עוד כתבות על לוצרן כאן

נדמה שגם בעיר הזאת, בירתו של קנטון לוצרן השוכנת במרכז שווייץ, הכול מתוזמר בצורה מושלמת – נופים גלוייתיים של אגם תכלת והרים אלפיניים, אדריכלות עתיקה המשומרת להפליא, תחבורה ציבורית שאפשר לחלום עליה ומוזיאונים ופסטיבלים לרוב. דומה שלא משנה לאן תסתכלו – מדוכני הירקות בשופרסל ועד עמודי הפרחים המרשימים שמעטרים את הרחובות – תמיד תמצאו פה יופי, צבע וכמובן, סדר וארגון מופתי שעובדים ביחד בהרמוניה מושלמת ובדיוק המוזיקלי של מנצח מחונן. וכן, תמיד מתישהו גם יצא לכם איזשהו "וואו!" מתפעל מהפה.

שייט באגם לוצרן

תמיד תמצאו פה יופי, צבע וכמובן, סדר וארגון מופתי

לוצרן של מטה

מאוד קל לטייל בלוצרן. רוב האטרקציות מרוכזות בעיר העתיקה, ואתרי הטבע נגישים בתחבורה ציבורית. הכי טוב להתחיל בשיטוט לאורך הגשרים שנבנו מעל נהר רוס (Reuss), שזורם מאגם לוצרן. גשר הקפלה (Kapellbrücke) ידוע כסמלה של העיר. הגשר העתיק המקורה הזה נבנה במאה ה-14 משני צדי הנהר כדי להגן על העיר מפני מתקפות אויבים. אך לדברי קלאודיה המדריכה שלנו, הוא לא נדרש למטרה הזאת מעולם. בצדו החיצוני הגשר מקושט לכל 200 המטרים שלו באדניות של פרחים ורודים. בצדו הפנימי הוא מעוטר ב-110 תמונות על משולשי עץ בגג שמתארים את ההיסטוריה של העיר. בשנת 1993 פרצה בגשר שריפה שכילתה חלקים רבים ממנו. הסיבה הפרוזאית היא קורי עכביש רבים שהאיצו את התפשטות הלהבות.

בסוף הגשר, בצדו הצפוני-מזרחי, נמצא מגדל המים האייקוני, מבנה אבן עתיק מהמאה ה-13. המגדל, שגובה כ-34 מטרים, שימש בימי קדם כמגדל שמירה, בית כלא ואפילו תא עינויים. גשר העץ השני, גשר הטוחנים, גשר שפרויר (Spreuerbrücke), הוקם במאה ה-16 וידוע בתמונות שמתארות את מחזור החיים והמוות. לאורך הגדות יש בתי קפה ומסעדות שמשקיפים אל הנופים הנפלאים. מאוד כיף לבקר כאן בשעות שונות של היום וליהנות מהמראות שנגלים בתאורה שונה.

המים, אגב, נקיים לגמרי ומותר להיכנס לשחות בהם. כמה נקיים? מרסל פרן, מנכ"ל לשכת התיירות בלוצרן, סיפר לי שהמים צלולים עד כדי כך, שהדגים לפעמים סובלים ממחסור באוכל ויש צורך להאכיל אותם באופן מלאכותי כדי שלא יכחדו. טמפרטורת המים אמנם נמוכה יחסית – 20 מעלות בשיא הקיץ – אבל זה לא מרתיע את ההרפתקנים מלקחת מזרן ים או מצופים, לשים את הציוד בכיסוי חסין מים, ואז פשוט לצוף בנהר מסכר לסכר ולחזור ברכבת.

את המים האיכותיים של העיר אפשר לטעום בכל אחת מ-200 המזרקות הפזורות בעיר, ולמלא בקבוק כשאתם משוטטים בנינוחות ברחובות הצרים של העיר העתיקה, מתרשמים מהבניינים העתיקים המרהיבים ונהנים מהסביבה הרומנטית – וגם מהניקיון, שפה מקפידים עליו באופן מעורר קנאה. המדריכה אף מספרת על עובדים רשמיים של העירייה שהם "בלשי אשפה. תפקידם של אלה לאתר את העבריינים שהשליכו פסולת בשעות הלא נכונות או במקומות אסורים ולקנוס אותם (עיריית תל אביב-יפו, זרקנו לך רעיון).

העיר כמובן עתירת מוזיאונים. מוזיאון התחבורה, שמציג את ההיסטוריה של התחבורה במדינה, הוא אחד מאתרי החובה של העיר, ונחשב אחד המוזיאונים הפופולריים ביותר בשוויץ בכלל. מוזיאון לוצרן לאמנות (Kunstmuseum Luzern) מציג אוסף אמנות מהמאה ה-14 ועד המאה ה-21 בתערוכות קבועות ומתחלפות.

