נצא אל היער - מסע אחר https://www.masa.co.il/article_category/נצא-אל-היער/ Sat, 18 May 2024 15:20:02 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.7.4 מסלולי טיול בפארק בריטניהhttps://www.masa.co.il/article/%d7%9e%d7%a1%d7%9c%d7%95%d7%9c%d7%99-%d7%98%d7%99%d7%95%d7%9c-%d7%91%d7%a4%d7%90%d7%a8%d7%a7-%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%98%d7%a0%d7%99%d7%94/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%259e%25d7%25a1%25d7%259c%25d7%2595%25d7%259c%25d7%2599-%25d7%2598%25d7%2599%25d7%2595%25d7%259c-%25d7%2591%25d7%25a4%25d7%2590%25d7%25a8%25d7%25a7-%25d7%2591%25d7%25a8%25d7%2599%25d7%2598%25d7%25a0%25d7%2599%25d7%2594 https://www.masa.co.il/article/%d7%9e%d7%a1%d7%9c%d7%95%d7%9c%d7%99-%d7%98%d7%99%d7%95%d7%9c-%d7%91%d7%a4%d7%90%d7%a8%d7%a7-%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%98%d7%a0%d7%99%d7%94/#respond Sun, 18 Jun 2017 12:42:41 +0000 https://www.masa.co.il/article/%d7%9e%d7%a1%d7%9c%d7%95%d7%9c%d7%99-%d7%98%d7%99%d7%95%d7%9c-%d7%91%d7%a4%d7%90%d7%a8%d7%a7-%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%98%d7%a0%d7%99%d7%94/בלב שפלת יהודה נמצא פארק בריטניה היפה ובו מסלולי טיול ברגל ומסלולי רכיבה על אופניים, אתרים מעניינים ועולם עשיר של חי וצומח

הפוסט מסלולי טיול בפארק בריטניה הופיע ראשון במסע אחר

]]>  

פארק בריטניה משתרע בלב שפלת יהודה על פני 40,000 דונם של גבעות עטורות ביערות נטועים ובחורש טבעי. בפארק אתרי נוף, צמחייה מגוונת ואתרים ארכיאולוגיים רבים. פיתוח הפארק מהווה חלק ממאבק אקולוגי לשמירת השטחים הפתוחים של אזור מרכז הארץ שעומד בלחצי פיתוח ובינוי מואצים. קק"ל הכשירה את הפארק בתרומתה של קהילת יהדות בריטניה והקימה בו חניוני נופש פעיל, שבילי הליכה, דרכי נוף, אתרים ארכיאולוגיים, מסלולי טיול ומצפורי נוף.

שפלת יהודה מהווה מדרגת ביניים שחוצצת בין מישור החוף ממערב והרי יהודה ממזרח. גבעות השפלה משתפלות ברום של כ- 450 מטר ועד ל- 150 מטר מעל פני הים. מבחינה גאולוגית השפלה היא אגן קערי, כלומר איזור שבו שכבות הסלע התקמטו והן פונות כלפי מטה. הקער התמלא, החל מלפני כ- 60 מיליון שנה (גיל סנון), בסלעים רכים ולבנים מסוג קירטון וחוואר. סלעים אלה מכוסים במקומות רבים בציפוי של קרום גירי קשה, הידוע בשם "נארי". עוביה של שכבת הנארי אינו עולה בדרך כלל על 2 מטרים. מסלע זה נוצל ע"י תושבי האזור בתקופות השונות, לחפירת חללים תת קרקעיים כבורות אגירה ומערות מסוגים שונים. בשפלה יש שתי יחידות נוף בולטות: השפלה הנמוכה – החלק המערבי שבו גבעות נמוכות שביניהן ערוצי נחלים רחבים; והשפלה הגבוהה – אזור מבותר שבו הגבעות מתנשאות לרום של 250 -450 מטר מעל פני הים. פארק בריטניה כולל חלקים מן השפלה הגבוהה והנמוכה גם יחד. קו המגע בין שני האזורים הללו הוא תוצאה של שבר גאולוגי שעובר בתחום הפארק למרגלות הרכס שמתחיל בעזקה ומסתיים בדרומה של רמת אבישור. לפני כ- 25 מיליון שנים (תקופת המיוקן) חלה הצפה של הים, ש"גילחה" את ראשי הגבעות של השפלה הנמוכה ויצרה קו חוף קדום בחזית השפלה הגבוהה.

מפות ומדריכים מודפסים ליעד מזרח-תיכון,
בהנחה לגולשי מסע אחר!

פארק בריטניה נמצא בתחום אזור אקלימי המוגדר כלח למחצה. האזור חם בהשוואה להרי יהודה. הטמפרטורה בחורף נעימה, ורק לעיתים נדירות יורדת מתחת לאפס. בקיץ חם. כמות המשקעים השנתית הממוצעת בסביבה עומדת על כ- 490 מ"מ. בימי קדם היה בשפלה יישוב מפותח מאוד. מקורות המים העיקריים של התושבים היו בארות ובורות מים שנחצבו בסלעי הקירטון הרכים. בורות מים אלה הם מסימני ההיכר הבולטים של השפלה. אזור הפארק מצוי בתוך מסדרון אקולוגי שמשמעותו תוואי שטח רציף המחבר בין בתי גידול שונים של צומח וחי ומאפשר מעבר של בעלי חיים וזרעי צמחים. זהו שטח שבו לא רק שמורות או פארקים, אלא גם שטחים פתוחים לא מוגנים והוא מאפשר למערכות אקולוגיות להתקיים.

בפארק בריטניה נשמרו חלקות נאות של הצומח טבעי, למרות שברוב שטחי שפלת יהודה, לא נותרו חורשים טבעיים רבים. בשטחי השפלה הנמוכה שבמערב הפארק צומח חורש פתוח, המורכב בעיקרו מעצי חרוב גדולים וביניהם שיחי אלת המסטיק, צמח מלווה חשוב הוא אשחר ארצישראלי, דוגמה נאה לחורש קיימת ליד עיי כידון, עדרי בקר נהנים מהצמחים העשבוניים שצומחים בשטח הפתוח. במדרונות שמסביב לרמת אבישור צומח חורש מפותח וסבוך של אלון מצוי, אלת המסטיק, אלה ארצישראלית, בר-זית בינוני, לבנה רפואי, אשחר ארצישראלי. החורש סבוך במיוחד במפנה הצפוני, שם מצטרפים לצמחים עצי קטלב מצוי. במקומות הפתוחים נפוצים מאוד שיחי לוטם שעיר ולוטם מרווני. בחורף ובאביב פורח שפע של פרחים ססגוניים: כלנית מצויה, רקפת מצויה, צבעוני ההרים ועוד רבים אחרים. הבוסתנים הנטושים שצומחים בין מדרגות חקלאיות (טראסות) מהווים יחידת צומח יוצאת דופן בחיוניותה ובחשיבותה. שטחים ניכרים, במיוחד ממערב לדרך הנוף של הפארק, מכוסים בעצי בוסתן כמו שקד, תאנה, זית, רימון, ומשוכות צבר. לצידם בולטים עצי חרוב ועצי אשל גדולים.

בשנות ה- 50 של המאה ה- 20 נטעה קק"ל את חלקו הצפוני של הפארק בעצי מחט וחרוב. הכוונה בנטיעת עצי חרוב הייתה להעשיר את פרי החרובים, מזונם של הפרות שגידלו תושבי האזור. בגאיות היורדים ממשואה לעבר לוזית ניטעו בראשית שנות ה- 60 של המאה ה- 20 יערות עצי אקליפטוס. העץ הבולט ביותר ביער המחטני הוא אורן ירושלים.

בשטח הגדול של הפארק ישנו מגוון של בתי גידול המאפשרים למינים רבים של בעלי חיים למצוא כאן מזון ומקלט. בין היונקים הגדולים מצויים: הצבי הארץ-ישראלי, הקרקל, התן ומבין הקטנים: דורבן, ארנבת, עכבר וחולדה. בתחום הפארק מקננים עשרות מינים של ציפורים. במערות ובבורות הרבים מקננים התנשמת, הקאק, יונת הסלע והבז המצוי; בשדות המעובדים נפוץ העפרוני המצוייץ, ואילו בראשי העצים הגבוהים מקנן החיוואי, הלא הוא "עיט הנחשים", הזולל זוחלים. מטיילים חדי שמיעה ייהנו בוודאי מקולה של הקוקיה. בפארק בריטניה היא מטילה את ביציה בדרך כלל בקינים של עורבנים, ואלה מגדלים למענה את גוזליה. במחשופי סלעי הקירטון הרכים חופר את קינו השרקרק המצוי, ציפור צבעונית מרהיבת עין הטורפת דבורים. על גזעי העצים תלתה קק"ל תיבות קינון שמיועדות למשוך אליהן מיגוון ציפורי חורש שמקננות בתוך הגזעים כמו הירגזי והנקר הסורי.

אתרים בפארק
תל עזקה – עיר חשובה מתקופת המקרא, שחלשה על הדרך מהשפלה להר. למרגלות התל, בין שוכה לעזקה, נערך הקרב בין דוד לגוליית. מראש התל תצפית מרהיבה. במדרון המזרחי נמצאת מערכת מחילות מסתור, כנראה מתקופת בר כוכבא. בחניון עזקה שוחזרה מערכת המוליכה מי גשם לבור מים. למרגלות התל הקימה קק"ל חניון לפיקניק.

חורבת שקלון – גבעה שעליה כותרות עמודים, בורות מים, גתות ושרידי בית בד.

מצפה משואה – מגדל תצפית של קק"ל שנשקפת ממנו תצפית מרהיבה על מישור החוף, על מרחבי הפארק ועל הרי יהודה. מצפה משואה, שנמצא בין לכיש ועזקה, נקרא על שם הכתובת שנתגלתה בתל לכיש, שבה נכתב: " כי אל משואות לכיש אנחנו שומרים ככל האותות אשר נתן אדוני. כי לא נראה את עזקה". באתר פועלת מסעדה (לא בשבת).

חורבת צורה – שרידי חורבה (אולי חווה חקלאית) בראש פסגה שטוחה ורחבה שנשקף ממנה נוף מרהיב.

תל גודד – שרידי יישוב קדום שמזוהה עם העיר המקראית מורשת גת, עירו של מיכה הנביא. באזור התל ובמורדותיו חצובות מערות רבות, ביניהן מערכת מסתור מסועפת. למרגלות התל, לא הרחק מהכביש, עוברים שרידי האמה שהוליכה מים ממעיינות הרי חברון לבית גוברין. מראש תל גודד, שהוא הנקודה הגבוהה ביותר בפארק בריטניה (398 מ'), יש תצפית מרהיבה.

מערות לוזית – מכלול מרשים של מערות פעמון, מהגדולות בשפלה, בצד מערות קולומבריום מרשימות ומערות אחרות.

עיי כידון – חורבה ציורית המשתרעת על פני גבעה הבולטת בסביבתה. בין שרידי המבנים צומחים עצי בוסתן רבים וכן עצי אשל ומשוכות צבר. על הגבעה ובסביבתה יש בורות מים רבים ומערות שונות.

רמת אבישור – הרמה הגבוהה בפארק בריטניה (כ- 350 מטר מעל פני הים), ממנה ניתן להשקיף מערבה ומזרחה לעבר נופים מרהיבים. מדרונות הרמה מכוסים בחורש ים תיכוני מפותח. לאורך הרמה עובר שביל טיולים רגלי המחבר בין מצפה משואה בצפון לתל גודד בדרום.

חורבת עקבה – שרידי מבנים קדומים, בורות מים, מערות ומתקנים חקלאיים. באחת ממערות הפעמון נמצאים שרידי בית בד.

מסלולי טיול
ממצפה משואה לתל עזקה – דרך נופית שלאורכה אתרים ארכיאולוגיים מרתקים, מצפורי נוף, נופים פראיים ועמדות מסתור המאפשרות תצפית במגוון חיות בר. שבילי הליכה קצרים מובילים אל פינות חמד נסתרות בין בוסתנים ומדרגות חקלאיות.

שביל הבארות ובורות המים – מסלול מעגלי משולט המתחיל בחניון בור המים שבפארק, עולה לחורבת שקלון, יורד לבוסתני עגור וחוזר לחניון.

שביל האלות – מסלול מעגלי משולט המתחיל בחניון שריגים, סמוך לכביש שריגים – עגור. המסלול עובר בחורשים וביערות שבהם צומחים שלושת המינים של עצי האלה בישראל: אלת המסטיק, אלה אטלנטית ואלה ארצישראלית.

מטיילים בדרך הנוף – דרך נוף שחוצה את הפארק לאורכו, למן הכניסה הצפונית (בכביש 383 כ- 1 ק"מ ממערב לצומת עזקה) ועד לקצהו הדרומי, ליד קיבוץ בית גוברין. הדרך, שצבעה ירוק, עבירה לכל סוגי כלי הרכב. משער הפארק עולה הדרך הסלולה וחולפת על פני חניון השקד וחניונים נוספים. בהמשך מסתעפת ממנה דרך עפר, הפונה שמאלה אל מרגלות תל עזקה. חובבי ההליכה יכולים לצעוד מהחניון שבסביבה למרגלות התל ולהעפיל לפסגתו. דרך הנוף ממשיכה לתל עזקה, פוגשת את הדרך הסלולה וחוצה אותה. הדרך ממשיכה עד לחניון ה"פרפר" החוצה את כביש שריגים-עגור (כביש 353), וממשיכה לחניון שריגים וחולפת על פני חורבת עקבה. המעוניינים יוכלו להעפיל לראשה, שם נמצא חניון ובו מתקני שעשועים. הדרך ממשיכה ופוגשת בכביש המטפס למצפה משואה. כאן נפנה ימינה ונעפיל בכביש אל המצפה. ממצפה משואה יוצאים שבילי הליכה אחדים: מזרחה – לחורבת מדרס (סימון שבילים אדום); מערבה – למערות לוזית (סימון שבילים כחול); דרומה – לתל גודד סימון שבילים ירוק); צפונה – לתל עזקה (סימון שבילים שחור). "שביל ישראל" סימון שבילים בצבעים כתום, כחול לבן) חוצה את הפארק מתל עזקה דרך מצפה משואה ותל גודד לכיוון בית גוברין.

טיולי באופניים
אחד מהמקומות החביבים על רוכבי אופניים הוא פארק בריטניה. להלן הצעות למספר מסלולים בדרכי הפארק, אולם ללא שילוט מיוחד לרוכבי אופניים:

1. מסלול רכיבה ראשון מתחיל על כביש 383, מצומת עזקה לכיוון מערב. אחרי הצומת, יש דרך עפר המטפסת לתל עזקה. חלק מהדרך קשה מאוד לרכיבה.

