שמורת טבע גמלא
שמורה מרתקת בסמוך לצומת דליות, הכוללת ממצאים ארכיאולוגיים ונוף נהדר. עתיקות היישוב גמלא מתוארכות לתקופת הבית השני, ובהן שרידי בית כנסת קדום, אמת מים ומבני ציבור. מפל גמלא צונח מגובה של כחמישים מטר, והדרך אליו עוברת בשדה דולמנים (מצבות קבר קדומות בנויות משלוש אבני בזלת כל אחת). מסלולי הליכה נוספים באורכים שונים חוצים את השמורה. אטרקציה נוספת בגמלא הוא הריכוז המרשים של עופות דורסים המקננים בה, ובהם האוכלוסייה הגדולה בארץ של נשרים. מצפור מיוחד על קצה מצוק מאפשר הצצה במעופם המרהיב של בעלי כנף מלאי הדר אלו.  

שמורת טבע יער יהודיה
שמורה במרכז הגולן, על רמה בזלתית בואכה בקעת צידה. מספר נחלים חוצים אותה – ביניהם נחל יהודיה, דליות, זויתן, גמלא ומשושים – וערוציהם טובלים בצמחייה ירוקה ועשירה. היער מכסה כ-20 אלף דונם מתוך שטחה של השמורה, המשתרעת על פני 66 אלף דונם. רוב היער מורכב מעצי אלון התבור, ולצדם ניתן למצוא דם אלה אטלנטית, לבנה רפואי ושיזף, וכן צמחי קדה שעירה, חלבלוב ושרביטן. בעונות הפריחה מתווספים אל אלו חלמוניות זעירות, רקפות ונרקיסים. עולם החי מגוון אף הוא – חזירי בר, צבאים, שועלים, דורבנים, תנים, עופות דורסים ועוד חיים בשטחה. מסלולי הליכה באורכים שונים ובדרגות קושי מגוונות (כולל לגולשי צוקים מקצועיים) עוברים בשמורת יער יהודיה.

העיר התלמודית בקצרין
פארק קצרין העתיקה נמצא בסמוך ליישוב קצרין, על כביש מספר 9088. במקום התקיימה קהילה משגשגת החל מהמאה השנייה לספירה ועד לרעידת אדמה שפקדה את האזור בשנת 749. בתקופה הממלוכית נבנה מסגד על חורבות בית הכנסת של העיר התלמודית. המבנה המעניין ביותר בפארק הוא בית הכנסת העתיק המרשים, עשוי אבני גזית מסותתות, שבמרכזו שני טורי עמודים ולו שער מפואר בעל משקוף מעוטר.
המבנים שוחזרו ושוקמו, ובנוסף מתקיימות בפארק פעילויות שונות בהן בצירת יין בסגנון ימי קדם בימי הקיץ. הכניסה בתשלום. כדאי לשלב את הביקור במקום עם ביקור במוזיאון עתיקות הגולן (ניתן לרכוש כרטיס כניסה משולב). 

מוזיאון עתיקות הגולן, קצרין
מוזיאון ארכיאולוגי המוקדש לממצאים מהתקופות הפרה-היסטוריות ועד לתקופה הממלוכית, שנמצאו באזור הגולן. כמו כן פועל במוזיאון חיזיון אור-קולי המציג את סיפורה של העיר העתיקה גמלא. בין המוצגים: גולגולת פיל שניצוד ליד גשר בנות יעקב לפני יותר מ-700 אלף שנה, אבנים מסותתות וכלי צור מהתקופה הפרהיסטורית, ממצאים מהחפירות בקצרין העתיקה, תכשיטים ומטבעות מגמלא, דולמנים, ממצאים מתקופת הברונזה שנתגלו ברוג'ם אל-הירי, כלי נחושת ועוד.
המוזיאון שוכן בקצרין שבמרכז הגולן, בסמוך לאולם התרבות והספרייה העירונית. הכניסה בתשלום.

