3.5 ק"מ, 5 גלישות סנפלינג במפלים בגבהים שונים.

נדרש ציוד מיוחד ומדריך סנפלינג!
התחלה וסיום של המסלול – חניון נחל רחף, בצמוד לכביש 90  מעט דרומית למצדה, צפונית לאזור המלונות של ים המלח.

נחל רחף התמלא השנה מאוחר ואנחנו שמחנו להנות ממנו!
רחף עליון יבש מלבד הבריכות האחרונות שלו שהן מדהימות.

בדרך לקניון. יש למה לצפות

המסלול:

מתחילים את היום מוקדם בעלייה בסימון ירוק שמתחיל מחניון הלילה של נחל רחף (קרוב לכביש, נוח להגיע עם הרכב).
עולים עד לפיצול שבילים כחול.
לנחל התחתון יש לפנות ימינה עם הסימון הכחול ולרדת לכיוון הקניון.
לנחל העליון יש להמשיך בסימון הירוק למעלה.
ניתן להגיע לגב רחף (הגב האחרון של המסלול העליון) ולטבול בו לפני תחילת המסלול התחתון.
לאחר התרחרדנות בשמש וטבילה בגבים יצאנו לדרך.

הדרך מתחילה במפלים קצרים יחסית באורכים של 3-8 מטרים כל אחד,
בין לבין שחייה בגבים ירידה בעזרת חבלים ויתדות, והמתנה בין המפלים השונים במקרה ויש קבוצות נוספות.
לאחר מכן ישנם עוד שלושה מפלים בגובה 15, 20, ו-40 מטרים.
(כמובן – גובה המפלים מעל המים תלוי בגובה המים בגבים).

השתכשכות באחד הגבים, איזה כיף

מרגע הגעה לתחילת מסלול רחף תחתון רוב המסלול הוא גלישה בסנפלינג לתוך הגבים ושחיה בהם.
כמעט ואין הליכה בתוך הנחל. הקניון עמוק והנוף מדהים, הקירות גבוהים ולכל מפל יש את היופי והקסם שלו.

הגבים נקיים ועמוקים וטמפרטורת המים קרירה אך נעימה לחלוטין.
בסיום המפל האחרון יש לטפס בשביל השחור לכיוון חניון הלילה.
השביל השחור מתחבר לשביל הירוק בו עלינו בתחילת היום,
יש לפנות שמאלה בשביל הירוק ולהמשיך לטפס עוד קצת.
לאחר שהנוף לים המלח יפתח ותסתדירו את הנשימה, תוכלו לראות את חניון הלילה ואת סוף המסלול.

לאורך הנחל ילוו אתכם הטריסטרמיות, ציפורים שחורות קטנות שבמבט ראשון נראות תמימות אך אין בהן כמעט פחד מבני אדם. שמרו על האוכל שלכם בקנאות, הן אוהבת לחטוף אותו ישר מהידיים. במקרה שלנו זה היה ביס מהאבטיח השווה שסחבנו לאורך המסלול והעוגיה האחרונה בחפיסה.

* אנחנו הגענו לקראת השקיעה בערב שלפני הטיול, ניתן להדליק מדורה בחניון.
– זהירות! בחניון מפוזרים מסמרים רבים שעלולים לגרום לפנצ'רים (גם לנו זה קרה).
– לא כדאי להשאיר דברי ערך ברכבים יש פריצות לפעמים.
– השאירו נקי! יש פח זבל ענק בכניסה לחניון שמרו על המכסה שלו סגור.

המפל האחרון במסלול

ציוד ודברים חשובים:

• ידע בשחייה – חובה.
• הצטיידות בלפחות 3 ליטר מים לאדם.
• ערכת עזרה ראשונה, כובע, קרם הגנה, רצוי נעליים סגורות.
• שקיות אטומות למים לדברים חשובים – חובה. אין אפשרות לא להירטב.
• לא לבעלי פחד גבהים.
• שקית זבל, נא לא להשאיר בשטח זבל, רצוי לאסוף זבל שנסחף לאחרים.
• אין לטייל בעת סכנת שטפונות.
• רצוי לא להגיע עם טבעות ותכשיטים יקרי ערך.

מפת נחל רחף תחתון. באדיבות עמוד ענן והמרכז למיפוי ישראל

הפוסט נחל רחף תחתון – טיול סנפלינג הופיע ראשון במסע אחר

המדריך לתרמילאי בדרום אמריקה
המדריך המלא לאקוודור

אומגה מעל באניוס

באניוס ממוקמת פחות או יותר במרכז אקוודור, ובדרך כלל מגיעים אליה מקיטו בחמש שעות נסיעה או מגוואקיל / קוונקה. בעיירה יש הוסטל בשם Transilvania שאותו מנהל בחור בשם איתי, זהו הוסטל נחמד מאוד עם מטבח מאובזר, WiFi טוב, שולחן סנוקר, פינות ישיבה ועוד.

דרך המפלים

האטרקצייה המפורסמת ביותר בבאניוס היא דרך העוברת בחמישה מפלים, ו-Pailón del diablo הוא המרשים ביותר. את הדרך נהוג לעשות באופניים בהלוך ובטרמפ עם משאית בחזור (בעלות של שני דולרים). מחירי השכרת האופניים נעים בסביבות חמישה עד שמונה דולרים ליום, שווה לבדוק לפני שיוצאים לדרך שהבלמים עובדים ושהאופניים תקינים.

רוב הדרך היא בירידה, כך שהנסיעה לא קשה. יוצאים מהעיר לכביש הראשי ונוסעים לכיוון מזרח. הדרך מסומנת בשילוט לכל מפל, את הראשון קל לפספס, אז תהיו חדים בהתחלה, תהיה לכם פנייה ימינה עם שלט פרסום גדול שכתוב בקטן Waterfall del Silencio, קחו ימינה עד שתגיעו לבקתה של זקן שירצה דולר אחד. שם יש שני מפלים (הליכה של חמש דקות לכל אחד), לאחר מכן תחזרו לכביש הראשי ותמשיכו לנסוע, את שאר המפלים אי אפשר לפספס והם מסומנים היטב.

כניסה למפל Pailón del diablo עולה שני דולרים. יש שתי כניסות, הרחוקה יותר מובילה לשביל שהולך ממש מתחת למפל, העצמה של המפל הזה מטורפת, שווה! שימו לב שנרטבים שם. הכניסה הקרובה יותר מובילה לתצפית שנמצאת על גשר מעל המפל.

דרך המפלים

בדרך המפלים

טיפים:
• צאו מוקדם יחסית, העצירה בכל מפל לוקחת קצת זמן.
• אם זה יום שמשי (או לא) תביאו בגדים שאין לכם בעיה להרטיב, ההליכה ליד המפל סוערת.

תצפית la casa de arbol

שווה לחכות ליום שמשי! זו ההמלצה הכי טובה שכדאי לכם להקשיב לה. רוב הזמן בנקודה הזו יש עננים וגם בזה יש משהו מגניב, אך הנוף מדהים כשהשמיים צלולים. המקום נמצא על הגבעה הדרומית לעיר, ואפשר להגיע אליו ברגל או באוטובוס ציבורי שיוצא שלוש פעמים ביום, בשעות 16:00,14:00,11:00. בעיקרון יש אוטובוסים חזרה אל העיר, אנחנו תפסנו טרמפ ויש גם דרכים היורדות ברגל דרך ההר (שווה להיעזר במאפס מי).

המקום עצמו מקסים: רחבת דשא מסודרת עם נדנדות מגניבות, נוף מרשים ויש ותצפית מטורפת על הר הגעש Tungurahua. כניסה: 2 דולרים.

גן החיות Ecozoológico San Martín

אטרקציה נחמדה אם רק הגעתם לבאניוס או שאתם רוצים למלא זמן מת. תופתעו לגלות שזוהי יותר מסתם פינת חי, יש כאן אריה, נמרים, נחשים, טפירים, קופים, יגוארים, דגים והמון סוגי ציפורים. יש לציין שהכלובים קטנים ולחיות אין יותר מידי חופש מחייה. הפארק מחולק לשני חצאים, ויש לשלם על כל חצי בנפרד, בסך הכל זה עולה 6 דולרים. בכדי להגיע, תמצאו נהג מונית בעיר ותבקשו ממנו לקחת אתכם לגן החיות – 10 דקות נסיעה.

אטרקציות נוספות בבאניוס

רפטינג: המחיר לראפטינג הוא בין 25-15 דולר, רמת הנהר היא 3, הרפטינג לא אתגרי במיוחד אבל החוויה כיפית.
וגם: סנפלינג מפלים, טרזן, אומגות למיניהן , בנג'י מגשר, קאייקים, יציאה לטיול יום בג'ונגלים, טיפוס על הר Tungurahua, טיול יום / טרק בהר el altar ועוד.

רפטינג ליד באניוס

לגונה קילוטואה

לגונה קילוטואה (Laguna Quilotoa), שנמצאת בתוך קלדרה (לוע מפורק של הר געש), ממוקמת בין באניוס לקיטו. יש סיורים מאורגנים משני המקומות האלו, ואפשר ואף מומלץ להגיע עצמאית. הדרך הנפוצה ביותר לראות את הלגונה היא טיול יום לתצפית על הלגונה וירידה אל שפת הלגונה. ניתן לצאת גם לטרק של שלושה-ארבעה ימים, המקיף את ההר ועובר בכפרים מקומיים.

הלגונה המפורסמת קילוטואה נמצאת בתוך קלדרה

בכדי להגיע אל הלגונה באופן עצמאי עליכם להגיע לעיר לטקונגה (Latacunga, ממנה אפשר גם לצאת לטיפוסי ההרים הקוטופאקסי וצ'ימבורזו). הוסטל מומלץ בלטקונגה הוא Hostal Tiana, הנמצא במרחק של בלוק מהכיכר המרכזית, יש מטבח, WiFi טוב, ארוחת בוקר ואווירה טובה.

מהטרמינל הראשי של לטקונגה יוצאים אוטובוסים בערך פעם בשעתיים אל התצפית על הלגונה. אנחנו הגענו לטרמינל בשעה שאין בה אוטובוס ותפסנו אחד אחר לכפר שמתחת ללגונה, הנקרא Zumbahua, משם יש טנדרים שלוקחים למעלה (מבחינת המחיר, שתי דרכי ההגעה שוות).

כשמגיעים לנקודת תצפית הראשונה הנוף כבר מרשים מאוד. יש שתי אופציות לטיול יום: הראשונה, פשוט לרדת בשביל מסודר ממש אל הלגונה; השנייה להקיף את הלגונה בצידי הלוע, מסלול זה אמור לקחת שש עד שמונה שעות הליכה.
ללטקונגה חוזרים באותה דרך כמו בהלוך, יש אוטובוס מהכפר למטה כל חצי שעה.

הוסטל secrat garden: מקום הנמצא ממש בטבע, כשעתיים נסיעה מקיטו / לוטקונגה. אל ההוסטל אפשר להגיע ליום אחד, אך מומלץ להישאר שניים או שלושה לילות כדי לחוות את המקום ולצאת לטיולים. ההוסטל מוציא טיולים למפלים באזור, הרי געש וכמובן ההר קוטופקסי. יש ליצור קשר עם המקום מראש.

באזור באניוס/לטקונגה/קיטו תוכלו לצאת ללא מעט טיפוסי הרים, כמו Cotopaxi, Chimborazo, Carihuairazo, Cayambe.

מפת לגונה קילוטואה:

הפוסט באניוס וקילוטואה, אקוודור – המדריך לתרמילאי הופיע ראשון במסע אחר

כמובן שבנוסף יש בעיירה עוד מלונות, הוסטלים, דירות להשכרה,מסעדות, שווקים וכו'.

המדריך לתרמילאי בדרום אמריקה
לימה, נאסקה, הואקצ'ינה – המדריך לתרמילאי
קוסקו – המדריך לתרמילאי
ארקיפה וקניון קולקה – המדריך לתרמילאי
הואנקאיה, פרו – המדריך לתרמילאי
סלקנטאי ואזנגטה, טרקים באיזור קוסקו

יש שוק פירות וירקות (בשרים בבוקר) יחסית גדול שנמצא ברחוב los incas, כך שאם אתם רוצים לבשל, זה המקום לעשות בו קניות.

צבי ים ליד מנקורה

בחודשים המתאימים מומלץ מאוד לצאת לשייט לווייתנים, אנחנו היינו בחודש אוגוסט, במהלך הסיור שטנו כ-20 דק' ליד שני לווייתנים! היה סיור מעולה, במהלכו רואים בנוסף אריות ים ובסוף שוחים עם צבי ים ענקיים

כמובן שצריך מזל, ויש סיכוי לא לראות לווייתנים.

