סנטרל פארק - מסע אחר

ניו יורק עם ילדים

גיל אל עמי — Sun, 24 Nov 2013 16:55:40 +0000

ניו יורק לעולם תיחשב (ובצדק) לגן עדן לרווקים או לזוגות צעירים שאינם צריכים לסמן מנטלית כל שירותים ציבוריים למקרה שהילד יצטרך לעשות פיפי באמצע טיול סתווי בסנטרל פארק. מצד שני, יש בקונספציה האמורה משהו מיושן. ניו יורק, וכשאנו אומרים "ניו יורק" אנו מתכוונים למעשה למנהטן, הפכה כבר לפני עשור ויותר למקום נקי, סטרילי, עשיר, ועל כן מסביר פנים להורים. ואותם ההורים, ואנו מתכוונים כרגע לדיירי העיר, ממשיכים להחשיב עצמם ל"ניו יורקרים" גם אחרי הולדת הילד או הילדה (או, חלילה, הילדים). התוצאה: ניו יורק כבר אינה רק מגרש משחקים אורבני למבוגרים, אלא גם העיר הכיפית ביותר בעולם לילדים. באחריות.

מדריך מסע אחר לניו יורק – כאן

מפות ומדריכים מודפסים ליעד ניו יורק,
בהנחה לגולשי מסע אחר!

לגופו של עניין, כל ביקור עם ילדים במנהטן צריך להתחיל כמו שאצלנו התחיל כל ויקנד בשנים שגרנו בעיר – בגלישה לאתר האינטרנט www.gocitykids.com. האתר מפרט את כל מה שיש לעשות בכל ערי ארצות הברית, ובעיקר בניו יורק, בחודש הקרוב. מדובר בעשרות או אף מאות פעילויות, בצירוף הערות מצוינות של הורים שהיו ונהנו, או היו וסבלו, או לעתים של הורים שהיו וכעת הם נחושים להשמיד כלכלית את האטרקציה המזיקה.

קומיקס לילדים, גרניטה להורים
בתוך הרשימה המקוונת שבאתר נסו להתמקד בפעילויות המתרחשות בפארקים וגם בהצגות ילדים שאינן הצגות ברודוויי אלא אוף-ברודוויי, ובעיקר פאפט-שואו'ס, כלומר הופעות של תיאטרון בובות. הילד, בייחוד אם הוא מתחת לגיל שש, יוקסם וירותק. אם מדובר בילד גדול שיש לו סבלנות, קחו אותו למשחק בייסבול של ה-Mets באצטדיון שיי (Shea). זה זול, זה כיף, וזו ניו יורק האמיתית.

דגם של לוויתן כחול במוזיאון הטבע | צילום: :Breakyunit, GFDL

חנויות ספרים הן אתר בילוי מומלץ, ובעיקר חנות בארנס אנד נובל (Barnes & Noble) ברחוב 59, ליד שדרות קולומבוס. הילדים יכולים לשקוע במאות חוברות קומיקס בזמן שההורים שותים בנחת גרניטה בטעם קפה.

אחד המוזיאונים המומלצים הוא מוזיאון הטבע (American Museum of Natural History) שברחוב 79 וסנטרל פארק וסט. תמיד יש מה לעשות בו, ובשבילנו הוא היה אתר בילוי כמעט חד-שבועי. שימו לב: אין צורך לשלם את "מחיר הכניסה המומלץ", כמו שכתוב בקופות. התשלום הוא חובה רק לתערוכות מיוחדות. ילדים גדולים ייהנו גם ממוזיאון החלל (The Rose Center for Earth and Space) הצמוד למוזיאון הטבע, ובייחוד מצמד סרטי "הנסיעה לחלל" המוקרנים שם מדי כמה שעות. במוזיאון הילדים (Children Museum of Manhattan) שברחוב 83 יש תערוכות אינטראקטיביות, גם לקטנטנים. זה מקום די נפלא לילדים, אבל הוא מציע מעט אטרקציות למלווים.

הפארק המומלץ מכולם הוא סנטרל פארק, עם גן החיות (Central Park Zoo) המקסים הנעוץ בלבו, ברחוב 64 והשדרה החמישית. על גבעה בתוך סנטרל פארק נמצא מתחם Great Hill שברחוב 103. ביולי-אוגוסט מתקיימים שם מדי יום סדנאות חינם לתיאטרון, ספורט, ועוד. המגוון אינסופי. עוד אזורי פעילויות בסנטרל פארק ובסביבתו אפשר לראות בסרטון הבא:

הפוסט ניו יורק עם ילדים הופיע ראשון במסע אחר

חידושים בניו יורק

Sat, 17 Sep 2011 10:46:25 +0000

תושבת ניו יורק שישבה לידי בטיסה הסתכלה רגע לפני הנחיתה ב-JFK על קו הרקיע המוכר של מנהטן ואמרה: "משהו תמיד חסר. אי אפשר להתרגל למראה הזה. הם יכולים לבנות כמה שטויות חדשות שהם רוצים, את הדבר האחד הם לא עשו – הם לא בנו מחדש את המגדלים".
הדולר שווה עכשיו פחות מ-3.50 שקלים, באינטרנט מציעים כרטיס טיסה לניו יורק ב-3000 שקל, הרעש המוגזם סביב הסרט על ארבע בחורות שיודעות ללכת על עקבים נרגע כמעט לחלוטין ומגשר ברוקלין גולש עכשיו מפל מים מוזר. כל זה לא נשמע הגיוני, אבל ניו יורק, למרות שלא בנו בה מחדש את מגדלי התאומים ומנסים לקדם בה את התיירות בעזרת פרויקט מוזר של מים שזורמים משומקום לנהר, מציעה כמה חידושים מעניינים. אלה מציגים אותה אפילו יותר מתמיד במקום גבוה ומשתלם ברשימת המקומות שכדאי להגיע אליהם בקיץ 2008.

לפני שלוש שנים, בתום מאבק ציבורי שנמשך יותר מעשרים שנה, הקימו האמנים כריסטו ובת זוגו ז'אן קלוד למשך שלושה שבועות את פרויקט השערים בסנטרל פארק. אלפי שערים כתומים מילאו מסלול באורך 37 קילומטר בשטח המוגבל של הפארק העירוני המפורסם בעולם. המראה (אם לשפוט על פי הסרט התעודי שהוקרן לאחרונה במוזיאון תל אביב) היה מרהיב. השנה, במה שמוצג משום מה כ"פרק המשך", בחרו כפרויקט הדגל של רשות התיירות בניו יורק להקים ארבעה מפלי מים שהגה האמן הדני-איסלנדי אולפור אליאסון. ההשוואה בין הפרויקטים מעט מופרכת. ארבעה המפלים פזורים על שטח ענק לאורך האיסט ריוור: אחד ברציף 35, מצפון לגשר מנהטן, שני בגשר ברוקלין, שלישי בין רציפים 4 ו-5 בברוקלין, ורביעי בחוף הצפוני של גאברנורס איילנד. בניגוד לשערים בסנטרל פארק, אותם היה קל מאוד לראות, כאן נדרש מאמץ מיוחד והמראה, אם לשפוט על פי הצילומים שהתפרסמו השבוע, כלל אינו מרהיב או מעורר השראה. הוא מזכיר בעיקר את דליפת המים המכונה "מפל" באולם הנוסעים היוצאים בנמל התעופה בן גוריון.

מפות ומדריכים מודפסים ליעד ניו יורק,
בהנחה לגולשי מסע אחר!

