מבט יהודי על העיירה

בברלין שבגרמניה קיימים מסלולי טיול אפשריים רבים, ואנחנו בחרנו במסלול היהודי ובמסלול הגרמני־ברלינאי. מדריך הטיולים לקח אותנו גם למקומות פחות מוכרים. ביקרנו למשל בקיר המראות בכיכר העירייה בשטגליץ. זהו קיר מצופה במתכת מבריקה כמראה, ועליו חקוקים שמותיהם של יהודים שגרו בעיר שטגליץ ובסביבותיה ונשלחו למחנות ההשמדה. ליד הקיר (רחוב דופלר 41) יש גם שריד של בית כנסת קטן שניצל מכליה בליל הבדולח. כיום הוא נמצא בחצר פנימית של בניין מגורים־משרדים. לפי הסכם עם עיריית שטגליץ, עובדי הבניין מחויבים לפתוח את הדלת החשמלית שבכניסה בימי חול בשעות העבודה. אם הם אינם, אפשר לבקש בנימוס מאנשי המספרה שבחזית, והם יפתחו את הדלת. אי אפשר להיכנס ממש אל תוך בית הכנסת (וגם לא נותר מה לראות בפנים), אבל מרגש לראות בקיר המזרחי מבחוץ את לוחות הברית, את אריות יהודה ומגן דוד. ביקרנו גם באנדרטת גשר פודליץ, ששימש מסוף להעלאת יהודי ברלין אל הרכבות למחנות, וכן בשדרת קרל מרקס, המדגימה רחוב סובייטי טיפוסי. שדרה זו, שנקראה בעבר גם שדרת סטלין ושדרת לנין והיתה חלון הראווה של מזרח־ברלין, מתוכננת בסגנון ניאו־קלאסי סובייטי־סטליניסטי המאפיין את שנות החמישים. אולי בשל העובדה שהיא מסמלת תקופה, היא עברה שיפוץ לאחר האיחוד בין שתי הגרמניות.