מטיילים באופניים / משפחה על גלגלים

אזור בארי מזמן לחובבי הדיווש מסלולים רבים. זה שלפניכם עובר ליד מכרות גופרית ישנים ודרך חורשות מוריקות. המשקיעים זוכים גם לקבלת פנים אדמדמה של מרבדי כלניות

מדוושים באזור בארי. מישורים וגבעות נמוכות עשים את האזור נעים לרכיבת אופניים | צילום: ארז מנור

כתב: ארז מנור

מסלול האופניים שלפניכם מציע רכיבה משפחתית נעימה באזור קיבוץ בארי. באמצע הדרך תוכלו להתפצל למסלול ארוך יותר, ובו בונוס מיוחד בחורף: מרבדי כלניות צבעוניות. המספרים בסוגריים מציינים את המרחק המצטבר מתחילת המסלול.
מתחילים בחניון קק"ל שממערב לקיבוץ בארי. רוכבים מערבה בכביש אספלט צר, ואחרי מאה מטר נראה מימיננו את שרידי קיבוץ בארי הישן: מגדל מים ובית ביטחון. לכאן עלה קיבוץ בארי במסגרת 11 הנקודות במוצאי יום כיפור 1946, ואחרי מלחמת העצמאות עבר למיקומו הנוכחי.
ממשיכים ויורדים עד לצומת טי (790 מטר) שמחבר לכביש הבטון האנגלי. זהו כביש שהבריטים סללו בזמן מלחמת העולם השנייה, כהכנה לקרבות עם הגנרל הגרמני רומל, מהחשש שיגיע מכיוון מצרים. הכביש חיבר בין שדה תעופה הסמוך לעיר עזה לבין מחסני תחמושת שנגיע אליהם בהמשך.
פונים שמאלה (דרומה) בכביש הבטון, ורוכבים במעלה גבעה. בסופה אפשר לראות משמאל את מכרות הגופרית – בורות גדולים, שלחלקם דפנות מכוסות בגופרית בצבע צהוב-ירוק. גם הריח האופייני לגופרית מורגש כאן.
נמשיך לרכוב ונראה מצד שמאל את מפעל הגופרית (1,795 מטר). הגופרית התגלתה על ידי הגיאולוג הבריטי וויליאמס ב-1930, אך בזמן מלחמת העולם השנייה המפעל נסגר והפך לשמש בסיס לאנשי האחסנה של חיל האוויר המלכותי הבריטי. ניכנס לראות את המפעל: בכביש הכניסה אליו נשאר עמוד שהוא שריד לשער הכניסה. שם, במרכז הכביש, חקוקות בבטון האותיות RAF בתוך אות V גדולה, והפירוש: Royal Air Force, כלומר חיל האוויר המלכותי, משולב באות V – סימן הניצחון. נחזור לכביש הבטון הראשי, נחצה אותו מזרחה ונפנה בדרך העפר לסיור בין מכרות הגופרית הפתוחים. אפשר עדיין לראות את התעלות שבהן משכו פרדות, על גבי מסילת ברזל, קרוניות שנשאו את הגופרית הבלתי מעובדת למפעל .

