מסלול בראש פינה / זכרונות מהבּוּלֵוַואר

כמעט מאה ושלושים שנה עברו מאז הגיעו מצפת ראשוני המתיישבים בגיא אוני. שתי משפחות נותרו מאז ואליהן הצטרפו עולים מרומניה. עוד זמן עבר עד שלקח הברון רוטשילד את המתיישבים תחת חסותו, הביא פקידים ובנה מפעל. גם לאחר הסתלקותו לא שככו היוזמות ולא תמו הסיפורים

בית העלמין של ראש פינה. במקום קבורים החלוצים הראשונים, וכן פרופ' גדעון מר, שמחה וילקומיץ, דוד שו"ב ועוד רבים מעמודי התווך של המושבה | צילום: טל גליק

כתב: נדב קלר

"בראשונה היה ר' אלטער מעובדי הברון בגליל, אך כשכל הפקידים סיימו את חובתם בעבודה וקיבלו פיצויים מהברון, קיבל גם ר' אלטער פיצויים. והפקידים יעצו לו לבנות בכספי הפיצויים בית מלון בראש פינה. לא היה עד אז מלון, ובית מלונו של ר' אלטער נעשה מפורסם בכל הארץ…"
רבקה גרבובסקי, מוותיקי ראש פינה, מספרת בזיכרונותיה גם על הח'אן ששימש את בהמות הרכיבה של האורחים, ועל העולים מרומניה שגרו בתחילה במעלה הרחוב ועברו לגור מסביב לבית החרושת למשי שבמורדותיו. אמנם הפקידים והמלון והרומנים הם כמה מהאושיות ההיסטוריות של ראש פינה, אבל סיפורה של המושבה מתחיל עוד קודם.
גיא אוני, אחת המושבות הראשונות בארץ ישראל, עלתה על הקרקע בשנת תרל"ח (1878), כש-17 משפחות של אברכים מצפת קנו אדמות וזכויות על מי המעיינות בסמוך לכפר הערבי ג'עוני. ואולם, קשיי ההתיישבות, בהם גם בצורת ודֶבֶר, הכריעו אותם; זה אחר זה חזרו לצפת, ובתוך ארבע שנים נשארו בגיא אוני רק שתי משפחות.
ראש פינה הוקמה על אותן האדמות ב-1882 בידי קבוצה שיתופית של עולים מרומניה. שם המושבה החדשה מקורו בפסוק מתהלים המבטא את תקוותם להצליח במקום שנכשלו אחרים: "אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה" (תהלים קי"ח, כ"ב). ואכן, המושבה הצעירה עמדה בקשיי ההתיישבות והביטחון, ואת הסיפור של ימיה הראשונים מספרים היום המבנים במושבת הראשונים, אתר השחזור הלאומי של ראש פינה. אתר זה מקיף את הרחוב העליון, שהיה רחובה הראשון של המושבה וכונה כך בשל מיקומו הטופוגרפי. אחת האפשרויות לסייר במקום היא לחנות סמוך לבית העלמין של ראש פינה, לעלות אל המושבה דרך גן הברון, להמשיך לאורך הרחוב העליון, שנקרא היום רחוב הראשונים, ולסיים בבית הכנסת שבנה הברון אדמונד דה רוטשילד למתיישבים כאות הערכה על פועלם ועל נחישותם.

לא לפקידים בלבד
מספרים שהמדרגות העולות בגן הברון היו מדורי ההמתנה שנאלצו האיכרים לעבור כדי להיפגש עם הפקיד הראשי של הברון רוטשילד: ככל שעלית גבוה יותר בגרם המדרגות כך עלו סיכוייך להגיע לפגישה המיוחלת. רוטשילד פרש את חסותו על ראש פינה ב-1883, וכמו שנהג לעשות בכל מושבותיו, יישב בה פקידים שיפקחו על העבודות והקים מפעלים, בהם בית חרושת למשי שחדריו שימשו בהמשך גם לייצור טבק. מהמפעלים נותרו רק זיכרונות, אך מדרגות הגן מספרות עדיין את סיפור היחסים הסבוכים שבין הפקידים למתיישבים, שהסתיים בביטול מערך הפקידות ובהעברת כספי התמיכה של רוטשילד דרך חברת יק"א של הברון מוריס דה הירש.
גן הברון ניטע על יותר מחמישה דונמים ב-1886, ומאז נשמרה צורתו. אפשר עדיין לראות בו את שתי בריכות הדגים המקוריות ואף מקצת מהצמחייה שניטעה אז. על אלה נוספו מדשאות רחבות ידיים ומזרקות, ובניגוד לימים שבהם היתה ההנאה ממנו שמורה לפקידים, כיום יכול כל אחד לבקר בו. בחודשי הקיץ נערכים בשטחו ערבי מוסיקה, ירידים ואירועים.
עבור פקידי הברון נבנו במעלה הגן גם שני בתים למגורים ולעבודה. הבניין הדרומי הוא בית הפקידות הראשי שנבנה ב-1883 ונקרא בעבר בית פיק"א, על שם החברה שקיבלה לידיה את החסות על ראש פינה אחרי יק"א ב-1924. כיום מוקרן בו חיזיון אורקולי המספר את סיפורה של המושבה מראשית ימיה ועד זמננו, וכן יושבים בה הארכיון ההיסטורי והספרייה על שם אברהם בלום, נצר למייסדי המושבה. בחדרים שבהם שכנו פעם האורוות של פקידי הברון פועלת מסעדה, ואחריה נמצאת מערת הזיכרון לשלמה בן יוסף, איש פלוגת העבודה של בית"ר שהיה הראשון שהוצא להורג בידי שלטון המנדט הבריטי בארץ. כאן, במערה זו, נתפסו הוא ושניים מחבריו לאחר שהשתתפו בפעולת תגמול נגד ערבים. במערה מוקרן סרט קצר המספר את סיפורו של בן יוסף.
במבנה הפקידות הצפוני התגורר פרופ' גדעון מֶר שניהל במקום מעבדה לחקר המלריה. מר נולד בליטא ועלה לארץ ישראל במהלך לימודי הרפואה שלו. במלחמת העולם הראשונה שירת בגדוד נהגי הפרדות כשלישו של יוסף טרומפלדור, ובסוף שנות העשרים, אחרי שהשלים את לימודיו, הגיע לראש פינה ופתח במחקר רפואי של המלריה בצד תפקידיו האחרים כמנהיג וכיועץ בענייני הגנה עצמית. מר הקדיש את רוב זמנו למחקר, ולאחר שהגיע לפריצת דרך קיבל תעודת הוקרה מהמלך ג'ורג' השישי ודרגות קצין רפואה בכיר בצבא הבריטי. הוא נשלח למזרח אסיה, לפרס ולעיראק לעזור במאבק במלריה. עם קום המדינה כיהן כמנכ"ל משרד הבריאות וכנציג ישראל בארגון הבריאות העולמי. כיום מצויים במבנה הזה תצוגות היסטוריות, חדר שבו מרוכזים חפצים הקשורים לעבודתו של הפרופסור, חנויות לממכר מזכרות ומשרדי העמותה לשחזור.

