האם הפסטה האיטלקית נולדה בעצם בתורכיה? האם השטרודל הווינאי הוא הגרסה המערבית יותר לבקלאווה של איסטנבול? עד כמה אכן השפיעה האימפריה העותמאנית על המדינות עליהן שלטה?
את התשובות לשאלות המסקרנות הללו לא תמצאו בשורות הבאות, אך אין ספק שלתורכים, ובמיוחד לאיסטנבול־קונסטנטינופול, יש חשיבות רבה, אם לא בתולדות הקולינריה, אזי בתולדות המוזיקה העולמית.
המוזיקה התורכית היא שדה קרב. כשנוסדה הרפובליקה על ידי כמאל אתאתורק ב־1923 והחל הניסיון לקדם תרבות תורכית מאחדת על חשבון תרבויות אתניות שונות, זה בא לידי ביטוי גם בתחום המוזיקה. המוזיקה הכורדית, המוזיקה הסופית של מסדר מוולווי וסוגי מוזיקה אחרים שהושפעו מהאסלאם וארצות ערב נדחקו לפינה. הרדיו והטלוויזיה התורכיים עודדו במשך שנים הקלטות תזמורתיות של האלק, מוזיקה עממית מאזור אנטוליה, ורק בסוף שנות השבעים, כשהוקם הקונסרבטוריון הלאומי באיסטנבול, ניתן מעמד שווה למוזיקה התורכית הקלאסית ולנגניה. בשנות השמונים פתח הנשיא הליברל טורגוט אוזאל את שמי התקשורת ואת מקומות הבילוי בתורכיה לפופ, רוק, ערבסק (מוזיקת פופ בהשפעה ערבית), ומוזיקה כורדית וסופית חזרה להיות נגישה להאזנה ולצפייה. כיום המוזיקה התורכית היא חינגה קוסמופוליטית: ערב רב של סגנונות, מהקלאסי והעממי, דרך המוזיקה הצוענית, הכורדית והסופית, וכלה בפופ, רוק, ערבסק וגם דאנס והיפ הופ מערביים עם נגיעות מקומיות.
יריד מוזיקת העולם סטריקטלי מונדיאל המתקיים באיסטנבול באפריל מקדיש חלק נרחב ממופעיו למוזיקה התורכית על אפיוניה השונים.  איסטנבול תפתח את אולמותיה, כנסיותיה, היכליה, ארמונותיה, הבארים הקטנים ומועדוני הלילה והדיסקוטקים לכבוד שוחרי המוזיקה שיתקבצו בה. זה המקום לטעום מהמעדן התורכי הזה, מהרחת־לוקום המוזיקלי הטומן בכל נגיסה בו הפתעות רבות. זה המקום לטעום מעט מהשפע הרב שהמוזיקה הזו טומנת בחובה. המבחר עצום, להלן כמה מופעים מומלצים.

פאיז אל פאיז. נחשב ליורשו של נוסראת פאתח עלי חאן האגדי

הנבחרים
1. אנסמבל ​גלאטה מוולווי (Galata Mevlevi Ensemble) ופאיז אלי פאיז (Faiz Ali Faiz)
חגיגה סופית שמפגישה בין שני סגנונות סופיים אדירים, המוולווי והקוואלי הפקיסטני. את הראשון מייצגים גלאטה מוולווי, ואת השני אלי פאיז, שנחשב יורשו של נוסראת פאתח עלי חאן האגדי. זהו אירוע שיכול לכבוש גם צעירים הנוהים אחר מוזיקת טראנס וגם מבוגרים שבא להם להיכנס ל"טראנס" טבעי בעזרת מחוללים קסומים כמו מחיאות כפיים, כלי הקשה, הרמוניומים וקולות מסתלסלים, ולא אכפת להם לתפוס את עצמם בקריאות קצובות של "אללה הוא אכבר" מפעם לפעם, בקטעים המתחילים באיטיות ומסתיימים באורגיה של סחרור ומקצב. "אבודים באקסטזה", שם האלבום האחרון של גלאטה מוולווי, נראה נכון גם להגדרת המופע המבטיח הזה.

2. באבא זולא (Baba Zula)
רביעיית באבא זולא קמה כדי להפיק מוזיקה לתיאטרון ולקולנוע התורכיים, אך כיום היא מופיעה (בצירוף אמנים אורחים) במועדוני לילה ובדיסקוטקים במופע של מוזיקת דאנס פסיכדלית, תערובת של סגנונות תורכיים עממיים כגאזל, טאקסים ובוזלאק עם מוזיקה אלקטרונית ושילוב של כלים עממיים עם דגימות אלקטרוניות.

3. אילהן ארסהין (Ilhan Ersahin)
ארסהין הוא סקסופוניסט ג'ז תורכי מוכשר ביותר המתגורר בניו יורק ונע בסגנונו בין הג'ז המודרני לרגאיי, היפ הופ, פופ והשורשים המזרחיים שלו. מומלץ לחובבי האתנו־ג'ז.

4. טנגו תורכי
מוזר ככל שזה יישמע, יש דבר כזה טנגו תורכי.
הטנגו הארגנטינאי נחת בהצלחה רבה בתחילת שנות העשרים בתורכיה יחד עם הגרמופון. העירוב הבלתי נסלח של פאתוס, מלודרמטיות ומלנכוליה נחת על אוזניים קשובות, ושנות השלושים והארבעים של המאה העשרים רופדו ביצירות טנגו תורכיות משובחות. בין המשתתפים במופע נמצאת
הלהקה התורכית המשובחת אינג'סאז (Incesaz), שנולדה עם כינון הקונסרבטוריון של איסטנבול בשנות השבעים.

