אלון לויטה - מסע אחר

טיול שטח באי פרייזר, אוסטרליה

גיל אל עמי — Tue, 19 Apr 2016 15:18:24 +0000

ב־1770 עבר קפטן קוק, מגלה הארצות המפורסם, ליד האי הקסום פרייזר (Fraser Island), הנמצא ליד קווינסלנד (Queensland) שבחוף המזרחי של אוסטרליה. קוק סבר שהאי הוא חלק בלתי נפרד מהיבשת, ולכן דילג עליו. שלא כמותו, ג'יימס פרייזר (James Fraser), שהאי קרוי על שמו, עגן בחופיו ב־1836. לאחר שספינתו עלתה על שרטון מצפון לאי, יצאו לעזרתו האבוריג'ינים תושביו, והצילו את אליזה אשתו ממוות כמעט בטוח.

מפות ומדריכים מודפסים ליעד אוסטרליה,
בהנחה לגולשי מסע אחר!

עוד טיולי ג'יפים כאן

האי פרייזר הוא אי החול הגדול בעולם. עם הפלישה המאסיבית של האדם הלבן לאוסטרליה, נדחקו האבוריג'ינים מהאי לשמורות, דוכאו ונטבחו ללא רחם. עד מהרה הביאה תעשיית כריית החול במקום להתעשרותם של המתיישבים האירופאים החדשים. ב־1992 הכריז אונסק"ו על האי כעל אתר שימור בעל חשיבות עולמית (World Heritage Site). באי, שאורכו 122 קילומטר ושטחו 1,620 קילומטרים רבועים, יש יערות גשם הגדלים בחולות וכ־200 אגמי מים מתוקים. כמחצית מכל אגמי המים המתוקים בעולם הנמצאים בלב דיונות שוכנים כאןף בפרייזר.

ג'יפ על מעבורת

כ־20,000 כלי רכב מגיעים אל האי בכל שנה. למעשה, באי פרייזר אפשר לנוע רק בטיולי ג'יפים -ברכבי 4X4 ובאופנועי שטח. אישורי כניסה לאי ניתן לקבל בסניף של המשרד האוסטרלי לאיכות הסביבה בעיירה ריינבו ביץ' (Rainbow Beach), המשמש גם כמרכז מבקרים. יש בו גם מפות ומידע. אישורי כניסה ניתן להנפיק גם בסניף של המשרד לאיכות הסביבה בג'ימפי (Gympie),

פרייזר. רק חול וחול | צילומים: אלון לויטה

במועצת העיר הרווי ביי
(Hervey Bay City Council), ובאתרים נוספים. אפשר לתור את האי גם בסיור מאורגן באוטובוסים מיוחדים, בעלי כושר עבירות מדהים.

התשלום עבור הכניסה לאי מחושב לפי מספר ימי השהות המתוכננת – ומראש. אורכה של הדרך מריינבו ביץ' ועד למעבורת – היוצאת מאינסקיפ פוינט (Inskip Point) שביבשת – הוא כ־20 קילומטר, והיא מהווה תרגול טוב בנהיגת שטח לפני ההגעה לאי עצמו. מאינסקיפ פוינט יוצאות בכל יום כמה מעבורות לאי. המעבורות, המופעלות על ידי חברת Rainbow Venture, יוצאות בתדירות גבוהה, בין השעות 7:00 ו־16:30. אם תעלו על המעבורת האחרונה, היוצאת בזמן הגאות, תביאו בחשבון שתתקשו לנסוע בג'יפ לאורך החוף. אבל הנחמה תגיע במהרה: המפגש הראשון עם הדינגו (כלב בר אוסטרלי), דולפינים ידידותיים, יותר מ־240 מיני עופות, קנגורו, צמחייה עשירה ותצורות נוף מגוונות.

יש עוד שתי נקודות יציאה למעבורות אל האי. האפשרות הפחות מומלצת היא מאורנגאן (Urangan) שבהרווי ביי. המעבורות מגיעות אל מון פוינט (Moon Point). מדובר בהפלגה ארוכה, ומון פוינט היא נקודת התחלה לא כל כך נוחה לטיול באי. נקודת המעבר השלישית היא ריבר הדס (River Heads), שמדרום לאורנגאן. מכאן יוצאים גם רוב הסיורים המאורגנים לאי פרייזר.