כדי לצפות במפלים של אליאסון מפליגים בספינות מרציף 16 במנהטן. אפשרות נוספת היא להשתמש במעבורת חינם ששטה לסטייטן איילנד, מסיפונה רואים היטב את המפלים של אליאסון. הפלגה כזו היא אחד מבילויי החינם הכי נעימים שמציעה העיר, בלי קשר למפלים. רבים מנצלים אותה כדי לבלות את שעות אחר הצהריים באוויר הצח, מול פסל החירות.
מי שמעדיף מפלים צנועים יותר אבל אינטימיים ונעימים במיוחד מוזמן לרחוב 53, שם פועל זה שנים מפל מים מלאכותי בגן זעיר. במקום פועל קפה קטן ונעים, רעש המים של המפל מכסה לחלוטין את רחשי העיר ואפשר לבלות שם שעה שלווה, נטולת יומרות אמנותיות.

מוזיאון הספורט:
זו התוספת החדשה, גם היא נטולת יומרות אמנותיות, לנוף המוזיאונים של מנהטן. המוזיאון נפתח ב-7 במאי 2008 וכבר עכשיו מושך הרבה תשומת לב. הבעיה העיקרית שלנו, תיירים זרים, היא שאיננו מכירים את כל הגיבורים. בכל מקרה מדובר באתר מרשים, שמציג ב-19 גלריות משוכללות את האלופים, הקבוצות, האוהדים והרגעים המרגשים. יש כאן הרבה היסטוריה ספורטיבית ולא מעט כוכבים בני זמננו.
המקום נוסד כשותפות בין חמישים היכלי תהילה שונים, שפזורים ברחבי אמריקה ומתמקדים בענפי ספורט מגוונים. המיקום מצוין – ברודוויי 26. המקום פתוח בכל יום ומחיר הכניסה למבוגר 27 דולר. המגיעים ברכבת תחתית יכולים לקחת את קווים 4,5 לבאולינג גרין או קווים 2,3 לוול סטריט.
מידע נוסף: מוזיאון הספורט

המוזיאון החדש לאמנות בת זמננו (The New Museum of Contemporary Art) :
הבניין החדש נפתח לפני חצי שנה ונחשב כבר עכשיו לאטרקציה חשובה בניו יורק, בייחוד עבור חובבי האדריכלות. בנו אותו שני אדריכלים יפניים (קזויו סג'ימה וריו נישיזאווה). המבנה בן שבע הקומות הוא המוזיאון הראשון שהוקם בעיר התחתית במנהטן מן המסד, כלומר לא השתמשו בבניין שכבר ניצב שם. השכונה נחשבה בעבר לאזור מחוספס וגם עכשיו כשהתעדנה מעט, המוזיאון החדשני שניצב בה בולט עין.
הכתובת היא 235 Bowery ההגעה ברכבת התחתית היא לתחנת ספרינג סטריט או לתחנת פרינס סטריט.
מחיר הכניסה 12 דולר למבוגר. ילדים עד גיל 18 חופשי.
מידע נוסף: המוזיאון החדש לאמנות בת זמננו

מוזיאון האמנות והעיצוב (Museum of Arts + Design):
המוזיאון המעניין הזה, שהיה סגור במשך תקופה ארוכה, ייפתח מחדש לקהל בתחילת ספטמבר. המיקום שלו מצוין (2 Columbus Circle) והוא אמור לשמש כמרכז תרבות חדשני עם שטח תערוכות כפול מזה שהיה לו במיקום הקודם.
מידע נוסף: מוזיאון האמנות והעיצוב

הנרי מור בגן הבוטני
הגן הבוטני של ניו יורק ברובע ברונקס הוא פנינה אמיתית שלא רבים מגיעים אליה. המאמץ לא גדול ומשתלם מאוד. בימים אלה מוצגות בגן הבוטני שתי תערוכות מרתקות למענן כדאי לטרוח ולנסוע עד הברונקס. הראשונה, שתינעל כבר ב-20 ביולי היא "גנו של דארווין". אבי תורת האבולוציה ידוע בעיקר בזכות מחקריו על בעלי חיים, אבל אוצרי התערוכה מוכיחים את חשיבותה של הבוטניקה בתורתו של הגאון האנגלי. כחלק מן התערוכה שוחזר גן ביתו הכפרי של דארווין בו חי ובילה ארבעים שנה. התערוכה השנייה בגן הבוטני (עד תחילת נובמבר) מציגה את פסליו של הנרי מור, שהוצבו בלב פריחת האביב. זו התערוכה הגדולה ביותר של יצירותיו שמוצגת תחת כיפת השמיים.
מידע נוסף: הגן הבוטני

התצפית החדשה:
לאחר שמגדלי התאומים קרסו נותר האמפייר סטייט בילדינג כתצפית המעניינת והבלעדית על העיר. לפני כשנה נפתחה ברוקפלר סנטר מרפסת תצפית חדשה, שמעניקה מבט שונה על העיר. התצפית, שנקראת Top of the Rock ממוקמת בקומה השבעים ומנהטן, בייחוד בערב, נראית ממנה נפלא. המיקום של הבניין מאפשר מבט מצוין על הסנטרל פארק ועל חלקיה הצפוניים של העיר. הכניסה מרחוב 50, בין השדרה החמישית לשישית. הכתובת: 30 Rockefeller Plaza התצפית פתוחה משמונה בבוקר עד חצות והמעלית האחרונה עולה בשעה 11. המחיר 20 דולר. (התצפית מן הקומה ה-86 באמפייר סטייט בילדינג, עולה 18 דולר. הרוצים לצפות מן הקומה ה-102 ישלמו 15 דולר נוספים).
מרפסת תצפית מן הקומה השבעים אמנם לא תחליף את מגדלי התאומים, שהיו גבוהים יותר וסיפקו זווית ראייה שונה על מנהטן, אבל תספק הסחת דעת מצוינת למי שרוצה להתעלם מקו הרקיע החסר של העיר.

הפוסט חידושים בניו יורק הופיע ראשון במסע אחר

גנים אביביים

Sun, 06 Mar 2011 15:12:22 +0000

1. הגנים הבהאים, חיפה

כאשר מביטים אל הגנים הבאהים ממרומי ההר, והמבט ממשיך ונודד אל כיפת הזהב ואל המפרץ והאוניות ששטות בו קשה שלא לחשוב – אם זו היתה עיר אחרת בעולם, לא חיפה, הרי היינו משקיעים מאמצים גדולים במיוחד כדי לפקוד אותה. 19 הטראסות של המקדש הבהאי גולשות במורד ההר אל לב העיר ומעניקות על פי דברי ההסבר של מקימי הגנים "מפלט ומקלט של שלווה ושקט בלב העיר הסואנת".

צריך לומר מילת תודה לבהאים. קשה להוציא מהם הסבר ממשי לגבי הדת. הכל נשמע טוב, נעים, ועגול. הם בעד שלום עולמי, גנים ירוקים, שלווה והרמוניה. גם אנחנו. צריך לומר מילת תודה כי הם מעניקים לחיפה ולישראל משהו בקנה מידה, ברמת עיצוב וגימור וברמת תחזוקה בסטנדרטים שאנחנו לא מכירים. זה נשמע אולי מוגזם, אבל מפת התיירות של ישראל השתנתה בזכותם במידה לא מעטה. הבהאים יזמו, שילמו ודאגו לעשות את זה הכי נכון וטוב לפי תפיסתם. אפשר לא לאהוב את העיצוב הסימטרי מאוד, את ההתערבות הגדולה מאוד בנוף הטבעי, את הנופך הדתי שהם מעניקים לנוף הכרמל, אבל אי אפשר שלא להתבונן בהערצה בהשקעה ובשלמות של המוצר הסופי. לא קל לנו אולי לשמוע את זה אבל אם מסתכלים לאחור על מאה השנים האחרונות, הבהאים, כדת, בנו כאן משהו מרשים יותר ובר קיימא יותר מבני כל הדתות האחרות. נבנו כאן לא מעט דברים, חלקם מרשימים, אבל לא אתרי דת. רק הבהאים התעקשו והשלימו מפעל ענק כזה.

מפות ומדריכים מודפסים ליעד ליעד,
בהנחה לגולשי מסע אחר!

