ציפורי והררית הן שתי פנים של אותו מקום: הראשונה מחוברת לאדמה, השנייה נוגעת ברוח. שתי דרכים דומות-שונות להתחבר לגליל התחתון
 |
| כל יושבי הררית מחוייבים למדיטציה יומית בת עשרים דקות, מתוך אמונה ביתרונותיה לשיפור הבריאות, היכולות הרוחניות והשכליות ויחסי אנוש | צילום: משה שי |
כתבה: מיכלי-דרור סגל
נוסעת צפונה, אל גבעות הגליל התחתון. הכבישים הופכים צרים ושקטים ככל שאני מתרחקת מהעיר ונמשכת כמו רבים לפני, אנשי רוח ודת, ציירים, מתבודדים וחקלאים, אל תוך הגבעות העגולות, היפהפיות, המדברות. החושים מתאחדים: האוזן מריחה, העור שומע והעיניים מרגישות.
מדרום לצפון אני מגיעה אל שני עבריה של בקעת בית נטופה, שהמוביל הארצי מתפתל בה כנחש כסוף וחרישי. פני לציפורי, הנראית לי מחוברת לאדמה ולהיסטוריה, ולהררית הנדמית בעיני כרוחנית ומחוברת לרבדים גבוהים עולמיים. שתי פנים של אותה נוכחות.
מרכז רוחני עתיק יומין
מושב ציפורי של היום בנוי סמוך ליישוב היהודי העתיק ציפורי, המפורסם בשל הפסיפסים היפהפיים שנשתמרו בו. בתקופת המשנה היתה ציפורי בירת הגליל ורבי יהודה הנשיא, עורך המִשְנַה, ישב כאן. נכדו, רבי יהודה נשיאה, אף קבור כאן עם עשרת תלמידיו, במקום שהפך בשנים האחרונות אתר עלייה לרגל למאמינים. אחרי חורבן בית שני והרס המרכז הרוחני והחברתי של העם, התקבצו בציפורי אנשי רוח עבריים ועסקו בחקיקת חוקים לניהול החיים תחת הכיבוש הרומי.
הפסיפסים, שהם גולת הכותרת של הגן הלאומי ציפורי (ראו מסגרת), ותחום האומנויות העתיקות בכלל, משכו את לבם של מיכל וארז פרידמן ממושב ציפורי, והם הפכו אותו לדרך חיים. בבית מלאכה בשם "טֶסֶרָה" – השם היווני לאבן פסיפס – הם מייצרים אבני פסיפס מתורבתות, וכן קיטים עם חומרים ליצירת פסיפס וחומרים לפיסול, ובסטודיו מציגה מיכל, אמנית פסיפס עכשווית, את עבודותיה. בסדנאות שהם מעבירים (בהזמנה מראש), הם מלמדים קבוצות ואנשים פרטיים בכל גיל ארכיאולוגיה דרך הידיים.
המושב הוקם בשנת 1949. עולים מתורכיה ומרומניה התיישבו במקום שבו היה הכפר הערבי ספורייה. מהבתים הערביים המקוריים נותרו חמישה, ובאחד מהם, בית רחב ידיים בקצה הכפר הצופה על הסביבה ממרפסת ענקית, מתגוררים מיטש וסוזי פילצר. השניים, עולים ישנים מארצות הברית, קבעו את מושבם בציפורי והקימו בתי אירוח יפים, טובלים בירק, המתאימים לזוגות או למשפחות עם ילדים (מתאים גם לשומרי שבת). בכניסה אליהם יש בריכה קטנה עם צמחי מים שהגיעו מ"עופרה", חוות צמחי מים שכנה. בעופרה תוכלו לראות בריכות מים אקולוגיות ואקווריומים המשמשים לטיהור מים ולנוי, לקבל ייעוץ ולקנות צמחים וכלים.
צמחי המים הללו אינם רק ליופי: הם מסייעים למיטש הנמרץ, בעברו עיתונאי וצייר, למחזר מים להשקיה ממי הרפת שעל ראש הגבעה. המים עוברים תהליך סינון במורד הגבעה בעזרת צמחי המים הללו ובתוך בורות מים עתיקים ומרווים את המטעים שמסביב לבית. כל זאת נעשה במסגרת הקמתה של חווה אקולוגית לתיור, הראשונה בישראל, בשיתוף פעולה מרשים בין אנשי המושב ובתנופת עשייה עסקית מעוררת השראה.
