עשרות מעיינות פזורים בהרי ירושלים. בסמוך לחלקם התפתחו מערכות חקלאות שלחין מרשימות. הצעה לטיול רגלי העובר בכמה מהמעיינות האלה
 |
| ליד עין סטף נותרו שרידי מבנים גדולים שכמה מהם עתיקים, מהתקופה הרומית-ביזנטית, וכמה מהם מאוחרים, שרידי הכפר הערבי סטף שננטש בקרבות עשרת הימים | צילום: ברוך גיאן |
כתב: מנחם מרקוס
אל המעיינות הרבים שבהרי ירושלים אפשר להגיע בקלות ברכב רגיל, ברכב שטח או ברגל לשכשוך קצר ולכמה שעות של אוויר הרים, טבע ירוק ומים זכים וקרירים. מסלול ההליכה מתל צובה לעין חנדק הוא מעין הרחבה של השכשוך הזה לכדי טיול קלאסי במעיינות הנִקבה ובמערכות חקלאות השלחין הקדומות של הרי ירושלים (ראו מסגרת).
ההר היפה כל ימות השנה
המסלול מתחיל סמוך לקיבוץ צובה, לרגלי הר צובה. מרחבת החניה שלרגלי ההר נעלה ברגל במדרון המזרחי, ונחלוף על פני בית ערבי, שריד של הכפר א-סובא ששכן כאן פעם. אחריו נגיע לחומת מבצר צלבני, ונמשיך עם הדרך עד בריכת מים עגולה. בסמוך לבריכה מסתיימת דרך העפר, ושביל מסומן בירוק עולה ממנה שמאלה אל ראש ההר. כאן, בפסגה, מצויים שרידי מבנה גדול שברצפתו חפורים בורות מים, תעלות ואגן מרובע חצוב באבן. אלה שרידיו של הרפקטוריום (חדר האוכל) של מבצר בלמונט (Belmont, ההר היפה) שהקימו הצלבנים במאה ה-12, ושאת חומתו ראינו למטה. נטפס אל גג הבית הצמוד לרפקטוריום ממזרח, ושם נזכה בתצפית נהדרת לכל עבר: מצפון – רכס הר אדר, מעלה החמישה, אבו גוש, קריית ענבים, בית נקופה, מבשרת ציון ונבי סמואל. ממזרח – ירושלים, ממערב – השלוחות ההרריות היורדות אל השפלה, ומדרום – רכס עמינדב, הרי חברון, שלוחת נס הרים ועמק נחל שורק.
בתל צובה התגלו שרידים מתקופת בית ראשון, בית שני, התקופה הרומית והתקופה הצלבנית. עד מלחמת העצמאות ניצבו בראש התל בתי הכפר הערבי א-סובא. בקרבות עשרת הימים נכבש הכפר על ידי כוח צה"ל שהיה מורכב מעולים חדשים שהוטלו אל היעד הזה ימים אחדים לאחר שהגיעו למחנה האימונים בסרפנד (צריפין). לפקודה הראשונה (שלפי האגדות נאמרה ביידיש) הם שטפו בסערה את הכפר וכבשו אותו בלא נפגעים לכוחותינו. כמה חודשים אחרי כן הוקם לרגלי הגבעה קיבוץ הפלמ"ח צובה.
מתל צובה נרד מזרחה בשביל שסימונו ירוק אל כביש האספלט שלרגלי התל, נמשיך מזרחה כ-300 מטר ונפנה ימינה (דרומה) בדרך עפר המגיעה לחניון מוסדר. מכאן נמשיך עוד דרומה בשביל המסומן בירוק אל עין צובה.
המעיין עצמו נסתר מעט בשולי מטעי התפוחים של קיבוץ צובה, אך הדרך אליו משולטת וברורה. נרד בסולם ברזל אל חדר הנביעה של המעיין, הבנוי מאבני גזית יפות. המים נובעים משלושה מוקדים בפינות החדר וזורמים לאורך שישים מטר בנקבה תת קרקעית מדופנת באבני גזית, עד שהם יוצאים אל בריכה חיצונית. הנקבה מוארת וגבוהה, והמים מנוקזים בתעלות בצדדיה, כך שאפשר להתקדם בה בנוחות עד ליציאה אל הבריכה. מכאן נמשכת תעלה יפה המובילה את המים אל מאגר ענקי חצוב בסלע ומטויח, ומתחתיו, במורד עמק נחל צובה, משתרעת מערכת מדרגות שלחין שאליהן זרמו מי המעיין להשקיה.
