קולין בארי - מסע אחר

סן פרנסיסקו – בעקבות ציורי הקיר

Simi Schauer — Thu, 04 Sep 2014 12:24:30 +0000

סן פרנסיסקו, שבשטחה פזורים כ־800 ציורי קיר, היא מבחינות רבות בירת ציורי הקיר העולמית. ראשיתה של המסורת העשירה של ציורי הקיר בסן פרנסיסקו היא בשנות השלושים של המאה ה־20, והיא ניזונה משתי התפתחויות עיקריות. מצד אחד, אל העיר זרמו ציירי קיר מקסיקאים, כמו דייגו ריברה ואחרים. מצד שני, באותן שנים הופעלה בסן פרנסיסקו תוכנית העבודות הציבוריות שיזם הנשיא רוזוולט, בניסיון לחלץ את הכלכלה האמריקאית מהמיתון הגדול. וכך החלו לצייר בעיר ציורי קיר ופרסקאות גדולים וססגוניים, שקישטו מבני ציבור.

חלק מהאתרים הללו – למשל, מגדל קויט שבטלגרף היל וביתן החוף (Beach Chalet) שבפארק שער הזהב – אינם המקומות המתוירים ביותר בעיר, למרות זאת, הם דוגמה מצוינת להיסטוריה המוקדמת של ציורי הקיר בסן פרנסיסקו. הסיור המוצע כאן אידיאלי למשתמשים בשירותי הרכבת המהירה של איזור המפרץ, ה־BART, ובמהלכו תוכלו להתבונן בכמה מהציורים המעניינים והמיוחדים של העיר.

מפות ומדריכים מודפסים ליעד סן פרנסיסקו,
בהנחה לגולשי מסע אחר!

הסיור מתחיל ברובע מישן (Mission), בפינת רחוב ולנסיה (Valencia) ורחוב 17, מרחק כשני בלוקים מתחנת ה־BART שבפינת רחוב מישן ורחוב 16. פונים ברחוב ולנסיה דרומה, ובפנייה הראשונה שמאלה (מזרחה) פונים בסמטת קלריון (Clarion Alley).

מחווה לגיבור אמריקאי | צילום: הראל סטנסון

פרויקט ציורי הקיר של סמטת קלריון, Clarion Alley Mural Project, הוא אחד מאתרי האמנות התוססים ביותר בעיר. מדובר בשיתוף פעולה בין אמנים לבין פעילים חברתיים, הנמשך לאורך בלוק שלם. כדי ליהנות מהציורים שמשני צידי הסמטה, כדאי ללכת לאורכה צפונה, עד לרחוב מישֶן, וחזרה.

אל תחמיצו את ציור הקיר של אנדרו שולץ, הנמצא בצד הצפוני של הסמטה. הציור, עם מוטיב הפיל והטלפון הסלולרי, מנציח את שנות התשעים של המאה הקודמת, שהתאפיינו בפלישה של חברות הדוט קום לסן פרנסיסקו. ציור אחר הראוי לציון הוא "מחסן גיבורי העל" (Superhero Warehouse) – יצירה בעלת צבעים עזים, המתארת כמה דמויות קומיקס.

בצד הדרומי של הרחוב כדאי להתעכב על ציורי קיר נוספים, ובהם עבודתה של ג'ולי מוריי "מדרגות נעות" (Escalator) המצוירת על דלת מוסך. העבודה מצוירת בסגנון Trompe-l’Oeil, המעורר אשליה של חיקוי המציאות. בהמשך (כשהולכים ממזרח למערב) תבחינו בציור "A Hard God(dess) is Good to Find", שאותו ציירו צ'וצ'ו פרז, מאיה האיוק ואחרים. היצירה מאופיינת במוטיבים מסתחררים ובצבעוניות עמוקה ועשירה. אחריה מופיע ציור הקיר של סקוט ויליאמס, "מורשת חיות הבר של מישֶן" (Mission Wildlife Heritage).