שקנאים, מנקורה

לווייתנים, מנקורה

הסיור עלה לנו 100 סול לאדם, יוצאים בסביבות 6:30 בבוקר וחוזרים ב 13:00.

הוסטל לוקי במנקורה מושך אליו את מרבית המטיילים

המלצות אוכל

• בהוסטל לוקי יש מסעדה עם מחירים נוחים ואוכל מכל הסוגים.
• מסעדה איטלקית momiferos – נמצאת ברחוב הראשי, ממש כמה מבנים מהלוקי, זולה יחסית לשאר המסעדות, פיצה פסטה ולזניה.
• סושי tokyo ו-yuka – לא יצא לנו לאכול שם אבל שמענו שטוב, מחירים סבירים.
• המבורגר – אם יוצאים מהלוקי ומתחילים ללכת ימינה יש כמה המבורגרים משני צידי הכביש, זולים וגם יקרים.
• אסייתי buda – יחסית יקר, מנות גדולות.

שייט ליד מנקורה

הגעה

בכדי להגיע למנקורה ישנן כמה אופציות:

1. אם אתם מגיעים מהצפון יש אוטובוסים ישירים למנקורה מערי אקוודור.
2. אם אתם באים מהוארז עליכם לתפוס לעיר טרוחיו (הרחבה בהמשך) ומשם לנסוע למנקורה.
3. מלימה יש אוטובוס ישיר הנוסע למנקורה ולוקח 19 שעות בערך.

טרוחיו

אם אתם נוסעים בין הערים מנקורה – הוארז או להפך, תהיו חייבים לעצור בטרוחיו, העיר השלישית בגודלה בפרו אחרי לימה וארקיפה. העיר נמצאת על קו החוף, ויש קניון גדול מאוד בשם Mall Plaza Trujillo שכיף להעביר שם את הזמן עד האוטובוס הבא.
טרוחיו מוקפת באתרים עתיקים פרה-קולומביאנים ובעיקר כאלה שקמו לפני תרבות האינקה, וזהו מוקד העניין בעיר.

צ'אן צ'אן – אתר ארכיאולוגי בקרבת טרוחיו, שבו הייתה בירת ממלכת צ'ימו ששלטה באזור שהוא כיום חופה הצפוני של פרו.

העיר הוקמה בשנת 850 ובנייתה נמשכה עד לכיבושה של הממלכה בידי בני האינקה ב-1470. העיר נחשבת לעיר הפרה-קולומביאנית הגדולה ביותר בדרום אמריקה.

כניסה לאתר תעלה 10 סול (5 סול לסטודנטים), התשלום כולל כניסה למוזיאון ועוד שני אתרים, האתר נמצא ממש על יד הקניון המוזכר למעלה, יש לתפוס אוטובוס של 10 דק' מהקניון אל האתר.

ניתן להשכיר בכניסה לאתר מונית שתעשה אתכם סיבוב בעוד אתרים בעיר.

הפוסט מנקורה, טרוחיו, צפון פרו – המדריך לתרמילאי הופיע ראשון במסע אחר

השווקים Mercado 10 de Agosto ו-Mercado 9 de Octubre גדולים מאוד ותוכלו למצוא שם בשר, פירות, ירקות ועוד. בשוק Mercado de Artesanías Rotary ובשוק Centro de Compras 9 de Octubre תוכלו למצוא פרטי אומנות, נעליים ובגדים.

עוד מידע על אקוודור

הקתדרלה העתיקה בקואנקה

המלצות אוכל:

העיר מציעה לא מעט מסעדות מודרניות, פיצריות, מאפיות ובתי קפה.

• מסעדת Fabiano's Pizzeria – מקום עם פיצות מעולות ומיוחדות, אכלנו פיצה עם אבוקדו והיה טעים ממש!
• יש גם פסטות ועוד אוכל איטלקי.
• מסעדת  Don Colon – מקום חביב הנמצא צמוד לכיכר המרכזית, אכלנו ארוחת ערב בחמישה עד שבעה דולרים – הארוחה כוללת לחם שום, מנה ראשונה ומנה עיקרית, במקום יש בשרים, דגים ועוד.
• גלידריית Tutto Fredo – נמצאת על הכיכר המרכזית, המקום מגיש כל דבר מתוק שתוכלו לחשוב עליו, בנוסף יש לחמים טעימים מאוד, יוגורט ועוד. מקום כיפי למשהו מתוק או ארוחת בוקר, שימו לב, משעות הצהריים המקום נהיה עמוס מאוד.

למי שחסר קצת מתוק…

הוסטלים:

• הוסטל Check Inn Bed and Breakfast – הוסטל גדול עם 3 קומות, חדר זוגי בלי שרותים מקלחת פרטיים עולה 9 דולר לאדם, כולל ארוחת בוקר, בעליית הגג יש חדר טלוויזיה, חדר ספות, גג עם כיסאות ותצפית יפה על העיר, בנוסף יש מטבח מאובזר.
  המים החמים לא תמיד חמים וה- wi fi לא מאוד חזק בחדרים, אבל הוסטל מעולה ונמצא שני בלוקים מהמרכז.
• הוסטל Mallki Hostel – מקום המלא בביקורות טובות, נראה שקט ונחמד עם אווירה טובה, במקום יש מטבח, פינת ישיבה בחוץ, wi fi ועוד.
  החיסרון שהוא נמצא 15 דק' הליכה ממרכז העיר.
• הוסטל Bauhouse Hostel – נמצא ממש על הפלאזה המרכזית.

בעיר קואנקה

פארק לאומי קאחס:

פארק עצום, אשר בשטחו נמצאות יותר מ-270 לגונות. בפארק יש מסלולי הליכה קצרים של חצי יום, יום שלם וגם מסלולים של שלושה עד שישה ימים. טיילנו יום אחד בפארק – סיפור דרך בהמשך. בכניסה לפארק יש תחנת מידע, ויש שם מפה גדולה תלויה על הקיר שתוכלו לצלם.

איך מגיעים לפארק? בטרמינל הראשי של קואנקה (Terminal Terrestre) יש עמדה בקצה הטרמינל עם כיתוב cajas, בעיקרון יש אוטובוס שיוצא כל שעה לפארק, כרטיס עולה שני דולרים. בנוסף, כל אוטובוס שנוסע לגוואייקיל עובר בדרך בתחנת הכניסה לפארק. כדי לחזור לקואנקה צריך לתפוס כל אוטובוס שעובר בכביש לכיוון העיר.

מזג אוויר: הפארק מעונן ואפרורי ברוב ימות השנה, קחו אתכם בגדים חמים ומעילי גשם.

סיפור דרך

מסלול 2 ירוק + 1 אדום:

יצאנו על הבוקר מקואנקה והגענו סביב השעה 9:30 לנקודת ההתחלה. בכניסה לפארק המליצו לנו לעשות את מסלול 2 ואז להתחבר ל-1. כמובן שאפשר לעשות את מסלול 1 ומסלול 2 בנפרד.

בכדי להתחיל את מסלול 2 הלכנו על הכביש (למעלה) כ-20 דקות עד שהגענו לשלט קטן שהראה כניסה לשביל, משם השביל מתחיל לעלות עד לנקודה הכי גבוהה במסלול, ממנה יש תצפית על הלגונה הגדולה  Toreadora, עד לנקודה זו לקח לנו שעתיים הליכה. משם השביל יורד בירידה חדה עד לחיבור עם מסלול 1 (צבע אדום).

משם השביל עולה ויורד, עובר ליד לגונות ובשלב מסוים נכנסים לחלק קטן של יער עצים מרשים. ממש לקראת סוף המסלול יהיה פיצול ימינה ושמאלה, בעיקרון שניהם מגיעים לכביש הראשי, השמאלי יביא אתכם למקום יותר נמוך בכביש, אחרי כל העיקולים (סיכוי יותר טוב שאוטובוס יעצור שם).

המסלול בדרגת קל עד בינוני,  והוא אורך פחות או יותר 5 שעות.

כל המסלולים בפארק מסומנים טוב מאוד, כך שאין סיכוי ללכת לאיבוד. שימו לב שהפארק בגובה 4,000 מ'.

פארק קאחס. בפארק מעל 270 לגונות

מפת קואנקה ופארק קאחס:

הפוסט קואנקה, אקוודור – המדריך לתרמילאי הופיע ראשון במסע אחר

המדריך לתרמילאי בדרום אמריקה
לימה, נאסקה, הואקצ'ינה – המדריך לתרמילאי
קוסקו – המדריך לתרמילאי
ארקיפה וקניון קולקה – המדריך לתרמילאי
הואנקאיה, פרו – המדריך לתרמילאי
סלקנטאי ואזנגטה, טרקים באיזור קוסקו

המלצות אוכל

• המבורגר Mancawy – המבורגר מעולה וזול הנמצא ברחוב jiron amadeo figueroa ופתוח רק מהשעה 16:00 עד 23:00, במקום יש מבחר המבורגרים טעימים, פיצות וסנדוויצ'ים למיניהם, ממליצים מאוד!
• מסעדה איטלקית Mi Comedia – מקום המציע רק אוכל איטלקי, פסטות, לזניות, פיצות מעולות וקינוחים.
  חשוב להגיד שהמנות עולות מינימום 25 סול, יחסית יקר אך שווה את המחיר, בעלת המקום מאוד אוהבת ישראלים, מומלץ! פתוח מהשעה 17:00.
• מסעדה איטלקית Mankca –  עוד מסעדה איטלקית טובה, פסטות טעימות המוגשות עם בשרים, את הפיצות אפשר להזמין רק מהשעה 17:00.
• קרפים Creperie Patrick – מסעדה המציעה אוכל טוב מכל מגוון הסוגים, המקום מתמחה בקרפים טעימים, יחסית יקר, פתוח מהשעה 16:00.
• מסעדת El fogon – מסעדה שתוכלו למצוא בה סטייקים, שניצל,ועוד דברים טובים, מחירים סבירים, באמצע היום יש מבצע צהריים.
• פיצרייה Luigi's Pizza – מקום נחמד המציע מגוון רחב של פיצות טעימות, נמצא ברחוב Calle Andres Avelino Caceres.
• מסעדת סטייקים trivio – מקום המציע מנות בשר גדולות וטובות, מחירים יחסית גבוהים, נמצא בלוק אחד מהכיכר המרכזית.

המלצות הוסטלים

• מג'יק האוס – הוסטל כיפי עם אווירה טובה המנוהל על ידי לנה, ישראלית שחייה בפרו כבר כמה שנים.
  לנה תעזור לכם בכל מה שתצטרכו, טיולי יום, מקומות לאכול, מידע על טרקים, הסעות לכל מיני מקומות, מידי פעם גם טיולים מיוחדים שהיא מוציאה. בהוסטל יש מטבח, חצר, וואי-פאי טוב.
  דומה לשאר המחירים בווארז ואפילו קצת יותר זול.
• סאנטיאגו הוסטל המנוהל על ידי פפה ומשפחתו, לפפה יש גם סוכנות טיולים מומלצת, בהוסטל יש חדרים מרווחים, מחירים טובים, וואיפאי, מים חמים וארוחת בוקר.
• ביג מאונטיין – הוסטל עם מיקום מעולה, שני בלוקים מהשוק ומהכיכר המרכזית, בהוסטל יש מטבח, גג נחמד לשבת בו, חדרים זוגיים ומרווחים, רוב גדול של ישראלים בהוסטל זה.
• אנדס קאמפ – הוסטל נחמד הנמצא כ-10 דק' הליכה ממרכז העיר, במקום יש מטבח גדול, חדר מזרונים קטן לנוח בו, וואיפאי ועוד.
  אם בא לכם קצת אווירה אירופאית זה המקום.
• הוסטל Alpes Huaraz – הוסטל הנמצא במעלה הגבעה, נקי, מטופח, אירופאי, וואיפאי לא מאוד טוב, יחסית יקר לשאר ההוסטלים.

טרקים וטיולי יום

במרחק נסיעה מהוארז יש שני רכסי הרים שבהם נמצאים כמעט כל הטרקים והלגונות – cordillera blanca ו-cordillera huayhuash.

באזור יש טיולי יום, טרקים שנמשכים 2-3 ימים ועד טרקים הנמשכים 15 יום.

טיפ חשוב על הפארק הלאומי הואסקראן – Huascarán – הכניסה לרוב הטרקים והלגונות עולה בתשלום, אם אתם יודעים שתהיה לכם תקופה ארוכה בהוארז, שווה לעשות כרטיסייה.

המחירים:

כניסה חד פעמית – 30 סול.

כניסה ל 2-3 ימים – 60 סול.

כרטיסייה ל 30 יום – 150 סול.

נסמן בכוכבית* את הטיולים הנמצאים בפארק הואסקראן, עשו חישוב אם משתלם לכם.

