בפריז שמים את האצבע גם על הדופק של האמנות העכשווית. הגלריות הפזורות בה מזמנות לא רק חוויה אסתטית, אלא גם חללים ארכיטקטוניים מרשימים
 |
| הגלריות בפריז מרוכזות בשלושה עד ארבעה אזורים עיקריים | צילום: טל גליק |
כתבה: אורית רוזן
באזור המארה (Marais), הרובע היהודי לשעבר שזכה בתחילת שנות השמונים של המאה העשרים להתעוררות מחודשת, נמצאות מרבית הגלריות לאמנות עכשווית. הן מרוכזות בסמוך למרכז פומפידו, ורובן שוכנות בחצרות פנימיות ואחוריות של בנייני מגורים. כדי לאתרן, מומלץ להיעזר במפות, הכוללות גם רשימה עדכנית של התערוכות המתקיימות בכל רחבי העיר. המפות הללו יוצאות אחת לחודשיים, ומופצות בגלריות.
החללים באזור זה בדרך כלל גדולים ויפים, מותאמים לסוג האמנות המוצגת בהם, וראויים לעיתים לביקור בפני עצמם. גלריה איבון למבר (Galerie Yvon Lambert), אחת הוותיקות והחשובות בעיר, ממוקמת בחלל מרשים – בית מלאכה לשעבר. כמה מדמויות המפתח של האמנות בת זמננו מציגות כאן באורח קבע, בצד אמנים צעירים יותר.
גלריה איבון למבר
כתובת: 108 Rue Vieille du Temple
באותו מבנה פועלת גם גלריה קסיפס (Galerie Xippas). על אף שהאמנים המציגים בה בולטים פחות, כדאי לטפס במדרגות העץ, המוליכות אל החלל הלינארי המיוחד של הגלריה.
לא הרחק משם, פועלת שלוחה של הגלריה הגרמנית טדאוס רופק (Galerie Thaddaeus Ropac) – שני חללים, עליון ותחתון, המשמשים חליפות להצגת אמנות עכשווית מבוססת (וורהול, בזליץ, גילברט וג'ורג'), ותערוכות תמטיות מושקעות. כמה רחובות משם, חבויה בירכתיה של חצר פנימית, נמצאת גילֶן אוּסנו (Galerie Ghislaine Hussenot) – גלריה מצוינת, ששמה את האצבע על הדופק של האמנות האמריקאית של ימינו.
גלריית טדאוס רופק
כתובת: 7 Rue Debelleme
גלריית גילֶן אוּסנוֹ
כתובת: 5 Bis Rue des Haudriettes
גלריית מריאן גודמן (Galerie Marian Goodman) נמצאת אף היא לא הרחק מכאן, באחד המבנים היפים ברובע. מדובר בחלל דו קומתי – מאוורר ונקי למעלה, מרתפי ואפל למטה – שבו מציגים ממיטב האמנים הבינלאומיים.
הגלריה של מריאן גודמן
כתובת: 79 Rue du Temple
ברחוב Beaubourg, לכיוון מרכז פומפידו, נמצאת הגלריה המטופחת של דניאל טמפלון (Galerie Daniel Templon), המציגה קשת מגוונת מעבודותיהם של אמנים נודעים השייכים ל"קלאסיקה" של האמנות העכשווית (למשל, דניאל בורן, ארמן). מעברו השני של הכביש נמצאת הגלריה הצעירה של נטלי אובדייה (Galerie Nathalie Obadia), העושה עבודה מצוינת בתחום הלא קל של הציור בן ימינו, הנאלץ להתמודד בלי הרף עם הכלים החדשים שאימצה לעצמה האמנות של זמננו.
גלריית דניאל טמפלון
כתובת: 30 Rue Beaubourg
על סוריאליזם ואלטרנטיביות
אזור סן ז'רמן דה פּרֶה (Saint Germain des Prés) – שהיה בעבר מרכז יצירה חשוב, שם פעלו "אסכולת פריז" של ראשית המאה העשרים, סארטר וחבורתו, וגם הקולנוע הצרפתי החדש – ירד בשנים האחרונות מגדולתו, לפחות מבחינה אמנותית. הפריחה התיירותית הביאה למקום יותר אופנאים מאמנים, ועל אף שיש באזור עדיין לא מעט גלריות, רובן ממוסחרות ולא מעניינות במיוחד.
הגלריות ממוקמות בעיקר לאורכו של רחוב סן (Rue de Seine), וברחובות בוז-אר
(Rue des Beaux-Arts), מאזרין (Rue Mazarine), בונפרט (Rue Bonaparte) וגֶנֶגוֹ
(Rue Guenégaud) הסמוכים אליו. שלא כמו ברובע מארה, כאן הגלריות לא נחבאות בחצרות האחוריות, וקל לאתר אותן תוך שיטוט מענג ברחובות הצרים והציוריים להפליא. רובן מתמחות באמנות מודרנית על גווניה – סוריאליזם, אקספרסיוניזם, מופשט – אבל הרמה רחוקה מלהיות אחידה.
גלריות לוסיאן דוראן (Galerie Lucien Durand), קלוד ברנר (Galerie Claude Bernard) די מֶאוֹ (Galerie Di Meo) וגלריית 1900-2000 (Galerie 1900-2000) הן היותר טובות בתחום זה.
באזור הבסטיליה (Bastille) נתלו בעבר תקוות גדולות להתפתחותו של אזור אלטרנטיבי של אמנות נועזת, חדשנית ולא ממוסדת. כיום לא נותרו בו אלא מעט גלריות, שבהן בולט בעיקר החלל המדהים של הגלריה של ליליאן ומישל דורן-דסר (Galerie Durand-Dessert). בצמוד לגלריה פועלת חנות מצוינת לספרי אמנות. ההתרחשות האלטרנטיבית נדדה לרובע ה-13 האפרורי, מאחורי הספרייה הלאומית החדשה. כאן זכו גלריות בחללים שיועדו תחילה לחנויות, והנמצאים במבני מגורים מודרניים. כשש או שבע גלריות פועלות כיום לאורכו של רחוב לואיז וייס (Rue Louise Weiss) המכוער, אבל הדבר לא מונע מהן להציג את חוד החנית של האמנות העכשווית הצעירה למיניה.
זרוק ויקר
גם האזור היוקרתי הסמוך לשדרות האליזה (Champs-Élysées) – שבו פעלו עד לא מכבר בעיקר גלריות המתמחות באמנות קלאסית ובחפצי אמנות – קיבל לאחרונה תנופה. בצד בתי המכירות הנודעים, כריסטי'ס וסותבי'ס, וליד מסעדות חדשות ומעוצבות, פועלות כאן כמה גלריות מעניינות. ביניהן – הגלריה של ג'רום דה נוארמון (Galerie Gérôme de Noirmont), המציגה את הציור "הזרוק" (אך היקר להחריד) של שנות השמונים והתשעים של המאה העשרים (קית' הרינג, ז'אן-מישל בסקיאט, פרנצסקו קלמנטה); וגלרייה אנריקו נאברה (Galerie Enrico Navarra).
בסביבה נמצאים גם כמה מרכזים לתרבות זרה (ספרדית, קוריאנית), וכן המרכז הלאומי לצילום (Centre National de la Photographie), אחד המקומות היותר מעניינים בפריז. המרכז פתח לאחרונה חללים חדשים, וגם בית קפה נחמד, שנעים לתפוס בו מנוחה קלה מן המראות.
אורית רוזן היא מבקרת אמנות וכתבת של מגזין "סטודיו" בפריז
