שני מסלולי אופניים המשתלבים לטיול אחד שכולו תצפיות נוף, אוויר צלול וגם התחקות אחר שיירות המסחר הנבטיות
 |
| מצד סהרונים. אפשר לדמיין את השיירות הנבטיות, על מאות גמליהן, מגעות לכאן לחניית לילה | צילום: דובי טל |
כתב: נעם תדהר
מכתש רמון הוא כמו גן משחקים ענקי לרוכבי אופניים – יש מגוון רב של מסלולים סביבו ובתוכו, שמאפשר לכל אחד לדווש בהתאם ליכולתו. המסלול המתואר כאן מתחקה אחר עקבותיהם של הנבטים בחלק מדרך הבשמים – נתיב המסחר חוצה המדבריות ששימש אותם – והוא מתחיל במצפה רמון ומסתיים בחניון בארות שבמכתש (קטע 1), משם אפשר להמשיך (או לצאת בנפרד) למסלול נוסף, מעגלי, בתוך המכתש (קטע 2, המתאים למשפחות ולרוכבים מנוסים פחות).
למצפה רמון מגיעים מבאר שבע בכביש מספר 40, ולחניון בארות: ממשיכים לנסוע על כביש מספר 40 עד הקילומטר ה87-, וקצת אחריו ופונים שמאלה לדרך עפר המסומנת באדום. לאחר חמישה קילומטרים יימצא משמאלכם חניון בארות. אם בחרתם לטייל בקטע 1 (או לצרף את שני הקטעים למסלול אחד) השאירו רכב אחד בחניון בארות וחזרו למצפה רמון.
קטע 1: מבט אל תוך המכתש
חוזרים למצפה רמון וחונים ליד מרכז המבקרים, שיושב על שפת המצוק ומשקיף אל המכתש. מומלץ לנצל את ההזדמנות לביקור במרכז המבקרים: הטיול במכתש יהיה מהנה יותר לאחר הצפייה בסרט שממחיש את היווצרותו. גם שאר התצוגות מעניינות, ויש כאן אפילו מסעדה נחמדה. כדאי למלא כאן מים ולהצטייד לפני הדרך (זוהי הנקודה האחרונה למילוי מים עד חניון בארות).
ממרכז המבקרים נחזור באופניים לכיכר שבכניסה למצפה רמון, ונפנה בה ימינה (צפון מערבה) לשביל עפר המסומן בשחור. השביל עובר בין החורשה שבפאתי העיירה לתחנת הדלק, וממשיך לאורך המצוק הצפון מערבי של המכתש. שני הקילומטרים הראשונים של הדרך עוברים בפארק לפיסול מדברי; אפשר לעצור ליד אחד מהפסלים הסביבתיים שנבנו על שפת המצוק ולהתרשם. ממשיכים עם השביל המשובץ בכמה נקודות תצפית מרהיבות על המכתש. כדאי לעצור בנקודה המוסדרת, שנמצאת כשמונה קילומטרים מנקודת ההתחלה, מימין לשביל.
בתצפית תוכלו לראות בבירור את התצורות הגיאולוגיות המרשימות שבמכתש. מדרום מערב מתנשאת גבעת געש השחורה והבזלתית, שהיא למעשה הר געש כבוי. מדרום, במרכז המכתש, תוכלו להבחין בנחל רמון: הנחל הוא הניקוז היחידי של המכתש והוא יוצא מהמכתש אל תוך נחל נקרות, בצדו הדרום מזרחי של המכתש. מדרום מזרח בולט הר ארדון לגובה של 722 מטר מעל פני הים. ההר הזה היה פעם בקעה ברכס מחמל הקדום, אך בתהליך היווצרות המכתש "התהפך" התבליט והבקעה היתה לצוק, המתנשא מעל סביבתו ומהווה את לב המכתש. מדרום להר ארדון נפרש עמק אָדוֹם, המאופיין באבן חול אדומה, ומצפון להר – בקעת מחמל. ביום בהיר אפשר להביט מזרחה, מעבר למכתש, ולראות מכאן את הרי אדום.
לרדת אל הקרקעית
נפרדים מהתצפית וממשיכים עם השביל, וכעבור שלושה קילומטרים נוספים, בנקודת נוף מרשימה, השביל מתרחק משפת המצוק ופונה ליובלים העליונים של נחל חווה. לאחר רכיבה של שישה קילומטרים הופכת הדרך לחלק מציר הנפט, המכונה כך משום שהוא עובר מעל צינור הנפט שהונח בין אילת לאשקלון בשנות השבעים, בתקופה שבה אירן היתה ספקית הנפט העיקרית של ישראל. עם המהפכה האיסלאמית פסקה אספקת הנפט מאירן וצינור זה פעיל היום באופן חלקי, ומשמש להזרמת נפט ממצרים שמגיע אלינו כחלק מהסכמי השלום. פונים שמאלה (צפונה) עם ציר הנפט.
