הפוסט האיים של הסתיו הופיע ראשון במסע אחר

מפות ומדריכים מודפסים ליעד בנגקוק,
בהנחה לגולשי מסע אחר!

לינה

ישנם בתאילנד מקומות לינה זולים רבים, וחלקם אפילו זולים מאוד. היופי הוא שבתאילנד אפשר לישון זול אבל איכותי. לא צריך לרדת לתחתית הסקאלה. אפשר למצוא אכסניות טובות, בתי הארחה ואפילו מלונות במחיר של פחות מ-20 דולר לילה.

אכסניות

ארגון אכסניות הנוער הבינלאומי בתאילנד נקרא HI – Hosteling international. אכסניות המשתייכות לארגון יש בערים מרכזיות כמו בנגקוק, צ'אנג מאי, קנצ'נבורי ועוד. עקרונית, רק חברים בארגון יכולים ללון באכסניות אלה. יתרונן של האכסניות בשמירה על סטנדרטים של איכות. כרטיס חבר ניתן לרכוש במשרד הארגון בבנגקוק (כתובת: 25/2 Th Phitsanulok, Sisao Thewet, Dusit, Bangkok) או באחת מאכסניות הארגון.

גסטהאוסים

זוהי בדרך כלל האפשרות הזולה ללינה בתאילנד. התנאים והשרות בגסטהאוסים שונים ממקום למקום וזה משפיע גם על המחירים בהם. בחלק מהמקרים מקבלים תמורה נהדרת לכסף, ובחלק מהמקרים מגיעים למקום עלוב ומאכזב.

מלונות

המלונות התאילנדים הם נפוצים והמחירים בהם לרוב נמוכים. אפשר למצוא בהם חדרים עם מזגן, מיטה זוגית, ומקלחת. גם כאן אין סטנדרט קבוע של איכות. חלק מהמלונות נקיים ונעימים מאוד וחלקם לא. כדאי מאוד לבקש לראות את החדר לפני שלוקחים אותו. במקרים רבים בעלי המקום מבקשים מחיר גבוה במיוחד לזרים מערביים. אם המחיר נראה לא סביר אפשר להתמקח עליו. שימו לב – חלק מהמלונות האלה מתפקדים במקביל גם כבית זונות ועלולה להיות תנועה ערה של אנשים שבאים ויוצאים.

אוכל

האוכל התאילנדי מיוחד, איכותי ומגוון. המנות האופייניות הן מנות אורז ותבשילי אטריות. האוכל הזול ביותר הוא זה שנמכר בדוכני האוכל ברחוב, במסעדות קטנות (שנקראות נודל שופ) ובשוקי הלילה המתקיימים ברוב העיירות והכפרים. קערית נודלס או צלחת ראט קאו (אורז עם קארי) יעלו בבנגקוק כ-50-30 באט. אפשר למצוא בתאילנד גם אוכל מערבי, אך הוא יהיה יקר יותר.

תחבורה
אוטובוס

אוטובוס ציבורי – בכל עיר או עיירה בתאילנד, שיש אליה שירות של אוטובוסים, יש תחנה של חברת האוטובוסים הממשלתית בו קו סו (קיצור של Borisat Khon Song = חברת תחבורה). ישנם חמישה סוגים שונים של אוטובוסים. הזולים ביותר הם גם האיטיים ביותר. אלו הם האוטובוסים המאספים (המסומנים בכתום) והם עוצרים בכל עיירה וכפר נידח בדרך. יתרונם העיקרי הוא שהם יוצאים לעיתים קרובות. הדרגה הבאה של אוטובוסים ממשלתיים הם אוטובוסים ממוזגים ומהירים יותר, אבל יוצאים לעתים פחות תכופות. אוטובוסים אלה מסומנים בכחול. רמת השירות באוטובוסים האלה טובה ואמינה וכוללת לפעמים גם מכירת משקאות קלים באוטובוס והקרנת סרטים. ישנם גם אוטובוסים בדרגת אח"מ וסופר אח"מ. בבנגקוק כמה תחנות מרכזיות. לפירוט התחנות

