבוץ שנפלו במערכות ישראל. בתחילת המסלול יש שמורת שבטבטים – צמחים מוגנים דמויי אורנים שבארץ נדיר לראותם, אבל הם מצויים באלפיהם בעמק הנהר הנעלם. מכאן ממשיכים במסלול שעובר דרך סבך קנים צפוף, תחת עצי תאנה עתיקים ולאורך מימי נחל הקורן שלעיתים רואים אותו ולפעמים הוא מסתתר ושומעים רק את פכפוך מימיו. המסלול, אותנו עשינו ביום סתווי נעים, סיפק שפע של הפתעות: פלגי מים קטנים שאפשר לטבול בהם את הרגליים, גשרוני עץ, והעיקר – שפיריות בשלל צבעים שנראו לבתנו כמו פיות זעירות שבאו לבקר. על הקרקע היה מצע של עלי שלכת שכשדרכנו עליהם השמיעו קול פצפוץ כאילו אנחנו נמצאים בוורמונט ולא בעמק החולה, וסבך הצמחייה הצפוף שלעיתים יש צורך להתכופף כדי לעבור תחתיו נתן לנו להרגיש כאילו אנחנו בג'ונגל פראי ולא בפיסת טבע קטנה ושמורה היטב. במקום לצאת בסוף המסלול למגרש החנייה דרך מסעדת הגוש, כפי שמופיע במפה, בחרנו לחזור על עקבותינו ולעשות את המסלול המהנה הזה שוב, הפעם בכיוון ההפוך.

איך מגיעים? נוסעים בכביש 99 מקרית שמונה למסעדה ופונים בעקבות השילוט לקיבוץ הגושרים.

הפוסט טיולים משפחתיים בעמק החולה הופיע ראשון במסע אחר

יש מי שהחורף גורם לו לפנטז על איים קסומים בהם השמש זורחת כל השנה, ויש מי שמפנטז על מקומות בהם יש חורף אמיתי, עם סופות ושלג ואח להתחמם לידו. אני נמנית על הסוג השני (אם כי לא אסרב גם לחופשת חורף באי טרופי). החלומות על טיול באיסלנד או חופשה באתר סקי שוויצרי הומרו בחופשה קצרצרה בצפון רמת הגולן, אחרי השלג. קרוב יותר, זול יותר וחמים יותר. בימים כאלה, קשה למצוא בארץ משהו יותר קרוב לאירופה, בעיקר כשהחרמון המושלג ניבט מכל עבר. בדרך לחרמון עברנו בכפר בוקעתא שהיה מכוסה כולו לבן, ולפני שסיימנו להתפעל עבר לצד הכביש רועה עם עדר כבשים. המראה הזה, שהיה כל כך לא מכאן, נחרת בזיכרוננו.

האזור מציע כל השנה מסלולי טיול מרהיבים, אבל מזג האוויר הקריר בשילוב עם ילדה אחת קטנטנה גרמו לנו לוותר על מסלולים מפרכים וליהנות מעצירות קצרות בדרך, בהן ניתן ליהנות באמת ממזג האוויר החורפי בלי להתאמץ יותר מדי. טיול לעצלנים. המסלולים יחכו לפעם אחרת. הנה כמה תחנות חורפיות בצפון הגולן:

נוף מהר בנטל. מהפסגה יש תצפית מרהיבה על החרמון, רמת הגולן וסוריה

הר בנטל
הר בנטל הוא הר געש כבוי בצפון מזרח רמת הגולן. הוא מתנשא לגובה של 1,165 מטרים ומפסגתו ניתן להשקיף על החרמון, רמת הגולן וסוריה. כשמטפסים עם הרכב לפסגתו של ההר ביום חורפי, במיוחד אחרי שירד שלג באזור, קל מאוד לשכוח שאנחנו בארץ. למעלה קר מאוד, האוויר מצוין והנוף מרהיב. מי שיתמזל מזלו ייהנה משלג על ההר, אבל גם אם לא נשאר שלג, התצפית על החרמון הלבן מפצה בגדול. בראש ההר נמצא מרכז מבקרים, ובו מוצב צהל"י משוקם. בדרך למוצב יש אוסף פסלי פלדה חינניים של הפסל ההולנדי יופ דה יונג, חבר קיבוץ מרום גולן הסמוך. בבית הקפה שבמקום, קופי ענן, אפשר לשתות משהו חם מול הנופים הכי יפים בארץ.