2. מסלול נוסף לרכיבה הוא מסלול מעגלי בדרגת קושי בינונית באורך 8 ק"מ. התחלת המסלול במצפה משואה, משם יורדים למפלס החנייה התחתון, פונים דרומה עד למפגש עם הדרך האדומה ואז פונים מערבה (ימינה) ורוכבים עם השילוט לכיוון מצפה משואה. פנייה נוספת לדרך ירוקה משלימה את הסיבוב למצפה משואה. שילוט של קק"ל יסייע לרוכבים (הצבעים המופיעים בשילוט הם סימון פנימי של קק"ל ולא סימון שבילים. הצבעים מופיעים הן על גבי השילוט בשטח והן במפות היער שהמחולקות בתיבות מיוחדות בשערי הכניסה לפארק).

3. מסלול נוסף של 3 ק"מ, בדרגת קושי קלה עד בינונית: ההתחלה בצומת פרפר, נקודה על כביש 353 בה נחצה פארק בריטניה לשניים. בכביש ישנו שילוט של מע"צ. כשנוסעים מגבעת ישעיהו לכיוון מושב עג'ור, פונים שמאלה, רוכבים בדרך הפארק הראשית, חולפים ליד חניון הזיתים ומסתור החרוב. המקום הוא נקודת תצפית על בעלי חיים, המגיעים לשתות מים מבריכה מלאכותית שהוכנה עבורם. המשך הרכיבה היא עד חניון שריגים.

לאלה שנשאר להם מרץ וכוח, ניתן להמשיך את המסלול עוד שני ק"מ, בדרך הפארק הראשית, דרך מכלול מערות פעמון עקב. הסיום במצפה משואה.

עוד בסביבה
פארק מערות עדולם, חורבת עתרי, יער הנשיא-צרעה, גן לאומי בית גוברין, מנזר בית ג'מל.

צילום תמונה פותחת: יעקב שקולניק, ארכיון קק"ל

הפוסט מסלולי טיול בפארק בריטניה הופיע ראשון במסע אחר

]]> https://www.masa.co.il/article/%d7%9e%d7%a1%d7%9c%d7%95%d7%9c%d7%99-%d7%98%d7%99%d7%95%d7%9c-%d7%91%d7%a4%d7%90%d7%a8%d7%a7-%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%98%d7%a0%d7%99%d7%94/feed/ 0 פארק אדמית ומערת קשת – מסלולי טיולhttps://www.masa.co.il/article/%d7%a4%d7%90%d7%a8%d7%a7-%d7%90%d7%93%d7%9e%d7%99%d7%aa-%d7%95%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%aa-%d7%a7%d7%a9%d7%aa-%d7%9e%d7%a1%d7%9c%d7%95%d7%9c%d7%99-%d7%98%d7%99%d7%95%d7%9c/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%25a4%25d7%2590%25d7%25a8%25d7%25a7-%25d7%2590%25d7%2593%25d7%259e%25d7%2599%25d7%25aa-%25d7%2595%25d7%259e%25d7%25a2%25d7%25a8%25d7%25aa-%25d7%25a7%25d7%25a9%25d7%25aa-%25d7%259e%25d7%25a1%25d7%259c%25d7%2595%25d7%259c%25d7%2599-%25d7%2598%25d7%2599%25d7%2595%25d7%259c https://www.masa.co.il/article/%d7%a4%d7%90%d7%a8%d7%a7-%d7%90%d7%93%d7%9e%d7%99%d7%aa-%d7%95%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%aa-%d7%a7%d7%a9%d7%aa-%d7%9e%d7%a1%d7%9c%d7%95%d7%9c%d7%99-%d7%98%d7%99%d7%95%d7%9c/#respond Thu, 24 Dec 2015 12:14:05 +0000 https://www.masa.co.il/article/%d7%a4%d7%90%d7%a8%d7%a7-%d7%90%d7%93%d7%9e%d7%99%d7%aa-%d7%95%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%aa-%d7%a7%d7%a9%d7%aa-%d7%9e%d7%a1%d7%9c%d7%95%d7%9c%d7%99-%d7%98%d7%99%d7%95%d7%9c/הצעה לשני מסלולי הליכה קלים ויפים במיוחד בפארק אדמית, דרך הנוף פראי של מצוקי נחל קשת ומערת קשת המרשימה

הפוסט פארק אדמית ומערת קשת – מסלולי טיול הופיע ראשון במסע אחר

]]>

פארק אדמית נמצא ברמת אדמית שממנה נשקפים הנופים ההרריים של הגליל המערבי ומפרץ חיפה. האזור מאופיין בנוף פראי של מצוקי נחל בצת ונחת נמר. יש כאן חניונים ובהם שולחנות פיקניק, מי שתייה ושירותים. בפארק ניטעו עצי בוסתן ועצי יער, סומנו מסלולי טיול ונקבעו נקודות תצפית – כל מה שצריך לבילוי נעים בחיק הטבע.

רמת אדמית היא חלק מרכס ראש הנקרה, במערבו של הגליל העליון. הרמה מתנשאת כ – 400 מטרים מעל פני הים. העתק (שבר גיאולוגי) הרים את הרמה מצד דרום ודרום-ומזרח, תוך כדי יצירת מדרונות זקופים, הניצבים כקיר מעל לנחל בצת. לעומת זאת, כלפי צפון, רמת אדמית משתפלת במתינות.

מפות ומדריכים מודפסים ליעד הגליל המערבי,
בהנחה לגולשי מסע אחר!

רמת אדמית מסתיימת במערבה ב"חרטום" תלול, ששני נחלים עמוקים מנתקים אותו מסביבתו: במערב – הגיא העמוק של נחל נמר ובמזרח – נחל בצת, מהנחלים הארוכים בגליל. הסלע הבונה את רמת אדמית הוא בעיקרו דולומיט – סלע קשה וסדוק. המשקעים הרבים היורדים באזור, כ – 750 מ"מ בשנה בממוצע, ממסים את הסלעים, יוצרים בהם מערות רבות ואזורים טרשיים. בחלק מהמערות, דוגמת מערת נמר, יש נטיפים וזקיפים.

חורבת אדמית אמנם לא נחפרה, אך ממצאי החרסים במקום מעידים על רצף התיישבות שראשיתו בתקופת הברונזה הקדומה ואחריתו בתקופה העות'מאנית. מסביב לחורבה נמצאו שרידים חצובים של גיתות ובתי בד. 

פארק אדמית
קרן קימת לישראל החלה בנטיעת יער אדמית בשנות ה-50, אך חורבת אדמית נותרה בשיממונה כשהיא הולכת ונפגעת מרעיית יתר של עזים, מכריתת עצי החורש ומשריפות. בשנת 1995 נפל דבר. קרן קימת לישראל החלה בעבודות להפיכת השטח, שהיה מכוסה כולו בשיחים קוצניים, לגן עדן זוטא. ידיו האמונות של היערן חוללו פלאים. במדרונות חורבת אדמית שוחזרה מערכת של חקלאות מסורתית ובה טראסות (מדרגות חקלאיות) המגדלות בוסתנים של עצי פרי כמו תאנה, חרוב, משמש, עצי הדר, אגוז מלך, שקד, רימון, גפן וזית. בין הטראסות פזורות פה ושם גם משוכות צבר. במדרון הצפוני של חורבת אדמית הוקצה שטח מיוחד לחלקת צמחי תבלין, ביניהם אזוב מצוי, צתרנית משובלת, אזוביון דגול, זוטה לבנה וצמחים אחרים, שיכולים להתקיים כאן ללא השקיה מלאכותית.

במעגל החיצון של הפארק נטועים עצים מחטניים ועצי חורש ים תיכוני. במדרון המערבי ניטעה חלקה גדולה של עצי ארז, רובם עצי ארז אטלנטי. מוצאו של הארז האטלנטי הוא בהרי האטלס שבצפון אפריקה, אך מסתבר כי העץ מתאקלם היטב בהרי הגליל. פה ושם ניטעו בחלקה גם עצי ארז לבנון וארז הימלאי. בפארק אדמית מצאו מקלט ובית גם עצי חורש גדולים שהיו בסכנת כריתה. עצי אלון מצוי, אלה ארצישראלית ועצי חרוב, שנמצאו בסכנה בגלל סלילת כביש חדש או הרחבת יישוב, הועתקו על ידי קק"ל לאתרם החדש בפארק והם נראים עתה כמו בני בית לכל דבר. 

דרך הנוף
דרך הנוף הראשית בפארק חד סטרית. לאחר הכניסה בשער הפארק הדרך פונה שמאלה ומקיפה את חורבת אדמית ממזרח. בהמשך הדרך מגיעה לרחבת החניה העליונה של הפארק. כדאי לחנות כאן ולהתחיל לחוות את הפארק ונופיו: לשוטט בין בתי החורבה, לצפות אל מרחבי הגליל וגבול הלבנון, או לערוך טיול נינוח באחד מהשבילים המסומנים – "שביל ערוגות הבושם" ו"שביל הטרסות", המוביל למערת קשת. בחניון אדמית הסמוך אפשר ליהנות מפיקניק וליהנות בקיץ מבריזה קלה המגיעה מכיוון הים.

דרך הנוף ממשיכה בהקפת חורבת אדמית מדרום ומגיעה לחניון הקרוי "חניונוף", בשל חלון הנוף הרחב הנראה ממנו. בחניון – שולחנות עם נגישות לנכים, מי שתייה ושירותים ביולוגיים. בקצה המערבי של החניון נמצאת נקודת תצפית המשקיפה אל המרחב שבין רכס הסולם והכרמל. מכאן יוצאים שני שבילים מעגליים, החוזרים לחניון. שביל אחד מוליך למערת הקשת, השוכנת במרחק של חמש דקות הליכה מהחניון; השביל השני מטפס לחורבת אדמית דרך חלקת הארזים וצמחי התבלין, ואחר כך שב בחזרה לנקודת המוצא. 

מסלולי טיול
 שביל מערת הקשת
אופי המסלול: מסלול קל מאוד לאורך מצוק רמת אדמית, המוביל למערת הקשת ולמצפור
משך הליכה: כחצי שעה
סימון שבילים: מהחניון מתחילים בשביל קצר מסומן בירוק המוביל אל מערת הקשת, משם ממשיכים בשביל המסומן באדום.

השביל יוצא מהחניון מערבה ועובר דרך גדר בקר במעבר מטיילים. כאן פונים מערבה (ימינה) בשביל המסומן בירוק, ותוך דקותיים נמצאים מעל התהום העמוקה של מערת הקשת. בעבר זו הייתה מערה רגילה לכל דבר, אלא שכאן קרה מקרה מוזר: רוב תקרת המערה התמוטטה ורק רצועה צרה של סלע נשארה תלויה באוויר.

אפשר לחזור מיד לחניון, אך אנו ממליצים על המשך המסלול. מהמערה צועדים מזרחה על שפת המצוק, בהתאם לסימון השבילים האדום ומגיעים לאחר כ-200 מטרים למצפור אמיר (לזכרו של סא"ל אמיר מיטל, מפקד סיירת גולני שנהרג בדצמבר 1988 בפשיטה על יעדי מחבלים בלבנון). מכאן נפרשים נופי הגליל העליון ממישור החוף ועד גוש הרי מירון. מבט למטה, מראש המצוק, המתנשא 150 מטרים מעל לעמק של נחל בצת, בתוספת כמויות בלתי מבוקרות של אוויר צח, עלול לגרום לסחרחורת קלה למי שאינו מורגל בכגון אלה. השביל ממשיך מזרחה על דרגש סלע גדול ומגיע למעבר נוסף בגדר. עוברים בפתח ומטפסים בגרם מדרגות אבן, המוליך בחזרה לרחבת החניה.

שביל הבוסתנים
אופי המסלול: מסלול קל שעובר בחלקת הארזים ובשביל התבלינים, עולה לחורבת אדמית וחוזר לחניון.
משך ההליכה: כשעה עד שעה וחצי
סימון השביל: שילוט עץ  

מחניון מערת הקשת צועדים מערבה למרפסת התצפית שצמודה לחניון. מכאן פונים צפונה ועוברים בחלקת יער צעיר. לצדנו צומחים חרובים, אלונים ואורנים, ופה ושם גם ארזים. השביל מתעקל בין עצי ברוש וחוצה את דרך הנוף של הפארק (היזהרו מרכב שעלול לחלוף בדרך!). לאחר החצייה נטפס אל משטח סלע שבו נמצאים שרידים של בית בד חצוב בסלע. מכאן השביל ממשיך למדרון הצפוני של חורבת אדמית. הוא מתפתל כנחש בין עצי בוסתן ומוביל אל טרסות התבלינים, הלא הן "ערוגות הבושם". כאן מנסה קק"ל לאקלם מינים שונים של צמחי תבלין.

מכאן נמשיך למצפור הצפוני, המשקיף על הגבול בין לבנון וישראל. אחר כך נצעד דרומה, לליבה של חורבת אדמית, בין שרידי בתי אבן ועצי תאנה גדולים. יערני קק"ל מנסים להציל את עצי התאנה המרשימים ממזיק בשם נובר התאנה, שזחליו נוברים בגזעים ובענפים הראשיים של העצים וגורמים להם נזקים קשים.

בצדה המערבי של החורבה נמצאת נקודת תצפית נוספת. הספסלים שבצל עץ אורן גדול נותנים לנו הזדמנות לשבת בנחת וליהנות מהמראות. בטרם נרד דרך חלקות הבוסתנים אל ה"חניונוף", שם מסתיים המסלול, נעבור דרך המצפור הדרומי, המעניק תמונה רחבה של הרי הגליל, מהר מירון ועד חוף הים. 

איך מגיעים?
נוסעים מזרחה משלומי בכביש הצפון (כביש מס' 899) כארבעה קילומטרים. מעט לפני מושב יערה פונים צפונה בכביש המעפיל בעיקולים חדים לעבר קיבוץ אדמית (כביש מס' 8993). הכניסה לפארק אדמית נמצאת בראש הרמה, כארבעה קילומטרים מהצומת, מעט לפני הכניסה לקיבוץ אדמית.

עוד בסביבה
יער חניתה ואתר חומה ומגדל, מוזיאון חניתה ומערת הסולם, מערת שרך ונחל בצת, חניון הילד היהודי בנחל שרך וחורבת דנעילה, ראש הנקרה, טיילת ראש הנקרה – אכזיב, חניון לימן.