אוטובוסים פרטיים – אוטובוסים הנוסעים בין אתרי התיירות ברחבי המדינה. את הכרטיסים לאוטובוסים האלה אפשר לרכוש בסוכנויות נסיעות וברוב המלונות, אך עדיף לקנות אותם ישירות מחברת האוטובוס שמנפיקה אותם. ההבדל במחיר מהאוטובוסים הציבוריים הוא לא גדול, ולעתים, בעיקר בנסיעות הארוכות, מחיר האוטובוס הפרטי יהיה זול יותר מזה של הציבורי. אבל יש להיזהר – לא כל חברות האוטובוסים הפרטיים אמינות. חברות האוטובוסים הפרטיות הבטוחות והאמינות ביותר הן אלה שהאוטובוסים שלהן יוצאים מאחת התחנות הציבוריות של בו קו סו ולא אלה שאוספים מהמלונות, ובמיוחד לא ברחוב קאו סאן.

** באופן עקרוני עדיף לנסוע באוטובוסים הציבוריים. הם אמינים יותר, דייקנים יותר ונוחים יותר. וההבדל במחיר לא משמעותי.

רכבת

חברת הרכבת הלאומית של תאילנד SRT מאוד יעילה והרכבת מגיעה ליעדים רבים. אם קונים כרטיס במחלקה השלישית הוא יהיה זול בדר"כ ממחיר הנסיעה באוטובוס ומחיר כרטיס במחלקה שנייה דומה למחיר נסיעה באוטובוס פרטי, אבל הרכבת אמינה ונוחה יותר. הנסיעה ברכבת לוקחת לעתים קרובות יותר זמן מאשר באוטובוס, אך הנוחות והנופים מפצים על כך. רוב הרכבות ליעדים הרחוקים יוצאות מתחנת הואלאמפונג (Hualamphong) בבנגקוק. מחירי הכרטיסים משתנים בהתאם ליעד וסוג המחלקה בה נוסעים. למשל: כרטיס מחלקה שנייה מבנגקוק לצ'יאנג מאי, נסיעה של 751 ק"מ, עולה 281 באט. מחיר כרטיס מחלקה שנייה לסוראט תאני, נסיעה של 651 ק"מ, עולה 248 באט. לעתים רבות דרושה תוספת מחיר לתוספות כמו מזגן, רכבות אקספרס ורכבות מהירות.

בשל התורים הארוכים במשרדי הכרטיסים בתחנות הרכבת והביקוש הרב למקומות בקווים הפופולריים כדאי להזמין מקום מראש (גם מי שיש לו כרטיסייה). אפשר להזמין מ-60 יום ועד יום אחד לפני הנסיעה. כרטיסים ניתן לקנות בתחנת הואלאמפונג ובמשרדי נסיעות בבנגקוק. הזמנת מקומות נעשית בתחנת הרכבת הואלאמפונג או בטלפון.

אופניים

זהו אמצעי התחבורה הנוח והזול ביותר כמעט בכל מקום מחוץ לבנגקוק בזכות העובדה שהם זולים ומאפשרים לנסוע בקצב מותאם אישית, המאפשר ליהנות מהסביבה. אפשרויות שכירת אופניים הן רבות וברבים מהגסטהאוסים ניתן לשכור אופניים תמורת 30-80 באט ליום. יותר ויותר מטיילים מגיעים לתאילנד עם האופניים האישיים שלהם. לרוב הכבישים הסלולים במדינה יש שוליים רחבים המאפשרים נסיעה באופניים והנהגים לרוב מתחשבים ברוכבי האופניים. אפשר לקחת את האופניים ברכבת תמורת מחיר נמוך מכרטיס מחלקה שלישית וברוב האוטובוסים לא יידרשו מחיר נוסף על האופניים. אם מתכננים לטייל עם האופניים כדאי להצטייד במפות טובות של תאילנד.

