המדינות המאושרות בעולם איפה נמצאים האנשים הכי מאושרים? במדינות שהתברכו בנופים מרהיבים ומעניקות לתושביהן רשת ביטחון סוציאלית, חיי קהילה עשירים ואם אפשר – גם שכר גבוה. הנה כמ … סימי שאואר

הפוסט אמנות המסע: אושר להמונים הופיע ראשון במסע אחר

"דאו הוליד את האחד. האחד הוליד את השניים. השניים הולידו את השלושה. השלושה הולידו את כל היצורים, גבם אל הצל – יין, ופניהם אל האור – יאנג. ההתאמה שבינם היא נשמת החיים, האנרגיה, שאין בה גשמיות" (לאו דזה)

היפנים קוראים לזה "קי", ההודים "פראנה" והיהודים "כוח החיים". אלו הם ניסיונות עקרים להגדיר כוח שאין דרך להבינו. הסינים הקדמונים קראו לזה "צ'י", והגדירו אותו כ"משהו שאינך יכול להגדיר".

זרימת האנרגיה
זרימה היא הכוח המשלים את היין והיאנג, שביחד איתם הופכת לאחד – לאנרגיה הזורמת. הרפואה ההוליסטית מתייחסת לזרימת האנרגיה. בכדי לשמור על בריאות ועל מהלך תקין של החיים, זרימת האנרגיה צריכה להיות רציפה והרמונית. כמו בתחומי חיים אחרים, ההתפתחות לכיוון המדעי, המתועש, ה"תרבותי", מרחיק את האדם מההקשבה לעצמו ולצרכיו, מהאיזון בין חלקי אישיותיו. המצב הבריא ביותר לגוף הוא זרימה – התרוקנות והתמלאות.

במצבים של חוסר איזון אנרגטי הגוף מגיב בכיווץ, שגורם לשמירת האנרגיה בגוף, אך גם לכאב. תגובה שכיחה למצב של חוסר איזון אנרגטי היא התעוררות של סימפטומים רגשיים, כגון דיכאון, תסכול, פחדים או חרדות. לעומת זאת, במצבים של עודף אנרגיה האדם חש מלאות בבטן העליונה, עצבנות, חשיבה שלילית, עודף מחשבות שאינו יכול להפסיקן, כעס על הסובבים אותו או ייסוריי מצפון. במצב כזה יכולת הספיגה של האדם היא מינימלית. הוא לא יקשיב לאחרים, ירבה לפטפט וישתדל להפגין נוכחות באופן אגרסיבי. זוהי דרכו לנסות לפרוק את עודפי האנרגיה.

טעינת הגוף באנרגיה נעשית כאשר המוח נמצא בתדר נמוך. זו הסיבה שילדים קטנים זקוקים ליותר שעות שינה מאשר מבוגרים. הגדילה דורשת כמויות אדירות של אנרגיה, ומומלץ לא להעיר ילד באמצע השינה. לאדם שאינו ישן דיו מומלץ לתרגל מדיטציות הקשורות להרפיה ופריקת מתחים. רגיעה והרפיה גורמות לפתיחת המערכת האנרגטית של האדם, ומאפשרות קליטה ישירה של אנרגיה.

נשימה ומזון
לאורך כל החיים אנחנו נושמים באופן רציף, ובכך מחדשים את מלאי האנרגיה בגופנו. הנשימה עוזרת להיות בהרמוניה עם הסביבה ולהסתגל אליה. האוויר מכיל את האנרגיה שנספגה בו, ולכן יש חשיבות לסוג האוויר החודר לגוף. כיוון שעל חוף הים יש כמויות עודפות של אנרגיה, לאנשים הסובלים מחוסר אנרגטי מומלץ לטייל לעיתים קרובות על חוף הים, ולנשום נשימות עמוקות.

המזון, שספג חיוניות מהאדמה, מהאוויר ומהשמש, מספק גם הוא את האנרגיה הדרושה לגוף. מדענים מודדים את כמויות האנרגיה הנמצאות במזון דרך יחידות של קלוריות, ואילו ברפואה ההוליסטית מתחשבים במדד נוסף – מידת החיוניות של המזון. אין עדיין כלי מדויק למדידת החיוניות, אולם אפשר לחוש אותה בזמן הארוחה.

אפשר לבחון את רמות האנרגיה שהגוף סופג בעזרת שני מדדים – כמותי ואיכותי. אדם ממוצע נזקק לחצי קילוגרם מזון מוצק ביממה; ניתן לחיות ללא מזון כ-40 יום, בתנאי שיש אספקה רצופה של מים. האדם צורך כשני ליטרים של נוזלים ביממה, אם כוללים את הנוזלים המצויים בפירות, בירקות וכדומה; בתנאי מזג אוויר נוחים אפשר לחיות כארבעה ימים ללא נוזלים.

בנשימה אחת מתחלף כחצי ליטר אוויר, ואנו נושמים 16 נשימות בדקה. בדקה אחת נזדקק לשמונה ליטרים של אוויר. על פי חישוב זה נזדקק ביממה ל-11,520 ליטר של אוויר. ללא אוויר עלול להיגרם נזק בלתי הפיך למוח לאחר ארבע דקות, תלוי עד כמה הוא מרוגש ומהי צריכת החמצן של גופו.

אדם המצליח להתחבר למקור ישיר של אנרגיה זקוק לכמות מועטה יותר של אנרגיה מ"יד שנייה" – דרך מזון, שתייה ואוויר. לאיזה נפח של רגיעה ושלווה זקוק האדם בכדי לספוג אנרגיה באופן ישיר, ללא מתווכים? וכמה זמן ניתן לחיות בלי רגיעה? סיפורים על הרבנים הגדולים מגלים שהם הסתפקו בכמויות מועטות מאוד של מזון. משה שהה 40 יום על הר סיני, רבי שמעון בר-יוחאי ובנו רבי אלעזר שהו תשע שנים במערה, במהלכן הם אכלו חרובים ושתו מי מעין בלבד.

סדר עדיפות אנרגטי
היום מרבים לשבח את התזונה הנכונה ואת איכות הסביבה, האוויר והמים. הגישה ההוליסטית אינה פוסלת את המרכיבים הללו, אלא מציבה אותם במקום הראוי בסדר העדיפויות. מקורות האנרגיה החומריים חשובים, אבל ישיבה על ראש הר ירוק, שתיית מיץ ירקות בכל בוקר וחוקן פעמיים בשבוע לא יביאו מרפא לכל תחלואינו. כשאדם נמצא במצב של מחלה כדאי להשתמש בכל האמצעים, כולל תזונה טבעית ואורגנית, מלאה בחיוּת ובכוח. אבל אין טעם להתרוצץ ברחבי הארץ בחיפוש אחר עגבניה אורגנית, כשאפשר ליהנות ללא מאמץ ממלפפון טעים, המכיל מעט חומרי ריסוס. אם רק נזכור ליהנות מהאכילה ולהעריך את המלפפון (למרות שלא גודל באופן אידיאלי) – מעט הכוח שיש באותו מלפפון יתרום לאנרגית הגוף הרבה יותר מאשר עגבניה אורגנית שהושגה במאמץ.

אם המחיר שעלינו לשלם בכדי להתרחק מגורמים המזיקים למזון, למים ולאוויר עלול להביא לפגיעה נפשית, עד כדי אובדן השלווה והביטחון, שכרנו עלול לצאת בהפסדנו.