בריכת המשושים
בריכה טבעית שדפנותיה מעוטרים בעמודי בזלת מצולעים, הנראים כחציבה מלאכותית, אולם נוצרו על ידי התקררות זרמי לבה שמוצאם בהתפרצות געשית. הבריכה שוכנת בנחל משושים, שהינו נחל האיתן הארוך בנחלי הגולן (כ-35 קילומטר אורכו). סביב הנחל גדלים עצי מילה סורית, ערבה, דולב, שיחי הרדוף הנחלים, תאנים ושערות שולמית. בארץ ישנם אתרים נוספים שבהם ניתן לראות תופעות וולקניות-גיאולוגיות דומות למשושי הבריכה, אולם זהו היפה שבהם.
הגעה: מכביש מספר 888, מצפון לבית ציידא, מתעקל מזרחה כביש משובש שחלקו דרך עפר. עם רכב רגיל ניתן להגיע עד לחניון הנמצא במרחק של ככחצי שעה הליכה נינוחה אל הבריכה. אל הבריכה ניתן להגיע גם בהליכה רגלית קשה של כשש שעות בנחל זויתן.

חמת גדר
פארק נופש ומרחצאות, הכולל גם חוות תנינים ומיני חי-בר וחממת ציפורים נדירות. במקום ישנם מעיינות תרמומינרליים בחיק הטבע, ג'קוזי, טיפולים אלטרנטיביים, עיסויים, ובריכת בועות. חמת גדר שמשה כאתר מרחצאות כבר בתקופה הרומית. אחד מבתי המרחץ הקדומים מאותה תקופה שופץ ומוצג באתר. בחפירות הארכיאולוגיות התגלו גם בית כנסת עתיק, רצפת פסיפס ותיאטרון. חמת גדר נמצאת בדרום הגולן, מזרחית לכנרת על כביש 7599. הכניסה בתשלום.

מצפה אופיר
אחת מנקודות התצפית היפות ביותר על אגם הכנרת, המשקיף על האגם ממזרח, לא רחוק מצומת כורסי. המצפה הוקם לזכרו של נער מגבעת יואב. מצוק בגובה של 450 מטר מעל הכנרת נשקף נוף מרהיב של הגליל העליון והתחתון, עין גב, בקעת כנרות, בקעת בית צידה, שרידי אמת המים של סוסיתה, פסגת החרמון ועוד. מהאזור יוצא מסלול הליכה חד כיווני בן שלוש שעות לקרן עין גב דרך בני יהודה. במקום יש חניון, מרפסת תצפית ושולחנות לפיקניק.

שמורת נחל אל על
שמורת טבע הכוללת את הדרומי בנחלי האיתן של רמת הגולן, בין המושבים אלי עד ואבני איתן. המפל השחור, הצונח מגובה של כשמונה מטרים, זכה לשמו בשל סלעי הבזלת המשמשים לו כרקע. המפל הלבן, שגובהו כעשרים מטר, נמתח לאורך מצוק של סלעי גיר לבנה, ויוצר בריכה קטנה. בשמורה צמחייה עשירה, כולל עצי ושיחי פרי, כמו פטל, זיתים ושקדים. במדרונות יש פריחה יפה באביב, בין השאר של אירוס הגולן, כלניות, צבעונים, עירית ועוד, ובסתיו מבצבצים פרחי החלמונית הגדולה.

נחל זויתן
יחידת הנוף של נחל זויתן היא אזור יפה וירוק הטובל בצמחייה יפה ומים. שמו ניתן לו משום זוויות הזרימה של המים המשנות כיוונן בהתאם לסדקים בסלעי הבזלת. נחל זויתן הוא יובל של נחל משושים, ולאורכו בריכות נסתרות קסומות, אמת מים, שרכים ועצי תאנה, תצורות בזלת משושות ומחומשות ומפלים. הגדול במפלים אלו הוא מפל זויתן (עדיר א-נחאס), שגובהו כ-25 מטר. באזור עוברים מסלולי הליכה שאורכם בין ארבע לשש שעות, ובהם מסלול המגיע עד לבריכת המשושים המפורסמת של נחל משושים.

יער אודם
אף שהוא דוגמה נהדרת ליער ים תיכוני, יש ליער אודם טעם של חוצלארץ. אירופה קטנה משלנו. המשקעים הרבים באזור והעובדה ששנים רבות לא נכרתו בו עצים עשו את שלהם, והיום שמורת יער אודם משתרעת על פני 11 קילומטר רבוע – מקיבוץ אל-רום ועד לכפר מסעדה – והיא השנייה בגודלה בגולן. ביער צומחים בצפיפות מרשימה עצי אלון מצוי, אלון התולע, אלה ארצישראלית, לבנה רפואי ואחרים, וסביבם, בעיקר בחודשי החורף והאביב, פורחים כרכומים, רקפות יווניות, דבורניות, סחלבים וגם אירוס הלבנון הנדיר. ועכשיו דמיינו את היופי הזה כשהעצים עוטים כסות של שלג צפוני. את היער מאפיינת תופעה גיאולוגית מרשימה: הג'ובות (מַארות או גובי געש), מכתשי בזלת גדולים ועגולים בעלי קירות תלולים. כמה וכמה ג'ובות פזורות בשטחי השמורה, והגדולה והידועה שבהן היא זו שמכונה הג'ובה הגדולה. כביש 978 חוצה את היער מצפון לדרום, עובר ליד הג'ובה הגדולה ובתוך החורש הצפוף.