סיפור אהבה בשלושה דורות
הדרך הטובה ביותר לדעתי לראות את גבעותיה הנפלאות של ציפורי היא בעזרת הבוקרים של חוות רנצ'ו מניס. לדני מניס, איש חולם ומתעורר ומגשים את חלומותיו, חוות סוסים וסוסי פוני לרוכבים בכל גיל. ראיתי אצלו אפילו עוללים בני שנתיים, בחיתולים ובקסדת רכיבה, רוכבים על גבו של פוני, מלווים בהורה ובמדריך. בחווה אפשר ללמוד רכיבה, לצאת לטיולים על סוסים או בכרכרות ואף להשתתף בפעילויות כגון חץ וקשת, פולו, הוקי ועוד.
למשפחת מניס שמקורה בארגנטינה אהבה גדולה לסוסים, הנמשכת במושב כבר שלושה דורות וכוללת סיפורי גבורה וחברות. הדור השלישי, בני העשרה, קלים כנשרים על סוסיהם הכהים, קוטפים פרסים בתחרויות ארציות. החווה גם מארחת את פרויקט "מנע" לעזרה לנוער במצוקה. בעזרת הרכיבה והטיפול בסוסים לומדים הנערים אחריות, עבודה והערכה עצמית, ולתוכנית יש אחוזי הצלחה גבוהים במניעת נשירה מבית הספר ושאר בעיות.
דני אוהב לרכב ולהנחיל לאחרים את האהבה הזאת, מתוך אמונה בשלל יתרונותיה של הרכיבה מבחינה נפשית, פיזית ואסתטית. הוא יעלה אתכם על סוסים יפהפיים, ותוך דקות כבר תטפסו למצודת ציפורי העתיקה, שם תקבלו הסברים ציוריים על אודות ההיסטוריה והגיאוגרפיה של האזור.
אחר כך רוכבים במרחבי הגבעות, משתלבים ברוגע או יוצאים בדהירה קלה, חשים את הרוח נושבת בפנים ובגוף ומרגישים את החיים מתרוננים בגוף. צמד חווייאים עצומי כנפיים שחיים כאן מעופפים מעלי בזמן הרכיבה, והשמש יורדת בין העצים המתמלאים באפלולית משכרת ובקרניים משתברות. השדות נפרשים מסביבי כמו חלום. חברי למסע מגישים לי מעושר הפרי על העצים, שאפילו בסוף הקיץ מפתיעים במתנות: צרורות של רימונים אדומים תלויים בכבדות על ענפים, תאנים כהות כמהות להתפקע, סברס כתומים שמצפים לפרוץ מהקוצים. להושיט את היד ולקטוף.
בציפורי שוכן מנזר סנטה אנה, שבעבר התגוררו בו נזירים, אך היום הוא משמש בית מחסה לילדים ערבים מהאזור. לידו נראה גג כנסייה צלבנית, שעל פי אחת המסורות נבנתה על בית מגוריהם של חנה (אנה) ויהויכין, הוריה של מרים, אם ישו.
ערוץ החיים הטובים
אחרי שהתבשמתי באדמתה של ציפורי ובהיסטוריה שלה אני יוצאת להררית, מרחק של כארבעים דקות נסיעה גלילית. בהררית האדמה גבוהה יותר, קרובה יותר לשמים, ושקט רוחני שורר בכל. אני מורידה את עוצמת הקול ברדיו שבמכונית ולבסוף משתיקה אותו לחלוטין, פותחת את החלונות, מקשיבה לרחשי הטבע. הנסיעה הופכת אִטית יותר, נותנת זמן להתרגש מנוף המטעים והצמחייה הטבעית ומעדרי הצאן העולים מהוואדי.
הכביש מסתיים בהררית, יישוב שנוסד ב1981- ושוכן בקצה הרכס המתחיל ביודפת, מצפון לבקעת בית נטופה. דנדוני הפעמונים של העזים והכנסייה במבדד נטופה הסמוך נמסכים בקריאות המואזין מהכפרים הקרובים.
בניגוד לציפורי, שם הרעיונות באים מהאדמה וכל אחד מבין אותם אחרת, הררית מתבססת על משנה סדורה אחת, המדיטציה הטרנסצנדנטלית (להלן מ"ט) מבית מדרשו של מַהרישי מַהֵש יוֹגי, שהתפרסם כשחברי הביטלס שהו אצלו בסוף שנות השישים. כל יושבי הררית מחויבים למדיטציה בת עשרים דקות, פעמיים ביום, מתוך אמונה ביתרונותיה לשיפור הבריאות, להגברת היכולת הרוחנית והשכלית ולהטבה ביחסי אנוש, וכן בהשפעתה הסביבתית להורדת האלימות ולקידום השלום. השפעות אלה זוכות לתמיכת מחקרים מדעיים (ראו אתר אינטרנט).
