האגדה של רובין הוד הפכה לסמל של מי שנלחם בחזקים למען החלשים. דמותו ועלילותיו הונצחו בסרטי קולנוע רבים, בהם סרט מצויר של אולפני וולט דיסני והסרט המשעשע "רובין הוד – גברים בגטקס", שהיה פרודיה על רובין ואנשיו. בעלי עסקים רבים בוחרים לכנות את מקומותיהם בשם "רובין הוד" כיוון שלטענתם השם נותן צליל של אמינות. כיום יש תיירות ענפה בצפון אנגליה, במחוז יורקשייר, של מקומות המייחסים לעצמם מאורעות או מקומות בהם חי ופעל רובין הוד. לפניכם מסלול מקיף בן יומיים בעקבות הגיבור האנגלי.

נוטינגהאם: טירה וצינוק

התחילו את היום בביקור בעיר נוטינגהאם (Nottingham), שם המזכיר מיד את השריף הנבל. זוהי אחת הערים הראשונות שתועשו באנגליה, כשמכונות טוויה הגיעו לכאן לפני 250 שנה. לפני כן שימשה מרכז התחרה העולמי בתקופת האימפריה הבריטית וכיום היא בין הערים המתוירות באנגליה, וכמובן רוב המבקרים באים בעקבות רובין הוד.

המקום המרכזי לביקור הוא טירת נוטינגהאם. כבר מחוץ לטירה אנחנו פוגשים בפסלו של רובין הוד שנתרם על ידי הדוכס של פורטלנד והוצג לראשונה ב-24 ביולי 1952. הפסל נחשב לאחד המפורסמים באנגליה, והוא מאתגר רבים מהמבקרים להצטלם על ידו בתנוחות יצירתיות…

פסל של רובין הוד בכניסה לטירת נוטינגהאם | צילומים: שאטרסטוק

הטירה, שנבנתה תחילה מעץ לפי פקודתו של ויליאם הכובש שנה לאחר שכבש את אנגליה בשנת 1067, נבנתה מחדש על ידי המלך הנרי השני מאבן, והתפתחות בנייתה דומה מאוד להתפתחות בנייתה של טירת וינדזור. במרץ 1194 התרחש קרב בטירת נוטינגהאם, כחלק מהחזרת שלטונו של המלך ריצ'רד לב הארי, שחזר ממסעות הצלב בירושלים ודיכא את המרד של אחיו, הנסיך ג'ון. הטירה נכנעה לאחר ימים ספורים בלבד. סיפורי רובין הוד מתוארכים לתקופה זו ורובין נחשב לאחד מהתומכים הבולטים של ריצ'רד לב הארי.

המערות מתחת לטירת נוטינגהאם

בטירה עצמה יש מוזיאון וגלריה לאמנות עם תערוכות מתחלפות, אבל למעריצי הגיבור בפרט, ותקופת ימי הביניים בכלל, האטרקציה המרכזית היא סיור במערות התת קרקעיות. הסיור ידידותי למשפחות ולא דורש מאמץ מיוחד. סיור נמשך בין 30 ל-40 דקות ולוקח את המבקרים לתוך צינוק ומרתפים מתחת לטירה בשילוב סיפור הרפתקאות מרגש. השריף הרשע לוקח בשבי את העלמה מריאן, אהובתו של רובין הוד, אשר צריך למצוא דרך להיכנס לטירה כדי לעזור לה לברוח. במהלך הסיור ניתנים הסברים על ההיסטוריה של הטירה והתפתחותה לאורך השנים.

שער הכניסה לטירת נוטינגהאם

מידע שימושי
הטירה פתוחה כל יום מ-10 עד 17, כניסה אחרונה שעה לפני הסגירה. במקום יש בית קפה וחנות מזכרות. מחיר הכניסה לא כולל סיור במערות התת קרקעיות, אליו צריך לרכוש כרטיס בנפרד. הסיורים יוצאים בכל שעה עגולה בין השעות 12 ל-15, אין אפשרות להזמין כרטיסים לסיור מראש, מכירת הכרטיסים נפתחת חצי שעה לפני תחילת כל סיור בשיטת כל הקודם זוכה.
כתובת : Nottingham Castle Museum & Art Gallery, Lenton Road

הפאב העתיק: בדרך לירושלים

כשיוצאים מהטירה, בדרך כלל מתחילים להרגיש רעב. הפאב Ye Olde Trip to Jerusalem הוא מקום אידיאלי לטפל בעניין. הפאב, שנבנה בתוך סלעים מתחת לטירה,  קיים משנת 1189 והוא מתגאה בתואר הפונדק העתיק באנגליה. כפי ששמו מעיד, רבים מאמינים שהצלבנים עצרו בפונדק הזה בדרכם לירושלים.

הפאב Ye Olde Trip to Jerusalem, שנחשב לפונדק העתיק ביותר באנגליה

הפאב מפורסם במערות, שנחצבו בתוך סלע אבן החול שעליו מוקם הבניין. המערות הגדולות בקומת הקרקע משמשות כעת כחדרים בתוך הפאב. יש גם רשת של מערות מתחת למבנה, ששימש במקור כמבשלת בירה, ונראה שהן נחפרו בערך באותו זמן שבו נבנתה הטירה. בפאב ניצב כיסא עתיק, ואומרים שאישה היושבת עליו תגדיל את סיכוייה להרות. כל כך הרבה נשים ישבו על הכיסא בתקווה שיעזור להן להיכנס להריון, שכעת הוא חלש מכדי לעמוד בביקוש העצום … הכיסא מוצג בטרקלין שבקומה העליונה, מעליו יש דגם עץ קטן של ספינה מקוללת, שהאגדה אומרת כי מי שניסה לנקות את הספינה מהאבק, מצא את מותו בצורה מסתורית….

