החיפוש – של מפקחי היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות, בסיוע שוטרי תחנת מודיעין, בוצע השבוע (א') בצו שופט, בעקבות חשד שהאיש עוסק בסחר בעתיקות ללא רישיון.

חלק מהמטבעות שנתפסו בבית סוחר העתיקות הבלתי חוקי. במרכז התמונה שקל כסף קדום.

חלק מהמטבעות שנתפסו בבית סוחר העתיקות הבלתי חוקי במודיעין

במהלך החיפוש, הבחינו מפקחי רשות העתיקות כי על חלק מהמטבעות והפריטים קיים עפר טרי. על פי החשד, חפצים אלה הגיעו לאחרונה מחפירות בלתי – חוקיות מאתרי עתיקות ברחבי המדינה. "מחמיץ את הלב, לחשוב על אתרי העתיקות הרבים שנהרסו לשם בצע כסף של סוחרים בערכי מורשת", אומר אילן חדד, המפקח על המסחר בעתיקות ברשות העתיקות, "מדובר בהיסטוריה של כולנו, שכבר אי אפשר יהיה לשחזר".

המטבעות שנתפסו מתוארכים לתקופות שונות; בין השאר, מטבעות עשויים כסף מהתקופה ההלניסטית, מטבעות ברונזה מהתקופה הרומית, וכן מטבעות יהודיים משלל תקופות – מהתקופה הפרסית, מימי בית המקדש השני, מזמן ממלכת החשמונאים ומימי המרד הגדול ומרד בר כוכבא – בהם מספר מטבעות הנושאים את שמו של מנהיג המרד "שמעון".

בחדר העבודה של החשוד נתפס מטבע כסף מיוחד, מסוג "שקל" כסף. זהו מטבע יהודי מימי המרד הגדול – שנת 67 לספירה, עליו מופיע מצידו האחד הכיתוב "ירושלים הקדושה" עם עיטור של שלושה רימונים באשכול, ומצידו השני – הכיתוב "שקל ישראל שנה ב'" מעל עיטור גביע. ניכר שהמטבע היה באמצע ניקוי, ורק מחציתו נוקתה עד כה.

בחדר אחר בבית, נתפסו עשרות מטבעות בתוך מעטפות דואר נושאות כתובות לנמען, מוכנות למשלוח לחו"ל.

לדברי חדד, "פעילות היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות יחד עם משטרת מודיעין, אפשרה את סיכול הברחת הפריטים הקדומים מישראל לשווקים בחו"ל. על פי החשד, האיש סחר בעתיקות, לכאורה, ללא רישיון ובניגוד לחוק במשך תקופה ארוכה. החשוד פעל תוך טשטוש עקבותיו, ועל פי החשד הבריח באופן שיטתי אלפי מטבעות מישראל לחו"ל. החשוד, שעסק בסחר בעתיקות לפני שנים רבות, בקיא בהוראות החוק אך הוא בחר לפעול במודע כנגדו".

בחקירתו, הודה החשוד בסחר בלתי חוקי, בהברחת מאות מטבעות לחו"ל ובקניית מטבעות משודדים וסוחרים לא חוקיים בשטחים, והכנסתם לישראל בניגוד לחוק.

מטבע שקל ישראל והשתקפותו

טבעת עתיקה עם שיבוץ אבן

מטבעות עתיקים שולבו בתליונים על מנת למכור אותם כתכשיטים

לדברי אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות: "מפקחי רשות העתיקות נאבקים מדי יום ולילה בתופעת שוד העתיקות ובסחר הבלתי-חוקי בעתיקות. הממצאים הקדומים שייכים למדינה ולציבור; לכל מטבע ומטבע סיפור ייחודי באמצעותו ניתן ללמוד על ההיסטוריה והמורשת של הארץ. סוחרים בלתי מורשים בעתיקות שרוכשים מטבעות משודדים וגנבים, מעודדים את שוד העתיקות, שנתלשות מסיפורן ההיסטורי. רשות העתיקות תמשיך לפעולה בשיתוף גופי אכיפה נוספים, לסיכול הסחר הבלתי-חוקי בעתיקות.