_____

הכותב הוא מייסד ומנהל מכללת מהות המכשירה מטפלים הוליסטים

כתבה פרסומית

הפוסט אנרגיית החיים הופיע ראשון במסע אחר

"מדוע נעלמה ההנאה שבאיטיות? היכן הם הולכי הבטל מימים עברו? היכן הם אותם גיבורים משוטטים של שירי העם, אותם בטלנים שנדדו לאיטם מטחנת רוח אחת לרעותה ולנו תחת כיפת השמים? האם נעלמו יחד עם שבילי הכפרים, יחד עם כרי הדשא וקרחות היער, יחד עם הטבע? פתגם צ'כי מגדיר את בטלתם המתוקה באמצעות מטאפורה: הם מתבוננים בחלונותיו של האל הטוב. מי שמתבונן בחלונותיו של האל הטוב אינו יודע שעמום; הוא מאושר"
(מילן קונדרה, מתוך "ההנאה שבאיטיות")

בשנת 1989 ביקשה חברת הענק האמריקאית מקדונלד להקים סניף סמוך ל"מדרגות הספרדיות", גרם מדרגות בכיכר דה ספניה (Piazza di Spagna), משכיות החמדה של בירת איטליה ומקור משיכה לתיירים כבר מסוף המאה ה־16, כשלורדים צעירים נהגו, במסגרת הטיול הגדול שלהם באירופה, לנוח על המדרגות בעוד מרכבותיהם זוכות לטיפול מסור בווייה דל קרוזה
(Via delle Carozze), רחוב המרכבות, שאינו קיים עוד.
מקדונלד, יש להניח, לא ציפתה לתגובה שלה זכתה: גל של מחאה ציבורית גאה בעיתוני איטליה. אחד המוחים, קרלו פטריני, אינטלקטואל ומבקר יין איטלקי, אף יזם את הקמתה

שוק של שבת בגרבה אין קיאנטי, אחת הערים האיטיות. "אנחנו לא רוצים שהפאסט פוד ישתלט על המסורות התרבותיות שלנו"

של תנועת נגד בשם "אוכל איטי", שמטרתה להיאבק בתופעת ה"אכול ורוץ" שמקדונלד מייצגת ובתופ־עת האוכל המהיר בכלל – הפאסט פוד האמריקאי.
התנועה מבקשת לשמר מסורות קולינריות מקומיות, לעודד אכילה משפחתית, לפתח מאכלים המבוססים על מרכיבים עונתיים ולעודד את יצרני המזון שמספקים את המרכיבים למטבחים המסורתיים. בתחילה התבטאה פעילות התנועה במפגשים ממושכים, שבהם סעדו המשתתפים במשך שעות ושוחחו על אוכל, יין, תרבות ופילוסופיה. כיום חברים בתנועה כ־150 אלף אנשים ברחבי העולם. באיטליה לבדה יש לתנועה 360 סניפים, ועוד fכ-2,000 סניפים בכ-150 מדינות. התופעה הגיעה אפילו לארצות הברית, שבה יש לתנועה כ-170 סניפים.
עם תומכי הרעיון, המופץ בכתב עת בחמש שפות, נמנים גם ההיסטוריון הצרפתי ז'אק לה גוף, מומחה היין הבר־יטי יו ג'ונסון והמחזאי זוכה פרס הנובל דריו פו האיטלקי.
במובן מסוים, תנועת "אוכל איטי", כתב מבקר אירוני באחד מאתרי האינטרנט, היא תגובה איטלקית טיפוסית לפחדים האירופיים הגדלים והולכים מפני גלובליזציה, מזון המכיל מרכיבים מהונדסים גנטית והשתלטות חברות הענק. בשונה מצרפת, שבה הופיעו פעולות מחאה, לעיתים אלימות (סניפים של מקדונלד, למשל, נהרסו שם עד עפר), מעדיפים האיטלקים, כך נדמה, להתמודד עם חששותיהם באמצעות סעודה ממושכת ומענגת של פסטת קישואים עם פרחי חמנית ממולאים במוצרלה ואנשובי ומטוגנים לכלל שלמות זהובה.

אנחנו לא מהפכנים
אחד הפרויקטים הבולטים של תנועת "אוכל איטי" הצליח לאסוף תחת כנפיו כבר 177 ערים ב-27 ארצות, עם נוכחות בולטת לאיטליה. הפרויקט, "העיר האיטית" שמו, נועד לשמר את המסורות התרבותיות, הקולינריות והאמנותיות של הקהילות. אכילה מענגת ואיטית, במקרה של הפרויקט הזה, היא רק אחת המטרות.
כל הערים שהצטרפו לפרויקט "העיר האיטית" חתמו על אמנה שבה הן מתחייבות לעודד מסעדות משפחתיות, לאסור על זיהום ורעש, להגדיל שבילים להולכי רגל, להרחיב כיכרות וגנים, לאסור על אזעקות רכב ועל התקנת אנטנות טלוויזיה גבוהות ולהסיר כרזות פרסום ושלטי ניאון. כמו כן התחייבו מועצות הערים הללו למחזר חומרים, להשתמש במקורות אנרגיה טבעיים ולהפעיל מערכות תעבורה אקולוגיות. כדי להקל על בעיות החניה, יורחבו מגרשי החניה ושבילי אופניים ייסללו בכל רחבי הערים.

כפר באיזור קיאנטי. ערים שמצטרפות לתנועה נהנות מאסטרטגיית שיווק משותפת, שנועדה למשוך מבקרים ומשקיעים

ערים שמצטרפות לתנועה נהנות מאסטרטגיית שיווק משותפת, שנועדה למשוך מבקרים ומשקיעים. הערים המאושרות יכולות גם להציג את סמל התנועה – חילזון שזוחל בין בניין עתיק לבניין מודרני. "אנחנו לא נגד מקדונלד", מסביר סטפנו פגטי, האחראי על הפיתוח הכלכלי בעיר אורבייטו (Orvieto) שבמחוז אומבריה (Umbria), אחת הערים האיטיות. "פאסט פוד הוא מציאות שמכתיבים החיים המודרניים, ויש לו מקום. אבל אנחנו לא רוצים שהאוכל המהיר ישתלט על המסורות התרבותיות שלנו, והיתה סכנה כזו. תאר לעצמך שאנשים היו אוכלים בצהריים כריך. זה רק היה מוסיף למתח. אבל אם אתה יושב ליד השולחן ואוכל ארוחה אמיתית, מנקה את הראש ומשוחח, זה אחרת לגמרי".
העירייה מנסה לתרום את חלקה להצלחת הפרויקט, מספר סטפנו מוקיו, סגן ראש העיר, על ידי עידוד בתי ספר ועסקים לארגן את השעות שלהם כך שמשפחות יוכלו לבלות מספיק זמן בארוחת צהריים משפחתית ארוכה.
פאולו סטורניני, ראש עיריית גרבה אין קיאנטי (Greve in Chianti) ורכז פרויקט "העיר האיטית", מסביר: "איטיות לא מייצגת אנטי מודרניות, אלא את איטליה המעודכנת, שרוצה להשתמש בטכנולוגיות מודרניות כמו האינטרנט כדי לשמר איכות חיים טובה יותר. אתן לך דוגמה: אם אתה רוצה לעודד ייצור מסורתי בקנה מידה קטן, אתה זקוק לשוק רחב יותר כדי לממן את הוצאותיך. כאן נכנסים לתמונה האינטרנט והמסחר בו. לדוגמה, תעשיית שמן הזית בטוסקנה. בזכות המסחר באינטרנט גדל שם דור חדש ומשגשג של יצרנים.
"בסיכומו של דבר, המודל העירוני האמריקאי פולש לערים שלנו ומסכן את הייחודיות שלהן", מוסיף סטורניני. "אנחנו רוצים לעצור את הגלובליזציה. איננו יכולים למנוע מרשתות המזון הענקיות לבוא לכאן, אבל אנו מקווים שהאנשים שיבואו לערים שלנו לא ירצו לאכול בדיוק אותו המבורגר שהם אכלו במלבורן, לונדון או פריז, אלא משהו שונה ואותנטי. אנחנו לא נגד העולם המודרני. איננו מהפכנים, אלא רק רוצים להמשיך לשמר את הטוב בחיינו ולשמור על אופיין המיוחד של ערינו".