איך מגיעים? נוסעים בכביש 91 (מצומת מחניים לעין זיוון) ובצומת אביטל(אחרי קיבוץ אורטל) פונים שמאלה. לאחר שלושה קילומטרים פונים ימינה, עד לכיר בה פונים שמאלה, וממשיכים עד לפנייה ימינה אל כביש תלול ומפותל המטפס לראש ההר.

החרמון המושלג, ברקע מזחלות האקסטרים

אתר החרמון
את אתר החרמון אין צורך להציג. הפקקים המשתרכים בכניסה לאתר אחרי שיורד שלג באזור מעידים על כך שאין מי שלא שמח לראות מקרוב את השלג, הנדיר כל כך במחוזותינו. אל תיתנו לפקקים להרתיע אתכם. צאו מוקדם, או טוב מכך, אם אתם יכולים, מצאו מקום לינה באזור, ובואו להתענג על השלג. החוויה מתחילה כבר בדרך, כשההר הלבן חולש על האזור ונשקף מכל פינה. הניגוד בין הלבן לחום שמסביב מרשים במיוחד. אחרי שצולחים את התורים ומחנים את הרכב, מגיעים לרכבל התחתון. כאן מובטחת הנאה רבה גם למי שלא גולש: אפשר לשחק בשלג, לבנות בובות שלג וגם סתם להתרשם מהמדרונות הלבנים שמלאים בגולשים שמזגזגים במהירות על השלג. לילדים מוצעות (בתשלום) מזחלות פלסטיק, וכל מי שמקנא בהם מוזמן לגלוש (תמורת תשלום נוסף) במזחלות האקסטרים של האתר, שדוהרות לאורך 950 מטר במורד ההר. כדי להשלים את החוויה מומלץ להיפרד מ-43 שקלים נוספים ולהעפיל למעלה עם הרכבל. זהו רכבל כסאות, המתאים לנוסע בודד או לזוג. הנסיעה לכל כיוון נמשכת כרבע שעה, וככל שהרכבל עולה והרגליים מתנדנדות באוויר, תחושת ניתוק נעימה משתלטת על הגוף. העלייה גם מאפשרת להתרשם מביצועי הגולשים, ומנפילותיהם, מלמעלה. כשמגיעים למעלה צריך לקחת נשימה ארוכה, להתרגל לקור ולהביט על המדרונות הלבנים ועל הארץ שפרושה מתחתיכם. אחרי זה, מי לא גולש יכול פשוט ליהנות מהשלג, שמעלה הוא עמוק יותר, ולהעביר כאן כמה שעות של הנאה מרובה.

אפשר להשמיץ את אתר החרמון, את תאוות הבצע של מפעיליו, את התורים הארוכים והמחירים היקרים. אבל למרות הכל, זהו אתר הסקי היחידי שיש לנו, ובמדינה בה יש רק ימי שלג בודדים בכל שנה, זה לא מעט. כדי להימנע ככל האפשר מצפיפות ותורים, עדיף להגיע לאתר באמצע השבוע, ולהימנע מביקור במקום ביום הראשון בו הוא נפתח, אז ההיסטריה בשיאה.
אתר אינטרנט

יער אודם
יער אלונים גדול בצפון רמת הגולן שנראה כמו יער מהאגדות. בנוסף לאלון מצוי ואלון תולע גדלים במקום גם אלה ארץ ישראלית, ליבנה רפואי ועוזרד חד גלעיני. לאווירה הקסומה ביער תורמים הצמחים שמטפסים על העצים, הפטריות שצצות בו אחרי הגשם, מרבדי הטחבים והחזזיות, מצע הספלולים שעל הקרקע והפריחה הנהדרת שמקשטת את היער בחורף ובאביב, וכוללת רקפת יוונית, אירוס הלבנון, צבעוני ההרים ומינים של סחלבים נדירים. הכי כדאי להגיע למקום אחרי שיורד שלג, כשהיער מתעטף בשמיכה לבנה ורכה.

