לשכות תיירות
לשכת התיירות הממשלתית: כתובת: Jan Path 88, ניו דלהי.
מטבע
המטבע המקומי הוא רופי, המתחלק ל-100 פאיסה.
אפשר להחליף כסף בבנקים או במשרדי החלפת הכספים הרבים שבערים הגדולות. השער הטוב ביותר ניתן כנגד המחאות נוסעים.
כדי למשוך כסף אפשר להשתמש בכספומטים המצויים בשפע בדלהי או באלה המצויים בצמצום בשאר הערים הקטנות.
הפרש שעות
הודו מקדימה את שעון ישראל בשלוש שעות וחצי.
תקשורת
הקידומת הבינלאומית של הודו היא 91. כדי לחייג מהארץ למספרי טלפון מקומיים יש להוריד את הספרה 0 מהקידומת המקומית.
מהודו לישראל אפשר להתקשר בטלפון ציבורי STD, המאפשר חיוג בינלאומי (טלפונים אלה מסומנים בשלטים).
תחבורה
מטוסים: בשל גודלה העצום של הודו, המטוס הוא לעיתים קרובות אמצעי התחבורה המעשי העיקרי, במיוחד אם אתם מתכננים טיול מסביב לתת היבשת. חברת התעופה Indian Airlines מקיימת טיסות סדירות בכל רחבי הודו, וגם חברת התעופה הבינלאומית Air India מפעילה כמה קווים פנימיים. בנוסף להן פועלות בהודו כמה חברות תעופה קטנות יותר (ובהן Jet Airways ו-Archana Airways).
רכבות: אמצעי תחבורה יעיל אחר בהודו הוא הרכבת. במדינת הענק יש יותר מ-60,000 קילומטר של מסילת ברזל, ובכל יום עוברים בה יותר מ-7,000 רכבות נוסעים. למרות שהרכבות בהודו לא תמיד מהירות, הנסיעה בהן מאפשרת לתיירים התנסות בלתי אמצעית עם אופי החיים בתת היבשת. כמו במדינות אחרות, גם בהודו כוללות הרכבות מחלקה ראשונה (יקר יותר) ומחלקה שנייה. בנוסף לכך, יש בה חלוקות משנה, כמו, למשל, תאים ממוזגים ותאים לא ממוזגים במחלקה הראשונה. כדי לקבל פרטים נוספים על רשת הרכבות של הודו, מומלץ לרכוש את המדריך Trains at a Glance – ספרון זול בן כמאה עמודים, המוצע בתחנות הרכבת הראשיות. מדריך זה כולל מידע על מרבית התחנות העיקריות והקווים החשובים. חברת הרכבות ההודית מציעה לתיירים בלבד כרטיס המקנה זכות לנסיעה חופשית בכל הקווים, והוא תקף לפרק זמן מסוים (יום, שבוע, 15, 21, 30, 60 או 90 יום). התשלום עבור הכרטיס הזה נעשה רק בדולרים או בלירות שטרלינג, וניתן לרכוש אותו בתחנות הרכבת בערים הראשיות (דלהי, בומביי, כלכותה, ורנאסי ועוד).
אוטובוסים: גם רשת האוטובוסים מפותחת מאוד בהודו, על אף שהנסיעה ברבים מהם צפופה, איטית ולא נוחה. במדינות מסוימות בהודו מחולקים האוטובוסים לקטגוריות שונות לפי רמת השירות: מרגילים, דרך אקספרס, ועד אוטובוסים ממוזגים דה-לוקס. ואולם, אפילו באוטובוסים ברמה הגבוהה ביותר מושמעת בדרך כלל מוזיקת פופ הודית בעוצמה גבוהה מאוד, מה שהופך את הנסיעה הארוכה בהם ללא נעימה במקרים רבים. ככלל, בכל מדינה בהודו יש חברת אוטובוסים לאומית משלה, ובצידה פועלות בה גם חברות אוטובוסים פרטיות. פרטים נוספים ניתן לקבל בתחנות המרכזיות בערים הגדולות.
רכב שכור: חברות להשכרת רכב מפעילות סוכנויות בשדות התעופה ובתחנות הרכבת העיקריות. בשל הצפיפות הרבה בכבישי הערים ותנאי הנהיגה הלא פשוטים (כולל נהיגה בצד שמאל), אפשרות מומלצת יותר היא לשכור מכונית עם נהג. עלות השירות הזה אינה גבוהה, במונחים מערביים, וכמעט כל נהג מונית מקומי ישמח, תמורת תשלום נאות, לקחת אתכם לטיול ארוך.
בתוך הערים עצמן, אמצעי התחבורה המהיר והזול הוא במקרים רבים הריקשה (Rickshaw) הממונעת או ריקשת האופניים. בכל מקרה של נסיעה בריקשה, יש לסכם עם הנהג את התעריף מראש.