הפוסט סע לאט – ערים איטיות הופיע ראשון במסע אחר

1. לאכול נכון – תזונה בריאה חשובה בכל עת, אבל בימים שלפני הטיסה יש לה חשיבות מיוחדת. בשבוע שלפני הטיסה הקפידו לאכול ארוחות מסודרות. איכלו אוכל בריא ומזין. ירקות, פירות, דגים או בשר לא שמן. אל תעמיסו על הקיבה ותנו לה לעבוד בנחת. עליה למטוס עם בטן מלאה ונפוחה עשויה להכביד עליכם ולגרום ללחצים ולתחושות לא נעימות במהלך הטיסה.

2. להתלבש נכון – ליבשו בגדים יפים אך נוחים. אמנם יש טענה לפיה צריך לסבול כדי להיות יפה, אך אם תסבלו במהלך הטיסה מנעליים לוחצות או בגדים צמודים ולא נוחים, מובטח לכם שגם תיראו רע. לכן מומלץ לבחור את בגדי הנסיעה בקפידה. מכיוון שרובנו אוהבים להיראות טוב, בייחוד כאשר אנחנו
בדרכנו למסע חדש עם הפתעות חדשות, כדאי להקדיש זמן ומחשבה לטובת הגרדרובה.

3. במה לארוז – איש איננו מעוניין לגלות בליל הטיסה שהריצ'רץ, בתרמיל המעולה שהשאיר לכם יניב כשחזר מדרום אמריקה, מקולקל. רק המחשבה על ריצה לעבר המטוס, כשהידיים עמוסות בשקיות פלסטיק, יכולה לערער אפילו את הנוסע הנינוח ביותר. לכן כדאי מאוד לבדוק מראש מה מצב התרמיל או המזוודה שברשותכם. מומלץ להשקיע בתרמיל או מזוודה טובים ונוחים, שיאפשרו לכם לנוע בנוחות ובזריזות ממקום למקום.

4. האריזה – נחמד להיות ספונטי, אבל המחשבה שאולי שכחתם לארוז את המעיל בדיוק כשאתם על הטיסה לאנקורג' עלולה להרוס לכם את הטיול. ארגון מראש עשוי לתרום רבות לשלוות הנפש בטיסה. אל תתביישו, התחילו לארוז זמן רב מראש. סדרו את כל מה שאתם רוצים לקחת לנסיעה בערימות קטנות ולפי נושאים: סוודרים, תחתונים, מפות ועוד. הרשו לעצמכם להתלבט, להגג ולהחליט בנינוחות מהם הדברים שאתם באמת רוצים לקחת איתכם, למה יש ולמה אין מקום. אירזו לאט ובנחת. אל תשאירו את האריזה לרגע האחרון.

5. להגיע בזמן – זכורה לי היטב אותה טיסה שהחמצתי מלונדון לפריז. אותם רגעים בהם רדפתי אחרי המטוס כשאני דוחפת את עגלת התינוק של בני היו לא נעימים, בלשון המעטה. החמצה של טיסה כרוכה לא רק באיבוד זמן ומזומנים אלא בעוגמת נפש רבה. החשש שאולי נאחר לטיסה עשוי לגרום ללחץ מיותר ולכן כדי לצאת מהבית בזמן. לאלה מאיתנו הלחוצים במיוחד מומלץ לוותר על הנהיגה לשדה לטובת מונית או רכבת.

6. חרדת טיסה –לא מעט אנשים סובלים מפחדים וחרדות טיסה. לאלה, כדאי לנסות תרגילים לרוגע מנטלי.בספר "מדריך מפה לריפוי טבעי – הדרך לחיים בריאים" של ד"ר ראובן ברק (MD) וענת צחור, נכתב כי "באמצעות פעילות מנטלית מכוונת אפשר להגיע לשליטה בחרדות ובפחדים ובכל אותם רגשות המשבשים את החיים". שני התרגילים הבאים לקוחים מתוך הספר.

תרגיל שינוי צבע או צורה

• יושבים בתנוחה נוחה ובעיניים עצומות
• נושמים עמוקות ובאיטיות כמה פעמים.
• מתבוננים פנימה ומנסים לראות איזה צבע יש לרגש או לכאב המטריד ובאיזה מקום בגוף הם ממוקמים – בחזה , בבטן, בגרון? בוחרים צבע אהוב, כזה המקנה שלווה, רוגע ונעימות (לעיתים קרובות זה הצבע הכחול).
• מתחילים לצבוע את הרגש הרע בצבע האהוב. כשמצליחים, מדמיינים כיצד הצבע האהוב מתחיל להתפשט בגוף כולו, מתפזר וממלא כל תא ותא, כל נקבובית ונקבובית, כל איבר ואיבר. אט אט נצבע הגוף ועם כל מולקולת צבע המתפשטת בגוף משתרררים בו רוגע, שלווה, בטחון, תחושת כוח, בריאות ונעימות.
• אם תרגיל הצבע קשה מדי, אפשר לנסות לבצע אותו באמצעות צורה במקום צבע. מדמיינים את צורת הרגש השלילי – האם הוא גדול או קטן? מתחילים לשנות את צורתו ולהפוך אותו לכדור, ללטש ולעגל את פינותיו, להחליק את פניו.
• ברגע שהרגש הפך לכדור, אפשר להתחיל לגלגל אותו בתוך בגוף, להעביר אותו ממקומו הקבוע למקום אחר, כמו כף היד, וממנה להוציא אותו החוצה מהגוף ולהיפטר ממנו.

תרגיל הזיכרון הנעים

• יושבים בתנוחה נוחה ובעיניים עצומות.
• נושמים עמוק ובאיטיות כמה פעמים.
• מחפשים בזיכרון אחר רגע או תקופה בחיים שבהם חשתם תחושת שלווה ורוגע – מצב שנעים להיזכר בו. חוזרים בזיכרון באמצעות הדמיון לזמן ההוא ומנסים לראות כמה שיותר פרטים: האור, הצלילים, האווירה , תחושות הגוף, הנוכחים, דברים שנאמרו ונעשו. מנסים לחיות שוב את הרגע ההוא, לשהות בו. • לומדים להרגיש את התחושות הגופניות שליוו את המצב הנעים ומתחילים "למתוח את הזמן" של אותו מצב – עוד רגע ועוד רגע, עוד שעה, עוד יממה.
• אם מאבדים את הרגע, חוזרים לאחור ומתחילים שוב. עם התקדמות התרגול מתפתחת יכולת להביא באמצעות הזיכרון את התחושות הנעימות אל הכאן והעכשיו. הגוף והמוח לא שוכחים את היכולת להרגיש נינוחות וביטחון – אם אלה קיימים בכם, תוכלו לשוב ולשחזר אותם בעזרת תרגול.

