מקדשים / מתחת לעץ של בודהא

ברחבי בנגקוק פזורים עשרות מקדשים בודהיסטיים ואחרים. קטנים, גדולים, פתוחים ומרהיבים. הצעה לסיור דתי

כתב: יגאל צור

ביקרתם בארמון המלך המרשים, נכנסתם אל וואט פהרה קהאו עם בודהא האיזמרגד שבו, התפעלתם מהבודהא השוכב עצום הממדים שבוואט פהו וראיתם את הבודהא המוזהב במקדש טריימיט שבקצה הרובע הסיני. עכשיו, קחו רגע להירגע מהפאר ומההוד. מכאן נמשיך אל מקומות שאינם מוכרים כל כך, אך קסומים ומרתקים לא פחות. כי בנגקוק היא לא רק היופי המפואר והחן הארכיטקטוני, אלא גם מקדשים ומנזרים קטנים יותר ופינות חמד נסתרות של עיר גדולה שמפתיעה תמיד.
נקודת ההתחלה היא מלון רויאל (Royal), הנמצא מצפון-מזרח לכיכר המרכזית סאנאם לואנג 
(Sanam Luang, השדה המלכותי). המלך מבצע את החריש המסורתי בפתיחת העונה החקלאית בכיכר זו, פה שורפים את גופותיהם של בני מלוכה שנפטרו וזהו גם המקום האהוב להעיף בו עפיפונים בעונת הרוחות.
נחצה את התעלה ונפנה דרומה עד פסלה של האלה מֵה טהוֹרַנִי, שלפי המסורת הבודהיסטית התיזה מים מבין שערותיה כדי לגרש את השדים שנשלחו על ידי מלך השדים להפריע למדיטציה של סידהארתא גאוטמה. היתה זו אותה מדיטציה ידועה מתחת לעץ הבודהי שהביאה אותו אל ההארה, ושממנה ואילך הוא נקרא בודהא. בדרככם תיתקלו על המדרכה באסטרולוגים, קוראים בכף יד, מנחשים בעזרת הטלת מקלות, ופעם אפילו ראיתי ישיש שהשתמש בציפור קטנה שמשכה פתקאות מקופסה.
המשיכו ללכת ותגיעו אל לאק מואנג (Lak Muang, עמוד העיר), מקדש פשוט למראה הנחשב לאבן הפינה של העיר, אשר נבנה על ידי המלך ראמה הראשון, מייסד השושלת שנמשכת עד ימינו. תושבי העיר מאמינים שכאן מתגורר האל המגן של העיר, ובאים לקבל ברכה. בתוך המקדש יש שני לינגמים (איברי מין זכריים) מפוארים, המסמלים את האל שיווה. הזקיפות משותפת לכל הלינגמים, אך צורתם וגודלם משתנים. לחובביהם כדאי לבקר בחצר האחורית של מלון הילטון, ולצפות באוסף הנמצא בגן ליד התעלה.
זו לא העדות היחידה על המורשת ההודית-הינדואית בתאילנד: מקדש ארוואן (Erawan Shrine) הפתוח, למשל, אשר שוכן ליד מלון הנושא את אותו שם, מוקדש לאל ההודי בראהמה ולדמות הפיל החביבה עליו.בלאק מואנג, כמו במקדש ארוואן, אפשר לראות את הלקהון (Lakhon) – ריקוד דרמה מלכותי של נשים. מי שרוצה ברכה משלם, והן רוקדות בעבורו. במקדש לאק מואנג הן מופיעות בצהריים, ובארוואן תוכלו לחזות בריקודן בשעות הערב.
ממקדש לאק מואנג נמשיך לעבר משרד ההגנה, עם שורת התותחים העתיקה שבחזיתו. ברחוב השני, סאראנרום רואד (Saranrom Road), פנו שמאלה ובהמשך מצד ימין נמצא וואט ראג'אפרדיט (Wat Rajapradit), המעניק לסקרני האדריכלות של מקדשים במזרח שיעור מאלף בעירוב סגנונות.
