חצי האי קונמרה / ארץ ההרים והאגמים

בצפון-מערב אירלנד יש חבל הררי וקסום, ובו נופי מים מרהיבים ושלל אגדות קדומות. כאן נמצא גם הר פטריק, הקרוי על שמו של הקדוש האירי, שאל פסגתו החרוטית מטפסים בסוף יולי עשרות אלפי מאמינים

בצפון מערבה של הרפובליקה שלטת השפה האירית העתיקה (Gaellic), והמנהגים והלבוש המסורתי משקפים את המורשת הקלטית  | צילום: רמי אלמוג

כתב: בני בן יוסף

חבל קונוט (Connacht) משתרע על פני הרֶבע הצפון-מערבי של הרפובליקה של אירלנד. בקונוט יש אזורים נידחים וחופי ים פראיים. בסמוך להם זרועים אלפי איים האפופים אגדות עתיקות וסיפורים העוברים מדור לדור על אודות ענקים ורוחות, רוחות ויללת שדים, המייבבת מבעד לערפילי הים.
השפה האירית העתיקה (Gaelic) שלטת פה, והמנהגים והלבוש המסורתי משקפים את המורשת הקלטית.
חצי-האי קונמארה (Connemara) מתאפיין בהרים, באגמים, בנחלים סואנים, במצוקים החודרים לתוך הים ובחופים בתוליים. בסמוך לחופים יש אינספור איים, ואילו בפנים חצי-האי פזורים אגמים רבים.
מרכז חצי-האי הררי, ובו תריסר פסגות הרים (המכונותTwelve Bans או Twelve Pins). צורתן כצורת חרוט, והן הגורם הדומיננטי בנוף שבו עובר המסלול הנוכחי. הגבוהה שבפסגות המתנשאות כאן היא הר בנבאון (728 מטר מעל פני הים).
כמו בקונוט בכלל, גם כאן האוכלוסיה דוברת אירית (גאלית) בצד האנגלית. אומנים מקומיים עורכים כאן סדנאות, וגם תיירים יתקבלו בהן ברצון. בבתי המלאכה של האומנים תוכלו לראות עבודות של אריגת יד, סריגה, הדפסי משי, קדרות, צורפות ושיש.

שיש ירוק ותחרות שיט
יוצאים מגולוויי מערבה בכביש 336R, ונוסעים לכיוון ספידל (Spiddle). חוצים את Inveran ופונים שמאלה בכביש לא ממוספר, המוביל אל הנמל של רוסאוויל (Rossaveel). מכאן מפליגים לאיי אראן. אורך הדרך מגולוויי עד רוסאוויל – 35 קילומטר.
לאחר שחוזרים מאיי אראן, נוסעים מרוסאוויל צפונה בכביש 336R, המוביל אל מאם קרוס (Maam Cross). כאן מתקיים מדי פעם יריד בהמות.
פונים שמאלה (מערבה) בכביש 59N, עוברים את הכפר רסס (Recess) ונוסעים 26 קילומטר בדרך נוף, מהיפות בקונמארה. הכפר נמצא באזור מקסים של אגמים והרים, ולידו יש מחצבות של שיש ירוק.
אחרי הכפר ממשיכים בכביש 59N ופונים שמאלה בכביש 340R, העובר בכפר קטן ושמו קאשל וב-Toombeola. אחרי Toombeola פונים שמאלה בכביש 341R, המוביל אל ראונדסטון (Roundstone).
העיירה ראונדסטון (באירית: Clock-na-Ron) נוסדה בראשית המאה ה-19 על ידי סקוטים. בקיץ נערכת כאן תחרות שיט בסירות שונות, אבל ההשתתפות בה אסורה על סירות ספורט.

קליפדן, עיר האבנים המדורגות
ממשיכים מערבה בכביש 341R, לאורך כ-13 קילומטר. חולפים על פני באליקונילי (Ballyconneely). בהמשך הדרך, שמונה קילומטרים לפני קליפדן (Clifden), כדאי לבקר בגבעה המתנשאת צפונית-מערבית ל-Lough Fadda. כאן נמצאת אנדרטה, שהוקמה לזכר הטיסה הטרנסאטלנטית הראשונה שנערכה ב-1919, והסתיימה בנחיתה לא הרחק מכאן.
קליפדן היא העיר הראשית של חצי-האי קונמארה. היא שוכנת ליד שפך הנהר אואנגלן (Owenglen), בקצה מפרץ קליפדן, הנראה כמו פיורד. שמה באיריתAn Cloghan , ופירושו "האבנים המדורגות". זו עיר שוק קטנה, שנוסדה ב-1812 על ידי ג'ון דארסי, בן למשפחה אנגלו-נורמאנית מגולוויי. הוא התגורר בטירת קליפדן, הניצבת על Sky Road ומשקיפה על הים. אנדרטה לזכרו של ג'ון דארסי נמצאת בגבעה בחלקה המערבי של העיר.
לשכת המידע לתיירים בקליפדן
כתובת: Market Street
טלפון: 353-95-21163

