גיחה / ארץ אחרת

המלצה למסלול בחצי האי איסטריה, שסלובניה וקרואטיה חולקות ביניהן: הטיול מתחיל בסלובניה, חוצה את הגבול לקרואטיה ועובר בין עיירות שנראות איטלקיות דווקא

העיירה מוטובון. הראש הגבעה נמצאת העיר העתיקה המוקפת חומה, החלק הכי מעניין בעיירה | צילום ברוך גיאן

כתב: ברוך גיאן

חצי אי אחד, שלוש מדינות, ושלווה גדולה. לפחות מעל לפני השטח. חצי האי איסטריה (Istria, או איסטרה אם תשאלו את הקרואטים), המשכשך בצפון הים האדריאטי, נושק במזרחו למפרץ קווארנר ובמערבו למפרץ ונציה. רובו הגדול נמצא בידי קרואטיה, מיעוטו בסלובניה והוא כולל חלק קטנטן השייך לאיטליה – ולמרות קוטנו של החלק האיטלקי, נראה הנוף כולו כגלויה שלוחה מלב טוסקנה. גבעות ירוקות, כפרים מבודדים וציוריים הבנויים על ראשיהן, וערי חוף מתוקות מזכירים לי תערובת של יופי ונציאני עם גבעות טוסקניות רכות. על הנוף אמון הטבע. הבנייה היא כבר תוצאה של ההשפעה הוונציאנית על האזור.
ההיסטוריה של איסטריה לא מתחילה בשלטון הוונציאני. מדובר כנראה בהיסטוריה העתיקה באירופה, שתחילתה לפני 800 אלף שנה, בתקופה הפליאוליתית. אלפי שנים אחר כך, בתקופת השלטון הרומי, נסללו באיסטריה דרכים, הוקמו מקדשים והפיתוח האורבני הואץ. במאה ה-13 הגיעה לחצי האי האימפריה הימית של ונציה, ובמשך כ-500 שנה שלטה בו לסירוגין מן העבר השני של הים האדריאטי, מרחק עשרות קילומטרים בלבד. כיבושי נפוליאון שמו קץ לשלטון הוונציאני באיסטריה, אך ברחבי חצי האי נותרו כיכרות, מגדלי פעמונים ומבנים שנראים ונציאניים לכל דבר.
אחרי נפוליאון עברה איסטריה לידי שושלת בית הבסבורג האוסטרו-הונגרית, ובין שתי מלחמות העולם הפכה לשטח מחלוקת בין איטליה לבין יוגוסלביה. רוב השטח סופח ליוגוסלביה, בעוד איטליה החבוטה מצליחה להחזיק רק בעיר טרייסטה (Trieste), בקצה הצפון מערבי של חצי האי. מבחינתה של המדריכה הקרואטית שליוותה אותנו, גם הצ'ופצ'יק הזה נותר איטלקי שלא בצדק.
יוגוסלביה התפרקה גם היא לגורמים, וחוץ מטרייסטה האיטלקית, נחלק חצי האי בין קרואטיה וסלובניה. אבל עם כל הכבוד לתהפוכות השלטון והגורל שעבר חצי האי – ונציה היתה הגורם שהותיר בו את החותם המשמעותי ביותר.
כשמטיילים בסלובניה, כדאי לבקר בחצי האי: להתחיל מהצד הסלובני שלו, לגלוש אל איסטריה הקרואטית ולצפות ביופי הוונציאני שנותר בה (מי שרוצה יכול להגיע בקלות גם אל המקור – לקחת מעבורת מעיירות שונות בדרך ולנסוע לוונציה ולמקומות נוספים באיטליה).

פיראן: התחלה סלובנית
על אצבע יבשתית השלוחה אל הים האדריאטי יושבת פיראן (Piran), עיירה סלובנית במראה ונציאני. 5,000 תושביה מתגוררים בבתים מתוקים הנפרשים ממורד הר ועד לקו הים. רחובות יפים וצרים עם מבנים גותיים נאים. בנה הידוע ביותר של פיראן, המוזיקאי ג'וספה טרטיני (Giuseppe Tartini), זכה לכך שהכיכר המרכזית בעיירה נקראת על שמו. בחלקה הצפוני של הכיכר נמצא אחד המבנים היפים בעיירה ובאיסטריה בכלל – פלאצו בֶּנֶצ'נקה (Palazzo Benecanka), ארמון המשמש דוגמה מובהקת לאדריכלות הגותית שהמעצמה הוונציאנית הורישה למקום.
אחרי טיול בעיירה כדאי לרדת למקום שבו נכרך קו החוף סביב מעגן קטן של סירות דיג ויאכטות ספורות, לאכול ארוחת דגים נפלאה או להביט ממרפסת של אחד מבתי קפה בעיירה ובאנשיה, שרובם הגדול דוברים איטלקית. מעניין לגלות בהמשך הטיול – אחרי שנחצה לא רחוק מכאן את הגבול אל קרואטיה – כמה רב הדמיון בין פיראן הסלובנית לבין העיירות הקרואטיות שבהמשך קו החוף (במיוחד רוֹביני); דמיון המלגלג קצת על הגבול המדיני, כאילו היה קו סתמי ותו לא.
לשכת המידע בפיראן
כתובת: Tartinijev trg 2
טלפון: 386-5-6730220

