קורק / העיר שצמחה מתוך הביצה

נערה מקורק. כ-60 אחוזים מאוכלוסיית אירלנד מתגוררים בערים ויותר מ-90 אחוזים הם קתולים | צילום: טל גליק

בדרום אירלנד, על נהר הלי, עומדת עיר שאוצרת בזכרונה, בבתיה וברחובותיה נתחים רבים מההיסטוריה הסוערת של האי הירוק

כתב: בני בן יוסף

קורק (Cork) מכונה באירית Corcaigh ("בִיצה"). היא משתרעת לאורכו של הנהר לי (Lee), מספר תושביה כ-150 אלף נפש, והיא העיר השנייה בגודלה ובחשיבותה ברפובליקה של אירלנד.
הנהר מתפצל לשתי זרועות, החובקות את מרכז העיר, ולכן אין לסמוך על גדת הנהר כאמצעי להתמצאות במקום.
נקודת המוצא לטיול בעיר הוא לשכת המידע לתיירים בבית התיירים (Tourist House) שברחוב גרנד פארייד (Grand Parade).
טלפון: 353-21-4273251
בלשכה אפשר לקבל את מפת העיר, חוברת מידע עדכנית ופרטים על אירועי תרבות ובידור הנערכים בקורק.

מלשכת המידע פונים שמאלה במעלה הרחוב, עד לאנדרטה ולגשר שבקצה הרחוב. זו נקודת תצפית טובה, והמראה הנשקף מכאן הוא גם סיפורה של קורק. כשמביטים ימינה (מערבה), במעלה הנהר, רואים את מגדלי הקתדרלה סנט פין בר (St. Fin Barre).
קורק נוסדה במאה השישית לספירה על ידי פין בר הקדוש, כמנזר על אי קטן ומוקף ביצות. באתר זה ניצבת כיום הקתדרלה (המבנה הנוכחי הוקם ב-1870). במנזר התפתח במרוצת השנים מרכז לימודים חשוב ומוקד מסחרי פורח. 
העושר שהצטבר במקום משך את עיני הפולשים: במאה התשיעית פשטו הוויקינגים הדנים על קורק, ובמאה ה-12 פלשו לכאן האנגלו-נורמאנים (משפחות הברונים שכבשו את אנגליה במסגרת צבאו של וויליאם הכובש ונטמעו בה כבני אצולה. באחד הסכסוכים בין מלכי אירלנד, הובס ב-1168, דרמוט, מלך לנסטר. הוא גורש וביקש את עזרתו של הנרי השני מלך אנגליה. המלך האנגלי נתן ייפוי כוח לכמה משפחות אצולה לפלוש לאירלנד, ואלה אכן התנחלו באי ונקראו שם אנגלו-נורמאנים). הם התיישבו בקורק, השתלבו בחיי המסחר ושיפרו עוד יותר את המצב הכלכלי בעיר.
בראשית המאה ה-18 הגיעו לקורק פליטים הוגנוטים (פרוטסטנטים) רבים, שנמלטו מן הרדיפות הדתיות בצרפת. רחוב French Church קרוי על שמם. כיום משמשת העיר כמרכז מסחרי לתוצרת חקלאית, לתעשיית הוויסקי והבירה, לעיבוד בשר חזיר ולחברות לייצור מחשבים. זוהי עיר אוניברסיטאית תוססת, בעלת קסם ופתיחות.