לטיסות זולות לחצו כאן >>

הפוסט טיסה רגועה הופיע ראשון במסע אחר

לפני כתשעה חודשים, בעיצומו של חודש שמיני להיריון, העוברית החליטה להפתיע ועברה ממצג ראש למצג עכוז. הלו, גברת, מה קרה? התבלבלת בכיוון… נדהמתי לשמוע מהרופא שיש סיכוי קטן שהיא "תחליט" לחזור למצג ראש מיוזמתה. מבחינתי, לא יכולתי לראות אפשרות אחרת חוץ מלידה טבעית. מאותו רגע עשיתי כל מה שביכולתי על מנת להמשיך ולפעול לפי התוכניות שלי. הקטנה התהפכה כמו גדולה למצג ראש, ואני נרגעתי – עד שהתחילו הצירים. לאחר כמעט יממה של צירים החלטנו בן זוגי ואני לנסוע לבית החולים, ולאחר כמה שעות שלחו אותנו הביתה בטענה שעדיין לא הגיע הזמן. פחות מחמש שעות לאחר השחרור מבית החולים מצאתי את עצמי במושב האחורי של הרכב, מתחברת לכוחות "האין סופיים" שלי, מאפשרת למחשבה להנהיג את הרגש המתפרץ, ועושה משהו שמבחינתי היה אחד הדברים המופלאים והחזקים ביותר שחוויתי מעודי: להוליד את בתי בכוחות עצמי, ועוד במושב האחורי של האוטו.

מה הקשר בין סיפור הלידה שלי לסדנת קוד המנצח? את הסדנה חוויתי כמה חודשים אחרי הלידה, אז איך הכול מתחבר? את זה גיליתי במהלך סדנת קוד המנצח. לסדנה הגעתי בעקבות המלצה חמה של בן משפחה, שסיפר כי זוהי חוויה מעצימה מאוד ושאני חייבת להתנסות בה. לקחתי את המלצתו והלכתי לבדוק על מה מדובר.

סדנת קוד המנצח. להבין את הדרך להשיג תוצאות פורצות דרך בכל תחומי החיים

סדנת קוד המנצח היא סדנה להעצמה עצמית, המאפשרת להבין את הצורה והדרך להשיג תוצאות רצויות ופורצות דרך בכול תחום בחיינו. במהלך הסדנה, שנמשכת שלושה ימים, לומדים להבין איך העולם עובד, מה הם חוקי המשחק ואיך אנחנו פועלים בתוכם, ובעיקר – כיצד לפרוץ את הגבולות המוכרים ולייצר מערך של הרגלים מנצחים קבועים, שיהפכו לדרך חיים עבורנו.

על הבמה עלו יוצרי קוד המנצח ומנחי הסדנה, אלון אולמן וערן שטרן. אלון אולמן הוא מנטור עסקי ומומחה להצלחה מעשית, לפריצת גבולות והשגת יעדים מרחיקי לכת. מרצה באקדמיה והמאמן  המנטלי של נבחרת ישראל בכדורגל. לפני שנים אחדות, בהיותו קצין בכיר בחיל הים, עבר פעמיים אירוע נדיר של קריסת ריאה, והיה על סף מוות. הוא הפך את הנחישות ואת פריצת הגבולות הפיזיים והמנטליים לאורח חיים, והחל להשתתף בתחרויות "איש הברזל". ומאז, הוא התחיל באמת לחיות, ובעוצמה. ערן שטרן הוא מנטור עסקי, סופר ומרצה, שעבד כמנהל בכיר בחברת אינטל העולמית, ניהל פעילויות בינלאומיות במיליוני דולרים והנהיג צוותים ברחבי העולם. בשיא הקריירה, הרגיש שאינו ממצה את עצמו יותר, והחליט לעזוב את כלוב הזהב של ההיי-טק ולממש את ייעודו על ידי ליווי אנשים להגשמת החלומות והיעדים הנועזים שלהם.

אלון אולמן וערן שטרן, מנחי הסדנה

השניים משלימים אחד את השני להפליא, והחיבור ביניהם מהפנט, מעורר מחשבה, ובעיקר נותן לנו להבין שאנו האחראים הבלעדיים והשחקנים הראשיים בהצגת חיינו, ולא שחקני משנה כמו שרובנו רגילים להתנהל. הסדנה מתובלת בהומור ואנרגיה גבוהה, שסוחפת למחוזות חדשים, וגורמת לרצות ליישם באופן מיידי את הכלים שנרכשו בה.

במהלך הסדנה ואחריה היו לי תובנות משמעותיות לגבי עצמי, הסובבים אותי, המטרות שלי והדברים מקדמים או מעכבים אותי. הבנתי שחווית הלידה היתה דוגמה לפריצת גבולות אצלי. משהו דומה קורה לנו (במידה שאנו מאפשרים זאת) במהלך הסדנה – מתרחשת פריצה תודעתית ביחס למה שאנו חושבים שאנו יכולים. פריצה הגבולות מתרחשת במרחב התודעה שבו "אני יודע שאני לא יודע", כלומר במחוזות שמעבר לתחום המוכר. ועוד "אסימון" שנפל בזמן שישבתי עם שאר משתתפי הסדנה, שגם הם, כמוני, חיפשו דרך מעשית למימוש הפוטנציאל האישי שלהם: אנחנו לא יכולים לבחור כל אירוע בחיינו, אבל יש ביכולתנו לבחור איך להתייחס אליו, וזה מה שעשה את ההבדל. החלטתי שאשתמש בארגז הכלים העצום שרכשתי בסדנה על מנת להיות כל יום טובה יותר מהיום הקודם ולחיות את חיי בתשוקה ובלהט.

אלון אולמן בפעולה. "מה אני מוכן לעשות כדי שזה יקרה?"

כל אחד יכול להתייחס לעצמו כאל ההשקעה הטובה ביותר בחייו, ובתמורה יזכה לחיות את חייו במלואם. או אם לצטט את אולמן: "להשגת כל מטרה, יעד או חלום, השאלה הרלוונטית היא לא האם אני יכול, אלא מה אני מוכן לעשות כדי שזה יקרה?".

לפרטים על הסדנאות הקרובות- לחצו כאן >>

לפרטים נוספים ורישום לאירוע הקרוב של קוד המנצח-לחצו כאן>>

הפוסט קוד המנצח – סדנה להצלחה מעשית הופיע ראשון במסע אחר

במחשבה ראשונה זה נשמע מצוין. חופשה בכפר נופש "נאטוריסטי", כלומר טבעי. ומה באמת טבעי יותר מאשר לשוטט ללא לבוש? ככה, בעירום מלא, בדיוק כמו שאלוהים ברא אותנו? זהו, שלא כל כך נעים להודות, אבל זה לא בדיוק הדבר הכי טבעי לנו. מאז שאלוהים ברא אותנו קרו כמה דברים ואחד מהם הוא ההתפתחות המרשימה מאוד של תעשיית האופנה. אין לנו חלילה מאומה כנגד עירום, אפילו מלא, אבל באופן אישי זה עלול מעט להביך אותנו.

חשוב להבהיר כאן דבר אחד: מידותינו פשוט מושלמות. מושלמות. מושלמות. לגמרי. מובן מאליו שאנחנו יכולים להופיע בציבור הרחב בעירום מלא והגוף חטוב שלנו יעורר השתאות רבתי. כלומר, אולי צריך לעדן את זה קצת ולומר: כמעט מושלמות המידות שלנו והסיבה לכך שאנחנו נרתעים מעט מהופעה פומבית בעירום טמונה אך ורק בביישנות הטבעית שלנו ולא בשום דבר אחר. אולי גם ברצון שלא להביך אחרים, שלא ניחנו במידות גוף כמעט מושלמות כשלנו. ובכל זאת, הסקרנות לכפרי הנופש האלה בהם משוטטים להם מאות ואלפי אנשים חסרי עכבות עירומים כביום היוולדם הרי קיימת ומפעמת בנו ועל כן אנו מביאים כאן מבחר של כפרי נופש בהם תנאי הקבלה הראשון הוא – האורחים מתבקשים לפשוט את בגדיהם ולשוטט עירומים בכל השטחים הציבוריים, למעט הסופרמרקט. גם זו אגב שאלה מעניינת. מדוע בבריכה, בחדר המשחקים ואפילו במסעדה זה בסדר גמור ללכת ללא בגדים, בעוד שבסופרמרקט מתבקשים האורחים לעטוף את גופם בבגד? אולי בגלל המקררים.