נפרט סיפורי דרך על טיולי היום והטרקים שהיכרנו:

טיולי יום

קרחון פסטורורי*- קרחון יפה הנמצא 3 שעות נסיעה מהוארז, יוצאים סביב 9:00 בבוקר וחוזרים אחר הצהריים.

הקרחון הוא טיול יום שנותן הזדמנות טובה להתרגל לגובה, אך קחו בחשבון שהגובה של המקום הוא 5100 מטר.

ההליכה מחניון האוטובוסים היא 2 ק"מ ולוקחת כ-45 דק' בערך.

הקרחון מרשים והאזור יפה מאוד, אך אם אתם באים מפטגוניה ומשאר הטרקים בבוליביה ופרו כנראה שפחות תתלהבו.

עלות: הסעה 30 סול + כניסה 30 סול.

לגונה 69*– הלגונה המפורסמת ביותר בהוארז, נמצאת כ 3 שעות נסיעה מהעיר, טיול יום ששווה לעשות אחרי שמאוקלמים לגובה, בכדי להגיע ללגונה יש הליכה של כ 7.5 קילומטר לכיוון, רוב ההליכה בהלוך היא בעליה.

בנסיעה ללגונה 69 עוצרים בלגונה Laguna Llanganuco שלא פחות מרשימה.

עלות: הסעה 30 סול + כניסה 30 סול.

בטרק לגונה 69

לגונה 69

לגונה צ'ורופ* – לגונה קצת פחות מוכרת אך בין היפות בהוארז!

ללגונה זו לא הרבה סוכנויות מוציאות ושווה להגיע עצמאית.

זהו טיול יום ששווה לעשות אחרי התאקלמות קצרה, המסלול לא ארוך אך מעט קשה.

בכדי להגיע יש לקחת קולקטיבו מרחוב agustin gamarra פינת antonio raymondi. (אפשר להיעזר במאפס מי ולחפש כיתוב כזה: "Bus to Llupa")

הקולקטיבו מגיע ישירות לתחילת המסלול והוא יוצא בשעה 7:00 בבוקר.

הקולקטיבו מחכה באותו מקום עד השעה 14:00-15:00 (תשאלו את הנהג) וחוזר ישירות להוארז, (יש מספיק זמן בלגונה, הנסיעה אורכת כשעה).

המסלול אורך כשעתיים בדרך הלוך, הרוב בעלייה כשבסוף יש חלק כיפי ומאתגר עם חבלים וסולמות.

בדרך חזור יש אפשרות ללכת דרך התצפית (Mirador Churup) ולדלג על הסולמות והחבלים, לוקח שעה לרדת.

עלות: הקולקטיבו 10 סול לכיוון + כניסה 30 סול.

לפי דעתי האישית, לגונה מיוחדת ויפה יותר מ-69, כדאי להגיע ביום שמש.

לגונה פארון – לגונה מיוחדת במינה עם צבע תכלת מדהים, טיול יום שטוב מאוד להתאקלמות ראשונית, הלגונה בגובה 4200 מטר וההליכה לנקודת התצפית קצרה מאוד אך בעלייה.

נסיעה של כ-3 שעות מהוארז (עצירה בדרך בגלידה מקומית), החלק השני של הנסיעה לא פשוט, הרבה קפיצות ופיתולים.

עלות: הסעה 45 סול + כניסה 5 סול.

תצפית על העיר – Mirador de Rataquena – מקום נחמד לראות את השקיעה ותצפית על העיר, אפשר להגיע ברגל בקלות (העזרו במאפס מי), אנחנו התעצלנו ולקחנו נהג מונית שחיכה לנו שם שעה והחזיר אותנו, עלה 40 סול ל-4 אנשים.

אגם פארון

טיפוס:

חטונמצ'אי – בין המקומות המפורסמים בעולם לטיפוס קירות ספורטיבי.

זהו פארק סלעים מדהים, אזור ענק של סלעים וולקנים, על חלק גדול של הסלעים בפארק יש בולטים ומסלולים מוכנים לטיפוס.

אם אתם אוהבים לטפס זהו מקום נהדר בשבילכם, יום אחד לא יספיק וממליץ להגיע למינימום יומיים.

גם אם לא טיפסתם מעולם, לבוא לטייל באזור בין הסלעים זה חוויה נהדרת, יש נקודות תצפית על האזור, קחו בחשבון שהפארק בגובה 4300.

בכל סוכנות טיולים בהוארז אפשר להשכיר ציוד טיפוס, ממליץ מאוד לקחת אתכם Guide book, המקום ענק ובלי ספר יהיה קשה להתמצא בין המסלולים.

כמובן שיש אופציה להגיע לשם עם סוכנות שתספק הסעה, ציוד ומדריך.

חטונמצ'אי – אזור פופולרי לטיפוס הרים ספורטיבי

הגעה עצמאית: יש שתי דרכים להגיע למקום, הראשונה זה לסגור עם נהג מונית שיקח אותכם מהוארז למקום, יחכה שם וגם יחזיר אתכם (זה מה שאנחנו עשינו), העלות היא 170 סול לכל העסקה, אם אתם 4 אנשים זה יוצא זול ונוח מאוד.

אופציה שניה היא לקחת קולקטיבו מהוארז לכפר Catac בעלות של 3 סול, ומשם לנסות למצוא מונית שתקח אותכם אל המקום.

עלות כניסה לפארק היא 10 סול.

כמובן שיש אופציה להקים אוהל במקום, יש גם רפוחיו (בקתה/מחסה).

טרק וואיוואש

הטרק המפורסם ביותר באזור המתבצע ברכס הרי הוואיוואש, הטרק נמשך בין 6-10 ימים כאשר 8 ימים זה המסלול הקלאסי.

הטרק מקיף את הרכס ועובר בתצפיות מיוחדות מאוד, לגונות, נחלים, שטחים פתוחים ופסגות מושלגות.

לטרק יצאנו עם חברת Caleb Expeditions שהייתה טובה מאוד, האוכל היה מעולה, הציוד ברמה גבוהה והמדריכים טובים וקשובים.

כמובן שאפשר לבצע את הטרק עצמאית, אך קחו בחשבון שבכל יום בטרק יש מעבר הרים (פאס) וההליכה לא קלה, במיוחד אם יש משקל, בנוסף המאפס מי לא מעודכן בצורה טובה (בעיקר בימים 4-5) ויש לצאת עם מפה (או תוכנת ניווט אחרת).

כמובן שאם מבצעים את הטרק עם סוכנות, סוחבים תיק קטן שיש בו מים, בגדים חמים ונישנושים.

ביום החמישי או השישי יציעו לכם לשחוט כבש ולאכול אותו לארוחת ערב, אנחנו עשינו זאת ביום החמישי והתאכזבנו מאוד, זה גם לא היה טעים וגם לא כמו שהמדריך תיאר לנו את זה.

זה לא מכליל על כל הסוכנויות (או הכבשים) אך אנחנו לא ממליצים, לא שווה את הכסף.

גלריית תמונות מטרק הוואיוואש – לחצו להגדלה:

Prev

1of7

Next

סיפור דרך

היום הראשון – יום שלם של נסיעה, יצאנו סביב השעה 9:30 מהווארז, עצרנו לאכול בדרך והגענו לחניון לילה הראשון בשעה 16:00.

היום השני – קמים בשעה 5:30 בבוקר, יוצאים ב 6:30 אחרי ארוחת בוקר, היום מתחיל בעלייה של 3 ק"מ לכיוון הפס, עלייה קצת חדה אך לא ארוכה מאוד, הנוף מהפס יפה.

לאחר מכן יורדים עם השביל עד לנחל, חוצים אותו וכאן שוב מתחילה עלייה של 4.5 קילומטר.

מהפאס יורדים עד לנקודת תצפית על לגונה Carhuacocha ועל הרכס.

משם הליכה של 15 דק' עד לחניון  שנמצא ממש על הלגונה.

יום יחסית ארוך הכולל שני פסים (לא קשים במיוחד), הגענו למחנה סביב השעה 16:30.

היום השלישי – יש האומרים שזה היום היפה ביותר בטרק, ביום זה יש את תצפית שלושת הלגונות המפורסמת.

קמנו שוב ב-5:30 ולאחר ארוחת בוקר התחלנו ללכת ולהקיף את הלגונה לכיוון ההרים, לאחר 20 דק' הליכה מתחילה עלייה מתונה עד ללגונה הראשונה מתוך השלוש, יש תצפית מדהימה על הלגונה הזו.

לאחר מכן מתחילה עלייה חדה וקשה של 2.5 קילומטר אל התצפית על כל הלגונות.

התצפית Mirador Tres Lagunas באמת מרשימה והעמק שנפתח מטורף, אין איך לתאר.

לאחר מנוחה ותמונות ממשיכים לעלות לפס, אל תחשבו שזה נגמר, העלייה הקשה מתחילה עכשיו.

הפס למעלה מרשים מאוד ואפשר לראות את שני צידי הרכס.

משם ירידה של 5.5 קילומטר תביא אתכם לחניון לילה Campamento Huayhuash.

יום בהחלט מרשים ויפה.

היום הרביעי – מבחינתי היום היפה ביותר! יום הכולל שתי תצפיות נהדרות.

מתחילים את היום בעלייה קשה, 6.5 קילומטר ו- 700 מטר עלייה.

העלייה בהתחלה מתונה ואפילו קצת מישורית, ולאחר מכן נהיית חדה לקראת הפס, לאורך כל העלייה יש תצפיות שונות על ההר Jurau (גובה 5674).

ואז שיא היום, התצפית מהפס מדהימה, צבע האדמה כולו חום ויש לגונות בכל גווני הכחול שאתם יכולים לדמיין, שברקע שלהם סוג של הר/עמוד.

מהפאס יורדים אל הלגונות ומשם ממשיכים אל חניון הלילה Camp Huanapatay (כל הדרך בירידה).

לחניון לילה הגענו בשעה 12:30 בצהריים.

לאחר ארוחת צהריים עלינו אל תצפית san antonio רק עם בגדים חמים ומים.

העלייה קשה וחדה ברובה אך שווה את הנוף!

לאחר מכן ירדנו חזרה אל המחנה ואכלנו ארוחת ערב.

היום החמישי – יום קליל במיוחד, ביום זה אין פס והוא בתחילתו מישורי ולאחר מכן כולו בירידה.

היום הולך ליד נחל ועוברים ליד כמה מפלים מרשימים.

הגענו לחניון לילה Huayllapa שזה המגרש כדורגל של הכפר, בשעה 13:30, יום קצר במיוחד! ביום זה שחטנו את הכבש.

היום השישי – ביום זה העלייה הכי ארוכה בטרק, 9 קילומטר ו-1300 מטר עלייה, היא לא קשה מאוד אך באמת ארוכה, לאחר העלייה גג שעה ירידה והגעתם לחניון לילה Gashpapampa.

היום השביעי – גם יום זה מתחרה על היפה ביותר.

מתחילים בירידה של כ-10 דק' ומשם מתחילה עלייה לפאס, יחסית קצרה.

מהפאס נשקף הרכס המרשים שאותו הקפנו, יפה!

לאחר עצירה בפאס השביל הולך שמאלה לכמה נקודות תצפית מרשימות על הרכס, כשהנקודה האחרונה היא היפה ביותר, ממנה אפשר לראות את לגונות Jahuacocha ו-Auxilio qucha ואת ההר הגבוה ביותר ברכס Yerupajá.

לאחר התצפית יש ירידה חדה מאוד למטה אל חניון הלילה שנמצא צמוד ללגונה Jahuacocha.

זה חניון הלילה היפה ביותר בטרק.

היום השמיני והאחרון – יום מנהלתי לחלוטין, הליכה מישורית בהתחלה ולאחר מכן ירידה חדה מאוד עד לכפר Llamac, היום קל מאוד והיה אפשר להספיק אותו ביום השביעי מבחינת זמנים.

בכל מקרה ההליכה לוקחת 4-5 שעות.

טרק הסנטה קרוז*

טרק מדהים העובר ברכס הרי הקורדיירה בלאנקה וחולף לצדם של ההרים אלפמיו וסנטה קרוז המפורסמים.

את הטרק אפשר לבצע בין 3-5 ימים, אנחנו יצאנו 4 חבר'ה עצמאית ל-3 ימים, אפרט סיפור דרך בהמשך.

דרכי הגעה: לוקחים קולקטיבו מהוארז לכפר שנקרא Yungay, הקולקטיבו יוצא מפינת הרחובות caraz-boliviar (תבקשו פשוט מהנהג מונית והוא ידע), משעה 4:30 בבוקר יש קולקטיבו כל חצי שעה, הנסיעה לוקחת שעה ועולה 5 סול.

ברגע שתרדו מהקולקטיבו ב Yungay יקפצו עליכם ויציעו לכם וואן ל- Vaquería, הנסיעה לוקחת 3 שעות בדרך עפר ועולה 15 סול.