בית נשים ומנהיגי פועלים
חוזרים לרחוב ולנסיה, ובו פונים שמאלה (דרומה), עד לפינת רחוב סיקאמור
(Sycamore). ברחוב סיקאמור תוכלו לראות עוד ארבעה ציורי קיר של אמני
ה־CAMP. הבולט שבהם הוא ציור הקיר של פיונה גלאס, "בתים ולא בתי כלא"
(Homes not Jails), העוסק בבעיית ההומלסים בסן פרנסיסקו. חוזרים לרחוב ולנסיה וממשיכים בו דרומה.

מוטיבים לטיניים ואחרים פזורים ברחבי סן פרנסיסקו | צילום: הראל סטנסון

בהצטלבות הבאה פונים ימינה (מערבה) ברחוב 18, ונצמדים לצד הימני (הצפוני) של הרחוב. אחרי הליכה קצרה מגיעים לבית מספר 3543, "בית הנשים"
(Women’s Building). את חזית המבנה – שהוקם ב־1910 ושופץ ב־1994 מקשטות יצירותיהן של אחדות מהאמניות המוכשרות ביותר של סן פרנסיסקו: חואניטה אליסיה, מירנדה ברגמן, אדית' בון, סוזן קלֶק סרוונטס ואחרות. ציורי הקיר הללו מוקדשים למאבקן של הנשים ולהישגיהן.

פונים דרומה ברחוב לאפידג' (LaPidge), כדי לראות את החזית המזרחית של "בית הנשים". ממשיכים דרומה ברחוב לאפידג', עד ההצטלבות עם רחוב 19. ממש ממול נמצא "עץ העולם החדש" (New World Tree), ציור המעטר את הקיר של בריכת מישן (Mission Pool) בדימויי מים ולידה. מרחוב 19 עולים ברחוב לינדה (Linda), כדי להתבונן בקיר המערבי של הבניין, המקושט בפורטרטים של תושבי השכונה. חוזרים לרחוב 19 ופונים ימינה (מזרחה). בהצטלבות הבאה פונים ימינה (דרומה) ברחוב ולנסיה. בפינת רחוב 20 פונים שמאלה (מזרחה) והולכים לאורך בלוק אחד, עד להצטלבות עם רחוב מישן, שבו פונים ימינה (דרומה). אתם עצמכם בלב ליבה של שכונת מישן, כשמולכם מחול מסחרר של מסחר וחיי קהילה.

פונים שמאלה (מזרחה) ברחוב 21, והולכים במדרכה הימנית לאורך בלוק אחד, עד לפינת רחוב קאפ (Capp). על הקיר הדרומי של מרכז הקשישים בת'אני (Bethany Senior Center) תוכלו לראות את "Salud!", עבודתו של דן פונטס. היצירה, אחת הטובות בשכונה, מחקה חזית תיאטרון המקושטת בסגנון אר דקו, והיא כוללת תיאורים חיים של קשישים פעילים: רוקדים, שרים ומנגנים. ציור בהיר ועליז זה מתאר אותו מרכיב בתרבות האמריקאית שממנו נוטים להתעלם לעתים קרובות.

ממשיכים מזרחה ברחוב 21, עד לצומת עם שדרות סאות' ואן נס (South Van Ness Ave.), שבהן פונים ימינה (דרומה). במרחק חצי בלוק מהצומת נמצא בית הספר סנט ג'ון (St. John’s School), שאת קירותיו מכסה הציור "בריאה" (Generacion) של מרתה איילה. יצירה זו, שבה דמויות מהמיתולוגיה האצטקית, מוקדשת לכוחות הטבע. הציור הוא פינה של גן עדן באיזור שהחיים בו לעתים קרובות קשים.

ממשיכים דרומה, עד למפגש בין השדרות לבין רחוב 22. בפינה הדרומית־מזרחית של רחוב 22, הצופה אל מגרש חנייה, יש ציור קיר בצורת טריפטיכון, והוא מוקדש לזמר ולמוזיקאי קרלוס סנטנה. הציור, מעשה ידיהם של מייקל ריוס, קרלוס גונזלס וג'ון מאיורגה, צויר ב־1987, והוא מכונה "Inspire to Inspire". למרות שגם כיום הוא מושך את העין, הוא מהווה עדות לאופיים הזמני של ציורי הקיר: הציור מתקלף, וצבעיו, שהיו בעבר עזים וחיוניים, דוהים לאיטם בשמש של שכונת מישן.