איך נוצרה מערת הקשת?
האגדה מספרת על חבורת שודדים שמצאה את לחמה בשוד עוברי אורח שעברו בנחל בצת. לילה אחד נגלה הנביא לאחד השודדים והזהיר אותם שאם לא יחזרו למוטב, מרה תהיה אחריתם. בבוקר סיפר השודד על החזון שחזה, וביקש מהם שיפסיקו לשדוד ויהפכו לחקלאים. השודדים לא השתכנעו. החוזר בתשובה המשיך להציק להם ועל כן החליטו להיפטר ממנו. הם הבטיחו לו שרק ישדדו את השיירה הגדולה המתקרבת אליהם ואז יחדלו ממעשיהם הרעים. השודדים העמידו אותו כתצפיתן בראש מערת הקשת, שתקרתה הייתה אז שלמה, וחיכו להזדמנות הראשונה להשליך אותו משם לתהום. בדיוק אז מוטט האל את תקרת המערה על השודדים שעמדו עליה. רק במקום שבו עמד השודד הטוב נשארה התקרה, הלא היא הקשת הקיימת עד עצם היום הזה.

 

 


 

הפוסט פארק אדמית ומערת קשת – מסלולי טיול הופיע ראשון במסע אחר

]]> https://www.masa.co.il/article/%d7%a4%d7%90%d7%a8%d7%a7-%d7%90%d7%93%d7%9e%d7%99%d7%aa-%d7%95%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%aa-%d7%a7%d7%a9%d7%aa-%d7%9e%d7%a1%d7%9c%d7%95%d7%9c%d7%99-%d7%98%d7%99%d7%95%d7%9c/feed/ 0 טיול ביער חניתהhttps://www.masa.co.il/article/%d7%98%d7%99%d7%95%d7%9c-%d7%91%d7%99%d7%a2%d7%a8-%d7%97%d7%a0%d7%99%d7%aa%d7%94/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%2598%25d7%2599%25d7%2595%25d7%259c-%25d7%2591%25d7%2599%25d7%25a2%25d7%25a8-%25d7%2597%25d7%25a0%25d7%2599%25d7%25aa%25d7%2594 https://www.masa.co.il/article/%d7%98%d7%99%d7%95%d7%9c-%d7%91%d7%99%d7%a2%d7%a8-%d7%97%d7%a0%d7%99%d7%aa%d7%94/#respond Thu, 13 Jun 2013 17:24:42 +0000 https://www.masa.co.il/article/%d7%98%d7%99%d7%95%d7%9c-%d7%91%d7%99%d7%a2%d7%a8-%d7%97%d7%a0%d7%99%d7%aa%d7%94/יער חניתה יורד במדרונות מקיבוץ חניתה לעבר שלומי ומציע מסלולי טיול ואתרים היסטוריים. באביב, כשהסחלבים פורחים, יפה כאן במיוחד

הפוסט טיול ביער חניתה הופיע ראשון במסע אחר

]]>

יער חניתה פרוס על מורדות רכס סולם צור במורדות הרי הגליל המערבי, בין קיבוץ חניתה לשלומי. חניתה נוסדה במבצע נועז במסגרת "חומה ומיגדל", כמענה למאמצי הערבים לסכל את ההתיישבות היהודית. ב- 20 במרץ 1938 עלו ראשוני המתיישבים על הר חניתה. בלילה הראשון הם הקימו במקום את מחנה "חניתה תחתית" (כיום אתר "חומה ומגדל" ביער חניתה). הערבים תקפו את חניתה כבר בלילה הראשון להקמתה, ומאז עוד פעמים רבות, אך היישוב החזיק מעמד. לאחר פריצת הדרך ל"חניתא עילית" (נזכר במקורות כשמם של שני יישובים בתחום צור) עבר היישוב למקום הקבע שלו.

מפות ומדריכים מודפסים ליעד גליל עליון ועמק החולה,
בהנחה לגולשי מסע אחר!

מסביב לחניתה תחתית נטעה קק"ל את היער, שרובו עצי אורן, המשתרע לכל אורכו של המדרון מחניתה ועד לעיירה שלומי. בחלקו העליון של היער ניצב דגם משוחזר של אתר חומה ומגדל, ולידו חניון לבילוי ביער (מותאם גם לאוכלוסיית מוגבלי תנועה). חניון פיקניק נוסף נמצא בקצה התחתון של היער, סמוך לשלומי.

מדרונות חניתה מיוערים כיום במגוון עצים מחטניים, עצי חורש ובוסתן. למרות שטחו הקטן, מהווה יער חניתה דוגמא מצויינת ליער מגוון עם חורש טבעי שמתפתח בצל האורנים. לאורך השנה פורחים מגוון צמחים בקרקעית היער: גיאופיטים שונים, סחלבים וחד שנתיים. ביער, הנושם ניחוחות עבר, מגוון אתרים היסטוריים, בוטניים ועוד. שבילי היער מובילים את המטיילים ברכב או ברגל לפינות חמד רבות.

מדרונות חניתה מיוערים כיום במגוון עצים מחטניים, עצי חורש ובוסתן

אתרי היער
מצפה חניתה – המצפה, הממוקם בסמוך לגדר הגבול עם לבנון, נקרא על שם קיבוץ חניתה שמדרום-מערב לו. על ההר נמצאים שרידי יישוב קדום (תל אל-מרד), ומפיסגתו יש תצפית יפה על כפרי דרום לבנון ובקעת העיר צור. במידרון הצפוני של ההר מערת המסה ושמה מערת חניתה (מערת סולם) שסגורה למבקרים בשל בעיות בטיחות! מערה זו שימשה מיסתור לאנשי הפלמ"ח שהשתתפו בניסיון לפוצץ את גשר א-זיב. במערה התגלו כלים וחרסים מהתקופה ההלינסטית ואולי גל הכלקוליתית. אל המצפה חניתה עולה שביל משלוט שיוצא מהשער הצפוני של הקיבוץ.

חניון חומה ומגדל – בחניון שולחנות פיקניק, שירותים ביולוגיים, מתקני משחק, מתקני מנגל ושיחזור דגם חומה ומגדל. החניון מותאם ונגיש למוגבלי תנועה.

חניון שלומי – סמוך לצומת שלומי, חניון ובו שולחנות פיקניק וברזי מים (אינו נגיש למוגבלי תנועה), מצפור שלומי ומצפור יער חניתה. ביער שביל טיול "שביל נחל באר" המתאים לכל המשפחה.

מוזיאון חניתה – נמצא בקיבוץ חניתה, במבנה הישן שבו התגוררו ראשוני המתיישבים (טל': 04-9859677 ). המוזיאון נחלק לשלושה אגפים: אולם ארכיאולוגי המציג את הממצאים מחורבת חניתה ומהסביבה, אולם "חומה ומיגדל" שבו דגמי יישובים שעלו על הקרקע בימי המאורעות (בחדר זה מוצג סרט בן 18 דקות המתאר את עליית חניתה על הקרקע, וחדר הטבע שמוצגים בו נציגים מהחי והצומח באזור.

איך מגיעים?
הכניסה ליער חניתה כשני קילומטר משלומי במעלה הכביש שלומי-חניתה (כביש 8993).
עוד בסביבה
פארק גורן, פארק אדמית, ראש הנקרה.

הפוסט טיול ביער חניתה הופיע ראשון במסע אחר

]]> https://www.masa.co.il/article/%d7%98%d7%99%d7%95%d7%9c-%d7%91%d7%99%d7%a2%d7%a8-%d7%97%d7%a0%d7%99%d7%aa%d7%94/feed/ 0 יער צרעה – בעקבות שמשון הגיבורhttps://www.masa.co.il/article/%d7%99%d7%a2%d7%a8-%d7%a6%d7%a8%d7%a2%d7%94-%d7%91%d7%a2%d7%a7%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%9e%d7%a9%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%92%d7%99%d7%91%d7%95%d7%a8/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%2599%25d7%25a2%25d7%25a8-%25d7%25a6%25d7%25a8%25d7%25a2%25d7%2594-%25d7%2591%25d7%25a2%25d7%25a7%25d7%2591%25d7%2595%25d7%25aa-%25d7%25a9%25d7%259e%25d7%25a9%25d7%2595%25d7%259f-%25d7%2594%25d7%2592%25d7%2599%25d7%2591%25d7%2595%25d7%25a8 https://www.masa.co.il/article/%d7%99%d7%a2%d7%a8-%d7%a6%d7%a8%d7%a2%d7%94-%d7%91%d7%a2%d7%a7%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%9e%d7%a9%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%92%d7%99%d7%91%d7%95%d7%a8/#comments Thu, 13 Jun 2013 17:19:26 +0000 https://www.masa.co.il/article/%d7%99%d7%a2%d7%a8-%d7%a6%d7%a8%d7%a2%d7%94-%d7%91%d7%a2%d7%a7%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%9e%d7%a9%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%92%d7%99%d7%91%d7%95%d7%a8/טיול ביער צרעה בשפלת יהודה משלב נופים, פסלים וסיפורי שמשון הגיבור

הפוסט יער צרעה – בעקבות שמשון הגיבור הופיע ראשון במסע אחר

]]>

למי מתאים: כל המשפחה. שילוב של נסיעה בהליכות קצרות ברגל. בכניסה ליער ישנה מפה מפורטת של השבילים השונים.

עונה מומלצת: כל השנה

מפות ומדריכים מודפסים ליעד שפלת יהודה ומישור החוף הדרומי,
בהנחה לגולשי מסע אחר!

אורך המסלול: 10 ק"מ

משך הטיול: 2-3 שעות, בהתאם לעניין

איך מגיעים? מכביש תל-אביב ירושלים (כביש מס' 1) יורדים במחלף שער הגיא לעבר בית שמש בכביש 38 עד לצומת שמשון. משם פונים בנסיעה לכיוון צומת נחשון (כביש מס' 44). שלט עץ גדול מדרום לכביש, בין סימני ק"מ 1 – 2, מזמין את המטיילים לחדור ליער היישר ב"דרך הפסלים". אפשר להיכנס ליער, לאזור תל צרעה, גם דרך מושב תרום (כביש מס' 44, לא בשבת).

שימו לב: המסלול מתאים גם לרוכבי אופניים – עליות וירידות מתונות, דרגת קושי קלה עד בינונית. כדאי לקחת ספר תנ"ך, לפתוח בספר שופטים, פרק י"ג., י"ד, ט"ז.

בין עצי יער צרעה-הנשיא גלריה של אמנות סביבתית, שעוצבו מאבן מקומית ומברזל לצד מאורעות שליוו את אבותינו בתקופת התנ"ך. כל פסל 37 במספר, מזמין לגעת, לחוש, להסתובב סביבו ולגלות אותו מזוויות שונות. מפעם לפעם כדאי לצפות בנוף של הרי שפלת יהודה. עצי האורן, שניטעו ביער בשנות החמישים, היום הם גבוהי צמרת ובין עליהם המחטניים נוצצות קרני האור. בין אלה עולים כפורחים בוסתנים של עצי תאנה וזית עתיקי גזע. כדאי לחפש את הפינות השקטות והאינטימיות החבויות בין עצי היער לאורך המסלול.

במסלול הטיול שבין צרעה לאשתאול נכיר גם את מחוזות ילדותו ובגרותו של שמשון הגיבור. השופט, רודף הנשים ורב הכוח שהושיעה את עמו. ניכנס לדרך הפסלים, שלאורכה מוצבים גלריה של פסלים. נתבונן בפסלים ובנוף הנשקף מן הדרך. הרעיון נולד באירוע אמנות בטבע שקיימה קק"ל בקיץ 1989, שם התגבשה קבוצת פסלים, עולים חדשים וותיקים שיצרה את עשרת הפסלים הראשונים שהוצבו. קק"ל סיפקה לאמנים גושי סלע גדולים והם גילפו את האבנים והפכו אותן לפסלים.

בכניסה ליער עומד פסל "שומר היער", המוקדש לשימור היערות בארץ. יצירות אחדות מדגישות את השתלבותן בנוף והאחרות את עברו של האזור. כך למשל מתאר פסל אחד את גבורתו של שמשון, ואילו במקום אחר עוצבו שיני סלע כמסרק, אולי זהו המסרק של דלילה הפלשתית, שחרצה את דינו של שמשון.

לאחר כ- 3.2 ק"מ, נפנה שמאלה מול בוסתני עצי הזית, השקדים ומשוכות הצבר, ובמעלה השביל נפנה ימינה ונעצור ליד המצפור. כאן מתחיל הסיפור המקראי על שמשון.מימין לנו תל צרעה, ומשמאלנו – היישוב אשתאול חבוי בין עצי היער. במקום – על פי הסברה – בשבתה בשדה, מתגלה מלאך ה' לאשת מנוח ומבשרת לה על הולדת הבן. ככתוב בספר שופטים, פרק י"ג פסוקים 2-7. הופעת המלאך כאמור, אינה משכנעת את מנוח ורק לאחר שהוא מקריב גדי עיזים והמלאך עולה בלהב המזבח השמיימה, מבין מנוח כי אכן היה זה מלאך ה'.

שמו של שמשון מרמז להקשרים מיתולוגיים. מקורו במילה "שמש", והקרבה של צרעה "לבית שמש" – העיר הכנענית הנקראת על שם אל השמש – מרמזת על החיבור בין הדמות המקראית לתרבות המקומית.

נרד מן התצפית ונתבונן בגת החצובה ליד המדרגות. זוהי גת קטנה מהתקופה הביזנטית, ואפשר לראות בה את משטח הדריכה, את המכל המרובע שאליו שפכו את הענבים, ואת אגן השיקוע שאליו זרם התירוש לאחר הדריכה.

נפנה מן התצפית ונדרים (שמאלה), נלך כמה מאות מטרים עד לתל צרעה. נעלה ברגל בשביל המסומן באדום-לבן. בסקר ארכיאולוגי שנערך במקום נתגלו חרסים מן התקופה הכנענית, הישראלית והביזנטית. בדרכנו למעלה יש לשים לב לבורות המים הרבים הפזורים במקום, דמויי פעמון וחצובים בסלע. זמנם מן התקופה הביזנטית, והם שימשו לאיגרת מי גשמים והיו מקור המים העיקרי של היישוב שאין בו מעיין. על ראש התל נראים שרידי מתקנים חקלאיים, בית בד, ומערת קברים. על פי המסורת כאן מקום קבורתם של שמשון ומנוח אביו. כפי שכתוב בשופטים פרק ט"ז פסוק 31: " וירדו אחיו וכל בית אביהו וישאו אותו ויעלו ויקברו אותו בין צרעה ובין אשתאול בקבר מנוח אביו…". בעת העתיקה ידוע כי המתים נקברו בדרך כלל לא בתוך מקום היישוב אלא בשוליו, או מחוצה לו. האם שם הוא קבור? לא בטוח.

נרד מן דרך העפר ונשוב אל המכונית שהשארנו במדרון של התל, ונמשיך בדרכנו לאורך דרך הפסלים. נפנה שמאלה ליד פסל המכונה "חלון לנוף", ולאחר כ-1.5 ק"מ נעצור ליד "פס האש" והשלט המכוון למסלול הליכה לאורך רכס צרעה. המסלול נוח להליכה ואורך כשעה). כדאי להעביר מכונית אחת לסוף המסלול, ואם אין, כדאי ללכת רק עד המנזר ההרוס ולחזור באותה הדרך.