יער אודם מכוסה בשמיכת שלג. אווירת אגדות קסומה

יער האיילים
ביער אודם נמצא גם יער האיילים, תחנת חובה אם אתם באזור עם ילדים קטנים. ביער מתגוררים לא רק איילים, אלא גם יעלים וצבאים. הביקור במקום כולל סיור מודרך, ללא מחיצות, בשטח המחייה של החיות. הילדים יכולים ללטף אותן וגם להאכיל, ולשמוע הסברים על ההבדלים בין האיילים והיעלים, איך מכינים שופר ועוד. לפני או אחר הסיור כדאי ליהנות מהאטרקציות הנוספות שהמתחם מציע: מכלאות בהן חיים ביזון אמריקאי ובופאלו, פינת ליטוף עם ארנבות, שרקנים וצבים, ג'ימבורי עם מתנפחים וטרמפולינות, מסלול חבלים אתגרי ורכיבה על סוסי פוני ללא תשלום נוסף.
אתר אינטרנט

מפל סער
כדי לראות את מפל סער זורם צריך הרבה מזל. המפל הוא אחד המפלים המרשימים ביותר בארץ, אבל בשל שאיבה בראש הנחל הוא נותר יבש ברוב ימות השנה. בחורף, אחרי כמה ימים של גשם סוער, אפשר לראות את המפל במלוא תפארתו. ממרפסת התצפית אפשר להשקיף על חלקו התחתון של נחל סער, ובו שני מפלים שוצפים ומעליהם גשר גדול. כדאי להיות מוכנים לכך שהמפל לא יזרום. במקרה כזה, אם כבר טרחתם לצאת מהאוטו ולהגיע למרפסת התצפית, אפשר להתנחם באחד מהדוכנים שמוקמים בחניון ומציעים פיתות דרוזיות עם לבנה, תפוחים, תורמוסים ועוד הפתעות. נחמה נוספת תמצאו בנוף היפה לעבר מבצר נמרוד, ואם יתמזל מזלכם תזכו, כמונו, לראות משפחה של שפני סלע. מי שרוצה לשלב גם טיול, מוזמן לטייל בנחל סער, מסלול של כשעתיים עם מפלים ובריכות.
איפה? מרפסת התצפית של מפל סער נמצאת בצומת נחל סער, במפגש הכבישים 989 (המוביל לנווה אטי"ב) ו-99 (המוביל מקרית שמונה למסעדה).

מעיינות עדן. פלגי מים, אבני בזלת, מפלונים ובריכות קטנות ומטופחות

עצירה בדרך
בדרך לצפון הגולן או בחזרה, יש שתי נקודות באזור קצרין ששווה להתעכב בהן, גם בקיץ וגם החורף. הראשונה היא מעיינות סלוקיה (עדן). מכאן שואבת חברת מי עדן את המים, אבל חלק ממי המעיין עדיין זורמים באופן טבעי ובמי עדן פיתחו את האתר והקימו בו פינת חמד אמיתית. זהו מסלול טיול אידיאלי עם ילדים קטנים או למי שמתקשה בהליכה. אורכו של השביל כחצי קילומטר ולאורכו הרבה צמחייה, פלגי מים, אבני בזלת, מפלונים ובריכות קטנות ומטופחות, שניתן לשכשך בהן. המקום מתאים במיוחד לסיים בו טיול באזור ביום קץ חם, אבל מדובר בפנינה אמיתית גם בחורף. והכי חשוב – בדרך כלל שקט ונקי כאן.
איפה? מעיינות עדן נמצאים על כביש 87, בין צומת יהודיה לצומת המפלים, כ-500 מטרים אחרי צומת קצרין דרום

התחנה השנייה שלא כדאי להחמיץ את הביקור בה היא מפל עיט.המפל, שזורם בחורף ובאביב, נשפך אל קניון בזלתי עמוק שמתנקז לנחל יהודיה. הגישה אל המפל מאוד נוחה, ולכן הוא אידיאלי לגיחה קצרה בדרך. ממרפסות התצפית שבמקום ניתן לראות את המפל, את הקניון ואת עמודוני הבזלת במצוק הנחל.
איפה? התצפית על מפל עיט נמצאת בכביש 808 על ציר המפלים, דרומית לכביש הכניסה למושב אניעם.