אתרים

בנגקוק Bangkok – בנגקוק היא עיר מודרנית, סואנת ומיוזעת.יש בה גורדי שחקים וקניונים, סמטאות צרות, מקדשים ושווקים. בנגקוק נבחרה להיות בירתה של תאילנד בשנת 1782 והיום היא משמשת כמרכז התרבות, העסקים והחברה של המדינה.

כיכר סאנאם לואנג (Sanam Luang) – נמצאת מצפון לוואט פרה קוו. כאן נמצאים מרבית מוסדות התרבות של תאילנד כגון אוניברסיטת Thammassat, המוזיאון הלאומי והתיאטרון הלאומי. בסופי שבוע הכיכר משמשת כמקום בילוי למשפחות ונהוג להעיף כאן עפיפונים (במיוחד בעונת העפיפונים בין אמצע פברואר לאפריל).

המוזיאון הלאומי – נמצא בצידה המערבי של הכיכר והוא המוזיאון הגדול בדרום-מזרח אסיה. במוזיאון תצוגות אמנות תאילנדית מכל הזרמים והתקופות. שעות פתיחה: ד'-א' 9:00-16:00. מחיר כניסה: 40 באט לאדם. אתר המוזיאון

מקדש ארון (Wat Arun) – נמצא על גדתו המערבית של הנהר צ'או פראיה. נקרא גם "מקדש השחר" ומוקש לאל השחר ההודי, ארוּנָה. גובהה של הפגודה המרכזית של המקדש מתנשא ל-79 מ'. כדאי להגיע אל המקדש לקראת השקיעה וליהנות מנוף מרהיב של העיר. אל המקדש מגיעים בשיט בסירת אוטובוס היוצאת מהמזח תה טיֶין (Tha Tien) שמאחורי הארמון הגדול. השיט עולה 2 באט. המקדש פתוח מדי יום בשעות 8:30-17:30 והכניסה אליו עולה 30 באט. אתר המקדש

שיט בנהר ובתעלות – אחת הדרכים היפות והנעימות לראות את בנגקוק היא ע"י שייט בנהר. הנהר חוצה את העיר מצפון לדרום ומהווה נתיב תחבורה עיקרי. אפשר לשוט בסירות האוטובוס להן תחנות קבועות הממוקמות לרוב לאורך הגדה המזרחית של הנהר. בכל מפה של העיר מפורטות גם התחנות של סירות האוטובוס. שימו לב להודיע לכרטיסן מהי תחנת הירידה שלכם, מפני שהסירה לא עוצרת בכל תחנה. חברת צ'או פראיה ריבר אקספרס מפעילה ארבעה קווים: שלושה קווי אקספרס (מסומנים בדגלים צהובים, ירוקים או כתומים) וקו מקומי (ללא דגל). השיט בסירת אקספרס עולה 32-13 באט, תלוי ביעד. השיט בסירה מקומית שעוצרת בכל המזחים עולה 14-10 באט.

מקדש טראימיט (Wat Traimit) – מקדש הבודהה המוזהב –מוקד המשיכה של מקדש זה הוא פסל בודהה מרשים שגובהו 3 מ' ומשקלו 5.5 טון, עשוי זהב טהור ונוצץ. המקדש ממוקם בשולי צ'יינטאון ברח'Yaowarat ופתוח כל יום בשעות 17:00-8:00 מחיר כניסה: 40 באט. כדי להימנע מהמוני התיירים כדאי להגיע למקדש על הבוקר.