קבר האשה שהסתתרה בארון
רחוב גרנד פארייד מהווה את נקודת המפגש בין העיר העתיקה במערב לעיר החדשה במזרח. הערוץ העובר כאן אינו הנהר, אלא התעלה הדרומית, היוצאת מנהר לי וחוזרת אליו במורד הזרם.
כבר בראשית המאה ה-19 היו רבים מרחובות העיר דרכי מים ותעלות, וספינות שטו בין הבתים. ברבות הימים מולאו כמה מדרכי המים בעפר והיו לרחובות, מהיפים בעיר. למרות זאת, נשאר המרכז כעיר על מים, שבה גשרים רבים. עם הרחובות הללו נמנים גרנד פארייד, סנט פטריק (St. Patrick’s), ו-The South Mall. העמוד שאליו קשרו ספינות נמצא ברחוב גרנד פארייד, מול לשכת המידע, ומהווה שריד לעברו הימי של הרחוב.
היום מהווה רחוב גרנד פארייד, שבו נותרו כמה בניינים גדולים מהמאה ה-18, את הרחוב המסחרי הראשי של העיר.
חוצים את הגשר להולכי רגל אל צידה הדרומי של התעלה, ופונים ימינה (מערבה). הולכים לאורך התעלה עד לגשר ופונים שמאלה ברחוב ברק (Barrack). הולכים במעלה הרחוב עד רחוב גייט וויי (Gate Way). שם פונים ימינה אל מצודת אליזבת (Elizabeth Fort).
פאב Gate Way נמצא ברחוב ברק פינת רחוב גייט וויי, ליד הכניסה למצודת אליזבט. כדי להמחיש כמה עתיק הפאב, יאמרו לכם פה: "במקום זה עשוי היה וולינגטון לספר סיפורים מקרב ווטרלו".
מצודת אליזבת נבנתה בסוף המאה ה-16, כדי להגן על העיר מפני הספרדים. האירים טוענים שהמטרה האמיתית היתה להטיל אימה על אזרחי קורק. כיום פועל במצודה משרד ממשלתי, אך אפשר לעלות על החומה והמגדל, משם נשקפת תצפית טובה על העיר.
מהמצודה חוזרים באותה דרך, ופונים ימינה (דרומה) ברחוב ברק. ממשיכים בו ופונים ימינה אל רחוב פורט (Fort), שבהמשכו נקרא רחוב דין (Dean). הולכים לאורך הגדר של קתדרלת סנט פין בר, ופונים ימינה ברחוב בישופ (Bishop), שממנו נכנסים לקתדרלה.
הקתדרלה האנגליקנית סנט פין בר בנויה בסגנון צרפתי-גותי, ובנייתה הושלמה ב-1878. גובה המגדל המרכזי הוא 73 מטר. מדרום למזבח תלוי כדור תותח גדול, שפגע, לפי המסורת, במגדל הקתדרלה בזמן המצור של 1690.
שלט נחושת הקבוע ברצפת הכנסייה מציין את קברה של אליזבת אולדוורת. מספרים שנאלצה להתחבא בתוך תיבת שעון, במהלך פגישה חשאית של "הבונים החופשים" שאירח בעלה בביתם ב-1712. אך הדבר התגלה, וכדי להבטיח את שתיקתה, קיבלו אותה כחברה האירית הראשונה במסדר הבונים החופשים.
שעות פתיחה: בקיץ 17:30-9:30, בחורף 12:45-10:00, 17:00-14:00
טלפון: 353-21-4963387

מן הקתדרלה יוצאים אל הרחוב, ופונים ימינה ושוב ימינה, לאורך גדר הקתדרלה ברחוב בישופ. ממשיכים עד South Gate Bridge. השכונה שבין הקתדרלה לגשר נקראת קייזרס היל 
(Keyser’s Hill). קייזרס היל – סמטת המדרגות שליד הקתדרלה – היא האזור שבו נוסדה העיר, בסביבות שנת 900. השם הוא במקורו נורדי, ופירושו "השביל המוליך אל הרציף".
פונים שמאלה אל South Gate Bridge, שנבנה ב-1731 ובו היתה הכניסה הדרומית לעיר בימי הביניים. עד 1842 פעל כאן בית סוהר, ובמשך דורות שימשו הרציפים שבמקום את הדייגים.
ממשיכים אל רחוב סאות מיין (South Main) ונכנסים לביקור במבשלת הבירה Beamish & Crawford Brewery.
טלפון: 353-21-4911100
סיורים מודרכים נערכים במקום בקיץ, אך לא בקביעות.

כנסיית הפלפל ושוק החמאה
ממשיכים ברחוב סאות מיין צפונה, עד לגן הציבורי. חוצים את הגן מזרחה, אל רחוב גרנד פארייד. חוצים את הרחוב והולכים עד שמגיעים לרחוב סנט פטריק. זהו רחובה הראשי של קורק (המחובר בזווית לגרנד פארייד), ובו חנויות ומרכז קניות גדול. משני צידי הרחוב יש סמטאות יפות. תוך כדי סיור מומלץ לבקר ברחוב פול (Paul), מדרחוב שבו וסביבו מסעדות ופאבים רבים. שוק המזון, הפירות והירקות נמצא ברחוב פרינסס (Princess), ושוררת בו אווירה מיוחדת.
ממשיכים ברחוב עד גשר סנט פטריק (St. Patrick Bridge). במורד הנהר אפשר להבחין בספינות שבנמל, ובגדה הצפונית נשקפת קתדרלת סנט מרי, ומעליה המגדל המכונה "Wedding-Cake Tower" ("מגדל עוגת החתונה"). מימין משתרע הרציף (Merchant Quay) שבו היו עגנו עד לא מכבר ספינות המפרש, שעליהן הוטענה חמאה אירית מלוחה ליצוא.
בקצה רחוב סנט פטריק ניצב פסל של הכומר מתיאו. כאשר אנשי המקום מנחים את התיירים ומדברים על "The Statue", הם מתכוונים לפסלו של הכומר מתיאו תיאובאלד (שהיה ראש המסדר הקפוצ'יני, והתפרסם בסיוע שהושיט לקורבנות מגפת הכולרה ב-1832, וכן בפעילותו נגד ההתמכרות לטיפה המרה).
במקום לחצות את הגשר, פונים שמאלה אל Lavit’s Quay, הולכים לאורך הנהר עד Emmet Place, ופונים שמאלה. בקצה הרחוב, בבניין אדום ששימש בעבר כבית המכס, נמצאת גלריית האמנות קרפורד (Crawford Art Gallery). במהלך השנים הורחב הבניין, שהפך לבית ספר לאמנויות. בגלריה הפועלת כאן מוצגות, בין השאר, עבודות של אמנים בני המאות ה-19 והעשרים.
שעות פתיחה: 17:00-10:00
טלפון: 353-21-4273377
הכניסה חינם, גישה מלאה לכסאות גלגלים

