אם רוצים לחוות חורף-חורף, בסגנון עדות אירופה, כדאי ללכת אל צפון רמת הגולן. האזור מציע מסלולי טיול טובים כל השנה, אבל בחורף זו חוויה מכשפת כמעט. למשל ביער אודם
כתב: שרון חסדאי
לכל הספקנים: כן, יש חורף אמיתי בארץ. אם רוצים לחוות אותו – חורף-חורף, אירופי, קר – צריך ללכת אל המקור, לצפון הגולן. האזור מזמן מסלולי טיול טובים לכל המשפחה כל השנה, אולם בחורף המפגש חווייתי במיוחד, קרוב אל השלג והנחלים הזורמים, אל הפריחות, העננים והערפל, אל תצפיות באיכות נדירה. הנה כמה אפשרויות.
יער אודם: כמו באגדות
ללא ספק זהו היער היפה ביותר בארץ – במיוחד בחורף, כשחלק מהעצים בשלכת, ואת הקרקע מכסים מרבדי טחבים וחזזיות, שפע פטריות, פריחת נץ החלב, כתמה, חיננית הבתה ורקפת יוונית. יער אודם (המסומן במפות כשמורת יער מסעדה) יפה לא רק בזכות מה שיש בו, אלא בעיקר בזכות מה שאין. בניגוד לחורש הים תיכוני, כאן נעדרים מהיער המלווים הטיפוסיים שלו, כמו קידה שעירה, לוטם, אשחר ושלהבית, כך שהנוף מתחת לעצים הפתוח יחסית, ומאפשר תצפית, תנועה חופשית והרגשה של יער אמיתי.
רוב היער הוא שמורת טבע. לטובת המטיילים סומן בכחול מסלול מעגלי אחד, שאורכו כשני קילומטרים ומשכו כשעה, והוא מתאים לכל המשפחה. כשהולכים בו ההרגשה בו היא כמו בתוך חלום, אולי אפילו אגדה, סיפור כיפה אדומה ממש. יוצאים על דרך סולינג (דרך העשויה מאבנים, ששימשה את הצבא הסורי) המסומנת בכחול, ואחרי 300 מטר יש התפצלות ימינה. הדרך מטפסת אל מרומי גבעה געשית, שממנה יש תצפית יפה. השביל עוקף מצפון מטע תפוחים ובורות מים המשמשים כבריכות אגירה. בפינת המטע יורד השביל מערבה למפגש עם שביל אדום הבא מהר אודם. במפגש השבילים נפנה ימינה ונחזור דרך היער לרכב. אשרי האיש שיאבד את סימון השבילים ויתעה ביער.
אורך המסלול: כשני קילומטרים.
משך המסלול: כשעה.
למי מתאים: לכל המשפחה.
הגעה: בקילומטר 85 על כביש 98 (קילומטר אחד מדרום למסעדה) יש פיתול של 90 מעלות בכביש. כאן חונים לצד הדרך (ליד מכולת האשפה), ויוצאים.
סימון שבילים: מסלול מעגלי אחד, מסומן בכחול ובאדום. עדיף לצאת בצד הכחול ולחזור באדום.
עונה: הכי יפה בחורף, מנובמבר עד אפריל.
מפה: מפת סימון שבילים מספר 1, גולן וחרמון (קנה מידה 1:50,000).
הג'ובה הגדולה: הבור השחור
מסלול נוסף ביער המתאים למשפחות מכוון לבור וולקני ענק המכונה "הג'ובה הגדולה" (במפות סימון שבילים מופיע כג'ובת אל-כבירה). זהו בור בעומק של כמאה מטר, קוטרו כ-400 מטר, ומורדותיו התלולים מכוסים ביער ים תיכוני סבוך. פעם שיערו שהאתר נוצר מפגיעה של מטאור בקרקע. כיום סבורים כי הבור הוא תוצאה של התפרצות גזים וולקניים, ללא חומר מגמתי (לבה או פירוקלסטים). אל הבור מוביל שביל נוח להליכה הקצרה (שימו לב אל סימון השבילים השחור, כדי לא להתברבר). אחרי כרבע שעה של צעידה מתגלה פתאום מראה הבור הענקי המרשים, שמשחרר אנחת התפעלות גם מהאדישים ביותר.