קלעת נמרוד
על גבעה מבודדת המשקיפה על מורדות הגולן, הגליל ועמק החולה יושבת המצודה המרשימה. היא לא נבנתה ביום אחד: בשלב הראשון, בשנות העשרים של המאה ה-13, הקימו האיוּבּים את המצודה, אך היא נפלה בידי המונגולים שפלשו לאזור. בשלב השני היו אלה הממלוכים שכבשו אותה מדי המונגולים ובנו במקום מצודה גדולה ומרשימה. במהלך התקופה העות'מאנית היא ננטשה. עד המאה ה-19 מוזכר האתר בשם קלעת א-סוביבה, ורק מאז נזכר השם קלעת נמרוד, כנראה על שמו של נמרוד מספר בראשית, שבמסורות המוסלמיות הפך לגיבור.
היום אפשר לבקר בחדרי המגורים, במגדל הדרומי-מערבי, במגדל הצפוני ששימש ככל הנראה בית סוהר ובמגדל הצפוני-מערבי שבו שער עם כתובת בערבית. מלבדם אפשר לראות גם את הכתובת שמהללת את השליט הממלוכי בייברס, את מאגר המים ואת מגדל העוז המרשים – מתחם מבוצר בתוך המצודה שנישא מעליה ומשקיף על החרמון, הגולן, הגליל ועמק החולה.
אל מצודת נמרוד מגיעים ברכב מכביש 989 או בטיול רגלי היוצא מנחל ח'זורי.
קבוצות מטיילים יכולות להתקשר ולתאם מראש טיול עששיות בנבכי המצודה. טלפון: 04-6949277

בניאס
קרירותם של מי הבניאס, נחל חרמון בעברית, מעידה על מקורותיו העיקריים – מי הפשרת שלגים בחרמון. תחילתו בעין פניאס, משם הנחל מתוגבר במימיהם של יובליו, צונח במפל מגובה של עשרה מטרים ונבלע בנחל דן הזורם לירדן. שמו – בניאס – מגיע משמו של האל פן שבמיתולוגיה היוונית. מקדשים לשמו, לזאוס ולאלים אחרים הוקמו באתר במאה השנייה או השלישית לפני הספירה. בימיו של פיליפוס, בנו של הורדוס, הוקמה במקום עיר שנקראה קיסריה פיליפוס, ובימי הצלבנים נבנתה במקום מצודה שאת שרידיה אפשר לראות בביקור בשמורה. לאורך הנחל מצויים גם שני אתרים דרוזיים: נבי ח'אדר וקבר שיח' סידי אברהים. בשמורה יש שני מסלולים עיקריים: מסלול מעגלי העובר במעיינות, במקדשים, בטחנת הקמח העתיקה ובשרידי חומות העיר, ומסלול שעובר לאורך הנחל עד למפל.