ב-Vaquería מתחיל הטרק.

את הטרק מסיימים בכפר Cashapampa, מהכפר לוקחים קולקטיבו (10 סול) לעיירה caraz וממנה קולקטיבו להווארז ב 6 סול.

לפני סיפור הדרך, הערה חשובה:

את הטרק ניתן לעשות משני הכיוונים, כשרוב הסוכנויות הולכות מ Cashapampa ל Vaquería- לא ברור למה!! אם תבחרו בדרך זו תעלו 2000 מטר ביומיים הראשונים עד לפאס, חבל!

אם תתחילו מ Vaquería תעלו 1200 מטר לפאס ולאחר מכן יהיו לכם יומיים של ירידה ומישור.

בכל מקרה אני מציע חד משמעית להתחיל את הטרק מ- Vaquería ולסיים ב-Cashapampa.

סיפור דרך:

היום הראשון – יצאנו מהווארז עם הקולקטיבו בשעה 5:30, ירדנו ב-Yungay ושם תפסנו קולקטיבו ל-Vaquería, הגענו לשם בשעה 9:45.

בדרך ל-Vaquería יעצרו לכם בתחנה של הפארק הלאומי שם תצטרכו לקנות כרטיס כניסה לפארק (60 סול).

ב-Vaquería כנראה שתתחילו כבר לראות אנשים שמתחילים/מסיימים את הטרק.

שווה להיעזר במאפס מי בתחילת המסלול, יש שם כמה מקומות להתבלבל.

בכל מקרה, יורדים עם שביל צר לכיוון הנחל, חוצים אותו ומתחילים ללכת על שביל שמקיף את הגבעה, לאחר שתעברו כמה בתים בדרך תראו עוד נחל שיהיה מימינכם, צריך לחצות אותו. לאחר שחציתם המשיכו ללכת לכיוון העמק, השביל מתחיל לעלות ותחצו עוד כמה וכמה בתים.

בשלב מסויים תגיעו לנקודת הביקורת, שם יבדקו את הכרטיסים שלכם.

מנקודת הביקורת ועד החניון לילה Paria יש הליכה של כ-5 קילומטר במישור, הגענו לשם בשעה 14:30.

מהחניון לילה אנחנו המשכנו 3 קילומטר בעלייה לא קלה לחניון לילה שראינו שמסומן במאפס מי, תחליטו לפי שעת ההגעה שלכם ל-Paria איפה לישון.

היום השני: יצאנו מחניון הלילה בשעה 9:00 והתחלנו ללכת, רוב העלייה קלה ומתונה יחסית, החלק הקשה ביותר הוא קילומטר לפני הפס שם העלייה חדה מאוד עד לפס.

את רוב היום הלכנו בעננות כבדה גשם ואף שלג, כך שקשה לי לתאר את הנוף, הפס עצמו הוא מעבר דק בין סלעים והוא מיוחד ומרשים, מהפס אפשר לראות את העמק הענק שאליו הולכים ביומיים הבאים של הטרק.

הגענו לשם סביב השעה 12:00 בצהריים, אכלנו והתחלנו לרדת.

עד למחנה Taullipampa זו הליכה של 4.5 קילומטר בירידה חדה, תראו שם אוהלים של סוכנויות.

לאחר כמה מאות מטרים מהמחנה יש פיצול קטן ימינה שמוביל אל תצפית על הר האלפאמיו (Mirador Alpamayo) ואחריה גם לבייס קאמפ הראשון של האלפמיו.

התכנון המקורי שלנו היה לישון למעלה, אך מזג האוויר היה רע והחלטנו להמשיך.

מהפיצול המשכנו עוד כ-5 קילומטר עד לחניון לילה שנמצא ליד לגונה Laguna Jatuncocha, עצרנו לישון בצד הדרך ממש לאחר שהשביל חוצה נהר קטן.

היום השלישי: יום שכולו במגמת ירידה, הליכה בתוך העמק כשמסביב ההרים אלפמיו, קאראז, סנטה קרוז ועוד.

היום כולו הוא 16 ק"מ ולקח לנו 5 וחצי שעות הליכה.

סיימנו ב-Cashapampa שם חיכה קולקטיבו שלקח אותנו ל-caraz (עלה 10 סול לאחד).

מ-caraz יש קולקטיב כל הזמן, עולה 6 סול ולוקח קצת יותר משעה להגיע להוארז.

טיפים:

• במהלך הטרק הולכים כמעט תמיד ליד נהר אך המים לא נקיים וכדאי להביא כדורי טיהור.
• לבדוק מזג אוויר, אם יש סיכוי לגשם ועננים נמוכים לא שווה לצאת.

אופציות להארכת המסלול:

1. כ-3.5 קילומטר אחרי חניון הלילה paria (ביום הראשון) יש חניון לילה הנמצא בתוך העמק וממנו יש שביל המטפס במעלה ההר ללגונה Laguna Suyrococha, אפשר לישון למטה ולעלות ביום שאחרי.
2. לישון בבייס קאמפ של האלפמאיו לצד לגונה Laguna Arhuaycocha.
3. בסוף הטרק אתם מגיעים לעיירה caraz, זו העיירה שממנה יוצאים ללגונה פארון, אם בא לכם אתם יכולים לישון ב caraz ובבוקר שלמחרת לתפוס מונית שתיקח ותחזיר אותכם מהלגונה ל-caraz.

4.בדרך הלוך ל-Vaquería עוברים בכניסה ללגונה 69, אתם יכולים לעשות טיול יום ללגונה, לישון בחניון לילה למטה ויום אחרי להמשיך עם האוטובוס ל-Vaquería ולהתחיל את הטרק.

טרק האישינקה*

טרק הנמצא כשעה נסיעה מהוארז ועובר בעמק ה-Ishinca valley, טרק שאורך 3 ימים והוא כמעט מעגלי.

בגלל קוצר זמן אנחנו קיצרנו אותו ליומיים ועשינו חלק ממנו, הלכנו לבייס קאמפ ביום הראשון, ביום השני ללגונה milluacocha וחזרה לתחילת הטרק.

ההליכה עצמה בעמק לא מיוחדת, אך החניון לילה שהוא בעצם הבייס קאמפ לטיפוסי ההרים Ishinca, uru ו-Tocllaraju מדהים ויפייפה, מסביבו הרים מושלגים ולידו יש את לגונה Milluacocha המדהימה!

הטרק נמצא בשטח הפארק Huascarán אך לא היו אנשים בעמדת התשלום.

הגעה: הטרק מתחיל מכפר שנקרא pashpa, בכדיי להגיע לשם עליכם לעלות על כל קולקטיבו שיוצא מהווארז צפונה ולבקש לרדת בפנייה לטרק אישינקה או בפנייה לכפר Lucma (אותו מקום).

אחרי שיורדים בפנייה הזו, צריך למצוא מונית (או אם יש לכם מזל אז קולקטיבו) שתקח אתכם לכפר pashpa.

המונית לקחה לנו 40 סול שבדיעבד בחזור הבנו שזה אמור לעלות סביב ה- 5 סול לאדם!

בחזור מ-pashpa מצאנו מונית שלקחה אותנו חזרה עד להוסטל בהוארז ב 30 סול לכולנו.

טרק אישינקה

סיפור דרך:

היום הראשון – יצאנו מהוארז עם קולקטיבו בשעה 9:00, ירדנו במקום שצריך ומשם תפסנו מונית לתחילת המסלול, את המסלול אמורים להתחיל מהכפר pashpa אך אנחנו בטעות נסענו לסוף הכביש אחרי הכפר Collon.

יש שביל גם מהמקום הזה וגם מהכפר pashpa, הדרכים משתלבות לאחר 5 ק"מ הליכה.

התחלנו ללכת ב-10:30, השביל הולך לאורך הנהר במגמת עלייה, בדרך עצרנו לארוחת צהריים ולאחר מכן הגענו להשתלבות השבילים.

מנקודה זו עד לחניון לילה יש 6.5 קילומטר, הליכה בתוך יער ולאחר מכן הליכה בשטח פתוח, בחלק זה כבר מתחילים לראות את ההרים המושלגים.

הגענו לחניון לילה סביב השעה 17:00, בחניון יש שטח גדול של מישור, סלעים גדולים למגני רוח ונחל שזורם.

אם אתם מתחילים את היום מוקדם והגעתם בשעה מוקדמת למחנה, אתם יכולים להספיק ללכת ללגונה ולחזור (בערך שעה לכיוון).

היום השני – ביום זה הלכנו ללגונה ומשם חזרנו ישר לכפר pashpa, אתם יכולים להשאיר את התיקים הגדולים ברפוחיו בזמן שאתם עולים ללגונה.

אם הספקתם ללכת ללגונה ביום הראשון, יש אפשרות לעלות לתצפית מהפס שנמצא ליד הר urus.

אם אתם עושים את הטרק המלא אז ביום זה עליכם לחצות את הפס ולרדת ללגונה Akillpo שנמצאת בעמק השני.

טרק בלגונה 513 (אורי לב):

מסלול של יום / יומיים ללגונה מדהימה ביופייה הנמצאת תחת ההר Hualcán,המסלול נמצא במרחק שעה נסיעה מהווארז.

הלגונה ממוקמת בערך בגובה 4500 מטר. הבנו שיש חברות שמוציאות אבל ממש מומלץ לעשות את זה עצמאי. אחלה מסלול לאנשים שאוהבים  מקומות מבודדים כמעט בלי אנשים.

איך מגיעים:

לוקחים קולקטיבו ל-carhuaz (התחנה מסומנת במאפס מי) ומשם עוד קולקטיבו לsoledad, ליד הפלאזה הראשית. יכול להיות שיגידו לכם שיש קולקטיבו רק לhualcan אבל אין סיבה שהנהג לא יקח אותכם עד  לsoledad תמורת עוד סול מכל אחד. אנחנו עצרנו בגשר ומשם התחלנו את המסלול.

אם אין לכם כוח לזה ובא לכם גם פחות הליכה יש אפשרות לבדוק על ואן שיעלה אתכם ממש עד למעלה, שזה מקצר בבערך חצי מהמסלול שאנחנו עשינו.

חזרה לווארז באותה דרך.

סיפור דרך:

היום הראשון – כל החלק הראשון של המסלול סובב סביב כביש העפר ויש שבילים בין השדות החקלאיים שמקצרים את המסלול. לכו לפי המסלול במאפס מי ולא אמורה להיות בעיה. ממשיכים כך עד שנפרדים מכביש העפר ונכנסים לעמק יפהפה בשם tsuktsun. ממשיכים ללכת בעמק בצידו השמאלי, כשהנהר מימינכם. אחרי הליכה של שעה פלוס מינוס בעמק מגיעים למין שביל יותר ברור עם מעין מדרגות מאבנים מידי פעם. עולים בו ובהמשך חוצים את הנהר. אחרי חציית הנהר מתחילה עלייה ארוכה במסלול מאוד ברור שעושה זיג זג על ההר. עולים ועולים עד שמגיעים בסוף ללגונה Rajupaquinan. שם יש מדשאה ממש נוחה לישון עם האוהל, ישנו שם.

היום השני – בבוקר התחלנו לעלות מהקצה הימני של המדשאה, אם אתם מול הלגונה, משם עולים וממשיכים בשביל הברור.

אם מסתבכים עוזר להסתכל במאפס מי, חוץ מבחלק האחרון של השביל – במאפס מי רואים שהשביל הולך עד ללגונה קטנה דרום מזרחית ללגונה 513. אבל בעצם לקראת הסוף, השביל הולך צפון מערב ממש עד הלגונה ולא כמו שמצוין במאפס מי. עולים עד שרואים את הלגונה.

מהלגונה חזרנו עד לתחילת המסלול.

טיפים וזמנים:

• מי שרוצה לעשות עצמאית את המסלול מומלץ מאוד ביומיים, יום אחד סתם לחוץ ויש מקום נהדר לישון שם.
  אם בכל זאת החלטתם לעשות את זה ביום אחד, ממליצים לשכור ואן עד לסוף כביש העפר או לצאת ממש מוקדם בבוקר.
• ההליכה ביום הראשון לקחה לנו 4 ורבע שעות עם הפסקת צהריים. ביום השני מלגונה Rajupaquinan עד ללגונה 513 שעה ורבע. והירידה מלגונה 513 עד לsoledad לקחה 3 שעות.

אלפמיו

טרק נוסף מפורסם מאוד הוא האלפמאיו*, שאורך 6-10 ימים.

ההר נחשב למושלם בעולם. אין לנו מידע לגבי הטרק אבל ב-casa de guías בוודאי יש.

שמענו שהטרק עצמו לא מיוחד אלא הטיפוס על ההר הוא היוצא דופן.