1. קאפ ד'אגד (Cap D'Agde)

קאפ ד'אגד בדרום צרפת נחשב לאחד האתרים הגדולים והוותיקים בתחום כפרי הנאטוריסטים (השם המקובל לכפרי נופש בהם משוטטים בעירום מלא). האתר שוכן קרוב מאוד למונפלייה וההגעה קלה ופשוטה. אורך החוף כחמישה קילומטרים וכל הפעילות הענפה במקום, כולל ביקור בבנק, בדואר, במסעדות ובמכבסה מתנהלת ללא שום בגד. מדובר באתר ענק, שאוכלוסייתו בימי הקיץ מגיעה עד 40 אלף תושבים, כלומר משהו בסדר גודל של חדרה. חוקי המקום פשוטים – מיד לאחר שנכנסים לאתר חייבים להופיע בכל השטחים הציבוריים בעירום מלא. הכניסה למקום מותרת רק לאורחי הכפר ולעובדים בו. החריגה היחידה מכלל זה היא בארוחות הערב. אורחים רבים מגיעים למסעדות בלבוש, לפחות חלקי. כלל חשוב נוסף: אסור בשום פנים לצלם אנשים שאינם בני משפחתך הקרובים ביותר. בני נוער שמגיעים עם מבוגרים ששוהים בכפר רשאים, אם אינם מרגישים בנוח, ללבוש בגדים. קבוצות הגיל בכפר הנופש ד'אגד מגוונת מאוד בין עשרים לשבעים. האורחים במקום מגיעים ממדינות שונות ודוברים בשפות רבות. לדברי מנהלי המקום קל מאוד לרקום עם האורחים יחסי ידידות, שיחה ובילוי. אחרי הכל, מחיצות הלבוש והאופנה אינן מפרידות ביניהם.

ההגעה פשוטה מאוד: מאוטוסטרדה 39A יוצאים ביציאה 34 דרום. מכאן יש שילוט מדויק לכפר.
המלון המרכזי בכפר נקרא מלון EVE. הוא ממוקם 800 מטר מן החוף. אפשרות פופולרית מאוד נוספת היא שהות באתר הקמפינג של כפר הנופש. שטח הכפר עצום. הוא מחולק בין שלושה אזורים וכולל גם בתים פרטיים, וילות ובונגאלוס.
אתר אינטרנט

2. הכפר הנאטוריסטי צ'ארקו דל פאלו (Charco del Palo) באי לאנזרוטה
לאנזרוטה הוא אחד האיים הקנריים, באוקיינוס האטלנטי, מול חופי מרוקו, והוא חלק מספרד. הכפר, שנוסד לפני 25 שנים הוא אחד הוותיקים בתחום. המקום מבודד מאוד והוקם בידי משקיעים גרמנים חובבי שמש, ים ושיזוף ללא מגבלות. כיום יש במקום 350 וילות, דירות ובונגלוס. במקום פועלים ארבע מסעדות, מרכז מסחרי, סוכנות להשכרת רכב, סלון יופי וכמה ברים.
החופים באזור סלעיים, אבל יש בהם כמה בריכות טבעיות, שמאפשרות למתרחצים לשבת וליהנות מן המים והשמש.
אתר אינטרנט

3. הכפר ריבה בלה (Riva Bella) בקורסיקה
האתר מבודד מאוד, על לשון יבשה ארוכה שמאפשרת לנופשים בעירום לשוטט לאורך רצועת חוף שאורכה כמה קילומטרים מבלי לפגוש אנשים שאינם תושבי כפר הנופש. בכמה מקומות מגיעים העצים עד קו המים ויוצרים סביבה נעימה להפליא. כל הפעילות בכפר נעשית כמובן בעירום. הכפר בעל אופי משפחתי מאוד ורוב האורחים נופשים עם בני משפחותיהם ועם ילדים בגילים שונים. חלק גדול מבתי המגורים קרוב לקו המים.
אתר אינטרנט

4. הכפר טורמאר נאטורה (Torremar Natura) – חוף אלמריה בספרד
זהו כפר נופש חדש שבנייתו הסתיימה בשנת 2004. באתר ישנן דירות נופש המאובזרות בכל מה שצריך: מקרר, מכונת כביסה, תנור ואפילו מכונת קפה וטלוויזיה בלוויין. יש בכפר בריכת שחייה ומגרש משחקים לילדים ועל חוף הים יש בר ומסעדה. כללי ההתנהגות של המקום קובעים כי האורחים חייבים להיות עירומים באזור הבריכה והגנים. במסעדה ובבר אפשר ללבוש בגדים, אך יש גם אזורים לאכילה בעירום. בסופרמרקט חייבים להיות לבושים.
אתר אינטרנט

5. פארק ורה (Parque Vera) – ספרד
פארק חדש שנמצא בורה פלאיה (Vera Playa) ליד מויאקר (Mojacar) שבדרום-מזרח ספרד. על כל האורחים להסתובב בעירום באזור הבריכה וגם לא צריך ללבוש בגדים בהליכה הקצרה אל חוף הים. בפארק יש דירות נופש מרווחות של חדר או שני חדרים המאובזרים במטבח מלא, מכונת כביסה וטלוויזיה בלוויין, בריכת שחיה חיצונית ובריכה מחוממת – שתיהן פתוחות 24 שעות ביממה, מגרש טניס ומגרש משחקים לילדים.
אתר אינטרנט

6. לה ג'ני (La Jenny) בצרפת
כפר הנופש לה ג'ני נמצא לחוף האוקינוס האטלנטי, לא רחוק מבורדו בצרפת. במרכז הכפר ישנה בריכת שחייה בגודל 100 מ"ר וסביבה בריכות קטנות בעומקים שונים. בחוף הים אפשר לקבל שיעורי גלישת גלים. בכפר נמצא גם מגרש הגולף היחיד באירופה בו ניתן לשחק בעירום. מגרש הגולף שוכן בין יערות האורן ואפשר לשכור מדריך וללמוד לשחק או לשפר את רמת המשחק. בכפר פעילויות ספורט נוספות כמו טניס (בכפר 10 מגרשים), ירי בחץ וקשת, כדור עף חופים וצלילה. הכל, כמובן, בעירום.

על מנת לאפשר להורים קצת חופש מהילדים, הוקם בכפר מועדון ילדים המתאים לגילאים 3-11. במועדון מדריכים דוברי צרפתית, אנגלית, גרמנית והולנדית שדואגים להפעיל את הילדים בפעילויות שונות. גם לילדים הגדולים יותר ולבני העשרה דאגו בכפר לפעילויות המותאמות לגיל ותחומי העניין שלהם. במרכז הכפר יש מסעדה וחנויות.
בלה ג'ני יש כ-12 סוגי יחידות לינה, מדירת חדר המתאימה לזוג ועד לבקתות המתאימות למשפחה.
אתר אינטרנט

7. יורונט (Euronat) בצרפת
גם הכפר הזה ממוקם לחוף האוקיינוס האטלנטי, לא הרחק מבורדו. אורחי הכפר נהנים מחוף חולי רחב ידיים מצד אחד ומיער אורנים מן הצד השני, בו ניתן לטייל ברגל או לרכב באופניים. בנוסף יש במקום ספא שמציע מגוון טיפולים, בית ספר לגלישה, טניס, שיעורי יוגה, בריכת שחייה ומועדון ילדים, שכן למקום יש אופי מאוד משפחתי. עוד במקום מרכז קניות עם חנויות ומסעדות. מכל הפעילויות האלה ניתן כמובן ליהנות ללא בגדים.
אתר אינטרנט

