היציאה לטבע יוצרת חוויות מגבשות ומעצימות

ערך מוסף לאירוע

לא משנה אם אנחנו מציינים מעבר מילדות לבגרות, יום הולדת עגול, יום נישואין או פרישה ממקום העבודה – כל אחד רוצה שהרגעים המשמעותיים בחייו ייחרטו בזיכרון. כדי שזה יקרה, צריך להפוך אותו לשונה ממה שחווינו עשרות פעמים בעבר. אחת הדרכים להוסיף תוכן לאירוע היא להפעיל את המשתתפים. זה יכול להיות טיול רגלי, משימות מהנות, פיקניק בטבע בשילוב משחקים – כל דבר שיעלה את מפלס ההתרגשות. כי רגש זה דבר שזוכרים.

עם קצת השקעה ויצירתיות כל אירוע יכול להפוך למיוחד, ואם אתם מתקשים יש חברות שיכולות לעזור לכם בזה. קחו למשל את "בשביל החוויה", חברה שעוסקת בהפקת אירועים וטיולים עם ערך מוסף. הפעילות משלבת ידיעת הארץ, ערכי טבע, חברות ושיתוף פעולה, בין אם מדובר באירועי בר/בת מצווה, ימי הולדת למבוגרים, טיולי זיכרון אופטימיים המוקדשים להנצחת אהובים שהלכו לעולמם, טיולי משפחות, מסעות שורשים ועוד. באירועים מהסוג הזה האורחים לא באים רק בשביל לאכול, אלא לוקחים חלק אקטיבי בפעילויות, ובסופן הם לומדים להכיר טוב יותר את עצמם ואת בעל או בעלת השמחה.

פעילות אתגרית ומגבשת בחגיגת בר מצווה מבטיחה שהאירוע יזכר לשנים ארוכות

מסע העצמה

אם כבר הזכרנו טקסי התבגרות בעולם, ראוי במיוחד לציין את האירועים, המסעות והסדנאות שמוקדשים לשנת בר/בת מצווה ולקשר בין הורים וילדים. קחו לדוגמה את מסע הברכות לעתיד. במקום ברכות סטנדרטיות לבר או בת המצווה, המשתתפים יוצאים ליום טיול בטבע, שמוקדש למהות האמתית של כל ברכה. בכל תחנה במסע מתמודדים עם משימה אחרת, שמתמקדת באחת הברכות – אומץ, יצירתיות, תושייה וכדומה. בעזרת המשתתפים, בני המצווה צוברים ברכות שילוו אותם בהמשך החיים. בכל תחנה יש מעטפה ובה חלק מפאזל של קולאז' תמונות. בסיום כל המשימות, כשמשלימים את הפאזל, מגלים ברכה מההורים.

במהלך מסע בשביל הבגרות עוברים משימות מעצימות | צילום: ליטל ישורון

חוויה נוספת, המתאימה מאוד לבנות מצווה, אך לא רק להן, הוא "מסע גיבורות" – מסע העצמה לאימהות ובנות בעקבות נשות מופת בהיסטוריה היהודית והישראלית. בכל תחנה מספרים את סיפורה של אחת הגיבורות ומשלבים משימות לחיזוק הקשר בין האם והבת. המסע משלב טיולי הליכה קצרים, סדנת העצמה ודימוי גוף, מפגש עם נשים דרוזיות וחוויות נוספות. אל המסע מצטרפת צלמת מקצועית שמתעדת אותו, כדי שהאם והבת יוכלו לזנוח את הטלפונים והמצלמות ולהתמקד בחוויה עצמה.

הבנות שמשתתפות במסע גיבורות יוצרות חברויות לכל החיים | צילום: ליטל ישורון

לחזק את הקשר

מסע מסוג אחר, שמיועד להורים ולמתבגרים (מכיתה ו' ומעלה) נקרא "בשביל הבגרות – מתגבשים לחיים". זהו מסע בן יומיים, המשלב טיולים בטבע עם אתגרים פיזיים ומנטליים, היסטוריה ומסורת. המסע מתקיים במדבר יהודה ובמהלכו גולשים במפלים, משכשכים במי מעיין, מטפסים בזריחה בשביל הנחש למצדה וישנים באוהל גדול במצוקי דרגות. במסע משולבות כל מיני משימות – אישיות, זוגיות וקבוצתיות, אשר מעצימות את הילדים ומחזקות את הקשר בינם לבין ההורים. קשה להאמין באיזו מהירות מתבגרים, שרק לפני כמה שעות היו צמודים למסכים, מתחברים לטבע, למשימות ולקשר המחודש עם ההורים.

חוויות במסע "בשביל הבגרות". אתגרים פיזיים ומנטליים | צילום: ליטל ישורון

חוויה נוספת, שמיועדת למשפחות עם ילדים מגיל ארבע, היא "המירוץ למטמון". זוהי פעילות משפחתית מגבשת בטבע, בנופים הירוקים של יער עופר בכרמל. הפעילות מתקיימת בחמש תחנות, שבכל אחת מהן יש כתב חידה או משימה, בתחנה האחרונה צריך למצוא תיבת המטמון ולגלות איך לפתוח אותה.

זוהי רק רשימה חלקית מתוך מגוון הפעילויות שבהן אפשר לציין אירועים מיוחדים, לא רק בין הורים לילדים, אלא גם בין בני זוג, חברים לעבודה ובני משפחה בוגרים. זוהי אלטרנטיבה מצוינת לאירועים שגרתיים ודרך להבטיח שהחוויה שעברתם תיזכר לשנים ארוכות, בראש וגם בלב.
פרטים נוספים בטלפון 054-9982258, אתר אינטרנט

—————–
כתבה פרסומית

הפוסט בשביל החוויה: אירועים עם תוכן הופיע ראשון במסע אחר

הזיתים המשחירים על ענפי העצים בכרמי הגליל מבשרים על סיומה הקרב של עונת המסיק. בימים הקרובים המשפחות יקפלו את היריעות והמסרקים בכרם המשפחתי ויחזרו לשגרת יומן. עד אז, טנדרים וטרקטורים ולעיתים גם חמור רתום לעגלה, עמוסים בשקי זיתים שזה עתה נמסקו, מצפים בסבלנות לתורם בבית הבד המקומי. ניחוח של שמן טרי מ"ראשון המסיק" מלווה את תהליך עצירת הזיתים לשמן וכבר ניתן לטעום ממנו ולרכוש בבתי הבד ואצל היצרנים.

מסיק משפחתי בג'וליס. מכאן מובלים הזיתים בשקים אל בית הבד, לעצירת השמן | צילום: יעל עופר

השנה, בשל העיתוי שהתאחר מעט, פסטיבל הזית נחגג בדגש על שמן הזית (ולא על המסיק) ומשתלב בחנוכה. הפסטיבל מציע פעילות מגוונת למשפחות במהלך שלושה סופי שבוע בדצמבר: הראשון יתמקד ביישובי הדרוזים בגליל המערבי, השני בדיר חנא וביישובי הדרוזים בגליל התחתון והשלישי ביישובי עמק יזרעאל. במהלך הפסטיבל יתקיימו סיורים מודרכים בעקבות הזית, ולראשונה יושק קונספט ייחודי של סיורים מודרכים ב"זית – תור", אוטובוס תיירים שיבקר בתחנות עניין בכפרים (ללא תשלום).

בית הבד אל פלאח במע'אר | צילום: יעל עופר

להלן טעימה מטיולים בשבילי שמן הזית הגלילי, שמדלגים בין הטבע והאדם ובין המסורתי למודרני, ועיקרם במפגשים אנושיים מרתקים.

דיר חנא
אין כמו שיטוט חופשי בין עצי זית עתיקים, מלאי הוד, בכרם אפוף האווירה של משפחת חטיב מדיר חנא כדרך לפתוח את היום הגדוש בפעילות סביב שמן הזית. בדיקות הוכיחו שגילם המופלג של העצים מגיע ל-980 שנה. מכרם הזיתים ניבט נוף מרהיב אל הכפר המסקרן.

טיול רגלי נעים בין הסמטאות מגלה חצרות אופייניות ותושבים מסבירי פנים. במרומי הכפר שרידי מצודה צלבנית עתירת היסטוריה ומכיפת המסגד הירוקה נשקף נוף על כרמי הזיתים ושטחי החקלאות, ואומרים שביום יפה אפשר להבחין בכנרת (אנחנו ביקרנו ביום אביך). מסגד נוסף, בן 300 שנה, מצדיק אף הוא ביקור (בלבוש צנוע).

בבית של משפחת חורי בית בד עתיק, שאת אבני הריחיים שלו סובב בעבר חמור. מסביב אוסף כלים ופרטי ציוד לעצירת השמן. לקינוח, מנגן חורי לאורחים בכינור ואשתו מצטרפת בתיפוף ושירה, שסוחפים את האורחים המצטרפים במחיאות כפיים ובריקודים. משפחת חורי מארחת לארוחות בהזמנה מראש.