מוטובון: חביבת האמנים
מוטובון (Motovun), עיירה שנמצאת כבר בחלק הקרואטי של איסטריה, כבשה את לבנו. אולי היו אלה הסמטאות הציוריות שלה, הכיכרות ובתי הקפה הנעימים שמזכירים את איטליה, ואולי דווקא הנוף הנשקף מפסגתה – היא יושבת על גדת נהר מירנה (Mirna) בגובה 277 מטר מעל פני הים, במרכזו של חצי האי. מנקודה אסטרטגית זו נשלטה דרך המסחר שעברה בעמק הגדול של נהר מירנה. בפסגת הגבעה נמצאת העיר העתיקה המוקפת חומה, והיא החלק המעניין בעיירה. החומות, מן המאות ה-13 וה-14, נשמרו היטב, ובהליכה עליהן צפינו בכרמים, בחוות ובעמק רחב הידיים שלמרגלותינו.
שימו לב בכניסה לשער הגותי בעל הקשת המחודדת ותבליטי האבן המסוגננים, ולכיכר המרכזית שצורתה מלבנית ובור מים מצוי בה – ממש כמו הכיכרות של ונציה. העובדה שהדרך היתה רצופה בהרבה מבני סטודיו של אמנים – מציירים ועד מגלפים בעץ – היתה משמחת, אך לא מפתיעה: לנו היה ברור מה משך לכאן כל כך הרבה אנשים שנפשם אמנותית.
לשכת מידע:
כתובת: Zadrugarska 20 b
טלפון: 385-52-681758, 385-52-758011
דואר אלקטרוני: mailto:opcina-motovun@pu.htnet.hr 

פורץ': לכבודו של ההגמון
ממרכז חצי האי המשכנו בנוף הררי מערבה לכיוון חוף הים האדריאטי, אל העיר פורֶץ' (Porec). העיר העתיקה בנויה על אצבע יבשתית השלוחה אל הים וכל גגותיה רעפים אדומים. שוטטנו בין רחובותיה היפים וצפינו בחזיתות גותיות נאות, בדרכנו אל גולת הכותרת של העיר: בזיליקת אאופרזיוס (Euphrasius), הנושאת את שמו של ההגמון שבנה אותה.
הבזיליקה היא מנכסי התרבות החשובים ביותר של קרואטיה, ובאחרונה הוכרזה על ידי אונסק"ו אתר מורשת עולמית. פרט לבזיליקה, כוללת הכנסייה בפטיסטריום (אגן טבילה) בעל שמונה צלעות, ואטריום (מבואה) מרהיב, בנוי קשתות על עמודים עם כותרות מעוטרות. חלל הכנסייה המעוטר מעוצב לעילא ומעניק למתבונן, שלא לומר למתפלל, תחושת שלווה ושקט.
הבזיליקה נבנתה במאה השישית, והיא דוגמה טובה לאדריכלות ביזנטית: המוזאיקות היפות בצד המזרחי של הכנסייה, באזור האפסיס, מדגימות את אמנות הפסיפס האופיינית לביזנטים. לי הזכיר המקום את הכנסיות והפסיפסים הביזנטיים היפים ביותר שראיתי מעודי, בעיר האיטלקית רוונה, מן העבר השני של הים האדריאטי. אל תחמיצו את העלייה למגדל הפעמונים, ממנו יש תצפית נאה על הכנסייה והחצר, על הים ועל הגגות האדומים של פורץ'.
לשכת מידע
כתובת: Zagrebacka 9
טלפון: 385-52-432290, 385-52-451719
לשכת מידע מחוזית
כתובת: Pionirska 1, פורץ'
טלפון: 385-52-452797/500
בזיליקת אאופרזיוס
טלפון: 385-52-431635