אורך המסלול: כחצי קילומטר לכל כיוון.
משך המסלול: כרבע שעה לכל כיוון.
הגעה: השביל לג'ובה הגדולה יוצא מכביש 978, כמאתיים מטר מצפון לפנייה למושב אודם (שנמצאת בקילומטר 58).
סימון שבילים: שחור.
עונה: יפה כל השנה, במיוחד בחודשי החורף.
מפה: מפת סימון שבילים מספר 1, גולן וחרמון (קנה מידה 1:50,000).
נחל סער: בין שני גשרים
בין רמת הגולן לחרמון עובר גבול טבעי גיאולוגי: נחל סער. הקניון הצר והעמוק מתחתר בין סלעי הבזלת של הגולן מדרום לסלעי המשקע של החרמון מצפון, ולא שוכח ליצור בדרך מכתשות סלע (בריכות שחצבו המים בסלע) ומפלים מדהימים. הנחל ניזון בעיקר ממי הפשרת שלגים באזור החרמון, המחלחלים למי התהום ונובעים במעיינות של בקעת יעפורי – הוא עמק התפוחים של הדרוזים. מימיו זורמים בסערה עד למעיינות של הבניאס, ומכאן גם שמו של הנחל – סער.
על הגדה הדרומית של נחל סער עובר מסלול מסומן בירוק, ומשפחה יכולה להלך לאורך הנחל בניחותא במשך כשעתיים. הנחל מלא הפתעות – מפלים נמוכים, בריכות מים גדולות וזרימת מים בין סלעי הבזלת. כמובן שכדאי לתפוס את הנחל כשיש בו זרימה, אבל כדאי לדעת: זהו נחל אכזב, שמצליח לאכזב ולהפתיע אפילו את המטיילים המנוסים ביותר. לכן, לפני שיוצאים אליו, מוטב לברר בטלפון עם מסעדת מפל סער הקרובה אם יש בו זרימה. בחודשים פברואר-אפריל (ולפעמים גם מאי) יש סיכוי טוב לראות בו מים זורמים, אך זה תלוי בגשם ובהפשרת השלגים. עם זאת, לטבע חוקים משלו: מטיילים שעברו בנחל בחודש דצמבר בשנה שעברה, יום אחד לאחר שירד גשם זלעפות, זכו כבר אז לראות בו מים.
את הנחל חוצים שני גשרים – גשר הידידות וגשר מפל סער – ומסלול ההליכה נמצא ביניהם. עדיף לצעוד בו עם כיוון הזרם, ממזרח למערב. עוד מסלול, מעגלי וקצרצר, נפרץ במפל סער רק בשנה שעברה, והוא כולל תצפיות ומעבר על הגשר.
אם אתם כבר באזור, כדאי לדעת ששני הכבישים החוצים את הנחל ממזרח למערב – מספר 989 לנווה אטי"ב ומספר 99 לעין קיניה – הם כבישי נוף, ושווה להרים את העיניים אל מעבר לשולי הכביש. בכביש הצפוני יותר מבין השניים, מנווה אטי"ב לבניאס, יש תצפית נהדרת על מצודת נמרוד ועל נחל חזורי, כשברקע נראה עמק החולה. בכביש הדרומי יותר, זה היורד ממסעדֶה לבניאס, נגלים הכפר הדרוזי הציורי עין קיניה ועמק נחל סער במראה פראי בזכות מדרונות יער אודם התלולים, ורומנטי, בזכות הטרסות של הדרוזים.
אורך המסלול: שני קילומטרים וחצי.
משך המסלול: כשעתיים.
נקודת התחלה: מכביש 99 יוצא כביש בקילומטר 19 לעבר עין קיניה, וחוצה את הנחל על גשר הידידות, שם מתחיל המסלול.
נקודת סיום: בגשר מפל סער, הנמצא גם הוא על כביש 99, בקילומטר 15.
סימון שבילים: ירוק.