תחילת מסלול ההליכה ליד פסלו של הפסל דוד זונדלוביץ, המכונה "רעמת שמשון" ומספר את סיפור עלייתו ונפילתו של שמשון בעמודי ישיש ונחושת. לאחר כקילומטר נגיע לשרידי מבנה גדול – אבנים מסותתות, מתאר חצר, בית בד ובורות מים. אלה שרידיו של מנזר שפעל כאן בתקופה הביזנטית.

מי שהשאיר רכב בתחילת השביל יכול לחזור אליו. מי שמבקש להמשיך יפנה מערבה (ימינה כשגבנו למנזר) לאורך השביל במקביל לקו הרכס צרעה. על הדרך חציבות רבות וגתות לדריכת יין. מדרום לנו נופי נחל שורק.

מסלולנו יסתיים במרפסת הנוף בחניון ע"ש דני רביב ובחזרה אל הרכב. נרד מן התצפית לכיוון החניון בשביל הנמשך מערבה. בתחתית הגבעה נראה את הפסל המכונה "עבר ועתיד" אל כיוון קיבוץ צרעה.

הפוסט יער צרעה – בעקבות שמשון הגיבור הופיע ראשון במסע אחר

]]> https://www.masa.co.il/article/%d7%99%d7%a2%d7%a8-%d7%a6%d7%a8%d7%a2%d7%94-%d7%91%d7%a2%d7%a7%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%9e%d7%a9%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%92%d7%99%d7%91%d7%95%d7%a8/feed/ 1 פארק קנדה איילוןhttps://www.masa.co.il/article/%d7%a4%d7%90%d7%a8%d7%a7-%d7%a7%d7%a0%d7%93%d7%94-%d7%90%d7%99%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%9f/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%25a4%25d7%2590%25d7%25a8%25d7%25a7-%25d7%25a7%25d7%25a0%25d7%2593%25d7%2594-%25d7%2590%25d7%2599%25d7%2599%25d7%259c%25d7%2595%25d7%259f https://www.masa.co.il/article/%d7%a4%d7%90%d7%a8%d7%a7-%d7%a7%d7%a0%d7%93%d7%94-%d7%90%d7%99%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%9f/#respond Thu, 13 Jun 2013 17:00:24 +0000 https://www.masa.co.il/article/%d7%a4%d7%90%d7%a8%d7%a7-%d7%a7%d7%a0%d7%93%d7%94-%d7%90%d7%99%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%9f/פארק קנדה איילון עשיר בחורש טבעי, יערות ועצי בוסתן. בתחום הפארק ובסביבתו יש אתרים היסטוריים מרתקים בהם אמת מים, מערות קבורה, מחילות מסתור, מבצר צלבני ושרידי כנסיות

הפוסט פארק קנדה איילון הופיע ראשון במסע אחר

]]>

פארק איילון-קנדה, השוכן בגן לאומי הרי יהודה, משתרע על פני 7,000 דונם מצפון לכביש ירושלים-תל אביב, בקטע שבין שער הגיא למחלף לטרון. דרכי נוף חוצות את האזור לכל אורכו, והן גולשות במדרונות הרי יהודה אל הגבעות הרכות של השפלה, בואכה עמק איילון. הפארק עשיר בנופי חורש טבעי, ביערות נטע אדם ובמיוחד בעצי בוסתן הפזורים במרחביו. בתחום הפארק ובסביבתו קיימים אתרים היסטוריים מרתקים כמו אמת מים, מערות קבורה, מחילות מסתור, מבצר צלבני ושרידי כנסיות.

מפות ומדריכים מודפסים ליעד הרי ירושלים,
בהנחה לגולשי מסע אחר!

קרן קימת לישראל טיפחה את עצי הבוסתן, הוסיפה נטיעות משלה והכשירה דרכי נוף, משטחי חנייה, מצפורים וחניונים רבים. ב"עמק המעיינות" ובמעיין התמרים הוכשרו חניונים גדולים לבילוי בחיק הטבע, והוכשר אגם מים נאה. כמו כן הוכשרו חניונים בבאר איוב ובסביבות עינות איילון. פארק איילון-קנדה נקרא על-שם עמק איילון הנח למרגלותיו, וכהוקרה לתרומתה של יהדות קנדה להקמתו.

הנתונים הטבעיים של עמק איילון הפכו אותו כבר בימי קדם לאזור מבוקש מאד. זאת משום שהקרקעות הפוריות, שניהנו משפע מים שהתנקזו אל העמק, עובדו כבר משחר ההיסטוריה, וכן היות שבתחום העמק קיים גם צומת דרכים אסטרטגי, החולש על דרכים שעולות מהשפלה וממישור החוף לירושלים ולבית חורון. קרבות רבים ניטשו על השליטה בעמק. אחד המפורסמים שבהם הוא מלחמת יהושע במלכי הכנענים, שהסתיימה בקריאה המפורסמת: "שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון" (יהושע י' 12). בעמק איילון התנהלו גם קרבות קשים בין החשמונאים והסלבקים במאה השנייה לפנה"ס. בשלב הראשון של כיבוש הארץ בידי הערבים, במאה השביעית לספירה, שימש העמק כמרכז לכוחותיהם. גם הצלבנים העריכו את עמק איילון כנכס אסטרטגי והקימו בלטרון מבצר חשוב – לה טורון דה שבלייה. במלחמת העצמאות ניטשו כאן קרבות עקובים מדם בין כוחות צה"ל וצבא הלגיון הירדני.

אתרי הפארק
עינות איילון – שטח בוסתנים גדול מאד, שקק"ל הפכה למעין שמורה חקלאית הררית של תרבות בוסתנים עשירים בטרסות חקלאיות יפהפיות, שביניהן גדלים עצי תאנה, רימון, זית, שזיף, שקד, תות ועוד. קק"ל טיפחה את האתר והכשירה בו חניונים ודרכי נוף. מכאן מוליכה דרך קצרה אל עמק המעיינות.

עמק המעיינות – עמק המעיינות משתרע לאורך קילומטר וחצי בערך. לאורכו נותרו שרידים מעניינים ממערכת המים של העיר אמאוס-ניקופוליס. האמות ניבנו בתקופה הרומית המאוחרת (המאות 4-3 לספירה). שתי אמות, בשני מפלסים שונים, ניבנו מחוליות אבן שלאורכן נחצבה תעלה. האמה העליונה מתחילה מחורבת עקד. האמה התחתונה מתחילה במעיין ניקבה תת-קרקעי. את מי המעיין הזה ניתן היה לנצל לאחר כריית פיר בעומק שלושה מטרים, שהגיע עד לשכבת מי התהום. מסלול ההליכה לאורך עמק המעיינות עטור בעצי בוסתן (תאנה, רימון וגפן) ובשרידים קדומים כמו מתקני עיבוד חקלאיים וקברים עתיקים. במיוחד בולט "הקבר הרומי" – אחוזת קבר משפחתית חצובה בסלע. המסלול מסתיים במעיין התמרים, שם הוכשר ע"י קק"ל אגם עם חניונים סביבו.

באר איוב ועינות איילון – באר איוב שוכנת בין חורבות הכפר הערבי הקטן דיר איוב, שחלש על הדרך העולה לירושלים. במלחמת העצמאות עבר הכפר פעמים אחדות מיד ליד, אך לבסוף נותר בידי כוחות הלגיון הירדני. לאחר מלחמת העצמאות ננטש הכפר ונותר בשטח ההפקר. שני מעיינות קטנים נובעים סמוך לעץ תאנה גדול. המים הופנו בעבר לשני מבני אבן, ומשם הוזרמו לתחתית העמק. קק"ל מטפחת את בוסתני הכפר והקימה במקום חניוני דרך. הדרך מדיר איוב לעינות איילון עוברת ברכס א-זהר, הידוע גם בשם "רכס התותחים". מראש הרכס תצפית מרהיבה לארבע רוחות השמים. כאן היה במלחמת העצמאות מתחם ירדני, שצה"ל ניסה לכובשו, אך לשווא. מ"רכס התותחים" גולשת הדרך למזלג דרכים הפונה ימינה לעינות איילון ושמאלה לעמק המעיינות על אמות המים.

תל איילון – כאן שכן המקום המזוהה כאיילון, עיר בנחלת שבט דן (יהושע י"ט 42), שעל שמה נקרא העמק כולו. ליד התל נובעים מעיינות אחדים המכונים עינות איילון. המעיין הגדול הוא ביר אל-ג'אבר, הכלוא בתוך מבנה אבן קדום מדרום למבצר. בתל איילון נראים שרידי המבצר הצלבני קסטלום ארנולדי. המבצר, שנבנה בראשית המאה ה-12 על ידי המלך הצלבני פולק מאנז'ו, כחלק ממערך ההגנה על הדרך מיפו לירושלים, חולש על צפון עמק איילון. השרידים הבולטים בשטח הם קטעים מן החומה המערבית והדרומית.

מעיין התמרים (עין ניני) – המעיין, הנובע מתוך ניקבה שדפנותיה מדופנות באבנים, שופע מים כל השנה. הנקבה היא חלק ממפעל השקיה קדום, כנראה מן התקופה הביזנטית. מי המעיין זורמים כיום באמת מים קצרה שהוליכה בעבר את המים לבריכת אגירה. למרגלות המעיין הכשירה קק"ל גן ובו מדשאה רחבת-ידיים ושולחנות פיקניק, שהפך לאחד האתרים החביבים על הנופשים המבקרים בפארק.

גבעת המצפור – נקודת תצפית, לא הרחק משער הכניסה לפארק. לידה גיתות עתיקות, חצובות בסלע. בגיתות דרכו ענבים על מנת להפיק את התירוש, שהותסס ליין.

חורבת עקד – חורבה המתנוססת בראש גבעה תלולה ובה שרידי מצודה, כנראה מן התקופה החשמונאית, ומחילת מסתור באורך 25 מטרים, המסתיימת בבור מים. שיטת חציבת המחילה מתאימה לסגנון המחילות המיוחסות לתקופת בר כוכבא. שביל נוח למדי, המסתעף מן הדרך כ-50 מטרים לפני העיקול הגדול, מוליך לראש הגבעה. בצד השביל נותרו מתקנים חקלאיים קדומים חצובים בסלע.

"דרך בורמה הירדנית" –דרך רכב שסלל הלגיון הירדני בתקופת מלחמת העצמאות מאמאוס לכפר יאלו ומשם לבית נובא ולבית ליקיא. הדרך יוצאת מהעיקול החד שבראש נחל המעיינות. מטרת הדרך הייתה עקיפת הטריז של צה"ל בגבעות אל בורג', שניתק את הכביש הראשי מלטרון לראמללה.

גבעה 312 ושיח' אבן ג'בל – מבנה קבר שיח' אבן ג'בל מנציח את הדמות האגדתית של המצביא המוסלמי אבן ג'בל, שנספה על פי המסורת במגיפה שפרצה בקרב הכוחות המוסלמים באמאוס בשנת 639 לספירה. כתובת שנמצאה על משקוף הכניסה לקבר מעידה על כך שהמבנה הוקם על ידי מנכורש, המושל הממלוכי של מצודת ירושלים, בשנת 1288 לספירה. מן הקבר נשקפת תצפית מרהיבה על עמק איילון, לטרון וחלקו של מישור החוף שבין נתניה ואשדוד.

כנסיית אמאוס – נמצאת מחוץ לתחומי הפארק, אך היא סמוכה מאוד אליו וכדאי לבקר בה. למרגלות המבנה הלבן והגדול של אכסניית "בית השלום" נמצאים שרידי כנסיה גדולה, מן התקופה תביזנטית (המאה ה-5 לספירה). הכנסייה בנויה על שרידי וילה רומית מהמאה ה-2 לספירה. רוב השרידים הבולטים ששרדו כאן ניבנו מאוחר יותר, על ידי הצלבנים, במאה ה-12.

חניון הזיתים ושרידי אמאוס – ממערב לכביש מס' 3, ליד כרם זיתים, הכשירה קק"ל את "חניון הזיתים". בקרבתו, משני צידי הכביש, נמצאים שרידי אמאוס, שם יווני לעיר חמת שבגבול יהודה. מקור שם העיר הוא מעיין מים חמים, שאינו נובע בימינו. יתכן שבית המרחץ הרומי ניצל את מי המעיין הזה. אמאוס הייתה סמל למקום תענוגות. עליה נאמר: "אמאוס, מקור מים יפים ונוה יפה" (קהלת רבה ז, טו). מאז המאה השלישית נקראה העיר ניקופוליס (עיר אלת הניצחון). מפעלי המים של העיר, שחלקם נשמרו בפארק איילון, הוציאו את שמעה למרחוק. רוב השרידים המרשימים אינם נמצאים ליד חניון הזיתים, אלא בחלק הפארק שממזרח לכביש.

בית המרחץ הרומי – נמצא ליד כנסיית אמאוס, מעט מחוץ לתחומי הפארק, בבית הקברות של הכפר עמואס. שמו הערבי של המקום הוא שיח' עוביד, שעל פי המסורת הערבית היה המצביא הראשי של הצבא המוסלמי שמת במאה השביעית במגפת אמאוס. חלקים ניכרים מבית המרחץ, שבו היו ארבעה חדרים, נותרו על תילם. אמה בנויה הובילה את מי המעיינות אל בית המרחץ, נראה כי זהו הדמוסיון ("דומסית"), המרחץ החם של אמאוס המתואר במקורות היהודיים.

קילומטר וחצי מצפון לשער הגיא מסתעפת דרך, המסומנת בצבע אדום, המוליכה מזרחה לאתר אבני המיל. כדאי לעצור את הרכב ליד התחנה של חברת החשמל, שכן מכאן והלאה הדרך מתאימה לרכב 4X4. לאחר צעדה בת דקות ספורות מגיעים לאבני מיל, המציינות את תוואי הדרך הקדומה שהוליכה מאמאוס שבעמק איילון אל ירושלים. כתובת שנמצאה על אחת האבנים מזכירה את הקיסר מקסימינוס, ששלט בשנים 235-8 לספירה. בהמשך הדרך, מהלך קילומטר וחצי, שוכנת חורבת מצד, ממנה נשקפת תצפית מרהיבה על עמק איילון ומעלה שער הגיא. בתום הביקור נשוב לרכב, ונמשיך לחניוני באר איוב ועינות איילון.