כמה // הגנים פתוחים לקהל הרחב ללא תשלום. סיורים מודרכים בגנים יוצאים מדי יום, מלבד ימי רביעי. פרטים נוספים ומידע על מועדי הסיורים באתר האינטרנט.

2. גני בובולי, פירנצה, איטליה

כאן מדובר על מסורת של כמעט 500 שנים. הגנים המופלאים האלה, מאחורי ארמון פיטי בפירנצה, הוקמו בידי משפחת מדיצ'י כבר ב-1549. יש כאן פסל של מיכלאנג'לו (ארבעת העבדים), יצירות אמנות מרשימות, מזרקות שופעות וצל נעים בעיר שהיא לפעמים חמה ורועשת מאוד. התחושה בבובולי היא של רומנסה איטלקית מתקופת הרנסנס. למרות שהשמלות שלנו כבר לא עמוסות במלמלה, כמה חבל, אין מקום רומנטי יותר בכל איטליה.

כמה // הכניסה חופשית

3. גני האלהמברה והג'נרליפה, גרנדה, ספרד

המדריכים מכתירים אותם כגני המצודה היפים ביותר באירופה. השילוב המופלא של האדריכלות המורית – מוסלמית עם הגנים הסבוכים, שחלקם מעוצבים כמבוכים, יוצר את התפאורה המושלמת לסרטי האבירים שחלמתם לככב בהם. מיליון פינות שקטות, נחבאות ומזמינות פזורות ברחבי הגנים האלה. יום שלם של ביקור בכל המכלול הזה חולף במהירות הבזק. אפילו החיוכים של התיירות היפניות נראו כאן לרגע, על רקע גני האלהמברה, כמו הזמנה רומנטית. אין ספק שהאשמה היא במקום. אפשר, לא בזול, אפילו לישון בבית המלון שממוקם בלב הגנים.

כמה // 12 אירו (כולל ביקור בארמונות)
פרטים // האתר הרשמי של האלהמברה

גני ג'יברני. מקום עם קסם אדיר שמעורר השראה

4. הסנטרל פארק, ניו יורק

מכנים אותו הפארק העירוני הגדול ביותר בעולם ולמבקר בניו יורק בפעם הראשונה הוא נראה כמו פלא אמיתי וכמו המקלט הכי נעים בעיר. המחשבה על כך שגם בעיר הכי סואנת ומהירה בעולם אפשר, בדרך כלל בהליכה של כמה דקות, להימלט למקום ירוק, שקט ולא אורבני לחלוטין הופכת את הביקור בעיר לרגוע הרבה יותר. התבוננות קצרה בסנאים הרבים שמשוטטים בפארק מהווה ניקוי ראש מצוין.

כמה // הכניסה חופשית
פרטים // האתר הרשמי של הפארק מעניק המון מידע על אירועים ופעילויות ספורט בתחומו.

5. ארמון שננסו, עמק הלואר, צרפת

במרחק 35 קילומטר ממזרח לעיר טור שוכנת אחת הטירות המרשימות ביותר של עמק הלואר. הגן הוקם במאה ה-16 על פי הזמנתה של דיאן דה פואטייה, אחת מפילגשי המלך הנרי השני. קשה קצת לעקוב היום מה נותר מן התכנון המקורי, אבל הצירוף של גן מטופח וטירה רומנטית מאוד על גדת הנהר, נראים כמו איור מתוך היפהפייה הנרדמת.

כמה // 10.5 אירו לגן ולארמון
פרטים // אתר הארמון

6. פארק גואל, ברצלונה

אנטוניו גאודי היה המתכנן של הפארק הזה וזה אומר כבר כמעט הכל. הצורות המוזרות של גאודי, הצבעים העזים, השיבוץ של שברי ורסיסי קרמיקה צבעונית בטראסות, במזרקות, במבנים ובספסלים, כל אלה הופכים אותו מגן לפארק שעשועים. הפארק ממוקם על גבעה שצופה על ברצלונה מצפון-מערב למרכז העיר. הטראסות, המושבים והגלריות עוקבים אחר הקווים המפותלים של ההר ואפשר לבלות בהם שעות ארוכות תוך מלמול מילות שבח לגאונותו של גאודי. לפי האגדה הוא היה יושב תחת מטרייה-שמשייה גדולה ומחלק הוראות עיצוב תוך שהוא ממציא רעיונות חדשים במהלך הבנייה. זה הספיק כדי להשלים את פארק גואל ועוד כמה בניינים ברחבי העיר. זה היה רחוק מאוד מלהספיק כדי להשלים את יצירתו הגדולה – הסגראדה פאמיליה.

כמה // הכניסה חופשית
פרטים // אתר באנגלית עם מידע מעשי על הפארק וההגעה

וונדל פארק, הסנטרל פארק של ההולנדים | צילום: Harvey Silikovitz

7. גני לוקסמבורג, פריז

למרות שנבנו כבר המון גנים חדשים בעיר, גני לוקסמבורג הם עדיין אחד המקומות הכי פופולריים בפריז. בלב הרובע הלטיני, על שדרות סן מישל, לא רחוק מחנויות הספרים ומן הברים, אפשר בצעד אחד לצאת מן העיר. יש כאן קשישים שמשחקים כל יום שחמט, יש כאן צעירים שמשחקים טניס כמו היורשים האמיתיים של יאניק נואה, יש ילדים שבאים כדי להשיט מפרשיות זעירות בבריכה העגולה ויש המון זוגות שיושבים על כסאות המתכת ומאכילים את היונים בשאריות מסנדוויץ' הצהריים. הפסלים של סטנדאל, שופן, מונטסקיה, בודלר ואחרים מזכירים כל הזמן שאנחנו עדיין בפריז.

כמה // הכניסה חופשית

8. קיו גרדנס, לונדון

הגנים הבוטניים האלה, לא רחוק ממרכז העיר, נחרתים בזיכרון בעיקר בזכות בתי הזכוכיות הענקיים והמדהימים שבמרכזם. היום כבר לא בונים חממות כאלה, אבל במאה ה-19 זה נחשב לחלק הכרחי מגן בוטני. מדובר במבני ענק, עם מסגרת מתכת מעוצבת, שתי קומות עם גלריה שאפשר לטייל בה ולראות, בלב לונדון, צמחייה טרופית ואגוזי קוקוס ענקיים. יש כאן את האוסף הגדול ביותר בעולם של צמחים, אבל רוב המבקרים באים לקיו כדי לראות את הפארק הגדול ואת בתי הזכוכית הויקטוריאניים. מינים נדירים של צמחים ממזרח אסיה מעניינים רק מעטים.

כמה // 13.90 ליש"ט, ילדים בחינם
פרטים // האתר הרשמי של הגנים

9. גני ג'יברני, בביתו של הצייר מונה ליד פריז

הגנים של הצייר מונה בג'יברני צנועים מאוד בהשוואה לגני ורסאי המפוארים, ששוכנים לא רחוק משם. והכל זאת, הגן בג'יברני עולה מאה מונים על אחיו השונה מאוד בוורסאי. הצייר מונה פרש לכאן בשלב מוקדם יחסית בחייו. הוא המשיך לצייר ובריכת הנימפאות עם שני הגשרים היפניים זכתה להנצחה בכמה מעשרות הציורים שהשאיר במקום. כיום זהו אחד האתרים הפופולריים לטיול בן יום אחד מפריז. אפשר לסייר בבית ובעיקר ליהנות מערוגות הפרחים, מעצי הפרי, מן הסוכות השלוות. שביל שיורד ועובר מתחת לכביש מוביל אל גן נוסף בו נמצאת הבריכה המפורסמת. כדאי לתכנן ביקור מוקדם בבוקר או בערב. זהו עונג אדיר לשהות כאן כמעט בבדידות, ללא המוני התיירים. מקום עם קסם אדיר שמעורר השראה.