8. כפר הנופש Cypress Cove, פלורידה
בניגוד לכפרים רבים אחרים ברשימה, ל-Cypress Cove אין חוף ים, אבל יש אגם גדול שניתן לרחוץ בו בעירום. למעשה אפשר להסתובב כאן עירומים בכל מקום – במסעדות, בחדר הכושר, בסלון היופי, בבריכת השחייה ואפילו במגרש הגולף. יחד עם זאת, במרבית שטחי כפר הנופש ניתן להסתובב גם בלבוש, מלבד בבריכת השחייה ובספא שם העירום נדרש. גם הילדים יחושו כאן בנוח, עם גן שעשועים, בריכת שחיה ומגוון פעילויות לילדים.
אתר אינטרנט

9. Living Waters spa, קליפורניה
בארצות הברית הגישה לעירום היא קצת יותר שמרנית מזו האירופית. אולי בגלל זה כפר הנופש Living Waters Spa שבפאלם ספרינגס מכנה עצמו: "כפר נופש עם לבוש אופציונלי בסגנון אירופי". בלבוש אופציונלי הכוונה היא לכך שאין כל הכרח להסתובב עירומים, גם לא בבריכה, כך מי שנופש כאן בפעם הראשונה ירגיש מאוד בנוח. יחד עם זאת, העירום בהחלט מתקבל בברכה.
בניגוד לכפרים האחרים ברשימה, שלרובם אופי משפחתי, ב-Living Waters Spa האווירה היא של מלון ספא בעל אופי רומנטי, וקהל האורחים מורכב ברובו מזוגות.
במקום יש תשעה חדרים, כולם שוכנים בסמוך לבריכה ומציעים תצפית לנוף מדברי ושקיעות מדהימות. במקום נובעים שני מעיינות חמים, אחד מהם מקורה והשני שוכן תחת כיפת השמיים. גולת הכותרת של המקום היא הספא המפנק שהטיפולים בו ניתנים, כמובן, בעירום.
אתר אינטרנט

הפוסט כפרי נופש בעירום: הלאה הבגדים המיותרים הופיע ראשון במסע אחר

מי שדהר לבוש כביום היוולדו על אופנוע בדיונות של סיני והשתכשך נטול בגדים בים האדום מכיר היטב את טעמו הממכר של העירום. כדי ליהנות באמת מהתערטלות כדאי להרחיק ממקומותנו המעט שמרניים. נסיעה לאורך כל חוף ים על פני כדור הארץ מובילה לא פעם לחוף מבודד בו ניתן לחוות רגעים רומנטיים חשופים עם אהובינו, אבל זאת לא הסיבה שבגללה המציאו את הנודיזם – או בשמו האחר נטוריזם. מקורו של המונח נודיזם, הוא במילה NUDE, שמשמעותה "עירום", ומקורו של המונח "נטוריזם", הוא במילה NATURE, שמשמעותה טבע. המונח נודיזם מתייחס לשהייה בעירום. המונח נטוריזם מתייחס לשהייה בעירום המלווה בהתחברות לטבע.

הנטוריסטים/נודיסטים מאמינים שהגוף העירום הוא דבר מקובל, מכובד ומהנה. הם מאמינים שאין בעירום בושה, תיעוב, חוסר כבוד או סכנה כלשהי. הם אינם מקבלים את התפיסה לפיה להיות עירום בחברת אנשים אחרים הוא דבר לא מוסרי בעל משמעות מינית, אירוטית או פורנוגרפית. לדעתם, השהייה בעירום היא התנהגות בריאה וטבעית. הם רואים בעירום את הצורה הטהורה ביותר, מאחר וכל בני האדם נולדו עירומים.

אפשר להתייחס לעירום בהרמת גבה ואפשר גם להתייחס לכך כדרך חיים. מי שמאמין או מתעניין בחשיבות ובטוב הנודיסטי/נטוריסטי ירצה מן הסתם להחליף דעות מלומדות עם ידידים מעורטלים ממדינות אחרות. כדי לחוות את החוויה במלואה הנה כמה חופים בהם תוכלו לשבת בניחותא ולשוחח על עניינים ברומו של עולם עם ידידים חשופי איברים.

רומא
250 מטר של חוף הנקראים Oasi Naturista di Capocotta הוכרזו כחוף הנודיסטים הרשמי של הרומאים בשנת 2000. מדובר בחוף חולי שהוא חלק משמורת הטבע של Castel Porziano בין Ostia ל- Tor Vaianica דרומית לרומא ליד Pomezia. החוף המרכזי נחמד יש בו כסאות נוח, שימשיות, באר, מסעדה מקלחות ושרותים.

כרתים
חוף הנודיסטים של Falassarna נמצא בצפון מערב כרתים. בערך 10 ק"מ מערבית ל – Kissamos. החוף סלעי בחלקו הצפוני וחולי בדרומי יש גם דיונות. המים צלולים ומאוד רדודים וצריך ללכת ולשכשך הרבה זמן עד שאפשר לשחות. יש כמה טברנות באיזור ואין שום בעיית חניה.

דרום צרפת
כאן בצרפת קוראים לחוף פלאז'ה – ובכן אם יש לכם מספיק אומץ נסו את חופי סאן טרופז שם הכי יפים והכי סקסיים בעולם משתזפים בעירום. "" The Plage de L'Escalet נמצא ב- Les Tournels בסאן טרופז. באמצע הדרך בין Cap Camarat ו- Cap Cartaya. כדי להגיע לשם סעו ב- D93 מ- Pampelonne או מ- La Croix-Valmer ועיקבו אחרי השילוט ל- Les Tournels. המקום מאוד שקט ואין אפשרות להגיע אליו בתחבורה ציבורית.

ספרד
תוכלו לחכך את האיברים החשופים בחול הזהב של חוף Playa de Monsul הנמצא 3.5 ק"מ דרומית San Jose בשמורת הטבע של Cabo de Gata. החוף יפהפה ויש בו דיונה גדולה בצידו הצפוני ואיזור נודיסטי בחלקו הדרומי. יופיו של המקום מפצה על העובדה שאין בו כל שרותי חוף.

פורטוגל
Bela Vista הוא חוף הנודיסטים הרשמי הגדול ביותר בפורטוגל. יש בו חול לבן, כמו שהיה פעם אצלנו בתל אביב וכשלושה קילומטרים של דיונות. הרבה מאוד נודיסטים מעדיפים את החלק הדרומי והשקט יותר של החוף. יש בית קפה וחניה. כדי להגיע לשם סעו 7 ק"מ דרומה מ- Costa de Caparica ופנו ימינה ממש אחרי Praiado Rei.

פלורידה
גם החוף הזה מצטיין בחולות זהובים וחוף ים מרהיב. ארצות הברית דואגת לאוכלוסיית הנודיסטים ויש פטרול משטרתי וכמובן גם המון מצילים. החוף גם מצוייד במיטב השרותים. הרבה משפחות מגיעות לכאן, כך שזה לא המקום להיות ממש רומנטיים. חוף Haulover נמצא ב- Sunny Isles צפונית למיאמי שבפלורידה. הוא נמצא בתוך Haulover Beach Miama-Dade county regional park וכדי לגיע אליו נוסעים ב- Collins Avenue (A1A) צפונית ל- Bal Harbour .

קליפורניה
החוף השחור נמצא צפונית ללוס אנג'לס ב- San Diego County, California . מדובר בכק"מ של חוף נודיסטי בו תוכלו אפילו עם קצת מזל לשחות בעירום עם דולפין. אפשר לחזות באיברי ידידים חדשים מקפצים לעבר כדור במשחק כדור עף. לגלוש ואפילו לרחף ללא בגדים במצנח רחיפה. ככה זה בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות.