הפוסט טרקים בהוארז – המדריך לתרמילאי הופיע ראשון במסע אחר

הזמנות מראש

השיטה להזמין מאוד קשה ומסובכת, היא נעשית או באינטרנט או בפוארטו נטאלס (העיירה הקרובה לפארק) מול החברות עצמן. אם החלטתם לנסות להזמין באינטרנט, באתר של הפארק יש את שמות החברות של אתרי הקמפינג. הפארק מחולק לשתי חברות פרטיות, שבבעלות כל אחת מהן מספר חניוני לילה, הפאנץ' בקטע זה הוא שהחברות לא מתואמות, כך שלהזמין בחברה אחת לא מספיק ועליך לתאם גם מול החברה השנייה.

אנחנו הגענו לעיירה, ולאחר יומיים של ביקורים במשרדי החברות הצלחנו להזמין כמעט את כל חניוני הלילה לפארק לשבוע לאחר מכן… כן, חיכינו (בסוף הכתבה נפרט מה יש לעשות בפוארטו נטאלס).

עלויות – שלא תופתעו

הסעה הלוך חזור לפארק – 15,000 פזו

כניסה לפארק – 21,000 פזו

שאטל לתחילת מסלול – 3,000 פזו (יש אפשרות להליכה)

הסירה – 18,000 לכיוון או 28,000 הלוך חזור

חברת קמפינג ורטיס – 10,000 פזו ללילה לאדם באוהל

חברת קמפינג פנטסטיקסור – 16,000 פזו ללילה לאדם באוהל

קמפינג של conaf – חינם. יש שניים כאלה, שבדרך כלל מתמלאים בהזמנות חצי שנה מראש, אבל בפועל חצי ריקים, כי אנשים מזמינים ולא מבטלים (שמענו שלא יפתחו השנה, כדאי לבדוק).

במסלול ההיקפי בפיינה

המסלול המקיף

לפארק העצום הזה יש המון מסלולים להציע, החל מחד-יומיים ועד 9 ימים מלאים בפארק. נפרט פה על המסלול שאנחנו עשינו, טרק O – כמו שאפשר להבין מהשם, הטרק מקיף את הפארק במסלול מעגלי וכולל בתוכו גם את מסלול W.

היום הראשון

קאמפינג las torres עלייה לבסיסי ה"מגדלים". 19 ק"מ. מסלול הלוך חזור

הגענו לפארק בשעה 9:30, שילמנו ולקחנו את השאטל פנימה, הלכנו קצת עד חניון הלילה והקמנו את האוהל. את התיקים הגדולים השארנו באוהל ויצאנו עם תיק קטן. מזג האוויר לא היה לטובתנו והתחיל לרדת גשם. התחלנו לעלות, בשלב מסוים הגשם הפך לשלג והראות מתחילת היום לא היתה טובה בכלל.

במחצית הדרך עוברים ברפוחיו צ'יליאנו, נכנסנו פנימה להתחמם, בחוץ היתה סופת שלגים. את השביל להמשך הדרך סגרו, כך שאת העמודים לא ראינו ונאלצנו להסתובב ולרדת חזרה לחניון הלילה.

בקמפינג סרון – טורס דל פיינה

היום השני

הליכה לקמפינג סרון (seron), אורך: 13 ק"מ

יום קליל מאוד לאחר היום המתיש אתמול, לוקחים את כל הציוד ומתחילים בעלייה קטנה. רוב היום ההליכה מישורית עם מגמת ירידה עד לחניון הלילה, משטח דשא נחמד מאוד לפרוס את האוהלים, שירותים ומים זורמים קרובים.

היום השלישי

הליכה לקמפינג Dickson, אורך: 19 ק"מ

יום ארוך מבחינת קילומטרים, יוצאים מחניון הלילה והולכים ליד הנהר, לאחר שעה הליכה פוגשים בעלייה לא קלה, בסופה יש תצפית יפה מאוד על העמק ועל האגם Lago Paine.

המשך היום הוא מישורי ועובר על צלע ההר, באמצע היום תפגשו באנשי conaf (רשות היערות), שיבקשו מכם להראות את ההזמנות לחניוני הלילה לכל המסלול O. יש שם שולחנות עץ שם אכלנו צהריים. לאחר מכן המשכנו בדרך מישורית בעמק, יש חלק הליכה חביב על בולי עץ וגשרונים. ממש לפני חניון הלילה נפתחת תצפית מרשימה על אגם דיקסון (Lago Dickson) ועל קרחון. המחסה לבישול מאוד מאוד קטן, אבל יש רפוחיו מגניב שאפשר לשבת בו ולהתחמם.

תצפית אל קרחון גריי

היום הרביעי

הליכה לקמפינג los perros, אורך 11 ק"מ

ביום זה מתחילים את העלייה לכיוון הפאס, זה יום יחסית קצר. רוב היום הוא הליכה בתוך היער. באמצע היום יש תצפית על הגב של המגדלים – torres. (לצערנו לא ראינו, כי היה מעונן) ותצפית נוספת על אגם דיקסון והקרחון. לקראת ההגעה לחניון los perros יש קרחון מאוד מיוחד, הנשפך ללגונה לוס פרוס.

מהלגונה לחניון הלילה יש הליכה של כ-15 דקות. בחניון הלילה יש מחסה גדול (וחמים) לבישול, שירותים ומקלחת.

היום החמישי

המעבר (פאס) והליכה לקמפינג grey, אורך: 17.5  ק"מ

היום הזה הוא הקשה ביותר במסלול O. אם הבנתם או לא, את רוב הטרק עשינו בימי גשם מלווים בסופות, כך שבבוקר יום זה בשעה 7:00 יצאנו כקבוצה עם מדריך מ-conaf, שהיה אמור ללוות אותנו עד אחרי מעבר הפס.

ההליכה מתחילה בחושך בתוך יער, לאחר מכן יוצאים לצלע ההר ומתחילים להתקרב אל הפס. על התצפית מהפס לא נספר כי לא ראינו כלום… נקלענו לסופת שלגים בשיא העלייה, ועם קצת פחות מזל כנראה שגם לא היינו חוצים. בעקרון אמורים לראות את כל קרחון גריי מלמעלה.

לאחר הפאס מתחילים ירידה גדולה בתוך יער, הקרחון כבר נראה קרוב. בסוף הירידה מגיעים לקמפינג passo (זהו חניון לילה חינמי, לא ישנו בו). מ-passo ועד grey זה 10 ק"מ של הליכה יפה מאוד, הולכים ליד הקרחון וחוצים שלושה גשרים גדולים. נקודות תצפית לקרחון לא חסרות וזה מטורף!

קרחון בעמק הצרפתי

היום השישי

הליכה לקמפינג paine grande, אורך 11 ק"מ

היום הקל והקצר ביותר, מישור ועלייה בתחילתו ואז ירידה לאורך רוב הדרך. קשה שלא להביט אחורה כל שנייה, ולהתפעל מקרחון גריי שוב ושוב. אם יש ראות טובה תוכלו לראות את ההר הגבוה בפארק משמאלכם.

החניון לילה המושקע ביותר, חדר גדול מאוד לישיבה ובישול, שירותים ומקלחות גדולים וסופרמרקט קטן. בנוסף, הקמפינג יושב בתחתית ההר ועל Lago Peheo שצבעו טורקיז!

תצפית אל הגוש המרכזי, באוכף נראים המגדלים

היום השביעי והאחרון

בשבילנו זה היה היום  האחרון, בדרך כלל ממשיכים לעוד לילה אך לנו לא הייתה הזמנה לחניון הלילה הבא. הליכה ל-valle de francec, 19 ק"מ (הלוך חזור).

יום אחרון בפארק, הליכה של שעתיים וחצי לקמפינג italiano ומשם עוד 45 דקות לתצפית, אחד המקומות היפים בפארק לפי דעתי. יש אפשרות להמשיך עוד שלושה קילומטרים למעלה לתצפית גבוהה יותר. משם חזרה לקמפינג paine grande ומשם לקחנו את הסירה (ferry) לכניסה לפארק.

טיפים והמלצות למסלול:

1. מים – אפשר לקחת בקבוק של ליטר אחד, יש כל הזמן איפה למלא וחבל לסחוב סתם.
2. אי אפשר להדליק גזייה בכל המסלול, למעט בחניוני הלילה, להביא למהלך היום אוכל שלא מצריך בישול (טורטיות, פירות יבשים, אגוזים, שקדים).
3. טיפ אישי: תביאו שוקולד. תודו לנו אחר כך.

מפת אזור השמורה:

פוארטו נטאלס

פוארטו נטאלס היא העיירה שממנה יוצאים לפארק טורס דל פיינה (הנמצא 112 ק"מ צפונית לעיירה). העיירה מלאה בחנויות טיולים והשכרת ציוד. בעקרון, חוץ מהכנות לטרק אין הרבה מה לעשות שם, אבל אם אתם נתקעים במקום לפני או אחרי, ריכזנו לכם כמה אטרקציות שייצא לנו לעשות.

המלצת לינה:

hostel la bitacora – הבעלים בחור צעיר וממש נחמד, יש מטבח מאובזר, מיטות נוחות, אווירה טובה, עם סלון מגניב, ארוחת בוקר נחמדה ואנשים טובים מכל העולם. כ-10 אלף פזו ללילה. ממול יש חנות משקאות זולה, כך שבירה לא קשה להשיג,סופר קרוב מאוד להוסטל ומיקום טוב ביחס למרכז.

המלצות אוכל בפוארטו נטאלס:

• פיצה base camp – מעולה! טעים מאוד וזול, 4 תוספות חופשיות לבחירה, אווירה טובה.
• גלידה תאילנדית – לא במרכז, אבל איכשהו הגענו לשם, מקום חמוד וקטן עם גלידות מגניבות, נמצא צמוד להוסטל America.
• bagueles – יקר, אבל מגוון גדול של המבורגרים ואוכל טוב' בירות מקומיות טעימות.

טיולים בסביבה:

בזמן שחיכינו להזמנות שלנו בטורס דל פיינה יצא לנו להיות בעיירה שבוע שלם, אז הנה כמה טיולים שעשינו בינתיים:

לגונה סופיה – אגם ענקי הנמצא קצת יותר מעשרים דקות מהעיר. אין אוטובוס לשם ומונית יקרה מאוד (אלא אם כן אתם 4 אנשים), לכן הלכנו על טרמפים. למזלנו תפסנו בהלוך טרמפ לקצה השני של הלגונה, הלכנו במסלול מסודר יחסית, באורך כשישה קילומטרים והגענו לקצה השני, משם בהרבה מזל תפסנו טרמפ חזרה לעיר. בתכלס, אם יש לכם כמה ימים בעיירה, שווה ללכת לחצי יום ללגונה להסתלבט שם (שימו לב שגם עם טרמפים צריך הרבה מזל).

Miladon Cave – פארק לאומי קטן הכולל שלוש מערות גדולות ומרשימות. במערה הגדולה התגלו שרידים של חיה קדומה שנכחדה לפני עשרת אלפי שנה, בשם מילודון, סוג של עצלן ענק ששקל 200 קילו! יש שם עוד איזה סלע ענק, אבל חוץ מזה לא הרבה. גם לשם הגענו בטרמפים (אין אוטובוס והמוניות יקרות), סביב חצי יום לכל הסיפור. הכניסה עולה 5,000 לאדם.

בפתח מערת המילודון, באיזור פוארטו נטאלס

תצפית Cerro Dorotea – יש להיעזר ב-MAPSME כדי להבין איפה יורדים בכביש הראשי. אין אוטובוס ומונית לשם יכולה להיות זולה, כי המקום ממש קרוב לעיר (כ-10 דקות נסיעה). אנחנו תפסנו טרמפ לנקודת התחלה, חוצים שער ועוברים בית של מישהו (הבחור דורש 5,000 פזו לאדם, לא ברור אם הוא שומר רשמי). בכל מקרה – עלייה של שעה לתצפית יפה מאוד על ההרים המושלגים ועל העיירה, שווה!

צילום 360 מעלות – תצפית על מגדלי הפיינה (יש בעלי מזל):

הפוסט טורס דל פיינה: המסלול ההיקפי – המדריך לתרמילאי הופיע ראשון במסע אחר

לימה בירת פרו והיא העיר הגדולה ביותר במדינה (ואחת הגדולות ביבשת אמריקה כולה), עם 9 מיליון תושבים.

רוב המטיילים רק חולפים בה בדרכם ליעדים אחרים אך לא חסר מה לעשות בעיר עצמה ובעיקר סביבה.

העיר מלאה בפארקים ציבוריים המטופחים מאוד כגון: פארק קנדי, פארק יצחק רבין, פארק האהבה, פלאזה דה ארמס, פארק המזרקות (Parque de la Reserva) שבו יש מופע מזרקות מרהיב כל יום בשעות 19:15,20:15ו-22:00, הכניסה לפארק עולה 4 סול.
חלק מהפארקים ממוקמים בטיילת של לימה ושווה יום הליכה שם!

