סנטה קרוז - מסע אחר https://www.masa.co.il/masa_tags/סנטה-קרוז/ Tue, 04 Jul 2017 11:42:35 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.7.4 סנטה קרוז, גלפגוס: החוף הנסתרhttps://www.masa.co.il/article/%d7%a1%d7%a0%d7%98%d7%94-%d7%a7%d7%a8%d7%95%d7%96-%d7%92%d7%9c%d7%a4%d7%92%d7%95%d7%a1-%d7%94%d7%97%d7%95%d7%a3-%d7%94%d7%a0%d7%a1%d7%aa%d7%a8/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%25a1%25d7%25a0%25d7%2598%25d7%2594-%25d7%25a7%25d7%25a8%25d7%2595%25d7%2596-%25d7%2592%25d7%259c%25d7%25a4%25d7%2592%25d7%2595%25d7%25a1-%25d7%2594%25d7%2597%25d7%2595%25d7%25a3-%25d7%2594%25d7%25a0%25d7%25a1%25d7%25aa%25d7%25a8 https://www.masa.co.il/article/%d7%a1%d7%a0%d7%98%d7%94-%d7%a7%d7%a8%d7%95%d7%96-%d7%92%d7%9c%d7%a4%d7%92%d7%95%d7%a1-%d7%94%d7%97%d7%95%d7%a3-%d7%94%d7%a0%d7%a1%d7%aa%d7%a8/#respond Sun, 23 Apr 2017 17:38:42 +0000 https://www.masa.co.il/article/%d7%a1%d7%a0%d7%98%d7%94-%d7%a7%d7%a8%d7%95%d7%96-%d7%92%d7%9c%d7%a4%d7%92%d7%95%d7%a1-%d7%94%d7%97%d7%95%d7%a3-%d7%94%d7%a0%d7%a1%d7%aa%d7%a8/יונתן יבין חשב שכבר חווה את כל התענוגות של האי סנטה קרוז בגלפאגוס, אבל קצת לפני שעזב גילה פנינה של מקום

הפוסט סנטה קרוז, גלפגוס: החוף הנסתר הופיע ראשון במסע אחר

]]>

הוצאות הנסיעה היו כואבות, אבל באי סנטה קרוז, עם פלורה ופאונה פנטסטיות מכל עבר, לכסף אין משמעות. אתה מתהלך בגן העדן הקדום, שצ'ארלס דרווין ביקר בו ולמד ממנו דבר אחד או שניים על אבולוציה. יאכטות משיטות אותך בין פינגווינים להרי געש פעילים, בין מאות כלבי ים לאלפי איגואנות ימיות.

איי גלפאגוס הם קבוצת איים השוכנים אלף קילומטרים מערבית לחופיה של אקוודור, והיום הם בריבונותה. הקבוצה כוללת 13 איים מרכזיים, שישה איים קטנים ויותר ממאה איונים, לרוב חסרי שם. מקור המילה גלפאגוס בספרדית. גלפאגו הוא אוכף, וצבי הענק החיים במקום נקראים צבי גלפאגוס, בשל שריונם המזכיר בצורתו אוכף. צבי הגלפאגוס הם מין הצבים הגדול ביותר בעולם, והם אנדמיים לתשעה איים בארכיפלג. הצבים הבוגרים מגיעים למשקל של 300 קילוגרם, ותוחלת החיים הממוצעת שלהם היא 200 שנה. הם מזדווגים במשך כל השנה, אבל להזדווגות יש שיאים עונתיים, בדרך כלל בין ינואר לאוגוסט. כששני זכרים נפגשים, הם מתרוממים על רגליהם האחוריות ומותחים את צווארם. הצב הנמוך יותר עוזב את המקום בבושת פנים ומשאיר את הנקבה לאחיו המשולהב.

מפות ומדריכים מודפסים ליעד גלפגוס,
בהנחה לגולשי מסע אחר!

היהלום שבכתר
דווקא ביום האחרון התברר שגם לגן העדן של האי סנטה קרוז יש יהלום בכתר. לפני שהיאכטה הפליגה בדרכה הביתה היה לנו חצי יום להרוג, ואחרי הרהור או שניים מצאנו את עצמנו פוסעים אל אחד מאתרי הצבים בגלפאגוס, מפרץ הצבים (Tortuga Bay), השוכן בסמוך לעיירה פוארטו איורה (Puerto Ayora).