לקריאה נוספת:

כפרי נופש בעירום: הלאה הבגדים המיותרים מה המשמעות של חופשה בעירום? איפה אפשר לעשות זאת? את מי נפגוש ועם מי נבלה? כל מה שרציתם לדעת על כפרי נופש בעירום, שמיועדים לאלה שאינם נזקקים לעלי תאנה מערכת מסע אחר אונליין לכתבה המלאה

הפוסט שיזוף בעירום: מורה נבוכים הופיע ראשון במסע אחר

החבר הטוב ביותר: המשקל
הבעיה הגדולה ביותר לשומרי המשקל היא היציבות לאורך זמן. מחקרים מוכיחים שרובם המכריע משיב לעצמו שליש מן המשקל שאבד במהלך השנה הראשונה לאחר הדיאטה ושליש נוסף במהלך השנה השנייה. מה הפתרון: לדברי רופאים ופסיכולוגים מקנדה הפתרון פשוט להפליא: עלו לעתים תכופות ככל האפשר על המשקל. המשתתפים במחקר התחלקו לשלוש קבוצות. האחת קיימה מפגשים אישיים, השנייה שיחות ברשת והשלישית התכתבות. התוצאה המרתקת ביותר עוסקת בתכיפות העלייה על המשקל. בתחילה בחרו ארבעים אחוז מהמשתתפים להישקל בכל יום. שנה וחצי לאחר מכן החליטו שני שליש ממשתתפי השיחות ברשת להישקל בכל יום, שלושה רבעים ממשתתפי הפגישות האישיות נהגו כך ורק שליש ממשתתפי ההתכתבות. תוצאות השמירה על המשקל הוכיחו התאמה מוחלטת לתדירות השקילה.

הביטוח לעת זקנה: דג
מחקר שפורסם לאחרונה בשיקגו מצביע על כך שאכילת לפחות דג אחד בשבוע מסייעת בעיכוב תהליך ההזדקנות ועוזרת לשמור על צלילות המוח. 3,718 מבוגרים שגילם מעל 65 השתתפו במחקר. הם ענו על שלושה מבחנים במשך שש שנים, בהם התבקשו גם לציין איזה מאכלים אכלו במהלך תקופה זו. מרתה קליר מוריס, מעורכי המחקר, תיארה את התוצאות כך: "גילינו שאנשים שאכלו לפחות דג אחד בשבוע האטו בעשרה אחוזים את הדעיכה הטבעית של כושר החשיבה. אלה שאכלו שני דגים בשבוע האטו ב־13 אחוז את דעיכת כושר החשיבה.

מפות ומדריכים מודפסים ליעד ליעד,
בהנחה לגולשי מסע אחר!

התנועה זורמת: פילאטיס
בדיוק כמו מדריכי ריקודי העם, שכדי לשרוד צריכים להמציא בכל חודש כמה ריקודים

חדשים, כך גם מכוני הכושר. אין ברירה, צריך להמציא שיטות, פעילויות וטרנדים בקצב בלתי פוסק. המבינים יאמרו כמובן שגם הפילאטיס הוא כבר ענתיקה שמקומה בארכיון, אבל בכל זאת.
ג'וזף הוברטוס פילאטיס חי 87 שנים, ואם לשפוט על פי הדוגמא שלו, הרי שהשיטה עובדת בכלל לא רע. השיטה שנקראת פילאטיס כוללת תרגילים ממוקדים לשיפור גמישות וכוח. מדריכי הפילאטיס מתארים זאת כ"גיוס מערכות כוח השרירים האפקטיביות ביותר לביצוע התנועה". או כ"אומנות השילוב בין גוף, תודעה ונפש מתוך שליטה מלאה של התנועה על ידי כוח הרצון."
המתאמנים בפילאטיס נמצאים רוב הזמן במצב אופקי, כלומר שוכבים. באופן זה התמיכה לגב ולאגן מרובה והדבר מאפשר לשאר האברים לנוע ביתר חופשיות.

הלהיט החם: קינואה
אם חבריכם עוד לא הציעו לכם לאכול קינואה, כדאי שתבחרו מחדש את חוג הידידים שלכם. כאשר מזכירים את הקינואה זה מגיע בדרך כלל בצמוד לשבחים ושירי הלל.

מדובר בגרגרים בהירים, קצת חסרי טעם, אבל בעלי סגולות בריאותיות מופלגות. אוכלים את זה כמעט עם כל דבר. אין לזה טעם בולט משלו והבריאות, הו הבריאות, רווה נחת.
מה זה באמת? קינואה הינו מעין דגן שמוצאו מאמריקה הדרומית והוא נפוץ בעיקר בצ'ילה ובפרו. זהו צמח עשבוני שאינו שייך ישירות לדגניים, כלומר אינו בן משפחתם של החיטה והשעורה וכדומה, אלא למשפחת ה־Chenotodium או בכינוייה הרווח Goose-food. זרעיו קטנים וכהים ומשמשים למאכל עשיר בפחמימות בדומה לדגנים שונים. ערכו התזונתי כ־350 קלוריות ל־100 גרם כינואה יבש ומרבית הקלוריות מקורן בפחמימות. הקינואה מכיל גם כמות קטנה למדי של חלבון, בדומה לחיטה.

הפרכת המיתוס: מה יאכל התינוק?
ד"ר דויד ברגמן מאוניברסיטת סטנפורד בארצות הברית יוצא להפריך את המיתוסים שהתרבו בשנים האחרונות סביב האוכל שמתאים לתינוקות ולילדים. לדבריו, אין הוכחות מבוססות לכך שרוב המאכלים שמומלצים לילדים קטנים, אכן תורמים לבריאותם יותר ממאכלים אחרים. המחקרים מראים בבירור שהרגלי האכילה של הילד כבר בשנה הראשונה לחייו, משפיעים במובהק על הרגלי התזונה שלו וההעדפות הקולינריות במשך רוב חייו הבוגרים. לאור זאת, סבורים רבים שחשוב במיוחד לא להיכנע למיתוסים המקובלים לגבי תזונת פעוטות. רוב ההורים משתכנעים לתת לפעוטות דייסת אורז מגיל שישה חודשים, ומתקדמים אחר כך באיטיות להאכלה בירקות פשוטים, פירות ולבסוף פסטה ובשר. המומחים ממליצים עכשיו על גישה שונה. לדבריהם, פעוט מעל שישה חודשים יכול לאכול כל דבר. הם מציגים תנאי אחד – חשוב לברר שהוא אינו אלרגי לסוג חדש של מזון. מכאן באה ההנחיה להוסיף בכל פעם פריט אחד לתפריט ולבחון את תגובת התינוק אליו.
הבדלים תרבותיים מלמדים שחלק מן האמונות חסרות ערך. תינוקות ביפן, למשל, מקבלים תוספת של דגים לתפריטם כבר בגיל צעיר מאוד. תינוקות במדינות שונות מקבלים בשר בגיל צעיר מאוד. כל אלה מוכיחים שמדובר בהבדלים תרבותיים ולא בריאותיים.