המדריך לתרמילאי בדרום אמריקה
קוסקו – המדריך לתרמילאי
ארקיפה וקניון קולקה – המדריך לתרמילאי
הואנקאיה, פרו – המדריך לתרמילאי
סלקנטאי ואזנגטה, טרקים באיזור קוסקו
טרקים בהוארז – המדריך לתרמילאי

פארק האהבה בלימה

אוכל בלימה

מבחר המסעדות בלימה הוא אינסופי לכן לא נרשום לכם רשימה של כולם אך נכתוב איפה יצא לנו לאכול והמלצות של חברים

• תרבוש – בחור מבית לחם שפתח מסעדת שווארמה, פלאפל, קובה, עלי גפן וחומוס, טעים ממש!
• מסעדת Mozza Pizza , מגישה פיצות טובות ועיסקיות צהריים הכוללות מנות פסטה טעימות בזול.
• המבורגר Juicy Lucy – ההמבורגר לא הכי איכותי בעולם אבל יש עסקית ב 20 סול שבה מקבלים ראשונה, המבורגר ותוספת בצד וקינוח קטן לסוף.
• קפה El Pan de la Chola Cafeteria – מקום האופה את הלחמים במקום, מגיש שתיה חמה וקרה, סנדוויצ'ים ועוגות.
• מסעדת La Bistecca – אכול כפי יכולתך אוכל גורמה.
• סושי Magma Sushi Lounge – אכול כפי יכולתך סושי.
• המבורגר Papachos – נמצא בקניון ג'וקי פלאזה, אומנם הוא קצת רחוק מהמרכז אבל שווה את הנסיעה, המבורגר מעולה!

יום טיול בלימה

מהמרכז מיראפלורס יש קווי אוטובוס (301, 302)  בעלות של סול וחצי, הנוסעים לכיוון פלאזה דה ארמס. הכיכר מרשימה וסביבה יש מבנים של ממשלת פרו. מהכיכר יוצא מדרחוב המוביל אל Parque de la exposicion (סביב ה-20 דק' הליכה מהכיכר). חוץ מסתם להסתובב בפארק תוכלו ללכת לשוק הכחול הנמצא צמוד לפארק זה מצדו השני של הכביש הראשי, בשוק הכחול תוכלו למצוא כל מה שחפץ בכם, נעליים, ביגוד, אלקטרוניקה ועוד.

לאחר השוק הכחול אפשר ללכת לפארק המזרקות הנמצא 2 דק' הליכה לכיוון הים.

מומלץ להגיע לפארק בשעות הערב לקראת מופע המזרקות.

מהיציאה של פארק המזרקות (על יד מזרקה מספר 13) תחצו את הכביש ויש תחנת אוטובוס עם הקווים 301,302 שיקחו אתכם בחזרה למיראפלורס.

הואקצ'ינה

הואקצ'ינה (מבוטא "וואק'צינה" – Huacachina) הוא נווה מדבר מדהים הנמצא ממש 10 דקות נסיעה מהעיר איקה (Ica).

המקום מוקף בדיונות חול עצומות הפרוסות בשטח ענק.

בהואקצ'ינה עצמה יש הוסטלים ומלונות, מסעדות, סוכנויות טיולים המוציאות לבאגי וסקי חולות, המקום סובב אגם יפה שאפשר לשוט בו.

בדיונות החול של הואקצ'ינה, בדרך לסקי חולות

הגעה: בכדי להגיע להואקצ'ינה יש להגיע לעיר איקה, אם אתם באים מהצפון יש אוטובוס שיוצא מלימה כל חצי שעה בחברת Peru bus, הנסיעה מלימה לוקחת בערך 5 שעות.

אם אתם מגיעים מהדרום יש לקחת אוטובוס מארקיפה או נאסקה – לאיקה.

מחוץ לטרמינל של איקה יחכו מוניות וטוקטוקים שיציעו לכן הסעה להואקצ'ינה, אמור לעלות גג 10 סול למונית.

באגי וסקי חולות הן האטרקציות המרכזיות בהואקצ'ינה, בדרך כלל עושים אותן ביחד, המחיר הוא 30 סול לשעתיים.

יש אפשרות לשעות הבוקר ויש אפשרות לאחר הצהריים.

הואקצ'ינה היא נווה מדבר הקרוב לעיר איקה, דרומית ללימה

יוצאים עם הבאגי מהסוכנות לכיוון הדיונות ולאחר זמן קצר של נסיעה מתחילים לעצור בחלק מהדיונות וגולשים (סנובורד).

אם זה בשעות אחר הצהריים יקחו אתכם לקראת סוף הסיור לנקודת תצפית על השקיעה.

*אם אתם מקצוענים בסקי או סתם רוצים להתנסות לבד, יש אופציה להשכיר סנובורד.

*אטרקציה נוספת היא מצנח רחיפה אופציה שנראית נחמדה מאוד

הוקצ'ינה – האגם שבנווה המדבר

מפת הואקצ'ינה

קווי נאסקה

קווי נאסקה הם ציורי ענק קדומים הנמצאים סמוך לעיר נאסקה (nazca), את כל הציורים ניתן לראות רק מהאוויר. יש שלושה ציורים שניתן לראות ממגדל שנבנה בסמוך לעיר על הכביש לכיוון לימה.

צילום מטיסה מעל נאסקה: "העכביש"

הטיסה – חוויה מטלטלת תרתי משמע, את האטרקציה עושים על מטוס קטן, בין 6-12 נוסעים, ככל שהמטוס קטן יותר כך מתאפשר לטוס נמוך ולראות מקרוב את ציורי הענק.

הטיסה נמשכת סביבות ה- 30 דק' בהן המטוס טס סביב הציורים.

יש לציין שהטיסה מלווה בהרבה פניות חדות ולכן לרוב גם בבחילות.

מחיר הטיסה משתנה בהתאם לסוג המטוס וכמות הנוסעים, המחירים מתחילים מ-80 דולר ויכולים להגיע ל 120 דולר, דגש חשוב – בעיר עצמה יש סוכנויות אך עדיף להגיע ישירות לשדה התעופה של העיר נאסקה ולסגור את הטיסה שם! (הסוכנויות בעיר הרבה יותר יקרות)

*יש להביא דרכון.

צילום מטיסה מעל נאסקה: "הקוליברי" (צופית)

צילום מטיסה מעל נאסקה: "הקוף"

צילום 360 מעלות ממגדל התצפית באתר קווי נאסקה:

הפוסט לימה, נאסקה, הואקצ'ינה – המדריך לתרמילאי הופיע ראשון במסע אחר

המדריך לתרמילאי בדרום אמריקה
לימה, נאסקה, הואקצ'ינה – המדריך לתרמילאי
קוסקו – המדריך לתרמילאי
ארקיפה וקניון קולקה – המדריך לתרמילאי
הואנקאיה, פרו – המדריך לתרמילאי
טרקים בהוארז – המדריך לתרמילאי

סלקנטאי

5 ימים למאצ'ו פיצ'ו עם סוכנות

טרק הסובב את הר הסלקנטאי המרשים, כולל אטרקציות בדרך, עובר בלגונה  יומנטאי (humantay) וכמובן בסוף מגיע לעיר האינקה הקדומה מאצ'ו פיצ'ו.

סיפור דרך בקצרה:

בסלקנטאי

היום הראשון – הגעה לנקודת ההתחלה, הליכה במגמת עלייה עד לחניון לילה, ארוחת צהריים ועלייה ללגונה יומנטאי רק עם מים, התיק נשאר למטה.

היום השני – יום ארוך הכולל מעבר פס בגובה 4600 מטר, חצי היום הראשון כולו בעליה עד לפס, הנוף מרשים מאוד והולכים ממש למרגלות הר הסלקנטאי.

הר סלקנטאי

לאחר הפס הדרך במגמת ירידה אך ארוכה, בסוף היום מגיעים לכפר Chaullay.

היום השלישי – ביום זה הנוף משתנה מפסגות מושלגות לג'ונגל ונהרות, יורדים בגובה 1000 מטר בערך ומתחיל להיות כבר חם ולח, היום ברובו ירידה והולך על יד נהר rio teresa.

סביב שעות הצהריים מגיעים לכפר קטן, אכלנו שם צהריים ומשם נסענו ל-santa teresa, התמקמנו בחניון לילה ויצאנו למעיינות החמים, היה נהדר!

היום הרביעי – בבוקר עשינו את אטרקציית האומגות, לאחר מכן לקחו אותנו להידרו אלקטריק- זה המקום שממנו מתחילים ללכת על פסי הרכבת לכפר Aguas calientes, ההליכה לוקחת שלוש שעות בערך.

הכפר עצמו תיירותי מאוד ויקר אך יפהפה, מלא מסעדות, מלונות, הוסטלים, ברים וחנויות מזכרות.

במאצ'ו פיצ'ו

היום החמישי – יוצאים בשעה 4:00 לפנות בוקר מהכפר Aguas calientes, יש הליכה של 20-30 דק' עד ההגעה לשער הכניסה התחתון של המאצ'ו פיצ'ו, כמובן שיש תור וצריך לתפוס מקום עד שיפתחו השערים.

עלייה לא קלה של 1800 מדרגות מביאה אתכם לשערים למעלה שם נכנסים לאתר עצמו.

אין ספק שזה פלא עולם, המאצ'ו פיצ'ו עוצמתי, יפה, היה מדהים!

לאחר הסיור המודרך והסיבוב שעושים עצמאית, יורדים חזרה את כל המדרגות והולכים את כל הדרך עד להידרו אלקטריק שם מחכים המיניבוסים שנוסעים לקוסקו, סביב ה- 7-8 שעות נסיעה.

בסלקנטאי

דברים שהייתי עושה אחרת (בגדר ההמלצה כמובן):

חד משמעית לצאת לטרק עצמאית, ללא סוכנות! עומס התיירים שיש במסלול זה הופך את החוויה לטיול שנתי, הקבוצות הם מינימום 10 אנשים, המדריכים עושים אווירה של קייטנה ברמת הלבחור שם לקבוצה ולעודד מידי פעם!

בנוסף הטרק פשוט לניווט (השביל ברור מאוד) ואין בעיית מים מכיוון שיש קיוסק כל 10 דק' במהלך הדרך.

* בנוסף לפי דעתי 5 ימים זה מריחה ואפשר לקצר אותו בלפחות יום אחד.

*במידה ועשיתם עצמאית ממליץ לכם לישון בקמפינג ממש בכניסה לאתר למטה, הוא נראה נחמד מאוד.

*הכפר Aguas calientes מאוד נחמד ואם היינו יודעים היינו נשארים עוד יום אחרי המאצ'ו פיצ'ו.

אופציות נוספות להגעה למאצ'ו פיצ'ו:

אינקה טרייל (inca trail) – הדרך המפורסת ביותר להגעה למאצ'ו פיצ'ו אך גם המבוקשת ביותר, הפרואנים החליטו להגביל את כמות האנשים בכניסה לטרק זה ולכן יש להזמין מקום חצי שנה מראש.

ישראג'ונגל– 3 ימי אטרקציות הכוללים רכיבה על אופניים, אומגות ומעיינות חמים (יש אופציה להוסיף ראפטינג) אשר בסופם מגיעים אל המאצ'ו פיצ'ו.

צ'וקוקראו – בין 6-8 ימי הליכה קשוחים העוברים באתר אינקה נוסף לפני המאצ'ו פיצ'ו.

וואן/רכבת– האופצייה המהירה ביותר, תוכלו לבקר במאצ'ו פיצ'ו בטיול יומי או יומיים.

סובב האזנגאטה

4 ימים עצמאית:

באזנגטה

טרק יפהפיה הסובב את הר האזנגאטה העצום ועובר בין הרכסים השונים באזור זה.

את הטרק ניתן לעשות ב 3/5 ימים, תלוי בשעת ההגעה שלכם ביום הראשון ובכושר ההליכה שלכם.

הטרק עצמו קשה ויש בו לא מעט פסים והליכה בגובה.

מבחינת ניווט ומסלול אין שום בעיה, השביל מסומן בחצים או אבני דרך ברוב המסלול, ואם מתקשים תמיד אפשר להעזר במאפס מי שמדויק מאוד.

מבחינת חניוני לילה, יש כמה שמסומנים במאפס מי אבל בפועל בחלקם אין כלום חוץ מבקתה נעולה וכמה אבנים המגנות מהרוח.

לגבי מי שתיה בטרק, השתדלנו לשתות מנחלים גבוהים ונקיים, השתמשנו בחלק מהפעמים בכדורי טיהור מים.

את הטרק אפשר להתחיל מ upis או מ-Pacchanta, לשניהם יש הליכה סתמית מהכפר וממליץ לקחת מונית לתחילת המסלול.