הולכים מזרחה ברחוב 22, עד לפינת רחוב פולסום (Folsom). בדרך אין להחמיץ את ציור פרח הקאלה הצבעוני, שעל הקיר הצדדי של בית מספר 3014 ברחוב 22. פונים ברחוב פולסום ימינה (דרומה). בערך באמצע הבלוק נכנסים למגרש המשחקים של בית הספר היסודי סזאר צ'אבס (Cesar Chavez). את ציור הקיר הנמצא כאן פשוט אי אפשר להחמיץ.

סזאר צ'אבס היה מנהיגם של המקסיקאים שעבדו בחוות קליפורניה בשנות השישים והשבעים של המאה ה־20. הוא פעל לשיפור שכרם ולהבטחת זכויותיהם הסוציאליות, ולא היסס להנהיג חרם על מעסיקים שלא נתנו לעובדיהם תנאים בסיסיים הולמים. ציור הקיר (גובהו קרוב ל־70 מטר), אחד מהטובים בעיר, מתאר את צ'אבס בין קרני השמש, כשהוא מוביל ילדים מהשדות לעבר עתיד טוב יותר. הציור – מעשה ידיהם של סוזן קלק סרוונטס, חואנה אליסיה ואחרים – מוקף בגרפיטי. משמעות מלות הכתובת (בספרדית) "Si Se Puede" היא "ניתן לעשות זאת", וזאת היתה הסיסמה של איגוד עובדי החוות. כמחווה למנהיג אחר שפעל למען זכויות האזרח, מרטין לותר קינג, מופיעה על הקיר האִמרה (באנגלית): "עזרו לי לקחת את האחריות על חיי, כדי שאוכל סוף סוף להיות חופשי".

מסר פוליטי על הקירות
אחרי שיוצאים ממגרש המשחקים, פונים ימינה והולכים דרומה לאורך שני בלוקים, עד פינת רחוב 24, שבו פונים שמאלה (צפונה). מגיעים להצטלבות רחוב 24 וסמטת בלמי (Balmy Alley), שבה פונים ימינה (דרומה).
סמטת בלמי היא גלריית החוצות המפורסמת ביותר בעיר. במשך כרבע מאה היא מהווה עדות לנושאים הפוליטיים והחברתיים שעיצבו את חיי תושבי השכונה, היספאנים ברובם. רוב ציורי הקיר בסמטה נהרסו או כוסו בציורים חדשים, אבל עדיין ניתן לראות בה כ־40 ציורי קיר, לאורך בלוק אחד בלבד.

ציור קיר לכבודו של סזאר צ'אבס, המנהיג המקסיקאי המיתולוגי של עובדי החוות

כשמתחילים ללכת בסמטה, מצפון לדרום, נתקלים בציור "מאוחדים במאבק"
(United in the Struggle) שעל הקיר המערבי (מצד ימין), המתאר אישים מקסיקאים מפורסמים. בהמשך מופיע ציורה של סוזן קלק סרוונטס, "עיניים ילידיות"
(Indigenous Eyes). ציורם של ריי פטלאן ופרנסיסקו קמפליס "Camino al Mercado" הוא עבודה מרתקת המבוססת על משחקי אור וצל. בסוף הסמטה אין להחמיץ את הציור "Cine Mejicano".

בין הציורים הבולטים בצד המזרחי של הסמטה (שבו הולכים מדרום לצפון, בחזרה לרחוב 24) אפשר להזכיר את "Una Ley Imoral" של חואנה אליסיה. הציור מוקדש לארכיבישוף אוסקר רומֶרו, פעיל בולט לזכויות האדם באל־סלוודור, שנרצח ב־1980. בהמשך הסמטה כדאי לחפש ציור קיר נוסף של אנדרו שולץ. מומלץ להתבונן גם במחווה צבעונית נוספת לאוסקר רומרו, ציור קיר של ג'יימס מורגן וקארן בנט, שצויר ב־1984. ציור הקיר האחרון בסמטה הוא "חמשת הצבעים המקודשים של התירס" (The Five Sacred Colors of Corn). כשמגיעים לפינת רחוב 24, פונים בו ימינה (מזרחה) והולכים לאורך בלוק אחד. בבית מספר 2981 נמצא מרכז המבקרים Precita Eyes Mural Arts and Visitors Center, שנוסד ב־1977 על ידי סוזן קלק סרוונטס, ושבו תוכלו ללמוד עוד על ציורי הקיר של העיר.