בית בד עתיק. הסיור בין בתי הבד הגליליים מאפשר לראות חידושים לצד מסורות עתיקות יומין | צילום: סאלח דאקסה

אום מוריס מארחת בביתה לארוחות בסגנון מסורתי. לאחר שניגבנו פיתות טריות בשמן זית ובחומוס, הדגימה כבישת זיתים. היא יושבת לצד שולחן נמוך, שעליו זיתים טריים, לימונים כבושים, עלי דפנה מיובשים ועיסה חריפה. תחילה היא דופקת את הזיתים ומבקעת אותם בפטיש. לאחר מכן מערבבת עם שאר החומרים ודוחסת את התערובת לבקבוקי פלסטיק המיועדים למכירה.

את הדרך לבית הבד אל-פלאח, באזור התעשייה של הכפר מע'אר, עושים ברכב הספארי – הטיולית הישנה, שדפנותיה פתוחים לשמש ולרוח, מוכיחה גם בזקנתה יכולת לחצות ואדיות ושדות זרועי אבנים.

כבישת זיתים: כחלק מהתהליך דופקים את הזיתים בפטיש | צילום: סאלח דאקסה

בית לחם הגלילית
בתיו הטמפלרים של מושב בית לחם הגלילית טובלים ביער אלונים עתיק וכרמי זיתים בגבול הגליל התחתון ועמק יזרעאל. בבית בד גלילי אנחנו פוגשים את ערן גלילי, לבוש בחולצה בצבע זית עם סמל המותג שלו. ערן הוא איש פרסום תל אביבי לשעבר, שחזר לבית המשפחתי, הרחיב את הכרם הוותיק שנטע אביו והקים בית בד אקולוגי שייבא מאיטליה. נאמני הגישה האקולוגית ממחזרים ועושים שימוש בכל מרכיבי הפסולת – מהעלים שמשמשים למאכל העיזים ועד לשרידי הגפת לדישון הקרקע.

בחנוכה יחגגו כאן את חג סיום המסיק. אחת הפעילויות למשפחה היא מסע בילוש לאיתור מרכיבי הלביבה בין המשקים ובחוות התבלינים של בית לחם הגלילית. גם מותגי שמן הזית "בוסתן איתן" ו"בוסתן אקרמן" לוקחים חלק בחגיגה.

בית בד גלילי | צילום: עומרי אילת

אילניה
בערב גלילי בהיר בסוף נובמבר, יובל בנאי מסיק את תנור הברזל הישן בחצר והאווירה האנושית החמימה מתלהטת. כמו בקריירה שלו כסולן המיתולוגי של להקת "משינה", כך הוא רץ למרחקים ארוכים מאז העתיק את חייו לגליל. הוא מדבר בתשוקה ובהבנה עמוקה על שמונת זני הזיתים שבחר לגדל בכרמים עם שותפו זיו ריקלין , חקלאי ובן למשפחת מייסדי סג'רה, ומשקיע את עיקר עתותיו בגידול זיתים ובייצור שמן זית איכותי. "השנה הזאת היתה נהדרת לזיתים", הוא מספר ומפגין ידע והבנה של חקלאי שורשי שלומד על בשרו את הדרך הנכונה להתמודד עם המותגים הגדולים ומוצרי היבוא הירודים . "אנו בודקים באיזו חלקה איכות הזיתים היא הגבוהה ביותר, עובדים עם בתי הבד הנכונים, נעזרים בטועמים מקצועיים וכך מפיקים את שמן הפרימיום שלנו. השנה, יש לנו שמן שראוי לתחרות", הוא מבטיח ומוסיף שהיה שמח אם יותר אנשים היו מטיילים בגליל.

הלול הנטוש עמוס הגרוטאות שופץ ונפתחה בו חנות בוטיק שהיא חלון הראווה למותג של בנאי וריקלין, הנקרא "סג'רה". על המדפים מככבים פחי שמן זית מזנים שונים וזיתים כבושים מתוצרת המקום, ולצדם, מפרגנים השניים ליצרני האזור: דבש מאילניה, יין ובירה מכפר תבור ויש גם סבון משמן זית בעבודת יד. "סג'רה", מושב אילניה. פתוח בסופי שבוע, באמצע השבוע – בתיאום. טלפון: 052-5213054

לקריאה נוספת:

זיתים – המילון השלם מהי כבישה קרה, איך מכינים טפנד ומה הופך את שמן הזית לבריא כל כך? לכבוד עונת המסיק הנה לפניכם מילון הזית השלם (כמעט)

הפוסט חגיגות ענף הזית בגליל הופיע ראשון במסע אחר

פריז לא שוקטת על שמריה גם בעונה הקרה. מתוך מאות פסטיבלים, תערוכות, קונצרטים, תצוגות, ירידים ומה לא, בחרנו עבורכם כמה אירועים שנתיים מסקרנים במיוחד:

פסטיבל הסתיו של פריז. העיר שנושמת וחיה אמנות, מוזיקה ומחול פורחת יותר מתמיד בתקופת הסתיו, עם פסטיבל אמנויות חובק תחומים ורב אתרים. הפוקוס של הפסטיבל השאפתני הזה, שנמשך מעט יותר משלושה חודשים, הוא על אמנות עכשווית על כל גווניה: כ-40 אירועים בתחומים שונים מתרחשים בתקופה הזאת בפריז, החל בקונצרטים, דרך מופעי מחול וכלה בהקרנות של סרטים. ברחבי העיר מוצגות עבודות חדשות של אמנות פלסטית ומייצגים מסקרנים. פרטים נוספים באתר האינטרנט

הפסטיבל החדש במרכז פומפידו. בכל שנה בסתיו, למשך חמישה שבועות, מרכז פומפידו מקיים אירוע הנקרא "וידאודאנס", יותר מ-200 סרטים ועבודות וידיאו מוקרנים בתקופה הזאת, וכולם עוסקים במחול. השנה, לראשונה, האירוע מתרחב בהרבה וזוכה לשם חדש – "הפסטיבל החדש". הפסטיבל יכלול בתוכו את אירוע הווידאודאנס, וגם הרבה מעבר לו: עבודות אמנות חדשות, מייצגים ואירועים שונים יתרחשו ברחבי המוזיאון, כשהפוקוס הוא כמובן על אמנות עכשווית ותוססת. pרטים נוספים באתר האינטרנט

פסטיבל מוזיקה אפריקאית. במשך חמישה שבועות, במהלך נובמבר ודצמבר, פריז נסחפת במקצבים אפריקאיים מסחררים. פסטיבל Africolor מביא את הצבעים והקולות של אפריקה, ובמיוחד לכבודו מגיעים לפריז מוזיקאים מאתיופיה, מאלי, ניגריה וארצות אחרות. ההופעות נערכות במקומות שונים בעיר ובפרברים, וכדאי להתעדכן באתר האינטרנט של הפסטיבל. פרטים באתר האינטרנט

יריד יינות. האירוע הגדול הזה, שמתקיים בחודש דצמבר, מאחד את השלישייה המופלאה – פריז, תרבות ויין. Le Grand Tasting כפי שהיריד נקרא בצרפתית מאונגלזת משמש במה ליותר מ-100 יקבים צרפתיים שמציגים בו ממיטב התוצרת. תגלו פה יינות ידועים מאוד, לצד שמות חדשים ומסקרנים. וכמובן, אפשר לטעום ולטעום ולטעום. עד כאן פריז ויין, ואיפה התרבות? האירוע מתרחש ב- Carrousel du Louvre איזור הקניות הצמוד למוזיאון הלובר. כיוון שאחרי היריד ראשכם ודאי יהיה סחרחר, מומלץ לפתוח בסיור במוזיאון המופתי ולקנח בטעימות יין. פרטים באתר האינטרנט

יריד יינות. יינות ידועים לצד שמות חדשים ומסקרנים

הסלון הימי של פריז. על הסלון האווירי ודאי שמעתם, אבל פריז לא מסתפקת רק בשמיים. הסלון הימי הוא אירוע עצום ממדים ששום חובב סירות ושיט לא יכול להרשות לעצמו להחמיץ. כרבע מיליון מבקרים מגיעים מדי שנה כדי להתפעל מיותר מאלף תצוגות בתחום השיט, החל מסירות מירוץ, דרך מפרשיות וכלה ביאכטות מאובזרות להפליא. במועדון החוף יש מסעדה שמגישה מאכלי ים (אלא מה?) וילדים יכולים ללמוד איך להשיט סירה. הסלון הימי, Porte de Versailles, פרטים באתר האינטרנט

משחק כדורסל אול סטאר. רגע לפני שהשנה האזרחית מתחלפת, פריז מארחת משחק ראווה מלהיב All Star Game, בין שתי קבוצות כדורסל: האחת מורכבת מכוכבי נבחרת צרפת והשנייה משחקנים זרים שמשחקים בקבוצות צרפתיות. האירוע, שנערך בכל שנה, מתקיים באולם Bercy על גדות נהר הסן, שבו מתקיימים משחקי ספורט שונים, טורנירים ומופעים במהלך כל השנה. אם אתם חובבי ספורט, כדאי לכם לבדוק אילו משחקים נערכים שם בעת השהות שלכם בפריז. אול סטאר גיים, 30 בדצמבר.