122 קילומטרים של חולות לבנים לצד האוקיינוס הכחול

האגם הצלול בעולם
מסלול אופייני היוצא מהוק פוינט (Hook Point), לאורך החוף המזרחי, חוצה מספר נחלים בדרך לדילי וילג' (Dilli Village), מרכז כריית החול בעבר. אחרי שעוברים את יורונג (Eurong) ואת הפי ואלי (Happy Valley), חוצים את נחל אלי (Eli Creek), הנחל הגדול ביותר בחוף המזרחי. אחרי כחמישה קילומטרים מגיעים לשרידי האונייה Maheno, שנטרפה ב־1935 בחופי האי. צפונית־מערבית ליורונג נמצא אגם וואבי (Lake Wabby), שבו אפשר ליהנות משחייה מרעננת.

בחלק הדרומי של האי פרייזר מומלץ לבקר באגמים ביראבין (Birrabeen) ובומאנג'ין (Boomanjin). השתדלו שלא להחמיץ ביקור באגם מקנזי (Lake McKenzie), המדהים בצלילות מימיו. בזמן השפל נחשב קו החוף לאוטוסטרדה של האי. כל שאר הדרכים העוברות בו הן נתיבי חול טובעניים הקשים לנסיעה. כדאי לזכור שמוסכים ושירותי דרך אינם בנמצא באי פרייזר. אפשר להתרענן מהנהיגה ברכב השטח אגב הליכה ביערות הגשם, או פשוט להתגלגל במורד אחת הדיונות. אין בעיה גם להקים אוהל באתרים המיועדים לכך. למפונקים יותר, מוצעים חדרי הארחה בודדים במרחבי האי.

עוד על האי פרייזר, כולל מידע כללי, פרטים על דרכי הגישה אליו ועל מקומות לינה, וכן קישורים לאתרי חברות, המארגנות טיולי אתגר במקום, תמצאו באתר הבא (כתבו Fraser Island בשורת החיפוש).

על אתרים נבחרים ביבשת אוסטליה:

אוסטרליה: אתרים נבחרים ביבשת החמישית

מפאת גודלה של אוסטרליה, רק בודדים מגיעים לכל פינותיה. כדי שתדעו באיזה אזור כדאי להתמקד, ליקטנו עבורכם כמה ערים, חופים, שמורות טבע ואתרים יפים במיוחד

לכתבה המלאה

הפוסט טיול שטח באי פרייזר, אוסטרליה הופיע ראשון במסע אחר

טיול ג'יפים בדרום רמת הגולן

גיל אל עמי — Tue, 21 Jan 2014 18:37:55 +0000

כדאי לנצל יום של חופשה, להעמיס על הג'יפ את הציוד הדרוש וכמה חברים ולצאת לטיול ג'יפים. עדיף כזה שיכלול שבילי בוץ אתגריים בצד תצפיות מרהיבות ויחזיר אותנו הביתה מלאי חוויות ואת הג'יפים מרוססי בוץ. הפעם בחרנו את דרום רמת הגולן, בעיקר בשל היותו אזור פחות מטויל.

יצאנו בג'יפ בודד, אבל כמובן שתמיד עדיף לצאת בחבורה, בעיקר כדי להימנע ממצבים לא נעימים אבל גם בשביל החברותא. היינו ארבעה – דרור על ההגה, זלמן על המפה, שלומית על הידע הבוטני ועבדכם על המצלמה.

מפות ומדריכים מודפסים ליעד גולן וחרמון,
בהנחה לגולשי מסע אחר!