כמה // 8 אירו
פרטים // האתר של ג'יברני

10. וונדל פארק, אמסטרדם

אחד הדברים הכי נעימים באמסטרדם הוא לשכור אופניים ולדווש בהם הלוך ושוב ברחבי הוונדל פארק. קרוב מאוד למרכז העיר זהו הסנטרל פארק של ההולנדים. יש כאן המון דוכני גלידה, המון כלבים, אופניים ובעיקר הופעות מוזיקה נהדרות בכל יום אחר הצהריים במשך כל הקיץ.

כמה // הכניסה חופשית
פרטים // אתר הפארק

הפוסט גנים אביביים הופיע ראשון במסע אחר

ניו יורק – סנטרל פארק: החצר האחורית היפה בעולם

Fri, 17 Oct 2008 01:15:32 +0000

הדשא השנה היה ירוק יותר מתמיד ב־"Great Lawn" (המדשאה הגדולה), חלקת הדשא הענקית במרכז סנטרל פארק. המדשאה, המשתרעת ממזרח למוזיאון המטרופוליטן, בין מאגר המים הגדול (Reservoir) לאגם (The Lake), עברה בשנתיים האחרונות פרויקט שיפוצים מקיף, שבמסגרתו נעקרה הצמחייה כליל והאדמה החרבה נחצבה כדי לאפשר חלחול טוב יותר של מים.

מפות ומדריכים מודפסים ליעד ניו יורק,
בהנחה לגולשי מסע אחר!

עד לפני כמה שבועות שימשה המדשאה משטח שיזוף ענקי, אבל עכשיו מכוסה הדשא הטרי במצע רך של עלי שלכת באינספור גוונים,

על המדשאה הגדולה התקיימו בקיץ מסיבות דאנס ענקיות באור יום – מאות אלפים מבוגרי שיטת "12 הצעדים" רקדו כאן במשך שעות ללא אקסטזי או אלכוהול

מצהוב חלבי לארגמן בוער. הסתיו איחר להגיע השנה לניו יורק, אך הסנטרל פארק היה ונשאר המקום המרגש ביותר להיות בו בהתחלפות העונות.

במפות העירוניות נראה הסנטרל פארק כמו מגרש פוטבול ענקי. במציאות הוא ג'ונגל מטופח, כולו מעשה ידי אדם, ובו משולבים טבע פראי ומלאכותי ופעילות אורבנית מגוונת. יש בו ארבעה מאגרי מים נפרדים, סלעים, משטחי ירק, חורשות עצים ומגרשי משחקים וספורט, גנים בסגנון צרפתי ומדשאות בהשראה אנגלית, פסלים ואובליסקים, מזרקות, גשרי עץ, מבני אבן, שבילי חצץ להולכי רגל ושבילים מיוחדים לרכיבה על אופניים, וגם גן חיות קטן, משטח החלקה, בית סירות, מסעדות ואמפיתיאטרון.

הפארק משתרע לאורך כארבעה קילומטרים – מרחוב 59 לרחוב 110, ורוחבו 800 מטרים – מהשדרה החמישית לשמינית. בחומת האבן הנמוכה, התוחמת כמעט את כולו, מותקנים שערי כניסה במרחק של כמה מאות מטרים זה מזה. שדרות נסיעה מאפשרות לכלי רכב לעבור מצד לצד. 840 האקרים שלו (כ־3,400 דונם) הם, מן הסתם, השטח האורבני היקר ביותר בעולם. הפארק, שמפריד בין רצועת המוזיאונים של השדרה החמישית למגדלי הדירות המפוארים של הסנטרל פארק ווסט, נתפס לפעמים כחצר האחורית של ניו יורקים עשירים ועתירי פריבילגיות.

חוק עירוני מבטיח ששום שליט מוניציפלי לא יוכל, יום אחד, למכור את השטח ליזמים פרטיים. חוק לא כתוב מגן אפילו על האור בפארק. באמצע שנות השמונים הציע איש העסקים מורטימר צוקרמן תוכנית לבניית המבנה הגבוה בעולם – שני מגדלים בקולומבוס סירקל. דעת הקהל בניו יורק ובית המשפט עצרו את התוכנית בגלל הצל הכבד, פשוטו כמשמעו, שיטילו הבניינים על הפארק.

מישימון מכוער לשדות התות
המיקום, העיצוב והנוף של הפארק הם תוצאה של יותר מ־80 שנות מאמץ ותכנון. סיפור הקמתו מתחיל כבר בשנות הארבעים של המאה ה־19, במערכה ציבורית ממושכת שניהלו אישים בעלי חוש אזרחי מפותח. האדריכל אנדרו ג'קסון דאונינג, הסופר וושינגטון אירווינג ועורך ה"ניו יורק איוונינג פוסט" וויליאם קלן בריאנט שכנעו בסופו של דבר את העירייה לרכוש ב־1856 את "הישימון המכוער והדוחה" שמעבר לרחוב 42, אשר סימן את גבולה הצפוני של ניו יורק. לפני 150 שנה היה האיזור ארץ לא נודעת, שהפרידה בין העיר ניו יורק לבין

3,000 פועלים ו־400 סוסים הכשירו את השטח המיועד לפארק הענק. יישובים הועברו ממקומם, אדמה הובאה מהמישור של ניו ג'רזי ויותר מארבעה מיליון עצים ושיחים נשלחו מרחבי העולם

הכפר המרוחק הארלם. עצים ושיחים כיסו בדלילות את השטח הבוצי, איכרים עניים נטולי זכויות קניין התגוררו בבקתות עץ, ובין הסלעים טיילו חזירים ועיזים.

הפארק תוכנן על ידי האדריכל האנגלי קלוורט ווֹ והאדריכל המפקח על הפרויקט לאו אולמסטד, וב־1857 התחילו 3,000 פועלים ו־400 סוסים בניקוי השטח. במהלך ההקמה הועברו ממקומם כמה יישובים של קבוצות אתניות – כמו סֶנֶקָה וילג', שבו התגוררו כ־300 שחורים. רבים מהסלעים שהיו באיזור הושארו במקומם, אדמת חול הובאה מהמישור של ניו ג'רזי ויותר מארבעה מיליון עצים ושיחים נשלחו מכל רחבי אמריקה והעולם. עבודות ההקמה נועדו, בין היתר, לספק תעסוקה לאוכלוסיה הענייה שסבלה מהמשבר הכלכלי של 1857. הפארק נפתח רשמית ב־1876, ובעשרות השנים שעברו מאז נמשכה בנייתו לפי התוכנית המקורית פחות או יותר. המראה הסופי הושג בשנות השלושים של המאה ה־20, תחת הנהגתו של ראש עיריית ניו יורק, פיורליו דה לה גארדיה.

כבר בתחילת דרכו היה הסנטרל פארק שדה קרב להתנגחות פוליטית. האדריכל אולמסטד, שאף מונה לנציב הפארק, התפטר כמה פעמים בעקבות מחלוקות באשר לאופן השימוש בפארק. אולמסטד רצה להגבילו להנאה פסיבית מהנוי ומהנוף הפסטורלי; הציבור רצה פעילות אקטיבית ואתר לחילוץ עצמות. מגרשי משחקים, זירת בייסבול וגן חיות הוקמו בסופו של דבר עוד לפני הפתיחה הרשמית.

המחלוקות נמשכו עם חלוף העיתים, משקפות את השינויים ההיסטוריים ואת התהליכים התרבותיים שעברה החברה הניו יורקית. כך, למשל, בסיומה של

סתיו בסנטרל פארק, המקום המרגש ביותר להיות בו בהתחלפות העונות – דשא מכוסה בעלי שלכת באינספור גוונים ואזורים עם פריחה בוורוד ולבן
צילום: אלון לויטה

מערכה ציבורית אגרסיבית הותרה גישת מכוניות ב־1899, ועשרות שנים מאוחר יותר, הפעילו תושבי השדרה החמישית לחץ על השלטון העירוני, והצליחו להביא לקיצוץ העצים שעלוותם פגעה במראה שנשקף ממרפסות דירותיהם היקרות.