מבצעי מכירות בחנויות. יש שיגידו שמבצעי המכירות של חודש ינואר הן לא באמת אירוע, ויש שיגידו שהן ה-אירוע שבשבילו כדאי להגיע לפריז. בכל שנה, בחודש ינואר, יותר מאלף חנויות ברחבי העיר – מבוטיקים אקלוסיביים ועד לחנויות כלבו ענקיות – יוצאות במבצעי מכירות מסחררים, לעיתים עד 70% הנחה. חשוב לדעת שבצרפת יש הגבלות על מבצעי מכירות והם מתקיימים רק בתאריכים מסוימים, מה שהופך את ינואר לחודש חם באמת ולזמן מצוין להצטייד במלתחה חדשה ומעודכנת, צעצועים, בשמים ועוד כהנה וכהנה שכיות חמדה פריזאיות. עוד על קניות בפריז, באתר האינטרנט

הפוסט אירועי חורף בפריז הופיע ראשון במסע אחר

מידע נוסף, טיפים וכתבות מרתקות על בודפשט כאן
מרץ: פסטיבל האביב
בכל מרץ נערך בבודפשט פסטיבל האביב, שנחשב לאירוע התרבותי הכי חשוב בבירת הונגריה. התוכנית כוללת שלל קונצרטים, מופעי מחול, תיאטרון, תערוכות, מופעים לילדים ועוד. סך הכול מתקיימים במסגרת הפסטיבל מאתיים אירועים שעולים באולמות בכל רחבי העיר, משני צדי נהר הדנובה.
מידע על התוכנית המלאה: באתר הפסטיבל

אפריל: פסטיבל טיטניק הבינלאומי לסרטים
מאז שהוקם ב-1993, הפסטיבל מסרב להתנהג בהתאם לשמו ולשקוע. להיפך, בכל שנה גדל מספר הסרטים המשתתפים, ומספר האנשים שבאים לפסטיבל גדל גם הוא. הפסטיבל מקבל כיום הכרה כאחד מפסטיבלי הסרטים החשובים באירופה. הסרטים בפסטיבל משתתפים בתחרות ונשפטים על ידי חבר שופטים בינלאומי. הפסטיבל מתרחש במשך 10 ימים בתחילת אפריל בארבעה בית קולנוע מרכזיים בעיר.
מידע נוסף: אתר הפסטיבל

יוני: קרנבל הדנובה (Danube Carnival)
פסטיבל אמנות בין-לאומי שמשלב מוסיקה, מופעי נגינה ושירה פולקלוריסטיים, תערוכות צילום, הקרנות סרטים ומחול עממי, ובו נראות תלבושות מסורתיות מרהיבות בצבעוניותן. בנוסף מוצעות למכירה מבחר עבודות יד מסורתיות. הקרנבל הגדול מתקיים בבודפשט ברחבי העיר,ובעיקר בתיאטרון הפתוח שבאי מרגרט ובגשר השלשלאות. 

יולי: פורמולה 1 גרנד פרי
סבב מרוצי המכוניות היוקרתי ביותר בעולם ומהווה את הרמה העליונה ביותר שבמרוצי פורמולה. פורמולה 1 כוללת סדרה של מרוצים במסלולים מיוחדים, בארצות שונות באירופה, ותארי אליפות עולם שנתיים לנהגים ולקבוצות.
מרוץ הפורמולה 1 הראשון התקיים ב-1948, אך אליפות עולם החלה לפעול רק בשנת 1950. בעונה זו התחרו 18 קבוצות בשבעה מרוצים, קבוצת פרארי היא היחידה מביניהן שעדיין מתחרה. תואר האליפות לקבוצות נוסף בשנת 1958.
מידע נוסף: באתר המרוץיולי/אוגוסט: פסטיבל זיגט
Sziget הוא אחת מחגיגות המוסיקה הגדולות באירופה בסגנון וודסטוק. החגיגות מתקיימות ביולי-אוגוסט באחד מאיי הדנובה שבאזור בודפשט. במהלך שבוע מתקיימים כ-1,000 מופעי מוסיקה ותרבות עם להקות עכשוויות. אתר הפסטיבל מאפשר לינת קמפינג עם כל השירותים, מסעדות ופאבים.
מידע נוסף: אתר האירוע

אוגוסט: פסטיבל היהודים
הפסטיבל מתקיים בסוף אוגוסט ומציע לחוגגים לטעום מהתרבות, מהמוסיקה ומהגסטרונומיה היהודית. במסגרת האירוע מתקיימים בבית הכנסת הגדול וסביב כיכר הרצל מופעי כליזמרים וחזנות, הופעות של אמנים ישראלים, פסטיבל בינלאומי לסרטים יהודיים קצרים, תערוכות ויריד מזון כשר ועוד.
מידע נוסף: אתר הפסטיבל

ספטמבר: פסטיבל בינלאומי ליין ושמפניה
הונגריה מייצרת יין כבר למעלה מ-2,000 שנה ויינותיה היו מבוקשים מאוד במאה ה-18. בפסטיבל היין והשמפניה המסורתי תוכלו ליהנות מהיינות המובחרים המיוצרים במדינה, ומשפע משקאות תוצרת חוץ. מרבית האירועים נערכים ב- Szentendre Skanzen, והם כוללים בין היתר תחרויות שתייה, ארוחות חגיגיות, חגיגות בציר ומכירה פומבית. אירועים נוספים בהם תערוכת צילום וקונצרטים חגיגיים מתקיימים בטירת בודה וביתר חלקי העיר. פרטים נוספים בלשכת התיירות העירונית.
מידע נוסף: אתר הפסטיבל

אוקטובר: פסטיבל הסתיו
פסטיבל הסתיו של בודפשט נערך ברציפות מאז 1992. זהו פסטיבל איכותי המתחרה בפסטיבל האביב המפורסם של העיר היפה הזו. הפסטיבל מאגד את טובי האמנים בני זמננו בתחום המוזיקה המודרנית והאמנויות המודרניות.
מידע נוסף: באתר הפסטיבל

הפוסט בודפשט – פסטיבלים שכדאי להכיר הופיע ראשון במסע אחר

ביקור חורפי בניו יורק הוא חוויה לכל החושים. העיניים מתפעמות מתפאורת חג המולד, שכוללת עצי אשוח מקושטים ומוארים הפרושים ברחבי העיר. חוש השמיעה נהנה משלל המופעים ואירועי התרבות שהעיר התברכה בהם כל השנה ובעיקר בתקופת החגים. הידיים נהנות למשש את הסחורה בחנויות, בעיקר בסיילים הגדולים, ואילו הפה והלשון מתענגים על המטעמים במיטב מסעדות העיר, שמציעות מחירים מיוחדים בתקופת החורף.

מדריך מסע אחר לניו יורק – כאן

למעשה, ניו יורק נמצאת בחגיגה מתמדת בחורף, בעיקר בתקופת החגים שנפתחת בחג ההודיה בסוף נובמבר ונמשכת עד ערב ראש השנה האזרחית ב-31 בדצמבר. אנחנו כאן בשביל לתת לכם טעימה ממה שיש לעיר הנפלאה הזו להציע לכם בחורף.

אווירת החג
בתקופה הקודמת לחג המולד עוטה ניו יורק מראה חגיגי ונוצץ במיוחד. עצי אשוח מקושטים ומוארים פרושים ברחבי העיר, חלונות ראווה הצבעוניים מעוטרים בנורות צבעוניות, כדורי זכוכית, מלאכים וכוכבים, ועם קצת מזל פתיתי שלג יורדים על העיר ומכסים אותה בלבן. כדאי במיוחד לטייל לאורכה של שדרת פארק (Park Avenue), שם מוצבים עצי אשוח מקושטים ומוארים והמראה בה חגיגי במיוחד.

עץ חג המולד במרכז רוקפלר

אחד מסמלי העיר בתקופה הקודמת לחג המולד הוא מרכז רוקפלר. בכל נובמבר מובא לרחבת המרכז עץ האשוח הגדול בעיר. העץ מואר בכשלושים אלף נורות והוא מוקף בשתי שורות של מלאכים שחצוצרות בידיהם. בכל ערב מתקיים במקום טקס הארת העץ והמחזה מרשים.

קצת ספורט
החלקה על הקרח היא פעילות הספורט הבולטת בעיר בימים קרים אלה, וזה לא מפתיע, כי הפעילות נערכת בחוץ וגם מי שלא מחליק נהנה מהמראה של המחליקים (בדרך כלל תוך ישיבה על ספל שוקו חם בבית הקפה הצמוד). הזירה הפופולרית בעיר היא כאמור זירת ההחלקה במרכז רוקפלר. אורכה של הרחבה 37 מטרים ורוחבה 18 מטרים, ויכולים להחליק בה בו זמנית 150 בני אדם, לכן יש לצפות לתורים ארוכים.


מחליקים על הקרח בסנטרל פארק

שתי רחבת החלקה פופולריות נוספות מצויות בסנטרל פארק. משטח אחד נמצא ברחבת לאסקר ברחוב 106, והשני נמצא ברחבת וולמן ברחוב 62 במרכז הפארק. המיקום של רחבת וולמן במרכז הפארק הופך אותה לאטרקטיבית במיוחד. חווית ההחלקה בין עצי הפארק היא תענוג גדול. בסמוך יש כמובן בית קפה בו ניתן לשתות שוקו חם ולהתבונן במחליקים. פרטים נוספים באתר האינטרנט.