מחסני תחמושת בריטיים
נחזור לכביש הבטון ונמשיך איתו דרומה. משמאל נראה בשדה מראה מרשים: סוללת אדמה בצורת האות ח' וקיר בנוי שסוגר את הסוללה, ובפנים שרידי מבנים. אלה הם מחסני התחמושת ששימשו את הבריטים. בין המחסנים מחברת רשת של כבישי בטון. נגיע לצומת (2,555 מטר) כשמימין כביש אספלט, מולנו חורשת אקליפטוס צרה וארוכה ומשמאלנו דרך עפר. נפנה שמאלה אל דרך העפר ואחרי כעשרים מטר נפנה לדרך נוספת, ימינה (לכיוון דרום), כשהחורשה מימין לנו. דרך זו עוברת על שרידי כביש הבטון ומתעקלת בהמשך מזרחה.
נגיע למפגש עם דרך עפר (3,795 מטר) הפונה דרומה, לכיוון החורשות של נחל גרר. כשלושים מטר בהמשך הדרך, אם אתם רואים משמאלכם את אחד ממחסני התחמושת, ולצידו עמוד בודד – סימן שאתם במקום הנכון. כאן אתם צריכים להחליט אם להמשיך במסלול הקצר (אחרי שעברתם כמחצית הדרך) או במסלול הארוך, שיורד לנחל גרר ולחורשות קק"ל ואז חוזר בעלייה ארוכה לכביש הבטון.
אם החלטתם להמשיך במסלול הקצר, המשיכו ישר בכביש הבטון בדרך שמתעקלת לאיטה לצפון. רוכבים הלאה ועולים על כביש אספלט (4,515 מטר). מימינכם דרך כבושה, ומשמאל שוב נראים מחסני התחמושת. עוד משמאלכם מקשטים את הדרך פסלים שנשארו ממיצג שהיה כאן לפני כמה שנים. כאן מתאחדים מחדש עם המסלול הארוך. ממשיכים על כביש האספלט, ובהמשך, משמאל, נמצא מגדל תצפית של קק"ל. במזרח אפשר לראות את בתי קיבוץ בארי. נגיע למזלג (6,475 מטר), נפנה שמאלה בכביש ונחזור לחניון, שבו מחכות לנו המכוניות (7,975 מטר).

המסלול הארוך: בונוס לחרוצים
במסלול הארוך יורדים דרומה (3,795 מטר) לכיוון החורשה. הדרך חוצה את החורשה, שרוחבה רק כמה עשרות מטרים. מגיעים לצומת (4,435 מטר): לפנינו שדה ואחריו נחל גרר. אנחנו פונים שמאלה (מזרחה) ורוכבים עד צומת דרכים (5,180 מטר). ממשיכים בדרך השמאלית, שעוברת בין חורשות האקליפטוס של קק"ל. בשנים האחרונות מתכסות החורשות בחורף במרבדי כלניות נרחבים.
הדרך חוצה ואדי ומגיעה לצומת (5,630 מטר). נמשיך ישר כשמימיננו נחל גרר בכל הדרו, עם מצוקי לס גדולים בעיקוליו. הנחל זורם לכאן מאזור באר שבע ודרום הרי חברון, ומתחבר בהמשכו לנחל הבשור. משמאל חורבת מדור – שרידי בארות וקברות מתקופת ההתיישבות הערבית (עד מלחמת העצמאות).
בצומת הבא (5,900 מטר) המסלול ממשיך שמאלה, אבל לפני כן נמשיך ישר כחמישים מטר ונגיע לשרידים של באר. אפשר לראות כאן בריכה לאיסוף מים ושקתות לחיות, ששימשו את הערבים שגרו כאן. כל האזור שופץ וטופל לאחרונה על ידי הקרן הקיימת והפך לחניון נעים, וזהו מקום טוב למנוחה.
אחרי הפסקה חוזרים אחורה למסלול ועולים בדרך כבושה צפונה, כשמצד ימין החורשה שבה נחנו. הדרך מתפתלת בחורשה עד לצומת שבקצה החורשה (6,450 מטר). ממשיכים עם הדרך הכבושה ימינה, כשמימיננו חורשות רעים ומשמאל שדות, וחוזרים לכביש הבטון (7,380 מטר). כאן מתחברים למסלול הקצר.
אחרי כעשרים מטר הבטון הופך לאספלט, ובהמשך, משמאל לכביש, נמצא מגדל תצפית של קק"ל, ובמזרח אפשר לראות את בתי קיבוץ בארי. נגיע למזלג (9,280 מטר), נפנה שמאלה בכביש ונחזור לחניון, שבו מחכות לנו המכוניות (10,780 מטר).

ארז מנור – ערך טיולי אופניים ברחבי העולם, מארגן מרוצי אופניים, מדריך אופניים בארץ ובתורכיה ומדריך טיולים באזור בארי. תושב בארי