מחוץ למסלול: ויטוריוזה, סנגלאה וקוספיקואה

די ביום אחד כדי לבקר בוויטוריוזה, בסנגלאה ובקוספיקואה, וכדי לשפוך קצת אור על "חשכת" ימי הביניים: מחד גיסא מקלט לצייר קראווג'ו, ומאידך גיסא בית הסוהר שבו נכלא; מחד גיסא אינקוויזיטורים, ומאידך גיסא אבירים הוללים

נמל בירגו, היא ויטוריוזה. נמל איכותי עמוק וטבעי | צילום: דובי טל

כתב: יעקב רוזמרין

בצד המזרחי של חצי האי, שבו שוכנת ולטה, נמצא המפרץ ובו הנמל הגדול (Grand Harbour). מעברו השני בולטים מעין שני חצאי איים, שבהם שוכנות הערים סֶנגלֶאה (Senglea) וּויטוריוזה (Vitoriosa). העיר השלישית, קוֹספּיקוּאַה (Cospicua, המכונה בּוֹרְמְלָה – Bormla), נמצאת ממזרח להן. הערים, הנמצאות באזור המכונה קוֹטוֹנֶרה (Cottonera), נקראות "שלוש הערים", וחומה אחת מקיפה אותן.
באפריל 1942 הוטלו על הנמל וסביבותיו 3,156 טון של פצצות. תחת איום ההפצצות, תפקדו שלוש הערים כעיר אחת, מבחינה כלכלית וצבאית כאחד. כך התפתח במקום לוקאל פטריוטיזם, שהבדיל בין תושבי שלוש הערים הללו לבין אנשי היישובים והכפרים שכנים. במקביל, בני ולטה התייחסו אל אנשי הערים כאל זרים, וכינו אותם "הללו מן הצד השני".
המעניינת בשלוש הערים היא ויטוריוזה, על רחובותיה הצרים ובתיה העתיקים, ובה נתמקד.

טובה תצפית טובה
כשהגיעו האבירים למלטה, הם מצאו בכל האי רק שתי ערים ראשיות, מדינה (Mdina) ובירגוּ (Birgu; מקור השם בהגייה הערבית למילה היוונית למגדל – פירגו). על אף שמדינה היתה בטוחה יותר, כיורדי ים העדיפו האבירים את בירגו, בשל הנמל העמוק הטבעי שלה והתצפית המתאפשרת ממנה על פולשים בלתי רצויים. לימים שונה שמה של בירגו, והיא היתה לוויטוריוזה. האבירים ביצרו את מבצר סנט אנג'לו (Fort St. Angelo) שבעיבורי ויטוריוזה, ואת מצודת סן מיכאל שבסנגלאה. בזמן המצור הגדול על על מלטה, הפגיזו התורכים את המצודות והבתים של הערים הללו, אולם רוח העמידה של האבירים לא נשברה. על דרך הפיוט אפשר לומר, שסנגלאה וּויטוריוזה – מעין שתי אצבעות יבשה דקות, הנכנסות לתוך המפרץ הגדול – מסמנות את אות הניצחון, "וי". הניצחון על התורכים הוא שגם הביא לשינוי שמה של בירגו לוויטוריוזה (אם כי המלטים מוסיפים לכנותה בירגו).
ויטוריוזה שוכנת בצוק החודר לתוך המפרץ, 850 מטר אורכו ו-400 מטר רוחבו. שני מפרצונים לוחכים את שוליו, ובקצהו מתנשא מבצר סנט אנג’לו, שעמד בגבורה באותו קרב הירואי. האבירים הצליחו אמנם לגרש את התורכים, אבל אחרי הקרב נותרה ויטוריוזה בהריסותיה, שכן הלוחמים שהגנו עליה עברו לוולטה שמעבר למפרץ. מאוחר יותר שבו המלטים לוויטוריוזה, ובראשית המאה ה-19, כאשר מלטה היתה למושבת כתר, הפך הנמל שלה לבסיס הראשי של הצי הבריטי בים התיכון. שלוש הערים נפגעו קשות בהפצצות של מלחמת העולם השנייה, אך שוקמו על ידי הבריטים.

400 שנות אינקוויזיציה
נקודת המוצא שלנו תהיה שער הכניסה היחיד לוויטוריוזה, הוא שער פּרובנס (Gate of Provence), הנמצא בחלקה הדרומי. ניכנס דרך השער, ונגיע לרחוב השער הראשי (Main Gate St.). מימין ניצבים מצודת סן ג'וֹן (St. John’s Bastion) ומגדל סן ג'ון. נמשיך ברחוב השער הראשי, ונפנה ימינה ברחוב המנזר (Triq il-Kunsill). משמאל נבחין בארמון האוניברסיטה (University Palace). הוא נבנה במאה ה-16, שימש את חיל התחזוקה האבירי, וכיום פועלת בו אוניברסיטה.
נחזור לרחוב השער הראשי, ונמשיך ימינה עד ארמון האינקוויזיטור (Inquisitor’s Palace). המבנה הוקם כבר לפני בוא האבירים לאי, ומצבו היום רחוק מלהזכיר ארמון. פתח הכניסה אליו נמוך במכוון, כדי לאלץ את הבאים בו להרכין את ראשם בפני האל ובפני האינקוויזיטור הראשי – ולא בהכרח בסדר הזה. דווקא במלטה מרובת הפסטיבלים היו אינקוויזיטורים רבים, 63 במספר. האינקוויזיטורים הללו לא ישבו דרך קבע במלטה, אלא נהגו לבוא אליה לסיורי ביקורת. עם זאת, הם פעלו באי במשך שנים ארוכות, עד שנפוליאון השבית את פעולתם ב-1798.