מפל עיט. אידיאלי לגיחה קצרה בדרך

איפה אוכלים?
המסעדה האולטימטיבית לימות החורף הקרים היא קדרת המכשפה והחלבן בנמרוד, הישוב היהודי הכי גבוה בארץ. המסעדה, בגובה 1,125 מטר מעל פני הים, מציעה תבשילי קדרה משובחים, בצירוף של בונוס מיוחד – נוף נפלא של ברכת רם. מקום נוסף שמציע נוף יוצא דופן הוא בית הקפה קופי ענן שבמרומי הר בנטל. בשביל האוכל, שכולל מרקים, סלטים וסנדוויצ'ים בשירות עצמי, לא צריך לטרוח ולהגיע מהמרכז, ואפשר להסתפק כאן גם במשקה חם, אבל הנוף, במיוחד כשהחרמון מושלג, הוא מהיפים בארץ.

רמת הגולן מציעה שפע של מסעדות בשרים משובחות. כדאי לנסות את חוות הבוקרים בקיבוץ מרום גולן ואת חוות הג'ילבון. בכפרים הדרוזיים מסעדה, בוקעתא ומג'דל שמס יש הרבה מסעדות שמגישות אוכל מזרחי, חומוס, מאכלים דרוזיים ופלאפל משובח. אם אתם לא מעוניינים בסיפור המלא, אפשר לחטוף משהו בדוכנים שנמצאים לצידי הדרך, בעיקר בירידה מהחרמון ובקרבת אתרי תיירות, ומציעים פיתות דרוזיות עם לבנה, תירס חם, סחלב חם ותפוחים מהגולן. למשהו מתוק כדאי לנסות את בוטיק השוקולד דה קרינה בקיבוץ עין זיוון. לצד שוקולד משובח שמיוצר במקום פועל גם בית קפה קטן.

בקתות האירוח של קיבוץ אורטל בשלג | הצילום באדיבות הנוף הצפוני

איפה ישנים?
בקתות האירוח של קיבוץ אורטל הן המקום האולטימטיבי להגיע אליו בסופו של יום טיולים והרפתקאות באזור. במקום עשר בקתות עץ נטועות בתוך חורש טבעי. הבקתות ענקיות וכוללות חלל מרכזי ובו פינת ישיבה, מטבחון וג'קוזי זוגי גדול בצמוד לחלונות, חדר שינה מרווח, חדר רחצה ומרפסת עם שולחן אוכל. הג'קוזי הוא מקום נהדר להתרווח בו אחרי יום של סקי או משחק בשלג. הבקתות מעוצבות בטעם, מרוהטות בעץ כבד ומיועדות בעיקר לזוגות על אף שניתן בהחלט לארח בהן גם ילדים. ניכרת בהן תשומת לב לפרטים הקטנים: בקבוק יין ושוקולד של דה קרינה יחכו לכם במטבח, נרות ומבערים ממתינים ליד הג'קוזי, ואפילו הקמין כבר יחכה לכם דלוק עם הגעתכם. ארוחת הבוקר מוגשת לבקתה וכוללת חביתה, לחם ולחמניות, גבינות, בורקסים, סלט ירקות, קרואסונים ומעדנים. למשפחות מוצע גם מתחם אירוח, צנוע יותר, ובו יחידות משפחתיות פזורות בין מדשאות ירוקות. הילדים ייהנו גן המשחקים שבמקום ומהאפשרות לצפות בחליבה ברפת הסמוכה.
טלפון: 04-6960808
אתר אינטרנט

הפוסט אגדת חורף בגולן הופיע ראשון במסע אחר

ברלין היא עיר מרתקת, שלא מפסיקה להתחדש, עם הווה תזזיתי ועבר כאוב. הביקור בה מעלה המון מטענים ורגשות עבור המבקרים בעיר (ולא רק היהודים שבהם). למרות שאין בעיר רגע דל, ואולי דווקא בגלל זה, כדאי לכל מבקר בעיר לצאת ליום אחד מחוץ לעיר, לראות נופים אחרים, ובעיקר להתאוורר ולהשתחרר מן הכבדות שעוטפת את המקום.