המקום מגיש אוכל בריטי טיפוסי, כמו פאי רועים, פיש אנד צ'יפס והמבורגרים. גולת הכותרת של הבר הן בירות האייל שלו, שהמפורסמת והייחודית למקום היא "הטריפ" על שמו של הפאב. כתובת : Brewhouse Yard

חוק וצדק

כדי למצות עד תום את היום בנוטינגהאם, מומלץ להגיע למוזיאון הלאומי לצדק (National Justice Museum). המוזיאון מאפשר לאנשים בכל הגילים להיות שומרי חוק באמצעות פעילויות מהנות ומרתקות, תערוכות ותוכניות חינוכיות הנוגעות למשפט ולצדק. במקום ניתן להתעמק בהיסטוריה המרתקת של הצדק לאורך זמן, לפגוש דמויות היסטוריות ולגלות כיצד החוק תורם לחיי האדם והחברה.

תכניות החינוך של המוזיאון מועברות בבתי ספר ברחבי אנגליה ומסייעות לתלמידים לקבל הבנה מעשית של מערכת המשפט והצדק, ובהשראת זכויותיהם ואחריותם כן יוכלו למלא תפקיד פעיל בחברה. האטרקציה המרכזית של המקום, עיר המערות, מספרת את סיפורי האנשים שחיו ועבדו ברשת המערות הגדולה ביותר במדינה, כך שמי שפספס ביקור בטירה, מוזמן לעשות זאת כאן.

מידע שימושי
המוזיאון פתוח כל יום בין השעות 9 ל-17:30, כניסה אחרונה בשעה 16. כתובת: High Pavement. עיר המערות פתוחה כל יום בין 10 ל-17, כניסה אחרונה ב-16. כתובת: Broadmarsh Shopping Centre
ניתן להזמין כרטיסים מראש באתר האינטרנט של המוזיאון.

יער שרווד

כשעה נסיעה צפונית משם, ניתן לבקר במרכז המבקרים ביער שרווד (Sherwood Forest), היער המפורסם בעולם וביתו האגדי של רובין הוד וחבורתו. היער אינו דומה לזה המוצג בסרטים ובסדרות טלוויזיה העוסקות ברובין הוד, שכן הם מעולם לא צולמו ביער המקורי. אולם ביקור ביער מעורר השראה יותר מכל סצנה סרט או סדרה. היער מלא בעצי אלון עתיקים, בני מאות שנים. בעבר הוא היה בבעלות שושלות של מלכים ואצילים, שאהבו לצוד בו, שלטו באנשי היער ועיצבו את נופיו. בלעדיהם, אולי מעולם לא היה רובין הוד. בעבר, שטחו של היער היה עצום והקיף את רוב צפון נוטיגהמשייר, אולם הוא התכווץ עם השנים ושטחו כיום קצת יותר מ-4000 דונם.

ילד בתחפושת רובין הוד יורה בחץ וקשת ביער שרווד

מרכז המבקרים (הכניסה חינם) כולל תערוכה אינטרקטיבית ידידותית לכל המשפחה על רובין הוד והדמויות בסיפור. כאן תוכלו לפגוש את חבריו הקרובים של רובין הוד, כולל ליטל ג'ון (שנקרא כך באירוניה כיוון שהיה ענק), וויל סקרלט, הנזיר טאק, מאץ' בן הטוחן, אלן א דייל וכמובן העלמה מריאן.

בכניסה לתערוכה ישנם שני פסלים, האחד של רובין הוד בתנוחה אופיינית של ירי חץ מקשת והשני של רובין הוד וליטל ג'ון משחזרים את פגישתם הראשונה לפי בלדה שחוברה במאה ה-17, עת ניסו לחצות גשר צר, ואיש מהם לא הסכים לפנות את הדרך בשביל השני. כיוון ששניהם היו בעלי כבוד, הם נאלצו להילחם במוטות העץ שלהם, עד שרובין נפל אל הנהר. לאחר הדו קרב הסכים ג'ון להצטרף לרובין ואנשיו. פרודיה על הבלדה הזו היא אחת מהסצנות המפורסמות בסרט "גברים בגטקעס".

פסל של רובין הוד וליטל ג'ון במרכז המבקרים של יער שרווד | צילום: אבירם פלגדמן

הביקור במרכז המבקרים לא שלם ללא הליכה מעגלית בתוך היער המקסים, בין עצי אלון אדירים, שחלקם נתמכים כדי לשמור על גזרה זקופה, אל ה"אלון הגדול", ככל הנראה העץ המפורסם בעולם ולבטח באי הבריטי. לאורך הדרך ישנם שלטים המסבירים על החי והצומח ביער בעבר ובהווה. האלון הגדול, עץ בן מעל 800 שנה עומד בגאון במרכז המסלול, נתמך במוטות רבים. לפי האגדות שימש עץ זה לרובין כמחבוא ואף היה נקודת המפגש המרכזית ל"חבורה העליזה" בה היו נערכות פגישותיה.

"האלון הגדול", עץ בן 800 שנה ביער שרווד, נתמך כדי להישאר זקוף | צילום: אבירם פלדמן

לגרופים אמתיים מומלץ להגיע ליער שרווד בתחילת חודש אוגוסט, עת מתקיים כאן פסטיבל רובין הוד. הפסטיבל, שקיים גם בארצות הברית ובקנדה, מיועד לכל המשפחה. הוא מתחיל כצפוי במרדף של השריף אחר פורע החוק האגדי, אבל אל דאגה, ידו של רובין הוד יוצאת על העליונה… בשטח הפסטיבל מתקיימות פעילויות רבות כמו תיאטרון רחוב, ג'אגלינג, מוזיקה, מופעי קרבות ימי ביניים, שוק טיפוסי ועוד אשר ינעימו את זמנכם (ויהוו רקע מעולה לצילומים!), וכמובן מופעי חץ וקשת, שבלעדיהם רובין הוד פשוט לא היה רובין הוד. אם תתעקשו, תוכלו גם להתנסות בזה בעצמכם, רק קחו בחשבון, קל זה לא הולך להיות….

מידע שימושי
המרכז פתוח בכל יום בין השעות 10 ל-17, יש חניה מסודרת בתשלום סמלי. כתובת : Sherwood Forest National Nature Reserve, Edwinstowe ,Mansfield. פרטים נוספים על פסטיבל רובין הוד באתר מרכז המבקרים.