צ'יינה-טאון – השכונה בנויה סביב לרחוב יאואראט (Yaowarat) ונחשבת לאחד מהרבעים הסיניים היפים בעולם. הרובע מבוך צפוף של חנויות לכל דבר שאפשר לחשוב עליו: תכשיטים, אוכל, אריגים, מזכרות, עתיקות ועוד. זה מקום טוב לקניות בשל המחירים הזולים יותר מאזורים אחרים של העיר. במשך תשעת הימים הראשונים של החודש התשיעי בלוח השנה הירחי (ספטמבר- אוקטובר), בזמן פסטיבל הצמחונות, הופכת צ'יינה-טאון לחגיגה של אוכל צמחוני. החגיגות מתרכזות סביב מקדש מאנגקון קמלאוואט ( Wat Mangkon Kamalawat), אחד המקדשים הגדולים בצ'יינה-טאון.

למידע נוסף על בנגקוק

לינה בבנגקוק
מרכז התרמילאים בבנגקוק נמצא באזור תאנון קאו סאן, ברובע באנגלאמפו. כאן נמצאים גם הגסטהאוסים הזולים ביותר, אך יש לבחור בקפידה כי רמתם של חלק מהם גבולית ביותר (לפעמים אפשר אפילו למצוא פשפשים במיטות!!).

מי שמחפש אזור קצת פחות רועש יכול להגיע אל מערב באנגלאמפו אל הסמטאות שממערב לתאנון צ'אקראפונג (Th Chakraphong) ולתאנון פרה סומן (Th Phra Sumen) לכיוון הנהר. המחירים כאן מעט גבוהים יותר מאלה בקאו סאן אך הגסטהאוסים לרוב טובים יותר.

– Bella Bella House הוא המלון הטוב באזור. זהו בניין בן 5 קומות ויש בו אזור מנוחה מקורה על הגג. כתובת: 74 Soi Rambutri

מלון נוסף הוא Bangkok City Suite – זהו מלון חדש ונעים הנמצא אמנם מחוץ למרכז התרמילאים (ואולי אפשר למצוא בזה יתרון) אך קרוב לכיכר סיאם ולתחנת הרכבת. במלון יש 168 חדרים לזוג או ליחיד כולם ממוזגים ועם שירותים ומקלחת ואפילו טלוויזיה. מחיר לילה בחדר לזוג: 1,000 באט.
כתובת: 1 Petchburi Road
טלפון: 66-2-6137277
אתר אינטרנט

צ'יאנג מאי Chiang Mai – צ'יאנג מאי היא עיר הבירה של צפון תאילנד ונקודת מוצא לטיולים באזור. המקומיים נוהגים לתאר אותה בנימה ציורית מעט: עיר עתיקה בעלת הילה אגדית וקסומה… אך למעשה כיום צ'יאנג מאי היא עיר רב-תרבותית וחדישה. יש בה יותר מ-300 מקדשים ומאחוריה מתנשא ההר המקודש דואִי סוּתֶפּ ומספק נוף מרשים. בצ'יאנג מאי מלונות ברמה גבוהה ובמחירים נמוכים והיא גם מרכז ללימודי בישול תאילנדי, עיסוי תאילנדי ועוד. מכאן אפשר לצאת לטרקים בצפון תאילנד.

טיול בסמטאות העיר – אחת הדרכים הטובות לראות ולספוג את אווירת העיר היא בטיול רגלי בין הסמטאות המרוצפות אבנים, בתי הספר לבישול, מקדשים עתיקים ודוכני נודלס.

מקדש פרה סינג (Wat Phra Singh) – מקדש זה הוא דוגמה לסגנון הבנייה הצפון-תאילנדי הקלאסי, הנקרא לאנָה. המקדש נמצא במרכז העיר. הוא נחנך לראשונה במאה ה-14, אך המבנים הקיימים כיום הם מהמאה ה-19. במקדש נמצא אחד מפסלי הבודהה המקודשים ביותר בתאילנד. הכניסה ללא תשלום.

