האוכל המקסיקני נפלא ומגוון. רובו חריף למדי – המקסיקנים משתמשים בהרבה צ'ילי. טעמם של מאכלים זהים משתנה ממקום למקום. טורטייה, פיתת התירס השטוחה, מצויה בכל מקום. בוריטו, טאקו ואנצ'ילאדה הן טורטיות מסוגים שונים, רכות או פריכות, המכוסות בגבינה או ברוטב עגבניות. טאמלה היא מעין חביתית ממולאת. כמעט בכל שוק תמצאו את הטאמלה ראנצ'רו – חביתית תירס ממולאת בעוף, עגבניות וזיתים.
במקסיקו יש מגוון פירות נהדרים: אננס, פפאיה, מנגו, תפוזים, ענבים, אבטיחים, בננות מסוגים שונים – מהקטנות בגודל אצבע הנקראות בננו ועד לגדולות הנקראות פלטנו, שהן נפלאות כשהן אפויות עם שמנת חמוצה טרייה. אפשר לרכוש בדוכני רחוב, בפזוס ספורים, שקית עם פירות חתוכים וקלופים. אין לשתות בשום אופן מים מהברז, אלא רק מים מינרליים, או מים שעברו סינון ופילטור. למרבה ההפתעה, דווקא במקסיקו, שבה מגדלים קפה, שותים קפה אמריקאי, שהוא דלוח בטעמו, או קפה עם קינמון.
הבירה המקסיקנית מצוינת – לא רק קורונה, המוכרת בעולם, אלא גם נגרו מודלו, בוהמיה, והסוג הקרוי שני איקסים (בהירה וכהה). מומלץ מאוד לצנן את הערבים החמים עם מרגריטה. כששותים טקילה – מומלץ שתהיה מיושנת, ושיהיה לימון לצידה, כדי שאפשר יהיה לנשוך עם השתייה. המהדרין שותים טקילה לצד מיץ עגבניות מפולפל ומתובל. בחבל יוקטאן מגישים משקה של אניס ודבש לאחר הארוחה, הגורם בדרך כלל להנג-אובר קשה.
לינה
דירוג המלונות המקסיקני שונה מזה המקובל במרבית העולם. מלון חמישה כוכבים מקסיקני יהיה בדרך כלל נמוך ברמתו ממלון אירופי בדירוג זהה. ברחבי מקסיקו תוכלו למצוא בתי אחוזה גדולים או מנזרים, אשר הוסבו למלונות – מומלץ בחום! באזור פלאיה דל כרמן וטולום יש בקתות על החוף – חלקן פשוטות וזולות, עם רצפת חול וסכך מקש, וחלקן יוקרתיות ומפנקות. רבות מהן מצוידות במרפסת עם ערסל. הלינה בהן מומלצת אך חשוב להצטייד בתכשיר דוחה יתושים. רבות מהבקתות הזולות והפשוטות מועדות לגניבות.
פסטיבלים ואירועים
2-1 בנובמבר > יום המתים
ביום זה מתייחדת מקסיקו עם אלה שהלכו לעולמם. בבוקר האירוע טורחים בני המשפחה על הקברים והמזבחות של יקיריהם. הם מנקים את הקברים, מדליקים נרות וקטורת, מקשטים את הקברים בפרחים גדולים ובהירים, מתפללים, מעלים זכרונות על המתים, שרים, אוכלים ושותים במעין פיקניק מורבידי. המזון שנועד לאירוע מבוסס על בשר מתובל, שוקולד ועוגיות סוכר בצורות של גולגלות אנשים ובעלי חיים. בשש אחר הצהריים מצלצלים הפעמונים כל שלושים שניות כדי לזמן את המתים. הם יצלצלו במשך כל הלילה, ועם הזריחה ייפסק הצלצול ובני המשפחה והחוגגים ישובו לבתיהם. מקור החגיגות בעמיה הילידיים של מקסיקו שהאמינו כי נשמות המתים שבות בכל שנה לבקר את קרוביהן כדי לאכול, לשתות ולעלוץ. בעבר נחגג יום המתים בקיץ. הכובש הספרדי ניסה למנוע את קיום החגיגות ללא הצלחה, וכדי "לנצר" את האירוע הוסט המועד לעבר ליל כל הקדושים, ההלואין. בשל ההיסטוריה המורכבת והארוכה של האירוע, אופיו משתנה במידת מה ממקום למקום.