איך מגיעים?
לבאים מכיוון ירושלים, ליד תחנת הדלק פז בצומת שער הגיא. גישה לאתר המרכזי בעמק המעיינות ולבוסתני תל איילון: מהכביש המהיר ירושלים-תל-אביב פונים בצומת לטרון לכיוון מבוא חורון ורמאללה (כביש מס' 3). פארק איילון משתרע מימין לכביש ומשמאלו, במרחק של כקילומטר אחד מהצומת.

עוד בסביבה
פארק יצחק רבין (דרך בורמה, דרך הג'יפים, רכס המשלטים), מבצר לטרון, מנזר לטרון (מוזיאון חיל השריון), דרך הפסלים יער צרעה (הנשיא), יער המכללות בנווה אילן.

הפוסט פארק קנדה איילון הופיע ראשון במסע אחר

]]> https://www.masa.co.il/article/%d7%a4%d7%90%d7%a8%d7%a7-%d7%a7%d7%a0%d7%93%d7%94-%d7%90%d7%99%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%9f/feed/ 0 טיול ביער להבhttps://www.masa.co.il/article/%d7%98%d7%99%d7%95%d7%9c-%d7%91%d7%99%d7%a2%d7%a8-%d7%9c%d7%94%d7%91/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%2598%25d7%2599%25d7%2595%25d7%259c-%25d7%2591%25d7%2599%25d7%25a2%25d7%25a8-%25d7%259c%25d7%2594%25d7%2591 https://www.masa.co.il/article/%d7%98%d7%99%d7%95%d7%9c-%d7%91%d7%99%d7%a2%d7%a8-%d7%9c%d7%94%d7%91/#respond Thu, 13 Jun 2013 16:57:02 +0000 https://www.masa.co.il/article/%d7%98%d7%99%d7%95%d7%9c-%d7%91%d7%99%d7%a2%d7%a8-%d7%9c%d7%94%d7%91/ביקור ביער להב, שבו אפשר לבקר בחורבות ארכיאולוגיות, לרכוב על אופניים, ובעונה - לחזות בפריחת החלמוניות

הפוסט טיול ביער להב הופיע ראשון במסע אחר

]]> בדרום גבעות שפלת יהודה, בואכה באר שבע, צומח יער גדול, והמשתרע על פני יותר מ- 30,000 דונם. קק"ל החלה בנטיעת היער בשנת 1952, שהורחבה בשנות ה- 60. ביער – מרכז לידיעת הארץ והכרת האזור ע"ש ג'ו אלון, מחילות מסתור, פריחות מדבריות, חניוני נופש פעיל, חורבות ארכיאולוגיות של שרידי יישובים יהודיים ונוצריים ומסלולי רכיבה על אופניים.

אתרי היער
מרכז ג'ו אלון ומוזיאון לתרבות הבדואים – המרכז ממוקם בלב היער ומשלב פעילות מחקרית- לימודית עם מוזיאון המוקדש לתרבות הבדווית. התצוגה עשירה וכוללת צפייה בסרט, האזנה לסיפורי עם, ביקור באוהלי האירוח, מייצג לתולדות ההתיישבות היהודית בצפון הנגב, תצוגת מפעילות הקק"ל- "המדבר המתעורר". על גג המוזיאון בלווי הסבר מוקלט על הסביבה. המרכז פתוח כל השבוע כולל שבת והכניסה אליו כרוכה בתשלום טל': 08-9913322, 08-9918597 ).

חורבת רימון – ( ח'ירבת אל רמאמין) מדרום לקיבוץ להב, בשיפוליו המזרחיים של היער, שרידי בית כנסת קדום של יישוב יהודי מימי בית שני (נחמיה י"א, כ"ט). תושביו נמנו על שארית הפליטה, שלא גלתה לבבל. במרכז המבנה ששרד, נותרו חלקי קירות ופריטים ארכיטקטוניים ורצפה בה חקוקים חמישה עיטורי רוזטות, קישוט יהודי אופייני לימי בית שני.באתר תחנת טיבוע לציפורים.

מפות ומדריכים מודפסים ליעד שפלת יהודה ומישור החוף הדרומי,
בהנחה לגולשי מסע אחר!

תל וחורבת חליף – מצפון לקיבוץ להב. תל המזוהה עם רימון, יישוב הנזכר בנחלת שבט שמעון (יהושע י"ט, ז'). בתל התגלו שרידים מתקופת הברונזה ומן התקופה הישראלית הקדומה. המאות ה- 6-9 לפנה"ס). מראשו נשקפת תצפית נאה על מישור החוף. חלק מן השרידים נפגע בשנות החמישים, בעת חפירת תעלות קשר למטרות צבאיות. בחורבת חליף (חורבת חוילפה) נמצאו שרידי כלים מהתקופה המצרית, ובסמוך מערות קבורה יהודיות מן המאה ה- 2 – 3 לספירה, עדות לקיום יישוב יהודי בשפלה לאחר מרד בר כוכבא.

מצפור קראל – מאזור מגדל התצפית מסתעפת דרך עפר, בשיפוליו המערביים של היער. באחד מעיקולי היער קק"ל הכשירה רחבת תצפית, שפניה אל מישור החוף הדרומי.

חורבת אבו חוף – כעשר דקות הליכה מהמצפה שוכנת חורבת אבו חוף. יישוב מן התקופה הביזנטית ובכללם כנסייה, שעמודיה מוטלים על הקרקע. בחורבה התגלה מבנה קולומבריום – בעל כוכים קטנים, בדמות שובך יונים. הוא יוצא דופן בכך שהוא בנוי מאבן ולא חצוב בסלע, כמו שאר מבני הקולומבריה בשפלה. במקום ישנם גם שרידים מיישוב מהתקופה הכלכוליתית ולכן באר המים נחשבת כעתיקה ביותר מסוגה בעולם.

מגדל תצפית אש – נישא לגובה של 518 מטרים על פני הים ממנו נשקף נוף של שפלת יהודה, הרי חברון, מישור החוף הדרומי ובקעת באר שבע. משמש את יערני קק"ל לשמירה על היער מפני אש. (הכניסה למבקרים אסורה!).

חורבת זעק – בין הקיבוצים דביר ללהב, בדרך סלולה, ניצבת לא רחוק ממנה, חורבה שנחצבה בה מערכת מחילות מסתור שמקשרות בין המערה הגדולה לאולמות תת קרקעיים. מערכת המחילות נחצבה, כנראה, בתקופת מרד בר כוכבא ושימשה את המורדים. המערה חשוכה לחלוטין וחלק ניכר מן הסיור בה מתבצע בזחילה. (יש להצטייד בפנסים!). בראש החורבה נשקפת תצפית נוף אל בקעת יבל ואל המורדות הדרומיים של הר חברון.

עושים פיקניק
חניון קמפבל – שוכן ברחבת החנייה שליד מגדל תצפית האש. בחניון, שולחנות פיקניק, מתקני משחק, ברזיות מים ושבילי גישה סלולים, המותאמים למוגבלי תנועה.

חניון השדרה – שוכן בכניסה הצפונית ליער להב ובו שולחנות פיקניק (נגישים לנכים)

חניונים נוספים: חניון המצפה, חניון דורון, חניון הרכס וחניון האורנים המותאם למוגבלים בתנועה.

הנוף והצומח
האזור צחיח למדי וזוכה רק לממוצע של 240 מ"מ גשם בשנה. היער בולט על רקע מיעוט הצומח הטבעי שסביבו, המורכב בעיקרו שיחים מדבריים נמוכים. בקרחות היער מתקיימת פריחה אביבית מרשימה, חגיגה של צבעים.

בשמורת להב – צמחייה אופיינית לאזורי הביניים שבין המדבר לאזור הים תיכוני ("ספר המדבר"). אחד מהצמחים האופייניים לאזור היא שלהבית קצרת שיניים, זהו בן שיח נמוך, הפורח באביב בפריחה צהובה. לפרח, עלים המכוסים משני צדדיהם בשכבה עבה מאוד של שערות, המעניקות לעלים צבע לבן כמעט. שכבת השערות עבה פי כמה וכמה מהעלה עצמו, ותפקידה להגן על הצמח מאיבוד יתר של המים. בחודשי הסתיו מקדימה החלמונית לפרוח. וביער מלבד עצי מחט, גם מטעי עצי זית, אלת הבוטנה (הפיסטוק חלבי), אלת ארץ ישראלית ועצי חרוב.

ציפורים וצפרות
יער להב נמצא בקצה הצפוני של רצועת המדבר ברוחב של 1,800 ק"מ אשר ציפורי שיר נודדות חייבות לחצות כדי להגיע לאזור החריפה בעונת הסתיו. היער מהווה הזדמנות אחרונה עבור ציפורים רבות לצבור אנרגיה לקראת המשך המסע התובעני. יער להב, בעיקרו יער של עצים מחטניים, אשר מספקות מעט מזון לציפורים. החל משנות ה- 80 ניטעו בו חלקות של עצים רחבי עלים ובתוכם חלקות של אלה אמיתית (אלת הבוטנה), שבאמצע שנות ה- 90 החלו להניב פרי המבשיל במהלך הסתיו, בחודשים אוגוסט-נובמבר.

בין השנים 1995-2000 בוצע מחקר ארוך טווח, במימון ובסיוע קק"ל ובשיתוף המחלקה למדעי החיים באוניברסיטת בן גוריון, על חניית הביניים של הציפורים הנודדות ביער. נמצאו כשישה סוגי ציפורי שיר שבאופן קבוע שוהות בסתיו: בני סוגי הסבכי: החורש, שחור-כיפה והטוחנים, חמריה סלעית קיץ וחכלילית העצים. פרי עץ האלה מהווה מקור אנרגיה חשוב לציפורים הנודדות, אשר צריכות לצבור אנרגיה במהירות לשם המשך מסען. בזמן הנדידה הציפורים עושות שימוש מזערי יותר בחלקות האורנים, וזאת מפאת מיעוט מקורות המזון.

רוכבים על אופניים
כחלק ממדיניות פיתוח אטרקציות לפנאי, נופש ותיירות ביער הוכשרו מסלולי אופניים ביער.

מסלולי הרכיבה על אופניים הם טבעתיים, כך שהרוכב יכול לקצר או להאריך כרצונו, ובדרגות קושי שונות. כל המסלולים יוצאים מהחניון הראשי ליד מגדל תצפית האש – חניון המוצא לאופניים, לאורכם ישנם שלטי הכוונה ועמדות שתיית מים. מסלולי הרכיבה עוברים ביינות האתרים ביער.

איך להגיע?
מכביש בית קמה-באר שבע (כביש מס' 40). כ- 2.5 ק"מ מדרום לצומת בית קמה מסתעף כביש הגישה לקיבוצים דביר ולהב -צומת דבירה (כביש 3255). חולפים על פני דביר ומגיעים לכביש הגישה ליער להב. (בין סימני 8-9 ק"מ)

אתרים נוספים בסביבה
יער יתיר, שביל המתקנים החקלאיים ביער יתיר, תל שבע, אנדרטת חטיבת הנגב, שמורת פורה.

הפוסט טיול ביער להב הופיע ראשון במסע אחר

]]> https://www.masa.co.il/article/%d7%98%d7%99%d7%95%d7%9c-%d7%91%d7%99%d7%a2%d7%a8-%d7%9c%d7%94%d7%91/feed/ 0 דרך הנוף של יער שווייץhttps://www.masa.co.il/article/%d7%93%d7%a8%d7%9a-%d7%94%d7%a0%d7%95%d7%a3-%d7%a9%d7%9c-%d7%99%d7%a2%d7%a8-%d7%a9%d7%95%d7%95%d7%99%d7%99%d7%a5/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%2593%25d7%25a8%25d7%259a-%25d7%2594%25d7%25a0%25d7%2595%25d7%25a3-%25d7%25a9%25d7%259c-%25d7%2599%25d7%25a2%25d7%25a8-%25d7%25a9%25d7%2595%25d7%2595%25d7%2599%25d7%2599%25d7%25a5 https://www.masa.co.il/article/%d7%93%d7%a8%d7%9a-%d7%94%d7%a0%d7%95%d7%a3-%d7%a9%d7%9c-%d7%99%d7%a2%d7%a8-%d7%a9%d7%95%d7%95%d7%99%d7%99%d7%a5/#respond Thu, 13 Jun 2013 16:55:50 +0000 https://www.masa.co.il/article/%d7%93%d7%a8%d7%9a-%d7%94%d7%a0%d7%95%d7%a3-%d7%a9%d7%9c-%d7%99%d7%a2%d7%a8-%d7%a9%d7%95%d7%95%d7%99%d7%99%d7%a5/יער שווייץ, במרומי רכס פורייה, אמנם לא דומה ליערות האלפיניים, אבל התצפיות הנשקפות ממנו על הגולן, הגליל והכנרת בהחלט ראויות לתואר "עוצרות נשימה"

הפוסט דרך הנוף של יער שווייץ הופיע ראשון במסע אחר

]]>

אזור גיאוגרפי: גליל תחתון מזרחי

למי מתאים: כל המשפחה

מפות ומדריכים מודפסים ליעד הגליל התחתון,
בהנחה לגולשי מסע אחר!

עונה מומלצת: בכל ימות השנה

אורך המסלול: דרך הנוף אורכה כ- 6 ק"מ. מאכסניית פורייה ועד טבריה. מומלץ גם לרדת לעין פורייה,המושבה כנרת וחצר כנרת (הליכה ברגל של כחצי שעה)

משך הטיול: 1-2 שעות בהתאם לעניין

איך מגיעים: דרך הנוף של יער שוויץ מסתעפת מכביש הגישה לאכסניית פורייה. האכסניה שוכנת בצד הכביש היורד בתלילות אל הכנרת מפורייה הישנה (כביש 7677). לכביש זה מגיעים מהכביש הפונה צפונה מצומת אלומות ולכיוון פורייה (כביש מס' 768), או היישר מהכנרת, בקרבת חוף ברניקי. נוסעים לאכסניית פורייה וסמוך אליה פונים בכביש השמאלי, על פי השלט המכוון ליער שוויץ.

שימו לב: יש לנהוג בתשומת לב משום שהדרך צרה. החנייה מותרת רק ברחבות שליד החניונים והמצפורים.


נתחיל את טיולנו בכביש המוביל מאכסניית פורייה אל היער סמוך למרכז נטיעות קטן, ובו עצי יער נטועים כדוגמת ברוש מצוי וחרוב. מעט הלאה מכאן נמצאת מרפסת תצפית מקורה בסככה, ממנה נשקפים נופים מרהיבים. ממול למרפסת התצפית , מעברה השני של הדרך, בין עצי איקליפטוס נמצא חניון ע"ש גוטמן ובו שולחנות פיקניק ומתקני שעשועים לילדים. בזהירות רבה משום שהדרך צרה. החנייה מותרת רק ברחבות שליד החניונים והמצפורים).

