זה מאות בשנים שאל דוראדו, עיר הזהב האגדית של האינקה, לא מפסיקה להסעיר  את הדמיון המערבי. מאז "גילה" כריסטופר קולומבוס את העולם החדש נהרו המוני הרפתקנים, חיילים, שודדים, מגלי עולם, גיאוגרפים, מחפשי אוצרות וחוקרים לגלות את האוצרות של יבשת אמריקה. חוץ משטחים, עבדים, תבלינים ושאר סחורות, היו הכובשים הספרדים להוטים בעיקר אחרי זהב.

הפסלים, התכשיטים וחפצי הפולחן שנמצאו במקדשי האינקה (כמו למשל פסלי הזהב והכסף במקדשי השמש והירח בקוסקו שבפרו) גירו את התאווה לזהב ואת הדמיון והולידו שמועות על עיר הזהב אל דוראדו (El Dorado), שיש המכנים אותה גם פייטיטי (Paititi) או מנואה (Manoa). החיפוש אחרי אל דוראדו הפך לאובססיה, שיגעון של תקופה שלמה, ובוודאי הועיל רבות להתפשטות הספרדית באמריקה הלטינית.

לפי המיתוס, אל דוראדו היתה המקום שאליו נמלטו בני האינקה עם אוצרותיהם ב־1532, משהבינו את הסכנה שטמונה בכובשים הספרדים הלהוטים לביזה. לפי הגרסה הזאת, חוץ מהזהב המקורי שציפה את הבניינים והחומות (לפי גרסאות מאוחרות יותר, גם את המדרכות) של אל דוראדו, היו מוטמנים שם אוצרות נוספים.

אחד הפולחנים שיוחסו לתושבי העיר היה התאבקות באבקה של זהב מכף רגל ועד ראש ואז כיסוי המלך באבקה תוך כדי נשיפה בצינורות חלולים. בתום הטקס נלקח המלך לאגם סודי, שם רחצו אותו אנשיו בטקס מיוחד.

במהלך השנים נוספו עוד ועוד נדבכים למיתוס, וכבר נעשה קשה להפריד בין גרעין של אמת בסיפור, שאולי היה בו ממש, ובין שלל האגדות. כך הצטרפה אל דוראדו למחוזות ספק דמיוניים אחרים כמו אטלנטיס, למוריה או איי הקיץ. בעשרות השנים האחרונות בא המיתוס לידי ביטוי בסרטים הוליוודיים, ולפני כשנתיים אף זכה לגרסה קולנועית מצוירת.

לאחרונה קם הארכיאולוג מריו פוליה מאוניברסיטת לימה שבפרו ובפיו טענה כי אל דוראדו היתה קיימת במציאות. לדבריו יש לו גם הוכחה לכך. פוליה מצא בארכיון של הספרייה הישועית ברומא כתב יד עתיק שמתאר עיר עשירה מאוד, שחומותיה מצופות זהב והיא מקושטת בכסף, בזהב ובאבנים יקרות. לפי המסמך הזה, את העיר גילו בסוף המאה ה־16 מיסיונרים ישועים, והיו בה תושבים ומלך שהיה אחראי לניהולה. הישועים הטבילו לנצרות את המלך ואנשיו ואף דיווחו לאפיפיור על האירוע. הוותיקן החליט לשמור את התגלית בסוד כדי למנוע עוד גל של בהלה לזהב, והמסמך טבע בים המסמכים שבארכיון עד שנתגלה שוב לאחרונה.

כבר 500 שנה שעוד ועוד משלחות – ממשלחות מחקר רציניות ועד משלחות הרפתקנים קיקיוניות – יוצאות לאמריקה הדרומית והמרכזית בניסיון לאתר את עיר הפלאים ואת האגם והמפל שבכניסה אליה. אחדות מהן מצאו שרידים של ערים מפוארות במעבה הג'ונגלים לאורך נהר האמזונס או בשפך נהר האורינוקו. במאות השנים האחרונות צצו ועלו עשרות השערות לגבי מיקומה המדויק של אל דוראדו. המועמדות המובילות הן פרו, קולומביה, אקוודור, ונצואלה, גיניאה וטרינידד. אחת לכמה שנים קם חוקר ומודיע שמצא את שרידיה של העיר האבודה, שהיא היא אל דוראדו לשיטתו. האם מריו פוליה חתם את הוויכוח אם היתה אל דוראדו או לא היתה? קרוב לוודאי שלא.

על מאצ'ו פיצ'ו, בירת האינקה תוכלו לקרוא בכתבה הבאה:

מאצ'ו פיצ'ו: יצירת המופת של האינקה העיר שבנו בני האינקה במאה ה-15, כוסתה על ידי היער והתגלתה מחדש בתחילת המאה העשרים, משלבת עתיקות יפהפיות עם נוף הררי. עכשיו רק צריך לוודא שהמבקרים הרבים לא יזיקו לאוצר המדהים הזה לכתבה המלאה >

הפוסט אל דוראדו: היתה או לא היתה הופיע ראשון במסע אחר