 

 

איגואנה יבשתית

 


הדרך כשלעצמה מפעימה: שביל ארוך וישר באורך של  כמה קילומטרים, משני צדיו גדר נמוכה, ועליה רובצות איגואנות וציפורים חסרות יראה לעשרותיהן, כולן בצבעים שחשבנו שהם אפשריים רק אצל בעלי חיים שגרים ליד כור אטומי או שעברו קורס באיל מקיאג'. למרבה הצער דווקא צבים לא היו בחוף בשנה ההיא. הטראומה של אל ניניו הבריחה רבות מהחיות באזור למקומות מרוחקים.

השביל הקסום הזה בעצם לא מסתיים – החוף הוא זה שפתאום נפער לך מול העיניים ופותח את נשמתך לרווחה. מי טורקיז מטמטמים. חול לבן ונקי ברמות של יוגורט. אף לא תייר או מקומי, לא מציל ולא חסקה, לא "אמא של קורל, הילדה מחכה בשובר גלים!" ולא "ארטיקרטיב". שקט, ניקיון, זוך. ואנחנו? מיד לתכול הגדול הזה, לשבור את חום ההליכה האכזר.


קקטוסים על החוף בסנטה קרוז

המקומיים, שדווקא לא מתלהבים מהחוף בגלל ההליכה הארוכה, ממליצים בכל זאת על השקיעה הייחודית, אך מזהירים מפני היתקלות ביתושים רעי עוקץ. בהמשך הדרך, כך סופר לנו אך  לא אזרנו כוחות לבדוק, יש לגונה נהדרת שהיא בעצם השכונה של שקנאי האי. גם כך הספיק לנו להתפרקד על חלקת האלוהים הקטנה הזאת, מאותם מקומות שמוכיחים לך שלפעמים כל המכות שאתה סופג בחייך יכולות פשוט להישכח. זה באמת החוף הכי יפה בעולם, מבלי לפגוע בשאר החופים הכי יפים בעולם האחרים.

מידע מעשי
מחיר: התענוג יקר. צריך לטוס לקיטו, בירת אקוודור, דרך ניו יורק או מיאמי. מקיטו אפשר לתפוס טיסה פנימית לא זולה לאי סנטה קרוז, המרכזי בארכיפלג גלפאגוס. זול יותר לנסוע באוטובוס מקיטו לעיר גוויקיל (Santiago de Guayaquil), וממנה לטוס לאיים. עם הנחיתה משלמים מס כניסה של כמאה דולר לשמורת הטבע. עד כה הנזק הוא 2,500 דולר לערך, עוד לפני שראיתם אפילו ראש של צב ענק.

עונה מומלצת: מאי עד דצמבר

טיפ: כדאי להביא מקלות וסדין לאלתור סככה. חובה להצטייד במים, ורצוי להביא פירות (אבל לא להשאיר חרצנים).

 

בתמונה הפותחת: חוף עם חול לבן כיוגורט שעליו משוטטת איגואנה ימית, מפרץ הצבים בסנטה קרוז

 

