מהירקליון מערבה

אפשר לשלב סיור בן ארבעה ימים בכרתים גם במסגרת טיול ארוך יותר ביוון כולה; מעין טעימה של ערי החוף, הארכיאולוגיה של קנוסוס ופסטוס, ומעט הרים
 

כניה, העיר היפה בכרתים, במיוחד המרכז ההיסטורי שלה ואיזור הנמל הוונצאני | צילום: ערגה אל-עמי

כתב: ירון אמיתי

יום ראשון: קנוסוס, תרבות עתיקה במבוך
אירקליו (הֶרקליון, Iraklio; Heraklion), בירת כרתים, היא עיר גדולה ונטולת חן: העיר העתיקה שבין החומות מתפוררת, והעיר החדשה כעורה למדי. אבל בעיר ובסביבתה המיידית נמצאים אתרים חשובים ביותר, ובהם קנוסוס והמוזיאון הארכיאולוגי.
יוצאים ברכב שכור מנמל התעופה, בכביש המוביל היישר אל קנוסוס (Knossos), הנמצאת כעשרה קילומטרים מדרום לאירקליו. בקנוסוס נחשפו ב-1900 שרידיו של ארמון מפואר שנבנה באלף השני לפני הספירה, בימי פריחתה של התרבות המינואית. הארמון המלכותי בקנוסוס, ובו מאות חדרים וגרמי מדרגות רבים, הפך בדמיונם של היוונים הקדומים ללבירינת – מבוך איום, משכנה של המינוטאורוס, מפלצת שחציה פר וחציה אדם. הארמון הראשון, שהוקם כנראה בשנת 1900 לפני הספירה, נהרס ברעידת אדמה 200 שנה מאוחר יותר. על חורבותיו נבנה ארמון רב-קומתי, שאת שרידיו שיחזר הארכיאולוג הבריטי ארתור אוואנס, מגלה האתר, כיד הדמיון הטובה עליו. למלאכת השחזור גויס גם אמן, שעיטר את הקירות בציורי קיר ססגוניים, על פי קטעים שנמצאו בחפירות.
טלפון: 2810-231940- 30

אחרי הביקור בקנוסוס, חוזרים להפסקת צהריים במדרחוב שבמרכז אירקליו ומבקרים במוזיאון הארכיאולוגי המצוין, המשמש אכסניה לאוצר יחיד במינו של שרידי התרבות המינואית. כדאי לשים לב לדיסקוס מפֶסטוס (Faistos), שעליו הוטבעו בקו לולייני סימני כתב שטרם פוענחו; לפסלון של אקרובט על פר, העשוי שנהב וזהב; לממצאים שהתגלו בזאקרוס (Zakros), המעידים על קשרי מסחר שקיימו תושבי כרתים עם פיניקיה ומצרים; לציורי הקיר מקנוסוס: "נסיך החבצלות", חובש כתר נוצות, דולפינים, אקרובטים על פר, אשה אלגנטית ועוד.
כתובת: Xanthoudidou Street, כיכר אֶלֶפתֶריאס

מומלץ לנצל את שעות אחר הצהריים לשיטוט בסמטאות העיר או לביקור בכפר ההררי אנויה (Anogeia), הנמצא במרחק שעה נסיעה מאירקליו. למרות המסחוּר שעבר על הכפר לאחרונה, השטיחים ועבודות הרקמה המוצאים כאן למכירה הם מהיפים ביוון, והנולים עודם משמשים לאריגה; אפשר לראות, לצלם ולהתמקח.