הפעילות המבורכת: הליכה
חוקרים באוניברסיטת צפון קרוליינה פרסמו מחקר מקיף על יתרונותיה וחשיבותה

העצומה של הליכה לבריאות. על פי תוצאות המחקר, בוגרים אשר הולכים 18 קילומטר בכל שבוע עושים את הדבר הנכון. המסקנה הבולטת ביותר במחקר היא שמשך האימון חשוב יותר מן האינטנסיביות שלו. לדברי החוקרים, אין צורך במאמץ גדול, כזה שגורם להתנשפות יתרה או להזעה, כדי לשפר את הכושר הגופני ולשפר את המצב הבריאותי. לדבריהם, הליכה מהירה מועילה לגוף פי כמה מריצה.
ההולכים 18 קילומטר בשבוע לא ירדו במשקלם, אבל, לדברי המחקר אין בכך כדי להפחית מחשיבות ההליכה. שיפור הכושר הגופני מפחית את אחוז השומן בגוף ומגדיל את נפח השרירים, כך שגם ללא שינוי במשקל יש שיפור בבריאות. הקשר הברור ביותר עולה בין בריאות הלב למצב הכושר הגופני. בין שני אלה יש יחס ישר ופשוט.

הפוסט חיים בריאים: מתכון הופיע ראשון במסע אחר

חופשה פעילה היא למעשה התפתחות טבעית ופשוטה למדי של כמה מגמות שחברו כאן יחדיו: יותר אנשים יוצאים לחופשה. אופי החופשות השתנה בשנים האחרונות והן מרוכזות בדרך כלל באזור אחד, מצומצם למדי, ללא נסיעות ארוכות במשך ימים שלמים במכונית או באוטובוס. לצד אלה יש מגמה אחרת – העיסוק המתמשך בספורט כלשהו כחלק מאורח חיים בריא יותר, כזה ששומר על הבריאות של צעירים ומבוגרים. אל כל אלה צריך להוסיף עוד מגמה אחת אחרונה – חופשות משפחתיות, הורים עם ילדים, זוכות לפופולריות גוברת.
אם מחברים את כל אלה מקבלים חופשה פעילה, בה עוסקים במשך כמה ימים באופן אינטנסיבי בענף או בענפי ספורט שחביבים על הנוסעים ולעתים קרובות אפילו על כל בני המשפחה.
איך גורמים לכך שאנשים ששלושים שנים, מטר גובה, שלושים קילוגרם ואלפי ימי עבודה מפרידים ביניהם יבלו נהדר ביחד? איך גורמים להם לסיים חופשה כזו בתחושה שקרה להם משהו טוב, שלא היו קורבן עגמומי וסביל לגחמות של שותפיהם למשפחה? חופשה פעילה מציעה שילוב בין ביקור בטירה עתיקה לרכיבת אופניים נמרצת, בין מסלול טיפוס הררי לביקור במצודה על ראש ההר.
החופשה הפעילה והספורטיבית אמנם מתאימה מאוד לטיולי משפחות, אבל היא חביבה גם על זוגות רומנטיים, קבוצות חברים, צעירים וקשישים, או נוסעים בודדים, שפוגשים כך, אגב עיסוק בספורט החביב עליהם, שותפים לאהבה. הפופולריות של הפעילות הספורטיבית במהלך חופשה מביאה לפריחתם של מרכזי השכרה והדרכה, מוכרי ציוד ולשכות מידע, מפיקי מפות ויזמי תחרויות. הכל כדי לספק את תאוותם של התיירים הספורטיביים.
רוב הפעילויות האלו לא דורשות ידע טכני מורכב. חלק מן הפעילויות דורשות הכשרה מסוימת, שגם אותה שמחים לספק באתרים.

השילוב בין רכיבה על סוסים לטיול בחיק הטבע מוצלח מאוד | צילום: ג'ולי ואדר

לא חייבים לתכנן את מסלול הטיול לפי הפעילות, אבל אם מגיעים למקום בו כולם דוהרים על אופניים, או מטפסים, או רוכבים על סוסים, כדאי להתפתות ולנסות. זה עוזר מאוד להרגיש שאנחנו מהחבר'ה הטובים, כלומר בריאים, מלאי חיוניות ושזופים במידה הנכונה, ולא כמו אותם תלמידים חיוורים ונכי רוח, שמתחמקים תמיד בתירוץ עלוב משיעור ספורט. להלן מדריך ראשוני ותמציתי לכמה פעילויות ספורט שמשלבות תיירות עם פעילות, ויצרפו את כולנו אל הגל החדש והנמרץ הזה.

מפות ומדריכים מודפסים ליעד ליעד,
בהנחה לגולשי מסע אחר!

הליכה
זו האפשרות הקלה, הפשוטה וכנראה גם המהנה מכולן. הכוונה להליכה בחיק הטבע, במסלול שנמשך על פני, נאמר, עשרה קילומטרים. בשביל מסודר וללא עליות קשות מדי, מדובר בשעתיים הליכה נמרצת. בכל לשכת תיירות שמכבדת את עצמה באירופה מציעים עכשיו מפות קטנות, עליהן מסומנים מסלולי הליכה צבעוניים עם פירוט מדויק של דרגת הקושי ומשך הזמן שהליכה כזו גוזלת. באופן מפתיע, ההערכה די מדויקת, גם אם אתם איטיים. לא מדובר כמובן במסלולים למקצוענים אלא בטיול קל ודי נינוח.
> באזור הדולומיטים בצפון איטליה, מצפון־מזרח לעיר בולצאנו משתרע עמק שנקרא ואל גארדנה (Val Gardena). במעבר ההרים פסאו סלה (Sella) יש תחנת רכבל וממנה מתפצלים כמה מסלולי הליכה יפים בדרגות קושי שונות. אפשר לעלות ברכבל ולהתחיל את מסלול ההליכה הטבעתי ממרומי ההר, ואפשר ללכת במסלול היקפי שיוצא וחוזר אל התחנה התחתונה, נמשך כשעה וחצי ולא כרוך בעליות דרמטיות.
באתר: צפון איטליה, נחשבת למרכז של חובבי הרכיבה. במרכז העיירה פועלות שתי חנויות מקצועיות שמשכירות אופניים טובים גם לחובבים.
מידע נוסף באתר:
אזור האגמים באנגליה אפשר להשתתף בקורס של סוף שבוע במחיר 150 ליש"ט.
מידע נוסף באתר: www.mountainguides.co.uk

רפטינג בסלובניה. אחת האפשרויות הכי מהנות | צילום: אייסטוק

רפטינג
רפטינג הוא אחת האפשרויות הכי מהנות, שבעצם מיועדות לעצלנים גמורים. לכאורה עוסקים כאן בספורט, אבל בעצם, ברוב הנהרות הפחות מסוכנים,
רובצים על סירת גומי ומניחים לה להיטלטל במורד הנהר.
>בנהר הסוצ'ה, בצפון סלובניה אפשר לצאת למסעות רפטינג. מסעות הרפטינג שיוצאים מהעיירה בובץ' שבאזור דורשים ידע מסוים, ולראיה – כל העיירה מלאה במרכזי הדרכה שרוצים להנחיל את הידע הזה לחובבי הנהר.

רכיבה על סוסים
השילוב בין רכיבה על סוסים לטיול בחיק הטבע מוצלח מאוד. הקצב איטי, המסלולים מיוחדים כיוון שמכוניות אינן מגיעות אליהם, ידע מוקדם כמעט שלא הכרחי, והפעילות הספורטיבית פותחת כאן אפשרויות נפלאות להיכרות עם הסביבה בה מבקרים. חברה בשם "וורלד הורס רידינג" מציעה טיולי רכיבה מודרכים ברחבי אירופה, בצפון אמריקה ואפילו בהודו. במהלך הטיולים לנים בשטח ובאכסניות מתאימות, בהן מאכילים סוסים.
מידע נוסף באתר: www.worldhorseriding.com

הפוסט חופשות פעילות הופיע ראשון במסע אחר

הפוסט בודהיזם בצרפת: רינפוצ'ה היקר הופיע ראשון במסע אחר