שימו לב – כניסה לשמורה עולה 10 סול וגם באמצע הדרך יש מעבר בין קהילות וגם שם ידרשו 10 סול, בנוסף בחלק מחניוני הלילה יש פרוטקשנים שצריך לשלם – 10 סול לאוהל.

בנוגע לשילוב הר הצבעים במסלול- לפני שיצאנו שמענו שאפשר לשלב את הר הצבעים די בקלות, בפועל זה לא כזה פשוט וזה ידרוש עוד יום/יומיים, הר הצבעים נמצא 10-15 ק"מ דרום מערבית מהחניון לילה הראשון שציינתי בסיפור דרך ואין לו שביל מסומן (בשטח ובמאפס מי), אתם יכולים לנסות לנווט לשם אבל קחו בחשבון שזה היום השני והתיקים כבדים!

דרכי הגעה:

יוצאים לטרק מכפר שנקרא tinki, מקוסקו יש אוטובוסים אל הכפר כל יום בשעות הבוקר (עד 10:30 כנראה), האוטובוס יוצא ממש ליד קוליסאום בשם Coliseo Cerrado Casa de la Juventud, ועולה 10 סול.

מהכפר חזרה אל קוסקו יש אוטובוסים עד השעה 18:30.

באזנגטה

סיפור דרך

היום הראשון – יצאנו מההוסטל עם מונית אל תחנת האוטובוס ל tinki, עלינו על האוטובוס שיוצא ב 7:10 והגענו לכפר סביב השעה 10:00 בבוקר.

החלטנו לחסוך הליכה של 14 ק"מ ל upis ולקחנו מונית, הנהג עבד עלינו במחיר לכן ירדנו כ 5 ק"מ לפני upis.

הדרך עפר ל-upis ממש לא טובה וכנראה שהמונית תזרוק אתכם בדרך או תיקח מחיר ממש גבוה.

לאחר הליכה סתמית הגענו ל upis (חניון לילה), זו הנקודה האמיתית לתחילת הטרק.

ההליכה מתחילה ב 4 ק"מ של עלייה, לאחר מכן מישור המתחיל לסטות שמאלה ויש ירידה חדה עד לאחת הלגונות.

כשמגיעים ללגונה השביל קצת מבלבל, היצמדו לצד שמאל העולה למעלה ונותן גם תצפית מרשימה על הלגונה.

משם השביל עולה ויורד כמה פעמים עד ההגעה לחניון הלילה Campamento gratis, שוב- בחניון לילה אין כלום חוץ מאדמה מישורית ונחל שעובר שם (לא כדאי לשתות מימנו בלי טיהור).

אם התחלתם ביום זה מוקדם, אולי שווה ללכת עוד 5 ק"מ לחניון לילה הבא שהוא קצת יותר סימפטי.

באזנגטה

היום השני – יום ארוך וקשה הכולל שתי עליות רציניות, היום מתחיל בעלייה לא פשוטה של 3 ק"מ, בדרך עוברים בלגונה קטנה ואם תלכו קצת מאחוריה תראו לגונה גדולה ומרשימה, העלייה לקחה שעתיים וחצי כולל ארוחת בוקר.

שימו לב שבסוף העלייה השביל נצמד שמאלה לכיוון הקרחון שם נמצאת  לגונה קטנה ומרשימה הצמודה לקרחון – יפה ממש!

מסוף העלייה נפתח נוף על העמק ועל לגונה אזנגטה, בצמוד אליה אחד מחניוני הלילה שאפשר לישון בהם.

הירידה חדה ומהירה, בסופה מגיעים לרפוחיו שם מחכה צ'ולה לגבות 10 סול לאדם על המעבר בין הקהילות.

לאחר הרפוחיו מתחילה העלייה הכי קשה בטרק, 3 ק"מ ו-500 מטר עלייה בערך.

העלייה לקחה לנו שעתיים וחצי בקצב טוב והנוף מלמעלה משגע!

הנוף מדהים לשני הצדדים, אם תלכו קצת על הפס עצמו (ימינה מכיוון ההגעה) תגיעו למיני הר צבעים.

לאחר ארוחת צהריים התחלנו לרדת, יש הליכה של 4 ק"מ עד לכפר pampacancha, מצד שמאל תוכלו לראות לגונה שאמורה להיות אדומה, אצלנו היא הייתה קפואה.

בכפר עצמו היו כמה בתים נטושים וכל האדמה הייתה בוצית לכן המשכנו עוד קילומטר מהכפר על המסלול והקמנו את האוהלים על יד מפל.

הייתה אפשרות להמשיך לרפוחיו שנמצא 3 ק"מ מהמקום ששמנו בו את האוהלים.

היום השלישי – היום מתחיל בעלייה קטנה המובילה לעמק גדול, יש שם מקומות נחמדים מאוד לאכול ארוחת בוקר על יד הנהר.

לאחר ההליכה בעמק (בשלב מסוים תחלפו על פני הרפוחיו) השביל מתחיל לעלות, זו העלייה האחרונה בטרק, היא ארוכה מאוד אך מתונה, הנוף של ההרים המושלגים מטורף.

השביל יצמד שמאלה על צלע ההר עד שתגיעו למישור ותראו את הנוף של הצד השני של הרכס (אין באמת פס).

מלמעלה אפשר לראות כמה וכמה לגונות, השביל מתחיל לרדת ולאחר שעה תגיעו לפיצול שבילים, לוקחים את השמאלי המוביל לחניון לילה.

השעה הייתה מוקדמת לכן החלטנו להתקדם לחניון הלילה Campamento gratis – Otorongo הנמצא בין לגונות (לא אלו שרואים מלמעלה).

ההליכה פשוטה, בדרך עוברים בתצפית על הלגונות, הקמנו את האוהלים ליד אחד ממגני הרוח הנמצאים בחניון הלילה.

באזנגטה

היום הרביעי – זה אפילו לא חצי יום, מהחניון לילה לוקח גג שלוש שעות להגיע אל הכפר pacchanta, שם מסתיים הטרק.

בילינו במעיינות החמים (5 סול לאדם) ולאחר מכן תפסנו מונית ל-tinki ומשם אוטובוס לקוסקו.

אופציה ל-3 ימים: להתחיל את הטרק בשעה מוקדמת (8-9 בבוקר), ללכת עד ללגונה אזנגטה ולישון שם ביום הראשון, ביום השני ללכת עד לרפוחיו ולישון שם (מוזכר בסיפור דרך ביום השלישי), ביום השלישי לחצות את הפס והלגונוצ ולהגיע לכפר האחרון ולחזור ל-tinki.

אופציה עם סוכנות: כמובן שאפשר לבצע את הטרק עם סוכנות שתחסוך לכם סחיבה של ציוד על הגב (יש חמורים/פרדות), מדריך ושאר הלוגיסטיקה.

באזנגטה

טיפים:

קר מאוד לפנות ערב ובלילה עצמו, תביאו ביגוד חם!

מים – קחו בחשבון שברוב הטרק אין מי שתיה נקיים, יש להרתיח או להביא טבליות טיהור.

אופצייה נוספת היא לעשות את האזנגטה כטיול יום על גביי סוסים.

הפוסט סלקנטאי ואזנגטה, טרקים באזור קוסקו – המדריך לתרמילאי הופיע ראשון במסע אחר

המדריך לתרמילאי בדרום אמריקה
לימה, נאסקה, הואקצ'ינה – המדריך לתרמילאי
ארקיפה וקניון קולקה – המדריך לתרמילאי
הואנקאיה, פרו – המדריך לתרמילאי
סלקנטאי ואזנגטה, טרקים באיזור קוסקו
טרקים בהוארז – המדריך לתרמילאי

אטרקציות

טרזן וסנפלינג מפלים: אם אתם מחפשים ריגוש, אקסטרים ולא מעט פחד זה הדבר, חצי יום מעולה שמתחיל בגלישת סנפלינג של 4 מפלים בגבהים שונים (10-60 מטר) ולאחר מכן קפיצת טרזן מגובה 100 מטר בערך, מטורף!

יוצאים ב-7 בבוקר וחוזרים אחר הצהריים, כולל ארוחת צהריים. 180 סול ליום זה.

העמק הקדוש: יום שלם העובר בין אתרי האינקה הקדומים וכפרים הנמצאים בעמק הקדוש ומכרות מלח.

הכפרים שעברנו בהם הם: Ollantaytambo, moray, maras , chinchero, pisac.

המבנים מרשימים מאוד, המדריכים ממהרים בכל מקום כדי להספיק את כל האתרים.

אם אתם אוהבים ארכיאולוגיה ממליץ לכם לעשות סיור של יומיים/להגיע עצמאית לכל אתר, כך יהיה יותר זמן בכל מקום.

היום כולל ארוחת צהריים בסגנון בופה, ארוחה מגוונת וטובה מאוד!

עלות היום 85 סול בסוכנות + 80 סול שצריך לשלם בכניסה לאתרים.

העמק הקדוש

הר הצבעים:

או באנגלית Rainbow  mountain, הר הנמצא בגובה 5100 מטר, 3 שעות נסיעה מקוסקו.

ניתן לצאת אליו כטיול יום, מגיעים לחניון האוטובוסים ומשם מתחילים ללכת כ-3 שעות בעליה מתונה כשבסופה היא חדה.

למי שיש בעיות עם הגובה ניתן לקחת סוס, המחיר של הסוס גבוה בתחילת המסלול ושווה אולי להתקדם קצת ברגל ואז לקחת, המחיר יירד בוודאות.

אזור הר הצבעים

בסוף העלייה יש נקודות תצפית מרשימות מאוד על ההר עצמו, רכס האזנגטה, העמק האדום והאיזור כולו.

עלות היום 60 סול + 10 סול כניסה, כולל ארוחות בוקר וצהריים.

את שלושת האטרקציות האלה סגרנו דרך סוכנות ריינבו, הסוכנות של צליל המדהימה! שדאגה לנו לכל דבר מ-א' עד ת', ענתה לנו לכל שאלה או בקשה ועשתה לנו סדר בראש על כל מה שיש לעשות בקוסקו והסביבה.

הסוכנות ממוקמת בסוף רחוב המציקים ליד הוסטל פליקס.

אופניים סינגלים – kitni bike – חברת טיולי אופניים של בחור נהדר בשם דויד, הבחור מוציא טיולי אופניים לכל מקום שתחשבו עליו- סלקנטאי, האזנגטה, העמק הקדוש, בתוך ובחוץ קוסקו וכו'.

אני וחבר יצאנו איתו ליום סינגלים ליד קוסקו, האופניים היו ברמה גבוהה מאוד, היה איתנו רכב מלווה לאורך כל היום שאסף אותנו בסוף כל סינגל ולקח אותנו לסינגל הבא.

ליום זה דרוש ניסיון ברכיבה. ממליץ מאוד!

לייזר טאג: חביב מאוד, צריך להתאגן לקבוצה מעל 6 אנשים, כמו פיינטבול רק לייזר. עלות 50 סול.

מציאות מדומה: כמו שזה נשמע, וזה בהחלט מציאותי! שמים משקפיים שמדמות סיטואציות אמיתיות כמו רכבת הרים, הליכה על קורה ועוד המון.

עלות 60 סול לשעה, שווה!

סדנת שוקולד: סדנא המלמדת להכין שוקולד מאפס, תחילה יוצקים לתבניות שוקולד שמוכן כבר, מכניסים להקפאה, ובסוף הסדנא לוקחים את השוקולד המוכן.

לאחר מכן השף מסביר ומראה את התהליך שעוברים פולי הקקאו עד שמגיעים למרקם השוקולד המוכר.

בנוסף הכנו שוקו חם מהקקאו.

עלות 75 סול, שעתיים- קצת יקר אבל אנחנו נהנינו.

המקום הוא גם חנות למי שרק רוצה לקנות ולטעום מהשוקולד.

אטקרציות נוספות: טרקטרונים, בנג'י, סופרמן,טיול כפרים.

שווקים

שוק סן פדרו –  שוק ענק הנמצא בכיכר סן פדרו ומציע אוכל רחוב בזול, שייקים, פירות, ירקות, בשרים, פירות יבשים, ביגוד, תופרות ומזכרות.

שוק הגנבים: שוק ענק של מלא דוכנים, אפשר למצוא שם כל דבר שתחשבו עליו, קחו בחשבון שרוב הדברים גנובים או לא אמיתיים.

השוק המקורה: שוק עם מגוון של דברים הנמצא באחת הסמטאות ברחוב שמחבר בין פלאזה דה ארמס לכיכר סאן פרנסיסקו.

סמטת המציקים – רחוב אחד המלא בחנויות מזכרות ובגדים, סוכנויות, מסעדות והרבה אנשים שיציעו לכם ירוק מסאז' וניקוי נעליים.