הפוסט סנטה קרוז, גלפגוס: החוף הנסתר הופיע ראשון במסע אחר

]]> https://www.masa.co.il/article/%d7%a1%d7%a0%d7%98%d7%94-%d7%a7%d7%a8%d7%95%d7%96-%d7%92%d7%9c%d7%a4%d7%92%d7%95%d7%a1-%d7%94%d7%97%d7%95%d7%a3-%d7%94%d7%a0%d7%a1%d7%aa%d7%a8/feed/ 0 קרוואן בסן פרנסיסקו: יום של באסותhttps://www.masa.co.il/article/%d7%a7%d7%a8%d7%95%d7%95%d7%90%d7%9f-%d7%91%d7%a1%d7%9f-%d7%a4%d7%a8%d7%a0%d7%a1%d7%99%d7%a1%d7%a7%d7%95-%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%a9%d7%9c-%d7%91%d7%90%d7%a1%d7%95%d7%aa/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%25a7%25d7%25a8%25d7%2595%25d7%2595%25d7%2590%25d7%259f-%25d7%2591%25d7%25a1%25d7%259f-%25d7%25a4%25d7%25a8%25d7%25a0%25d7%25a1%25d7%2599%25d7%25a1%25d7%25a7%25d7%2595-%25d7%2599%25d7%2595%25d7%259d-%25d7%25a9%25d7%259c-%25d7%2591%25d7%2590%25d7%25a1%25d7%2595%25d7%25aa https://www.masa.co.il/article/%d7%a7%d7%a8%d7%95%d7%95%d7%90%d7%9f-%d7%91%d7%a1%d7%9f-%d7%a4%d7%a8%d7%a0%d7%a1%d7%99%d7%a1%d7%a7%d7%95-%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%a9%d7%9c-%d7%91%d7%90%d7%a1%d7%95%d7%aa/#respond Tue, 12 Apr 2016 08:34:57 +0000 https://www.masa.co.il/article/%d7%a7%d7%a8%d7%95%d7%95%d7%90%d7%9f-%d7%91%d7%a1%d7%9f-%d7%a4%d7%a8%d7%a0%d7%a1%d7%99%d7%a1%d7%a7%d7%95-%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%a9%d7%9c-%d7%91%d7%90%d7%a1%d7%95%d7%aa/בכל שבוע אנו מביאים כאן רשמים של כותבים-נוסעים שנמצאים בחו"ל ושולחים אלינו כתבות, רשמים, המלצות ותיאור חוויות שהם חווים במהלך הנסיעה. והפעם: משפחת לונדנר עוברת יום לא כל כך מוצלח

הפוסט קרוואן בסן פרנסיסקו: יום של באסות הופיע ראשון במסע אחר

]]> כשיש יום כזה שבו הכל מתפקשש, מן רצף של טעויות ושרשרת של דברים מבאסים אחד אחרי השני, אז אפשר להגיד לעצמך שזה זוועה, נורא ואיום והענן בטח מוריד גשם רק עליך (כמוני) או שאפשר לנקוט בגישה של לא נורא, זה קורה לכולם, לפעמים עושים טעויות (כמו יוני). 

התחלנו את הבוקר בנסיעה על גשר סן פרנסיסקו היפהפה. ידענו שכדי להיכנס בחזרה לעיר נצטרך לשלם 5$ בכניסה לגשר, הצצנו על הגשר בתצפית מקסימה ופנינו לחזור.  התקרבנו בנסיעה איטית לקופות שלפני הגשר, דורון חטפה קריזה והתחילה לצרוח, בדיוק שכאני קמה תוך כדי נסיעה להכין לה בקבוק (שזה כיף בפני עצמו). יוני ביקש את הארנק וציין ברוגע שנראה לו שאין לנו 5$ לשלם בכניסה. 

מפות ומדריכים מודפסים ליעד סן פרנסיסקו,
בהנחה לגולשי מסע אחר!

מצאתי את הארנק, עצרנו בצד, ותוך חמש שניות ניגש אלינו אחד השוטרים האמריקאים, כרגיל מסודר למופת, וביקש שניסע: "אי אפשר לעצור כאן,אפילו לא לרגע קל. אין שום בעיה, אם אין לכם 5$ יצלמו את לוחית הרישוי שלכם וישלחו לכם תשלום קנס של 30$". 

אני מתחילה להזיע, מנסה נואשות לאסוף את כל הסנטים שדורון פיזרה ברחבי הקראוון – אולי ייצא מהם 5$, השוטר נותן בי מבט עצבני ואני פורשת, מבינה שזה הזמן להיפרד מ 25$. 

טוב, התגברתי, נשמתי עמוק ואמרתי לעצמי יש ימים כאלה, לא נורא (נוקטת לתומי בגישת יוני). המשכנו את היום בנסיעה לאורך כביש מספר 1 המקסים (מדינת קליפורניה). הצוקים המדהימים, החוף היפה, האינסופי. חנינו בעיירה חוף משגעת בשם סנטה קרוז ויצאנו לסבוב קצר בעיר. הטיילת לאורך החוף נראתה כלקוחה מסצינה של סרט אמריקאי עם בתי עשירים ובחורות מחליקות על גלגיליות לאורך הטיילת. 