ממרפסת התצפית יוצא שביל טיולים רגלי, שפונה צפונה במקביל לדרך הרכב, אך מעט נמוך ממנה. השביל מסתיים במצפור הבא, המכונה "מצפור דו מפלסי". משך ההליכה בשביל כחצי שעה, ואורכו כ – 1 ק"מ. לאורך הדרך הציבה קק"ל ספסלים למנוחה ולהתבוננות שקטה ומהנה בנוף.המצפור הדו-מפלסי, כשמו כן הוא – יש בו שני מפלסי תצפית.

קילומטר אחד צפונה משם נמצא מצפור נוסף, המכונה "מצפור תלת כיווני", משום שקיימות בו שלוש מרפסות תצפית מקורות סמוכות זו לזו, המאפשרות תצפיות משלושה כיוונים אל חלקיו השונים של היער ואל העיר טבריה. מן המצפור הצפוני אפשר לראות את אזור צפת ואת הר ברניקי, בו שוכן מנזר מהתקופה הביזנטית. היציאה לרחוב מעלה קק"ל בטבריה. בהמשך מצפון למצפור אפשר להיכנס לחניון ע"ש קסטנבאום בו שולחנות פיקניק המותאמים לנכים.

למעוניינים ניתן לבקר גם בהר ברניקי, קק"ל הכשירה דרך העולה לאתר העתיקות מהעיר טבריה. ההר נמצא כ- 190 מטר מעל הכנרת. הוא קרוי על שם הנסיכה ברניקי, אחותו של אגריפס השני.הורדוס בנה במקום מצודה. שרידים ארכיאולוגיים שש כנסייה גדולה שנמצאו במקום, כנראה מהתקופה האיסלמית הקדומה, ותחתיה גם נמצאו שרידים קדומים למבנה כנסייה (או מינזר) מהתקופה הביזנטית, שחרבה, כפי הנראה, ברעידת האדמה שהייתה באיזור בשנת 1749 לסה"נ.

משם נעלה לרכב וניסע ל "עין פורייה" (עין קדש) מקום בו על פי המסורת נפגשו שליחי דבורה עם ברק בן אבינועם. האתר שוקם ובו בריכות קטנות, אמת מים, פינות פיקניק וספסלים בצל הדקלים והאשלים. אפשר לרדת מעין פורייה למושבה כנרת ולבקר בחצר כנרת, מהלך של כחצי שעה הליכה. בחצר כנרת חווה של החלוצים הראשונים משנת 1908, בה נולדה התנועה הקיבוצית בארץ. במקום חיו ופעלו אישים מפורסמים כמו: א.ד. גורדון, ברל כצנלסון, רחל המשוררת וקברה הטרי של המשוררת נעמי שמר. מומלץ לטייל ברגל מחצר כנרת דרך בריכות הדגים אל בית המשאבות ליד אתר כנרות.

הפוסט דרך הנוף של יער שווייץ הופיע ראשון במסע אחר

]]> https://www.masa.co.il/article/%d7%93%d7%a8%d7%9a-%d7%94%d7%a0%d7%95%d7%a3-%d7%a9%d7%9c-%d7%99%d7%a2%d7%a8-%d7%a9%d7%95%d7%95%d7%99%d7%99%d7%a5/feed/ 0 טיול ביער באריhttps://www.masa.co.il/article/%d7%98%d7%99%d7%95%d7%9c-%d7%91%d7%99%d7%a2%d7%a8-%d7%91%d7%90%d7%a8%d7%99/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%2598%25d7%2599%25d7%2595%25d7%259c-%25d7%2591%25d7%2599%25d7%25a2%25d7%25a8-%25d7%2591%25d7%2590%25d7%25a8%25d7%2599 https://www.masa.co.il/article/%d7%98%d7%99%d7%95%d7%9c-%d7%91%d7%99%d7%a2%d7%a8-%d7%91%d7%90%d7%a8%d7%99/#respond Thu, 13 Jun 2013 16:44:08 +0000 https://www.masa.co.il/article/%d7%98%d7%99%d7%95%d7%9c-%d7%91%d7%99%d7%a2%d7%a8-%d7%91%d7%90%d7%a8%d7%99/טיול ביער בארי, היפה כל השנה, ובמיוחד בחודש פברואר כשהאזור כולו מתכסה במרבדי כלניות

הפוסט טיול ביער בארי הופיע ראשון במסע אחר

]]>

יער בארי, בגבול המידבר, משתרע על פני כ- 11,000 דונם ושוכן בנגב המערבי, בחבל הבשור מדרום לצומת סעד. הנוף מורכב משדות ירוקים ומרחבים פתוחים בהם דבר אינו מפריע את המבט עד לקו האופק. באזור כמות המשקעים השנתית הממוצעת אינה עולה בהרבה על 300 מ"מ בשנה. כמות המשקעים הזו אינה מספקת להתפתחות צומח עבות. באין צמחייה רבה ובגלל קרקע הלס הרכה, יש בכמות המשקעים הזו עוצמה הדרושה לסחיפת הקרקע ויצירת נוף הבתרונות. קק"ל שילטה באזור מסלול נסיעה המתאימים לכל סוגי הרכב.

בארי הוקמה במסגרת 11 הנקודות בנגב (מבצע משותף לסוכנות היהודית, קק"ל, ההגנה וחברת מקורות) בידי חברי הגרעינים של הצופים והנוער העובד. המבצע תוכנן בסודיות רבה. בערב, מוצאי יום הכיפורים רוכזו האנשים והציוד בכמה יישובים, שמהם יצאו השיירות עם חשכה. אפילו המתיישבים עצמם לא ידעו בדיוק לאן פניהם מועדות. כך בין לילה, הוקמו בארי, חצרים, נבטים, אורים, נירים, שובל, משמר הנגב, גלאון, תקומה, כפר דרום וקדמה.

קיבוץ בארי נקרא בראשיתו נאחביר, כשמו הערבי של האיזור, שפירושו הוא אזור בתרונות מאוחר יותר הוא נקרא על שם כינויו הספרותי של ברל (בארי) כצנלסון, שנפטר אז. הקיבוץ שכן תחילה כ- 2 ק"מ ממערב למקומו היום ונקרא בארות. במלחמת העצמאות הותקף הקיבוץ בידי צבא מצריים ומגניו נאלצו לחיות חודשים אחדים בבונקרים. בתום המלחמה עבר למקומו הנוכחי על גבעת אל-מושיריפה.בארי הישנה, שממנה נותרו בית הבטחון הנקוב בכדורים ומגדל המים של הקיבוץ. כדי לעלות לתצפית "עמדה מס' 1", הנמצאת בצידו הדרומי של הדרך הסלולה, מול בית הבטחון. העמדה, תעלות הקשר והגדרות שוחזרו ע"י ילדי הקיבוץ. התצפית יפיפיה. בדרום רואים אזור מחצבות הגופרית, כשלמרגלות התצפית מקום המטעים של הקיבוץ בראשיתו.

בתרונות בארי (שמורת המכתש)
כקילומטר מצפון לקיבוץ בארי נמצאת שמורת בתרונות בארי, עם נופים מיוחדים, המקיפים עמק דמוי מכתש, כמו נופי ירח, שנוצרו כתוצאה מסחיפה חזקה של קרקע. השמורה כוללת את האגן העילי של נחל סחף, שיצר כאן עמק דמוי קרקס הסגור משלושה עברים ופתוח למערב. קירות הלס הסוגרים על קרקס הסחיפה מתנשאים לגובה של 10-15 מ', ואדמת הלס שבקרקעית הקרקס מבותרת על ידי יובלי נחל סחף. בקרקס נמצא אתר פרהיסטורי מהתקופה הפליאוליתית, ובו ריכוזים גדולים של כלי צור. הצמחייה בשמורה מגוונת וכוללת שיחי מיתנן, קזוח עקום, סירה קוצנית, לוטם זעיר, שמשון השלחופיות, נואית קוצנית ומרווה מיצרית. באביב פורחים כאן אירוס ארצישראלי, כלנית, נורית אסיה ודבורנית דינסמור. בתחום השמורה יש גם עולם חי ומגוון ובו צבאים, דורבנים, צבים ולטאות כוח.

מפות ומדריכים מודפסים ליעד מזרח-תיכון,
בהנחה לגולשי מסע אחר!

מלבד הנוף והפריחה, אפשר למצוא כאן את מטע האגבות הראשון שניטע בנגב כחלק מניסיון שכשל להקים תעשיית חבלים. האגבות הם צמחים בשרניים המוציאים עמודי פריחה ענקיים, בגובה של 5 מטרים. ראשוני בארי, בסיוע קק"ל, שתלו באזור עשרה דונמים אגבות מתוך כוונה להפיק מסיביהם חבלים. כלכלית הגידול נכשל, בין השאר גם בגלל ייצור חבלים מחומרים סינטטיים.

בחודשים פברואר-מרץ מתכסה היער אודם כלניות. הכלנית המצויה Anemone ממשפחת הנוריתיים. השם ניתן לה בזכות הפרח המתהדר ככלה. פירוש השם המדעי בת הרוח. הכלנית פורחת בעיצומו של החורף כאשר נושבות רוחות עזות. המרבדים האדומים מנוקדים בפריחת עירית, כדן, זמזומית, דבורנית ופרחים נוספים.

מכרות הגופרית
כ- 200 דונם של מכרות נטושים ושמורת טבע בחבל הבשור, כ- 2 ק"מ מקיבוץ בארי. במקום נתגלה מרבץ של גופרית ששקעה בקרקעיתו של מקווה מים מתוקים וחמים שהיה כאן בתקופת הניאוגן. הגיאולוג הבריטי וילאמס שגילה את המרבץ במלחמת העולם הראשונה קיבל מממשלת המנדט את הזיכיון לניצולו. בשנת 1933 הוחל בכריית הגופרית, נסלל כביש צפונה לצורך הובלת הגופרית אל נמל עזה, ואף הוקם מפעל לעיבוד הגופרית. המכרות והמפעל פעלו עד שהמרבץ נוצל עד תום מבחינה כלכלית (1946). עד לשנת 1938 הפיק המכרה כ- 7,000 טונות גופרית. כיום נותרו במקום שוחות הכרייה, ערימות פסולת גופרית וכן מיבנה המפעל ולידו באר עמוקה ובריכת אגירה. כ- 300 מטר מדרום למכרות נותרו שרידי מתחם צבאי גדול, הכולל מבנים ומערכת כבישים: כאן היו במלחמת העולם השנייה מחסני תחמושת גדולים של הצבא הבריטי.

אנדרטת יד אנז"ק
כ- 4 ק"מ מצפון-מערב לקיבוץ בארי נמצאת אנדרטת אנז"ק, לזכר חללי "קורפוס אוסטרליה וניו-זילנד" (ANZC ) שנפלו בקרב על עזה במלחמת העולם הראשונה. האנדרטה היא בצורת האות האנגלית – A, הוקמה בשנת 1967, במלאת 50 שנה לכיבוש עזה בידי הצבאות הבריטיים. האנדרטה צופה אל עבר שדות הקרב של מלחמת העולם הראשונה.

אנדרטה להנצחת יהודי בגדד
בחניון נאחביר נמצאת אנדרטה המנציחה את זכרם של יהודי בגדד, שניספו בפוגרום בשלהי מלחמת העולם השנייה. יוצאי בגדד נמנו על מייסדי בארי. מסמכים שנמצאו לאחרונה בארכיון יהודי בגדד מעידים כי בני הקהילה הרימו בשנת 1947 תרומה לקק"ל, כסיוע לקיבוץ הצעיר בראשית דרכו. בכסף זה ניטעו החורשות הראשונות שביער בארי.

חורבת מעון
בהמשך כביש 242 ליד קיבוץ נירים, שוכנים שרידי חורבת מעון, עיר קדומה מתקופת המשנה והתלמוד. כאן התגלתה ריצפת פסיפס מרהיבה של בית הכנסת של הקהילה הקדומה. בפסיפס 55 מדליונים המתארים בעלי חיים ותשמישי קדושה יהודיים.

מאגר נירים – תצפית על ציפורים
קק"ל הקימה בראשית שנות ה-80 מאגר מים לטובת השקיית השדות החקלאיים של יישובי הסביבה. במקום ישנה תצפית יפה על עופות מים במשך כל ימות השנה. מומלץ במיוחד באביב.

חניונים לפיקניק
חניון נאחביר למרגלות מגדל המים בנאחביר הישנה – שולחנות פיקניק, מתקני משחק ושירותים. בחניון אנדרטה לזכר יהודי בגדד. החניון מותאם למוגבלים בתנועה.
חניון רעים, בגדת נחל גרר (שרשרת) כביש סעד-רעים (כביש 232 ) שולחנות לפיקניק
חניון סעד מדרום לצומת סעד – שולחנות פיקניק.

חניון חרבת מדור – שולחנות לפיקניק על "דרך מתקני המים".

רוכבים על אופנים
ביער בארי ישנה פעילות רכיבה על אופניים. מסלול אופני הרים מלאכותי נבנה ע"י חברי הקיבוץ והוא מתחיל מ"הבור" – מחצבת עפר, באורך של 3.5 ק"מ. המסלול כולל מכשולי חול, מים, גזעי עץ, סלעים וגבעות שונות. מדי שנה בחודש האביב מתקיים המרוץ המסורתי בשבילי הקיבוץ לדרך הבשור. בימים אלה קק"ל מסמנת ביער בארי מסלול אופניים ברמות שונות, לטיולים באזור.

איך להגיע?
מכביש צומת סעד- רעים (כביש 232 ), בין סימני 38-39, לכביש אספלט המסומן אדום.

עוד בסביבה
דרך השיזף – יער יד מרדכי, מאגר ניר עם ומצפור על שם אסף סיבוני, מצפור על שם נביה מרעי, חניון על שם צוקרמן ובית שביתת הנשק, אנדרטת חץ שחור, פסיפס בית כנסת מעון, אנדרטת אוגדת הפלדה, דרך נופית בשור, דרך השדות, דנגור ופארק אשכול.