בשנות השישים והשבעים, עם העלייה בשיעורי הפשיעה האלימה והשימוש בסמים, ניקז הגן פאניקה ציבורית. עבור בני המעמד הבינוני, שעזבו את העיר לטובת הפרברים, הפך הסנטרל פארק לסמל המרכזי של המצוקה האורבנית. כמה מפרשות הרצח הידועות ביותר בהיסטוריה הפלילית של ניו יורק אירעו כאן, ומדריכי התיירים הזהירו מפני ביקור במקום לאחר רדת החשכה. בין שאר הישגיו מעוררי המחלוקת, הצליח ראש העיר הנוכחי, רודולף ג'וליאני, לשנות את תדמיתו של הפארק, אבל גם במהלך הקדנציה שלו התגלו בו מספיק גופות מדממות.

מהשנים האחרונות זכור בעיקר הרצח המוזר של מייקל אוסאליבן, חסר בית טוב מזג, אשר נהג לבלות בחברת תלמידי תיכון, שראו בפארק מקום אידיאלי לשתות בירה ולצרוך סמים. גופו רוטש בידי דפנה אבדלה, בת להורים עשירים ממוצא ישראלי, וחברה, נער מקהלה היספני מוושינגטון הייטס, שניהם בני 15 (הפרקליטים שלה הצליחו להפיל את כל האשמה עליו).

ב־16 ביולי השנה, בערב שבו צלל מטוסו של ג'ון קנדי ג'וניור לים, נשמעו בפארק במשך כשעה צעקותיה הנואשות של צעירה הקוראת לעזרה. תושבי הסביבה העדיפו להגביר את קול המקלטים המחוברים ל־CNN. גופתה המחוללת התגלתה למחרת בחלקת גן קטנה, ובה צמחים שהובאו מיותר ממאה מדינות, הנקראת "שדות תות לנצח" – אתר ההנצחה הרשמי לג'ון לנון, שנרצח אף הוא לא הרחק מכאן, מעבר לרחוב, בחזית בניין דָקוֹטה שבסנטרל פארק ווסט.

ברווזים, ברבורים ומחט קליאופטרה
לפארק יחסים מורכבים עם השכונות שסביבו. קטע ארוך מהשדרה החמישית, הצלע המזרחית של הסנטרל פארק, נקרא שדרת המוזיאונים. המטרופוליטן, גוגנהיים, המוזיאון היהודי, אוסף פריק, מוזיאון העיר ניו יורק ואחרים נמצאים כאן, חלקם ממש בשטח

תושבי השדרה החמישית הפעילו לחץ על השלטון העירוני והצליחו להביא לקיצוץ העצים שעלוותם פגעה במראה שנשקף ממרפסות דירותיהם היקרות

הפארק. האגף לאמנות מצרית עתיקה של המטרופוליטן, למשל, פולש ללא בושה למרחק של כמה עשרות מטרים בתוך המדשאה הגדולה.

הכניסה הדרום־מזרחית, בפינת השדרה החמישית ורחוב 59, היא מול "פלאזה", המלון המפואר ביותר בניו יורק. ביקור בפארק הוא דרך מצוינת לסיים את הסיור בחנויות המפוארות של השדרה. בצד המערבי מקדם את פני הבאים הפסל המפואר של קולומבוס סירקל, ובין שני הקודקודים, לאורך הצלע הדרומית, שנקראת סנטרל פארק סאות', חונות מרכבות סוסים בנוסח הרחוב הראשי של נהריה.

פסלים ומזרקות הופכים חלקים מהסנטרל פארק למוזיאון פתוח. הידועים ביותר הם פסלי הברונזה שמתארים את עלילת "עליסה בארץ הפלאות" בקצה הזרוע המזרחית של האגם, פסל "הנס כריסטיאן אנדרסן" של ג'ורג' לובר בגדה המערבית של האגם, מדרום לו נמצאת מזרקת בֶּתֶסְדָה, המעוטרת בפסלים של אמה סטבין, והאובליסק "מחט קליאופטרה", הסמוך למוזיאון המטרופוליטן. את האובליסק, שגילו מוערך ב־3,500 שנים, העניק כמתנה לעיר בסוף המאה שעברה האמיר איסמעיל פאשה.

בצלע המערבית פינת רחוב 67 נמצא "on the Green Tavern", אחד ממוסדות האכילה המפוארים ביותר בעיר (וגם הרווחיים ביותר: 32 מיליון דולר בשנה). המסעדה, שנבנתה על חורבותיו של מבנה היסטורי בשם Green, שימרה את המרפסת הרחבה, ובקיץ נפרשים בה שולחנות ושמשיות. ארוחת ערב קלה תעלה 80 דולר ליחיד. עדיף אולי להמתין להזמנה לבר מצווה או

חורף בסנטרל פארק. עם העצים העירומים והשלג הלבן, נראה המקום כמו טונדרה ארקטית, מנוקדת בסנאים המסתובבים חופשי בכל מקום. הדובים הלבנים נמצאים רק בגן החיות שבפארק | צילום: ברק אוסרוביץ

לחגיגת פתיחה של סרט חדש. אגב, חבר מושבעים עירוני חייב לא מזמן את הבעלים, המיליונר וורנר לה רוי, לשלם לגרושתו תשעה מיליון דולר, לאחר שזו מצאה אותו בחברתה של דוגמנית בת 19, שהגיעה לעיר מאחת ממדינות מזרח אירופה.

בכל ביקור בסנטרל פארק אפשר לגלות שכיית חמדה חדשה. The Pond, האגם הקטן, הסמוך לפינה הדרום־מזרחית, הוא מקום מצוין להירגע בו על ספסל בצהרי יום קיץ חם, מול השקנאים והברבורים החגים בו להנאתם. The Mallהיא שדרה יפהפייה של עצי בוקיצה – מהבודדים שלא סבלו ממחלת הבוקיצה ההולנדית, שהמיתה את רוב הבוקיצות בארצות הברית. בקצה השדרה ניצבים פסלים של שייקספיר, כריסטופר קולומבוס וסר וולטר סקוט, ובסמוך להם נערכים בקיץ קונצרטים פתוחים של מוסיקה קלאסית.

כמה מאות מטרים משם, מול טמפל עמנואל, בית הכנסת היוקרתי ביותר בניו יורק, נמצא גן החיות, שחומתו והמבנים בתוכו עשויים לבנים שחורות, ובשטחו יכולים ילדים לדהור על סוסי פוני. מחלקת הפארקים העירונית שוכנת לא רחוק מכאן, בבניין ניאו־גותי בן 150 שנה, אשר שימש בעבר כתחנת משטרה. באותה סביבה נמצא גם משטח ההחלקה על הקרח על שם וולמן. בשבועות שלפני חג המולד צריך לעמוד שעות בתור עבור הזכות ליפול על הישבן.

הלאה משם, לכיוון צפון־מערב, נמצא האגם המרכזי, שלאורך גדותיו שתולה צמחייה עבותה של שיחי דפנה, קנים וסוף. אפשר לשכור שם סירות ולשייט בין הברווזים – אותם ברווזים אלמותיים שהולדן קולפילד, גיבור "התפסן בשדה השיפון" של הסופר ג'. ד. סאלינג'ר, התעניין כל כך בגורלם בחורף (ראו "מסע אחר" 52). בית הסירות שוכן בחלק הדרום־מזרחי, ובסמוך אליו – "טירת בלוודר", הנקודה הגבוהה ביותר בפארק. בבניין, שנראה כמו טירה אירופית עתיקה, שוכן עכשיו מכון המחקר הפדרלי למזג האוויר. ממרפסת הכניסה אפשר להשקיף צפונה, וביום בהיר אפשר לראות מכאן את השיכונים המפויחים של הארלם.