שני טייסים תורכים וירח אחד

מתחילים בצומת צמח, בדרום הכנרת, משם נוסעים צפונה על כביש 92, עד לתחנת הדלק אלון שליד קיבוץ האון, שם פונים ימינה לכיוון מזרח, לשביל דרך נוף מבוא חמה (נ"צ 208.55/236.38). כבר בפנייה נפרשים לפנינו מורדותיו המערביים של הגולן, הלוא הם מצוקי האון.נוסעים מדרום לבית העלמין, ובמזלג הקרוב שמאלה. בהמשך, מדרום למטע הבננות, בדרך המסומנת למזרח עוד קילומטר אחד. כשמגיעים לצומת T פונים שמאלה לכיוון צפון, בשביל שבשטח מסומן בירוק. נוסעים עוד קילומטר, וכשעוברים שתי בריכות מים מימין ואחריהן אנטנה משמאל מגיעים לאנדרטת הטייסים התורכים, התחנה הראשונה שלנו להיום.האנדרטה הוקמה במאי 1914 לזכרם של שני טייסי חייל האוויר העות'מאני שהתרסקו עם מטוסם בנקודה הזו ב־27 בפברואר אותה השנה. טיסתם, מפגן של הישגיות בימי ראשית התעופה, יצאה מאיסטנבול, עברה מעל דמשק וארץ ישראל ובסופו של דבר היתה אמורה להגיע לקהיר. אלא שהטייסים, שלא הכירו את משטר הרוחות באזור, נקלעו לשרקייה, אותה רוח מזרחית חמה, שטלטלה את המטוס וריסקה אותו אל הקרקע. את המקום מתחזק יֶרַח פארן מקיבוץ האון, שעליו עוד נשמע בהמשך.מהאנדרטה חוזרים לצומת ה־T וממשיכים בדרך העולה מזרחה על שביל מסומן העובר דרך גבעת השולחן והר שָריר. זהו ההמשך של דרך נוף מבוא חמה. כאן נגלה לפנינו נוף שהוא אפילו מרהיב מקודמו, ומאחורינו נפרשים תל קציר והכנרת. לאחר 1.7 קילומטר פונה השביל המסומן בשטח בירוק (ובמפות בשחור) שמאלה וימינה, ולאחר כמאה מטר תמצאו רחבה קטנה לחניית הרכב ושער בקר המוביל לשביל הליכה רגלית.

טיול בדרכי עפר בוציות, שאינן עבירות לרכב רגיל

אנחנו בדרך לעין שריר (נ"צ 209.94/234.74), וזה הזמן להוציא את ארוחת הבוקר ואת בגדי הים. משך ההליכה כשש דקות לכל כיוון, ומדובר בסוג של גן עדן עלי אדמות שמבחינתי אפשר להישאר בו גם יום שלם. עין שריר היא מקום קטן וקסום, פרי עמל של איש אחד, ירח פארן. בשנת 1944 נבנה המעיין כבריכת אגירת מים להשקיית שדותיהם של תושביו הבהאים־פרסים של הכפר סמרה, שישב במקום שבו יושב היום קיבוץ האון. אלא שלאחר נטישת הכפר התמלא המקום סחף וצמחייה, ורק בזכות שריפה שפרצה לפני כמה שנים הוא התגלה מחדש. ירח איש המקום החליט לשקמו, ובעבודת כפיים (בסיוע קק"ל) נחשפה הבריכה ונאטמה, נשתלו עצי צל ופרי ונוצרה פינת החמד. ירח ממשיך לטפח את המעיין, ובשלט שהציב במקום כתב: "קח איתך בחזרה את כל מה שהבאת… תיהנה אל תשנה!". בני משפחתו חרתו על סלע "עין שוּיֶרַח", כאות כבוד למשקם.

גלשנים למעלה, כנרת למטה
לאחר פרידה מהבריכה הקסומה וחזרה רגלית לרכב, ממשיכים בעלייה בשביל הירוק. לאתגריים שבינינו מומלצת העלייה בדרך הדרומית מבין שתי הדרכים העולות במקביל. נוסעים 900 מטר עד לצומת T (נ"צ 210.46/234.74), ומכאן אפשר לעלות למעלה למתחם הכולל את תותחי נברון, את הכפר הנטוש תַ'וָפִּיק אֶל־פַוְקָא (חרבת תאופיק) ואת עין עוקב. מדובר במוצב ישראלי שהוקם לאחר מלחמת ששת הימים, כפר ערבי נטוש ומעיין קטן, שאותם הפכה קרן קיימת לפינות מוצלות שבהן אפשר לקחת עוד הפסקה.