הכפר של המלך אדווין

במרחק נסיעה של פחות מחמש דקות ממרכז המבקרים, בתוך היער עצמו, נמצא הכפר אדווינסטו, הקרוי על שמו של מלך נורת'מבריה, אדווין, ששלט בה במאה ה-7 ומשמעות שם הכפר הוא מקום מנוחתו של אדווין. אגב, משמעות השם אדינבורו באנגלית סקסונית היא טירת אדווין.

ממש בכניסה לכפר עומדת הכנסייה המקומית, שם על פי המסורת נישאו רובין הוד והעלמה מריאן. כמובן שאין כל תיעוד לעניין כיוון שרובין היה פורע חוק וכל מי שסייע לו היה נתון לסכנה. הכנסייה עצמה היא כנסייה כפרית טיפוסית, שנבנתה במקום בו נפל המלך אדווין, בסוף המאה ה 12. בתוך הכנסייה יש ויטראז'ים מרשימים המתארים אירועים בחיי ישו כולל הסעודה האחרונה, הצליבה והתחיה. ניתן לבקר בכנסייה, שפתוחה בדרך כלל מ-10 בבוקר עד 16, עדיף בתיאום מראש. כתובת:St Mary's Church, Church Street, Edwinstowe

הכנסייה באדווינסטו. על פי המסורת כאן נישאו רובין הוד והעלמה מריאן | צילום: Zach Beaver, cc-by-sa 3.0

למי שמתכוון להגיע ליותר מיום אחד לאזור או לפסטיבל, מומלץ להזמין לינה במלון מרשת center parcs, הנמצא בתוך היער. אתר אינטרנט

השדון של לינקולן

את היום השני מומלץ להתחיל בעיר לינקולן (Lincoln), בביקור בקתדרלה העצומה שלה, שמלאה בהיסטוריה. הקתדרלה, אשר שייכת לכנסייה האנגליקנית, בנויה רובה בסגנון גותי. היא נבנתה בשלבים בין המאות ה-11 וה-14, ובתקופות מסוימות, מהמאה ה-14 עד אמצע המאה ה-16, היא נחשבה למקום הגבוה בעולם, אחרי שקטפה את התואר מהפירמידה של גיזה במצרים. את הקתדרלה הורה להקים ויליאם הכובש (המלך אשר אחראי גם לבניית טירת נוטינגהאם) וכיום היא השלישית בגודלה באנגליה.

העיר לינקולן. במרכז הקתדרלה העצומה | צילומים: שאטרסטוק

הבישוף של לינקולן היה אחד החותמים על המגנה כרטה ובמשך מאות שנים הקתדרלה החזיקה באחד מארבעת העותקים המקוריים ששרדו. כיום שוכן העותק בתצוגת קבע בטירת לינקולן, אליה נגיע בהמשך. אבל הסיפור המפורסם ביותר ביחס לקתדרלה קשור לפסל שדון מאבן הקבוע בין אחת הקשתות וידוע בשם השדון של לינקולן. לפי האגדה נשלחו שני שדונים על ידי השטן לבצע מעשי רשע על פני האדמה. אחרי שגרמו למהומה אי שם בצפון אנגליה, השדונים התקדמו לקתדרלת לינקולן, שם הם הפכו שולחנות וכיסאות והפילו את הבישוף. מלאך הופיע בבית המקהלה וציווה עליהם להפסיק. אחד השדונים ישב על עמוד אבן והחל לזרוק אבנים על המלאך, בשעה שהשני התחבא מתחת לשולחנות השבורים. המלאך הפך את השדון על העמוד לאבן ולשדון השני הרשה להימלט. השדון שהפך לאבן הוא השדון של לינקולן, שאותו עדיין ניתן למצוא, קפוא באבן, יושב על עמוד אבן בבית המקהלה…

פנים הקתדרלה של לינקולן

ספריית הקתדרלה, הידועה בשם The Wren Library, מכילה מעל 227 כתבי יד נדירים, כולל את כתב היד של בדה ונרביליס, תנ"ך לינקולן מהמאה ה 11, רומנסות ובהן תיאור מותו של המלך ארתור ועוד כתבים נדירים. הסיבה שחובבי רובין הוד מגיעים לכאן נובעת מכך שכאן נכתבו אחד האזכורים הראשונים לרובין הוד. בבלדה בכתב יד מ-1410 מופיעה שורה Robin Hood in Sherwood stood.

מידע שימושי הקתדרלה פתוחה כל יום מהשעה 8:15 ועד 17 לפחות, בחודשי הקיץ שעות הפתיחה ארוכות יותר. כתובת : Lincoln Cathedral , Minster Yard, Lincoln

משם מקובל לבקר בטירת לינקולן, שבטח ניחשתם שגם על בנייתה אחראי ויליאם הכובש בסוף המאה ה-11. זוהי אחת הטירות המשומרות והמרשימות ביותר באנגליה. היא פתוחה לציבור כמוזיאון ומקיימת סיורים בחינם בתוך הטירה על ידי מתנדבים. כאמור, אחד מארבעת העותקים היחידים של המגנה כרטה נמצא בטירה וכן יש כאן כלא מהתקופה הוויקטוריאנית. מומלץ לטייל מסביב לחומות הנורמניות הענקיות, המציעות נוף מרהיב של מכלול הטירה, יחד עם נופים פנורמיים של הקתדרלה, העיר והאזור הכפרי שמסביב. יש המספרים שבמהלך השיפוץ האחרון של טירת לינקולן, שנפתחה מחדש ב-2015, התגלה שיר בספר של נזיר שחי במאה ה-13, וככל הנראה למד בקתדרלה הסמוכה, ובו מוזכר השם רובין הוד.

הכניסה לטירת לינקולן, אחת הטירות המרשימות באנגליה

מידע שימושי
הטירה פתוחה בתשלום, למעט הביקור מסביב לחומות, בחודשי הקיץ מ-10 עד 17 ובחודשי החורף עד 16. כתובת : Lincoln ,Castle Hill

יורק: בחזרה לימי הביניים

אין ספק שהעיר היפה ביותר לביקור בעקבות רובין הוד היא יורק (York). העיר העתיקה שמורה כפי שהייתה בתקופת ימי הביניים והליכה בסמטאותיה תחזיר אתכם בזמן בקלות רבה. העיר עצמה, שנקראת על שמו של דוכס יורק, היא בירת מחוז יורקשייר ומונה מעל 200 אלף תושבים.