אם אתם מעדיפים צפייה פסיבית בספורט והקור השורר ברחבות ההחלקה מרתיע אתכם, אתם מוזמנים למדיסון סקוור גארדן שם נפתחת בחורף עונת האן.בי.איי. הצפייה במשחק של האן.בי.איי היא חוויה גם עבור מי שאינו חובב כדורסל, אבל למי שחובב כדורסל צפויה חגיגה של ממש. ללוח המשחקים המלא וכן לאירועים נוספים המתקיימים במקום
חלון ראווה במייסי'ס לקראת חג המולד

בתי הכלבו הגדולים מספקים חווית שוטטות נעימה כשבחוץ קר וגשום, גם אם אין בכוונתכם לקנות. בבית הכלבו מייסי'ס שבהראלד סקוור הגדילו לעשות ובתקופה שקודמת לחג המולד הופכת הקומה השמינית של החנות ל"סנטה לנד", עם תפאורה מפוארת ושלל גימיקים לכל המשפחה: קישוטים ונורות צבעוניות, ממתקים עצומים בגודלם, מופעי תיאטרון בובות, יער קסום עם עצים מדברים וכמובן סנטה קלאוס שממתין לילדים. הכניסה חופשית.

חגיגות השנה האזרחית החדשה
חגיגות השנה החדשה בטיימס סקוור הפכו לפריט חובה ברשימות מסוג "הדברים שחייבים לעשות לפחות פעם בחיים". הניו יורקרים אולי מוצאים דרכים אחרות, המוניות פחות, לחגוג את השנה החדשה, אבל המוני התיירים ממשיכים להציף בכל שנה את הכיכר במסיבת הסילבסטר שהיא ככל הנראה הגדולה בעולם, וכוללת כמיליון איש. האטרקציה העיקרית של האירוע היא כדור כסף ענק ונוצץ שיורד מאחד המבנים שמקיפים את הכיכר בשעה חצות, אחרי הספירה הדרמטי לאחור. מן השמיים יורד גשם של קונפטי והנוכחים עסוקים בנשיקת חצות ובחיבוקים נרגשים.


כיכר טיימס גדושה בחוגגים בליל השנה החדשה

באותה שעה מתמלאים שמי העיר בזיקוקי דינור מרשימים, בהם כדאי לצפות במיוחד מהסנטרל פארק או מפרוספקט פארק שבברוקלין.

מי שמחפש פעילות קצת יותר אקטיבית מוזמן לסנטרל פארק, שם מתקיים בכל שנה ב-31 בדצמבר מרוץ החצות המסורתי. המרוץ נפתח בחצות בדיוק, אבל ב-22:00 כבר נמצאים במקום די.ג'ייז שמרקידים את הנוכחים, וב-23:00 מתחילה תהלוכה. האירוע, כיאה למסיבת סילבסטר, מלווה במופע זיקוקי די נור.

אוכלים ושותים
כשמתחשק ללגום משהו חם אחרי שוטטות ברחובות הקרים, אין כמו מרק מהביל ב-The original SoupMan, הידוע יותר כסופ נאצי מתוכנית הטלוויזיה סיינפלד. בסדרה תוארו התורים הארוכים מחוץ למרקייה הזעירה, בקור הניו יורקי, ואלה רק גדלו עם פרסומו הבינלאומי של המקום. מה שלא השתנה הוא טעמם המופלא של המרקים והחוקים הנוקשים של המקום, שנועדו להבטיח שהתור יתקדם מהר, בהם הכנת הכסף מראש ותזוזה שמאלה לאחר ההזמנה. המרקים מגיעים במבחר טעמים, אחד המפורסמים שבהם הוא ביסק הסרטנים. כל המרקים מוגשים עם לחם טרי, פרי ושוקולד. הודות להצלחה של המקום, נפתחו סניפים בכל רחבי ארצות הברית, ובניו יורק עצמה יש שבעה סניפים. את כתובות הסניפים ואת כללי ההתנהגות במקום אפשר למצוא באתר הרשת.


מחכים למרק אצל ה"סופ נאצי"

מרק חם, טעים ככל שיהיה, לא תמיד משביע, אבל ארוחה מלאה במסעדות ניו יורק היא לא בדיוק חוויה זולה. בדיוק בשביל זה המציאו את שבוע המסעדות הגדול שמתקיים בחודש ינואר. במהלך השבוע, שנמשך למעשה שבועיים, מציעות מיטב מסעדות העיר ארוחות צהריים וערב במחירים מוזלים במיוחד. זו הזדמנות פז ליהנות מארוחות במסעדות שבדרך כלל אפשר רק לחלום עליהן. כדי להבטיח שתוכלו להשתתף בחגיגה, כדאי להקדים ולהזמין שולחן מראש.
____

צילומים: gigi_nyc, Jeff Summers, Mike Lee, Kbedi, Matt Muro, Allison Harger

הפוסט ניו יורק – חורף רומנטי הופיע ראשון במסע אחר

מאת: סופי לובוטון

מדי שנה, במשך עשרה ימים, החל ביום השישי הראשון של אוגוסט, מתקבצים בלוריאן – שהיתה פעם מרכז הדיג הצרפתי (שבינתיים ירד מנכסיו כתוצאה מתחרות עם דייגים מחוץ לצרפת) ובסיס לצי הצרפתי (שבינתיים העתיק את מקומו) . זוהי עיר רדומה וישנונית בדרך כלל, המתעוררת אחת לשנה, כמעשה היפהפייה הנרדמת, מנשיקתו של הפסטיבל הבין-קלטי.

מיהם הקלטים
רבים מספרי ההיסטוריה מתארים את הקלטים כברבָרים נחמדים, שהגיעו מהאיים הבריטיים והסתובבו ברחבי אירופה באלף הראשון לפני הספירה, עד שנמחצו על ידי לגיונות הרומאים. אך לקלטים השורשיים יש גרסה שונה לחלוטין.
בתחילת האלף הראשון לפני הספירה החלו הקלטים להתפשט בכל אירופה, מהים השחור עד אירלנד. הם היו הראשונים שעבדו בברזל, בעוד היוונים והרומאים נשארו מאחור, בעידן הברונזה. הקלטים עיצבו כמעט עד שלמות את כלי העבודה הבסיסיים שבהם השתמש האדם עד תקופת המיכון. אלפי שמות של נהרות, עמקים וערים באירופה הם קלטיים.
המורשת הקלטית בולטת במיוחד בכל הנוגע למוזיקה. כשישאלו אתכם מהי מוזיקה קלטית, תענו באופן טבעי: מוזיקה אירית. חלק מכם אולי יזכירו גם את המוזיקה הסקוטית, וזהו זה. אך מוזיקה קלטית נמצאת בכל מקום שבו נמצאים צאצאי הקלטים, שהגיעו לאורך ההיסטוריה כמעט לכל פינה בעולם.
באירופה אפשר למצוא אותם לא רק בבריטני, אלא גם באירלנד, סקוטלנד, וויילס, האי מן (Isle of Man) בים האירי, קורנוול (Cornwell) בדרום-מערב בריטניה ואסטוּריאס (Asturias) וגליסיה (Galicia) בצפון-מערב ספרד. הם פזורים גם באמריקה הצפונית ובאמריקה הדרומית, בניו זילנד ובאוסטרליה, שאליהן הגיעו אבותיהם החל במאה ה-18.
הרעיון הגאוני של פסטיבל בין-קלטי, שיאחד את כשרונות המוזיקה הקלטית מכל העולם במקום אחד, היה רק עניין של זמן ושל יוזמה. בסופו של דבר הוא קרם עור וגידים בלוריאן ויצא לדרך ב-1971.
אומר ז'אן פייר פישאר, יוזם הפסטיבל: "הפסטיבל בלוריאן הוא יוצא דופן, כי הוא מקום מפגש לקול ולכל ביטוייה של התרבות הקלטית בת זמננו. בפסטיבל הבין-קלטי הזה אנחנו מפגישים בין כל צורות המוזיקה ששורשיהן בשבטים קלטיים, משירים מסורתיים בני אלף שנים לפולק, רוק, פופ, ג'אז וכמובן גם מוזיקה סימפונית.
"דבר נוסף שייחודי לפסטיבל הוא עירוב בין התרבויות המקומיות ליצירה הבינלאומית. מובן שלהפקת מפגש בין-תרבותי כזה נדרשים סיוע גדול במימון מצד השלטונות ומאות מתנדבים מקומיים וזרים.
בכל שנה מגיעים מאות סטודנטים, כדי לעזור ולתרום להצלחת המפעל הזה. לאחר סיום לימודיהם, גם אם עברו יותר מעשר שנים, כשלכל אחד הקריירה שלו כמשפטן, איש עסקים, רופא או מרצה, הם עדיין מתעקשים לחזור ללוריאן ולתרום מכישוריהם. להבדיל מהמתח, הצרחות והעצבים המלווים בדרך כלל את עולם הבידור והפסטיבלים, אנחנו עדיין נדיבים, עוזרים ומחייכים זה לזה".