בתי קפה בנהר רוס

מזרקה בכיכר סנט פיטרס

מגדל המים

מוזיאון לוצרן לאמנות

מבט החוצה מ-KKL

לוצרן של מעלה

הנופים המרהיבים והתרבות בלוצרן משכו אריסטוקרטים ואנשי רוח לעיר כבר לפני מאות שנים, כמו המלכה ויקטוריה, והצארינה של רוסיה, וגם סופרים כמו טולסטוי, האנס כריסטיאן אנדרסן ומארק טווין שהגיעו לכאן ותיעדו את רשמיהם מהטיולים בעיר. אם גם אתם רוצים להרגיש קצת כמו אריסטוקרטים, עלו לארוחת צהריים במסעדת Lumières במלון Chateau Guetsch. המלון נמצא בטירה שנבנתה בסוף המאה ה-19 על גבעה המשקיפה אל העיר. העלייה אל המקום נעשית בקרונית תלולה במעלה ההר – והנופים שמחכים למעלה של כל העיר ואגם לוצרן הם עוצרי נשימה ממש.

אם תסתכלו לכיוון צפון-מזרח תוכלו לראות את הר ריגי (Rigi), הנקרא כאן גם "מלך ההרים". ההר, 1,800 מטרים גובהו, הוא אחת האטרקציות הפופולריות של לוצרן שמספקות תצפיות מרהיבות על הסביבה. המלכה ויקטוריה העפילה להר על גבי פוני, אבל כיום אפשר להגיע אליו בטיול כיפי מאוד בשיט בסירה עד Vitznau ומשם ברכבת גלגלי שיניים עד לנקודת התצפית. הנסיעה למעלה עוברת באזורים הכפרים של לוצרן, ומאפשרת ליהנות מהנופים הנהדרים של אגם לוצרן היפהפה לצד כרי דשא ירוקים, עדרי פרות דשנות, ושפע של עצים מחטניים. בפסגה אפשר לצאת למסלולי הליכה שונים או פשוט לשבת בשמש החמימה על מרבדי העשב, לשאוף את האוויר הצלול, ליהנות מנופי הפסגות, האגמים והעמקים שמסביבו ולהיטען. צריך את האנרגיה הזאת כשחוזרים הביתה.

Chateau Gutsch

Chateau Guetsch

הרכבת ההיסטורית להר ריגי

נוף מהרכבת בדרך להר ריגי

נוף מהר ריגי

מפת לוצרן והסביבה:

הפוסט ממתק שוויצרי: לוצרן הופיע ראשון במסע אחר

עוד על אילת והאזור

מפגשים אינטימיים עם תושבי העיר

האמת, כשאני נוסעת לאילת אחד הדברים שאני הכי אוהבת לעשות הוא פשוט לשבת מול הים באחד מהחופים הצפוניים בשעות הבוקר. אלו שעות של חסד שבהן בתי הקפה והחנויות עדיין סגורים, בלי מוזיקה, בלי צעקות, בלי אנדרלמוסיה תיירותית. הכול רגוע ושלו ומזכיר שאילת יכולה גם אחרת. אמנם הנוף בבוקר פחות יפה מאשר בשקיעה האילתית המרהיבה, אבל אני אוהבת להתבונן בנוף האנושי – הסצנה המקומית של תושבי הסביבה שמתחילים את היום שלהם בשחייה בים. כשאני צופה בהם אני מרגישה שהתחברתי למשהו מהחיים האותנטיים בעיר הזאת, ומבחינתי זה הרבה יותר מכל חוויה מלאכותית שמציעים לי כאן. בערך בראש הזה אילת מנסה מאז הקורונה לייצר סוג חדש של תיירות, כזו שיוצאת מהבועה הרעשנית של המלון והבריכה ויוצרת מפגשים אינטימיים עם תושבי אילת שיש להם סיפור חיים מעניין, סדנה מקורית או שניהם ביחד.

במסגרת היוזמה, שנקראת "פוגשים אילתים" יצאנו לסדנת הקערות הטיבטיות של ליליאנה ומרקו. המבוגרים יותר מביננו ודאי זוכרים את המפגש הראשוני עם תושבי אילת שהיו מחכים לנוסעי האוטובוס בתחנה המרכזית ומציעים להם לינה. המפגשים האלה בדרך כלל נגמרו אצלי בחדרים שאינם ראויים למגורי אדם ובמפח נפש גדול. אבל מפגש מקרי כזה בין ליליאנה הארגנטינאית ומרקו הברזילאי בתחנה המרכזית בתחילת שנות התשעים דווקא הוליד זוגיות שנמשכת כבר 33 שנה. בסדנה שלהם הם קודם כול מגלים את הסוד שלהם לאריכות ימים זוגית – לעולם לא לדבר על כדורגל. אבל עיקר המפגש נסוב סביב שיטת הריפוי על ידי צלילים. כבר עם הכניסה לביתם מרגישים חוויה מסוג אחר. הבית מלא בקערות טיבטיות בגדלים וסוגים שונים, פסלונים, אבני קריסטל, ציורים, כלי נגינה אקזוטיים ועוד ועוד חפצים שיוצרים מקדש רוחניקי שמכניס לאווירה הנכונה.