באזאר הלילה – אחד ממוקדי המשיכה התיירותיים העיקריים של צ'יאנג מאי. השוק פתוח בכל ערב מהשקיעה ועד חצות וכולל כמה מתחמים מקורים עם חנויות אמיתיות והמון דוכנים ניתן למצוא כאן מזכרות, עבודות יד ופריטים נוספים, בעיקר מצפון תאילנד. המחירים נמוכים בעיקר למי שיודע להתמקח.

דואִי סוּתֶפּ (Doi Suthep) – ההר הקרוי על שם הנזיר סוּדֶוָוה נמצא כ-16 ק"מ מצפון-מערב לעיר. גובהו של ההר 1,676 מ' וסמוך לפסגה נמצא המקדש פרה תאט דואי סותפ (Wat Phra That Doi Suthep) שהוא אחד המקדשים החשובים בצפון תאילנד. אל המקדש מגיעים בנסיעה במעלה ההר עד למגרש החניה ומשם יש לטפס כ-300 מדרגות המובילות אל המקדש. מי שאין לו כוח לטפס ברגל יכול לעלות ברכבל. מחיר הכניסה למקדש – 50 באט.

לינה בצ'יאנג מאי
Smile Guest House – בבית שהיה מקום המחבוא של ברון האופיום הסיני הידוע לשמצה קוּן סָה, שהתגורר כאן כשביקר בצ'יאנג מאי. יש כאן חדרים בבניין תאילנדי עתיק וגם חדרים חדשים יותר וחצר מקסימה ובה פינת אוכל. מחיר:500-350 באט לחדר עם מאוורר, 900-700 באט לחדר עם מזגן וטלוויזיה. כתובת: 5Rachamankha Soi 2
אתר אינטרנט

למידע נוסף על צ'יאנג מאי:
אתר התיירות הרישמי של תאילנד

אתר העיר צ'יאנג מאי

סוקותאי (Sukhothai) – בירתה הראשונה של תאילנד שהיתה בשיא תפארתה בין אמצע המאה ה-13 לסוף המאה ה-14. ממלכת סוקותאי נחשבת לתור הזהב של התרבות התאילנדית. לסוקותאי החדשה אין כל ייחוד מלבד לשוק העירוני שמתקיים במרכזה. העיר העתיקה המרוחקת 12 ק"מ מהעיר החדשה, לעומת זאת, היא אחד מאתרי העתיקות היפים והמרשימים. כדי לראות את העתיקות כדאי ללון לילה בסוקותאי החדשה. וכדי להגיע לאתר העתיקות כדאי לקחת סונגתוו (טנדר המשמש כאוטובוס) מסוקותאי החדשה. הנסיעה אורכת 20-30 דקות ומחירה 30 באט.

השרידים העתיקים בסוקותאי הוכרזו כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. הכניסה לאתר ההיסטורי עולה 100 באט. לסיור באתר עצמו כדאי לשכור אופניים באחת מהחנויות בכניסה לפארק, תמורת 30 באט ליום.

איים

קו פה-נגן (Ko Pha-Ngan) – האי קו פה-נגן נמצא במפרץ תאילנד. אין כאן שדה תעופה או רציפי נמל גדולים, דבר שמרחיק, לפחות בינתיים, את המלונות הגדולים ואת המוני התיירים שבאים בקבוצות מאורגנות. זהו אחד האיים הפופולריים בין התרמילאים. יש בקו פה-נגן חופים פופולריים והומי אדם לצד חופים מבודדים לאנשים שמחפשים שקט.

למחפשים אקשן ומסיבות, כדאי להגיע לחופי האט רין אליהם מגיעים רוב המטיילים ובהם נערכת אחת לחודש מסיבת הפול-מון הגדולה בעולם. האט רין הם שני חופים התוחמים חצי אי הומה שבו בתי עסק, משרדי נסיעות, חנויות, מסעדות, ברים ודיסקוטקים. בחוף האט רין נוק (חוף הזריחה), בצד המזרחי יש מבחר של בונגלוס וכאן נערכות מסיבות הירח המלא שכוללות ריקודים עד אור הבוקר וצריכה של חומרים בלתי חוקיים למיניהם.