בעונה המתאימה פריחה מקסימה מלווה את הטיול

אנחנו החלטנו להשאיר משהו לטיול הבא ופנינו בנקודה הזו צפונה, בדרך המקיפה את חורשת קק"ל ממערב, ונסענו על שפת מצוקי האון לכיוון מבוא חמה. הקפת החורשה (כ־900 מטר) כוללת עיקול U גדול ומביאה אותנו עד ממש לפני העלייה על כביש 98, שם פונים שמאלה לדרך המובילה לאורך המצוק אל מול נופה הכל כך מיוחד של הכנרת. לאחר נסיעה של כ־600 מטר מגיעים ל"פילר" (נ"צ 211.19/235.49) הניצב על שפת המצוק ומהווה מרפסת תצפית ומקום נוח להפסקת שתייה או אפילו קפה. מכאן נראה בבירור כל מהלך הנסיעה מהכניסה לשטח מול קיבוץ האון.מהתצפית ממשיכים צפונה עם השביל עד לנקודת "הקפיצה" (נ"צ 211.22/236.64), רחבת ההמראה של גלשני הרחיפה, ולחורשת מבוא חמה הסמוכה. מעניינת ההשוואה, כיצד במקום הזה בתחילת המאה ה־19, ראשית התעופה, מצאו את מותם שני הטייסים התורכים בגלל משטר הרוחות המקומי, שהיום במאה ה־21 מנצלים הדואים לטובת רחיפה מהנה לאורך מצוקי האון, השדות והמטעים ונוחתים בוודאי קרוב לאנדרטה. מומלץ לעצור כאן, להסתובב בשטח ולחפש פריחת צבעונים הפורחים בחודשים מרס־אפריל.מכאן נוסעים צפונה לכיוון קיבוץ מבוא חמה ופונים ימינה אחרי בית העלמין על דרך המובילה לכביש הראשי, שעליו עולים. עוברים את הקיבוץ, אחרי העיקול פונים מערבה ואחר כך צפונה, ממש לפני שתי בריכות המים. הדרך עוברת בתוך מטע וממשיכה לכיוון מצפה השלום (נ"צ 211.99/240.44) וכפר חרוב, שעלה לקרקע בשנת 1974 כיישוב השלישי בהתיישבות הגולן. כאן כדאי לעצור ולרדת להליכה קצרה בינות לצמחייה העבותה ולחורבות הכפר הסורי הנטוש חארב, היושב על שרידי הכפר הקדום חורבא. אפשר להקשיב ל"הרצאה" קצרה המושמעת במכשיר הממוקם ממש לפני הירידה.

נוף טיפוסי, כולל הפרות הרועות באחו

לאחר תצפית ושוטטות במקום נוסעים מזרחה עד לכביש הראשי, חוצים אותו ולאחר נסיעה של כ־300 מטר יורדים לדרך עפר, פונים דרומה ונוסעים במקביל לכביש הראשי עד לצומת T, שם פונים מזרחה לדרך המסומנת בשטח באדום (ובשחור במפה). הדרך עוברת לצד מטע חדש משמאל ומטע בוגר יותר מימין. במפגש עם הגדר פונים שמאלה במגמת ירידה, וכאן תראו שלט המורה "שמורת נחל מיצר". הדרך רצופה בצמחייה עבותה, כאילו לא שייכת לגולן. עצי אלון תבור עתיקים, אלות אטלנטיות, חרובים, דומים, ואת כל התמונה צובע כליל החורש בפריחות צבעוניות. בסוף הירידה מגיעים לערוץ הנחל וחונים ברחבה (נ"צ 215.52/238.95).נחל מיצר הוא אחד מיובליו של הירמוך, ומומלץ לצאת להליכה רגלית למפל הנחל, או לפחות להליכה קצרה אל נקודת המים הראשונה. הגיוון העצום של הצמחייה במקום מעיד על סוגי קרקע שונים הדרים בכפיפה אחת בתא שטח מצומצם. גם עולם החי עשיר וניתן, עם קצת מזל, להבחין בעופות דורסים, בצבאים ובחזירי בר.