חגיגת הלילה
המוזיקה הקלטית מתנגנת בכל אתר בלוריאן. אתה יכול לפתוח את יומך בסדנאות ללימוד כלי הנגינה המסורתיים, אחר כך לעבור לחצר בית הספר התיכון כדי ללמוד מחולות איריים, סקוטיים או ברטוניים, ובערב לחלק את זמנך בין מוקדי הבידור הרבים. באצטדיון העירוני מתקיים מדי לילה מופע קסום של שירה, נגינה וריקוד קלטיים. לעתים נמצאים על כר הדשא כאלף משתתפים מכל התפוצות הקלטיות, במה שנראה לפחות כמו טקס פתיחת המכבייה.
בהאנגרים הגדולים של הנמל בעיר מתקיימות הופעות רוק ופופ אתני מול קהל של רבבות, שבהן משתמשים במערכות הסאונד והתאורה המודרניות ביותר, ובאולמות שונים בעיר מתקיימים קונצרטים עם כלים אקוסטיים יותר. בעשרות מסעדות קטנות ובתי קפה הצמודים זה לזה מתארחים הרכבים קטנים יותר, שהם החממה של כל האמנים הצעירים בתחילת דרכם.
המקום הרועש והשמח ביותר בכל לילה הוא האולם שבו מתרחשת "חגיגת הלילה" (בברטונית: fest-noz). החגיגה הזו, שמתקיימת כמעט בכל סוף שבוע בערים ברטוניות, היא הד והמשך למסורת החגיגות שהתקיימו בחצרות החוות החקלאיות בשמחת כלולות של בני האיכרים או בחנוכת בית חווה חדש. מאז 1955 הועברו המסיבות הללו לאולמות סגורים.
לחגיגות הלילה של הפסטיבל מגיעים בני המקום עם נציגים לא מעטים של חצי מיליון האורחים, כדי לחולל במקצבים הקלטיים המטריפים. על הבמה נמצאים תמיד שני נגנים או יותר, שמנגנים בכלים מסורתיים או בכלים אלקטרוניים ומתחלפים בערך כל חצי שעה.
באולם המכוסה רצפת עץ לשם הדגשת רקיעות הרגליים של המחוללים, תמצאו בני שנתיים עד תשעים, הרוקדים שורות-שורות. אתה משלב את הזרת שלך בזרתות של שכניך מימין ומשמאל, נע בשורה עקלקלה לאורך האולם ולרוחבו, פניך אל השורות הנעות מולך, גבך אל מול השורות שמאחוריך, וכשאתה מגיע אל קצה האולם, זה הזמן להסתובב ולשנות כיוון.
הריקוד הזה מכניס אותך במהירות לטראנס, רקיעות הרגליים הקצובות מערפלות את חושיך, צלילי הנגינה מגיעים אליך מתוך מסך של אדי אלכוהול וריחות הבשמים, האפטרשייב והזיעה של המחוללים לידך ומולך – עדלאידע.

הפוסט הפסטיבל הקלטי בבריטאני, צרפת הופיע ראשון במסע אחר

שוק חג המולד
כבר 700 שנה משכללים הווינאים את שוק חג המולד שלהם, אך השכלול אינו מתבטא בארומה של פלסטיק או ניחוח מותגים, אלא בקסם חלומי הלקוח ישירות מעולם האגדות. כל שנה באמצע נובמבר צומחים להם כאילו ממתחת לאדמה כ-140 דוכני עץ קטנים הממלאים את הכיכר המרכזית בווינה (Rathausplatz) והופכים אותה לארץ קריסמס המכושפת. ממתקים, נקניקים, תכשיטים ועוד מאות מיני מינים של עינוגי חיך, אסטטיקה ופינוק מוצגים בדוכני העץ הקטנים כתפאורה גרנדיוזית באופרה הווינאית. מעל התפאורה הווירטואוזית הטובעת בים של אורות, המנצנצים והזוהרים מאלפי קישוטי חג המולד, מרחף אד של ריחות משכרים. ניחוחות ערמונים קלויים מתערבבים בריח העוגות הווינאיות, מתערבלים בצלילי הסחרחרות העתיקות בהם סוסי עץ עולים ויורדים, מסתובבים במעגל מתיקות אינסופי.

המכשפה בהנזל וגרטל היתה וודאי בוכה מקנאה למראה שכזה, שאפילו הקשוחים שבינינו אינם מסוגלים לעמוד בקסמיו. לא רק ילדי וינה נהנים מהאטרקציה. יותר משלושה מיליון בני אדם נוהרים לארץ חג המולד הווינאית מרחבי העולם כולו. סוד המקום טמון כנראה בעובדה שהשוק הוא ממלכתם הבלעדית של סוחרים זעירים. בלעדיות זאת הוענקה להם עוד לפני שבע מאות שנה ב-1294 על ידי הקיסר Albrecht II. הקיסר שהיה מעוניין בתושבים עירוניים שבעים ורגועים העניק לסוחרים זעירים את הזכות להקים את 'שוק דצמבר' ובכך הבטיח לתושבי העיר אספקה שוטפת של מוצרים. המיקום והסחורה השתנו במשך השנים. חיילי הבדיל שהסעירו דורות של ילדים נעלמו. אך הסוחרים הזעירים המקבלים לידיהם את ארץ החלומות של חג המולד רק לימים ספורים, עדיין מגייסים את כל דמיונם וחריצותם בכדי לגרום לאלפים הנוהרים למקום לעצור ולו לרגע ליד דוכן העץ הקטן שלהם. למרות הקהל הרב המגיע למקום בין ה-18 לנובמבר ועד ממש לרגע האחרון – ערב חג המולד ה-24 לדצמבר, עדיין מצליח השוק לייצר אווירה אינטימית וביתית שאין לה דבר או חצי דבר עם הנהירה הצרכנית המטורפת התוקפת את רוב העולם המערבי בתקופה הזאת של השנה.

המשפחות המתנהלות באטיות בין הדוכנים פורשות לעתים לפארק הקרוב בו נרות ענק מאירים את העצים ורכבת מיניאטורית נוסעת בין קישוטי חג המולד המנצנצים, לעבר עולם רחוק, מתוק ומופלא.

מתי: השוק פתוח מאמצע נובמבר ועד 24 בדצמבר (ערב חג המולד).

עונת הנשפים
בירתה הקלאסית של אוסטריה, עירם של מוצארט, בטהובן, היידן ושוברט חוגגת את הקונצרטים של ראש השנה האזרחית עם הרבה פסון וסטייל.

מדי שנה ב-31 לדצמבר נפתחת באופן רשמי עונת הנשפים החלומית של וינה בנשף חגיגי ומהודר (Kaiserball) בארמון Hofburg. האירוע החגיגי נפתח בשעה 19:30, אל הארמון מתחילים לזרום המוזמנים במיטב מחלצותיהם, נשים עטויות פרוות ויהלומים, גברים בחליפות מחויטות של מיטב המעצבים ושלל סלבריטאים מעולם הזוהר. את האווירה מחממים קוקטילים צבעוניים המוגשים לקהל המוזמנים וברקע מתנגנים צלילי תזמורת הארמון. הקיסרית סיסי (Sisi) והקיסר פרנץ ג'וזף (Franz Josef) מקבלים את פני המוזמנים בברכות חמות, הנשים מקבלות מתנה קטנה בעת כניסתן לארמון וחיילי המשמר המלכותי המסורתיים מבצעים את טקס חילופי המשמר. לאחר קבלת הפנים מלווים המוזמנים לשולחנותיהם, שם מוגשת להם ארוחת ערב חגיגית במהלכה מלצרים מעונבים מזרימים לשולחנות ארבע מנות של מטעמי גורמה.

העניינים מתחממים אט אט וכל המוזמנים עוברים לחדרי נשפים המפוארים שמקושטים באלפי פרחים. זה הזמן לרקוד, להרגיש כמו נסיכים מהאגדות ולחלום על סינדרלה. בחצות בדיוק נשמעת ברחבי הארמון מנגינת הפעמון מקתדרלת סטפן הקדוש הסמוכה (St. Stephan's Cathedral) שמציינת את בוא השנה האזרחית החדשה.

ואם עד עכשיו התוכנית לא מספיק נוצצת ומרשימה – מעט לאחר חצות מתקיימת באחד מהאולמות הגדולים הופעה חגיגית עם זמרים ורקדני בלט של האופרה הווינאית.

מתי: הנשף מתקיים בכל שנה ב-31 בדצמבר, בשעה 19:30 מוגשת ארוחת הערב, והחל מ-22:00 מתקיים נשף הריקודים.
מידע נוסף: אתר אינטרנט

קונצרט ליל הסילבסטר
אולם הקונצרטים המפואר ב- Musikverein מארח מדי שנה ב-31 בדצמבר את קונצרט ראש השנה החגיגי של התזמורת הפילהרמונית של וינה, שנחשבת לאחת התזמורות הטובות בעולם. התוכנית המסורתית של הקונצרט כוללת מוזיקה של שטראוס ובני זמנו. הקונצרט זוכה להצלחה לא רק בקרב הקהל המקומי אלא גם ברחבי העולם והוא משודר בשידור חי ברחבי העולם.