נופים וולקניים

ברכת רם | צילום: דובי טל

נופו של צפון רמת הגולן הוא ביסודו מישורי, אך מיד עם הכניסה אל המישור הזה מזדקרים אל מול עיני המטייל קונוסים ענקיים של אפר: הרי הגעש של צפון הרמה. סדרת הרי הגעש הזאת הולכת מצפון לדרום, ובולטים בה הר ורדה, הר חרמונית והר אודם – כולם הרי געש בגובה של כ-1,200 מטר מעל פני הים, ההופכים את נופי הבזלת השטוחים לנוף הררי ממש.
בגבול רמת הגולן והחרמון נמצאת ברכּת רם: תופעה געשית נדירה ויפה להפליא. בעבר היה כאן הר געש שנפקק ו"נרדם", אך התפרצות מחודשת גרמה לפיצוץ הר הגעש כולו. הפיצוץ סילק יותר חומר משהשקיע, מה שהביא ליצירת מכתש התפוצצות (Maar), שבקרקעיתו נחשפים מי תהום. אלו יוצרים אגם נפלא, הלוא הוא ברכת רם.
ביער מסעדה היפה (שנקרא גם יער אודם) שבצפון רמת הגולן, סמוך למושב אודם, נמצאת סדרה של ג'ובות – מכתשים ענקיים של בזלת. אחת מהן, הג'ובה הגדולה (ג'ובת אל-כבירה בערבית), מגיעה לקוטר של מאתיים מטר ולעומק של עשרות מטרים. אין יודעים בוודאות כיצד נוצרות ג'ובות כאלה: ייתכן שמדובר במקווי מים או אגמים קטנים שקילוח בזלת מהיר "רץ" על פניהם. המים הלכודים הפכו בחום האדיר לקיטור, שהעיף את הבזלת שמעליו ויצר את המכתש. ייתכן גם שמקורם של הגזים שהביאו ליצירת הג'ובה הוא במי תהום שחוממו על ידי בזלת שלא הצליחה לפרוץ אל פני השטח.
ואחרון חביב: מי שרוצה לאבד את הצפון, שייסע דרומה לקילוח הבזלת אל-פורן שליד קיבוץ מרום גולן שבו שתי תופעות הקשורות בשדה המגנטי. כדי להבין את הראשונה שבהן צריך לדעת שפעם בכמה מיליוני שנים כיוון השדה המגנטי של כדור הארץ מתהפך, כלומר הצפון הופך לדרום והדרום לצפון. בזמן הקדום שבו הלבה זרמה כאן והתקשתה, רשמו מינרלים ברזליים בתוכה את הכיוון המגנטי ששרר באותם ימים – הפוך לשדה המגנטי של כדור הארץ כיום. מגנוט הפוך זה אמנם חלש מכדי להתגבר על השדה המגנטי של כדור הארץ, ולכן אם נבדוק במצפן המחט לא תסתובב דרומה, אך אם נבדוק סלע מהקילוח במעבדה – ניווכח במגנוט ההפוך. התופעה השנייה באתר היא סלע שמוגנט על ידי ברק. במקרה זה – אם יונח מצפן על הסלע – תסתובב המחט לדרום במקום לצפון. כדאי להיזהר כאשר אתם מנווטים כאן עם מצפן! 

כתב: מנחם מרקוס

דרכים נופיות
כמה מהכבישים והדרכים בצפון הגולן עוברים בנופים נהדרים. מומלץ למשל לנסוע בכביש 99, שהוא הדרך הדרומית מבין השתיים שמחברות בין הבניאס לכפר מַסעדֶה, ובדרכו חולף בתוך יער יפה. כדאי גם לטפס בכביש 98 בקטע שבין מג'דל שמס לפסגת החרמון ולהשקיף על הנוף היפה מגבוה, גם אם לא באים לעשות סקי.
כביש 978 שעולה מכיוון צומת וואסט (צומת האמיר) צפונה אל מַסעדֶה דרך צומת גוב געש מתפתל בתוך יער, ואפשר במהלך הנסיעה בו לעצור לטיול קצר בג'ובה הגדולה.
דרך מעט משובשת אך עבירה לכל רכב ומומלצת לנסיעה היא ציר הנפט הצפוני. לאורכו יש תצפיות נוף מרשימות, ובחלקו הצפוני עוברים ליד אתר מורשת הקרב תל פח'ר. הכניסה לציר היא ממערב לצומת וואסט והיציאה בבניאס.
בעלי רכב 4X4 יכולים לצאת למסלול יפה בין מטעי תפוחים שתחילתו במושב אודם וסופו בברכת רם (סימון שבילים אדום-ירוק). בדרך כדאי לעלות להר כרמים, אל אחת התצפיות היפות ביותר בגולן, אם לא בארץ כולה.
עוד מסלול מומלץ לנסיעה ברכב שטח הוא מהיישוב נמרוד אל עין קניה (סימון שבילים אדום). את המסלול הזה כדאי לעשות בשעת השקיעה שכן הוא פונה למערב.
שימו לב: לכלי רכב אזרחיים אסור לנסוע בכביש 999 העובר קרוב לגבול עם לבנון וסוריה