בני הזוג עורכים הדגמות משכנעות שמראות כיצד הצלילים משפיעים על המים ועל הגוף שלנו. ליליאנה מספרת שהם עורכים סדנאות רבות לילדי גן, ואין ספק שהסדנה הזאת מתאימה מאוד למשפחות עם ילדים שיקבלו חוויה מעשירה שמהדהדת היטב את הקשר שבין הצליל לגוף, תרתי משמע.
קצת פרטים: הבית הקסום של ליליאנה ומרקו – צלילים מרפאים וכלים עתיקים, מחיר: החל מ-70 שקלים לאדם; שעות הפעילויות: כל השבוע למעט ימי רביעי בבוקר; הזמנות בטלפון: 052-727-1200

סדנת קערות טיבטיות, צילום עצמי

מפגש מעשיר לא פחות הוא עם אדם רקטוב יוספה, שחווה פוסט טראומה בעקבות אסון המסוקים, והקים באילת מערך תמיכה וליווי אנשים פוסט טראומטיים בתחום התעסוקתי. במהלך המפגש, שנערך בחצר ביתו, אדם מספר את סיפורו האישי, מלמד את עקרונות גידול הבונסאי ומתאר את ההשפעה של גידול עצי הבונסאי על חייו. עצי הבונסאי ידועים לא רק בזכות הערך האסתטי שלהם אלא גם בזכות ההשפעה המרגיעה שיש להם על סביבתם והמדיטטיביות המרפאת הטמונה בעצם הטיפול בהם. במהלך המפגש המשתתפים שותלים עץ ואף מקבלים עציץ.
קצת פרטים: אדם רקטוב יוספה – עצים קטנים, מסר גדול, מחיר: החל מ-70 שקלים לאדם; לבני 12 ומעלה (השתתפות מתחת לגיל 16 בליווי מבוגר בלבד). בתיאום מראש, טלפון :050-2052749

בילוי ערב בתיאטרון

אין ספק שבילוי הערב הכי טרנדי באילת בקרב חובבי התרבות בשנים האחרונות הוא הצגה בתיאטרון אלעד. התיאטרון הזה של תושבי אילת והערבה הוא אחד הנכסים התרבותיים שמסבים הרבה גאווה לעיר, ולא מעט אנשים כבר התחילו לתכנן את החופשות שלהם סביב הופעות התיאטרון המהולל. התיאטרון מורכב משחקנים ויוצרים שהגיעו עם משפחותיהם לאזור לפני כעשור, כדי לקדם וליצור מרכז יצירתי פורץ דרך. שי פיטובסקי, המנהל האמנותי של התיאטרון, אומר כי "במקום שבו עוברות מיליוני ציפורים בדרכן ליבשת חדשה ומיליוני אנשים בדרכם לחופש, ראוי שבמקום הזה יהיה תיאטרון איכותי שבו עוצרים לרגע וצופים יחד, בעצמנו". ואכן התיאטרון יוצר חומר מקורי ששואב את החומרים שלו מהחוויה האילתית. המופעים מתרחשים באתרים שונים בעיר ומנהלים דו-שיח עם המקום עצמו. כך למשל הפך המצפה התת-ימי לבמת ההצגה "הזקן והים", ריף הדולפינים הפך לבמה ולזירת ההתרחשות של "Reefresh" ועוד.
קצת פרטים: תיאטרון אלעד, טלפון: 050-6706009

תיאטרון אלעד, צילום bodasher studio, Avital Rachaev

לסיום, בשורה חדשה לחובבי האוכל התאילנדי – מסעדת תאיסטורי שנפתחה לאחרונה במתחם המלונות בטיילת הצפונית. המסעדה, שהיא אחותה של מסעדת פסטורי הידועה, מגישה אוכל מנות אותנטיות מצוינות מהמטבח התאילנדי אבל גם תפריט סושי מגוון מאוד ובר קוקטיילים.
קצת פרטים: תאיסטורי, תרשיש 9, שעות פתיחה: 24:00-19:00, 08-8581818

תאי סטורי, צילום זאפ רסט

התמונה הפותחת: סדנת קערות טיבטיות, צילום עצמי

הפוסט אילת בראש אחר הופיע ראשון במסע אחר