מדינה ורבט / מדינה בתוך מדינה

יום בעיר כה קטנה, עד שכדי לקבור את מתיה הוקמה בצידה עיר נוספת. במדינה, בירת מלטה בעבר, יש כנסיות, קתדרלה, עירייה ובית חולים בריטי, אבל גם תזכורת לאגתה, בת סיציליה, שלא רצתה להשתדך למושל קטניה, ונמלטה לכאן על נפשה

מדינה: 500 תושבים בלבד בעיר מוקפת חומה, שהכניסה אליה בכלי רכב אסורה בהחלט | צילום: דובי טל

כתב: יעקב רוזמרין

מדינה (Mdina) היתה בעבר בירת מלטה. ראשיתה לפני יותר מ-4,000 שנה. הרומים קראו לעיר "מְליטָה" ("הדבשית"), כפי שקראו לאי כולו, ואילו הערבים כינו אותה "מדינה" ("עיר"); ב-1571 החליטו האבירים שישבו בוולטה להפוך את עירם לבירת האי, אז קיבלה מדינה את הכינוי "העיר העתיקה" (Citta Vecchia).
העיר, שבה מתגוררים פחות מ-500 איש, שוכנת בנקודה הגבוהה ביותר במלטה. בעבר, כשהבחינו השומרים במקום באויב מתקרב, נהגו לצלצל בפעמונים, וכל התושבים היו מתכנסים בין חומות המצודה.
למדינה אפשר להגיע בכמה דרכים: מוולטה ומסלימה (Sliema) שבמזרח האי נוסעים בכיוון דרום-מערב. מדינה נמצאת במרחק 12 קילומטר בלבד מוולטה, ואפשר להגיע אליה מוולטה באוטובוס מספר 80; מבוג'יבה (Bugibba) שבצפון מלטה אפשר להגיע למדינה בכביש המוביל דרומה; מהכפר סיג'יווי (Siggiewi) שבדרום-מרכז האי – בכביש המוביל בכיוון צפון-מערב; ומרבט (Rabat), העיר הגדולה ביותר שמדרום למדינה, בהליכה צפונית-מזרחית.
כדי להיכנס אל העיר עצמה, יש לעבור על גשר האבן, החוצה את החפיר שמדרום לחומה, ומוביל אל שער מדינה. לזרים אסור לנוע בתחומי מדינה בכלי רכב, ולכן נצא למסלול בתוך העיר ברגל. אחרי שנעבור דרך השער, תיפרש לפנינו כיכר סן פובליו (Pjazza San Publju), הקרויה על שם פובליוס, המושל הרומי, שהתנצר, על פי המסורת, אחרי בוא שאול הטרסי לאי. בהמשך מימין נמצאים מרתפי בית הסוהר (Dungeon), שבו אפשר לבקר בתאי הנידונים ולהתוודע לשיטות החקירה של השב"כ הכנסייתי בימי הביניים.

אגתה הקדושה ונשים במנזר
נלך ברחוב וילגניון (Triq Villegaignon), הרחוב הראשי, הנמשך מכיכר סן פובליו ואורכו 350 מטר בלבד. הרחוב נקרא על שם ניקולס דה וילגניון, שהגן על העיר מפני דְרַגוּט רייס התורכי, שפשט ב-1551 על מדינה כדי לנקום את מות אחיו.
מיד עם הכניסה לרחוב נבחין מימין בקפלת אגתה הקדושה (Sant Agatha’s Chapel). בשנת 249 לספירה ניסה הקיסר הרומי דקיוס לשדך בין אגתה בת סיציליה לבין מושל קטניה. אגתה סירבה לשידוך, ונמלטה למלטה מזעם הקיסר. שנתיים מאוחר יותר הודח דקיוס, ואגתה, שסברה כי עוונה נשכח, שבה לסיציליה. עם שובה נכלאה אגתה, שדהּ השמאלי נכרת וגופה נצלה על אבנים לוהטות, עד צאת נשמתה. לזכרה הוקמה ב-1417 הקפלה, ועל החומה, לצד השער הראשי, קבוע תבליט, המתאר אותה מחזיקה בשדהּ.
נמשיך ברחוב וילגניון. אחרי קפלת אגתה הקדושה ניצבת מימין קפלת סן פטר (San Peter’s Chapel), השייכת לכנסייה הבנדיקטינית. הקפלה שוחזרה במאה ה-17. מאחוריה נמצא מנזר סן בנדיקט (Nunnery of San Benedict), שנבנה במאה ה-15 כמנזר נשים, ושוחזר אף הוא במאה ה-17. המסדר הבנדיקטיני היה כה קפדן, עד שאסר על הנשים לצאת מהמנזר, וגם לאחר מותן הן נקברו בבית קברות משל עצמן.