לינה בקו-פנגן
האט רין נוק: מחירי המגורים בבונגלוס כאן מתחילים ב-150 באט בבונגלוס הפשוטים והישנים ביותר ויכולים להגיע עד 800 ו-1000 באט לבונגלוס עם מזגן. מי שמעדיף אווירה מעט יותר שקטה יכול להשתכן בצד המערבי בחוף האט רין נאי, אך המים כאן רדודים ולא מתאימים לשחייה.

האט קואט: כאמור בקו פה-נגן ישנם גם חופים מבודדים ושקטים כמו האט קואט (חוף הבקבוקים) ואאו תונג מאי פאן בצפון האי. לינה: בחופים אלו נעים מחירי הבונגלוס בממוצע בין 100 ל-500 באט.

קראבי (Krabi) – לחוויית חופים שונה אפשר להגיע לאזור קראבי שנמצא לחופי ים אנדמן. במחוז קראבי ישנם איים וחופי רחצה וברבים מהם מתקנים מצויינים לתיירים. מכאן אפשר להגיע אל האיים קו פי-פי וקו לאנטה. בעבר היווה האזור מקום מפלט לפיראטים וכיום האזור הולך ומתפתח במהירות.

העיר קראבי עצמה לא מעניינת במיוחד וכדאי להמשיך אל עיירת החוף אאו נאנג (Ao Nang) ואל רצועת החוף המשובחת שלה. כאן אפשר לשחות או לצאת לטייל באזור: שייט אל האיים של האזור או יציאה לטרקים ביערות.

לינה באזור קראבי
בשל הפופולריות הרבה של האזור המחירים עולים בצורה ניכרת בעונת התיירות הבוערת, אך עדיין ניתן למצוא כאן מגורים זולים בטווח מחירים שבין 150 באט מחוץ לעונה ועד 600 באט בעונה.

* שימו לב: המחירים נכונים למרץ 2014. לשערי המרת המטבע 

הפוסט תאילנד בזול הופיע ראשון במסע אחר

אבל הבטחנו זה לזו.

אבל מי שואל אותנו בכלל? מתברר שהסכנה האמיתית למטיילים עם ילדים לא אורבת בג'ונגלים, במטוסים או בביצות. היא ממתינה בסלון הבית, במקום העבודה ובבתי קפה סטריליים במרכז העיר, בדמותם של המזועזעים מחוסר האחריות.

מיקה וקלינטון (הכלבלב) בבקטאפור, נפאל

 

הוכרזנו כפסיכים

עם מוכרת תאילנדית בשוק הצף דמנאן סאדואק

הצאצאית התגלתה כמפתח כניסה

כך, למשל, ניהלנו שיחה מדהימה למדי עם נהג מונית מבקטאפור

על חוף בקו-פנגן. מי לוקח ילדה בת שנה וחצי למזרח, אתם השתגעתם?!

עכשיו הם משוויצים בתמונות
שלב הסיכומים? סעו, זה ברור. גם עם ילד.

הפוסט המזרח הרחוק עם ילדים הופיע ראשון במסע אחר

מדי פעם אני מתעוררת בבוקר עם געגוע מתוק לחלב הקוקוס שנהגתי לשתות על מרפסת הבונגלו בו התגוררתי בכפר "פרדייז", הצופה למפרץ הקסום שמשני צדדיו צוקים ירוקים גבוהים. רובצת על ערסל צהוב, תלויה בין עצי הקוקוס, בזיכרוני אני לוגמת חלב בקשית מאגוז ירוק וצונן שנוקב במיוחד למעני.

רק בקופנגן הצלחתי להתמסר לתחושת חופש מופלאה, לבטלה ושלווה, ולהנאות החיים הקטנות. מיותר לציין שמדובר בגן עדן על פי כל הקלישאות המוכרות: חוף לבן ורך, עצי קוקוס צפופים, מי טורקיז ושקיעות לוהטות שצובעות את השמיים בוורוד, באדום ובסגול.