מבית הספר לאמנויות פונים ימינה ומיד שמאלה, עד שחוזרים אל רחוב סנט פטריק. בקצהו נמצאת המכונית שהושארה במגרש החנייה.
נוסעים עד לקצה רחוב גרנד פארייד, עושים סיבוב פרסה, נוסעים במורד הרחוב ושם פונים ימינה אל רחוב סנט פטריק. חוצים את הגשר ופונים שמאלה ב-Camden Quay, ושוב ימינה, אל רחוב אפר ג'ון (Upper John). מכאן פונים שמאלה אל רחוב דומיניק (Dominic ). נוסעים עד כיכר אוקונל (O’Connell’s Square) ופונים ימינה, אל שוק החמאה (Butter Exchange).
בבניין זה פעלה במאות ה-18 וה-19 בורסת החמאה, וכאן התנהל יצוא החמאה ובשר הבקר המומלח ממחוזות קורק וקרי. כיום פועל בבניין הבורסה, הנמצא ברחוב טובין (Tobin), מרכז האומנויות Shandon Craft Centre. המבקרים יכולים לצפות כאן בייצור כלי קריסטל, תכשיטים ואריגים.
St. Ann’s Shandon הסמוכה היא כנסייה אנגליקנית, שנבנתה ב-1726 על אתר של כנסייה קדומה. יש בה אוסף ספרים מהמאה ה-17, ובהם תנ"ך שנדפס בז'נבה ב-1648. הכנסייה בולטת לעין הודות לגוני המגדל שלה, המכונה "Pepper Pot", בשל מראהו הדומה לפלפלייה. שתיים מצלעותיו בנויות אבן גיר לבנה, ושתי האחרות – מאבן אדומה. בכל אחת מארבע צלעות המגדל קבוע שעון. האירים טוענים שכל אחד מארבעת השעונים מראה שעה אחרת, ולכן מכונה המגדל "השקרן בעל ארבעת הפנים" (Four Face Liar).
שמונת פעמוני הכנסייה יוצרו ב-1750 בגלוסטר שבאנגליה. המבקרים מוזמנים לנגן בפעמונים תמורת תשלום. מן השירים המנוגנים כאן – ההימנון של קורק: "On the Bank of my Lovely Lee".
אם ברצונכם לנגן בפעמונים בעצמכם, עליכם לבוא לכנסייה בזמני הפתיחה שלה ולשלם תשלום צנוע.
שעות פתיחה: שני-שבת 16:00-9:30
טלפון: 353-21-4505906

מן הכיכר ממשיכים ימינה אל רחוב דומיניק. פונים שמאלה לרחוב שאנדון, שבו נוסעים לאורך הנהר. חוצים את הגשר וממשיכים אל רחוב נורת מיין (North Main). פונים ימינה, לרחוב וושינגטון, וממשיכים עד דייק פארייד (Dyke Parade). כאן פונים שמאלה אל Mardyke Walk, וממשיכים עד המוזיאון הציבורי של קורק (Cork Public Museum).
המוזיאון שוכן בבניין גרגוריאני בלב פארק פיצג'רלד. יש בו מוצגים העוקבים אחר ההיסטוריה של העיר, מן התקופה הפרהיסטורית ועד ימינו. כמו כן תוכלו לראות כאן את סמלי העיר, שרביטים ופריטים אחרים, ובהם Silver Dart – רומח הכסף משנת 1500, המוטל בכל שנה אל הים על ידי ראש העיר, כדי לציין את גבול תחום השיפוט של העיר.
טלפון: 353-21-4270679

למידע נוסף על העיר קורק