עבור רוב הישראלים אנטליה היא שם נרדף למלונות הכל כלול, שכשמם כן הם: מספקים לנופשים אינספור ארוחות, פעילויות, מופעים, ספא ועוד ועוד. זוהי חופשה נוחה ונטולת דאגות, אבל לרוב פירוש הדבר שאתם מוותרים על תורכיה שמחוץ למלון, עם הטבע המדהים שלה, הכפרים הציורים, האוכל הנהדר, האנשים מסבירי הפנים. בשביל לפגוש בכל אלה צריך לצאת אל מעבר לרצועת החוף, אל הרי הטאורוס היפהפיים. ואחרי שמסיימים את הטיול המרתק והמלהיב בהרים הגיע הזמן לפינוקים: שלושה ימים של בריכות, ים, שעשועים וכיף בקלאב של חמישה כוכבים.

למעשה, חופשה מסוג זה נותנת מענה לצרכים ושאיפות של כל אחד מבני המשפחה – בין אם זה טיול שטח, נופים ירוקים ומקסימים, אתגר וריגושים, וכמובן נופש מפנק כמו שרק אנטליה יודעת להציע. אם אתם מעדיפים להתמקד רק בטיול בטבע, גם זה אפשרי. אחרי טיול של חמישה ימים בהרי הטאורוס חוזרים הביתה מלאים בחוויות וזכרונות נעימים מהדרך. טיול בשילוב עם נופש או רק טיול – הבחירה בידיכם.

הרי הטאורוס. אוויר צלול, מבושם בריח אורנים, ונופים מהאגדות

המציאות עולה על כל דמיון
הרי הטאורוס האדירים מתנשאים במרחק נסיעה לא ארוכה מהמלונות הענקיים, והם מציעים למטיילים בהם נופים מן האגדות: פסגות הרים דרמטיות, יערות עבותים של אורנים שחורים, אגמים צלולים כבדולח, נהרות שוצפים וכפרים פסטורלים שצובעים את הטיול בהרבה צבע מקומי. כאשר נושמים את האוויר הצלול, שמבושם בריח אורנים, משכשכים רגליים במעיין צונן, שותים תה חזק ומתוק בכוסות זכוכית קטנות או אוכלים דג פורל שזה עתה נשלה מן המים – מרגישים תחושת התעלות שכמותה לעולם לא תיפגשו בתור לעוד ארוחה בעוד מלון שמנסה להיראות כמו עוד פנטזיה. המציאות עולה על כל דמיון, והיא נמצאת במרחק קצרצר מישראל.

אנטליה זה לא רק שם של חבל ארץ, זהו גם שמה של עיר מרתקת הכוללת בתוכה רובע עתיק ונמל ציורי. את הטיול כדאי להתחיל כאן, ממש בלב העיר, בשיטוט נינוח בסמטאות הצרות של העיר העתיקה ובנמל המרשים. מכאן יוצאים לדרך, בטיפוס צפונה אל עבר פסגות הרי הטאורוס. בדרך חולפים על פני כפרים אותנטיים, עוצרים לצד מפל אוצ'נסו (UCANSU, בתורכית מפל המים המעופפים), וממשיכים בדרך נופית מקסימה שמקיפה את האגם המלאכותי קראז'ואן, שמימיו הצלולים מזמינים טבילה מרעננת. אחרי השחייה אין כמו ארוחה טובה, שאותה מומלץ לאכול בחוות פורלים השוכנת על גדת נחל יפיפה בינות לעצי הדולב – אוהבי הדגים יחגגו פה, ובגדול (ומי שלא, יימצא תחליפים בשריים). לפני שמגיעים לעיירה איירידיר השוכנת לחופו של אגם עצום בגודלו, כדאי עוד לטייל ברגל בייזילי קניון (קניון הכתובות) ולהפיג את חום היום ברחצה במעיינות צוננים. את היום מסיימים באיירידיר, במסעדה שמשקיפה על האגם ובלינה במלון המציע נופי אגם יפים.