מפלי אוונגלן נמצאים בסמוך למרכז העיר. מנקודת התצפית אפשר לראות באביב את דגי הסלמון המפלסים את דרכם במעלה הזרם.
יוצאים ממרכז העיר מערבה, בכביש חסר מספר המכונה "Sky Road", המוביל אל Sky Drive. הכביש מקיף את לשון היבשה, חוזר מזרחה ומתחבר אל כביש 59N מצפון לקליפדן. לאורך הדרך נשקף נוף מהמם של חופי האוקיינוס, האיים וההרים.
ממשיכים בכביש 59N צפונה, ומיד אחרי המפרץ הצר פונים שמאלה (מערבה). ממשיכים בכביש לא ממוספר על גב המצוק, עד קלאדכדאף (Claddaghduff). בדרך אפשר לעצור לביקור במחצבות השיש שממערב לקלאדכדאף.
לאחר מכן חוזרים צפונה, ואחרי עשרה קילומטרים מגיעים אל קלגאן (Cleggan) – כפר דייגים קטן ובו נמל. על הגבעה שמעל לכפר יש חורבות של מגדל תצפית מהמאה ה-19, שייעודו היה להזהיר מפני פלישת נפוליאון. בחווה השוכנת לרגלי הגבעה יש קברים פרהיסטוריים.
מקלגאן מפליגות ספינות מעבורת אל אינישבופין (Inishbofin), אי של איכרים ודייגים, ובו שרידי מנזר מהמאה השביעית ומצודה.
מעבורת קלגאן-אינישבופין
זמני הפלגה: בקיץ מקלגאן 11:30, 14:00, 18:45 ובחזרה 9:15, 12:30 ו-17:00. הפלגות מתקיימות גם מחוץ לעונת התיירות, אבל בתדירות נמוכה יותר
טלפון: בקלגאן 353-95-44642.

12 הרים ואגמי מראות
מקלגאן נוסעים מזרחה בכביש לא ממוספר, פונים שמאלה בכביש 59N ונוסעים דרך מויארד (Moyard) אל לטרפראק (Letterfrack). עיירה זו נמצאת בשולי שמורת קונמארה (Connemara National Park).
כאן נמצאים The Twelve Pins (המכונים גם The Twelve Bens), 12 הרים דמויי חרוט, הנישאים מעל חצי-האי קונמארה. מדרונותיהם התלולים מצטיינים בגוונים יפים, הנוצרים על ידי צמחי החזזית והטחב המכסים אותם.
ממזרח ומדרום תוחמת את ההרים שרשרת של אגמים, הנמשכת בחצי מעגל. האגמים משתרעים לאורך כביש R334, מסביבות ללטרפראק בצפון, ומסתיימים בדרום לא הרחק מהכפר רסס, לאורך קטע מכביש 59N. במזג אוויר בהיר מבהיקים האגמים בשמש, וההרים משתקפים בהם כמו במראות ענק מלוטשות, ואילו כשיורד גשם, הסביבה נראית ערפילית ורוויית מים.
ממשיכים מזרחה בכביש 59N, ונכנסים אל מרכז המבקרים של קיילמור אבי (Keylmore Abbey). זהו בית אחוזה הבנוי לרגלי הגבעות, לחוף אגם קיילמור. הוא נבנה ב-1865 על ידי הסוחר והפוליטיקאי מיטשל הנרי ואשתו מרגרט ווהן. הבית נמכר מאוחר יותר למסדר הבנדיקטיני. כיום משמש המקום כמנזר לנשים וכבית ספר לבנות. במקום פועל גם מרכז מבקרים, ובו חנות, מסעדה ובית מלאכה לקדרות.
מסלול רגלי בן עשר דקות הליכה מוביל ממרכז המבקרים, לאורך החוף המיוער ובסמוך לפלגי מים סואנים, אל כנסייה גותית, שהמבנה שלה הוא העתק של קתדרלת נוריץ' שבמזרח אנגליה.
מרכז המבקרים בקיילמור אבי
טלפון: 353-95-41146

ממשיכים מזרחה בכביש 59N עד קילארי הרבור (Killary Harbour), נמל המשתרע לאורך פיורד מקסים ושאותו תוחמים מדרונות תלולים. עומק מימיו כ-230 מטר ואורכו 16 קילומטר. בסמוך נמצא ליניין (Leenane), כפר דייגים ונופש ומרכז למטפסי הרים.
האזור שבין ליניין לבין האגמים קוריב (Lough Corrib) ומסק (Lough Musk) מכונה "מחוז ג'ויס" (Joyce Country), על שמם של בני משפחת ג'ויס, שהתיישבו כאן במאה ה-13.