נחיתה רכה
היממה הראשונה שלי על האי לא היתה מוצלחת. זה התחיל בלילה לבן ומורט עצבים שכלל נסיעה שנמשכה 12 שעות באוטובוס מבנגקוק, שייט בן שלוש שעות במעבורת, מונית ברחבי האי ושיטוט בצהרי יום לוהט עם תרמיל כבד על הגב בחיפוש אחר חדר פנוי בחוף הדרין סנסט.

השמש הקופחת מחקה כל סימן חיים מהרחוב שהיה נטוש כעת, והבקתה ההגיונית ביותר שמצאתי הייתה מבודדת ולוהטת, ללא חלונות, נשענת על כלונסאות עץ גבוהות, הרחק מהחוף ומהציוויליזציה.
שבועיים וחצי לפני מסיבת הפול-מון האי כמעט ריק מתיירים, ואפשר עדיין להשיג חדרים טובים. וכך, בניגוד לכל ההמלצות, עברתי למחרת להתגורר בצידו השני של הדרין – בחוף "סנרייז", שם נערכות מסיבות הפול-מון המפורסמות, ואלה שקודמות להן. מרגע זה ואילך מצב רוחי הלך והשתפר – הרגשתי במרכז העניינים ומרוצה מהחיים.

איזו מין שגרה
בימים הבאים פיתחתי לעצמי סוג של שגרה שלווה, שרק ירח מלא יכול להפר. הבוקר נפתח ב-12:00 בארוחה עתירת פירות טרופיים, או לחילופין בפנקייק עסיסי ונחשק. את הזמן עד לשקיעה העברתי ברביצה על החול החם בהתמכרות לרחשי הגלים, בצפייה בטורניר הכדורעף היומי, ובשיטוטים ברחוב הראשי העמוס במסעדות, בארים, בתי קפה, חנויות, סוכנויות נסיעות ואינטרנט ובעיקר במאות מטיילים מכל רחבי העולם.

התוודעתי גם למסעדות ישראליות עם אוכל נהדר וספרים להשאלה, למסעדות המעולות המתמחות בהכנת פירות ים ודגים, ולמזנונים הפשוטים והזולים (אורז, עוף ונודלס).

התאילנדים אוהבים לחגוג. מי שהמציא את מוסד ה- הירח המלא ((Full moon, המציא גם את ה-Half moon וגם את ה-Black moon כך שתהייה סיבה לחגוג בכל ימי החודש. אותו תאילנדי המציא בוודאי גם את ה"באקט", דלי פלסטיק מלא בקרח וקשיות, שנמכר עם בקבוק רום או וויסקי, קולה ורדבול, מספיק לעשרה אנשים או לאדם אחד עם קיבולת מדהימה. ההשפעה ממשית והרסנית.

לאורך החוף פזורים עשרות מועדונים שהכניסה אליהם חינם, כל אחד בסגנון מוזיקה אחר. אם מאסת במוסיקת הטראנס דלג שני צעדים הלאה ותגיע אל רחבת ההיפ הופ של מועדון ה"קקטוס", מרכז העצבים של החוף. האלכוהול זורם כאן כמו מים, והשמחה – גדולה. כל כך גדולה עד שמופעי ג'אגלינג-אש מהפנטים שנערכים כמה מטרים מכאן, במדורות על החוף, נראים כה פשוטים, וההמון השתוי נסחף וקופץ דרך חישוק בוער ללא פחד, הולך על גחלים ומבצע לימבו-אש – כאילו היו אלה עניין שבשגרה.