אגם איירידיר. האגם הרביעי בגודלו בתורכיה

על גדת הנהר, ובתוכו
את המים שהנעימו לנו את הלילה פוגשים מקרוב מאוד ביום המחרת. אבל עוד קודם לכן נוסעים בדרכים מתפתלות במעלה הרי הטאורוס , בתוך יערות אורנים עבותים, אל אזור קסום שזכה לכינוי "קפדוקיה הקטנה" על שום תצורות הנוף הייחודיות, שמזכירות במקצת את אזור קפדוקיה. אחרי הפסקת תה מתבקשת ומפגש עם משפחה מקומית, גולשים בחזרה למטה, אל נהר הקופרולו. ארוחת צהריים משובחת על גדת הנהר תחזק אותנו לחוויה נפלאה שלא כדאי להחמיץ: רפטינג של 14 ק"מ על הנהר. השייט לפעמים שקט ומאפשר זוויות מקסימות על הנהר וההרים, ולפעמים סוער ומסעיר, עם דילוגים מעל אשדות מים קטנים אשר מרססים את הסירה והשטים בה בגשם של מים קרים להפליא. במהלך הרפטינג כדאי לעצור מדי פעם, לטפס על גדת הנהר, להשתעשע במשחקי מים ובבודי רפטינג – גלישת גוף במורד הזרם. הרפטינג מתאים לילדים החל מגיל 6, וגם להורים שלהם (כולל כאלה שמבלים את רוב שעותיהם במשרד מול המחשב). חווייה מרעננת, מרגשת ומומלצת ביותר.

אנטליה מציעה עוד רבות ונצורות, כולל ביקור בכפרים עתיקים ובשווקים מרתקים כמו שוק של חרשי מתכת ושוק תבלינים, וכמובן היכרות מעמיקה יותר עם העיר אנטליה. ובסוף הטיול מחכה לנו דובדבן מתוק: נופש של סופשבוע בקלאב מפנק. אחרי ההיכרות עם ההרים, היערות והנהר, אין סיבה לא ליהנות מהתענוגות שמציעה רצועת החוף היפה.

כתבה פרסומית

הפוסט תורכיה: אל הרי הטאורוס וארץ האגמים הופיע ראשון במסע אחר

שרשרת הרי הטאורוס בדרום תורכיה נמתחת על פני 560 קילומטרים במקביל לחוף הים התיכון. ההרים משמשים כגבול הדרומי של הרמה האנטולית. הפסגה הגבוהה ביותר בהרי הטאורוס היא פסגתו של ההר אלא דאג שגובהו 3,734 מטר. חמישה מעברי הרים מרכזיים חוצים את ההרים. הרכס כולו מתכסה במהלך החורף בשלגים ובכמה מקומות נשמר מעט מן השלג גם במהלך הקיץ החם. החודשים יוני ויולי נחשבים לזמן הטוב ביותר לטייל באזור ולטפס על ההרים. רובו של הנוף קארסטי ובזכות הנהרות הרבים יש בו מפלי מים יפים, זרימת נהרות תת קרקעית וכמה מן המערות העמוקות והגדולות ביותר באסיה.

מטייילים מגיעים בדרך כלל להרי הטאורוס מדרום, מן העיר אנטליה. הטיול הפופולרי ביותר באזור זה מוביל מאנטליה לקניון קופרולו, מרחק 44 קילומטרים מאנטליה. לאוך הקנין המרשים והעמוק אפשר לראות אמות מים רומיות קדומות, תצורות סלע מעניינות ובנהר הקופרולו שזורם באפיק הקניון אפשר לעשות רפטינג בסירות גומי. במקום פועלות כמה חברות שמשכירות את הסירות לשיט, בליווי מדריך ואוספות את השטים מן התחנה הסופית בחזרה לנקודת ההתחלה

הפוסט הרי הטאורוס הופיע ראשון במסע אחר

ניצלנו את הקרבה, את טיסות השכר הזולות ואת התשתית התיירותית המצוינת של תורכיה, ונסענו לרכס הרי הטאורוס באנטליה שבדרום תורכיה. בתוך זמן קצר מצאנו את עצמנו בחורש כמו-שווייצרי על שפת נהר גועש, אוכלים במסעדת דגים חביבה, ולא מבינים איך לא עשינו את זה עד עכשיו.

עוד טיולי ג'יפים כאן

יום 1: תחשבו ממולאים

בשדה התעופה השוקק של אנטליה חיכו לנו הג'יפים והצוות המקומי: יומיט איסים, מדריך וארכיאולוג לעת מצוא, וקזאם, עוזרו הנאמן. התארגנו ויצאנו אל עבר הרי הטאורוס. טיפסנו לכיוון רכס ביי (Bey Daglari) שגובהו 3,086 מטרים מעל פני הים. בדרך עברנו בפארק הלאומי תרמסוס (Termessos Milli Parki) ונכנסנו לביקור במבצר הנשרים העתיק שאפילו אלכסנדר מוקדון לא הצליח לכבוש. האתר הארכיאולוגי מכוסה בחלקו בחורש ים תיכוני שמוסיף למסתורין שלו.