הקרוואן הלכוד בחניה

כשחזרנו לקראוון, נדהמנו לגלות ששני רכבים חונים ממש בצמוד אלינו, אחד מאחור ואחד מקדימה. תוך שניות הבנו שאנחנו לכודים בתוך החנייה ,לא יכולים לצאת לשום מקום.
 
בשלב זה, עדיין משועשעים מהעניין, כתבתי פתקי תחנונים חביבים וביקשתי מבעלי המכוניות שיתקשרו אלינו כשהם חוזרים לרכב. הצמדתי את הפתקים לשמשות הרכב ויצאנו לסיבוב נוסף, הפעם ללונה פארק על הטיילת של סנטה קרוז. 

במשך שעתיים הסתובבנו בלונה פארק החביב וכשפנינו לחזור, קלטתי שאיבדנו מוצץ אחד של דורון – ברגע של חוסר תשומת לב היא הפילה אותו ואיבדנו קורבן נוסף היום. 

משתדלת לעבור גם את זה בחיוך (כבר מרגישה את חוסר השקט מתחיל לבצבץ), אני צועדת בבטחה אל החנייה, באמונה שלמה שבוודאי ניצלנו ומישהו מהם יצא מהחנייה. 

דבר לא זז ואם זה לא מספיק אז כנראה פספסנו את האדם שחונה מאחור שבא והוסיף כסף למדחן לעוד מספר שעות של חנייה. 

באופן רשמי אנחנו תקועים. התקשרתי לחניון הלילה בו הזמנתי מקום וביטלתי את ההזמנה שלנו לאותו הערב, וכמובן, כמו ביום מבאס כהוגן, יהיו גם דמי ביטול. 

אנחנו מחליטים לצעוד ברגל לסופר ולהצטייד בכמה דברים. 

לקחנו את המנשא של דורון והתחלנו לצעוד, יותר מחצי שעה עשינו טרק ברחובות סנטה קרוז כשיוני מנווט עם הג'י פי אס ביד, עד שהגענו אל הסופר. מיד כשהוצאנו את דורון מהמנשא לחלץ קצת עצמות, הבנתי בעצבנות שעוד קורבן הוקרב, הלך לעולמו עוד מוצץ . 

אני כבר על סף תסכול עמוק, הולכת מיד למדף המוצצים לחדש את האספקה. מגוחכים נסענו חזרה במונית עם שקיות הקניות אל הקראוון שעדיין חנה לו בנחת, בין שתי מכוניות מכל כיוון. 

הבנתי שאת הלילה אנחנו הולכים לבלות שם. יוני הגה תוכנית בה הוא מנער קצת את הרכב מלפנים , אולי תפעל האזעקה ומישהו יבוא. הזכרתי לו שהרכב יכול להיות שייך לאיזה גבר מקסיקני עצבני שעכשיו שותה בירות בפנים עם החברים שלו ולכן גם אם נצטרך לגור שם הוא לא מנער שום דבר. 

גם אחרי שהשכבנו את דורון לישון, ממש על הכביש הראשי, ליוני עוד היתה תקווה שמישהו יגיע, הוא תצפת על הרכבים לתוך הלילה ומדי פעם יצא החוצה בתקווה.  לתדהמתו הוא גילה שהחנייה בסוף השבוע היא חינם והיום יום שבת, מה שאומר שאנחנו יכולים להיתקע כאן עד מחרתיים בבוקר!! 

אצלי כבר לא נשארה טיפת גישה חיובית (גם ככה לא היתה לי הרבה מלכתחילה) , יוני לעומת זאת קיבל את רוע הגזירה בלי לפשפש בו יותר מדי. "ככה זה", אמר לי "לפעמים עושים טעויות, יש גם ימים כאלה". אני, מתקשה לאמץ את הגישה הזו שלא משאירה לי מקום להלקות את עצמי על הטעויות, והולכת לישון בסף עצבנות גבוה במיוחד. 

הישועה הופיעה בתשע בבוקר בדמות בחורה צעירה מקומית שהזיזה את הרכב שחנה מקדימה. ראיתי את זה תוך כדי צחצוח שיניים ופתחתי בצהלות רמות שכמובן הפחידו את דורון עד כדי דמעות. 