מצודות צלבניות וטונדרה במנהטן
למרגלות הטירה, מצפון־מזרח לאגם, משתרע ה־Ramble, מתחם של שיחים ועצים, שכותבי מדריכי התיירים אינם חובבים במיוחד. זהו איזור הומה ושוקק פעילות של האוכלוסיה ההומוסקסואלית. בימי הקיץ נמשכת כאן החגיגה עד השעות הקטנות של הלילה. מי שמתכנן ביקור במקום, כדאי שיזכור שהמשטרה של רודולף ג'וליאני טומנת פתיונות בדמות שוטרים טובי מראה. התפשטות חלקית או תנועת פיתוי מיותרת עלולות להסתיים בלילה בבית מעצר.

הגבעות סבוכות השיחים של ה־Ramble הן אולי המקום היחיד בניו יורק שבו יכולים ללכת לאיבוד. במובן זה, דווקא כאן מגשים הפארק את כוונתו של האדריכל אולמסטד ומאפשר לתושבי העיר מנוסה מושלמת משלמת הבטון והמלט. לאחר רבע שעה של שיטוט אקראי במקום מוצא עצמו המבקר תוהה

אביב בסנטרל פארק. למרות התנגדות הנציב הראשון של הפארק, הציבור רצה אתר לחילוץ עצמות ולפעילות אקטיבית. באביב מתמלא הפארק בהמוני אדם, הבאים לתפוס שמש ולעסוק בכל ספורט אפשרי | צילום: שחר עזרן

מהיכן נכנס ואיפה לעזאזל היציאה. בשקיעה הכתומה־אפורה של סוף הקיץ נראים הבניינים הגבוהים של הסנטרל פארק ווסט כמו מצודות צלבניות באופק. בסתיו יש כאן פריחה מופלאה בצבעי ורוד ולבן. בחורף, עם העצים העירומים והשלג הלבן, נראה המקום כמו טונדרה ארקטית.

החלק המערבי של המדשאה הגדולה נקרא "גני שייקספיר". הגרסה התיירותית הרשמית טוענת ששליטי הפארק הביאו לכאן כמה עצי אלון מסטרטפורד שבאנגליה, עירו של שייקספיר, ושתלו שיחים ופרחים שמוזכרים במחזותיו. בסמוך לגנים אלה נמצא התיאטרון הפתוח דֶלקוֹרטֶה (Delacorte), המארח מדי קיץ, בחינם, את פסטיבל התיאטרון של שייקספיר.

בקיץ הומה הפארק פעילות תרבותית ערה. "בימת הקיץ", בצד המערבי, מארחת הופעות שונות, מרוק ועד קומדיה. לפני כמה שנים השיקה כאן פטי סמית' את הקאמבק הניו יורקי שלה, ובמהלך השנים התקיימו בפארק הופעות ענק רבות, ממופע האיחוד של סיימון וגרפונקל, דרך הקרנת הבכורה של הסרט המצויר "פוקהונטס" ועד להרצאה של הדלאי לאמה שניתנה לפני כמה שבועות (ריצ'רד גיר הזמין לבמה את אורח הכבוד). על המדשאה התקיימו בקיץ מסיבות דאנס ענקיות באור יום, תחת הכותרת "Body and Soul" – מאות אלפים מבוגרי שיטת "12 הצעדים" בכרך רקדו כאן במשך שעות ללא אקסטזי או אלכוהול.

מי שעשה את כל הדרך צפונה, שלא יחמיץ טיול מסביב ל־Resevoir. יש להיזהר רק שלא להיתקל בג'וגרים. החלק הצפוני של הפארק, שהוא היפה ביותר והמתויר פחות, שייך להארלם. בין היתר, נמצאים כאן גנים בוטניים בסגנון צרפתי וה־Harlem Mear – תעלת מים שאפשר לשוט בה בסירות. זהו מקום אידיאלי לכמה שעות שיזוף ללא חולצה, למשחק פריזבי או להתייחדות רומנטית עם מי שנורא אוהבים.

הפוסט ניו יורק – סנטרל פארק: החצר האחורית היפה בעולם הופיע ראשון במסע אחר

אילת: חמים, טעים ונעים

Sun, 18 Feb 2007 16:01:16 +0000

אוכל

ג'וזפין: צרפתייה קוקטית
5 כוכבים
ממסעדת ג'וזפין יצאנו בהרגשה שחווינו שיא קולינרי. למסעדה, שנפתחה רק לפני חמישה חודשים, יש שיק של צרפתייה קוקטית מתוחכמת, והיא עומדת בגאווה באתגר שמציבות אחיותיה הצרפתיות מתל אביב או מהרצליה. העיצוב והתאורה הולמים היטב את המנות המצוינות שכוללות גם חידושים כמו סלט פיצוחים (36 שקל) וצלעות טלה בציפוי פיסטוק (119 שקל). כדאי להזמין אספרגוס בקרם כמהין למנה ראשונה (37 שקל), אתם כבר תודו לנו אחרי שתלקקו את הצלחת. בעיקריות רצינו לטעום מהכל, ובסוף הזמנו קדרת פירות ים בשום, יין לבן ושמנת (84 שקל) שהיא חגיגה לחובבי הז'אנר, וגם פילה לברק עם ניוקי אגוזי לוז (89 שקל). קינחנו בקדאיף, פירות וקרם זביונה (32 שקל). נהנינו מכל ביס, מהשירות המקצועי ומהשירותים, שהם ללא ספק השירותים היפים באילת: קירות זכוכית כפולים מלאים בחולות צבעוניים, ממש מסע להרי אילת מגובה האסלה.
מיקום: אילות 3
טלפון: 08-6323787, 052-5113110
שעות פתיחה: ב'-שבת מ-18:00, סגור ביום א'
נכים: גישה נוחה יחסית, אין שירותים מותאמים

מפות ומדריכים מודפסים ליעד אילת והאזור,
בהנחה לגולשי מסע אחר!


הדגים הטריים מגיעים למסעדת לורנס בטיסות יומיות מהמרכז	ג'וזפין הצרפתייה עם השיק והתחכום בהחלט נותנת פייט לצרפתיות מהמרכז \| צילום: רוני בלחסן

לורנס: האופציה היוקרתית והכשרה
5 כוכבים
נראה שהשף רונן דברת-בלוך במסעדת לורנס עושה את הבלתי אפשרי: הוא מבשל אוכל כשר וחלבי על טהרת דגים וירקות במסעדה שממוקמת במלון בלב אילת המיוזעת. והוא מצליח לנגח כל סטיגמה בדרך לעוד פילה לברק שנימוח בפה. העיצוב אלגנטי ויוקרתי, האוכל מעולה ואסתטי. מדובר במסעדת שף מצוינת שאינה מתפשרת על חומרי הגלם (הדגים הטריים מגיעים בטיסות יומיות מהמרכז). אל תוותרו על סופלה שורש סלרי למנה ראשונה (40 שקל). בגזרת העיקריות תמצאו פלמידה לבנה, פילה מוסר צרוב, פילה לברק, לוקוס בשרני ועוד תמורת 120-80 שקל למנה, והן שוות כל גרוש. גם הקינוחים משובחים. כדי לאזן, דברת-בלוך "חוטא" בהכנת פירות ים במסעדת ג'ולסון הסמוכה.
מיקום: בתוך מלון הרודס ויטליס, הטיילת הצפונית
טלפון: 08-6380115
שעות פתיחה: א'-ה' 23:00-19:00, מוצ"ש 23:00-20:00, סגור ביום ו'
כשרות: כשר עם תעודה
נכים: גישה נוחה