מלבד הקונצרט המרכזי, שמתקיים בכל שנה ב-31 בדצמבר בשעה 19:30, יש שני קונצרטים נוספים – האחד ב-30 בדצמבר בשעה 11:00 והשני ב-1 בינואר בשעה 11:15.
כרטיסים: בשל הביקוש הרב, מכירת הכרטיסים נערכת בהגרלה שנה מראש. המכירה מתחילה בינואר, מחירי הכרטיסים מתחילים ב-30 אירו ומטפסים עד 940 אירו. פרטים נוספים על המכירה באתר האינטרנט

הפוסט חג המולד בווינה הופיע ראשון במסע אחר

קי-ווסט זוכה לתואר "העיר הדרומית ביותר בארצות הברית". את הונולולו בהוואי נוטים לא לספור כאן משום מה. אבל גם בלי התואר, קי-ווסט היא מקום מרתק ומיוחד במינו. פעם גרו כאן פיראטים. במשך תקופה ארוכה התנגדו תושבי האי להקמתו של מגדלור, מכיוון שמשפחות רבות התפרנסו מביזה ומאיסוף שלל מספינות טרופות. גם היום מצביעים בקי-ווסט על בתיהם של כמה מהמשפחות העשירות ביותר ומסבירים שאלה נהגו לכבות את המגדלור בלילות הסופה הקשים ביותר, ובבוקר שלמחרת צעדו, שמחים וטובי לב על החוף, אוספים את האוצרות. גם אם הסיפורים האלה משוללי יסוד, יש בהם כדי ללמד על האופי של קי-ווסט.

בקי-ווסט חיים אלה שאינם שייכים לזרם המרכזי. המקום נידח, וזה נוח להם ונוח לאחרים. בדיוק משום כך נמשך לכאן התושב המפורסם ביותר של האי, ארנסט המינגוויי, ובדיוק מסיבות אלה המקום נעשה למרכז היפי גדול בשנות השישים, ולאחד ממרכזי הנופש החביבים ביותר על הקהילה ההומו-לסבית בארצות הברית בסוף המאה העשרים (הקהילה חוגגת כאן מדי שנה ביוני בפסטיבל גאווה). קי-ווסט מוכרת היום בזכות שלושה דברים: ארנסט המינגוויי, המסיבות הסוערות והשקיעות האדומות, שזוכות כאן ליחס מועדף כאילו היו קונצרטים חגיגיים. בכל ערב מתגודדים מאות אנשים סביב כיכר מלורי
(Mallory Square) המשקיפה על מפרץ מקסיקו כדי לוודא שהשמש לא שכחה. סיום הטקס מלווה (לפחות בפעמיים שבהן השתתפתי בו) במחיאות כפיים סוערות.

הזקן, הים והתעשייה
מה שהצליחו להפיק כאן מן העובדה שהמינגוויי התגורר בעיר קצת יותר מעשר שנים היא תופעה מרתקת בפני עצמה. בית המינגוויי הוא עדיין אתר התיירות הפופולרי ביותר בעיר. הבית יפה, המרפסות גדולות, ומתחשק לשבת ולקרוא בהן. חדר העבודה של הסופר מעורר קנאה, החתולים בחצר שמנים, הסיפורים ששומעים בסיור המאורגן (כשעה) על הסופר מעניינים, אבל ההרגשה היא של תעשייה שנופחה מעבר לכל פרופורציה.

בית ארנסט המינגוויי
שעות פתיחה: מדי יום 17:00-9:00. הכניסה בתשלום
כתובת: 907 Whitehead Street
טלפון: 1-305-2941136

המינגוויי חי בקי-ווסט עם אשתו השנייה מ-1928 עד 1939. אחרי כן עבר לגור בקובה עם מי שתהיה אשתו השלישית, עיתונאית שבאה לראיין אותו בביתו בקי-ווסט. הוא חזר לכאן רק כתחנת מעבר בדרך מקובה למקומות אחרים. ב-1954 זכה בפרס נובל לספרות על "הזקן והים", יצירה שמעוררת כאן גאווה מיוחדת, וב-1961 התאבד בירייה, עובדה שנוטים להדחיק בקי-ווסט ככל האפשר. גם על האירוניה הטמונה בכך שדווקא המקום הקשוח, האהוב על הסופר המאצ'ו וחובב הציד והדיג, הפך לאחת מבירות ההומוסקסואלים בארצות הברית – לא נוטים להרחיב כאן את הדיבור.

בכל שנה בחודש יולי מתקיימת באי תחרות "כפילי המינגוויי". גברים רחבי גרם ובעלי זקן לבן מגיעים לעיר, שותים כמה קוקטיילים ומנסים להיבחר לתפקיד הנכסף. הם אינם מתבקשים להפגין ידע כלשהו בכתיבה. האירוע הסהרורי הזה, שזוכה לפרסום עצום באמריקה, הוא רק חלק מהתעשייה. הברים בעיר מתחרים ביניהם מי זכה לארח את הסופר על בסיס קבוע יותר.Sloppy Joe's שליד הנמל הקטן, שבו מתקיימת תחרות הכפילים, הוא מועמד כמעט ודאי לניצחון. זהו מקום נעים, בנוי עץ וקרוב למזח שמכוסה כולו בתמונות של הסופר-הדייג- השתיין.

בר Sloppy Joe's
כתובת: 201 Duval Street
טלפון: 1-305-2945717

תחרות הכפילים של המינגוויי
התחרות מתקיימת מדי שנה בסוף השבוע הסמוך ל- 21 ביולי, יום הולדתו של ארנסט המינגוויי. השנה ב- 26-23 ביולי. במהלך השבוע הסמוך ליום ההולדת מתקיימים אירועים רבים נוספים.
מול ביתו של המינגוויי ניצב המגדלור המפורסם של קי-ווסט. במקום יש מוזיאון (The Key West Lighthouse & Keeper's Quarters Museum), והמבקרים בו יכולים לעלות למרפסת התצפית הגבוהה שלו ולהשקיף על הנוף. האזור מישורי, ומרפסת המגדלור מאפשרת תצפית למרחקים.

כתובת: 938 Whitehead Street
טלפון: 1-305-2940012

כמה מוזיאונים מקומיים מציגים את המורשת הפיראטית של המקום במעטפת מתוקה. אחד מהם הוא המוזיאון המוקדש לאוספי השלל מן האוניות הטרופות
(Wreckers Museum), הפועל בבית שהיה שייך פעם לקפטן פרנסיס וולינגטון. הפעילות נקראת כאן "הצלת סחורות מספינות טבועות" וזוכה לתדמית מכובסת, כמעט כשל ארכיאולוגים שחושפים אוצרות עתיקים. גם במוזיאון של Mel Fisher Maritime Heritage Society אפשר לראות פריטים דומים שנשלו מספינות טבועות או נסחפו אל החוף הבעייתי של קי-ווסט. עבור הספנים של אותן ספינות, קי-ווסט באמת היתה סוף הדרך.

כתובת: 322 Duval Street
טלפון: 1-305-2944509/9502

מוזיאון מל פישר
כתובת: 200 Greene Street
טלפון: 1-305-2942633

הפוסט פלורידה: ימי המינגווי בקי ווסט הופיע ראשון במסע אחר

תהלוכות הקרנבל הגדולות בריו מתקיימות באזור ה- Sambodrome שמשתרע לאורך רחוב Avenida Marques de Sapucai, ומסתיים בכיכר Apotheosis. ברחבי המתחם יש שלושה סוגי מקומות ישיבה: מושבים על הקרקע (Cadeiras), מדרגות תצפית (Arquibancadas) ותאי תצפית יוקרתיים (Camarotes או Frisas). הישיבה בתאים מקנה זכות לאוכל ושתייה חופשיים. אזורים 7, 9, 11, 5 ו-3 הם הטובים ביותר (לפי הסדר). מחיר: 1,000-200 דולר.

מידע נוסף: אתר האינטרנט הרישמי של הקרנבל

קרנבל בסלבדור דה בהיה
24-19 בפברואר 2009
בסלוודור, בירתה של באהיה, מתקיים במקביל לקרנבל הגדול של ריו דה ז'ניירו, קרנבל שופע חיים, אך פחות ממוסחר ומיוחצן. הקרנבל, שנמשך שבוע, מתאפיין בסגנון אפרו-ברזילאי עם מסיבות ריקודים על החוף, תהלוכות צבעוניות של משאיות עמוסות ברקדניות, כוכבי זמר באהיאיניים (טריוס אלקטריקוס) ולהקות אפריקאיות שמנגנות מוזיקה לטינית קצבית. אחד האלמנטים המרשימים ביותר בקרנבל הוא מפגן הקבוצות הדתיות, כל אחת בתלבושות אופייניות, ריקודים וסגנונות המאפיינים את שורשיהם.

חגיגות הקרנבל בסלוודור דה באהיה מתקיימות במהלך כל היום והלילה ברחבי העיר.

