כשמדברים על תצפית נוף יפה ומיוחדת, לרוב הכוונה היא למה שנשקף מראשו של מגדל גבוה או מפסגת הר. אבל בסרטון  שלפנינו התצפית שונה לגמרי: זוהי נקודת מבטו של אסטרונאוט בתחנת החלל הבינלאומית, 400 ק"מ מעל כדור הארץ. הכל נפרש מתחת ביופי מהפנט – הדיונות האדומות של נמיביה, עננים המכסים את הר אטנה בסיציליה, הרי געש שמזדקרים מתוך השלגים של קמצ'טקה, מי הטורקיז לאורך החוף האוסטרלי, אפילו הוריקן אדיר שמתערבל מעל האוקיינוס האטלנטי. כל המראות הללו מלמדים דבר או שניים על עוצמתו של הטבע ובה בעת – על שברירותו.

ועוד סרטון מדהים מהחלל תמצאו כאן:

מסביב לעולם בחמש דקות איך נראה כדור הארץ שלנו מגובה של 350 ק"מ? נוצץ ומרהיב. כך עולה מסרטון באיכות מדהימה שצולם מתחנת החלל הבינלאומית

הפוסט סרטון: כדור הארץ מהחלל: דברים שרואים משם הופיע ראשון במסע אחר

כולנו שמענו בילדותנו את האזהרה שאסור להסתכל על השמש, וכשבגרנו העברנו את המסר החשוב הזה לילדנו. עכשיו אפשר לנעוץ מבט היישר אל לבה הגועש של השמש, בזכות סרטון מדהים של סוכנות החלל האמריקאי (נאס"א). צירוף נדיר של תופעות שהתרחשו ב-19 ביולי 2012 נתפס במצלמות Solar Dynamics Observatory, משימת חלל שנועדה לתעד את השמש ואשר מצלמת כל 12 שניות צילום חדש. אסטרונומים יכולים לספק הסברים ארוכים וסבוכים על סוגים שונים של התפרצויות, אורכי גל משתנים וטמפרטורות קיצוניות הנמדדות בסולם קלווין. אבל גם מי שלא מבין דבר בעניינים שכאלה, יישבה בקסם המהפנט של הסרטון הזה, שמתעד את ההתפרצויות בשמש באותה יממה לפני שנים אחדות. יופי שמיימי ועוצמתי שכזה קשה לתאר במילים, צריך פשוט לנעוץ מבט בשמש ולהתפעל:

הפוסט סרטון: להישיר מבט לשמש הופיע ראשון במסע אחר

התמונה הזאת (לחצו עליה להגדלה), שמגיעה מטלסקופ החלל האבל תמונה של גלקסיה המכונה בשם NGC 1433. הגלקסיה הזאת, שנמצאת במרחק של 32 מיליון שנות אור מכדור הארץ היא גלקסיה פעילה מאוד עם מרכז בהיר וזוהר, בבהירות המקבילה לזאת של כל הגלקסיה שלנו, גלקסיית שביל החלב. מרכזי גלקסיות מהווים עניין רב לאסטרונומים, שכן רובם, אם לא כולם, מכילים חור שחור מאסיבי.

NGC 1433 נחקרת במסגרת סקר של 50 גלקסיות, קרינה אולטרה סגולה מאפשרת לעקוב אחר כוכבים צעירים בגלקסיה, ובגלקסיות פעילות במיוחד, דוגמת זו שבצילום, הקרינה הזאת מלמדת גם על התנהגות של גזים באזור חור שחור.

הפוסט צילום מהחלל: גלקסיה עם לב זוהר הופיע ראשון במסע אחר

במרחק של יותר מ-110 מיליון שנות אור מכדור הארץ נמצאת הגלקסיה הספירלית IC 2560, הנראית כאן בתמונה שהגיעה מטלסקופ החלל האבל. הגלקסיה הזאת היא חלק מקבוצת הכוכבים אנטליה (Antlia) – פירושו השם הוא "משאבת אוויר", והיא נקראה כך על ידי האסטרונום הצרפתי שגילה אותה, לואי דה לאסיל, לכבודה של משאבת האוויר שהומצאה במאה ה-17. אנטליה מורכבת מ-200 גלקסיות המוחזקות יחדיו על ידי כוח כבידה, אך בשונה מקבוצות אחרות, אין בה גלקסיה דומיננטית.