הקדוש שגירש את הנחשים
יוצאים מחצי-האי קונמארה: ממשיכים בכביש 59N מזרחה, עד להצטלבות עם כביש 336R. כאן כדאי לעצור לתצפית על הפיורד. הדרך מובילה אל חצי-האי מוריסק (Murrisk Peninsulas). ממפרץ קלו (Clew) הסמוך נשקף מראה יפה של גבעות מעוגלות, שנוצרו בתקופת הקרח.
ממשיכים בכביש 59N, העובר לאורך הפיורד. בסופו פונים שמאלה לכביש 335R, העובר מהלך שישה קילומטרים לאורך שפת הפיורד, וממשיך אחר כך צפונה. הדרך חוצה מעבר הרים צר (Doo-Logh Pass). בתוך המעבר נמצא הכפר דלפי (Delphi), שבסמוך לו יש שני אגמים קטנים. המרקיז השני של מחוז סלייגו קרא כך לכפר, לזכר ביקור שערך ביוון. בשולי הכפר נמצא Rahmee Megalithic Tomb, קבר פרהיסטורי השוכן בחצר בית.
.ממשיכים מערבה בכביש ללא מספר, ופונים שמאלה לכביש המוליך אל Killadoon. בכביש זה ממשיכים עד Killeen Churchyard, אתר שבו כמה בתים ושלט, המפנה אל צלב הנמצא בסמוך לחוף. בהמשך הדרך, במרחק 800 מטר, מגיעים אל גשר. עוברים אותו וממשיכים ישר עוד 800 מטר, עד שמגיעים לבית חווה בודד. מיד אחרי הבית פונים באלכסון ימינה (מערבה) אל דרך עפר. נוסעים בדרך מהלך כקילומטר אחד, עד שמגיעים ל-Bunlahinch Clapper Bridge, גשר מרשים הנתמך על-ידי עמודי אבן.
אחרי הביקור בגשר, עולים על הכביש ופונים שמאלה (צפונה). נוסעים מהלך 12 קילומטר, עד שמגיעים אל העיר הקטנה והיפה לואיסבר (Louiseburgh). מרכז המורשת והפולקלור (Folk & Heritage Centre) שבמקום ראוי בהחלט לביקור. מקום נכבד מוקדש בו לסיפורה של גרייס גרנייל, שפעלה כאן במאה ה-16 ונאבקה בעליונות האנגלית. מהמסתור שלה באיי מפרץ קלו היא שלטה על צי של ספינות פיראטיות, ששדדו את האוניות הזרות במפרץ גולוויי. ב-1577 אסרו אותה האנגלים, והיא הוחזקה בכלא במשך כשנה. לפי אחת הגרסאות, נכנעה גרנייל מרצונה, ואף נפגשה מאוחר יותר עם אליזבט הראשונה.
Granuaille visitors centre
טלפון: 353-98-66195

יוצאים מזרחה אל כביש 335R, ונוסעים לכיוון ווסטפורט. אחרי 12 קילומטר נראית מימין הפסגה דמוית החרוט של הר פטריק.
הר פטריק הוא אחד המקומות המקודשים ביותר לאירים הקתולים. על פי המסורת בילה פטריק הקדוש על פסגת ההר ארבעים ימים של תענית ותפילה, לפני חג הפסחא של שנת 441 לספירה. לפי אותה אמונה, השליך פטריק את כל הנחשים של אירלנד אל מותם בתהום שמדרום להר, ומאז אין בה נחשים.
מאז ימיו של פטריק הקדוש עולים אל ההר עשרות אלפי צליינים ביום ראשון האחרון של חודש יולי (Garland Sunday). רבים מהם מטפסים יחפים במדרון הסלעי, המואר בלפידים, אל הכנסייה שבראשו. גם בחודשים יוני-ספטמבר עולות קבוצות של צליינים לתפילה על הפסגה.
עשרה קילומטרים מזרחה מכאן מגיעים אל ווספורט.