ליד מרכז המבקרים, בפינת הרחובות 24 ופלורידה (Florida), נמצאת כנסיית פטרוס הקדוש (St. Peter’s Church). כאן נוכל להתבונן ב"500 שנות מאבק"
(500 Years of Resistance) של איסאיס מאטה. זהו אחד הציורים הפרובוקטיביים והמורכבים ביותר ברובע. הקיר המזרחי מתאר את הרוח החיובית של מעמד הפועלים וכולל רבים מגיבוריו. הצד הצפוני הוא תיאור גרפי של אימי המלחמה ותזכורת חיובית לאפשרויות שטומן בחובו השלום. עכשיו אתם מומחים לציורי קיר! כדי להגיע לתחנת ה־BART הקרובה, מסתובבים והולכים ברחוב 24 מערבה, עד לפינת רחוב מישן. פונים בו ימינה (צפונה), ואחרי בלוק אחד מגיעים לתחנת BART 24th St.

הפוסט סן פרנסיסקו – בעקבות ציורי הקיר הופיע ראשון במסע אחר

עיר הגבעות: טיול רגלי בסן פרנסיסקו

Simi Schauer — Fri, 30 Sep 2011 12:23:54 +0000

הדרך הטובה ביותר להכיר עיר זרה היא פשוט להסתובב ברחובותיה, להריח את ריחותיה ולצפות בחיי היומיום של אנשיה. הסיור הרגלי המוצע כאן נמשך כשלוש שעות, ובמהלכו ייחשפו בפניכם אורותיה, צליליה וריחותיה של סן פרנסיסקו.

המסלול הבא מצריך כושר גופני לא רע: הוא עובר בכמה גבעות וכולל כ-12 קילומטר של טופוגרפיה קשה ביותר. כמובן, הקושי הוא לא רק חסרון – בטיול מאתגר זה תוכלו בעת ובעונה אחת לעבור אימון כושר מצוין, ליהנות מכמה משכונותיה הציוריות ביותר של סן פרנסיסקו ולראות נופים נהדרים. נעלו את נעלי ההליכה הנוחות והעמידות ביותר שיש לכם, שתו הרבה מים וזִכרו לעשות חימום לפני תחילת המסלול ותרגילי שחרור בסיומו.

מפות ומדריכים מודפסים ליעד סן פרנסיסקו,
בהנחה לגולשי מסע אחר!

נופים מכל עבר
נקודת המוצא שלנו היא בפינה הצפונית-מערבית של פארק אלטה פלזה (Alta Plaza Park) הנמצא בהצטלבות הרחובות סקוט (Scott) וג'קסון (Jackson) שבשכונת פסיפיק הייטס (Pacific Heights). הפארק חביב על זוגות, בעלי כלבים ותושבי השכונה, הבאים להשתזף כאן. מרחוב סקוט פונים מזרחה ברחוב ג'קסון. חוצים את רחוב פירס (Pierce) , הממשיך צפונה, אל הים. שימו לב לנוף של אזור המרינה שמתחתיכם ולמפרץ סן פרנסיסקו שמצפון לה. ממשיכים מזרחה ברחוב ג'קסון, ופונים ימינה (דרומה) ברחוב אוקטביה (Octavia). ממשיכים במעלה הגבעה, לאורך בלוק אחד. משמאלכם תבחינו במבנה מפלצתי בן 55 חדרים, ה-Sperckels Mansion, שהוקם ב-1913. כיום משמש המבנה כביתה הפרטי של דניאל סטיל, סופרת הרומנים רבי המכר.