נסיעה קצרה ברכבת מברלין תוביל אותנו לפוטסדאם (Potsdam), בירת מדינת המחוז ברדנבורג והעיר הגדולה ביותר בה. בניגוד למצופה מעיר גדולה היא מציעה אווירה כפרית ושלווה, ואתרי התיירות בה מרוכזים רובם במרחק לא גדול זה מזה.

הרחוב הראשי של פוטסדאם, Friedrich-Ebert Strasse, והרחובות הקטנים המסתעפים ממנו, מציעים שפע של חנויות יוקרה, מסעדות ובתי קפה. אם עוד לא אכלתם ארוחת בוקר, זה הזמן. אנחנו מצאנו בפינת הרחוב הראשי ואחד הרחובות שמסתעפים ממנו קונדיטוריה נהדרת, בה התענגנו על מאפה ממולא במרציפן, מומחיות מקומית. זוהי בהחלט זריקת כוח נהדרת לפני המשך הסיור, שיוביל אותנו למוקד העניין המרכזי בעיר – פארק וארמון סנסוסי (Schloss Sanssouci).

שער ברנדנבורג ובתי הקפה שבסביבתו

בדרך נעבור מתחת לשער ברנדנבורג המקומי, שעל אף היותו פחות מרשים מאחיו הברלינאי, הוא עתיק ממנו. ארמון סנסוסי (Schloss Sanssouci), אשר משמעות שמו בצרפתית היא "ללא דאגות", הוא ארמון הקיץ לשעבר של המלך הפרוסי פרידריך הגדול. הארמון מוקף בגנים מרהיבים ורחבי ידיים, אשר בשל דמיונם לגני ורסאי שליד פריז העניקו למקום את הכינוי "ורסאי הפרוסית". הארמון נבנה בשנים 1747-1745 במטרה לספק למלך פרידריך מקום מגורים פרטי שבו ינוח מהעומס שהיה מוטל עליו בארמון המלוכה שבברלין. הארמון המצועצע, בצבע צהוב, מעוצב בסגנון הרוקוקו, בהשפעת טעמו האישי של פרידריך הגדול. פרידריך עמד על כך שהארמון יהיה אינטימי ונוח, ולכן יש בו עשרה חדרים בלבד והבנייה היא בגובה פני הקרקע.

גן הטרסות והמזרקה בקדמת ארמון סנסוסי. עיצוב צרפתי מוקפד וסימטרי

גולת הכותרת של המקום היא הפארק והגנים המרהיבים המקיפים את הארמון. אל הארמון מטפסים ב-132 מדרגות אשר מצידיהן ישנו גן טראסות יפהפה עם מדשאות ועצים. למרגלות הטראסות יש בריכת מים עגולה שבליבה מזרקה וסביבה פסלי שיש של אלים מן המיתולוגיה הרומית. אזור זה של הפארק מעוצב בסגנון הגן הצרפתי, עם ערוגות פרחים צבעוניות, גדרות חיות, מזרקות מים, הקפדה על סימטריה וגיזום העצים בצורות גיאומטריות שונות. את הגן צרפתי עוטף פארק רחב ידיים בסגנון האנגלי, עם מרחבים גדולים, פלגי מים רוגעים עצי יער גבוהים אשר נותנים למטייל בהם תחושה שהוא נמצא בחיק הטבע. בשטח הפארק יש ארמונות ומבנים נוספים, ובהם הארמון החדש (Neues Palais) שבחלקו המערבי של הפארק, הבנוי בסגנון הבארוק ובו 200 חדרים; ארמון שרלוטנהוף (Schloss Charlottenhof), שנבנה על ידי המלך פרידריך וילהלם הרביעי בסגנון של וילה רומאית; וארמון אורנז'רי (Orangerie), אשר נבנה בתקופת שלטונו של פרידריך וילהלם הרביעי בסגנון הרנסאנס האיטלקי. מבנים נוספים בשטח הפארק הם גלריית התמונות, הבית הסיני, מקדש העתיקות, מקדש הידיות ועוד.