מידע נוסף: אתר הקרנבל

חגה של ימאנז'ה
2 בפברואר 2009
חגה של ימאנז'ה הוא אחד הפופולריים והחשובים של דת הקנדומבלה בברזיל. זוהי דת אפרו-ברזילאית, שילוב של אמונתם של העבדים האפריקאיים שנחטפו והובאו לברזיל, עם אלמנטים מהדת הנוצרית שכפו עליהם אדוניהם בעולם החדש. תוצאת המפגש הזה היא פנתיאון גדול של אלים ואלות, האחראים על תחומי חיים שונים, בהרמוניה מלאה עם הקדושים של הנצרות הקתולית, דת המדינה בברזיל. בחלקים שונים של ברזיל (ובאמריקה הדרומית כולה) יש ואריאציות שונות על הנושא, אבל פולחן ימאנז'ה נפוץ במיוחד בבהיה.

ימאנז'ה היא אלת הים, ובתרבות שבה רבים מבניה מוצאים את פרנסתם מן הים – ברור שהיא חשובה מאוד. ימאנז'ה היא פטרונית המלחים, אבל גם אהובתם, וזה אומר שלפעמים היא לוקחת אותם אליה, והם לא שבים יותר לחוף.

בחודש פברואר חוגגים לה בפייסטה גדולה, שמנוהלת על ידי כוהנות קנדומבלה – בדרך כלל נשים שחורות, גדולות ועבות בשר בשמלות לבנות צחורות. הן שרות, רוקדות ונכנסות לטראנס, והקהל בעקבותיהן.

חלק מהטקס נערך כמובן על שפת הים, ובו משלחים בסירות דייג מנחות לאלת הים. האלה אוהבת בעיקר פרחים, תמרוקים, מסרקים, בקבוקוני בושם ושאר מתנות נשיות. את המנחות משליכים אל קרקע הים, ואם הן ייפלטו בחזרה אל החוף – סימן שהמנחה לא התקבלה, וצפויה שנה רעה.

מרוץ גרנד פרי בסאו פאולו
18-16 באוקטובר 2009
מסלול המרוצים המפורסם של סאו פאולו, Interlagos Circuit, מארח בכל שנה באוקטובר את הגרנד פרי של ברזיל, מרוץ הסיום של ארועי הפרומולה 1 של אותה שנה. זהו אחד המרוצים המרגשים והצבעוניים ביותר של השנה, כשהיציעים מתכסים בהמוני דגלי ברזיל.

סיפור האהבה של הברזילאים עם מרוצי פורמולה 1 החל עם הקמת ענף הספורט הזה בשנות ה-50. ברזיל ייצרה סדרה של נהגים מדרגה ראשונה, כולל שנים מהנהגים הטובים ביותר אי פעם: נלסון פיקט (Nelson Piquet) ואיירטון סנה (Ayrton Senna).

מסלול המרוצים באינטרלגוס נפתח בתקופה שנחשבת לתור הזהב של ספורט מרוצי המכוניות הברזילאי. בתחילת שנות ה-70 אמרסון פיטיפלדי (Emerson Fitipaldi) זכה בשתי אליפויות עולם ברציפות, והיה הברזילאי הראשון שעשה זאת. ב-1973, אירח המסלול באינטרלגוס את המרוץ הראשון.

פורמולה 1 הוא המרוץ העיקרי והנחשב ביותר של הספורט המוטורי. מאז המרוץ הראשון בשנות ה-50, מושך אליו האירוע את טובי הנהגים המעוניינים לזכות בפרס הכספי הנחשק של המרוץ, וכמובן בתהילה והיוקרה שבאה עם הזכייה בתואר אלוף פורמולה 1. גם הצופים במרוצים זוכים לחוויה מדהימה. מהירות הנסיעה של המכוניות היא כמעט בלתי נתפסת והרעש מהמסלול ממש מחריש אוזניים.

עונת מרוצי פורמולה 1 מתחילה באוסטרליה וממשיכה על פני 4 יבשות ו- 17 מרוצים ומסתיים בגמר הגדול בברזיל. המרוצים העיקריים הם הגרנד פרי במונקו, שמתקיים בכבישי מונטה קרלו, והגרנד פרי האיטלקי שם ניתן לפגוש באוהדים שרופים של פרארי.

למידע נוסף: האתר הרשמי של פורמולה 1

ארגנטינה
ראלי דקר
18-3 בינואר 2009
בראלי דקר משתתפים מדי שנה כ-400 נהגים שמתחרים זה בזה לאורך מסלול מרוצים ארוך ומאתגר. ב-2009 יתקיים ראלי דקר לראשונה בדרום אמריקה, במסלול מעגלי בן 9,000 ק"מ בין בואנוס איירס וואלפראיסו
(Valparaiso) בצ'ילה.
המתחרים, שמגיעים מכל רחבי העולם, נוהגים בשלל סוגי כלי רכב החל מעגלות למיניהן, דרך אופנועים וכלה ברכבי שטח, אך רק כרבע מהם צפויים לסיים את מסלול המרוץ שיעבור בהרים מדבריות וחוות בקור עז ובחום לוהט.
מרוצי ראלי דקר התחילו ב-1977 וההתעניינות בהם גוברת בכל שנה.

למידע נוסף: אתר ראלי דקר

פסטיבל הטנגו של בואנוס איירס
28 בפברואר – 8 במרץ 2009
פסטיבל הטנגו מתקיים בבואנוס איירס, בירת הטנגו, מדי שנה בסוף פברואר ותחילת מרץ. במהלך הפסטיבל מצטרפים רקדני הטנגו הטובים בעולם לרקדנים המקומיים בסדרה של הופעות, קונצרטים, הרצאות שיעורים וסדנאות.

למידע נוסף: אתר פסטיבל הטנגו

פסטיבל בינלאומי לקולנוע עצמאי בבואנוס איירס
25 במרץ עד 5 באפריל 2009
ארגנטינה, כמו מדינות נוספות באמריקה הלטינית, מייצרת קולנוע מצוין. את הצלחתו של הקולנוע הארגנטינאי בקהלים ברחבי העולם אפשר לזקוף לפסטיבל הזה ולאחרים מסוגיו. הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע עצמאי בבואנוס איירס הוא פסטיבל חדש יחסית ומרתק שמקבל ביקורות חיוביות מאוהבי קולנוע ברחבי העולם. בפסטיבל מוצגים סרטי איכות עם דגש על איכותו של הבימוי ובמאים צעירים מציגים את עבודותיהם. הפסטיבל הוא תחרותי ובסופו ניתנים פרסים בקטגוריות שונות. בנוסף להקרנות הסרטים כוללת תוכנית הפסטיבל סדנאות ודיונים.

מידע נוסף: אתר הפסטיבל

פרו
חגיגות יום הקמת לימה
18 בינואר 2009
לימה, בירתה של פרו, הוקמה על ידי פרנסיסקו פיזארו בשנת 1532, כאשר, לפי המסורת, הוא תקע את חרבו במיקומה של הכיכר המרכזית של העיר. בכל שנה ביום השנה למעשה הזה חוגגים תושביה הגאים של לימה בסדרת אירועים דתיים וצבאיים וחגיגות צבעוניות. בבוקר מתקיימת תהלוכה ובצהרי היום מתקיימת מיסה מסורתית בקתדרלה. זרי פרחים מונחים לרגלי פסלו של פיזארו ומופעי מחול מסורתי, בלט ומוזיקה מתקיימים בהמשך היום. את החגיגות נועל מופע זיקוקים מרהיב.

חגיגות הבתולה מקנדלריה בפונו
2 בפברואר 2009
מדי שנה בשניים בפברואר חוגגים ברחבי אמריקה הדרומית את חגה של הבתולה מקנדלריה. החגיגות מתקיימות סימולטנית בפרו, בבוליביה, בצ'ילה, באורוגוואי ונצואלה, אבל מומלצות במיוחד החגיגות סביב אגם טיטיקקה, שחלקו בבוליביה וחלקו בפרו . האירועים מתקיימים בשני מקומות הקרובים זה לזה, קוֹפקבּנה שבבוליביה ופוּנוֹ שבפרו.

הכובשים הספרדים חשבו שאין אתר מתאים יותר מאשר אגם טיטיקקה המקודש לאינדיאנים שחיים לחופיו מדורי דורות) לקיום הקַנְדְלֵמאס – חג הטהרה של מרים הקדושה, שנחגג בעבר בכל רחבי העולם הנוצרי בשניים בפברואר, ארבעים ימים לאחר תאריך לידתו של ישו.

לפסל הבתולה שבמקום מיוחסים כוחות, ומכל קצות המדינה מגיעים אנשים כדי לחגוג, לבקש נסים ורחמים. הפסל מוצא לתהלוכה, ומולו המונים כורעים ברך וזורקים סוכריות ופרחים לעברו. המאושרים מצליחים גם לנגוע בה או להעביר לידה את הילדים, במיוחד את התינוקות. יותר משישים להקות מתחרות זו בזו ומבצעות ריקודים קדומים, שרק חגיגה זו משמרת אותם. הרקדנים ממחיזים את מלחמת האור בחושך והשטן באלה הקדמונית.