פירוש המלה "טרנסצנדנטלי" הוא "מעבר לגבולות התודעה". השיטה מבוססת על האמונה כי ישנו שדה מאוחד של כל חוקי הטבע, המהווה את בסיס כל היקום. שדה זה, שנקרא על פי המ"ט "שדה התודעה הטהורה", הינו מקור כל האנרגיה, האינטליגנציה והאושר ביקום. תרגול המדיטציה מוריד עצבנות, עוינות ודיכאון, הנוצרים לא פעם בשל הקצב המהיר והלחוץ של חיינו המודרניים. בעקבות התרגול הלחץ יורד, ונכנסים למנוחה עמוקה ולשקט, גם מעבר לזמן התרגול. כתוצאה מכך ניכר שיפור ביחסים ובביצועים בעבודה, וחלה ירידה בפעילות הרסנית ובפשיעה בערים שבהן יש אוכלוסיית מודטים. מכאן תקוותם כי ככל שיהיו יותר מתרגלים – יהיה יותר שלום.
אפשר להתארח כאן בצימרים הרבים העומדים לרשותכם. אחד מהם, הקרוי "לאקשמי", שייך לאורית ולדניאל ברק. דניאל, מורה מוסמך למ"ט ואדם נעים ומלא חוש הומור, מעביר סדנת מ"ט הנמשכת ארבעה ימים. אורית תוכל לקשר ביניכם למטפלים שונים השוכנים בהררית ועוסקים בעיסוי תאילנדי, רפלקסולוגיה, שמנים ארומטיים ועוד. היא תשמח גם לייעץ על פעילויות ברכס, כמו אבחון בבקבוקי צבע (אוֹרָסוֹמָה) אצל מרים בקיבוץ יחד, ביקור ביער הקופים ובגלריה המקסיקנית במשגב, ארוחה במסעדת "אינקולינה" האיטלקית ביודפת וגם ייעוץ למסלולי טיולים באזור ברגל וברכב.
קונצרט בארבע ידיים
מי שמעדיף חוויה רגועה בתוך היישוב יכול להגיע לאולם סַתְווה (בהינדית: הצד החיובי של החיים), שם מתקיים בכל שבת בשעה 12:30 או בשעה 14:30 (כדאי להתקשר לברר) מופע "צליל בטבע", שאותו עורך המוזיקאי ניקו לוי. בחדר גדול ומעוטר בבדים צבעוניים ובפעמוני רוח מוזמנים האורחים להתכבד בתה מצמחי ההר ובעוגיות, להתיישב ולהירגע. ניקו נכנס, מדבר עם הקהל. הוא מנגן לרוב בכלי נגינה אקזוטיים, כגון חמת חלילים מבולגריה, תופים מאפריקה וחלילי קנים, ומשתמש גם בדוגם צלילים ובקלידים למה שהוא מכנה צלילים קוסמיים. במהלך המופע הוא משלב צלילים שהקליט בטבע, והחוויה מקסימה ומתאימה לכל הגילים. באמצע השבוע מתארחות כאן קבוצות שונות, כמו צוותים רפואיים, אנשי היי טק, סוהרים, מנהלי חברות ועוד.
בהררית יש גם מרכז בריאות הפועל לפי שיטת מהרישי איור ודה. המרכז מעניק טיפולי ניקוי יסודיים של כמה ימים, לימוד הרגלי חיים בריאים וגם טיפולי פינוק התנסותיים, הנמשכים כתשעים דקות. הטיפולים ברובם מתבצעים בארבע ידיים ובדממה. שמן השומשום שנמסך על הגוף והטיפול המקצועי מעניקים הרגשת שכחה של זמן ומקום וצלילה לאוקיינוס נעים ומיטיב. טיפול נוסף הינו נסיכת שמן על המצח, שהייתי שמחה לדווח לכם מה קורה במהלכו אילו לא הייתי שוקעת במחוזות רחוקים בעת שעברתי אותו.
מהררית כדאי לצאת לטייל בשבילי הגבעה הסמוכה, מִבְדַד נטופה, לבקר בכנסייה הקטנה הבנויה מאבני המקום, לשבת בצל העצים ולהביט בנוף המהפנט. נעים לצאת בשעות שונות של היום, לראות את הצללים מתארכים לעת ערב ולהרהר: האמנם ציפורי ארצית והררית רוחנית? נראה שפה וגם פה מתקרבים אל הבריאה, אל המציאות ואל עצמנו בדרכים שונות. אחרי הטיול נכנסים למכונית, יורדים מהגבעות, מצטרפים לפקקי התנועה. אבל משהו מהשקט והיופי נשאר איתנו, והוא תמיד שם כדי לחזור אליו.
ד"ר מיכלי-דרור סגל – חוקרת אינדיאנים, תרבויות ושינויים חברתיים, מרצה באוניברסיטת בן גוריון, עורכת טקסים אינדיאניים. msegal@alubin.com