צבעונים פורחים בפארק סנסוסי

לאחר הסיור בפארק סנסוסי, הגיע הזמן לגלות עוד קצת משכיות החמדה שיש לפוטסדאם להציע, ויש לא מעט כאלה. קחו לדוגמה את הרובע ההולנדי. בשנות ה-30 של המאה ה-18 הזמין פרידריך וילהלם הראשון בעלי מלאכה מהולנד כדי שייבנו את ארמונותיו בפארק סן סוסי. עבורם הוא הורה לבנות את הרובע ההולנדי, שבו 134 בתי לבנים אדומות בני שתי קומות, שלהם גגות עם גמלונים משופעים, ממש כמו באמסטרדם. בנוסף לארכיטקטורה הייחודית, יש ברובע ההולנדי מסעדות, בתי קפה, גלריות, חנויות לממכר עתיקות ועבודות יד ואפילו שוק איכרים. לא רחוק מהרובע ההולנדי נמצאת שכונה נוספת שהוקמה עבור מהגרים – שכונת אלכסנדרובה הרוסית. השכונה נבנתה במאה ה-19 בהוראת פרידריך וילהלם השלישי כדי לשכן בה זמרי מקהלה מרוסיה ובני משפחותיהם. השכונה נראית ככפר רוסי, עם בתי כפר, דאצ'ות, הבנויים עץ.

בית בשכונה הרוסית. נבנתה במאה ה-19 עבור זמרי מקלה מרוסיה ומשפחותיהם

חובבי הקולנוע ישמחו לבקר בפארק הקולנוע באבלסברג (Babelsberg Filmpark). פוטסדאם נחשבת לאחד ממרכזי תעשיית הקולנוע הגדולים באירופה. ברובע באבאלסברג שוכנים אולפני באבאלסברג, שנפתחו ב-1911. ברבות השנים צולמו בהם למעלה מ-3,000 סרטים והפקות טלוויזיה, המפורסמים שבהם הם המלאך הגדול ומטרופוליס. בסמוך לאולפני ההסרטה שוכן פארק הקולנוע, בו אפשר לצפות במופעי פעלולים ובמופעי חיות; ללכת בסטים של סרטים שונים, בהם רחוב בסגנון המערב הפרוע, כפר מימי הביניים, גן בסגנון מזרחי או צוללת סובייטית; להשתעשע בפארק שעשועים המעוצב כג'ונגל טרופי; לצפות בסרטי תלת מימד ואפילו לקחת בהפקת תוכנית טלוויזיה. מתאים במיוחד למשפחות עם ילדים. אטרקציה נוספת שמתאימה לילדים היא מוזיאון המדע אקסלופרטוריום פוטסדאם (Exploratorium Potsdam), ובו 100 תצוגות אינטראקטיביות שמאפשרות לילדים לקחת חלק בניסויים שונים.

Babelsberg Filmpark
כתובת: August-Bebel-Straße 26-53
אתר אינטרנט

Exploratorium Potsdam
כתובת: Wetzlarer Straße 46
אתר אינטרנט

אפשר להמשיך לטייל בפוטסדאם עוד שעות רבות, ואפילו ימים, כדי ליהנות מהמבנים המרשימים, הארכיטקטורה הייחודית, הפארקים, הארמונות והגנים הפורחים. אבל ברלין קוראת לנו בחזרה, ולמרות שהיא נמצאת במרחק של 40 דקות נסיעה מפוטסדאם, נראה שמדובר בעולם אחר לגמרי.

הפוסט פוטסדאם: טיול יום מחוץ לברלין הופיע ראשון במסע אחר