עונה: אם רוצים לראות זרימת מים, העיתוי המתאים הוא פברואר-אפריל. יחד עם זאת, בחורף האחרון הזרימה החלה כבר בדצמבר, ויש שנים שהיא נמשכת עד מאי.
המלצה: לפני שיוצאים לטייל בנחל, רצוי לברר בטלפון עם מסעדת מפל סער אם יש בו זרימה. טלפון: 052-2790769.
מפה: מפת סימון שבילים מספר 1, גולן וחרמון (קנה מידה 1:50,000).
נחל חזורי: אין לו רגע דל
בנקודת היציאה אל המסלול בנחל חזורי עוברים באתר קדוש לדרוזים, הנקרא נבי חזורי. האגדות מספרות על שיח' חזורי, שהיה יושב על הדרך הראשית בין דמשק לארץ ישראל ובוחן את פני העוברים ושבים. אם פניהם היו טובות, כלומר באו מתוך כוונה טובה לביקור או למסחר, היה מוציא מכיס אחד קמצוץ של מלח ומיטיב את מזונם של האורחים. אך אם היו פניהם רעות, ובאו לשדוד או להזיק, היה מוציא מכיס אחר קמצוץ מלח שהיה מבלבל עליהם את דעתם, עד שהיו טועים בדרכם.
היום כבר יש סימון שבילים, וקשה יותר לטעות, ועדיין, מדובר בנחל שאין בו רגע דל: בדרך עוברים אתגרי הליכה כמו מפלים קטנים, מדרגות סלע וגבים יבשים. בדומה לנחל סער, גם נחל חזורי הוא תלול ועובר על פני מרחק קצר יחסית הפרש גבהים גדול. אך בשונה מסער, שלאורכו עובר שביל נוח להליכה, הדרך כאן עוברת רובה ככולה על משטחי סלע, מה שהופך אותה למעניינת אך גם חלקלקה מאוד אחרי גשם.
כשהולכים לאורך הנחל, על שביל המסומן כחול, נתקלים בנופו המצוקי והמיוער ביער ים תיכוני, שבו גדלים אלון מצוי ואלה ארץ-ישראלית, קידה שעירה ואחירותם, עצי אדר ומיני אשחר.
המים זורמים בעיקר בחלקו העליון של הנחל, ליד תחילת המסלול, שם הוא ניזון ממי מעיינות וזורם רוב השנה. לרוב אורכו הוא זורם בזרזוף קל ונעים, אבל אחרי גשמים חזקים מפלסו עולה ואי אפשר לטייל בו. המסלול מעוקל כפרסה ומסתיים בעלייה קצרה ותלולה לאוכף הנמצא למעשה בשער הכניסה למצודת נמרוד (קלעת נמרוד), שכדאי לבקר בה. אם אתם מוצאים את עצמכם במסלול המסומן שחור – סימן שפספסתם את הפנייה שמאלה למצודה (ומי שימשיך על המסלול השחור, יגיע אחרי כארבע שעות לבניאס).
אורך המסלול: 2-1 קילומטרים, הדרך כוללת מכשולי עבירות קלים ואתגריים.
משך המסלול: שעתיים-שלוש. עדיף לא לתכנן מסלול אחריו.
נקודת התחלה: יורדים בכביש 989 מנווה אטי"ב ואחרי כשני קילומטרים וחצי מגיעים לפיצול של הכביש ולמגרש חניה – שם נמצאת נקודת היציאה למסלול.
נקודת סיום: מצודת נמרוד (קלעת נמרוד).
למי מתאים: למשפחות שהולכות היטב, עם ילדים מגיל שבע ומעלה.
סימון שבילים: כחול.
אזהרה: אחרי ירידת גשמים יש לחכות יומיים-שלושה, שכן הדרך חלקה מאוד.
עונה: כל השנה, רק לא יומיים אחרי גשם
מפה: מפת סימון שבילים מספר 1, גולן וחרמון (קנה מידה 1:50,000).
שרון חסדאי – מנהל מרכז לימודי שדה קצרין בחברה להגנת הטבע, מדריך טיולים ועובד הוראה