ארכיון האינקוויזיציה
מרחוב וילגניון נפנה שמאלה לרחוב מסקיטה (Triq Mesquita), הקרוי על שמו של האביר הפורטוגלי שפיקד על העיר בזמן המצור התורכי. הלאה, בהמשך רחוב מסקיטה, ניצבת מימין קפלת סן ניקולס (St. Nicholas Chapel). הכנסייה הוקמה ב-1550, והיא אחד המבנים העתיקים והמשומרים ביותר בעיר. אם נמשיך ברחוב סן ניקולה (Triq San Nikola) שמאלה, נגיע לשער היוונים (Greeks' Gate), המכונה כך משום שבמאות ה-16 וה-17 היה כל האזור שכונה של יוונים.
נשוב לרחוב מסקיטה, ודרכו נחזור לרחוב וילגניון. בפינה משמאל ניצב בית ויאני (Casa Viani), שהוקם במאה ה-17, ומכונה גם בית הנוטריון (Casa del Magistrato). האבירים הכשירוהו כביתו של האח הגדול דה וילינה. ב-1798 התקומם ההמון נגד שוד אוצרות הכנסייה על ידי הכובשים הצרפתים, והשליך את המפקד הצרפתי – שלא היה נוטריון כלל ועיקר – מהמרפסת אל מותו. בהמשך רחוב וילגניון, מימין, ניצב בית העירייה (Banca Giuratale), ולצידה משתרעת כיכר סן פול (Pjazza San Pawl), הכיכר הראשית בעיר. בשוליה ניצבת הקתדרלה (Mdina Cathedral) העתיקה ביותר במלטה, ויש הטוענים – היפה מכולן. בחזית הבניין עמודים קורינתיים ושני מגדלים, שבכל אחד מהם שישה פעמונים. לפני הקתדרלה ניצבים גם שני תותחים ופסליהם של סן פול וסן פטר. הקתדרלה נהרסה ונבנתה כמה פעמים, והמבנה הנוכחי, המעוצב בסגנון הבארוק, הוא מהמאה ה-17.
לצד הקתדרלה שוכן ארמון הארכיבישוף (Archibishop’s Palace). לידו, מאחורי בית העירייה, נמצא מוזיאון הקתדרלה (Cathedral Museum), השוכן במבנה מרשים שהוקם במאה ה-18. מוצגים בו שרידים רומיים ופריטים שונים מהקתדרלה ומארכיון האינקוויזיציה. במקום עבודות של דירר ואוסף מטבעות של מלטה.
נחזור לרחוב וילגניון ומצד שמאל נבחין בארמון סנטה סופיה (Palazzo Santa Sophia), המבנה העתיק בעיר. המבנה הוקם ב-1233 בידי הסיציליו-נורמנים.