ממשיכים ברחוב אוקטביה דרומה, עוברים בראש הגבעה, חוצים את רחוב וושינגטון (Washington) ופונים ימינה, כדי להיכנס לפארק לאפייט (Lafayette Park), המסמן את הקצה המערבי של שכונת נוב היל (Nob Hill). חפשו את השביל העובר בין מגרש המשחקים לבין השירותים הציבוריים ומוביל דרומה. המשיכו בשביל זה לאורך כל הפארק, בכיוון דרום ודרום-מערב. בפינת הרחובות סקרמנטו (Sacramento) ואוקטביה פונים שמאלה (מזרחה) ברחוב סקרמנטו. כשאתם הולכים במורד הגבעה, שימו לב לבית הוויקטוריאני הזעיר המקסים הניצב ברחוב סקרמנטו, בקטע שבין הרחובות גוך (Gough) ופרנקלין (Franklin). קטע זה של המסלול מאפשר הצצה לשכונת נוב היל. מדובר באחת משכונות המגורים היוקרתיות של סן פרנסיסקו, והגבעה שבה מתנשאת לגובה של 103 מטר מעל המפרץ. ממשיכים ברחוב סקרמנטו מזרחה. בדרך חוצים את רחוב פולק (Polk), אזור קניות תוסס, וממשיכים הלאה מזרחה, במעלה גבעת הקתדרלה (Cathedral Hill), שמבטיחה נקודות תצפית מרהיבות.

בפינת הרחובות סקרמנטו וג'ונס (Jones) יתגלה לעיניכם המראה עוצר הנשימה של קתדרלת גרייס (Grace Cathedral); של מלון מארק הופקינס אינטר-קונטיננטל (Mark Hopkins Inter-Continental), הנראה מכאן רק בזווית, שכן הוא מוסתר חלקית על ידי הקתדרלה; ושל המבנה המונוליתי של Bank of America, הנמצא ברובע העסקים (Financial District) הסמוך, לב-ליבם של חיי המסחר בעיר.

פונים שמאלה (צפונה) ברחוב ג'ונס, וממשיכים ישר לאורך שישה בלוקים. מיד אחרי מפגש הרחובות ג'ונס וגלובר (Glover) פונים ימינה במעלה רחוב ואלֶחו (Vallejo). רחוב זה הוא אתר צילומים נפוץ בסרטים שעלילתם מתרחשת בסן פרנסיסקו, וזאת הודות לגבעת הדשא שבקצהו, שממנה יש נופים משגעים. מכאן ניתן לראות את ברקלי, אוקלנד ואת פארק הר דיאבלו (Mt. Diablo State Park) הרחק במזרח; את הקטע הראשון של גשר מפרץ סן פרנסיסקו (San Francisco Bay Bridge), המוביל לאוקלנד; את גורדי השחקים של מרכז העיר, ובהם מלון מנדארין (Mandarin), על שני צריחיו התאומים; ואת הפירמידה המפורסמת של בניין טרנסאמריקה (Transamerica Pyramid), שהוקם ב-1972. המבנה הזה, אחד המפורסמים ביותר בעיר. הוא מתנשא לגובה 65 מטר, ויש בו 48 קומות.

רחוב בשכונת פסיפיק הייטס | צילום: Christopher Beland

מראה מראש המגדל
בשלב זה המסלול נהיה מעניין יותר. הקטע של רחוב ואלחו שבין רחובות ג'ונס וטיילור (Taylor) הוא גרם מדרגות. ממשיכים מזרחה וחוצים את רחוב טיילור, עד למקום שבו רחוב ואלחו שב להיות רחוב רגיל. ממשיכים ברחוב ואלחו מזרחה, במורד הגבעה, מהלך עוד שני בלוקים, עד לפינת הרחובות ואלחו ופאוול (Powell). פונים בזה האחרון שמאלה (צפונה). זוהי נקודת הגבול בין השכונות צ'יינה טאון (China Town), ראשֶן היל (Russian Hill) ונורת' ביץ' (North Beach).