הפוסט טיול ביער בארי הופיע ראשון במסע אחר

]]> https://www.masa.co.il/article/%d7%98%d7%99%d7%95%d7%9c-%d7%91%d7%99%d7%a2%d7%a8-%d7%91%d7%90%d7%a8%d7%99/feed/ 0 מסלול טיול ביער עמינדבhttps://www.masa.co.il/article/%d7%9e%d7%a1%d7%9c%d7%95%d7%9c-%d7%98%d7%99%d7%95%d7%9c-%d7%91%d7%99%d7%a2%d7%a8-%d7%a2%d7%9e%d7%99%d7%a0%d7%93%d7%91/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%259e%25d7%25a1%25d7%259c%25d7%2595%25d7%259c-%25d7%2598%25d7%2599%25d7%2595%25d7%259c-%25d7%2591%25d7%2599%25d7%25a2%25d7%25a8-%25d7%25a2%25d7%259e%25d7%2599%25d7%25a0%25d7%2593%25d7%2591 https://www.masa.co.il/article/%d7%9e%d7%a1%d7%9c%d7%95%d7%9c-%d7%98%d7%99%d7%95%d7%9c-%d7%91%d7%99%d7%a2%d7%a8-%d7%a2%d7%9e%d7%99%d7%a0%d7%93%d7%91/#respond Fri, 05 Oct 2012 07:51:54 +0000 https://www.masa.co.il/article/%d7%9e%d7%a1%d7%9c%d7%95%d7%9c-%d7%98%d7%99%d7%95%d7%9c-%d7%91%d7%99%d7%a2%d7%a8-%d7%a2%d7%9e%d7%99%d7%a0%d7%93%d7%91/טיול ביער עמינדב המציע מעיינות רבים, טרסות חקלאיות, שרידי בוסתנים, חניונים והרבה צל

הפוסט מסלול טיול ביער עמינדב הופיע ראשון במסע אחר

]]>

ירושלים – הרים סביב לה. אחד הרכסים המעניינים המקיפים את ירושלים הוא רכס שלמון-שורק, המתנשא בין נחל שורק ונחל רפאים, ממערב לעיר. יער עמינדב, שאותו נטעה קרן קימת לישראל, משתרע על פני כ-7,000 דונם. היער מצטרף אל החורש הטבעי וביחד הם יוצרים כאן את השטח המשמעותי הפתוח הגדול ביותר שעומד לרשות תושבי ירושלים.

מפות ומדריכים מודפסים ליעד הרי ירושלים,
בהנחה לגולשי מסע אחר!

מדרך הנוף שפרצה קק"ל לאורך רכס שלמון-שורק נשקף נוף מרהיב עין של ערוצי הנחלים שורק ורפאים והרי ירושלים. מרחוק אפשר לצפות גם בשטחים הפתוחים הגדולים של מרכז הארץ. במעבה היער מצויים מעיינות שכבה רבים, טראסות חקלאיות מהיפות בארץ, ושרידי בוסתנים, גתות, בתי בד וכבשני סיד. ביער יש מסלולי רכיבה על אופניים ברמות קושי שונות, מסלול ניווט משולט ושביל מותאם למוגבלים בתנועה ליד חניון הנופש הפעיל בחורבת סעדים.

מסלול הסיור ביער
נתחיל את סיורנו ביד קנדי, אנדרטה יוצאת דופן המנציחה את זכרו של ג'ון פיצג'רלד קנדי, נשיא ארצות הברית שנרצח בנובמבר 1963. חלק גדול מקסמה של אנדרטת יד קנדי הוא האתר שבו היא שוכנת – ראש הר מבודד המתנשא 823 מטרים מעל פני הים. לפני שיוצאים לטיול, כדאי להקיף ברגל את יד קנדי, וליהנות מהתצפית המרהיבה שמסביב, הכוללת את הרי יהודה, הר חברון ו"חלון" ממישור החוף, ממנו ניתן להשקיף ביום בהיר על אשדוד.

האנדרטה עשויה בדמות גזע עץ כרות ומסמלת את חייו הגדועים של הנשיא, שהסתיימו בגיל 46. האולם הגדול מוקף 51 עמודי בטון, בגובה 7.2 מטרים, המסמלים את 51 המדינות של ארצות הברית. האנדרטה, יצירתם של האדריכל דוד רזניק והפסל דוב פייגין, נחנכה בשנת 1966.

קק"ל מפעילה ביד קנדי תחנת מידע למטיילים באולם השוכן מתחת לאנדרטה. המבקרים יכולים להצטייד בדפי מסלול, לעיין במפה מפורטת ובתצלום אוויר של הסביבה, ולהסתייע בעצה טובה. תחנת המידע מאוישת בימי חול בין השעות 15:00-9:00. מספר הטלפון של תחנת המידע הוא 02-5709926. במקום גם שירותים ומים.

להמשך הסיור נפנה מכביש הגישה אל יד קנדי וניסע על פי השילוט, בדרך היורדת לחורבת סעדים. נחנה את הרכב ברחבת חניה קטנה, השוכנת ליד הסתעפות השביל המוליך לעין חנדק. כאן נצא לסיור רגלי בחורשה ובמעיין שלידו (כחצי שעה עד שעה). חורבת סעדים היא שמורת טבע קטנטנה. העילה העיקרית להכרה במקום כשמורת טבע הם עצי האלון המצוי הצומחים כאן, שזכו להגיע לממדים גדולים – תופעה נדירה במין עץ זה. עוד צומח בשמורה חרוב עתיק ומרשים.

ייתכן שהאלונים שבשמורה זכו להגיע לממדים גדולים בזכות שרידי מקאם (בית תפילה לזכר קדוש), המוקדש לזכרו של שיח' אחמד. מהמבנה נותרו שני קירות בגובה שני מטרים, אחד מהם נושא קשת שלמה. שיח' אחמד נודע בסגולתו לרפא עקרות ואולי זו הסיבה לכך שהחורבה זכתה לשם ח'ירבת סעידה (המאושרת). אל המבנה נגיע בשביל הרחב המוליך מרחבת החנייה ללב החורשה.

סמוך למקאם, בשטח פתוח, ניצב עמוד אבן כבד, שהוא "בתולה" של בית בד. נראה כי אבן זו הייתה חלק מבית בד ששכן במערה, בה נמצאת אבן ה"ממל" (גלגל אבן ששוכב על הקרקע, עליו כתשו את הזיתים לפני שסחטו מהם את השמן). כדי להגיע למערה יש לעבור את מבנה המקאם צפונה, ולרדת כמה מטרים במדרון שמתחת למצבת הנצחה לזכרו של סרן שלמה מלאכי, שנפל במלחמת ששת הימים.

המשך הסיור הרגלי יוביל אותנו כ-300 מטרים ממערב לשולי שמורת חורבת סעדים. מעט מצפון לדרך העפר המקיפה את הר שלמון, נמצא עין סעדים. המעיין נובע מתוך שתי נקבות קצרות, חצובות בסלע. המים נאספו בעבר אל שתי בריכות אגירה, שעודן קיימות בשטח. משם הובלו המים אל הטרסות החקלאיות, שמתחת למעיין. בטרסות נותרו עצי שקד, זכר לבוסתנים מימים עברו. שלט הכוונה מורה על השביל הקצר המוליך במעלה המדרון אל חניון סעדים, השוכן בחורשת קדושי קהיר. החורשה מוקדשת לזכרם של חברי רשת מודיעין ישראלית שפעלה בקהיר בשנת 1954. פעילות הרשת נחשפה ואחדים מחבריה הוצאו להורג.

מחניון סעדים יוצא שביל טיול ייחודי למוגבלי תנועה המוביל עד לחניון נופש פעיל וחוזר לחניון. אורך המסלול כ- 1 ק"מ.

נשוב לרכב וניסע בדרך העפר המקיפה את הר שלמון (סימון שבילים שחור), אל חוות הגיתות. הדרך מגיעה תחילה לצומת, בה מוצב לוח מידע עם מפת יער. בצומת נמשיך היישר לפנים ומיד נפנה ימינה בקטע דרך, מתחת לעמוד מתח גבוה (סימון ירוק). הדרך מקיפה את הרכס ממערב וצפון, ועולה לנקודה הגבוהה ביותר ברכס שורק (נ.ג. 714), שם הקימה קק"ל חניון קטן ואינטימי. כאן נחנה את הרכב ונעפיל ברגל בשביל מסומן באבני שפה, המוליך לראש הגבעה.

בדרכו עובר השביל בצד שלוש גתות עתיקות (מתקנים לסחיטת ענבים כדי להפיק מהן מיץ, אותו מתסיסים ליין). במיוחד מרשימה הגת השלישית (העליונה). זוהי גת גדולה, בעלת משטח דריכה שממדיו 4.7X5.7 מטרים. סחיטה נוספת של הענבים, לאחר הדריכה הראשונה, התבצעה באמצעות קורת עץ, שהקצה שלה נקבע בשקע מלבני החצוב בדופן המערבית של המשטח. ליד הגת נמצאים שרידי בית בד. נראה כי הגיתות ושאר המתקנים החקלאיים שבמקום היו שייכים לחוות שפעלו במקום. כפי הנראה כי הגיתות פעלו בתקופה כלשהי בין התקופה הישראלית הקדומה עד לתקופה הביזנטית. השביל ממשיך אל פסגת ההר. כאן, סמוך לגל אבנים בנוי (רוגם) יש תצפית מרשימה לכל העברים. מסביב פזורים שרידי מבנים, שכפי הנראה היו שייכים לבתי החוות מהתקופות השונות. השביל הרגלי ממשיך ויורד בחזרה לחניון חוות הגיתות, שם השארנו את הרכב.

מי שמעוניין לבלות מעט בחיק הטבע, מוזמן להמשיך ולנסוע לחניון נופש פעיל יער עמינדב. כדי להגיע לשם נחזור בדרך העפר לצומת בו נמצא לוח המידע, כאן נפנה ימינה (סימון שבילים אדום), וניסע בדרך זו כקילומטר. נמשיך שמאלה על פי אותו סימון אדום המשולט במילים: "יד קנדי". בצומת הדרכים הראשון נפנה שמאלה ונגיע לחניון עמינדב – חניון נופש פעיל ובו מגרש כדורסל, מתקני כושר ומתקני שעשועים לילדים. יש גם ברזי מים ומתקנים למנגל. מהחניון ניתן לצאת למסלול רכיבה על אופניים ברמה אתגרית. הוא נמשך לאורך 2.5 ק"מ עד לצומת פישר. מכאן קצרה הדרך חזרה ליד קנדי.

איך מגיעים?
הבאים מירושלים יחלפו על פני הר הרצל וכביש הגישה לעין כרם, ויפנו מערבה בפנייה למושבים אורה ועמינדב. יד קנדי שוכנת כ500- מטרים ממערב לכביש הגישה לעמינדב. הבאים מתל אביב יפנו במחלף הראל מערבה (ימינה) מכביש תל אביב ירושלים (כביש מספר 1), ייסעו לכיכר הסטף וימשיכו לביה"ח הדסה עין כרם ומשם לכניסה למושב אורה, והמשך כפי שתואר קודם.

אתרים נוספים בסביבה
שמורת חורבת סעדים, מנזר יוחנן המטביל, סטף, תל צובה, שמורת הר הטייסים, פארק עצמאות ארה"ב ויער הקדושים.

הפוסט מסלול טיול ביער עמינדב הופיע ראשון במסע אחר

]]> https://www.masa.co.il/article/%d7%9e%d7%a1%d7%9c%d7%95%d7%9c-%d7%98%d7%99%d7%95%d7%9c-%d7%91%d7%99%d7%a2%d7%a8-%d7%a2%d7%9e%d7%99%d7%a0%d7%93%d7%91/feed/ 0 רמות מנשה: יערות, נחלים ופריחה אביביתhttps://www.masa.co.il/article/%d7%a8%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%a0%d7%a9%d7%94-%d7%99%d7%a2%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%a0%d7%97%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%97%d7%94-%d7%90%d7%91%d7%99%d7%91%d7%99%d7%aa/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%25a8%25d7%259e%25d7%2595%25d7%25aa-%25d7%259e%25d7%25a0%25d7%25a9%25d7%2594-%25d7%2599%25d7%25a2%25d7%25a8%25d7%2595%25d7%25aa-%25d7%25a0%25d7%2597%25d7%259c%25d7%2599%25d7%259d-%25d7%2595%25d7%25a4%25d7%25a8%25d7%2599%25d7%2597%25d7%2594-%25d7%2590%25d7%2591%25d7%2599%25d7%2591%25d7%2599%25d7%25aa https://www.masa.co.il/article/%d7%a8%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%a0%d7%a9%d7%94-%d7%99%d7%a2%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%a0%d7%97%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%97%d7%94-%d7%90%d7%91%d7%99%d7%91%d7%99%d7%aa/#respond Tue, 23 Feb 2010 08:12:45 +0000 https://www.masa.co.il/article/%d7%a8%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%a0%d7%a9%d7%94-%d7%99%d7%a2%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%a0%d7%97%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%97%d7%94-%d7%90%d7%91%d7%99%d7%91%d7%99%d7%aa/פארק רמת מנשה כולל בתוכו יערות מוצלים, שמורות טבע יפות, שטחי חקלאות ומרעה וגם שישה יישובים כפריים. ובתקופה זו של השנה, הפריחה האביבית צובעת את הכל בצבעים מרהיבים

הפוסט רמות מנשה: יערות, נחלים ופריחה אביבית הופיע ראשון במסע אחר

]]>

רמת מנשה, השוכנת מדרום לכרמל, בין יוקנעם לקיבוץ גלעד, היא מהחבלים היפים ביותר בארצנו. המאפיין העיקרי של האזור הוא שילוב של יערות נטע אדם ויערות טבעיים של אלון תבור, מרחבים פתוחים, שדות ומטעים, מעיינות ופלגים זורמים. המדרונות המתונים והאופי הכפרי של היישובים אומרים כולם שלווה. התושבים יודעים להעריך את האתרים הקדומים שהתגלו כאן, מהתקופות הפרהיסטוריות ועד התקופה העות'מאנית. ממצאים ארכיאולוגיים שהתגלו בשטח שמורים באוספים בקיבוצים והם מצטרפים לאתרי מורשת וראשית ההתיישבות, דוגמת ג'וערה ומערת הפלמ"ח.

קרן קימת לישראל, יחד עם המועצה האזורית מגידו, יזמה מהלך שתכליתו לשמר את אופיו של האזור. המסגרת להשגת המטרה היא הכרזתו של פארק רמת מנשה – המשתרע על כ-84,000 דונם. בתחום הפארק כלולים היערות, שמורות הטבע, שטחי החקלאות ושדות המרעה, כמו גם שישה יישובים כפריים, המהווים חלק ממכלול הפארק: מושב עין העמק והקיבוצים גלעד, דליה, רמת השופט, עין השופט ורמות מנשה.

מרבית שטחה של רמת מנשה מכוסה בסלעי קירטון. אלה הם סלעים גירניים רכים, שהגשם גורם להם לבליה מהירה יחסית. בשל כך הגבעות ברמת מנשה הן בעלות מופע "רך" של מדרונות מתונים וחסרי מצוקים. קו נוף זה הוא שמעניק לאזור את תחושת השלווה האופפת את המבקרים במקום. בתחום הפארק, לא הרחק מקיבוץ משמר העמק, נמצאות גבעות בזלתיות. שתיים מהן נראות בבירור בשטח: גבעת אשמר, המכונה "הר הגעש" וגבעת קיפוד.