לידם מתרוצצים נערים תאילנדים עם חיות המחמד שלהם – קופים, נחשים, לטאות ענק ונשרים – ומציעים ליטוף וצילום פולרואיד משותף, בעבור תשלום נאות. כמות החיות על החוף ומספר הבסטות (בגדים, תכשיטים, מחרוזות פרחים, סטיק-לייטים, ציורי גוף שזוהרים באולטרה-לייט) גדל מלילה ללילה. במקביל נרשמת עלייה תלולה ברמות האלכוהול וההורמונים.
המסיבות על החוף נמשכות עד השעות המאוחרות. בשלב זה מוכרזות אד הוק מסיבות מסתוריות המתקיימות בג'ונגל, שעניינן פטריות שונות וכדורי אקסטזי. ההמון השתוי זולג מהמועדונים שנסגרו אל דוכני הבננה לוטי (קרפ/בלינצ'ס מטוגן על פלטה, ממולא בבננות עם רוטב וניל ושוקולד) והצ'יקן קורנר (סנדוויץ' עם עוף וירקות) – מוסדות המאנצ'יז הבלתי מעורערים של קופנגן.

כשלב נוסף לבניית קליימקס לקראת הערב המרגש נערך באצטדיון המקומי טורניר תאי-בוקסינג מרגש, שמלווה בקמפיין היסטרי ונועד להזניק את רמות האדרלנין, ההורמונים והדציבלים, שבין כה וכה כבר גבוהות, לקראת הטירוף הגדול.

זמן לחגוג
ערב מסיבת הירח המלא ממשיכים לזרום אל החוף המונים. הם מגיעים מאיים סמוכים ב"טקסי בואטס" – סירות-מונית שמעבירות אותם מאי לאי, ממסיבה למסיבה. אלה ממתינות להם בסדר מופתי על החוף עד אור הבוקר.

החוף כולו עוטה חג: עשרות רמקולים מפלצתיים שחוסמים את השמש מפארים כל סנטימטר בחוף, והמוזיקה מתחלפת לה עם כל צעד מדאנס קליל, להיפ הופ מגניב, לטראנס אלים. הטירוף בעיצומו. כשלושים אלף תיירים ותיירות מכל העולם (הערכה זהירה), בבגדי ים ובצבעי גוף אולטרא-לייט, רוקדים, שותים, מדברים, מכירים, מזיעים, מפלרטטים, מתמזמזים, קורסים על החוף מרוחים בצבעי מלחמה. הצוקים המוארים בזרקורים צבעוניים ועשרות המדורות יוצרים אנרגיה פראית וסהרורית.

איזו חוויה מהפנטת ומטריפת חושים. כי מהו מצעד האהבה בבירות העולם ומהי איכות הדי.ג'ייז והמוזיקה במועדונים הכי אופנתיים, לעומת חוף הדרין בזמן ירח מלא.

בבוקר, עם הזריחה, אפשר לראות עשרות חוגגים מחוסרי הכרה מוטלים על החוף. הסירות עוזבות בזריזות, ההמון השתוי נוטש את החוף ומותיר אחריו מעט חוגגים מיוזעים, עייפים, מסוחררים, ובעיקר ערימות ענק של אשפה ובקבוקים ריקים. ערימות שמן הסתם ייעלמו בתוך כמה שעות, אז תתקיים מסיבת האפטר-פארטי הפראית לא פחות.

מי שנותר אדיש לטירוף הם הכלבים המשועממים. בלי להתרגש יותר מדי הם ממשיכים לרבוץ בהמוניהם על החוף, בתוך הגומחות הקטנות שחפרו, להשתכשך במים ולצוד דגים. זוג היפים אמריקניים בסביבות גיל שישים, עט עם שחר, מצויד בגלאי מתכות, על החול הלבן, מחפש אבידות כמו זוג נשרים מזדקן: תכשיטים, מפתחות, כסף, שעונים. אותם חפצים יקרי ערך שאבדו לחוגגים בתוך ההמולה הגדולה ולעולם לא יימצאו.

הפוסט תאילנד למבוגרים: ירח מלא, אלכוהול והורמונים הופיע ראשון במסע אחר