יורק, העיר היפה ביותר בטיול בעקבות רובין הוד

מנזר יורק, Abbey of Saint Mary, השייך למנזר הבנדיקטיני נחשב בעבר למנזר העשיר ביותר בצפון אנגליה. סיפורו של המנזר מקשר בין שני האירועים החשובים ביותר בהיסטוריה האנגלית. הוא נבנה על ידי ויליאם הכובש כדי לחזק את אחיזתו על צפון אחרי נצחונו בקרב היסטינגס, ופורק על ידי הנרי השמיני כתוצאה מהרפורמציה שלו בעניין הדת ופירוק המנזרים. כיום נשארו ממנו רק שרידים ולא ניתן להיכנס לתוך האתר.

למרות זאת, המנזר הוא האתר המרכזי בעיר הקשור לגיבור שלנו. בקטעים מ-A Gest of Robyn Hode, בלדה מהמאה ה-15 שבה מופיע אחד האזכורים המוקדמים ביותר לפועלו של רובין הוד. בבלדה, הכתובה באנגלית של ימי הביניים, מסופר על אביר שחייב כסף לאב מנזר. הוא בא לרובין ומבקש את עזרתו. רובין מבקש מהאביר ערבויות, ומסכים להלוות לו כסף בתנאי שיוחזר במשך שנה. לאחר ששילם את חובו לאב המנזר, האביר חוזר לרובין ומציע להחזיר לו את ההלוואה בתוספת ריבית. אולם, רובין מסרב לקבל את הכסף ואומר שגנב אותו מאב המנזר כעונש על חמדנותו ושלקיחת הכסף פעמיים תהיה שגויה. כתובת :York St Mary’s, Castlegate

שרידיו של מנזר יורק

גולת הכותרת של יורק היא ביקור בקתדרלה שלה, York Minster, השנייה בגודלה באנגליה (רק קתדרלת סנט פול בלונדון גדולה ממנה). הקתדרלה בנויה בסגנון גותי והיא בעלת שלושה מגדלי פעמונים. ביורק יש מסורת ארוכה של יצירת ויטראז'ים צבעוניים. בקתדרלה ישנם חלונות ויטראז' מלפני 900 שנה והחלון המזרחי הגדול, הנישא לגובה של 23 מטר, הוא חלון הוויטראז' הגדול ביותר שנוצר בימי הביניים. בסך הכל בקתדרלה יש 128 חלונות ויטראז'!

ניתן לטפס מהקתדרלה אל מרומי המגדל המרכזי וליהנות מתצפית מהנקודה הגבוהה ביותר בכל יורק. הטיפוס הוא במעלה מגדל מתפתל לאורך 275 מדרגות. מראש המגדל ניתן להשקיף על הנוף הפנורמי הטוב ביותר של מרכז העיר הציורית, לגלות סמטאות נסתרות ולהתבונן בנוף הכפרי של אזור יורקשייר.

תצפית על הקתדרלה של יורק מחומות העיר | צילום: אבירם פלדמן

מידע שימושי
הקתדרלה פתוחה בכל יום מ-10 עד 17, למעט בימי ראשון בהם שעות הביקור מצומצמות יותר. הכניסה לא זולה, אולם לחובבי אמנות קתדרלות ואדריכלות כנסייתית היא בגדר חובה. כתובת: Deangate, York

ממש בסמוך לכניסה לקתדרלה, ניצב שער הכניסה לעיר העתיקה, ממנו ניתן לעלות לסיור לאורך חומות העיר. חומת האבן היא הארוכה ביותר מבין החומות של ערי אנגליה והיא אחת הדרכים היפות ביותר לחוות את יורק. מהחומות ניתן לראות את הקתדרלה המרשימה ופינות חמד בתוך העיר.

פינת חמד הנשקפת מחומות העיר יורק | צילום: אבירם פלדמן

סמטאות העיר העתיקה ציוריות ומרתקות, בימים שטופי שמש ניתן לראות במקומות מרכזיים מופעי רחוב מעניינים ומקוריים. השאמבלס (Shambles), רחוב הקצבים, הוא הרחוב העתיק והמפורסם בעיר וניתן לראות בו בנייני עץ מהמאה ה-14. כיום לא נותרו ברחוב חנויות קצבים ואת מקומן תפסו בוטיקים וחנויות רבות. באחת הסמטאות פועל שוק אוכל מקומי אותנטי. זה המקום לטעום יורקשייר פודינג, מאפה ממולא סוגי בשר שונים, ולקנח באחת מחנויות הפאדג' – ממתק אופייני במגוון טעמים, בעל מרקם קשה כשל סוכריית טופי.

חנות מפעל להכנת פאדג' ברחוב השאמבלס, הטעימות – בחינם | צילום: אבירם פלדמן

בקצה הרחוב נמצאת חנות הכפתורים הגדולה ביותר בבריטניה, Duttons for Buttons שמה. קשה להאמין, אבל בחנות המשתרעת על שתי קומות יש לא פחות מ-12,000 סוגי כפתורים! החנות פתוחה כל יום, פרט לימי ראשון, מ-9 עד 17:30, כתובת : 32Coppergate

יותר מעשרת אלפים סוגים של כפתורים בחנות ביורק | צילום: אבירם פלדמן

לפי שמחפש הקשר יהודי, יורק התפרסמה בהיסטוריה היהודית כמקום בו חיקו היהודים את מקרה מצדה. בשנת 1190 המון נוצרי מוסת, שככל הנראה קיבל היתר מריצ'רד לב הארי, מלך אנגליה, התנפל על יהודי העיר בכוונה לבצע בהם שפטים. היהודים נמלטו והתבצרו במגדל קליפורד. כשהגיעו הפורעים למקום העמידו בפניהם את הברירה של התנצרות או מוות, והלכודים העדיפו לא ליפול לידי המרצחים והרגו איש את רעהו.

