פרחי האביב נוטים להיות בשיא פריחתם מפברואר ועד אפריל. זה הזמן לצאת אל השפלה, להתענג על מרבדי הצבע ולהריח איך האביב מתקרב. אז לאן בדיוק נוסעים? הנה כמה הצעות
 |
| צהוב, סגול ושלל צבעי הקשת: לא צריך לצאת למסעות רגליים ארוכים כדי ליהנות משלל פרחי הבר המכסים את אדמת השפלה | צילום: ברוך גיאן |
כתבה: שרון טאובה
סגולים, אדומים, צהובים, ורודים, כחולים, לבנים; במרבדים צבעוניים מלוא העין או בנקודות ביישניות מתחת לסלע – כשעדיין חורפי אבל אפשר כבר להריח את האביב, אנחנו יוצאים בהמונינו לטבע לתור אחריהם, לזהות אותם בשמותיהם, לצלם אותם ולהתבשם מיופיים. ואין כמותם לשמח את הלב ולהזכיר לנו את הצדדים היפים של החיים בארץ הזאת.
פרחי האביב שלנו נוטים להיות בשיא פריחתם מפברואר ועד אפריל, אם כי חשוב לזכור: מועדי הפריחה משתנים משנה לשנה ותלויים בגורמי טבע שונים, בעיקר בגשמים. המועדים משתנים גם, כמובן, ממין אחד למשנהו ומאזור לאזור. יש מינים שפריחתם קצרה, ואחרים שבמשך שבועות ארוכים אפשר לראות אותם זוקפים ראש בגאווה.
שפלת יהודה התברכה במינים רבים של פרחי אביב ושל עצי פרי פורחים, והם פזורים בה כך שלא צריך לצאת למסעות רגליים ארוכים או להיעזר במפת סימון שבילים בשביל לראות אותם. רבים פורחים בצדי כבישים או באתרי טבע וארכיאולוגיה מוכרים.
מרבדי כלניות, למשל, נראים בנסיעה סמוך לתל גודד (רמת אבישור), לאורך כביש מספר 38 המחבר את בית גוברין ובית שמש. תזהו בנקל את המיקום לפי המכוניות הרבות שעוצרות בשולי הכביש. ריכוזי כלניות גדולים אחרים פורחים באזור מערות לוזית שליד מושב לוזית (על כביש מספר 353, מערבית לפארק בריטניה).
עוד כלניות, ולצדן גם רקפות וחרציות, תמצאו בתל א-צאפי (תל צפית) שבקצהו הדרומי של יער חרובית, חורש טבעי עם ייעור של קק"ל, שאליו מגיעים מכביש מספר 383 (כביש רוחב המחבר את צומת ראם במערב עם צומת תל עזקה במזרח). הרקפות מקדימות לפרוח, ואחריהן פורחות הכלניות והחרציות.
רקפות וכלניות מנקדות גם את עמק האלה, אך העמק מפורסם דווקא בפריחת התורמוסים המרהיבה שלו, בעיקר בתל שֹוּכֹה ובהר שוכה – על הפסגה ובשיפולי ההר (מגיעים לאתרים אלה מכביש מספר 375, בין צומת האלה לקיבוץ נתיב הל"ה. השביל מסומן ומשולט, והפריחה נראית בדרך כלל במרץ ובאפריל).
מדרום לעמק האלה נמצאת שמורת חורש עדולם – חורש ים תיכוני מפותח ויפה של אלונים ואלות לצדו של כביש מספר 38, בין המושבים צפרירים ונחושה. פורחות בו רקפות וכלניות, וגם פרגים (הנוטים לפרוח באפריל), אירוס ארצישראלי הלבן והנמוך, דם המכבים, סחלבים, שיחי הלוטם השעיר הוורוד והלוטם המרווני הלבן. את כל אלה – כולם פרחים מוגנים – תוכלו למצוא גם בגן הלאומי בית גוברין ובשאר יערות וחורשות קק"ל הפזורים באזור השפלה.
קסם הפרי
את פריחתם היפהפייה של עצי השקד לא צריך להתכופף כדי לראות: מרימים עיניים ונהנים מהשפע הלבן-ורדרד. קבוצות של שקדיות פורחות ליד מנזר בית ג'ימאל שמדרום לבית שמש; וכעשר דקות נסיעה מערבה משם, ליד החאן הקאמרי (סמוך למושב עגור ולחורבות הכפר הערבי עג'ור, על כביש מספר 353). מתי פורחות השקדיות? מסביבות ט"ו בשבט, כמובן, ועד אמצע או סוף מרץ.
מרהיבה לא פחות היא פריחתם של העצים הנשירים במטעים החקלאיים של המושבים והקיבוצים. אל לבלוב השקדיות מצטרפים עצי השזיף ובעיקר האפרסק, בוורוד ולבן שממלאים את האופק בשלהי החורף, לרוב בפברואר ומרץ. שורות-שורות של עצי פרי נשירים פורחים בעמק האלה ונראים לאורך הנסיעה בכבישים 375 ו-38, בקטע שבין תל שוכה ותל עזקה.
השזיף והאפרסק כובשי עין בפריחתם ליד מושב ניר בנים (על כביש מספר 40 המוליך לבאר שבע, בין צומת מלאכי וצומת פלוגות), ובין המושבים גפן ותירוש, על כביש מספר 383. את מטעי השקדים של קיבוץ נתיב הל"ה אפשר לראות מימין לכביש מספר 375 כשנוסעים מזרחה לעבר הקיבוץ מצומת האלה.
יישובי האזור מגדלים גם נוריות וכלניות תרבותיות – שדות צבעוניים שלהן תראו בנסיעה בעמק האלה וסביבו. במושב תימורים שותלים נוריות, נרקיסים ועוד פרחי פקעת לקטיף עצמי – קשה שלא להתלהב ממרבדי הצבע כשנוסעים, בין מרץ למאי, לאורך כביש מספר 40 (מעט דרומית לצומת מלאכי); ומי שמאוד מתקשה להתאפק ולא לקטוף את פרחי הבר המוגנים, יכול להגיע לשדות אלה מהכניסה לתימורים או מהכניסה למושב קדמה, לקנות קנקן ולמלא אותו בפרחים.
בין אם יצאתם לחפש אותם במיוחד ובין אם נגלו לכם באקראי בנסיעה בדרכי השפלה, ההנאה מפרחי האביב מובטחת. שיהיה לכם טיול נעים וצבעוני.
תודה לניצן שריג, לברוך גיאן ולרפי גושן על עזרתם.