שומשום: ממלכת הקינואה
5 כוכבים
התפריט של מסעדת שומשום הצמחונית-אורגנית נאמר בעל פה, כי הוא משתנה לפי המצרכים שיש בחנות הטבע הצמודה למסעדה. החנות קיימת תשע שנים, המסעדה נולדה לפני שנתיים. הגענו לשומשום לפני שתבשילי הצהריים היו מוכנים, ובעצה אחת עם המלצרית בחרנו פלטת סלטים מורחבת שכוללת חומוס שמזכיר את זה שעושים בסיני, טחינה מעולה, ממרח עגבניות, חציל ופלפלים קלויים, סלט חצילים וסלט ירקות עם זרעי פשתן ולחם (40 שקל לפלטה שמספיקה לשניים, 40 שקל לעסקית חמה בצהריים). הגוף שלכם יודה לכם, במיוחד אחרי שהאבסתם אותו באוכל של בתי מלון. אל תוותרו על מגוון המשקאות המיוחדים, כמו יוגורט עזים בטעמים ומיצים אורגניים. המלצרית סיפרה שעד כמה שידוע לה, שומשום היא המסעדה האורגנית היחידה באילת, והם קצת פוחדים שיעתיקו מהם. "אנחנו קיבוצניקים נאיבים מסָמָר", הסבירה בחיוך. מתברר שגם בממלכת הקינואה יש חששות.
מיקום: מדיין 3
טלפון: 08-6342111
שעות פתיחה: א'-ה' 20:00-09:00, ו' 15:00-09:00, סגור בשבת
כשרות: כשר בלי תעודה
נכים: גישה נוחה לחנות ולמסעדה, אין שירותים מותאמים

פדרו: בשר עושים באהבה
4 כוכבים
בשר, בשר ועוד בשר. פדרו היא גן עדן לחובבי בשר. המסעדה ממוקמת רחוק מהמרכז התיירותי ונראית כאילו נלקחה מכפר ארגנטינאי, בלי יומרות או תחכום מיותר. אולי זו הסיבה שגם אילתים מגדירים אותה מסעדת חובה. אחרי לבטים קשים בחרנו למנה ראשונה סינטה כבושה (32 שקל) והתענגנו על כל ביס (מומלץ להזמין עם לחמניות הבית). פילה הבקר (88 שקל) היה רך מאוד, ופילה היען (84 שקל) נטול השומן והכולסטרול היה חגיגה של עסיסיות. יש מנות עסקיות (78 שקל), ובתפריט תמצאו גם עוף ודגים, אבל כדאי להתמקד בבשר. לאחר שקינחנו בפרפה ריבת חלב הגענו למסקנה: זה מקום שיודע לטפל בבשר באהבה, והבשר מחזיר לו באותו מטבע.
מיקום: שדרות יעלים 14
טלפון: 08-6379504
שעות פתיחה: מדי יום 23:00-18:00
נכים: גישה לא נוחה, רמפת כניסה תלולה, אין שירותים מותאמים
הערות: בימים ה', ו' ושבת כדאי להזמין מקום מראש.

המחבוא של אדי: כדאי לחפש
3 כוכבים
אחרי שתמצאו את המחבוא של אדי, וזה לא קל (אדי בטח היה אלוף אילת במחבואים), תרגישו כאילו הזמן עצר מלכת בשנות השמונים המוקדמות. לרגע חשבנו שדאג וטוני עם הגולף הנצחי עומדים להתיישב על הבר. התפריט מגוון מאוד עד כדי מתפזר, וכולל דגים, פסטה, פירות ים, בשר, עוף, עגל ועוד, בשלל סגנונות. לזניה
(45 שקל) היא בהחלט מנה מומלצת להתחיל בה, אם כי שמו של המחבוא יצא למרחוק בזכות פילה הבקר (89 שקל). גם הקורדון בלו שווה (62 שקל). מקום פשוט ונעים שמתהדר בתואר המסעדה הוותיקה באילת.
מיקום: אלמוגים 68
טלפון: 08-6371137
שעות פתיחה: ב'-שבת מ-18:00, סגור ביום א'
נכים: מדרגות בכניסה, אין שירותים מותאמים


בג'קניס קודם כל מעמיסים על השולחן מכל טוב המטבח, ואחר כך מגישים עוד כמה מנות "קטנות" שבושלו בסירים ה"קטנים"

ג'קניס: מסעדת פועלים מרוקאית
3 כוכבים
שני שיקולים עוזרים לתיירים ברחבי העולם לבחור מסעדה מקומית: אם היא מלאה ואם סועדים בה מקומיים. בג'קניס (שילוב של ג'קי ונסים) התקיימו שני הכללים. בצהרי שישי השתרך תור ארוך של אנשים שביקשו לקחת אוכל הביתה, וסביב השולחנות ישבו משפחות שנראו אילתיות. זה היה בבחינת אישור מדעי לכך שמדובר בהצלחה מקומית, אם כי רוב התושבים שדיברנו איתם אמרו שג'קניס טובה, אבל שיבחו את מסעדת ללו, גם היא מרוקאית. ללו סגורה בשישי-שבת, אז הסתפקנו בסגנית. התפריט רשום על הקיר, ליד תמונות של ג'ורג' וקרמר מסיינפלד, והמנות גדולות, טריות ומפנקות. הקוסקוס עם קציצות הבשר טעים, וגם החריימה והסלטים. בתפריט יש גם שניצל, גולש, צלי ועוד, אבל הלכנו על מומלצי הבית (עיקריות עם שתי תוספות 37-29 שקל, קינוחים ב-8 שקלים). האווירה חמה ומשפחתית, עד כדי כך שהמלצרית הביטה בנו בדאגה כשלא סיימנו מהצלחת.
מיקום: אילות 102, בתוך מרכז מור
טלפון: 08-6376534
שעות פתיחה: א'-ה' 17:00-11:00, ו' 15:00-11:00
כשרות: כשר עם תעודה
נכים: גישה נוחה, אין שירותים מותאמים

מיי גרדן: אפילו התבלינים מסין
3 כוכבים
קרוב למעבר טאבה, צמוד למלון הנסיכה, נמצאת שלוחה של המזרח הרחוק. מסעדת מיי גרדן עוצבה בטייוואן והורכבה בארץ. הכיסאות, התמונות, הכלים, השף, הכל מעוצב בשיטת מייד אין צ'יינה במובן החיובי של המילה. אפילו התבלינים מיובאים מסין. התפריט מציע עשרות מנות, בהן מרקים (18-16 שקל), מנות פתאי ואורז (48 שקל), שרימפס, קלמארי, עוף, בקר וברווז (73-58 שקל). האווירה המיוחדת מלווה במוזיקה תואמת, ויש גם חדרים פרטיים. בערבים מוגש סושי, אבל החלטנו לדבוק במנות הסיניות, כי 1.3 מיליארד סינים (נכון לזמן כתיבת הכתבה) לא טועים.
מיקום: ליד מלון הנסיכה
טלפון: 08-6365591
שעות פתיחה: מדי יום 13:00 עד חצות
נכים: גישה נוחה, אין שירותים מותאמים

בכוכב הים האדום האוכל שולי. מגיעים בשביל החוויה

כוכב הים האדום: לאכול עם צוללנים
2 כוכבים
לאכול מתחת למים נשמע אולי ביטוי מהז'רגון של הסופרנוס, אבל בעצם מדובר באטרקציה לכל המשפחה. מסעדת כוכב הים האדום ממוקמת בתוך מצפה תת ימי (לא המפורסם), מדרום לקניון מול הים, וכל שולחן ממוקם ליד חלון גדול. בזמן הארוחה ישחו לידכם דגים מרהיבים, וצוללנים ינופפו לשלום. התפריט מציע דגים (אולי קרובי משפחה של אלה מעברה השני של הזכוכית), פירות ים, בשרים ומנות לילדים (ראשונות 59-28 שקל, עיקריות 109-52 שקל, תפריט ילדים 44 שקל). חבל שכשבאנו אחרי הצהריים אזלו רוב הקינוחים, וגם חלב לקפה לא נשאר. אבל האוכל משני, החוויה היא העיקר. אפשר לבוא בערב ולבלות ערב רומנטי על הבר, המקום כבר שימש תפאורה לכמה הצעות נישואין.
מיקום: הכיכר הדרומית, מאחורי מרידיאן
טלפון: 08-6347777
שעות פתיחה: ב'-ה' מ-18:00, שישי-שבת מ-13:00 עד חצות, סגור ביום א'
נכים: גישה לא נוחה, אין שירותים מותאמים