כמה עשרות שנים לאחר הטבח הוקם על חורבות המבצר מעץ מבצר מאבן בפקודת המלך הנרי השלישי. המבצר נקרא על שמו של רוג'ר קליפורד, מנהיג מקומי, שראשו נערף ב- 1322 וגופתו הייתה תלויה ימים רבים על חומת העיר. כיום השריד היחיד מהמבצר הוא מגדל קליפורד, מגדל בן כ-800 שנה, עם סדקים בקירותיו ונראה ממבט ראשון כעומד להתמוטט. על יד המדרגות המוליכות לשער המגדל יש שלט ובו סיפור מעשה הטבח, התיאור מסתיים בפסוק בעברית מספר ישעיהו "ישימו לה' כבוד ותהילתו באיים יגידו".

מגדל קליפורד, השריד היחיד שנותר ממבצר קליפורד | צילום: אבירם פלדמן

מידע שימושי
המגדל פתוח בכל יום בין 10 ל-18. כתובת : Tower Street, York

מפרץ רובין הוד

המקום לסיים את הערב, ואת הטיול כולו הוא במפרץ רובין הוד (Robin Hood's Bay), כפר דייגים הממוקם בפארק הלאומי נורת' יורק מור. המקום נקרא על שמו של גיבורנו בעקבות בלדה עתיקה המתארת כי במקום הזה לחם רובין הוד בפיראטים צרפתיים שבאו לבזוז את סירות הדייגים. הפיראטים נכנעו לרובין, אשר החזיר את השלל לאנשי הכפר. הכפר הבנוי צמוד לחופו של הים הצפוני ומציע שלל אטרקציות ופעילויות לכל המשפחה וכמובן חנויות ומסעדות רבות. מומלץ להתעדכן על פעילויות באתר האינטרנט

מפרץ רובין הוד

אחרי יומיים גדושים בסיפורי רובין הוד לא בטוח שתמצאו את התשובה שמעסיקה חוקרים רבים – האם דמותו של רובין הוד היא אגדה או מציאות. כך או כך, רובין הוד היה וימשיך להיות סמל והשראה לדורות רבים בנושאי מאבק על הצדק, מאבק של החלש בחזק, מאבק על זכויות האדם וניצחון הטוב על הרע. אנשים אוהבים את הרעיון של הסיפור, את מה שהוא מייצג. כמו שטוענים במרכז המבקרים ביער שרווד: "אם האמת מפריעה לסיפור, ספר את האגדה"….

בתמונה הפותחת: פסל של רובין הוד יורה חץ מקשת, טירת נוטינגהאם

מפת המסלול:

הפוסט צפון אנגליה: טיול בעקבות רובין הוד הופיע ראשון במסע אחר

גם האיכות של המוזיקה שיצרו הביטלס נחשבת לאחת הפסגות של המוזיקה הפופולרית בעולם – רבים רואים בה ממש מוזיקה קלאסית, המשתווה לאיכות המוזיקלית של מלחינים כמו בטהובן, באך ומוצרט.

הגיליון הראשון של המגזין "ספר הביטלס" שהוקדש ללהקה האהובה. המגזין יצא לאור בין השנים 1963 – 1969 | צילום: chrisdorney / Shutterstock.com

לכל מעריצי הלהקה וכאלה שמוזיקה של שנות השישים מעוררת אצלם רגשות או זיכרונות טובים, מומלץ להגיע לפחות ליום אחד לליברפול וללכת בעקבות ההיסטוריה של הלהקה, למבקרים מובטחת חוויה מוזיקלית ורגשית מדהימה. את הסיור מומלץ להתחיל בוולטון (Woolton), פרבר בדרום ליברפול שמפורסם באבני החול שלו, מהן בנו את קתדרלת ליברפול המפוארת, השייכת לכנסייה האנגליקנית.

בתים בוולטון, הפרבר של ליברפול שבו הכל התחיל | צילום: שאטרסטוק

המפגש הראשון

התחנה הראשונה היא כנסיית סנט פיטרס (St Peter's Church, בכתובת 26 Church Rd). באולם ששייך לכנסייה ונמצא מולה, נפגשו לראשונה ג'ון לנון ופול מקרטני ב 6 ביולי 1957 – לנון היה אז בן 17 ומקרטני בן 15 – הצמד שהקים את להקת הביטלס והיה מאחד משיתופי הפעולה המצליחים ביותר בתולדות המוזיקה עד היום, עם מכירה של מעל 600 מיליון תקליטים. השניים נפגשו במסיבת כנסייה מקומית, שבה ניגן לנון עם הלהקה שלו דאז, The Quarrymen. מקרטני, שהגיע עם חבר משותף, איבן ווהן, הרשים את לנון בנגינתו בגיטרה, וזמן קצר לאחר מכן הציע לנון למקרטני להצטרף ללהקה. כיום מוטבע על הבניין שלט המציין את חשיבות המקום.

כנסיית סנט פיטרס. באולם ששייך לכנסייה נפגשו לראשונה ג'ון לנון ופול מקרטני ביולי 1957 | צילום: James pye, cc-by 4.0

בחצר הכנסייה נמצא קברה של אלינור ריגבי, שעבדה ככל הנראה כאחות בבית החולים של ליברפול בשנות ה-20 של המאה שעברה ו"מככבת" בשיר המפורסם שכתב מקרטני ואשר פורסם ב-1966 כבי-סייד של "צוללת צהובה". מקרטני אמר בזמנו כי השם פשוט "עלה בראשו", אך בהמשך התברר כי הוא חקוק על קבר בבית העלמין שבו הוא ולנון עברו תכופות. שחזור של הקבר נמצא במוזיאון הביטלס סטורי, ופסל של אלינור ריגבי נמצא ברחוב סטנלי, קרוב לסמטת מת'יו, אליהם נגיע בהמשך.

הקבר של אלינור ריגבי בחצר כנסיית סנט פיטרס | צילום: אבירם פלדמן

השיר עצמו דן בבדידותם של האנשים האלמוניים ומספר את סיפורם של אלינור ריגבי, רווקה זקנה, שעיסוקה ניקיון בכנסייה, והאב מקנזי, כומר הכותב מילים לדרשות שאיש לא ישמע. העיבוד הלא-שגרתי לרביעיית מיתרים כפולה שכתב ג'ורג' מרטין, היה נדבך נוסף בתהליך הפיכתם של הביטלס מלהקת רוקנרול-פופ ללהקה היוצרת בעיקר מוזיקה ניסיונית.