ציפורים ועפיפונים

מהנחל נעלה בהמשך הכביש המתפתל מזרחה, נסיעה של 3.5 קילומטרים עד לצומת T, נפנה ימינה לגדר המערכת, שם נצפה על נהר הירמוך, על נחל רקד ועל מפגש שלושת הגבולות שבצפון־מזרח. כשנחזור לצומת ה־T נמשיך לכיוון צפון־מזרח על שביל המסומן בשטח באדום, נסיעה של 4.3 קילומטרים עד לצומת (נ"צ 219.06/240.64), שם נפנה ימינה לדרך הסלולה מדרום למאגר המים מיצר. מימין חולפים על פני נקודת או"ם ואחריה הופך השביל לדרך עפר ומוביל עד לצומת T, שם פונים ימינה לכיוון הבסיס הצבאי עד למגדל המים ולנקודת גדר 1203/1204, שם נפנה צפון־מערבית לכיוון אבני איתן עד לפנייה ימינה (נ"צ 222.93/246.11) למאגר חיתל (מאגר נוב). מגיעים עד לשער ויורדים להליכה רגלית למאגר לתצפית עופות המים. הקפידו לעלות בשקט כדי להספיק לראות את הציפורים עפות עם הופעתכם. אפשר לשבת על הספסל המיועד לתצפיתנים ולחכות שהעופות ישובו ממנוסתם.מהמאגר חוזרים ועולים על הכביש הראשי (98) ופונים ימינה לכיוון רמת מגשימים. עוברים את נוב ופונים שמאלה לכיוון חיספין, אל שמורת אירוס הביצות (שמורת בריכת חיספין). במקום ישנו שביל מעגלי והסברים מפורטים לגבי הצמחייה בשמורה. מומלץ מאוד לעצור כאן בעונת הפריחה.

אנדרטת הטייסים התורכים

ביציאה מהשמורה נוסעים שמאלה עד לצומת נטור. מהצומת נוסעים 600 מטר לכיוון נטור ובצד שמאל תמצאו שער בקר. עוברים את השער, הוא לא נעול, נוסעים לצד המאגר עד לנקודה הדרום מערבית שלו ועולים לתצפית מרהיבה על אחד המאגרים הגדולים של רמת הגולן – מאגר בני ישראל (מאגר חיספין). למי שהביא עפיפון, זה הזמן לשלוף אותו ולתת לו להיסחף ברוחות. בדרך למאגר מצאנו הרבה אירוסי הביצות ושפע של צמחים האופייניים לאזור ולעונת השנה.לאחר מנוחה קצרה חוזרים ויוצאים באותו השער, לא שוכחים לסגור אותו, ופונים שמאלה לכיוון נטור. נוסעים מערבה עד לעיקול שמאלה, שם פוגשים דרך עפר ימינה לכיוון צפון, ליד מכלאת בקר (נ"צ 222.55/252.10). אחרי 700 מטר תמצאו פנייה שמאלה ושוב ימינה, עוברים משמאל למעגל רוויה (מאגר סמך) וממשיכים במגמה צפונה עד לחיבור לכביש דליות־גמלא (869). סך הכל נסיעה של ארבעה קילומטרים. ביציאה לכביש תמצאו חניון קטן שבו תוכלו לשבת ל"סיכום טיול" ולהתרעננות לפני החזרה הביתה.

מדריך מהיר

נקודת התחלה: צומת צמח

הגעה: מדרום – כביש בית שאן־צמח (90); מצפון – מגדל, טבריה, צמח (90)

נקודת סיום: צומת דליות

אורך המסלול: 65 קילומטר

משך הטיול: כ־8 שעות

מפת סימון שבילים: מספר 1 (החרמון, הגולן ואצבע הגליל)

תחנות דלק: בצמח, בהאון וברמת מגשימיםמידת עבירות: בינוניתמים: בתחנות הדלק ובעין שריר

ציוד: ערכת קפה, GPS וציוד בסיסי לחילוץ

טיפ: אחרי המסלול

אפשר לקפוץ לגמלא לתצפית על עופות דורסים וביקור באתר ההיסטורי, או לצאת להליכה קצרה בנחל דליות או למפל בזלת שעל נחל בזלת.