בתמונה שלפנינו (לחצו עליה להגדלה) קל לזהות את זרועותיה הספירליות הבוהקות של IC 2560. המרכז הבהיר של הגלקסיה נגרם ככל הנראה כתוצאה מפליטה עצומה של גז לוהט בסביבתו של חור שחור.

הפוסט משאבת אוויר חללית הופיע ראשון במסע אחר

את המראה הזה של קרחונים בים ממזרח לאי גרנלנד, שהתקבל לפני ימים אחדים מהלוויין אקווה, אין צורך לתאר במילים – צריך פשוט להסתכל עליו ולהתפעל מיופיו של הטבע (לחצו על תמונה להגדלה).

הצילום הזה הוא חלק ממשימה שגרתית של אקווה, לווין מחקר בינלאומי שמופעל על ידי סוכנות החלל האמריקאית, ומטרתו לבדוק את מצב המים על פני כדור הארץ. בעזרת הנתונים והצילומים שמתקבלים ממנו אפשר ללמוד על התאיידות המים מהאוקיינוסים, אחוז האדים באטמוספירה, כמות העננים וצורתם, מצב הקרחונים, שינויים בטמפרטורת הים ועוד.

לא רק מהחלל, גם על היבשה החיים בגרנלנד מרתקים:

גרנלנד – מסע אל הצפון הרחוק מאות לווייתנים חלפו על פני הקיאק הקטן, ורק כשהאחרון בהם התקרב, אגפוק השליך את הצלצל לעברו. מסע ציד עוצר נשימה בגרנלנד, האי ש-99 אחוזים משטחו מכוסים בקרח ושתושביו האינואיטים עדיין צדים לווייתנים בעזרת צלצלים

הפוסט ציור של הטבע: ים הקרח של גרנלנד הופיע ראשון במסע אחר

פעם שיתוף פעולה שכזה היה בגדר חלום בלבד: בתמונה (לחצו עליה להגדלה) נראית החללית סיוז TMA-04M בעת הנחיתה באזור נידח בקזחסטן. ואיפה החלום? בהרכב הצוות שנמצא בחללית הרוסית: מפקד הטיסה הרוסי גנדי פאדלקה ושני מהנדסי טיסה – האסטרונאוטים ג'ו אקבה מארצות הברית וסרגיי ראבין מרוסיה. השלושה שבו לכדור הארץ בתום שהות של חמישה חודשים בתחנת החלל הבינלאומית. בעבר, בעיצומה של המלחמה הקרה, רוסיה וארצות הברית לא חלמו שיבוא יום והן ישתפו פעולה בחקר החלל. האם הקרבה הרוסית-אמריקאית הזאת נותנת תקווה לשיתופי פעולה בין יריבים מסורתיים גם על פני כדור הארץ? הלוואי.

הפוסט נחיתה רכה: החללית סיוז חזרה לכדור הארץ הופיע ראשון במסע אחר

יש תמונות שלא צריך להכביר עליהן מילים. למשל, התמונה הזאת, של איטליה מוארת בהמוני אורות מנצנצים. התמונה (לחצו עליה להגדלה) צולמה מגובה של 240 ק"מ מעל כדור הארץ, על ידי אחד האסטרונאוטים בתחנת החלל הבינלאומית, כאשר חלפה מעל דרום אירופה. דברים שרואים משם…

סרטון מדהים שצולם מתחנת החלל הבינלאומית:

		מסביב לעולם בחמש דקות איך נראה כדור הארץ שלנו מגובה של 350 ק"מ? נוצץ ומרהיב. כך עולה מסרטון באיכות מדהימה שצולם מתחנת החלל הבינלאומית

על החיים כמה מאות ק"מ מעל כדור הארץ בכתבה הבאה:

		תחנת החלל הבינלאומית: כשאין לאן לברוח תחנת החלל הבינלאומית, המרחפת כ־400 קילומטר מעל ראשינו, היא מעין מעבדה אנושית, הבוחנת את אפשרות החיים המשותפים בחלל. האם זהו צעד ראשון בדרך להגשמת חזון השותפות האוניברסלית של כל בני הפלנטה?