מפות ומדריכים מודפסים ליעד הכרמל וחופו,
בהנחה לגולשי מסע אחר!

נראה כי בעבר הייתה רמת מנשה כולה מכוסה ביערות של אלוני תבור. רוב היער הושמד במהלך השנים ושרידים ממנו נמצאים בגבעות שבאזור קיבוץ גלעד. קק"ל פועלת לאחרונה להשבת היערות ולהגדלת שטחם באמצעות זריעה של בלוטים של אלוני תבור. יער הזורע מכסה כ-30,000 דונם מהשטח. קק"ל החלה בנטיעתו בשלהי שנות העשרים של המאה העשרים, באמצעות ראשוני קיבוץ משמר העמק. היער המפותח, שבו נטועים עצי מחט ועצים רחבי עלים, הוא מוותיקי היערות הנטועים בישראל.

לאורך הנחלים הזורמים צומחים עצי ערבה מחודדת ושיחי פטל קדוש. בנחל השופט ובנחל גחר צומחים ריכוזים של עץ נדיר בישראל – אולמוס שעיר. בשדות שבהן מתקיימת רעייה שולטת צמחייה עשבונית. בולט מאוד בענפיו הגבוהים והמצהיבים הוא השומר הפשוט, הצמח שאותו מוספים לתמיסת המלח של מלפפונים בתהליך החמצתם.

בחורף ובאביב הופכת רמת מנשה לאחו הפורח של ישראל. בין הפלגים הקטנים, הזורמים מכל עבר, עולים גלי פריחה שהם בבחינת תופעת טבע. "יער הרקפות", ליד קיבוץ גלעד, שבר כאן את כל השיאים בעושר פריחת הרקפות, אך זהו רק קצה הקרחון. בעמק השלום, למשל, הנמצא במרכז הפארק, מכסים את האדמה מרבדים ססגוניים של כלנית, נורית ועיריוני; איריסים מציצים מכל עבר ואליהם מצטרפים מינים רבים של סחלבים ושל פרחים אחרים.

 

יער הזורע. היער המפותח, שבו נטועים עצי מחט ועצים רחבי עלים, הוא מוותיקי היערות הנטועים בישראל | צילום: פנינה לבני, באדיבות ארכיון הצילומים קק"ל

דרך הפארק

קק"ל הכשירה בפארק דרך שאורכה כ–27 קילומטרים. הדרך משולטת לכל אורכה בשלטי הכוונה (חיצים המסומנים על עמודי עץ).

הדרך חוצה במהלכה את כל יחידות הנוף בפארק רמת מנשה. היא עוברת ביערות ובנחלים, בנופים פתוחים ובצד שדות מעובדים. מתוך רצון לשמור על אופיו של הנוף, ישנם קטעי דרך שלא נסללו ולא כוסו במצע, כדי שלא לפגוע בהשתלבותם בנוף. לפיכך, קטעי דרך מסוימים עשויים להיות אבנוניים ולאחר גשם מעט בוציים. הדרך מתאימה למעבר רכב פרטי, אך היא כוללת קטעים משובשים מעט, שבמהלכם מומלץ להתקדם בנסיעה איטית.

כניסה – תיאור תוואי דרך הפארק מתחיל בכניסה ליערות הזורע (כביש מס' 66, ליד סימן ק"מ 28). שלט גדול בכביש "פארק רמת מנשה" מקדם את פני הבאים. הדרך הסלולה המסתעפת מהכביש מובילה לביתן המידע של קק"ל, מבנה עץ הנמצא סמוך לנחל גחר. סמוך לביתן ישנה פינת חמד להתרגעות ובה ספסלים המוצבים בצל עץ תות – מקום נעים להתבונן בפלג הזורם בחורף. כאן אפשר להצטייד בדפי מידע על הפארק. בחגים מאיישים מדריכי קק"ל את התחנה ומספקים מידע לקהל. סמוך למוקד המידע יוצא שביל אופניים המטפס בשלוחות המתנשאות מדרום לנחל גחר.

הצומת לג'וערה – כ-3 ק"מ מביתן המידע פונה דרך הפארק שמאלה (דרומה), לג'וערה. אנו ממליצים לפני כן לבקר בנחל השופט ורק אחר כך לחזור שוב לכאן. לשם כך נמשיך בדרך הסלולה היישר לפנים.

נחל השופט – הדרך משולטת היטב. היא מטפסת להר גחר ויורדת לנחל השופט. חוצים את הנחל ב"גשר אירי" המתאים לכל רכב ומכאן קצרה הדרך לחניון החרובים. כאן מומלץ להחנות את הרכב. בנחל זורמים מים כל השנה. קרן קימת לישראל הכשירה את השביל למעבר כיסאות גלגלים. זהו שביל נפלא, חלקו סלול באספלט וחלקו עשוי מלוחות עץ. הדרך מוצלת בעצי גדות נחלים, בעיקר בעצי ערבה. בדרך עוברים מפל קטן ובריכה, שעליהם משקיפים ממרפסת תצפית. בפינה יפה זו צומחים מספר עצי אולמוס שעיר. בסופו של דבר השביל מגיע לעין חשרת (עין אמי) – מעיין יפה הנובע מתוך נקבה אל בריכה ריבועית, החצובה במשטח סלע לבן. מכאן אפשר לשוב בדרך עפר נוחה לחניון החרובים.

משך המסלול כולו כחצי שעה לממהרים ועד שעה וחצי לבליינים (לרשותכם עומדת דפדפת מפורטת שקק"ל הפיקה למען המטיילים בנחל השופט).

בחזרה לצומת לג'וערה – לאחר הבילוי בנחל השופט שבים לצומת ג'וערה ופונים דרומה. דרך הפארק עוברת עתה בין יער נטוע (משמאל) לשדה מעובד (מימין). כשעולים במעלה הגבעה נחשפים נופי נחל השופט והכרמל. אחר כך, בשטח הפתוח, תוואי הדרך מנצל את דרך ה"סולינג" הישנה. זהו "כביש" שנסלל באבנים בתקופה הבריטית והוא קישר בין יוקנעם לאזור ג'וערה. הכביש עביר לכל רכב, פשוט ניסע לאט וניהנה מהנוף.

כביש משמר העמק – דרך הסולינג מסתיימת בכביש היורד למשמר העמק (כביש מס' 6953). עצרו, בדקו היטב את מצב התנועה, ורק אז עלו על הכביש בזהירות וסעו בו מעט שמאלה. דרך הפארק מסתעפת לאחר כמה מטרים ימינה, אך לפני שנמשיך בה אנו מציעים לנסוע עוד כמאה מטרים במורד הכביש ולהעפיל ברכב לגבעה שמימין, היא ג'וערה.

ג'וערה – שימשה כבסיס גדנ"ע, אך המקום זכור יותר בזכות הקורסים למפקדי מחלקות (מ"מ) שהתנהלו כאן והיו בית היוצר למפקדי ה"הגנה" ולצה"ל בראשית דרכו. כאן צייר משה בר תקוה (מונדק פסטרנק) את סמל החרב וענף הזית, שהפך לסיכת מ"מ המוענקת עד היום למסיימי קורס קצינים של צה"ל.

המוזיאון הקטן ששכן כאן נסגר.

בדרך ל"צומת הקיבוצים" – דרך הפארק ממשיכה דרומה מכביש משמר העמק. הדרך עוברת בתוך שדרה קטנה של עצי ברוש. שימו לב לשרידי בית הבד שמשמאל לדרך. הם משמשים אנדרטה לשלמה קורץ ולנכדו, אנשי עין השופט, שנספו בעת חפירות ארכיאולוגיות במערת קבורה קדומה, סמוך לכאן.

הדרך יורדת היישר ליער משמר העמק. שימו לב, לפני המפגש עם היער, ל"גשר הצרפתי" המתגבר על הערוץ הקטן שבדרך ליער. "גשר צרפתי" הוא כינוי למעבר הבנוי בתת-הקרקע. הוא עשוי משתי שורות של סלעים גדולים וביניהן אבנים קטנות יותר (מכונות בעגה המקצועית "בקלאש"). כל זה מכוסה במצע מהודק והרי לכם שיטה המאפשרת חלחול מים מתחת ל"גשר" ושומרת על הדרך לבל תיסחף בגשם.

במפגש עם יער משמר העמק הדרך פונה דרומה (ימינה) וחולפת לא הרחק מעין שולמית, מעיין שמימיו נבעו בעבר לתוך בריכת בטון. המים נשאבים כיום ומוזרמים לקיבוץ משמר העמק. לאחר כ – 4 קילומטרים אנו מגיעים ל"צומת הקיבוצים", שאותה מסמנים כמה עצי ברוש הצומחים בתוך "כיכר". דרך הפארק ממשיכה היישר לפנים, אך אנו נפנה כאן שמאלה כדי לבקר בחורבת בית ראש וביער הקיבוצים.

חורבת בית ראש ויער הקיבוצים – לאחר כ-200 מטרים הדרך עולה לחורבת בית ראש. חונים בצד הדרך ומטפסים לראש הגבעה באחד השבילים המובילים מהדרך לפסגה. התצפית מופלאה. כל מה שצריך לעשות זה לשוטט בשביל המקיף את הפסגה. אורך השביל 360 מטרים והוא מעניק תצפית של 360 מעלות. רואים מכאן את עמק יזרעאל, התבור, הרי נצרת וגבעת המורה וביום חורף בהיר גם את שלג החרמון. מהצד השני רואים את נופי הכרמל, מפרץ חיפה וארובות תחנת הכוח בחדרה, כמו גם יישובים אחרים בשרון. פשוט מרהיב. שרידי העתיקות שבמקום מעידים על יישוב מהתקופה הרומית.

נחזור לרכב ונמשיך בדרך המקיפה את הגבעה. נרד לדרך ונמשיך צפונה בנוף היפה של יער הקיבוצים, עד שנראה מתקנים צופיים בנויים עץ. זוהי "השומרייה" – המקום בו נערכו בעבר מחנות הקיץ של חניכי "השומר הצעיר". סמוך לכאן, בחורשת החרובים, מקימה קק"ל חניון. גם מכאן יש תצפית יפה צפונה.

נשוב ל"צומת הקיבוצים" ונמשיך בדרך הפארק דרומה לכיוון נחל תנינים. חלק מהמשך הדרך נמצא בשלבי הקמה. כיום עביר לאחר גשם לרכב רב-מינוע (4X4) ומחוץ לעונת הגשמים – לכל רכב.

עין כפר – הדרך יורדת אל היובלים העיליים של נחל תנינים ומטפסת לראש גבעה המשקיפה על עמק קטן. בעמק נובעים שני מעיינות ונראים שרידים חרבים של כפר ובהם משוכות צבר ועצי בוסתן. אלה הם חורבות עין כופרין. כדי לשמור על שלוות המקום, נרד אליו ברגל. המעיין הגדול משמש את הבקר של קיבוץ עין השופט.

יער הרקפות – נשוב לרכב ונמשיך בדרך הפארק. הדרך עוברת בראש השלוחה המפרידה בין נחל תנינים לנחל ספלול ונוחתת בכביש גלעד (כביש מס' 672) ליד יער הרקפות. בחורף, בין דצמבר למרץ, מתכסה הגבעה המיוערת באלפי רקפות. בעונה זו מומלץ להחנות את הרכב ברחבת החניה הגדולה, לחצות ברגל את הכביש ולטייל בגבעה (קק"ל הפיקה דפדפת מפורטת למטיילים ביער הרקפות).

נחל תנינים – דרך הפארק, לאחר חציית הכביש לקיבוץ גלעד, ממשיכה מערבה, במקביל לגדה הדרומית של נחל תנינים, שכאן הוא רדוד מאוד. במרחק של כ-500 מהכביש הדרך פונה חדות דרומה. בחורף גשום כדאי לעצור כאן לרגע ולהשקיף צפונה, אל "מפל" מים הנופל לנחל תנינים. המים האלה הם מימיו של נחל רז הנשפכים לנחל תנינים.

דרך הפארק ממשיכה מערבה. בצדי הדרך מתפתחים עצי אלון תבור, שאט אט צוברים לעצמם ממדים ראויים לשמים. במרחק של כ – 5 ק"מ מכביש גלעד פוגשת דרך הפארק את "דרך המוביל", הנקראת כך משום שהיא מלווה את המוביל הארצי, הטמון מתחת לקרקע, בצד הדרך. בדרך הזו נפנה ימינה (צפונה) ונחצה ב"גשר אירי" את נחל תנינים, הממשיך מכאן מערבה ומימיו מוחדרים לחולות פרדס חנה – קיסריה באמצעות מפעל נחלי מנשה של "מקורות".

מכאן אפשר לחזור לכביש דליה – גלעד (כביש מס' 672) בשתי דרכים הבאות (שתי הדרכים נעשות בוציות לאחר גשמים):

סיום ליד קיבוץ דליה – כקילומטר אחד מצפון לנחל תנינים מתפצלת דרך הפארק לשניים. ימינה – הדרך עוברת בין שדות מעובדים ומגיעה לכביש.

סיום ליד קיבוץ רמות מנשה – אפשר להמשיך מנקודת הפיצול עוד כקילומטר אחד ולפנות רק אז ימינה, במעלה נחל שלף. בנחל זורמים מים כל ימות השנה, כפי שמעידים עצי הערבה הגדולים שבגדותיו. לפני העלייה לשער קיבוץ רמות מנשה נובע בצל עצי איקליפטוס גבוהים מעיין בשם עין מחוללים. המעיין מנציח בשמו את כינוסי המחולות שנערכו בעבר בקיבוץ דליה.

איך מגיעים?

לדרך הפארק יש מספר כניסות:

יערות הזורע, כביש יוקנעם – מגידו (כביש מס' 66, ליד סימן ק"מ 28).

חניון יער הרקפות, סמוך לקיבוץ גלעד (אבן יצחק).

כביש דליה – גלעד (כביש מס' 672), כ-1.5 ק"מ מדרום לקיבוץ דליה.

פנייה שמאלה לפני שער הכניסה לקיבוץ רמות מנשה.

ממושב עמיקם, לאורך נחל תנינים.

תחנת הדלק בת שלמה (כביש מס' 70, ליד סימן ק"מ 21). דרך זו עבירה רק לרכב רב-מינוע (4X4).

מפת קק"ל לפארק הרי מנשה

 

הפוסט רמות מנשה: יערות, נחלים ופריחה אביבית הופיע ראשון במסע אחר

]]> https://www.masa.co.il/article/%d7%a8%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%a0%d7%a9%d7%94-%d7%99%d7%a2%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%a0%d7%97%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%97%d7%94-%d7%90%d7%91%d7%99%d7%91%d7%99%d7%aa/feed/ 0