טרסות להשכרה: גם אתם יכולים
מעין צובה נמשיך דרומה בדרך העפר המסומנת בירוק, ולאחר כ-500 מטר נגיע לצומת סטף. כאן תתאחד הדרך עם שביל ישראל ותחצה את הכביש דרומה על מדרונו של נחל שורק, אל עינות סטף. בדרכנו נעבור על פני טרסות חקלאיות, מטעי הזיתים של כפר סטף ורחבת תצפית בנויה שממנה נשקף נוף עמק שורק, מנזר יוחנן היפה הדבוק לצלע הנגדית של העמק וחלקות שלחין מעובדות. ברקע: ירושלים, שכונת עין כרם ורכס עמינדב.
נרד עם שביל ישראל אל עין ביכורה הנובע ממערה חצובה שבה נטיפים קטנים ויפים. מי המעיין המזרזפים מקירות המערה נקווים אל תעלה ברצפתה וממשיכים בנקבה אל בריכת אגירה. מן הבריכה נשלחים המים בתעלות אל הטרסות המפולסות.
מעין ביכורה נמשיך בשביל רחב ויפה אל עין סטף. גם כאן המים נובעים ממערה ונמשכים בנקבה אל בריכת אגירה. ליד עין סטף נותרו שרידי מבנים גדולים שכמה מהם עתיקים, מן התקופה הרומית-ביזנטית, וכמה מהם מאוחרים, שרידים של הכפר הערבי סטף שננטש אף הוא במהלך קרבות עשרת הימים. לאחר מלחמת העצמאות ניסו אנשי אצ"ל להתיישב בו ואף נתנו לו את השם העברי "ביכורה", אך הניסיון לא צלח, והכפר ננטש שוב. ביוזמת קרן קיימת לישראל טופח האתר ושוקמו מערכות המים והחקלאות שלו, וכיום, תמורת דמי חכירה סמליים תקבלו בעלות על כמה טרסות חקלאיות, ותוכלו לגדל בהן במו ידיכם את הסלט שתכינו בבית. דרך נפלאה להחיות את החקלאות הקדומה של הרי ירושלים.
מעין סטף נרד מזרחה עד לחניון הרכב שבאפיק נחל שורק, וממנו נפנה שמאלה (צפונה) בדרך העפר הצמודה לערוץ (סימוני שביל ישראל לאורכה). לאחר כקילומטר נגיע אל גשר הבטון שבמפגש נחל שורק עם ואדי יוסוף הבא מדרום. נעבור מתחת לגשר ונמשיך דרומה במעלה ואדי יוסוף. לאחר כ-250 מטר יתגלה לעינינו סכר ענקי מתוח לרוחב הוואדי. גובה הסכר כעשרה מטרים, והוא בנוי מאבני גזית ענקיות. סכר זה הוא בסיס מערכת השלחין הגדולה שבנחל, שניזונה בעבר ממי עין חנדק שאליו נגיע בהמשך.
השביל עוקף את הסכר משמאל, ממשיך במעלה הנחל ומגיע אל בריכת אגירה גדולה, צרה וארוכה שבדופנותיה שני פתחי נקבות. מפתחים אלה נובעים מי עין חנדק, וניכנס אליהם לאור פנסים. יפה במיוחד היא הנקבה בעלת הפתח הקטן שבקצה הדרומי: אורכה למעלה משבעים מטר, גובהה כשני מטרים וחצי, והיא מוצפת מים עד לגובה של יותר ממטר. המים נקיים וצלולים, ורק התנועה בתוכם מעכירה אותם מעט. בקצה הנקבה יש סכר קטן, ואפשר לדלג מעליו בקלות אל פנים הנקבה, שם נובע עין חנדק.
נצא מנקבת עין חנדק ונעלה חזרה לשביל של הנחל המביא אותנו אל חניון קטן ובו כמה ספסלים בסמוך לכביש אספלט ישן. מכאן יש ללכת כקילומטר מזרחה עד למרכז הרפואי הדסה שממנו יוצאת תחבורה ציבורית לירושלים.
מנחם מרקוס – גיאומורפולוג וגיאוגרף, מחבר ספרי טיולים ומסעות