הבית של ג'ון והבית של פול

אחרי שנכנסנו לאווירה, נמשיך ל "שדות תות לנצח". Strawberry Field, בכתובת Beaconsfield Rd, היה בית יתומים סמוך לבית ילדותו של ג'ון לנון, שהיה פעיל במשך 69 שנים עד שנת 2005 ועליו כתב לנון את שירו המפורסם הנושא את אותו השם.

בית היתומים סטרוברי פילד, הסמוך לביתו של ג'ון, הפך לשם השיר המפורסם "שדות תות לנצח" | צילום: אבירם פלדמן

במקור השיר הופיע, יחד עם Penny Lane של מקרטני, בתור איי-סייד כפול במהלך לא שגרתי והיה אמור להיכלל באלבום Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band אולם ג'ורג' מרטין, המפיק המוזיקלי של הביטלס, החליט להוציא אותו מאלבום זה, כיוון שחשב שזוהי תהיה הונאת קהל. לכן הוא נכלל באלבום האמריקאי Magical Mystery Tour.

לנון נהג לבקר במקום כילד כדי לשחק עם חברי ילדות. הוא שינה את השם (שם המוסד הוא סטרוברי פילד ביחיד) כדי לגרום לשיר ”לזרום" יותר. בהקלטת השיר נעשה שימוש במספר טכניקות מעניינות, כולל שינויי מהירות והשמעת קלטות לאחור. ההקלטה הראשונה נעשתה באמצעות גיטרה אקוסטית, אך לנון לא היה שבע רצון מהתוצאה. הגרסה השנייה הוסיפה צ'לו וחצוצרות. כיום מגיעים המבקרים כדי להצטלם על רקע שערי הברזל הרקועים של המוסד.

בית ילדותו של ג'ון לנון, שם התגורר בין השנים 1963-1945 | צילום: אבירם פלדמן

מרחק קצר משם נמצא בית ילדותו של ג'ון לנון, שם התגורר בין השנים 1963-1945. הבית היה שייך לדודתו מימי (אחותה של אמו) ובעלה ג'ורג' סמית. לנון גר בבית הזה כיוון שאמו, בעקבות לחץ מצד משפחתה, החליטה שעדיף לילד לגדול שם. אביו אלפרד, שהיה מלח בצי הסוחר ממוצא אירי, כמעט לא נכח בבית, ואמו ג'וליה, אשר קיימה יחסים מחוץ לנישואין עם גבר אחר ואף הרתה לו, סירבה לחדש את הקשר עם אביו כאשר שב לאנגליה לאחר סיום שירותו במלחמת העולם השנייה. לנון גר בבית הידוע בשם Mendips שנמצא ב-251 Menlove Ave. רוב המבקרים במקום מגיעים לראות את חזית הבית ולהצטלם לידה, מי שמעוניין להיכנס פנימה נדרש לתאם מראש באתר האינטרנט. המחיר לסיור בתוך בית ילדותו של לנון כולל גם כניסה לביתו של פול מקרטני (אליו נגיע בהמשך הכתבה).

הבית ברחוב פורת'לין שבו פול גר עד שנת 1965 | צילום: אבירם פלדמן

מקובל לנסוע משם לביתו של פול מקרטני שנמצא ברחוב פורת'לין מס' 20 (Forthlin Road), בית אשר יוגדר ברבות השנים על ידי הקרן הלאומית כ"מקום הולדתה של להקת הביטלס". למען ההגינות, יש לציין שבבית זה גר פול עם משפחתו רק מגיל 13 (1955), ובבית זה נפטרה מרי מקרטני, אמו של פול, כתוצאה מסיבוכים במהלך ניתוח מסקטומיה שנועד לטפל בסרטן השד אשר אובחן אצלה מספר שנים קודם לכן, שנה לאחר שעברו לשם. פול המשיך להתגורר בבית יחד עם אביו ג'ים ואחיו מייק, שהיה אף הוא מוזיקאי וחבר בלהקת The Scaffold, עד שנת 1965, אז רכש לאביו בית גדול ומרווח יותר. בצעירותם לנון היה רוכב באופניים לביתו של מקרטני דרך הפארק המפריד בין שני הבתים.

הסמטה הכי מפורסמת בבריטניה

הדרך לפני ליין, הסמטה המפורסמת ביותר בליברפול ובבריטניה כולה, קצרה מאוד משם. בהיותו נער כתב מקרטני את מילות השיר, והסיפור על כתיבת המילים הוא כזה : יום אחד ישב פול בתחנת האוטובוס באחד מפרברי העיר ליברפול ותוך כדי ההמתנה לאוטובוס שייקח אותו לביתו של ג'ון לנון, הוא הביט מסביבו. זה היה רחוב אנגלי טיפוסי, עם דברים שאינם שונים ממקומות אחרים באנגליה. פול רשם במחברת הרעיונות שלו כל מיני דברים שראה. היתה שם מספרה לגברים, עם תמונות על הקירות של כל הלקוחות שהספר סיפר בעבר. היה בנקאי שאינו לובש מעיל גשם כי יש לו רכב וכבאי שמנקה את רכב הכיבוי והייתה בחורה לבושה כאחות, שמכרה פרחים ליום הזיכרון (Remembrance Day) לסיום מלחמת העולם הראשונה. או במילים של פול, "מאחורי המקלט, באמצע הכיכר, אחות נאה שמוכרת כלניות ממגש"…

סמטת פני. פול כתב את השיר הידוע בזמן שחיכה כאן לאוטובוס | צילום: chrisdorney / Shutterstock.com

מראות אותו רחוב נשארו זמן רב במחברת. יום אחד הם הפכו לשיר. הסמטה שהשיר מתאר את היותה "מתחת לשמי הפרוורים התכולים", היתה אותה סמטה. המבקרים היום בסמטת פני ליין ימצאו שם ודאי את המספרה שמוזכרת בשיר. בתקופת היותם נערים, שימשה תחנת האוטובוס הזאת לאחד המקומות היחידים בו נערות ונערים יכלו להיפגש ולהכיר זה את זו.