בית הכנסת הוא חנות מתנות
בפינת הרחובות וילגניון וסנטו רוקו (Triq Santu Rokku) נמצאת כנסיית רוק הקדוש (Church of St. Roque), ובסמוך ניצב ארמון פַלצוֹן (Palazzo Falzon), המכונה גם "הבית הנורמני", למרות שנבנה ב-1495.
בקצהו של רחוב וילגניון נמצאת כיכר המבצר (Pjazza Tas-Sur), ששימשה בעבר כמגרש המסדרים של האבירים. מן המצודה נשקפת תצפית לעבר צפון מלטה: ממול מפרץ סן פול, ומימין ולטה. בצפון-מזרח בולטת הכנסייה של מוסטה (Mosta), ובצפון-מערב נראים מבני בית החולים הבריטי על שם דייוויד ברוס, הרופא שגילה את החיידק הגורם לקדחת מלטה. חיידק זה וחיידקים נוספים המחוללים מחלות דומות כונו על שמו "מחלות ברוצלוזה".
בכיכר המצודה נמצאת חנות המתנות של קמילה, השוכנת במבנה ששימש בעבר כבית כנסת. גירוש ספרד, שבוצע ב-1492 בצו של פרדיננד מלך ארגון, שם קץ לפולחן הדתי גם בבית הכנסת הזה.
כדי לשוב לשער שדרכו נכנסנו למדינה, אפשר לחזור באותה הדרך. לחלופין, אפשר ללכת ברחוב המערבי הצמוד לחומה, רחוב המחסן (Triq l-Imhazen), או דרומה ברחוב המזרחי ביותר, רחוב המבצר (Triq is-Sur).

עיר השינה (הנצחית)
רבט הוא השם שנתנו הערבים לעיר שמחוץ לחומות מדינה. לפני תקופתם כונתה רבט "נֶקרופוליס" ("עיר המתים"), שכן שימשה ברובה כבית הקברות של מדינה. גם כיום נותרו בה קברים תת קרקעיים, קטקומבות, שהם האטרקציה העיקרית ברבט.
כדי להגיע לרבט, יש להמשיך ממדינה דרומה. בצאתנו את שער מדינה נבחין מימיננו בגני הווארד (Howard Gardens). בקצה המערבי שלהם שוכנים הווילה הרומית והמוזיאון (Museum of Roman Antiquities). זה האחרון נבנה במאה העשרים בסגנון ניאו קלאסי, ובו מוצגות רצפות הפסיפס שהתגלו בווילה.
נדרים ברחוב סן פול (Triq San Pawl), שיוביל אותנו אל כנסיית סן פול והמערה הקרויה על שמו (St. Paul’s Church and Grotto). הכנסייה נבנתה ב-1572 ושוחזרה במאה ה-17, אז נוסף לה האגף המקודש של פובליוס הקדוש (Sanctuary of San Publius), על פסלי השיש וקישוטי המזבח שבו. כאן נמצאת גם המערה שבה ישב סן פול (שאול הטרסי) בהגיעו לאי בשנת 60 לספירה.
נפנה ברחוב אגתה הקדושה (Sant Agata), היוצא דרומה מהכיכר. בהמשך הרחוב נמצאות קטקומבות סן פול (St. Paul’s Catacombs). החוק הרומי קבע, שיש לקבור את המתים מחוץ לחומת העיר, ולכן הוטמנו הגופות כאן, ולא במדינה. בית העלמין התת קרקעי הזה משתרע על פני כ-2,200 מטרים רבועים, ובו יותר מ-1,000 קברים מהמאות הרביעית והחמישית. כדי לבקר בו, יורדים במדרגות לעומק שבעה מטרים. יש כאן מסדרונות, כוכים, גומחות, קפלות, ובעיקר קברים.
בקצה רחוב אגתה הקדושה נפנה ימינה, כדי לבקר בקטקומבות סנט אגתה (Sant Agatha’s Catacombs). כאן הסתתרה אגתה הסיציליאנית בבורחה מפני הקיסר דקיוס.
הקטקומבות משתרעות על פני כ-4,000 מטר רבוע, ובמקום יש גם עשרות ציורים מהמאות ה-12 עד ה-15. הקברים מוארים, והסיור, המקיף רק כעשירית משטחם, נמשך כעשרים דקות.