לינה

הבריכה של אסטרל וילג' היא מרכז העניינים ביום ותפאורה נעימה בלילה | צילום: פוני צלמים shoot

אסטרל וילג': כולם בבריכה
5 כוכבים
כפר נופש חדש ונחמד שמזכיר קיבוץ: בתים עם גגות רעפים וביניהם שבילים וירוק. במלון כמאתיים חדרים מעוצבים בסגנון צעיר, וכך גם האווירה. בסוויטות מכשירי DVD, ויש חדרי משפחה וחדרים זוגיים עם או בלי מטבחון. הבריכה היא מוקד העניין, וסביבה מתקבצים כל תושבי הכפר הזמניים. למקום שני יתרונות בולטים: הראשון הוא שהכל מישורי, כך שיש גישה נוחה מאוד לנכים (כשביקרנו התארחה במקום קבוצה של נכי צה"ל), והשני הוא שהמלון נמצא מול גשר שמקצר מאוד את הדרך לחוף.
מיקום: קאמן 13
טלפון: 08-6388882
מחיר: 450 שקל לזוג ללילה, כולל ארוחת בוקר
נכים: גישה נוחה


הרודס ויטליס הוא מלון בוטיק קטן בלי ילדים, בלי סיגריות ובלי סלולרי

הרודס ויטליס: מקדש החיים הטובים
5 כוכבים
מלון ספא בוטיק בן 52 חדרים, שבו לא תשמעו צרחות ילדים כי אין כניסה לילדים מתחת לגיל 18, לא תריחו עשן סיגריות כי אסור לעשן, ולא תשמעו שיחות טלפון קולניות כי אסור לדבר בניידים במרחבים הציבוריים. מותר להירגע, להסתובב בנעלי בית ובחלוק לבן וליהנות מהמתקנים במלון האינטימי, שאמנם חוסה בצל האח הגדול הרודס פאלאס, אבל מנותק ממנו לחלוטין. במלון חדר כושר וחוגים, מפלי מים לעיסוי, בריכות תרמו-מינרליות, טיפולי ספא ומזנון נשנושים בריאים, הכל בחסות החיים הטובים. אפשר להזמין חבילת פינוק רומנטית או חופשת בנות מפנקת. אל תהססו לבקש מה שבא לכם, המלון קשוב לאורחיו.
מיקום: החוף הצפוני, צמוד להרודס פאלאס
טלפון: 08-6380000
מחיר: מ-900 שקל ללילה לזוג
נכים: אין חדרים מותאמים

צימר: אצל משפחת טהר לב
4 כוכבים
הילדים בגרו ופרחו להם, הבית הצופה לים התרוקן, וכך נולד הרעיון: צימר בעיר הכי תיירותית בארץ, מפלט שבו נופשים קצת אחרת, רחוק מהסטריפ המיוזע. היחידה צמודה לבית, אבל עם כניסה נפרדת וחצר פרטית, ויש בה חדר שינה זוגי וסלון עם עוד מיטה זוגית (יש מחיצה אם רוצים). המטבחון מאובזר עם מחשבה על כל פרט: במקרר יחכו לכם חלב, חמאה וריבה, על השולחן יונחו מאפים ותמרים מהעץ בגינה, ובארונות תמצאו כמעט כל מה שיש בבית, כולל קופסאות פלסטיק לקחת אבטיח לים. במקלחת תמצאו מגוון פיצ'פקס כמו בבית: צמר גפן, חוט דנטלי וכדומה. המקום אינו מפואר, אבל יש הרגשה ביתית ונעימה, ובעלי הבית, זאב ורחל, מקסימים וישמחו לתת פרטים על טיולי אופניים.
מיקום: משעול אודם 8
טלפון: 054-4373762, 08-6373762
מחיר: 350-250 שקל לזוג ללילה, לא כולל ארוחת בוקר
אינטרנט: www.planetnana.co.il/teharlev
נכים: גישה לא נוחה

מלון פייר: טאץ' אירופי
4 כוכבים
יש נופשים שחשובה להם הבריכה, לאחרים הספא הוא העיקר, ויש כאלה שלא יתפשרו על תפריט כריות (יש דבר כזה). לי חשוב שיהיה פן. בעיני מלון טוב הוא מלון שמספק לי מייבש שיער איכותי. בעצם, הייתי משנה את שיטת דירוג בתי המלון ומחליפה את הכוכבים במייבשי שיער. כשהגענו באקראי למלון של פייר אורו עיני. לא זו בלבד שהיה פן בחדר, אלא שכל המקום כולו הקרין
השקעה. פייר הצרפתי ומשפחתו מנהלים את המלון הקטן (34 חדרים) בהנאה כבר עשור. פייר קוֺרץ בעיקר לזוגות ועדיף אירופאים. זה לא שהוא לא חובב ישראלים, הוא פשוט לא ערוך לספק תעסוקה לילדודס שמשתעממים ושוברים לו את הלובי. בחצר ג'קוזי וסאונה, ופייר מפזר בדיחות על הדרך. בחורף מתארחות קבוצות שמגיעות בעיקר מסקנדינביה לצלול ולטייל.
מיקום: עופרים 23
טלפון: 08-6326601
מחיר: 200 שקל לזוג ללילה, כולל ארוחת בוקר קונטיננטלית
נכים: גישה לא נוחה


מלון סנטרל פארק. במקום פיצוח גרעינים יש בלובי פסנתר כנף \| צילום: יניב כהן

סנטרל פארק: הכי טוב סולידי
4 כוכבים
מדובר במלון הקרוב ביותר לשדה התעופה: בתוך שלוש דקות הליכה מגיעים מהטרמינל ללובי ולהפך. סנטרל פארק הוא מלון בן פחות משנתיים שמעדיף סולידיות על פני הפנינג רעשני ופיצוח גרעינים. 170 החדרים מרוהטים באיפוק, יצירות אמנות מקוריות מעטרות את הקירות, והכל נקי ושקט. בקומה מינוס אחת יש בית קפה לנשים בלבד, פאב אירי, מגרש סקווש, מועדון לילה, ספא, חדר כושר ושולחנות ביליארד. אם תרצו להשתמש, תבקשו בקבלה ויפתחו לכם. משהו קטן העיק על ההנאה: תור ארוך שהשתרך בחדר האוכל בבוקר העיד שהמלון לא ערוך לתפוסה מלאה.
מיקום: גן בנימין 10
טלפון: 08-6388450
מחיר: מ-480 שקל לזוג ללילה, כולל ארוחת בוקר
אינטרנט: www.central-park.co.il
נכים: גישה נוחה
הערה: הכותבת התארחה במלון זה

בית הערבה: כאן נזרקים בכיף
3 כוכבים
אכסניה עם 27 חדרים, מקצתם משותפים, מקצתם לזוגות. יש שני אגפים, ישן וחדש, אבל גם בישן החדרים נקיים ומריחים טוב, עם שירותים ומקלחת בחדר ומזגן או מאוורר. יש מטבח מרכזי משותף וחצר עם שולחנות פיקניק ומיטות שיזוף. רוב באי המקום הם בני נוער, גולשים וצוללנים.
מיקום: אלמוגים 106
טלפון: 08-6374687
מחיר: מ-40 שקל למיטה בחדר משותף עד 140 שקל לחדר זוגי; ארוחות בוקר מ-18 שקל
נכים: גישה לא נוחה

הפוסט אילת: חמים, טעים ונעים הופיע ראשון במסע אחר