הפוסט המגף האיטלקי מהחלל הופיע ראשון במסע אחר

בתמונה למעלה (לחצו עליה להגדלה) נראה מופע מרהיב של "ירח כחול". למרות השם, ירח כחול נראה ממש כמו ירח רגיל, וייחודו בכך שהוא הירח המלא השני שמופיע בחודש אחד. התופעה הזאת מתרחשת אחת לשנתיים וחצי לערך, והיא נובעת מההבדל בין החודש הירחי, בן 29 ימים, לחודש בלוח השנה הגרגוריאני, שהוא בן 30 או 31 ימים. מסיבה זאת, בלוח השנה העברי, המבוסס על חודשים ירחיים, לא ייתכן כי בחודש אחד יהיו שני ירחים מלאים.

לירח הכחול הזה, שהאיר את שמי הלילה של סינסינטי שבמדינת אוהיו ב-31 באוגוסט 2012, היתה משמעות סמלית מיוחדת: באותו יום התקיים בעיר טקס זיכרון מיוחד לאסטרונאוט ניל אמרסטרונג, האדם הראשון שהלך על הירח. ארמסטרונג מת ב-25 באוגוסט בגיל 82.

הפוסט ירח כחול מעל סינסינטי הופיע ראשון במסע אחר

מאדים מככב לאחרונה בכותרות, ותמונות של פני השטח האדומים והמצולקים שלו מתפרסמות חדשות לבקרים. אבל כיצד נראה הכוכב האדום מתחת למעטפת שלו? בעקבות העניין שמעוררת חללית המחקר קיוריוסיטי, שנחתה על מאדים בתחילת אוגוסט 2012, בסוכנות החלל האמריקאית הכינו איור המדגים את השכבות השונות המרכיבות את הכוכב האדום (לחצו עליו להגדלה).

מאדים הוא כוכב הלכת הדומה ביותר לכדור הארץ, וכמו הכדור שלנו גם הוא משתייך לכוכבי הלכת הסלעיים. פני השטח שלו, המורכבים בעיקר מסלעים ומתכות, מלאים במכתשים; בקטבים מצוי קרח יבש, שנוצר כתוצאה מקפיאה של פחמן דו חמצני – המרכיב העיקרי של האטמוספרה הדלילה של מאדים. ליבתו של הכוכב האדום עשויה מברזל.

הפוסט הכוכב האדום: מבט לעומק המאדים הופיע ראשון במסע אחר

העיסוק האינטנסיבי במאדים בעת האחרונה קצת הסיט את תשומת לבנו מדברים מרתקים נוספים שמתרחשים בחלל. התמונה למעלה (לחצו עליה להגדלה) הגיעה מטלסקופ החלל האבל שמרחף כ-600 ק"מ מעל כדור הארץ. בתמונה רואים שני צבירי כוכבים בשלבים מוקדמים של התלכדות. ערפילית טרנטולה, המוכרת גם בשם 30 Doradus, מורכבת משני צבירים הנבדלים בגיל זה מזה במיליון שנים לערך. הערפילית, שנמצאת במרחק 170 אלף שנות אור מכדור הארץ, מייצרת כוכבים כבר 25 מיליון שנה, אולם לא ידוע עוד כמה זמן ייווצרו כאן כוכבים חדשים.

לצבעים המרהיבים שנראים בתמונה אחראים גורמים שונים: מקורם של הנצנוצים הכחולים באור הכוכבים המסיביים החמים, הצבע הירוק מסמן חמצן והאדום – מימן.

הפוסט התנגשות גלקטית: צבירי כוכבים מתלכדים בחלל הופיע ראשון במסע אחר