מהיחידה למניעת שוד עתיקות נמסר כי בשבועות הקרובים תורחב החקירה על מנת לחשוף את מי שסיפקו את המטבעות לחשוד. בסיום החקירה יועבר התיק ללשכה המשפטית של רשות העתיקות, לבחינת הגשת כתב אישום כנגדו.

סרטון – הפריטים שנמצאו בבית החשוד

בתמונה למעלה: פסלון האל הרמס

הפוסט מטבעות עתיקים, לוחות עם כתב יתדות וטבעות נתפסו אצל סוחר בלתי-חוקי במודיעין הופיע ראשון במסע אחר

חלק ממבנה ענק מהתקופה הצלבנית (1291-1099), אשר שימש כבית חולים לפני כ-1000 שנה, נחשף כעת לציבור לאחר חפירות ומחקר שביצעה רשות העתיקות. המבנה, שבבעלות הוואקף המוסלמי, נמצא בלב הרובע הנוצרי בעיר העתיקה ירושלים, אזור הידוע בשם מוריסתאן (שיבוש של המילה בית חולים בפרסית), סמוך לרחוב הראשי של העיר העתיקה. עד לפני כעשור הוא שימש כשוק ירקות ופירות הומה וצפוף, ומאז הוא עמד בשיממונו. בעקבות הכוונה של חברת "גראנד באזר" ממזרח ירושלים להכשיר את המבנה למסעדה בוצעו במקום בדיקות ארכיאולוגיות.

עד לפני כעשור פעל במקום שוק ירקות, ומאז הוא עמד בשיממונו

המבנה, שרק חלק קטן ממנו חשוף כעת, משתרע, ככל הידוע, על שטח של 15 דונם. הוא בנוי מאולמות וקמרונות מצולעים, וגובהו יותר משישה מטרים. לדברי רנה פורסטיני ועמית ראם, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, תעודות היסטוריות הכתובות בלטינית מלמדות כי במקום פעל בית חולים משוכלל, שאינו נופל בארגונו ובמימדיו מבית חולים מודרני. במצב חירום, בית החולים יכול היה לקלוט עד 2,000 חולים. בית החולים הוקם ונבנה על ידי מסדר דתי-צבאי נוצרי בשם "מסדר יוחנן הקדוש של בית החולים בירושלים", ובשם הלטיני ההוספיטלרים (מלשון בית חולים). בבית החולים היו אגפים שונים ומחלקות בהתאם לאופי המחלה ולמצבו של החולה, וטופלו בו גברים ונשים בני דתות שונות – יש ידיעות על כך שחולים יהודים קיבלו אוכל כשר. עם זאת, הרופאים באותה תקופה היו בורים בכל הנוגע לרפואה ותברואה: עדות ראייה מציינת רופא שגדע את רגלו של לוחם רק בשל פצע מוגלתי קטן, דבר שהביא בסופו של דבר למותו. בית החולים שימש גם כבית יתומים לתינוקות שננטשו לאחר לידתם.

המבנה העצום מורכב מאולמות עם תקרות מקומרות וקשתות מרשימות

לאחר נפילת הצלבנים, השליט האיובי צלאח א-דין שיפץ ותחזק את בית החולים, והוא אף התיר לעשרה נזירים צלבניים להמשיך להתגורר שם ולשרת את אוכלוסיית ירושלים. ברעידת האדמה של שנת 1457 התמוטט המבנה ונקבר תחת הריסותיו, וכך נותרו השרידים עד לתקופה העות'מאנית. בחפירות נמצאו במקום עצמות של סוסים וגמלים לצד כמות גדולה של גושי מתכת ששימשו במלאכת הפרזול – עדות לכך שחלקים מהמבנה שימשו בימי הביניים כאורוות.

הפוסט בית חולים בן אלף שנה נחשף לציבור בירושלים הופיע ראשון במסע אחר