ממשיכים במורד רחוב פאוול, לאורך ארבעה בלוקים. שימו לב לעבודות הכסף המוצגים בבית המלאכה Delluchi Sheet Metal, שבין רחוב ואלחו לבין רחוב גרין (Green), הידוע גם כ"שדרות ביץ' בלנקט בבילון" (Beach Blanket Babylon Boulevard). ממשיכים צפונה, ומיד אחרי שחוצים את רחוב יוניון (Union) תוכלו להבחין מצד שמאל ב-Washington Square Bar & Grill, אחת המסעדות המפורסמות בסן פרנסיסקו. מעט צפונה משם חוצה רחוב פאוול את שדרות קולומבוס (Columbus Ave.), הנתיב הראשי של שכונת נורת' ביץ'.
חוצים בזהירות את שדרות קולומבוס (נשארים ברחוב פאוול), ומיד פונים ימינה ברחוב גריניץ' (Greenwich). מטפסים במעלה התלול של הרחוב עד שאין עוד מעבר, ואז ממשיכים ימינה בגרם המדרגות המוביל למגדל קויט (Coit Tower). מטפסים במדרגות הבטון, אל השביל המרוצף המוביל לראש הגבעה.

המגדל, המתנוסס לגובה 64 מטר, ניצב בפסגה של שכונת טלגרף היל (Telegraph Hill). המגדל נבנה כאות הוקרה למכבי האש של סן פרנסיסקו, והוא מקושט בעשרות ציורי קיר, המתארים את החיים בסן פרנסיסקו בשנות השלושים של המאה העשרים, ובהם יצירות של לוסיין לאבוט (Lucien Labaudt), ג'ון לנגלי הווארד (John Langley Howard) ואחרים. הנוף הנשקף מצפון למגרש החנייה של המגדל עוצר נשימה. כדאי לנסוע במעלית עד לראש המגדל, המאפשר תצפית פנורמית מלאה של 360 מעלות. בעומדכם מתחת לפסלו של כריסטופר קולומבוס, תוכלו להבחין (משמאל לימין) בגשר שער הזהב; במרין הדלנדס (Marin Headlands); בעיירה סאוסליטו (Sausalito); באי אנג'ל (Angel Island), הגדול באיי במפרץ סן פרנסיסקו; באי אלקטראז (Alcatraz), שבו היה בעבר בית כלא גדול; בגשר סן רפאל (San Rafael Bridge) שבחלק הצפוני המרוחק של המפרץ; באי המלאכותי הקטן המכונה "אי המטמון" (Treasure Island); בברקלי, באוקלנד ובגשר המפרץ. יופי של מראה!

רחוב לומברד. ששת סיבוביו כיכבו בסרטים רבים | צילום: נפתלי הילגר

הרחוב המפותל בעולם
לאחר מנוחה קצרה, חוזרים באותה הדרך במורד הגבעה, אבל הפעם לא פונים ברחוב גריניץ', אלא ממשיכים צפונה, עד שמגיעים לפינת רחוב לומברד (Lombar; כדאי לעקוב אחר המכוניות). פונים שמאלה (מערבה) במורד רחוב לומברד, שכיכב בסרטים רבים. בפינת שדרות גרנט (Grant Ave) תעברו ליד המסלול המסומן המפורסם, Barbary Coast Trail. מערבה משם, מהלך בלוק אחד, בפינת הרחובות לומברד וסטוקטון (Stockton), תוכלו לשמוע מאות אריות ים נובחים, שקולותיהם מהדהדים מרציף הדייגים.

בהמשך רחוב לומברד מערבה, בפינת רחוב מייסון (Mason), תבחינו בציור קיר נחמד על קיר בריכת השחייה העירונית. שניים מעסקי הקעקוע הטובים בעיר פועלים בצומת של רחוב לומברד ושדרות קולומבוס. מדובר ב-Lyle Tuttle וב-Ed Hardy’s. אתם נמצאים עכשיו בלב שכונת נורת' ביץ', ובטח מריחים את השום והפוקצ'ות שרק יצאו מהתנור.

ממשיכים ישר, בעלייה התלולה של רחוב לומברד, שיביא אתכם אל גרם המדרגות החובק את ששת הסיבובים של הרחוב, הידוע כ"רחוב המפותל ביותר בעולם". כשהולכים כאן, אפשר בהחלט להרגיש כמו דג סלמון השוחה במעלה הזרם, כשאיתכם וממולכם המון תיירים. הרגליים שלכם, על כל פנים, לא ישכחו לעולם את תרגיל הכושר הזה!