קטע זה של הציר עובר בתוואי של דרך הבשמים העתיקה, הנתיב הארוך שבו הובילו הנבטים סחורות מדרום חצי האי ערב דרך הערבה והנגב ועד לחוף הים התיכון בעזה (ראו מסגרת). מומלץ לסטות מהשביל הראשי ולבקר במצד מחמל, אחת מנקודות השמירה שהנבטים הציבו לאורך דרך הבשמים. מגיעים אליו עם שביל ההליכה המסומן ירוק, שמתפצל ימינה מהשביל הראשי כ800- מטר אחרי נקודת החיבור עם ציר הנפט. המצד נמצא על שפת המכתש, בראש מעלה מחמל – שביל שמטפס בחדות מאתיים מטר מתחתית המכתש, ומהווה את אחד החלקים התלולים ביותר בדרך הבשמים. רוחבו של מעלה מחמל הוא מטר אחד בלבד. הנבטים סיקלו את האבנים בשביל ובנו מצדדיו קירות תמך שניתן לראותם עד היום. מעלה מחמל ומצד מחמל, שחולש עליו ומאבטח אותו, ממחישים לנו במידה מסוימת את המפעל האדיר שבנו הנבטים לפני יותר מאלפיים שנים.
נחזור לציר הנפט ונמשיך ברכיבה צפונה. לאחר קילומטר וחצי נוספים נגיע למפגש עם שביל מסומן אדום שפונה ימינה. פונים בשביל זה וממשיכים ברכיבה, ולאחר ארבעה קילומטרים מגיעים לראש מעלה נוח, שיורד אל תוך המכתש. מראש המעלה נשקף נוף מרהיב של מזרח המכתש: הר ארדון ממול ובקעת מחמל לרגליכם. יורדים (בזהירות!) דרך מעלה נוח אל קרקעית המכתש. כעבור חמישה קילומטרים מגיעים לשביל מסומן בירוק, ובנקודה זו פוגשים שוב את דרך הבשמים, שיורדת ממצד מחמל. בקטע זה דרך הבשמים היא שביל הליכה, שמומלץ לטייל בחלק ממנו ולראות את אבני המיל (אבני סימון רומיות) שלאורכו. אנו נמשיך עם השביל הירוק ולאחר כקילומטר נפגוש שוב את ציר הנפט, המסומן בשחור. רוכבים עוד חמישה קילומטרים עד חניון בארות, שם מסתיים קטע 1 של טיולנו.
קטע 2: בתחנת הדרכים הנבטית
מחניון בארות נצא למסלול מעגלי קצר יותר, שמתאים לרוכבים מיומנים פחות או למי שגמר את המסלול הראשון (קטע 1) וכוחו עדיין במותניו. מהחניון ממשיכים דרומה על ציר הנפט, ואחרי שלושה קילומטרים מגיעים למפגש עם שביל מסומן ירוק שפונה שמאלה. פונים עם שביל זה ורוכבים לאורכו, כשמימינכם הר סהרונים, שמהווה חלק מהקיר הדרומי של המכתש. לאחר שרכבתם זמן מה תתחברו עם נחל רמון משמאל. ממשיכים לרכוב עד חניון עין סהרונים.
עין סהרונים היא נביעה שמושכת אליה בעלי חיים רבים; חדי העין שביניכם יוכלו להבחין בחול בעקבותיהם של דורבנים, שועלים, צבאים, פראים ואף זאבים. מעל לעין סהרונים יושב מצד סהרונים, חאן ששימש את השיירות הנבטיות בעוברן בדרך הבשמים. אפשר לשבת לנוח במצד הגדול ולדמיין את השיירות הנבטיות, על מאות גמליהן, מגיעות לכאן לחניית לילה עם סיומו של יום בדרכים (מכאן אפשר להמשיך לטייל מזרחה לאורך דרך הבשמים, עד לערבה).
מעין סהרונים פונים ימינה (דרום מזרחה) למעלה דקלים, בשביל המסומן בסימון אדום. לרוכבים מנוסים פחות מומלץ לפנות שמאלה (צפון מערב) עם דרך הרכב המסומנת באדום, ולחזור לחניון בארות. את הירידה במעלה דקלים יש לעשות בזהירות רבה. בתחתית מעלה דקלים פונים שמאלה לשביל המסומן שחור ונכנסים לערוץ נחל ארדון. חלקים מהערוץ הם חוליים ולא ניתנים לרכיבה – אין ברירה אלא לאזור כוח ולסחוב את האופניים.
המשיכו עם הנחל ותבחינו מימינכם, לפני הגעתכם לעין ארדון, בדייקים: מחדרים מַגְמַתִיים שחוצים את שכבות אבן החול ומאונכים להן. עוזבים את ערוץ נחל ארדון וממשיכים עם השביל השחור עד שמתחברים לשביל אדום משמאל, שאיתו ממשיכים עד שפוגשים שוב את ציר הנפט. פונים שמאלה עם ציר הנפט ולאחר קילומטר נוסף של רכיבה מגיעים לחניון בארות, כאן מחכה לנו הרכב.
נעם תדהר – צלם ומדריך, מתמחה בטיולי שטח באגן הים התיכון ובסיני, מנהל מחלקת טיולי אופניים בחברת "מדרפט". mailto:Noam_tidhar@hotmail.com
