בחג הפסחא יוצאת ממנזר יוחנן הקדוש שבאי פאטמוס תהלוכה ססגונית ופוטוגנית, ובראשה כמרים עם אבני חן ומצנפות. הצצה חטופה ב"נוצרי" ביותר באיי הדודקאנס
 |
| תהלוכה דתית באי פאטמוס | צילום: באדיבות לשכת התיירות היוונית |
כתב: ירון אמיתי
אחרי רודוס וקוס, האי הצפוני פּאטמוס (Patmos) הוא בלי ספק מוקד המשיכה העיקרי בין איי הדודקאנס. זהו אי מסוג אחר: השליח יוחנן, שהוגלה לפּאטמוס על ידי הקיסר הרומי דומיטיאנוס, התגורר על פי המסורת במערה מעל הנמל. כאן שמע את הקול האלוהי, שציווה עליו לכתוב את ספר האפוקליפסה (החיזיון), הנועל את הברית החדשה, ככתוב: "אני יוחנן אחיכם הלוקח חלק בחבלי ישוע המשיח במלכותו ותוחלתו הייתי באי הנקרא פּאטמוס…" (החיזיון, א', 9).
החזיונות הסוריאליסטיים – ארבעת פרשי האפוקליפסה, מלחמת גוג ומגוג ביום הדין, כמו גם התיאורים מעוררי הפלצות של הגורל המר הצפוי לחוטאים – כל אלה הם נושא נפוץ בציורי הקיר בכנסיות יוון. לפי המסורת, גם הבשורה על פי יוחנן, הספר הרביעי בברית החדשה, נכתבה כאן. בזכות השליח יוחנן וספריו הפך פּאטמוס למרכז דתי חשוב, תחנת חובה בנתיבי ספינות השטות בים האגאי. נוכחותם הבולטת של אנשי דת וצליינים יוצרת באי אווירה שונה לחלוטין – רוחנית משהו, מהוגנת ויוונית למופת.
מעבורות מרודוס ומקוס, העוברות דרך קאלימנוס ולרוס, וגם רחפות תכופות מהאיים הסמוכים, עוגנות בנמל סקאלה (Skala), בחוף המזרחי של האי. בסקאלה נמצאים הבנקים, מִנהלת הנמל, בתי המלון והחדרים להשכרה.
דרומית לסקאלה נמצא הכפר כורה (Chora), שאליו מוביל כביש המתפתל במעלה המדרון. באמצע הדרך, כארבעה קילומטרים דרומית לסקאלה, נמצא מנזר האפוקליפסה. המנזר נבנה באתר שבו נמצאת, לפי המסורת, המערה שבה התגלה אלוהים ליוחנן. בעת הביקור במקום תוכלו לראות את המערה, את הכיסא שעליו ישב יוחנן בזמן כתיבת ספריו ואת האבן ששימשה לו ככר – הכל, כמובן, לפי אמונת הנוצרים.
בראש ההר שמעל מנזר האפוקליפסה מתנשאות בדרמטיות חומות מנזר יוחנן הקדוש (שעות הפתיחה זהות לאלה הנהוגות במנזר האפוקליפסה), שהוקם ב-1088. המנזר שרד ללא פגע את תקופת הכיבוש העות'מאני הודות לכך שהאפיפיור נתן לו כבר קודם לכן, במאה ה-15, את חסותו האישית. לכן נאלצו העות'מאנים לכבד את קדושת המקום אחרי שכבשו את פאטמוס ב-1537.
במתחם של מנזר יוחנן הקדוש יש כנסייה מרובעת, הבנויה בצורת צלב יווני, ובה נמצא לפי המסורת ארון הקבורה של הנזיר שייסד את המנזר. בכנסיית תאוטוקוס ("אם האלוהים" ביוונית) שבמתחם יש ציורי קיר ביזנטיים מהמאה ה-12. בין האטרקציות הנוספות במנזר – כתבי יד נדירים, ובהם ספר תנ"ך מהמאה השישית; איקונין, תשמישי קדושה, רקמות ותליונים של אבנים יקרות. מומלץ במיוחד לבקר במקום בחג הפסחא וביום יוחנן הקדוש (21 במאי); במועדים אלה יוצאות מהמנזר תהלוכות ססגוניות ופוטוגניות, שבראשן צועדים כמרים עם אבני חן ומצנפות כתרים. חשוב להדגיש, כי הכניסה למנזרים היא בלבוש צנוע.
אתרים מקודשים אינם הדבר היחיד שיש לפאטמוס להציע. האי מוקף בחופים יפים (זהירות: מימיהם קרים מאוד!). החוף הפופולרי ביותר הוא חוף מֶלוי (Melloi), הנמצא כשני קילומטרים צפונית לעיירה סקאלה. בקצה הצפוני של האי יש חוף יפה נוסף, חוף לאמבי (Lambi), השוכן במרחק כתשעה קילומטרים מסקאלה. ניתן גם לנסוע לקצה הדרומי של פאטמוס, אל חוף פּסילי אמוס (Psili Ammos), שהוא לדעת רבים החוף היפה ביותר באי.
בעקבות אודיסיאוס
סביב פאטמוס פזורים כמה איים ובני-איים, שאחדים מהם עלו בשנים האחרונות על המפה של קווי המעבורות והרחפות. הגדול בהם הוא האי ליפּסי (Lipsi), הנמצא מזרחית לפאטמוס. לפי המיתולוגיה, אודיסיאוס שהה בליפסי במשך שבע שנים, שבמהלכן היה שבוי בידי הנימפה קַליפּסו. כיום חיים בליפסי כ-600 תושבים, המתגוררים כמעט כולם בכפר החביב ליפסי. האי ליפסי מצטיין בחופי רחצה משובחים, ובהם חוף פּלאטי יאלוס (Platy Gialos), שמצפון לכפר ליפסי, וחוף הנודיסטים מונודֶנדרי (Monodhendhri), שממזרח לכפר.
האי הקטן ארקי (Arki) נמצא צפונית-מזרחית לפאטמוס. בארקי אין נמל, והמבקרים המגיעים אליו יורדים לחוף בסירות. ארבעים התושבים שחיים באי מתגוררים במעין כפר זעיר, המתאפיין בשקט בראשיתי. חוף רחצה סביר אין כאן, והחוף הטוב באִיון מַראתי (Marathi) שממול הוא יעד לסירות טיול מפּאטמוס.
אַגַתוניסי (Agathonissi), הנמצא לא הרחק מחוף תורכיה, הוא הצפוני באיי הדודקאנס, ולמרות ריחוקו מגיעות אליו מעבורות ורחפות. יש בו גבעות נמוכות, חופים בתוליים, ותושבים ידידותיים, החיים בשלושה כפרים זעירים, שבכולם חדרים להשכרה וטברנות.
הנידח באיי דודקאנס הוא פַרמַקוניסי (Farmakonissi) הזעיר, הנמצא מדרום לאַגַתוניסי. יוליוס קיסר שהה בפרמקוניסי במשך 38 ימים, בשבי שודדי ים.