כשתגיעו לפסגה קחו פסק זמן להתרעננות ולתצפית במגדל קויט, שממנו באתם זה עתה, הניצב היישר מולכם במזרח. כאן תראו גם את הקרוניות המופרסמות של העיר מיטלטלות לאטן במעלה או במורד הרחוב.

קרונית במורד רחוב תלול | צילום: Thomas Bachmann, GNU FDL

אל הים
פונים ימינה (צפונה) ויורדים ברחוב הייד (Hyde). שימו לב למבנים של פארק המים(Aquatic Park), המשתקפים במימי המפרץ. בצומת עם רחוב ביי (Bay) פונים שמאלה (מערבה), והולכים לאורך שני בלוקים. פונים ימינה (צפונה) ברחוב פולק, והמשיכו לכל אורכו, עד למוזיאון הימי של סן פרנסיסקו (San Francisco Maritime Museum).

המוזיאון הימי הוקם ב-1936 ועוצב בצורת ספינה. הוא מכיל מוצגים העוסקים בבניית אוניות. בפארק המים שסביבו נמצא אחד האוספים הגדולים בעולם לספינות עתיקות, ובהן הבלקלותה (Balclutha), שנבנתה ב-1886; מעבורת יוּריקה (Eureka) מ-1890; והאונייה אלמה(Alma), שנבנתה ב-1891. הכניסה חינם. בעת הביקור במקום תוכלו להבחין ברציף הדייגים, הנמצא רחוק מצד ימין.

ממשיכים מערבה, מצידו השמאלי של המוזיאון הימי, ויורדים בגרם המדרגות הקצר שמימין. פונים שמאלה (מערבה), וממשיכים בשביל שלאורך קו החוף, אשר מגיע בסופו של דבר עד לרחוב ופונה ימינה, לעבר המזח. פונים שמאלה בדרך מקדאוול (McDowell Road), שלרגלי המזח. מטפסים במעלה הגבעה, ועוברים על פני אכסניית הנוער (Fort Mason Youth Hostel) שמשמאל וביתני פורט מייסון (Fort Mason), המחנה הצבאי שהפך לשטח ציבורי פתוח, מימין. בראש הגבעה, ממשיכים ללכת לאורך הקצה הימני של הפארק. כאן ייפתח לעיניכם מראה של 180 מעלות על השכונות הצפוניות של העיר. ממשיכים בשביל ימינה, עד לפינת הרחובות לגונה (Laguna) וביץ' (Beach).

הולכים ברחוב ביץ' מערבה, עד אחרי נמל היאכטות. ממשיכים לאורך מרינה גרין (Marina Green), כשהכיוון הוא כל הזמן מערבה, לעבר גשר שער הזהב. המבנים שמשמאלכם מעוצבים בארכיטקטורה מעורבת של בנייה ספרדית וסגנון מודרני. בתים רבים ניזוקו כאן ברעידת האדמה של 1989. מרינה גרין הוא מקום נפלא להעיף בו עפיפונים, לצפות בספינות, או להתבונן בעוברים ושבים העושים את דרכם ברגל, על אופניים או על רולר בליידס.

ממשיכים מערבה לאורך המרינה, ופונים שמאלה (דרומה) ברחוב סקוט. אזור זה, הידוע כשכונת המרינה, הוא מוקד משיכה לצעירים ולרווקים של סן פרנסיסקו, המגיעים בהמוניהם לברים ולמכוני הבריאות שבמקום כדי לראות ולהיראות. רחוב צ'סטנאט (Chestnut), המצטלב עם רחוב סקוט אחרי שישה בלוקים, הוא מקום מצוין לביגוד ולעיצוב עכשוויים, ויש בו גם בתי קפה יאפיים רבים. אחרי שיטוט ברחוב צ'סטנאט, חוזרים לרחוב סקוט וממשיכים בו דרומה. הרחוב, המטפס במעלה שכונת פסיפיק הייטס, יחזיר אתכם אחרי שמונה בלוקים נוספים לנקודת ההתחלה של המסלול, בפינת הרחובות סקוט וג'קסון.

סן פרנסיסקו – העמוד הראשי>>

הפוסט עיר הגבעות: טיול רגלי בסן פרנסיסקו הופיע ראשון במסע אחר