מסלול של יומיים-שלושה צפונה ומערבה מהעיר אנטליה. טרמסוס ואולימפוס, שרידי עמים ואנשים בני אלפי שנים, מעיינות, נהרות וחוף אחרון. 250 קילומטרים בארצם של הליקים
 |
| אשה כפרית עם סל צמר וכישור. התרבויות המפותחות שהיו כאן בעבר, דוגמת החיתים, אינן באות לידי ביטוי בציביון החיים הכפרי | צילום: דובי טל |
כתב: צור שיזף
טֶרמֶסוֹס (Termessos), העיר הפיסידית (להבדיל מהערים הליקיות והאִיוניות שבסביבתה הקרובה), שנוסדה במאה השמינית לפני הספירה, היא אחד המקומות היפים ביותר באזור אנטליה. מגיעים אליה בכביש הנוסע צפונה מאנטליה לכיוון בּוּרדוּר
(Burdur). לא רחוק מצומת כביש 350 המוביל לטרמסוס, וכביש אנטליה-בורדור יש מסעדות נעימות וכפריות, ותורכיות אורגות שטיחים על אם הדרך; גם אם לא קונים – מעניין להביט בשיטות האריגה. לאחר כ-12 קילומטר פונים מערבה, לכיוון קורקוטלי
(Korkuteli), ושוב דרומה בדרך העולה לטרמסוס. טרמסוס היא פארק לאומי (הכניסה בתשלום).
בכניסה יש חניון נעים, וממנו עלייה רגלית של כשעה בדרך יער אל האתר הארכיאולוגי של טרמסוס, שבו מקדשים לארטמיס ולזאוס וכן סרקופגים עצומים, תיאטרון נפלא ונוף מרשים מאין-כמותו. המקום נמצא בתוך יער-חורש סבוך ומוקף בסלעי גיר אפורים. לא הרבה אנשים מגיעים למקום, למרות שהוא האתר המרשים של אזור אנטליה, וקרוב יחסית אל העיר (34 קילומטר).
הכביש העובר דרך קורקוטלי ומתפצל לדרום-מערב לכיוון אֶלְמָאלִי (כביש 635; 32 קילומטר) הוא כביש יפה להלל, המקיף חלק נאה מהרי הפונטוס. אלמאלי (Elmali) עצמה היא עיר שוק, המשמשת כמרכז הכפרי של ליקיה. בשבוע הראשון של ספטמבר נערך כאן פסטיבל היאבקות.
במרכז הכפר עומד מסגד יפה מהמאה ה-15 – עומר פאשה ג'אמי. בסביבת העיר אתר מתקופת הברונזה הקדומה (קראטאש סמיוק, 1900-2600 לפני הספירה), ושתי מערות קבורה מצוירות מהמאה השישית ומהמאה החמישית לפני הספירה (קיזילבל וקראבורון).
הכביש מטפס דרומה, עובר במעבר הרים ומגיע לכביש לאָריקַנְדָה (Arykanda), הנחשבת בעיני רבים לאחד המקומות היפים בתורכיה. יופייה של אריקנדה נחשב בעיני רבים יותר מזה של דלפי שביוון; ודלפי הוא אחד המקומות היפים ביותר מבחינה נופית.
ההיסטוריה של העיר מתחילה לפני התקופה ההלניסטית ונמשכת עד שלהי התקופה הביזנטית. העיר עצמה בנויה על כמה מדרגות הר, ושביל מדרגות מוליך מהדרך אל השער והאקרופוליס. באקרופוליס בית מרחץ, כנסייה ביזנטית, אגורה (השוק הקדום ששני טורי עמודים תוחמים אותו מצדדיו), אודיאון (מקום להופעות קטנות או לכינוסי העירייה) ותיאטרון. לעיר היה גם אצטדיון, ששרידיו נמצאים במפלס העליון של האתר, וממערב לו נמצא מכלול בתי המרחצאות, שהיו בשימוש עד סוף המאה השישית.
ארץ יורקת אש
כ-24 קילומטר דרומית לאריקנדה, על אותו כביש, נמצאת לימירָה (Limyra). הכביש מגיע לכפר הנקרא טורונצ'ובה (Turuncova), וממנו מתפצלת מזרחה דרך עפר באורך ארבעה קילומטרים אל האתר. לימירה היתה בירתו של פריקלס מלך ליקיה, ונוסדה במאה החמישית לפני הספירה. מאז, עברה את מהפכי ההיסטוריה הרגילה (פרסים, מקדונים, הלנים, רומאים, ביזנטים, ערבים) וחדלה להתקיים סביב המאה התשיעית, בגלל פשיטות ערביות שהשמו את כל דרומה של ביזנטיון (תורכיה).
האתר מחולק לשני מרחבים – בתחתון (מדרום לדרך) נמצאת הכנסייה הביזנטית ומבני ציבור וקברו של גאיוס קיסר, שמת שם שהיה בן 19, בשנת ארבע לספירה, בדרכו לרומא. מצפון לכביש נמצא התיאטרון ומאחוריו בית הקברות.
החלק המרשים הוא ראש הגבעה שעליה נמצא האקרופוליס. בחלקו הדרום-מערבי נמצא המאוזוליאום שהוא, כנראה, קברו של המלך פריקלס. מומלץ לטפס לראש הגבעה מוקדם בבוקר, שווה את המאמץ.
הכביש מגיע לחוף בפיניקה (Finike; שום דבר מעניין) ונפגש עם כביש 400, 113 קילומטר מערבית לאנטליה. הכביש מטפס מזרחה בהרים ומתרחק מהחוף. כארבעים קילומטר מפיניקה יש שילוט לאולימפוס. הדרך יורדת לתוך ההרים, עוברת כמה כפרונים ומגיעה לפתח האתר הנמצא בחורשת אורנים.
הדרך מחניון שער הכניסה עוברת על פני חניוני יער פריקיים – מעין דהב תורכית. מקום מצוין לצעירים ולמי שרוצה להיות במקום של נוער. החניונים מסתיימים באפיקו של נהר הקומולוצ'וק, הזורם לתוך עתיקות אולימפוס (Olympos) ונשפך לים במפרץ נעים מאוד. מקום טוב לשחות ולהישטף מיד בנהר המתוק והנקי, בין קנים ירוקים ופריחת הרדופים.
מאולימפוס אפשר לצעוד על החוף שלושה קילומטרים, דרך מלונות קטנים וחניונים, לחניון הנמצא בראשיתו של שביל (עשרים דקות) המטפס אל ינארטאש (Yanartas; "סלעי האש", ביתה של החימרה). כאן בוערות לשונות אש קבועות מתוך הסלעים, כנראה נביעה קבועה של גז הניצת במגע עם האוויר.
מקום נאה לשבת ולחשוב על החימרה, המפלצת יורקת האש שהפילה פחד על תושבי ליקיה הקדומים. האתר לא רק נאה, כי אם גם מזין; בצידו יושבות נערות תורכיות ומכינות על האש הטבעית את הגוזלמה – פיתה דקה ורחבת ההיקף, אותה הן כורכות סביב גבינה. גם כוס התה הבלתי נמנעת כלולה בעסקה.
אפשר להגיע עם רכב למרגלות השביל, אם חוזרים לכביש הראשי פיניקה-אנטליה. ממשיכים כמה קילומטרים מזרחה ויורדים בשילוט הבא אל אולימפוס מצידה המזרחי. בדרך מאולימפוס לאנטליה אפשר לעצור בפָאסֶליס (Phaselis) ובקֶמֶר (Kemer) וליהנות מקטע כביש צר, יפה ותלול, במיוחד בין קמר לאנטליה.