הבוט (Bot), אולם ההסמכה של הנזירים, עטוף בשיש סיני אפור, ובסמוך לו ניצב פראנג (Prang) – חרוט דמוי סטופה בסגנון חְמֶרי מקמבודיה. מצד ימין פראנג נוסף עתיק, ככל הנראה מסוף התקופה החְמֶרית של אנגקור וואט בקמבודיה. מאחורי אולם ההסמכה תבחינו בסטופה בסגנון של סרי לנקה. כדאי להציץ בבוט, ולו כדי לראות את ציורי הקיר המתארים את הטקסים המלכותיים לכל אחד מחודשי השנה. נחזור אל הרחוב, נפנה ימינה לעבר התעלה ונלך עד שנגיע אל פסל החזיר, המייצג שנת לידה של אחת ממלכות תאילנד.
אם אתם מעוניינים בגיחה שונה, אפשר ללכת לאורך צידה המזרחי של התעלה (חזרה לכיוון מלון רויאל) אל אחד משוקי הגנבים הפחות ידועים. כאן אפשר לקנות כל מה שנעלם במלון, למעט דרכון וכסף. יש כאן גם מזכרות צבאיות וספרים משומשים. בפינה ישנו בית קברות לבני אצולה.
נמשיך ללכת ונגיע למקדש ראג'אבופהיט (Rajabophit), פנינת אדריכלות שנבנתה בשנת 1869 על ידי ראמה החמישי ובולטת בה ההשפעה המערבית שהיתה עליו: החללים הפנימיים גותיים כמעט, ודמויות החיילים מצוירות בלבוש אירופי. מסגרות החלונות ולדלתות משובצות באם הפנינה ובחתיכות פורצלן צבעוניות.
ביציאה מהמקדש נפנה ימינה, בצומת של הרחוב עם פואנג נאקהון רואד (Fuang Nakhon Road) נפנה שמאלה ונמשיך הלאה עד להצטלבות עם טי טהונג רואד (Ti Thong Road). פנו שמאלה עד לצומת הבא, פנו ימינה ושוב ימינה ותגיעו למקדש הידוע וואט סוטהאט (Wat Suthat) הנמצא בבמרונג מואנג רואד (Bamrung Muang Road). המקדש, שנבנה במחצית הראשונה של המאה ה-19, מרשים באולם התפילות שלו הנחשב לגבוה ביותר בבנגקוק. דלתותיו הקדמיות והאחוריות גולפו על ידי המלך ראמה השני. בפנים מתנשא לגובה שמונה מטרים פסל בודהא גדול שהובא מסוקוטהאי (Sukhothai), הבירה הקדומה. הוא אחד היפים בבנגקוק, ובניגוד לרבים – גם בעל ערך אמנותי. ברקע מתארים ציורי קיר את גלגוליו של מי שנולד לבסוף כבודהא. בחצר יש פסלים ופגודות מאבן שהובאו כמשקולות על ידי ספינות שבאו מסין לקנות אורז בתאילנד, כדי לאזן את הספינות בעת שהן ריקות.
האולם הגדול במקדש הוא אחד המקומות השלווים בבנגקוק. לעיתים תראו משפחות שלמות שבאות לכאן לתת מנחה, אבל גם כדי לשבת לשעה קלה בקרירות הנעימה השורה במקום. לבסוף, צאו וראו את נדנדת הענק, סאו צ'ינג צ'ה (Sao Ching Cha). עמודי הטיק הגדולים הוקמו כאן בשנות הארבעים כדי לחגוג טקס בראהמיני לאל שיווה, שבמהלכו מתנדנדים זוגות של גברים מצד לצד על חבל בניסיון לתפוס שק של זהב. כיום מנהג הטקס הופסק בשל התאונות הרבות שנגרמו כתוצאה מההתנדנדות, שגבתה קורבנות בנפש.

ממערב לכיוון הנהר, סמוך לנדנדה, יש חנויות שמוכרות את כל הציוד הנדרש למקדשים, מצלמי בודהא ועד מקדשים קטנים. רק זכרו: לפי החוק, אין להוציא צלמי בודהא מגבולות הממלכה. לא רחוק משם יש חנויות מרתקות של מדליות ולבוש צבאי ומשטרתי, ומעט הלאה – תגיעו שוב למרגלות וואט סאקט (Wat Saket), הגבעה המוזהבת המשקיפה על העיר.