אך טבעי לעבור בספטון פארק ( Sefton Park) הפסטורלי. זהו המקום בו הוריו של לנון, אלפרד ("אלף") וג'וליה, נפגשו לראשונה. אלף בן ה-15 חצה את הפארק ביחד עם חבר שהבחין בג'וליה בת ה-14 יושבת על ספסל. הוא החמיא לה והיא ביקשה שיוריד את הכובע שחבש, כיוון שלטענתה נראה "מטופש" איתו. בתגובה זרק אלף את הכובע לאגם. 11 שנה מאוחר יותר, נישא הזוג.

ספטון פארק, המקום בו הוריו של ג'ון, אלפרד וג'וליה, נפגשו | צילום: שאטרסטוק

לפני החזרה למרכז העיר, מומלץ לבקר בפסל של ג'ון קינג בשם "A Case History" שפוסל ב-1998 וכולל תצוגה של מזוודות. הפסל נמצא מחוץ לקולג' לאמנויות ב-68 Hope Street, בו למדו ג'ון לנון ואשתו הראשונה, סינתיה.

רציף אלברט ומוזיאון הביטלס סטורי

את ארוחת הצהריים מומלץ לאכול באחת המסעדות ברציף אלברט (Albert Dock). רציף אלברט הוא הרציף המפורסם ב"קו החוף" של ליברפול, בגדה הצפונית של נהר המרסי. משם הפליגו מהגרים ועבדים אל היבשת החדשה, ספינות סוחר הביאו מטענים מהקולוניות מרחבי האימפריה שהשמש לא שקעה בה מעולם, ומרציפיו החלו ספינות נוסעים את מסען לנמלי תבל. מחסני רציף אלברט היו הראשונים שנבנו מלבנים אדומות וברזל, בהחליפם את הבנייה המסורתית מעץ, וזאת במטרה למנוע דליקות. הרציף נחנך ב־1839 בידי הנסיך אלברט, בעלה של המלכה ויקטוריה, והוא הופעל עד לסגירתו הסופית ב־1972.

רציף אלברט בגדה הצפונית של נהר המרסי | צילום: שאטרסטוק

לאחר שיקומו נחנך האתר שוב ב־1988, וכיום מתארחות בין כתליו, לצד בית מלון, חנויות, בתי קפה ומסעדות, כמה מן האטרקציות התיירותיות הבולטות של העיר, כולל גלריית טייט, שלוחה של המוזיאון המפורסם מלונדון, מוזיאון העבדות הבינלאומי (היחידי בעולם המוקדש לנושא זה), הגלגל הענק והארנה של העיר.

אבל ללא צל של ספק, האטרקציה המרכזית ברציף הוא מוזיאון הביטלס סטורי, הממוקם בקומת המרתף. את הסיור במוזיאון ניתן ללוות בערכות שמע עם הסברים בקולה של אחותו של ג'ון לנון, ג'וליה בירד. המוזיאון בנוי בצורת חדרים, כשכל חדר מתייחס לתקופה אחרת בתולדות הלהקה –  מההיכרות בכנסיית סנט פיטרס, דרך תקופת ההופעות בהמבורג, ה"ביטלמניה" כולל מסע ההופעות בארה"ב ועד להופעה האחרונה על הגג בלונדון בשנת 1969.

חדר המוקדש לג'ון במוזיאון ביטלס סטורי | צילום: אבירם פלדמן

החדרים המיוחדים ביותר הם החדר שמשחזר את מועדון Cavaren, כולל העתק של הבמה שנהגו להופיע אליה, החדר שמוקדש לתקופת סרג'נט פפר, כולל התלבושות מהאלבום, שחזור של קברה של אלינור ריגבי ומייצג של צוללת צהובה והחדר שכולל את אולפני "אבי רוד" בלונדון, כולל תמונת קיר של ארבעת המופלאים חוצים את מעבר החציה. החדר האחרון מוקדש לג'ון לנון וכולל תמונות נדירות שלו, פריטי לבוש מקוריים, בהם המשקפיים העגולים, וכמובן הפסנתר שלו. ממש לפני היציאה נמצאת חנות המזכרות של המוזיאון, שעל פי רוב כל מבקר משאיר שם כמה פאונדים ומתחדש במזכרת שקשורה ללהקה. מחירי כניסה: מבוגר 15.95 ליש"ט, 9.5 ליש"ט לפנסיונרים, ילדים מתחת גיל 12 וסטודנטים. המחיר כולל ערכות שמע ואת התערוכות ברציף פייר הד הסמוך. יש להתעדכן בשעות פתיחה וסגירה בהתאם לעונות השנה באתר.

מוזיאון הביטלס סטורי. שחזור של הבמה בפאב הקאוורן | צילום: אבירם פלדמן

בכדי להעצים את החוויה, נוספו בשנים האחרונות שתי תערוכות נוספות, ברציף פייר הד הסמוך (מרחק הליכה על קו החוף), צמוד לפסל הביטלס. התערוכה של הפלישה הבריטית The British Invasion  מתארת את גל הלהקות הבריטיות ש"כבשו" את ארצות הברית בעקבות הצלחתם המסחררת של הביטלס שם. כמובן שהחדר המעניין ביותר וזה שמכניס לקצב הנכון (אחרי כל היום המוזיקלי הזה מה כבר עוד יכול להוסיף? אז זהו שיש…) הוא החדר שבו מופיעה מפת בריטניה, וליד כל עיר שלוחצים מתנגן הלהיט הגדול של אותה להקה שיצאה משם. ניתן לשמוע שירים של הרולינג סטונס, האנימלס, ג'רי והפיסמייקרס ועוד. כמובן שלונדון וליברפול מובילות במספר הלהקות. התערוכה השנייה בצמוד לה, בגלריית היידן (Hidden Gallery), של פול בריף, הצלם של הביטלס בשנים 1964-1963 עם תמונות נדירות, רובן בשחור לבן.

