גאורגיה – היסטוריה בקיצור

בני אדם חיו בתחומי גאורגיה כבר לפני עשרות אלפי שנים. מאוחר יותר התפתחה בה החקלאות, כולל גידול בקר. בשנת 65 לפני הספירה השתלטה האימפריה הרומית על גאורגיה. במאה הרביעית לספירה קיבלה עליה גאורגיה את הדת הנוצרית. במאה השמינית כבשו אותה הערבים. עד כיבוש האיזור בידי המונגולים, במאה ה-13, הגיעו גבולות הממלכה לים הכספי, והקיפו שטחים נרחבים בארמניה ובפרס.
ב-1763 הפכה גאורגיה לשטח חסות של רוסיה הצארית, וכשזו סיפחה את גאורגיה בתחילת המאה ה-19, פרצה מלחמה בינה לבין פרס, שנמשכה מ-1804 עד 1813. גאורגיה צורפה לברית המועצות ב-1922. בסוף שנות השמונים החלו להישמע דרישות לעצמאות, והשלטון המרכזי בברית המועצות ניסה לדכאן בכוח. ב-1991, עם התפרקות ברית המועצות, הכריזה גאורגיה על עצמאותה.
נשיאה הראשון של גאורגיה העצמאית, זוויאד גמסחורדיה, הואשם זמן קצר אחרי קבלת העצמאות בניסיון להשליט במדינה דיקטטורה. הוא הודח ב-1992 ונמלט מטביליסי. את מקומו תפס אדוארד שוורדנדזה, שכיהן כשר החוץ של ברית-המועצות בימי גורבצ'וב.
בסוף 1993 פתחו הבדלנים האבחזים, השואפים לעצמאות, בקרבות נגד כוחות הממשלה, והשתלטו על רוב שטחו של האיזור האוטונומי שלהם.
ב-2008 חדרו כוחות רוסיה למחוז דרום אוסטיה הבדלני, והמשיכו לעבר מבואות טביליסי (בהמשך נסוגו רוב הכוחות).