אתר החרמון

כתבה: גליה גוטמן

בכל שנה, כשכלי התקשורת מודיעים על שלג בחרמון, מתייצב עם ישראל בהמוניו באתר החרמון, מוכן ומזומן לגלוש או לפחות להזין עיניים ולמשש את הלבן הלבן הזה. ואכן, אין כמו החרמון לטעום את טעמה של אירופה, לשאוף אוויר פסגות ולגלוש במורדותיו כשהרוח שורקת באוזניים. אבל אם נרצה או לא נרצה, ישראל אינה שוכנת באלפים אלא במזרח התיכון, ורצוי להתאים את רמת הציפיות למציאות. כך למשל, אם עונת סקי ממוצעת באתר סקי אירופי עשויה להימשך עד חצי שנה, מנובמבר עד אפריל, בחרמון מדובר בכחודשיים-שלושה במקרה הטוב, מינואר עד מרץ. ואם אתר סקי באירופה מציע לעתים מאות מסלולי גלישה, באתר החרמון יש כעשרה מסלולים, ובסך הכל האתר מציע כיום כחמישים קילומטר של גלישת סקי. אך בחיסרון טמון גם יתרון: מכיוון שהאתר אינו גדול, ההתמצאות בו קלה, ואין סכנה שתסיימו את הגלישה בכפר שווייצרי קטן המרוחק עשרות קילומטרים מהרכבלים, או גרוע מכך, תמצאו את עצמכם לפני מצוק אדיר ותיאלצו ללכת את כל הדרך חזרה. שלא לדבר על מפולות שלגים – סכנה אמיתית באתרי סקי רבים באירופה ובעולם, שבחרמון לא שמעו עליה.

המסלולים
מבין הרכבלים והמעליות שיעמדו לרשות הגולשים בעונה הקרובה – התחתון בגובה של 1,600 מטר, העליון בגובה של כ-2,100 מטר – החדש ביותר הוא זה המעלה את הגולשים לתחילתו של מסלול שיאון, שהוא החדיש, האתגרי והמקצועי ביותר (גם במונחים אירופיים), ונחשב "מסלול אדום" (מסלול קשה המיועד לגולשים עם ניסיון של לפחות כמה שבועות). יתרונו של מסלול שיאון בכך שהוא ממוקם על מדרונו הצפוני של החרמון. ככזה הוא אינו סופג מידה רבה של קרינת שמש, והשלג שבו נשאר יבש. המסלולים הדרומיים, שהם אתגריים פחות, נתונים יותר לקרינת השמש, ולכן השלג שבהם נעשה לעתים רטוב משעות הצהריים ואילך, דבר המקשה על הגלישה. גולשים מקצועיים וגולשי סנובורד נוהגים בשנים האחרונות לגלוש במסלול העובר מתחת לרכבל העליון, המשמש "המסלול השחור" (הקשה ביותר) הבלתי רשמי של האתר.

חרמון למשפחות
שטחו של אתר החרמון כ-5,000 דונם. פרט למסלולי גלישה הוא יציע בעונה הקרובה גם מזחלות שלג לילדים, שהן התחליף לשקיות הניילון הישראליות כל כך. בתקופת השלגים יש מתחם מיוחד למשפחות שבו ילדים בני ארבע-חמש יכולים לגלוש במזחלות הפלסטיק, לבנות אנשי שלג וליידות כדורי שלג זה בזה. ילדים גדולים יותר יעדיפו כנראה את מגלשות ההרים "אקסטרים". אורכו של מסלול האקסטרים קילומטר אחד, ולרשות הגולשים בו עומדות שלושים מזחלות המגיעות למהירות של 45 קילומטר בשעה (ראו גם גיליון 4 של מסע ישראלי מספטמבר 2005).
מחיר: מזחלת – 25 שקל לכל היום; גלישה באקסטרים – 25 שקל לסיבוב