מיד הזזנו את הקראוון והמשכנו לנסוע. החלטתי ביני לבין עצמי וגם עדכנתי גם יוני ודורון שזהו, נגמר לו יום הבאסות ומתחיל עידן חדש, בו אין טעויות ואין פשלות, לא מאבדים יותר מוצצים ולא נתקעים בלי כסף ובחניות טפשיות, מעכשיו הכל מאורגן ומסודר וכל הימים הבאים יקרו לנו רק דברים טובים ומשמחים ומתנות יפלו עלינו מהשמים.

דקה אח"כ נגמר הדלק.

בבית, בשגרת החיים הרגילה אנחנו צופים את הבאסה, יודעים שהיא קיימת ומוכנים לקראתה , נראה לנו ברור וטבעי שלפעמים, יש גם ימים כאלה שהם רצופי טעויות מעצבנות, גם אם הן קטנות. 

האמת היא, שגם בטיול, יהיה הטיול המדהים ככל שיהיה, תמיד יהיה יום של באסות, אולי אפילו יומיים, שלושה. כי למרות שזה טיול, והכל נראה מדהים בתמונות וכולם מחייכים ומאושרים, אי אפשר בלי לטעות. 

ועכשיו נשאר רק לבחור בין שתי גישות.

הפוסט קרוואן בסן פרנסיסקו: יום של באסות הופיע ראשון במסע אחר

]]> https://www.masa.co.il/article/%d7%a7%d7%a8%d7%95%d7%95%d7%90%d7%9f-%d7%91%d7%a1%d7%9f-%d7%a4%d7%a8%d7%a0%d7%a1%d7%99%d7%a1%d7%a7%d7%95-%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%a9%d7%9c-%d7%91%d7%90%d7%a1%d7%95%d7%aa/feed/ 0 כביש מספר 1 בקליפורניה: מצוקים, גלים ומגדלוריםhttps://www.masa.co.il/article/%d7%9b%d7%91%d7%99%d7%a9-%d7%9e%d7%a1%d7%a4%d7%a8-1-%d7%91%d7%a7%d7%9c%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%a0%d7%99%d7%94-%d7%9e%d7%a6%d7%95%d7%a7%d7%99%d7%9d-%d7%92%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%9e%d7%92/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%259b%25d7%2591%25d7%2599%25d7%25a9-%25d7%259e%25d7%25a1%25d7%25a4%25d7%25a8-1-%25d7%2591%25d7%25a7%25d7%259c%25d7%2599%25d7%25a4%25d7%2595%25d7%25a8%25d7%25a0%25d7%2599%25d7%2594-%25d7%259e%25d7%25a6%25d7%2595%25d7%25a7%25d7%2599%25d7%259d-%25d7%2592%25d7%259c%25d7%2599%25d7%259d-%25d7%2595%25d7%259e%25d7%2592 https://www.masa.co.il/article/%d7%9b%d7%91%d7%99%d7%a9-%d7%9e%d7%a1%d7%a4%d7%a8-1-%d7%91%d7%a7%d7%9c%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%a0%d7%99%d7%94-%d7%9e%d7%a6%d7%95%d7%a7%d7%99%d7%9d-%d7%92%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%9e%d7%92/#respond Fri, 30 Sep 2011 12:36:15 +0000 https://www.masa.co.il/article/%d7%9b%d7%91%d7%99%d7%a9-%d7%9e%d7%a1%d7%a4%d7%a8-1-%d7%91%d7%a7%d7%9c%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%a0%d7%99%d7%94-%d7%9e%d7%a6%d7%95%d7%a7%d7%99%d7%9d-%d7%92%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%9e%d7%92/נסיעה לאורך אחד מכבישי הנוף היפים בעולם מזמנת מפגש עם פילי ים ולווייתנים, מגדלורים וצוקים, מפרצים דרמטיים ועיירות ציוריות. קליפורניה במיטבה