5. ​קארדס תורכולר (Kardes Torkoler, האחים התורכים)
בסבך התרכובות המשונות של המוזיקה התורכית, קארדס תורכולר מייצגת את הצליל האנטולי העממי העכשווי. חברי הלהקה ייסדו אותה במטרה לשיר את השירים של אזור אנטוליה בשפתם המקורית ולגשר בין העמים היושבים בחבל ארץ זה. כך הושרו שירים בתורכית, כורדית, אזרבייג'נית וארמנית. עם הזמן הוסיפו האחים לרפרטואר תרבויות "תורכיות" רבות אחרות כמו הלאז (קבוצה אתנית היושבת בגדה התורכית של הים השחור), הגרוזינים, הקירגיזים, הצוענים, המקדונים והסופים. ערב רב של תרבויות החיות זו בצד זו בתורכיה וגישור מוזיקלי בין סגנונות, כלי נגינה ומקצבים.

6. יאנסימלאר (Yansimalar)
חליל ניי וגיטרה שמספקים מוזיקה אקוסטית שלווה. עיסוי לאוזניים.

7. גלאטה ג'יפסי באנד (Galata Gypsy Band) ואמסטרדם כליזמר (Amsterdam Klezmer)
מוזיקה צוענית ומוזיקת כליזמר נפגשות על במה אחת באיסטנבול. הגלאטה ג'יפסי באנד התורכית והאמסטרדם כליזמר ינסו לשחזר את הצלחת אלבומם המשותף "Katakofti".

8. הארם פסלי (Harem Fasli, נשות ההרמון)
נשות הרמון הוכשרו לא רק בתחומים כמו בישול, עבודת יד וטיפול אלא גם בספרות, שירה, נגינה ומחול. להקת הנשים הארם פסלי מבצעת מוזיקה שנשות הרמון נהגו לבצע.

תזמורת ירקות, ריקודים מסתוריים
המופעים שמגיעים לאיסטנבול מהעולם והים האדיר של אמנים תורכים יוצרים קשת מוזיקלית רחבה ומאתגרת. למתלהבים ממוזיקה סופית ובמיוחד ממחול דרווישי מחכה מופע שמשלב בין מוזיקת הקאוואלי הפקיסטנית למוזיקה הסופית התורכית. לאלה שרוצים להתענג ברכות על המוזיקה של המזרח מזומן מופע של מוזיקת סאראנגי מדרום הודו, וגם לצמחונים יש עדנה: תזמורת הירקות הווינאית הראשונה תציג ערב שלם על טהרת הנגינה במלפפונים, קישואים, אבטיחים, דלעות, חסה וכיוצא באלה.
חובבי המוזיקה הברזילאית ייהנו ממופע שמוקדש לאחד מכלי הנגינה העממיים הבולטים של ברזיל: הסנפונה, או בפינו: האקורדיון. טובי נגני הסנפונה של ברזיל התאחדו כדי להביא את המקצבים השונים של ארצם העצומה, מצפון לדרום. שלישיית מוזיקאים מסנגל ומגיניאה בשם קורה ג'ז טריו

מוכיחה שאפשר לשלב בנגינת ג'ז כלים עממיים כמו הקורה, הנבל המערב אפריקאי בעל הצליל המיוחד שליווה את הנגנים הנודדים של אפריקה המערבית (ראו "מסע אחר" 90).
לבאי היריד מזומנות הפקות מיוחדות לשנה זו. אחת מהן היא פרויקט של תולדות המוזיקה באיסטנבול וקונצרט מחווה לגדול נגני הקלרינט הצוענים־תורכים, מוסטפה קנדירלי, שהלך לעולמו לפני כמה שבועות. פרויקט אחר מוקדש למסורות המוזיקליות של אסיה התיכונה. ב־23 באפריל, היום השלישי של היריד, יציינו בתורכיה את יום הילד, לכן רבים מהמופעים באותו יום יוקדשו לילדים (חלקם אף יבוצעו על ידי ילדים), ויתקיימו דיונים כיצד לקרב ילדים לתרבויות רחוקות ואל הזר והשונה בעזרת חינוך למוזיקת עולם.
גם לישראל יש נציגות ביריד בדמות שני הרכבים. הראשון שבהם הוא אייל סלע ואנסמבל דארמה בפרויקט בשם
"The Call of the Mountain", שעוסק בריקודים המסתוריים של הר מירון ומבוסס על ניגונים שמושרים ומנוגנים בהילולת מירון בל"ג בעומר יותר ממאתיים שנה. ההילולה במירון משכה במשך השנים עדות יהודיות שונות וכן את התושבים הערבים, הדרוזים והצ'רקסים בגליל. מסורות מוזיקליות של יהודי אירופה המזרחית כמו מוזיקת הכליזמר וניגוני החסידים נטמעו והשתלבו במסורת המוזיקלית של היישוב הספרדי בארץ: לחנים שמקורם בארצות הבלקן נשתלבו בלחנים ממקור תורכי, יווני, ערבי, צ'רקסי ודרוזי.
המופע השני שמייצג את ישראל נקרא "יהודיג'ה" (Yahudice, כך נקראה הלדינו באימפריה העותמאנית) והוא פרי שיתוף פעולה בין הזמרת והאתנומוזיקולוגית הדס פל־ירדן ונגן כלי ההקשה ינון מועלם עם כמה מטובי נגניה של תורכיה. המופע והאלבום בעל אותו השם מוקדשים למוזיקת הלדינו העירונית והשירים שהושרו על ידי היהודים באיסטנבול, איזמיר, סלוניקי וירושלים.

הנבחרים