טענות שכיחות
צפיפות: יש שבתות שבהן תור המכוניות העושות את דרכן לאתר משתרך על פני כמה קילומטרים, שלא לדבר על התורים הארוכים לרכבלים, לשכירת הציוד ולמסעדה. לדברי מנהלי האתר, בעונה הקודמת בוצעו כמה שיפורים לקיצור התורים, בהם מחשוב חמש עמדות הקופה לרכישת כרטיסים בכניסה לאתר, והתקנת נקודת מכירה אוטומטית למכירת סקי-פס יומי לציבור הגולשים. בנוסף, משודרג בימים אלה הרכבל הראשון שהוקם בחרמון ב-1970, ותפוסתו תעלה כבר בעונה הקרובה מ-300 ל-1,200 איש בשעה. גם מערך המזנונים בתחנה העליונה של הרכבל מורחב מ-70 ל-250 מקומות ישיבה.
מצוקת חניה: מי שמגיע במכונית פרטית לאתר בשיא העונה, עלול לבלות זמן רב בחיפושים אחר מקום חניה. בעקבות בנייתו של חניון חדש בשנה שעברה והרחבת החניון הקיים, נוספו עוד 550 מקומות חניה. החניונים יכולים להכיל כיום 1,700 כלי רכב פרטיים ו-120 אוטובוסים. עצתנו היא להקשיב לדיווחי הרדיו, ולהימנע מלהגיע כשהנהלת האתר מודיעה שהוא מלא.
מחירים גבוהים: המחירים בעונה הקרובה (ראו בהמשך) יהיו דומים לאלה הנהוגים באתרי סקי באירופה ואף יקרים במעט, אלא שלסקי באירופה יש להוסיף כמובן את מחיר הטיסה, ובשולי הדברים נציין שגם אתרי הסקי הזולים של אירופה הפכו יקרים יותר השנה.
ציוד מיושן: לדברי כמה גולשים מקצועיים שעמם שוחחנו, הציוד המוצע לשכירה באתר – כמו נעלי סקי, מגלשיים ומקלות – מיושן לעומת הציוד האירופי. לדברי מנהלי האתר, בכל שנה מחדשים את הציוד במקום, והשנה אף נרכשה מכונת לייזר לתיקון מגלשיים שניזוקו. עוד נמסר כי כל המגלשיים המוצעים כיום באתר הם מסוג קארבינג (carving), הנחשב משוכלל וחדיש.

עצות מעשיות
מתי כדאי להגיע: לא בשבתות. עדיף להגיע באמצע השבוע, כשהאתר אינו עמוס וכשהסיכוי לגלוש בלי להיתקל בגולשים אחרים גבוה, ואפשר גם ליהנות מהנוף הנפלא ומהשקט. העצה הזאת נכונה לכולם, ובעיקר לגולשים מקצועיים.
שעות פתיחה: מדי יום 16:30-8:00, העלייה האחרונה ברכבלים בשעה 15:45, כניסת כלי רכב עד 15:30
איך להגיע: אפשר כמובן במכונית פרטית. האפשרות הזאת טובה למשפחות עם ילדים השוקלות לנצל את השהייה באזור גם לטיולים בסביבה. גולשים מקצועיים וכאלה המגיעים ליום אחד עשויים להעדיף את שירות ההסעות היומי שמציע מועדון הסקי הישראלי לאורך כל עונת הגלישה במשך השבוע. ההסעות המתבצעות באוטובוסי תיירים יוצאות מתל אביב בחמש בבוקר, עוצרות בכמה תחנות איסוף בדרך, מגיעות לאתר עם פתיחתו ועוזבות בארבע וחצי אחר הצהריים. מחיר: 120 שקל לחברי המועדון, 160 שקל לאחרים טלפון: 03-6413066
אפשרויות לינה: באזור מוצעים צימרים רבים שאפשר ללון בהם בלילה שלפני הפעילות וכך לנצל היטב את היום שלמחרת.

מידע
אינטרנט: אתר האינטרנט של אתר החרמון כולל מידע עדכני על כמות השלג, מצב הגלישה, מפת מסלולי הגלישה, רמת המסלולים, אטרקציות, שעות פתיחה, מחירים, עסקות חבילה ואפשרויות לינה באזור.
טלפון: 04-6981337 (מענה קולי) 

מחירים
כניסה: 38 שקל למבוגר, 32 שקל לילד בגיל 12-3
סקי-פס יומי: 200 שקל (נוסף על מחיר הכניסה)
סקי-פס ליומיים רצופים: 380 שקל
סקי-פס לשלושה ימים רצופים: 560 שקל
סקי-פס לארבעה ימים רצופים: 700 שקל
סקי-פס חצי יומי (מ-12:30 ועד סגירת האתר): 180 שקל
סקי-פס עונתי: 1,600 שקל לאדם, 1,100 שקל לחיילים, ילדים וגמלאים בני 65-60, חינם לבני יותר מ-65
עסקת חבילה הכוללת שני ימים (לילה אחד) על בסיס לינה וארוחת בוקר בצימרים של נווה אטי"ב + סקי-פס + ציוד סקי + כניסה: 840 שקל למבוגר, 660 שקל לילד עד גיל 12 בחדר ההורים 

גליה גוטמן – עיתונאית, פעילה בנושאי איכות הסביבה