עוד טיולים ברמת הגולן כאן

הפוסט טיול ג'יפים בדרום רמת הגולן הופיע ראשון במסע אחר

אחו לח

Wed, 13 Sep 2006 12:00:36 +0000

מאמצים רבים הושקעו בייבוש החולה. מאמצים רבים הושקעו בהצפתה. יוזמת הייבוש נבעה מתפיסה שראתה בביצה אם כל רע. יוזמת ההצפה נבעה משינוי התפיסה בעולם המערבי, שלפיה ביצה היא מערכת אקולוגית טבעית המטהרת מים בטבע, ולכן נחשבת על ידי המדענים כ"כליה של הטבע". בעקבות השינוי המחשבתי, ביצות רבות הוצפו מחדש או שופרו והפכו ל־Constructed Wetland (CW) — אזורי ביצה מעשה ידי אדם.
CW היא שיטה שמבוססת על אזורי ביצה טבעית (Wetland) ומנסה להעצים או לחקות תהליכים טבעיים במטרה לטהר מים. הטכנולוגיה שלה פותחה באירופה והותאמה לאקלים המערב אירופאי עם דגשים הנדסיים והידראוליים ומגוון צמחים קטן, בעיקר קנים, שזכו בעברית לכינוי "מרבדי קנים". הקנים עמידים מאוד לקור ופועלים בהצלחה גם בארצות סקנדינביה הקרות, אך היום ידוע שרובם אינם נמנים עם הצמחים בעלי יכולות הטיהור הטובות ביותר. מהנדסי המים שפיתחו והובילו את השיטה במשך שנים רבות לא היו בעלי רקע ביולוגי־אקולוגי. השיטה שיוצאה לארצות אפריקה ואסיה נכשלה באזורים אלה כישלון חרוץ בגלל חוסר התאמה למאפייניהם השונים מאלה שבאירופה. מה שטוב לדנמרק, מתברר, לא עובד טוב בסהרה.
הרעיון המאחד את כל שיטות CW הוא יכולתם של צמחי המים הגדלים בסביבה רוויה להעביר חמצן אל מערכת השורשים ולהפריש גם חומרים אחרים שיחד יוצרים בית גידול אופטימלי למיקרואורגניזמים המסוגלים לפרק ולצרוך מזהמים שונים. בתוספת ליכולת הספיחה והנידוף של הצמחים ולכושר הסינון והספיחה של מצעי הגידול, מתקבל מכשיר יעיל לטיהור מים.
בעולם פועלות שיטות מסוג זה כבר עשרות שנים ובהצלחה מוכחת, גם כאשר מדובר בסוגי ביוב רעילים וקשים לפירוק כמו ביוב של משק חי ושל מפעלים מזהמים כגון קידוחי נפט ובתי זיקוק. בארץ הנושא חדש יחסית ורק בתקופה האחרונה תופס תאוצה. ברוב המקרים המערכות הטכנולוגיות הקונבנציונליות אינן מסוגלות לטפל בזיהומים ביעילות מספקת וכך קורה שמזהמים רבים מהתעשייה ומהחקלאות מוזרמים כנוזלים החודרים לקרקע, למי התהום, לים ולאוויר. כאן נכנסות לתמונה מערכות CW.

מערכת ביולוגית טבעית
שמות שונים ניתנו בישראל למערכות CW, למשל "אגנים ירוקים", "אחו לח" (השם שמשתמש בו ישעיהו בר אור, הממונה על אגף מים ונחלים במשרד לאיכות הסביבה) או "מערכת ביולוגית טבעית" (מב"ט), כפי שמכנים זאת יעל ואלי כהן ממושב ציפורי. בני הזוג כהן עומדים בראש המפעל "עפרה צמחי מים", שעוסק בטיהור מים בעזרת מערכת אקולוגית טבעית של צמחי מים. הם הקימו חוות נסיונות וחוות גידול לצמחי מים אשר מותאמות לאקלים הישראלי ופיתחו זנים של צמחים, מצעי שתילה וצורות זרימה שייתנו

מפות ומדריכים מודפסים ליעד ליעד,
בהנחה לגולשי מסע אחר!