לשכת התיירות של אירקליו
כתובת: Papa Aleksandrou E' 16
טלפון: 2810-301830- 30

יום שני: עמק ירוק וחורבות מינואיות

הכביש מאירקליו דרומה חוצה את האי ומוביל אל עמק מֶסארה (Mesara) הפורה, "אסם התבואה" של כרתים, המפולח בשתי וערב של תעלות השקיה. בשולי העמק נטועים פרדסים, כרמי זיתים ומטעים של עצי פרי.
הכפר הראשון בעמק, אַיִי דֶקָה (Agioi Deka), קרוי על שם עשרה קדושים נוצרים, שהוצאו כאן להורג בשנת 250 לספירה. בסמוך נמצאים שרידי גורטיס (Gortys), עיר הבירה הרומית של פרובינציית כרתים ולוב, שבה הפיץ טיטוס הקדוש, תלמידו של פאולוס, את הנצרות. המבנים הבולטים באתר הם כנסיית איוס טיטוס מהמאה השישית לספירה והאודיאון (תיאטרון מקורה), שהוקם במאה החמישית לפני הספירה. על קירותיו חקוקים, מימין לשמאל ומשמאל לימין לסירוגין, "חוקי גורטיס".
בפֶסטוס (Faistos) הסמוכה נחשף ארמון מינואי חשוב. מהאתר שבראש הגבעה נשקף נוף העמק וההרים. כמו בקנוסוס, חדרי הארמון בנויים סביב חצר מרכזית; אלא שפסטוס לא שוחזרה, ויש להפעיל את הדמיון כדי לנסות לתאר את המבנה. באולם צדדי התגלו כאן כדי חרס לאחסון מזון; באחד החדרים נמצא הדיסקוס המפורסם, המוצג כיום במוזיאון של אירקליו.
מוזיאון קטן בכפר הסמוך ווֹרי (Vori) מוקדש לתרבות העממית של כרתים: כלים חקלאיים, צמחים ושימושיהם, קדרות, קליעה ואריגה.
הכביש מסתיים במאטַלה (Matala), אתר נופש ובו חוף חול נהדר ומערות פוטוגניות. הכביש מערבה חולף על פני אייה גאליני (Agia Galini) – כפר חוף ציורי, שהתכער והתמסחר – ומוביל, בין פרדסים ומטעים, אל ספילי (Spili), כפר גדול טובל בירוק, שבו בתי אבן ישנים ופלגי מים.
בקוקסארה (Koxare) מסתעף דרומה כביש, המוביל אל מנזר פְּרֶוֶולי (Preveli). המנזר שוכן על כתף הררית מעל הים, בצל ברושים עתיקים ועץ אלון ענק. מהמנזר יורד שביל אל נחל יפה, הזורם בתוך חורשת דקלים.
חופים יפים יש גם בדאמנוני (Damnoni) ובאתר הנופש המתפתח פְלקיאס (Plakias). בסיומו של יום גדוש חוצים את האי צפונה, אל העיר רֶתימנו (Rethimno). 

יום שלישי: עיר החוף ואגם קורנאס
רֶתימנו, שהיתה בירת מחוז כרתים באימפריה העות'מאנית, היא עיר חוף נחמדה ובה תערובת של מבנים בסגנון תורכי וונציאני, ובה חוף חולי עטור דקלים, מבוך סמטאות שוקקות, כנסיות ומסגדים. חנויות לתיירים פועלות כאן בצד חנויות לתושבי המקום, שבהן מוכרים חפצים יומיומיים כמו גיגיות פח לייצור גבינה וכלים חקלאיים.

לשכת המידע לתיירים ברתימנו
כתובת: Eleftheriou Venizelou
טלפון: 28310-29148- 30

בעיר העתיקה יש כמה פינות חמד, כמו מזרקת רימונדי העשויה שיש, בניין הלוגָ'ה (העירייה הוונציאנית) ומסגד נֶראדנזֶס, שהוסב לכנסייה (אפשר לעלות לצריח, שממנו נשקפת תצפית יפה). במוזיאון הארכיאולוגי מוצגות בין השאר מציבות קבורה יהודיות עתיקות, ממצאים מהתקופה הניאוליטית ומהתקופה הרומית.
טלפון: 28310-54668- 30

מעל לעיר מתנשאת מצודה ונציאנית מרשימה, שהגנה במאה ה-15 על רתימנו מפני התקפות של שודד הים ח'יר א-דין ברברוסה. מעל חומות המצודה יש תצפית יפה אל העיר, הים וההרים. לסיום, אפשר לבקר במוזיאון להיסטוריה ולאמנות עממית, שברחוב מֶסולונגיוּ 28.
טלפון: 28310-23398- 30

על מורדות ההרים שממזרח לרתימנו, במנזר ארקדי, התבצרו ב-1866 מאות מורדים ובני משפחותיהם, ופוצצו על עצמם ועל תוקפיהם התורכים את המחסן שבו הוחזק אבק השריפה. יש כאן מוזיאון קטן, המנציח את גבורת המורדים, וגם כנסייה ונציאנית נחמדה מהמאה ה-16.
האזור שממערב לרתימנו אינו מתויר ביותר. אחד מהחופים החוליים היפים ביותר באזור נמצא ביאורייופולי (Georgioupoli), אתר העשוי לשמש גם כמקום לינה. יש בו בתי מלון, חדרים להשכרה וטברנות. בלב הגבעות שמדרום לכביש נמצא אגם קוּרנאס (Kournas), השוכן בעמק סגור. זהו מקום בילוי לכל המשפחה. אפשר לשוט כאן בסירת דוושות, לשחות באגם או לשתות בירה קרה וליהנות מארוחה בטברנה. הכביש המהיר נמשך אל עבר בסיס נאט"ו שבמפרץ סוּדה העמוק ואל העיר כניה (Chania). 