טרומפלדור והרב קוק היו כאן
הבּוּלֵוַואר, הרחוב המרוצף אבן הסמוך לבית גדעון מר, היה השדרה שבה טיילו בני המושבה כדי לראות ולהיראות. היום יש כאן חניה שבה מצויות חניות הנכים של האתר. נלך ברחוב עד שנראה מימיננו את מלון אלתר שוורץ המוזכר בדבריה של גרבובסקי. שוורץ, אברך שהיה ממייסדי גיא אוני וראש פינה וסבוֹ של יגאל אלון, אירח במלונו עוברי אורח שנסעו בין המושבות, תיירים ואף אישים כמו יוסף טרומפלדור והרב קוק. גרבובסקי מספרת שאלתר קיבל את כולם במאור פנים, והיה משעשע אותם בסיפורים על ראשית בניין הגליל. "הוא עבד הרבה במלון, ובנותיו עזרו על ידו. אשתו השנייה, מרת דינה, לא התערבה בעסקי המלון. היא היתה אדוקה מאוד, ואני זוכרת אותה יושבת תמיד עם ה'צאנה וראינה' שלה או עם חומש ועוד ספרי נשים, ובחדר חיצוני שפנה אל הרחוב היתה לה חנות קטנה". המבנה עומד היום בתהליכי שִחזור ושיפוץ, וייתכן שישמש כמלון גם בעתיד.
מול המלון שוכן בית וילקומיץ הידוע גם כבית המורה, ובו גרו מנהלי בית הספר של ראש פינה, שהיה בית הספר העברי הראשון בגליל. על מצבתו של שמחה וילקומיץ, אחד מדרי הבית הזה והידוע שבמנהלי בית הספר, חקוק כי "שאף לגאולה על ידי חינוך ולחינוך על ידי עבודה". וילקומיץ וקודמו בתפקיד, יצחק אפשטיין, ביקשו להשתית ניב גלילי ייחודי בפי ילדי המושבה. נסו לקרוא בקול רם את המשפט "שבּעים ושבּעה זבּובּים מסתובּבּים מסבּיבּ לכד החלבּ הלבּן", ותטעמו מעט מן הניב הזה. בבית המורה שוכנים כיום בית קפה וגלריות לאמנות. המבנה שלידו הוא בית הרופא, ששימש למגורי הרופא שהביא הברון רוטשילד למושבה. כיום זהו בית פרטי, ואינו פתוח למבקרים.
ממערב לבית המורה, במעלה הכביש, ניצב בית הכנסת הראשון בראש פינה, ששומר עדיין על מראהו מזמן שנבנה בסוף שנות השמונים של המאה התשע עשרה. אפשר לבקר במקום בתיאום עם העמותה לשחזור ולהתפעל מעבודות העץ המדהימות שבו – ארון הקודש, הבימה וספסלי הישיבה – ומתקרתו המקושתת שעליה מצוירים עננים, כאילו היתה כיפת השמים. בית הכנסת קרוי על שם הברון רוטשילד, ואף נהוג לומר בו קדיש לזכרו פעם בשנה, מנהג מימים ימימה. על ביקורו של הברון בבית הכנסת הזה מספרים שכאשר ראה שנשקף ממנו בית העלמין שמעבר לנחל ראש פינה – שאל לפשר המיקום. ענו לו התושבים שבמקום נמצאו קברי אבות ישנים והוחלט לחדש את בית העלמין העתיק. על כך ענה הברון שאף הוא, עשיר כקורח, אם יֵשֵב בבית כנסת ויראה מולו בית עלמין – יֵדע שכל בני האדם בסופו של דבר שווים.

נדב קלר – מנהל העמותה לשחזור מושבת הראשונים בראש פינה. בן למשפחת קלר, מראשוני המתיישבים בגיא אוני