פסל של הביטלס ברציף פייר הד | צילום: terry bouch / Shutterstock.com

ממש מול הבניין שמציג את שתי התערוכות הללו (ומשמש גם כבסיס יציאה לכל מי שחשקה נפשו בהפלגה על נהר המרסי) ניצב בגאון פסל ענק של ארבעת המופלאים מברונזה. הפסל, ברציף פייר הד, שוקל 1.2 טון והוא פוסל על ידי אנדרו אדוארדס. כשמצטלמים ליד הפסל מרגישים עד כמה הארבעה היו ענקיים, תרתי משמע.

מועדון המערה

משם ממשיכים לבית העירייה של ליברפול, שנמצא ב-High St. במקום נערכו החגיגות להקרנת הבכורה של הסרט "לילה של יום מפרך", ב-10 ביולי 1964. היה זה בשיא תקופת הביטלמניה ומדברים על 200 אלף מעריצים שליוו את הביטלס מנחיתתם בשדה התעופה ועוד 20 אלף שחיכו להם מתחת למרפסת בבניין העירייה, שם הצטלמו עם ראש העיר היהודי של ליברפול באותם ימים, אלדרמן לואיס קפלן.

בסיכום ליום המיוחד הזה פנינו מועדות לרחוב מת'יו (Mathew St), רחוב קטן וצר אבל כמה משמעותי הוא עבור הביטלס, מעריצי הלהקה וחובבי מוזיקה בכלל. בכניסה לרחוב נמצאת עוד חנות מזכרות של מוצרי הלהקה (למי שפספס ועדיין לא קנה מזכרת….) וממש מספר צעדים מצד שמאל מופיע פסל מגניב של ג'ון לנון ליד הכניסה לפאב ה-Cavaran. אל תתבלבלו כמו חלק מהתיירים, לא מדובר במועדון בו הופיעו ארבעת המופלאים – המועדון הזה נמצא ממש ממול.

רחוב מת'יו. הרחוב הקטן היה משמעותי מאוד עבור הביטלס | צילום: אבירם פלדמן

המועדון המפורסם, המערה, The Cavern, בו היו מופיעים כל ערב חברי הביטלס לאחר שחזרו ממסע ההופעות בהמבורג ובו למעשה גילה והתוודע לצלילי המופלאים, אמרגנם המיתולוגי, בריאן אפשטיין, הוא המקום הכי מגניב בעיר. הכניסה למועדון היא החל מ-10 בבוקר, לרוב בחינם (מלבד ערבים מיוחדים בדרך כלל בסופי שבוע). לאחר ירידה של שלוש קומות נכנסים לאולם המרכזי ובו על במה משוחזרת, כמו בתקופת הופעתם של חברי הלהקה במקום, תמיד מופיעים אמנים שמנגנים ושרים שירים של הביטלס או כאלה שקשורים במובן מסוים בחברי הלהקה. בכל רחבי המועדון פזורים אלמנטים שקשורים לחברי הלהקה, לרבות תקליטים, אביזרי לבוש, כרזות פרסום ועוד. במועדון מוכרים שתייה בלבד. בחדר צדדי ניתן להיכנס ולראות את המקום המדויק בו עמדה בזמנו הבמה, והיום הוסב לפינת ישיבה. מידע נוסף על שעות פתיחה ומופעים באתר.

מועדון קאוורן (המערה) שבו הביטלס נהגו להופיע | צילום: Julie Mayfeng / Shutterstock.com

לאורך כל סמטת מת'יו יש מקומות בילוי עם שמות שקשורים לחברי הלהקה או ליצירותיהם. מחוץ למועדון ה-Cavern עצמו נותנים כבוד גם לסיליה בלאק, שעבדה במועדון בתקופה שהביטלס הופיעו שם והכירה אותם אישית. מאוחר יותר היא התפרסמה בעצמה כזמרת ומגישת טלוויזיה.

למי שמעוניין לראות את הפסל שמנציח את אלינור ריגבי (האחות המפורסמת שביקרנו בקברה בבוקר) מומלץ להמשיך עד קצה רחוב מת'יו ולפנות שמאלה לרחוב סטנלי. הפסל נבנה במשך תשעה חודשים על ידי הפסל טומי סטיל והוצג לראשונה בדצמבר 1982 והוא מוקדש לכל אותם אנשים אלמוניים.

הפסל של אלינור ריגבי ברחוב סטנלי | צילום: chrisdorney / Shutterstock.com

לרעבים מומלץ לאכול ארוחת ערב במסעדת בלייק'ס (Blake's), הנמצאת במלון הארד דייס נייט. המסעדה נקראת על שמו של פיטר בלייק, אמן הפופ ארט שהעבודה המפורסמת שלו היא עיצוב עטיפת התקליט האגדי, מועדון הלבבות השבורים של סרג'נט פפר. במסעדה יש יצירות מקוריות של בלייק וקיר שלם שמוקדש לכל הדמויות המופיעות על גבי התקליט. אתר אינטנרט

וכמובן, שהמקום המומלץ ביותר ללינה בעיר הוא מלון הארד דייס נייט, Hard Days Night Hotel, המוקדש לחברי הלהקה וכולל פסל של כל אחד מהם בחזית גג המלון ותמונות שצולמו בליברפול מתחילת פרסומם דרך כל התחנות בחייהם ובקריירה שלהם. כל חדר מעוצב ברוח שיר אחר שלהם או מוקדש לאחד מחברי הביטלס.

מלון הארד דיי נייט, מתאים למי שלא יכול להיפרד מהביטלס גם בלילה | צילום: אבירם פלדמן

ליברפול בכלל, לכל תייר שיבחר להגיע לכאן, תתגלה כעיר מעניינת ומגוונת מאוד. חובבי התרבות והאמנות ישמחו לגלות מוזיאונים נוספים ברציף אלברט דוק, העיר משופעת במבנים ארכיטקטוניים מרשימים, אוהדי הכדורגל ישמחו לבקר באצטדיון או במשחק של ליברפול או אברטון, וחובבי הקניות ימצאו את מבוקשם בקניון החדיש Liverpool One. ליברפול היא בהחלט עיר ששווה לבקר בה.

צילום תמונה פותחת אבירם פלדמן

מפת ליברפול:

הפוסט סיור בליברפול בעקבות הביטלס הופיע ראשון במסע אחר