מי שהביא למעשה לאי את האינקוויזיטור הראשון היה האח הגדול הצרפתי דֶה לה קסייר, שהתלונן ב-1574 בפני האפיפיור על חיי ההוללות שניהלו האבירים-הנזירים רודפי שמלות, המהמרים והששים אלי דו קרב.. האינקוויזיטורים שפעלו במלטה זכו לכבוד רב. 25 מהם הפכו לקרדינלים, ושניים אף מונו לאפיפיורים, אבל עבודתם לא היתה קלה. ביניהם לבין האחים הגדולים התגלעו חיכוכים רבים, שכן האינקוויזיטורים מונו על ידי האפיפיור, ואילו האחים הגדולים קיבלו את סמכותם מהקיסר הספרדי.

מלאכים בשמי בית הכלא
נעבור לרחוב הקרדינל (Triq il-Kardinal), המקביל לרחוב השער הגדול, ונרד במדרגות של רחוב סן ג'ורג' (St. George St.). נפנה ימינה ברחוב סן לורנצו (Triq San Lawrenz). מימין ניצבת כנסיית הקולג' סן לורנס (Parish Church of St. Lawrence). ראשיתה בכנסייה נורמנית, שהוקמה ב-1090. כשהגיעו האבירים לאי ב-1530, הם סיפחוה למסדרם. המבנה הנוכחי הוקם בשלהי המאה ה-17, בסגנון באּרוקי, ובו פסלי קדושים.
ממערב לכנסייה ניצבת אנדרטת החירות (Freedom Monument), המנציחה את ה-31 במרץ 1979, יום העברת השלטון מהבריטים למלטים. צפונה משם שוכן המוזיאון הימי (Maritime Museum), שבו מוצגים עוגן רומי, תותחים צרפתיים וספינת משוטים מהמאה ה-17.

צפונית-מערבית משם, לאורך רציף ויטוריוזה (Vittoriosa Wharf), הפונה אל המפרץ, יש בניינים שהוקמו במאה ה-16. בזה אחר זה נוכל לראות שם את בית האוצר של המסדר, את הכנסייה הכרמליטית, את ארמון מפקד הצי, את משרדי החימוש, את מחסן הצי ועוד. לבסוף נגיע למבצר סנט אנג’לו, שאינו פתוח לציבור הרחב, משום שהוא משמש כיום כמוסד בטחוני. כשאבירי המסדר עברו לוולטה, הפך מבצר סנט אנג'לו לבית סוהר אימתני, שאחד מאסיריו המפורסמים היה הצייר קראווג'ו. הבריטים הפכוהו לקסרקטין. בסמוך לו נמצאת כנסיית סנט אנה, ובה עמוד שחם אדום, שריד מהתקופה הרומית.

קומונות אביריות
את דרכנו חזרה נעשה ברחוב המרכזי, רחוב הכלא העתיק (Triq il-Habs l-Antik), היוצא מרחבת מבצר סנט אנג'לו. זה מול זה ניצבים כאן המבנה, ששימש בעבר כלא לעובדי כפייה, ואכסניית איטליה (Auberge d’Italie). נמשיך ברחוב סן אנטוני (Triq San Antnin), ונגיע לכיכר הניצחון (Misrah ir-Rebna), שהיוותה לאורך כל ההיסטוריה של ויטוריוזה את מוקד האירועים בעיר. בפינה הצפונית-המערבית של הכיכר שכן עד 1530 הגטו היהודי, שממנו נותרו כיום רק כמה בתים עתיקים.
בפינה הדרומית של הכיכר ניצבת קפלת סן ג'וזף (St. Joseph’s Chapel). היא נבנתה במאה ה-18, ומשמשת כיום כמוזיאון מצוין לתולדות האי. בין היתר מוצגים במקום ספר סעיפי המסדר, תרגום וולגטה של כתבי הקודש, אטלס מהמאה ה-16 ועוד.
כעת נחצה את הכיכר לכיוון צפון-מזרח לרחוב בּריטניק (Britanic St.). בהמשך ניצבת משמאל אכסניית צרפת (Auberge de France), הראשונה והגדולה באכסניות של ויטוריוזה. מרחוב בריטניק נפנה בפנייה הראשונה ימינה לרחוב צפון (Triq North). במספר 11 שוכן הבית הנורמני (Norman House), שריד מימי הביניים, וכמעט מט ליפול.
בהמשך רחוב בריטניק מזרחה נמשיך לרחוב סטרייט (Strait St.). נפנה מערבה לרחוב מגדל סן ג'ון (Triq it-Torri ta' San Gwann). משמאלנו בולטת מצודת סן גֵ'יימס, שבה פועל כיום בית ספר צבאי. ממול שכן בעבר מחסן הנשק (Armoury), שבו אחסנו האבירים את תותחיהם. בעת המצור הגדול של התורכים ובימי הבריטים שימש המקום כבית חולים.
בקצה החומה מתנשאת מצודת סן ג'ון, ובסמוך לה נמצא שער פרובנס, שם התחלנו את המסלול.

שום דבר בולט לעין
קוֹספּיקוּאַה היא הגדולה בשלוש הערים. אולם למרות ממדיה ושמה, שפירושו "בולט לעין", אין בה שום דבר ראוי לציון, למעט העובדה שבה נולד ראש הממשלה המלטי לשעבר, דוֹם מינטוֹף, שהיה נערץ על תושבי מלטה, וידיד קרוב של דוד בן גוריון.