רוביני, היפה בעיירות איסטריה, נראת כמו ונציה הקטנה | צילום: יגאל שטיינר

רוביני: היפה מכולן
ונציה הקטנה קראתי לה, לעיירה רוביני (Rovinj). היא שוכנת בהמשך הכביש היורד דרומה ומלווה את קו החוף, וללא עוררין – היא העיירה היפה ביותר באיסטריה. בתיה של רוביני נבנו על חצי אי מעוגל כטיפה, ושורת הבתים החיצונית כמעט נוגעת במים. שורות בתים נוספות ממלאות את חצי האי, ובמרכזם בנויה הכנסייה – הקתדרלה על שם אאופמיה הקדושה (Sv Eufemija). אותה אאופמיה לא זכתה כנראה לנחת רבה בחייה – פרנסי העיר מספרים כי בשנת 304 היא נכלאה, עונתה ולבסוף הושלכה לגוב אריות בשל נצרותה. לפחות זכתה לכך שקברה יוגנב לעיירה היפה (ושווה לבקר בו), ושדמותה תתנוסס מעל למגדל הפעמונים הצמוד לכנסייה, משקיפה מגבוה על גגות הרעפים.
מגדל הפעמונים המרובע והגבוה נישא מעל פני העיר כמוכיח את עליונותה של ונציה, ודומה למגדל שבפיאצה סן מרקו בוונציה. בכלל, רוביני מזכירה את ונציה יותר מכל עיירה אחרת באיסטריה הקרואטית. קחו לכם שעות אחדות וגלו זאת בעצמכם: את הסמטאות הציוריות, רובן מרוצפות אבן בוהקת, את הבתים בסגנון הבארוק שהשתבחו בפיתוחים, במרפסות, בכרכובים ובגמלונים, את המבנים הצבועים בגוני אוכרה אדמדמים, הנראים ממש כקרוביהם האיטלקיים.
גם שער הכניסה לעיירה הוא ונציאני – הוא הוקם בשנת 1680 ונושא את דמות האריה המכונף, סמלו של מרקוס הקדוש, פטרונה של ונציה. בכיכר המרשל טיטו, הגדולה בכיכרות רוביני, אפשר לשבת בבית קפה ולצפות על מגדל שעון ונציאני אופייני. עוד תוכלו להציץ למוזיאון האזורי, המציג עבודות אמנות מן המאה ה-16 ועד ה-18. בשעות בין ערביים כדאי להגיע לרחבת הכנסייה ולצפות בשקיעה הצובעת את הים האדריאטי באדום.
הקתדרלה על שם אאופמיה הקדושה
טלפון: 385-52-431635

בפולה התגלו ממצאים רומיים מרשימים, ובהם האמפיתיאטרון | צילום: משה גלעד

פולה: אוגוסטוס והעיר הגדולה 
פולה, העיר הגדולה באיסטריה, כמעט נוגעת בחוד של חצי האי. מיקומה והמים העמוקים הסובבים אותה הפכו אותה לעיר נמל חשובה. לכן, לסיור בפולה יש אופי אחר לחלוטין, ונוח גם להישאר בה ללון. הבונה הגדול של פולה הוא הקיסר אוגוסטוס, אבי הפקס-רומאנה ("השלום הרומאי") – מושג שבא לבטא שלושים שנות שלטון נאור, שתחתיו פרחה האימפריה הרומית והגיעה לשיאה.
בפולה ממצאים רומיים מרשימים למדי, המעידים על עוצמת האימפריה הרומית. הגדול מכולם הוא האמפיתיאטרון, שהכיל יותר מעשרים אלף צופים (בגלל גודלו הקימו אותו הבונים מחוץ לחומות העיר העתיקה). כשהוקם שימש לקרבות אכזריים בין גלדיאטורים; בימינו, למרבה השמחה, מעדיפים להעלות בו מדי קיץ דווקא מופעי מוזיקה מסוגים שונים. האמפיתיאטרון נשמר היטב, ובמרתפיו יש תצוגה הכוללת כלי חרס יפים. מצאים רומיים נוספים שנשמרו יפה הם הפורום הרומאי, שפזורים בו מקדשי אוגוסטוס והאלה דיאנה, ושערי ניצחון מרשימים למדי שנותרו במקומם.
לשכת מידע
כתובת: Forum 3
טלפון: 385-52-212987, 385-52-219197
לשכת המידע המחוזית
כתובת: Forum 3
טלפון: 385-52-215799, 385-52-214201
אמפיתיאטרון
כתובת: Amfiteatarska ulica bb
טלפון: 385-52-219142

בריוני: הנופש של טיטו
כדי לנפוש קצת מן הארכיאולוגיה ומן העיר הגדולה, מומלץ לעשות מה שנהג לעשות טיטו, המנהיג הקומוניסטי הנערץ של יוגוסלביה: להפליג אל בריוני (Brijuni) – איים ירוקים ויפים, הטובלים במים לא רחוק מפולה. על הספינה לשם עלינו בעיירה החביבה פז'אנה (Fazana), כשמונה קילומטרים מצפון מערב לפולה.
בשני האיים הגדולים ובאיים הקטנטנים שמסביבם גדלה צמחייה ים תיכונית אופיינית, וב-1983 הם הוכרזו כפארק לאומי. טיטו, שראה באיים מקום נופש שקט, לא המציא את הגלגל: הרומאים הפכו את האיים למקום לבתי קיץ, וכמה מאות שנים אחר כך, בשנת 1893, יזם תעשיין עשיר בניית בתי מלון, קזינו ומגרשי גולף באיים. בימי טיטו הפך האתר למקום כנסים סודי ויוקרתי. אפשר לשוטט ברגל, אבל כדאי לשכור רכב חשמלי ולנוע בו בין מגרשי הגולף, הווילות הרומיות, המתחם הביזנטי ועוד.
בדרך חזרה הורידה אותנו הספינה במפרץ של פז'אנה, שבשעות המאוחרות לפני הצהריים שקק פעילות של אחרי דיג. פגשנו דייגים איטלקים, מן המיעוט האיטלקי באיסטריה, שארגנו וניקו את שלל הדיג, טרם מכירתו בשווקים ובחנויות. 

ברוך גיאן – צלם נוף ומורה לצילום, מורה דרך בארץ ובחו"ל