יום רביעי: הגגות הכתומים של כניה
את הביקור בכניה כדאי להתחיל בנמל העתיק. כדאי לשוטט בסבך הסמטאות שמסביב לנמל, על הבתים האיטלקיים, גגות הרעפים הכתומים-אדומים, מרפסות העץ התורכיות, מגדלי הכנסיות וצריחי המסגדים הפזורים בהן. זהו אתר הצילומים של הסרט "זורבה היווני", והוא ראוי בהחלט לסיור יסודי. 

לשכת המידע לתיירים בכניה
כתובת: Kiari 40, Megaro Pantheon
טלפון: 28210-92943- 30

מתחילים במגדל התצפית הוונציאני, בצידו המערבי של הנמל. מולו נראה היטב מבנה רב-כיפות: זהו מסגד היֶניצֶ'רים (חיילי העילית בצבא הסולטאן). בהמשך נמצא הנמל הפנימי, המשמש כיום כמעגן יאכטות, ולצידו בתי סירות ומחסני הנשק הוונציאניים. אפשר להמשיך אל המגדלור שבקצה שובר הגלים הארוך.
החלק המזרחי של העיר העתיקה טומן בחובו הפתעות נוספות: כנסיות, מסגדים וגם עץ דולב, שעל ענפיו נהגו התורכים לתלות מורדים יוונים. כנסיית מיטרופוליס, הקתדרלה של העיר, שוכנת במבנה חדש וסתמי למדי. היא ניצבת בכיכר מרוצפת, שממנה מתפצל מדרחוב היורד לנמל. בית הכנסת החרב של כניה נמצא בסמטה פנימית, ליד בית הקפה סינאגוגי (Synagogi, "בית כנסת", ביוונית).
העיר החדשה מעניינת פחות, אבל ראוי לבקר גם בה. כדאי לסייר כאן בשוק המקורה, הגדוש דוכני מזון, משקאות וסלים קלועים; ובגנים העירוניים, שבתחומיהם נמצא גם גן חיות קטן ובו בעלי חיים כמו עז הבר הדומה ליעל, הקְרי-קְרי (Capra aegagrus cretica). לסיום, חוזרים לנקודת ההתחלה – המגדל הוונציאני בנמל – ומבקרים במוזיאון הימי, המוקדש להיסטוריה הימית של כרתים. ראוי במיוחד לציון כאן הדגם של כניה הוונציאנית, כפי שנראתה במאה ה-17.
אפשר גם להגיח מכניה לטיול קצר בחצי-האי אַקרוטירי (Akritiri). ביציאה מהעיר משקיפים על הים קבריהם של אֶלֶפתֶריוס וֶניזֶלוס, מראשי ההתקוממות של 1897, אשר הביאה לגירוש התורכים מהאי ולהצטרפותה של כרתים אל יוון העצמאית. כאן נמצא גם קברו של בנו של סופוקלֶס.
לאורך החוף הצפוני, עד החוף של כורַפאקיה (Chorafakia), פזורות וילות. אתרים נוספים הראויים לציון ביזור הם הלגונה הנעימה בכפר סטַוורוס (Stavros), ושני מנזרים, אַייה טריאדה (Agia Triada) וגוּבֶרנאטו (Gouvernato). בדרך חזרה לכניה אפשר לעצור בבית העלמין הצבאי בסוּדה (Souda), שבו קבורים חיילי בעלות הברית שנפלו בקרב על כרתים ב-1941. אויביהם הגרמנים קבורים במאלמה, שממערב לכניה.
אחרי מנה גדושה של ים-תיכוניות, אפשר לצאת בהפלגה לילית מנמל סוּדה לפיראוס, לטוס עם "אולימפיק" לאתונה, או לבלות עוד ערב בכניה הנפלאה.