הכנסיה בפלזה דה ארמס

הוסטלים בקוסקו

ווילד רובר – wild rover: רשת הוסטלים מעולה אך מעט יקרה ביחס לשאר ההוסטלים בקוסקו.
הוסטל גדול עם הרבה מקומות ישיבה, פאב בחצר, חדרים גדולים ומרווחים מאוד  ומקלחות משותפות
חיסרון: מעט רחוק מהמרכז. סביב 40 סול- התמורה שווה את המחיר.

פליקס – הוסטל עם המיקום הכי טוב בקוסקו, נמצא בסוף סמטת המציקים (ממש על פלאזה דה ארמס). מחיר ללילה בחדר משותף עולה סביב ה 20 סול, יש גם חדרים פרטיים, פאב בקומה השניה ופינת ישיבה נחמדה בכניסה.
חיסרון: אין מים חמים מהשעה 22:00 בלילה! ולא נקי במיוחד.

אימפרייל הוסטל – imperial hostel- הוסטל מעולה המנוהל על ידי פרואני בשם קלבר שמדבר עברית, בהוסטל יש מטבח, מים חמים, סלון עם נטפליקס, המחיר כלול עם ארוחת בוקר. 20 סול לחדר משותף.

לוקי – עוד סניף מרשת ההוסטלים, במקום יש פאב שמלא ברוב הלילות, רמת החדרים גבוהה אך המחיר בהתאם.

פירוואנה Pariwana Hostel – הוסטל מלא באירופאים, יש רחבה גדולה באמצע ההוסטל, יש פאב הנמצא בקומה השניה, החדרים מרווחים, יחסית יקר.

אוכל

חלום כחול: אוכל ישראלי טוב במחירים מצחיקים! המסעדה מציעה עסקית בין 14-16 סול הכוללת מנת פתיחה (יש גם חומוס!) מנה עיקרית שתייה וקינוח. שווה ביותר.

המבורגר: Hans – זול וטעים 15-20 סול

המבורגר מעולה Papachos  30-40 סול.

איטלקי ובשר, מסעדה מעולה קצת יקרה אבל שווה מאוד – La bodega 138. פיצות ופסטות מעולות!

יש מנה מטורפת של סטייק וניוקי שמנת אל תפספסו.

בייגל קפה – אוכל ישראלי – ארוחת בוקר סלטים ועוד.

בית חב"ד קוסקו מציע מסעדה מגוונת, ובשעות הלילה מחצות מאנצ'יה, יש טוסטים וביניהם גם טוסט שוקולד השחר!

פלאפל טוב בדוכן קצת חתולי ליד הוסטל פליקס בסוף סמטת המציקים.

בכיכר המרכזית – פלאזה דה ארמס תוכלו למצוא גם מקדונלדס, KFC,  סטארבקס ושלל מסעדות המקיפות את הכיכר.

קינוחים

קרפ מעולה בסמטת המציקים

מסעדת מתוקים – qucharitas המציעה קרפים ופל בלגי צ'ורוס גלידות מעולות ועוד.

צילום 360 מעלות בפלאזה דה ארמאס:

הפוסט קוסקו – המדריך לתרמילאי הופיע ראשון במסע אחר

פוטוסי

בעבר הייתה פוטוסי העיר הגדולה ביותר בבוליביה, אך עקב משבר מכרות הכסף הידרדרה לעוני ונעצרה בהתפתחותה. העיר עדיין מתבססת על מכרות הכסף וזוהי האטרקציה הגדולה של האזור. מרכז העיר יפה ומלא במבנים מרשימים, מסעדות, מוזיאונים והוסטלים.

בתוך מכרות הכסף בפוטוסי

סיור במכרות הכסף

ממליצים מאוד! החוויה הכי עוצמתית בדרום אמריקה עד כה. קחו בחשבון שהסיור לא בנוי לבעלי לב חלש והנשימה בפנים קשה, בהתחשב בגובה הרב (4,500 מטר בערך) ובאבק המרובה בתוך המכרה. בנוסף עוברים/זוחלים במעברים צרים מאוד בתוך המכרה.

את הסיור שלנו עשינו עם חברת koala turset, יש אפשרות למדריך באנגלית. אספו אותנו מההוסטל ונסענו למקום שבו ציידו אותנו בחליפה, קסדה, פנסים ומגפיים (שימו לב: חשוב להביא בנדנה או חם-צוואר על מנת לכסות את הפה במהלך ההליכה). לאחר מכן נוסעים לשוק הכורים, שם יש הסבר מפורט על כלי העבודה והצרכים של הכורים. נהוג לקנות מתנות לכורים כגון עלי קוקה / משקאות אנרגיה / דינמיט (כמה בוליביאן בודדים).

משם נוסעים למכרה עצמו, הסיור בפנים אורך שעתיים. המכרה פעיל ומלא בכורים, הכניסה קשה עקב הקרונות המלאים שעוברים כל הזמן בכניסה. בתוך המכרה עוברים דרך מקומות עבודה שונים: מפוצצי הדינמיט, ממייני המינרלים, קודחי הקירות וכו'.

לא בטוח שזה מדויק, אבל המדריך אמר שרק החברה הזו לוקחת למכרה פעיל ולא מתויר. בכל מקרה הוא היה נחמד מאוד והסיור היה מעולה, אנחנו ממליצים עליו בחום.

במכרות. לא קל לנשום, גם בגלל הגובה וגם בשל האבק בפנים המכרה

סיימתם את הסיור במכרות? עוד בפוטוסי

ממליצים ללכת למוזיאון Casa Nacional de Moneda de Bolivia הנמצא ליד הכיכר המרכזית. הסיור במוזיאון (באנגלית) מסביר על היסטוריית המכרות ועל התפתחות ייצור הכסף בבוליביה עד ימינו. הביקור במוזיאון מחבר את כל הקצוות שנשארו פתוחים אחרי הסיור במכרות עצמם. עלות: 40 בוליביאן לאדם.

לינה

הוסטל Koala Den, ההוסטל הטוב בפוטוסי, מבטיחים לכם! שולחן ביליארד, פינג פונג, חדרים מרווחים, מים חמים, wifi, מחשב, מטבח וגולת הכותרת – ארוחת הבוקר הכוללת אננס, אבטיח, לחמים, ביצה, פנקייקים ורק טוב. שימו לב, לאותם בעלים יש שני הוסטלים, אחד ליד השני, כשאתם נכנסים תראו את השולחן ביליארד, זה הטוב מבין השניים.

אוכל

• פיצה El Mana – טעים וטוב, מבחר גדול של פיצות, אך לוקח המון זמן לאוכל להגיע.
• מסעדת Restaurante Rosicler – אוכל ברמה גבוה, מבחר בשרים, יקר ביחס לאוכל רחוב.
• קפה La Plata – קפה חמוד בכיכר המרכזית, אוכל טעים מאוד ואווירה טובה.
• שוק  Mercado Central- אם אתם מחפשים אוכל מקומי (וזול ברמה שלא תאמינו) זה המקום, שוק מקורה עם כמה מפלסים של דוכני אוכל קטנים.

סמאיפטה

סמאיפטה היא עיירה קטנטנה השוכנת ליד פארק אמבורו העצום. יש בה כמה מקומות לינה, מסעדות, שוק קטן וחברות טיולים המוציאות טיולים לפארק ולאזור. ההגעה לעיירה פשוטה מאוד, כל אוטובוס העובר בין סנטה קרוז לסוקרה יעצור שם (אנחנו הגענו מפוטוסי). חברות הטיולים מציעות מגוון טיולי יום באזורים שונים של הפארק, טרקים, טיול מפלים קצר ועוד. בנוסף יש כמה אטרקציות קרובות לעיירה, שאפשר לעשות באופן עצמאי – מונית לוקחת ומחזירה משם.

היינו בעיירה יומיים והספקנו לטייל (עצמאית) בחורבות מבצר El Fuerte וב-Laguna Volcán (עם חברת Tucandera Tours).

חורבות מבצר El Fuerte – בהגזמה אפשר להגיד שזה מיני מאצ'ו פיצ'ו, המקום שימש כמקום מגורים לבני האינקה בעבר, המבנה בנוי כולו מבוץ ואבנים.

שמורת אמבורו

הגענו לשם עם נהג מונית שחיכה לנו שעתיים והחזירהאותנו בעלות של 90 בוליביאן (תתמקחו). עלות כניסה למקום : 50 בוליביאן.

טיול יום – Laguna Volcán

טיול באזור הדרום מזרחי של הפארק, כשש שעות הליכה. מתחילים בתצפית נהדרת על כמה הרים יפים ונהר שצבעו אדום, לאחר מכן ירידה חדה אל הנחל והליכה לצידו לאורך רוב היום. באמצע הטיול יש עצירה ליד בריכה טבעית, שממש נחמד להיכנס אליה. הצבע האדום של האדמה וההרים בשילוב הירוק של הג'ונגל הופך את הנוף למיוחד מאוד. בדרך אפשר לראות המון סוגי פרפרים וציפורים, ממליצים מאוד על מסלול זה.

החברה מספקת הסעה למסלול (וכמובן חזרה ממנו), ארוחת צהריים בשטח ומדריך באנגלית (המדריך שלנו, סמטיאגו, היה מצוין). יציאה מסמאיפטה בסביבות 9 בבוקר, חזרה ב-17:00-16:00.

בשמורת אמבורו

אוכל

• המבורגר la cocina – זה הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות כשאתם מגיעים לעיירה, בין ההמבורגרים הטובים שאכלתי בחיי…  את המקום מנהלים שני בחורים טורקים שמציעים גם פלאפל ושווארמה אם בא לכם (לא ניסינו), לא לפספס!

• בית קפה La Chakana – מקום נחמד לארוחת בוקר, אומלטים גדולים ומושקעים, הפנקייק גם לא רע, נמצא ממש בכיכר המרכזית.

לינה

הוסטל Colibri Viajero – אחלה מקום, גינה יפה עם מקומות ישיבה, ארוחת בוקר טובה, wifi, מים חמים במקלחת (זרם חלש), הבעלים נחמד מאוד ואוהב ישראלים, הקפיץ אותנו לאוטובוס ביום האחרון.

שתי אופציות לצאת מהעיירה

1. מונית/וואן לסנטה קרוז ומשם יש אוטובוסים וטיסות לכל מקום בבוליביה.
2. מונית לעיירה הסמוכה Mairana, משם פעמיים ביום יש אוטובוס לקוצ'במבה/סוקרה.

בשוק בפוטוסי

הוצאת ויזה לבוליביה

את הוויזה הוצאנו בקונסוליה הבוליביאנית בעיר סלטה בארגנטינה. ההליך עצמו מול השגרירות לא מסובך, אך העלאת הטפסים הנדרשים לאתר האינטרנט יכול לקחת זמן מכיוון שיש דרישות ספציפיות לגודל ולמשקל הטפסים. שימו לב: באינטרנט יש הרבה מידע לא מדויק לגבי טפסים שכלל לא צריך, זה סתם מבלבל.

אלו הצילומים שדרשו מאיתנו במהלך מילוי הבקשה לוויזה, שיש להעלות לאתר:

1. צילום דרכון (הדף של התמונה)
2. תמונת פספורט 3×3 רקע לבן
3. צילום של פנקס החיסונים המראה שאתם מחוסנים נגד קדחת צהובה
4. צילום חשבון עובר ושב באנגלית
5. צילום אישור הזמנה להוסטל בבוליביה באנגלית
6. דף המראה את לוח הזמנים המתוכנן שלכם בבוליביה, לפי תאריכים

שימו לב: אסור שכל הטפסים ישקלו יותר מ-550KB, התמונה צריכה להיות במשקל של 150KB. המסמכים בפורמט word,  pdf, או jpg.

לאחר שסיימתם למלא את הטופס באתר ולהעלות את הצילומים, ייפתח דף אישור בקשת ויזה, יש להדפיס אותו (כדאי גם לשלוח לעצמכם במייל) ולבוא איתו לשגרירות. אין צורך להביא מסמכים נוספים, רק את דף האישור. עכשיו כל מה שנשאר זה לחכות לאישור של הבוליביאנים, כשתקבלו אותו, גשו לשגרירות, קחו דף תשלום וגשו לסניף בנק ספציפי על מנת לשלם 30 דולר (כ-700 פסו ארגנטינאי). אחרי ששילמתם, חזרו לקונסוליה ותוכלו סוף סוף לקבל את הוויזה ל-30 יום. הוויזה לא מחייבת אתכם להיכנס באופן מיידי לבוליביה, ספירת הימים מתחילה ברגע שתיכנסו למדינה.

הפוסט פוטוסי וסמאיפטה (וגם ויזה לבוליביה) – המדריך לתרמילאי הופיע ראשון במסע אחר