"העולם אינו אלא ארץ אחת ובני האדם אזרחיה" (בהא אללה)
 |
| הגנים התלויים מבטאים את רוחה של הדת הבהאית, שאסתטיקה היא חלק מרכזי בה | צילום: דובי טל |
כתבה: ענת יערי
במאי 2001 נערכה הפתיחה הרשמית של הגנים התלויים הבהאים בחיפה. באירוע ססגוני, שבו השתתפו אלפי מאמינים מכל רחבי העולם, חגגו הבהאים את השלמת הפרויקט השאפתני, שבנייתו נמשכה יותר מעשר שנים. בעיני הבהאים, חשיבותו של טקס חנוכת הגנים חרגה בהרבה מהאירוע הקונקרטי. לדעתם, עצם בואם לכרמל של האלפים, המשתייכים למגוון לאומים, המחיש את קיומה של הרוח הכלל אנושית, שיש בכוחה לאחד בני גזעים, דתות ומעמדות שונים.
הגנים התלויים – שעליהם עוד יורחב הדיבור בהמשך – הם רק נדבך אחד בתרומה הבהאית לנופי חיפה ולארכיטקטורה שלה. המקדש הבהאי, הנמצא בליבם של הגנים החדשים, מוכר כמעט לכל ישראלי, וכיפתו המוזהבת בולטת על הרכס הצפוני-מערבי של הכרמל.
עבור חמישה מיליון המאמינים הבהאים, הפזורים ב-245 מדינות ושטחי חסות והמשתייכים ל-2,100 קבוצות אתניות שונות, הכרמל הוא "ההר של האל", ומעמדו דומה לזה שתופסת מכה באיסלאם וירושלים ביהדות. וממש כשם שמעמדן של אלה קשור קשר הדוק להיסטוריה של נביאיהן ומבשריהן, כך נקשרו תולדותיו של מייסד הדת הבהאית בעיר חיפה.
הדת הבהאית נולדה בפרס ב-1844, כאשר מירזא עלי מוחמד, המכונה "הבאב" ("השער"), ניבא את הופעת "המובטח". ב-1862 הכריז על עצמו נביאהּ ומייסדהּ של הדת הבהאית, מירזא חוסיין עלי, כעל "המובטח", וזכה לכינוי בהא אללה ("הוד האל"). 15 שנה לאחר שהוגלה מפרס, נכלא בהא אללה ב-1868 בעכו. לאחר שחרורו, ביקר בכרמל, והצביע על האתר שבו יש להקים את ההיכל, שם יוטמנו שרידי הבאב.
בניית ההיכל ("מקדש הבהאים") החלה רק ב-1949, והושלמה ב-1953. את המבנה המונומנטלי תִכנן האדריכל הקנדי ויליאם סאתרלנד, בסגנון המשלב מערב ומזרח. הבניין מצופה בשיש איטלקי, ואילו עמודיו המונוליתיים עשויים אבן גרניט ורודה. הגג המפורסם של המקדש, כיפת הזהב, מורכב מ-12,000 אריחים מצופים בזהב, שצורתם כצורת קשקשי דג.
האדריכלות של האמונה
השאיפות הארכיטקטוניות של הבהאים לא הסתיימו עם בניית המקדש. ב-1957 הושלם הארכיון הבהאי הבינלאומי. מושב בית הצדק העולמי נחנך ב-1983, ובו פועל המוסד התחיקתי והמנהלי העליון של הבהאים. שני המבנים מעוצבים בסגנון ניאו קלאסי, וגגותיהם מחופים באריחים ירוקים. עלות הפרויקטים הבהאים על הכרמל נאמדה בכ-250 מיליון דולר, ששולמו כולם מתרומות מאמינים.
בשתי הטרסות העליונות של "הגנים התלויים" שנוספו לגן היפה המקיף את המקדש המוזהב, ניתן לבקר מדי יום, בשעות 17:00-9:00; המקדש פתוח מדי יום, בשעות 12:00-9:00; מידע נוסף: טלפון: 04-8358394.
אינטרנט
מידע באנגלית על הגנים התלויים
מידע בעברית על הגן והדת הבהאית
הרעיון בדבר הקמת הגנים התלויים התגבש כבר ב-1987, ולאחר תכנון קפדני, שארך שלוש שנים, הוחל במלאכת הבנייה. מתכנן הגנים הוא האדריכל הקנדי ממוצא איראני פריבורז סהבא, שעיצב גם את "מקדש הלוטוס" הבהאי בהודו.
לדברי סהבא, "מטרתנו היתה ליצור גנים רוחניים יפים". ואכן, האמונות והתכנים הבהאים תורגמו בגנים לכלל צורה ויזואלית. מורדות הכרמל חולקו ל-19 טרסות, המסמלות את הבאב ואת 18 מאמיניו הראשונים. הטרסות מעוצבות כמעגלים, שבמרכזם המקדש.
במימד השני, בציר הרוחב, מתחלק הגן לשלושה אזורים עיקריים. החלק המרכזי, המתחיל במדרגות, מזכיר את גני איטליה. הוא מורכב מטרסות הבנויות מאבן גלילית, ובו קבוצות של ברושים, הגזומים בקפידה, גדרות חיות סימטריות ועציצי פרחים. החלק השני דומה לגן אנגלי, טבעי יותר באופיו, ובו צמחים פורחים. שילוב הצבעים זכה כאן לתשומת לב יוצאת דופן: באביב, למשל, פורחים במקום צמחים שפרחיהם סגולים. החלק השלישי מכוסה בחורש האופייני גם לאזורים אחרים בכרמל. המעבר ההדרגתי בין חלקי הגנים השונים, רמת הביצוע והשאיפה לשלמות – כל אלה ראוי שיילמדו בבית הספר הסמוך לארכיטקטורה.
האסתטיקה היא ערך מרכזי בדת הבהאית, וכל האלמנטים הכלולים בגנים התלויים – מנורות, שבכות ברזל, אגרטלי אבן, מזרקות ופסלי עופות – אמורים להעצים את מושג היופי וליצור את הרקע המתאים למדיטציה ולהתעלות רוחנית. בתכנון הגנים נעשה מאמץ לחסוך במים. המדשאות מושקות על ידי מתקנים תת קרקעיים, ועודפי המים, שניגרים במדרון, נאספים ומוּשבים לשימוש. פעילות הטפטפות והממטרות נפסקת כשנושבת רוח, כדי למנוע התאיידות.
כיום מהווים הגנים יעד מבוקש, ולא רק בקרב הבהאים. בנוסף לתרומתם האסתטית לנופי חיפה, הם מהווים הוכחה לכך שאתר המקודש לדת אחרת יכול לפעול בשלווה ובהרמוניה בתוך עיר עברית.
ענת יערי – היא מעצבת סביבה. כותבת על עיצוב וגינון ומטיילת נלהבת