משם, דרך השטח כמובן, חצינו את הרכס עד שהגענו לכפר אלטין-יאיילה
(Altin-yayla). לינה ב"זולה" (כן, זולה היא מילה בתורכית, והכוונה ללינה כפרית במבנה עץ פתוח. שקי שינה חובה) וארוחת ערב מהמטבח הביתי: תחשבו ממולאים, פורלים ואק-מק, הלחם המקומי, חם ופריך.

מי שרוצה יכול לבקר בטחנת הקמח המופעלת באמצעות מים, שנמצאת בסמוך לכפר.

יום 2: תפוחים וגברים

יום נהיגת שטח ברכס הרי הטאורוס. ירדנו אל נהר אלקיר (Alakir), חצינו אותו באחת מנקודות המעבר והתחלנו לטפס לכיוון העיר הליקית העתיקה אידבסוס
(Idebessos). בצהרי היום, באחד הכפרים הציוריים שחלפנו לידם, גילינו את כישורי המטבח של קזאם: קבב תורכי על האש, הכי טוב שיש.

העפלנו לרכס דגלאר (Ak Daglar), שגובהו 3,015 מטרים מעל פני הים, ומשם גלשנו לאלמלי (Elmali), עיירה שפרנסתה באה לה בעיקר ממטעי התפוחים שסובבים אותה. כאן שווה לקחת פסק זמן ולבדוק אם יש מלחמת בוץ באצטדיון המקומי (אם יש, לא להחמיץ!), לשוטט ברחובות העיירה, להיכנס למספרה המקומית (לגברים בלבד) – חוויית חיים. משם קופצים לביקור בחמאם (כאן יכולות לבלות גם נשים בקבוצות מאורגנות), שכולל עיסוי וסיבון מהחמאמצ'יק, ואחר כך לגשת לארוחת ערב באחת המסעדות. הכל בטווח של הליכה מהמלון הטוב בעיירה (פשוט ובסיסי).

הרי הטאורוס. מעבר לרכס, קרוב לבית

יום 3: הארז העתיק בעולם
יצאנו מאלמלי בדרכנו לחצות את עמק אלמלי, לכיוון שמורת הארזים העתיקה ואזור "תשעת האגמים" (Dokuz Göller), שנקרא כך על שמם של תשעה אגמים שיצרו במקום. האגמים נועדו לאגור את מי השלגים, כדי שישמשו להשקיית עמק אלמלי בקיץ. בדרך עברנו בכפרים של בני המיעוט העלאווי שאורח חייהם ייחודי ומרתק. במקום נמצא מקדש מקומי הקשור לסיפור על קדוש שהפך לאיילה. כניסה לשמורה שבה נמצא הארז העתיק בעולם (לפי דבריהם לפחות) דורשת תיאום מראש עם משרד החקלאות המקומי דרך סוכנות טיולים מקומית. יער הארזים העצום מזכיר את שווייץ יותר מאשר את תורכיה, והוא שווה ביקור. ארוחת צהריים באחריות קזאם בשמורה.

מכאן המשכנו בנסיעת שטח בין דולינות (שקעים בקרקע הנוצרים כתוצאה מהמסת סלעים), באוויר צח ובנוף עוצר נשימה, לכיוון העיירה פיניקה (Finike), שאליה הגענו רק לעת ערב. את העיירה הקטנה הקימו ככל הנראה יורדי ים פיניקים כאלף שנים לפני הספירה. יש בה נמל דייגים קטן וחמוד, מסעדות דגים לאורך הטיילת ואפשרות לצאת לשיט לאתרי תיירות באזור, כולל צלילה לאתרי ארכיאולוגיה ימית. חנינו באחת ממסעדות הנמל לארוחת מאכלי ים משובחת, ומשם – לאורך כביש החוף לאנטליה, וחזרה ארצה.

אילן יגר – פקח רשות הטבע והגנים לשעבר ומוותיקי מדריכי טיולי הג'יפים של החברה הגיאוגרפית ליוון, לתורכיה ועוד. איש שטח בנשמתו.

הפוסט טיול שטח חוצה טאורוס הופיע ראשון במסע אחר