מידע נוסף: אתר תיירות בפונו, אתר העיר קופקבנה

חג הפולחן אינטי ריימי (פסטיבל השמש)– קוסקו
24-21 ביוני 2009
השמש, מקור האור, החום והחיים של כל יושבי כדור הארץ, נחשבת אצל בני האינקה לכוח הנעלה ביותר ביקום. בני תרבות מסתורית זו מאמינים כי הם בניה של השמש, הנחשבת לאחת מהאלים הראשיים, ופירוש השם אינקה הוא בני השמש, בני האור.
באתרי האינקה החשובים בפרו ישנן אבנים מיוחדות שמטרתן לקבוע מתי חלים היום הארוך, היום הקצר וימי השוויון בשנה. בימים אלו מתגלית תופעה מרהיבה בעקבות פגיעתן של קרני השמש, תופעה הנותנת אור על החשיבות הרבה של פולחן השמש לבני האינקה.
חוקרים גילו כי קוסקו (Cuzco), עיר הבירה של שבט האינקה בהרי האנדים, נבנתה בדמות פומה שראשה הוא מקדש סקסאיהוומאן (Sachsayhuaman). ביום הקצר בשנה, ה-21 ביוני, פוגעות קרני השמש בדיוק רב בראש הפומה (במקדש) ואחר כך בהדרגה מאירות את כל גופה של הפומה (העיר קוסקו.(
בשאר אתרי האינקה מתרחשות תופעות דומות: במקדש קנקו (Quenqo) נוצר צל מושלם הנראה כמו פנים של פומה; במקדש בצ'וקיטו (Chucuito) חודרות קרני השמש דרך שער המקדש ופוגעות בדיוק רב בפינה שממול; ליד הכפר קופאקבנה (Copacabana) ישנה אבן קדושה ולידה סלע עם חור קטן דרכו חודרת קרן שמש ופוגעת באבן הקדושה; ליד הכפר אויינטטמבו
(Ollantatambo) ישנן טרסות היוצרות צורת פרמידה, ב-21 ביוני קרני השמש פוגעות בדיוק בקודקוד הפרמידה.
שלושה ימים מאוחר יותר, ב-24 ביוני, מתקיים האינטי ריימי – פסטיבל פולחן השמש המסורתי וחג לאומי בפרו. זה הזמן לשתות הרבה אלכוהול, לאכול מטעמים מדוכני האוכל הפזורים ולרקוד למוזיקה הקצבית שמתנגנת ברקע.
הפסטיבל מתחיל בהכרזה חגיגית של קיסר האינקה במקדש השמש של קוריקנצ'ה ומשם יוצאת תהלוכה לכיוון הכיכר המרכזית, בה נערך טקס קצר. התהלוכה ממשיכה לכיוון אתר העתיקות סקסאיהוומאן, בו עומדים תושבי העיר משעות הבוקר בגלימות אדומות ודגלים בכל צבעי הקשת המסמלים את ממלכת האינקה. כולם מחכים לטקס המרכזי ולפתיחת חגיגות השמש הסוערות.

בזמן שלטונה של אימפריית האינקה נחגג הפסטיבל לפחות תשעה ימים וכלל הקרבת קורבנות לאל השמש, פולחן שתייה וריקודים. מושלים, אנשי צבא וצמיתים מכל רחבי האימפריה נאספו בבירת האינקה כדי להשתתף בטקס הפולחני החשוב.
עם הכיבוש הספרדי לפני כ-500 שנה, הפסיקו בני האינקה לחגוג את חג הפולחן, אך ב-1944 זכה הפסטיבל לחיים חדשים.

כדי לראות את פגיעת קרני השמש המופלאה יש להגיע אל אתרי האינקה ב-21 ביוני. פסטיבל אינטי ריימי מתקיים ב-24 ביוני. התיירים שבאים לצפות בטקס המרכזי של הפסטיבל, יושבים על רמפות שנבנות מסביב לאתר ומחויבים בדמי כניסה.

לשכת התיירות הפרואנית:
כתובת: Mantas 188, Cusco.
טלפון: 51-84263176

בוליביה
פסטיבל השטן באורורו
פברואר 2009
פסטיבל השטן (La Diablada) בעיר אורורו (Oruro) הוא קרנבל אותנטי ואפל יותר מאחיו הברזילאי, וכיאה לעיירת כורים המבלים חלק ניכר משעותיהם מתחת לאדמה, קרוב יותר לעולם השאול. הקרנבל הוא שילוב של מסורות אירופאיות עם פולחנים אינדיאנים עתיקים, ונועד להבטיח את שלום הכורים מפני השטן במעמקי האדמה. הוא נחוג בשלושה ימים רועשים ושמחים, המלאים במוזיקה, ריקודים ותחפושות מופלאות של בני השטן, מכשפות, רופאי אליל, חיות, מפלצות ושדים. הצבעוניות המרהיבה מגיעה לסיומה במלחמת מים גדולה וסוערת. בעוד התפריט המוזיקלי בריו מתמלא אט אט בלהיטי דאנס מודרניים, הקרנבל הבוליביאני מציע את הדבר האמיתי ושומר על אופיו העממי המיוחד שנה אחר שנה.
עיירת הכורים אורורו מצויה כמאתיים קילומטר דרומית ללה-פאס. בעיר יש מלונות ופנסיונים זולים. לקראת ביקור בתאריכי הפסטיבל רצוי להזמין מקום לינה מראש.

צ'ילה
פסטיבל תיאטרון בינלאומי בסנטיאגו
ינואר 2009
מדי שנה בינואר מתקיים בסנטיאגו פסטיבל התיאטרון הבינלאומי. כ-150 אלף איש, תושבי העיר ותיירים נהנים במהלך החודש ממופעי תיאטרון ממוסד, תיאטרון ניסיוני, פרינג' ותיאטרון רחוב שמתקיימים ברחבי העיר. גולת הכותרת של הפסטיבל היא הצגות אורחות מכ-30 מדינות ברחבי העולם. כדי לאפשר לקהל ליהנות ממופעי התיאטרון, מתקיימות במהלך הפסטיבל הצגות ללא תשלום.

החגיגה של קוואזימודו, סנטיאגו
19 באפריל 2009
תקופת הסמנה סנטה היא בעלת חשיבות בכל רחבי אמריקה הלטינית. בשבוע שבין יום ראשון של הדקלים ויום ראשון של הפסחא מתקיימים טקסים ותהלוכות, לכל יום הטקסים המיוחדים לו. בצ'ילה נמשכות החגיגות גם בשבוע שאחרי הפסחא ומגיעות לשיא בחגיגה של קואזימודו שמתקיימת ביום ראשון שאחרי הפסחא. שורשי החגיגה בזמנים בהם הסתובבו הכמרים בין חברי הקהילה שלהם מלווים בשומרי ראש. החגיגה שנקראת Correr a Cristo מתקיימת ברחובות סנטיאגו במשך יום שלם. היום נפתח במיסה חגיגית נושאים את כומר הקהילה במרכבה מקושטת בתהלוכה כשהוא מלווה באבירים רכובים על סוסים לבושים בתלבושות ססגוניות, אופניים, עגלות וקהל משולהב לבוש לבן שמלווה את התהלוכה בקריאות "יחי ישו המלך". התהלוכה עוברת ברחובות העיר ומשתתפיה עוצרים רק כדי לאכול ולשתות.

מידע נוסף: אתר תיירות של צ'ילה

ונצואלה
קרנבל באל קלאו (El Callao)
פברואר 2009
חגיגות הקרנבל הפרועות ביותר של ונצואלה מתקיימות בעיר אל קלאו שבמזרח המדינה. אל קלאו היתה כור היתוך מאז הקמתה ב-1853. הרפתקנים מחפשי זהב הגיעו אל העיר מאנגליה, אמריקה, צרפת והאיים הקריביים. את השחרור מהעבודה הקשה במכרות הזהב מצאו אנשי העיר בחגיגות הקרנבל שאפשרו להם לחגוג עד אבדן חושים. גם העבדים השחורים בעיר ניצלו את תקופת הקרנבל להתפרק ולהשתחרר בתקופה היחידה בשנה שאפשרה להם להתנהג כשווים לשאר האוכלוסייה. אוכלוסיית השחורים בעיר אימצו לעצמם את הנוהג להתחפש בתקופת הקרנבל למלכות, מלכים ואנשי חצר לבושים בתחפושות ססגוניות שיובאו מטרינידד השכנה.
מטרינידד הגיעה גם הקליפסו, המוזיקה שמלווה את הקרנבל, שלצליליה נערכות תהלוכות וריקודים. משתתפי הקרנבל משתמשים בשלל מסכות ותחפושות, בחלקן ניכרת השפעה מודרנית והיום ניתן למצוא בקרנבל גם את סופרמן, זורו ושלגייה.
בין הרקדנים בולטות ה- Madamas שלובשות תלבושות נשים מגוואדלופה ומרטיניק שניכרת בהן השפעה אפריקנית. בין הרוקדים אפשר למצוא גם שטנים עם מסכות מפחידות ותלבושות באדום ושחור.

דרום אמריקה – למידע נוסף>>

הפוסט דרום אמריקה – החגיגות הגדולות הופיע ראשון במסע אחר