בריכת צמחי המים של קניון רמת אביב. הצמחייה מטהרת את המים, וכך הם נשמרים נקיים וצלולים ואין צורך לסננם או להחליפם

תשובה לבעיות שבהן אנו נתקלים בארץ. נעשה שימוש נרחב בצמחים אנדמיים כמו אגמון (Scyrpus), סמר (Juncus), גמא (Cyperus) ואחרים, אשר מספקים פתרונות לבעיות ייחודיות כמו רמות גבוהות של כלורידים ובורון. בחוות הגידול בציפורי ובתחנת הנסיונות בערבה כל שיטה וכל צמח נבדקים ונדרשים להוכיח את יכולותיהם הספציפיות באקלים ובמאפייני המים המקומיים. בשני האתרים התוצאות, כמובן, שונות לגמרי.
"עפרה צמחי מים" מייצאת צמחי מים לכל העולם. היא מציעה פתרונות לבעיות שונות של טיהור נוזלים, החל במתחם הבית הפרטי וכלה בפרויקטים גדולים. בחוות הנסיונות של אלי ויעל בנאות סמדר ניתן לראות התפלת מים מליחים על ידי צמחי מים ושימוש חוזר במים להשקיית חורשות ולגינון סביבתי. לאחרונה יצא לדרך פרויקט בהשתתפותם ליד שבע טחנות בנחל הירקון: על שטח של 1,600 מטר רבוע יוקמו ארבע בריכות שיטפלו בקטע מסוים של הנחל. כמו כן, "עפרה צמחי מים" יהיו מעורבים בתכנונם ובייסודם של שתי שכונות ירוקות, בגני תקווה ובאזור ביצרון בתל אביב, שבהן תהיה הפרדה בין מים אפורים (מי מקלחות וכיורים) ובין מים סניטריים (בתי שימוש). תוצר ההפרדה והטיפול ישמש להשקיית הצמחייה בשכונות.
יעל ואלי עוסקים גם במתן פתרונות לזיהום הנחלים ומי התהום בישראל, למשל טיפול בבוצה בשיטת פיטורמדיאט (Phytoremediation) – שיקום וטיפול בעזרת צמחים. בוצה, שעלתה על סדר היום בעקבות מות הספורטאים שנפלו למי הירקון באסון המכבייה, היא החומר המצטבר בקרקעות הנחלים או החומר המוצק המופרד מהשפכים בתהליכי טיהור שונים. היא נשפכת לים התיכון או נטמנת בקרקע וגורמת לזיהום האדמה ומי התהום. אפשר לתעל את הבוצה ולהפוך אותה לקומפוסט, להשבחת הקרקע לחקלאות, אך זו פעולה מסובכת משתי סיבות: האחת, הבוצה מורכבת מ־95־98 אחוז מים, השנייה היא שאם לא יוצאו מהבוצה החומרים המזהמים – מתכות, בורון, כלורידים וכדומה — ה"קומפוסט" רק יפגע בתפוקה החקלאית ויגרום נזק ארוך טווח לקרקעות החקלאיות עצמן. הטיפול בשיטת פיטורמדיאט פותר את שתי הבעיות.

גינה יפהפייה
להמחשת השיטה נסעתי עם יעל לרפת החדישה של ציפורי. בקצה הרפת נאגרת כל בוצת הרפת. מחוץ לרפת, בהמשך המדרון, יש ארבעה מקבצי צמחים שדרכם זורמים המים אשר הופרדו וטופלו בצורה טבעית: המים זורמים מהרפת בגרביטציה אל בריכות הטיפול. השלב הראשון הוא בריכות "שיקוע", שם מתרחש שיקוע ופירוק של הבוצה על ידי שורשי צמחים ואגרגטים (אבנים בגדלים שונים); בשלב השני זורמים המים בתוך המצעים והשורשים מבלי להיראות. מה שנראה לעיני המתבונן הוא גינה יפהפייה. גינה זו מייצרת מים טובים להשקיה.
מי הגינה מוזרמים בצינורות כמים נקיים להשקיית מטע זיתים חדש שזה לא מכבר ניטע. במתחם הזה מתכננים אלי ויעל וכמה משכניהם להקים מתחם של תיירות אקולוגית. באמצעות אזור "ירוק" זה יוכלו להמחיש הלכה למעשה כיצד ניתן להשתמש במים מוחזרים לטובת חקלאות על ידי מערכות אקולוגיות.

הפוסט אחו לח הופיע ראשון במסע אחר