הפוסט כביש מספר 1 בקליפורניה: מצוקים, גלים ומגדלורים הופיע ראשון במסע אחר

]]>

סן פרנסיסקו נמצאת בקצה הצפוני של חצי אי, הגובל בצידו המערבי באוקיינוס השקט ובצידו המזרחי במפרץ סן פרנסיסקו. למרות שבעיר עצמה ניתן לסייר במשך ימים רבים, כדאי לצאת גם מחוץ לה, ולגלות קליפורניה אחרת: נוף, טבע, היסטוריה, ולא רק מציאות אורבנית. המסלול שלפנינו יוצא מהעיר, ממשיך דרומה, לאורך חצי האי שבו שוכנת סן פרנסיסקו, ומסתיים במיסיון על שם יוחנן המטביל שממזרח למונטריי (Monterey).

אחד הבונוסים הטמון בסיור מדרום לסן פרנסיסקו הוא הנסיעה בכביש 1, או בשמו הרשמי California State Route 1. בקטע שבין סן פרנסיסקו לסנטה קרוז (Santa Cruz), שאורכו כ־120 קילומטר, עוברים על גבעות הנושקות לאוקיינוס. בדרך מתגלים לעין מפרצונים, חופים מבודדים, גלים המתנפצים אל הסלעים ועופות ים המרחפים מעל. אחרי סנטה קרוז מתרחק הכביש מהחוף, ו־67 הקילומטר הבאים שלו מובילים, בין דיונות ושטחים חקלאיים, לחצי האי מונטריי. את המרחק אפשר לגמוא ברצף אחד, אך מומלץ לעצור ולתדלק את הנשמה בתצפיות נוף, וגם לבקר בדרך בכמה אתרים.

מפות ומדריכים מודפסים ליעד סן פרנסיסקו,
בהנחה לגולשי מסע אחר!

לאורך הדרך יש אינספור פניני נוף ושפע של בעלי חיים

בעבר הוקמו לאורך קליפורניה מגדלורים, כדי להזהיר ספנים מפני סלעי החוף והערפל המסתיר אותם. כ־35 קילומטר דרומית לסן פרנסיסקו נמצא מגדלור מונטארה (Montara). כדאי לעצור גם במגדלור "צוק היונה" (Pigeon Point), הנמצא כ־80 קילומטר דרומית לסן פרנסיסקו. שני המגדלורים הללו מציעים נוף יפה, ו"צוק היונה" – גם אפשרות לצפות בבעלי חיים כמו אריות ים ולווייתנים, המגיעים לכאן בעונת הנדידה, בחודשים ינואר־אפריל. מעט דרומה מ"צוק היונה", אין לפסוח גם על שמורת אַנְיוֹ נוּאֶבוֹ (Año Nuevo; "שנה חדשה" בספרדית), שבה ניתן לראות כמעט תמיד פילי ים.

דרומה לסנטה קרוז נמצא חצי האי מונטריי, שלחופיו פניני נוף ושפע בעלי חיים. כדי ליהנות מכל מה שיש לחצי האי להציע, פונים מכביש 1 מערבה, ונוסעים בקטע של כביש 68 העובר לאורך החוף. קטע זה מכונה "כביש 17 המייל" (17 Mile Drive). ממשיכים צפונה, ופונים מזרחה, לאורך "דרך נוף האוקיינוס" (Ocean View Blvd.), עד קאנרי רוו (Cannery Row; "רחוב מפעלי השימור") שבעיר מונטריי (ראו בהמשך), ועוצרים מדי פעם לצפייה בציפורים, באריות ים, בלוטרות ים ובבעלי חיים אחרים.

האווירה בחצי האי מהלכת קסם על המבקרים. בקצה הצפוני שלו ניצב, זה כ־150 שנה, מגדלור פּינוֹס (Point Piños), המגדלור הפעיל העתיק ביותר באיזור. החל באוקטובר נודדים לאיזור מיליוני פרפרים של דנאית מלכותית (plexippus Danaus). זוהי תופעת טבע מדהימה ומופלאה. הפרפרים, שמעולם לא היו בקליפורניה, מנווטים מהצפון, מרחק כ־3,000 קילומטר, כדי לחרוף כאן. זחליהם ניזונים מצמחי האסקלפיים הרעילים, וצבעיהם, שילוב של זהוב, חום ושחור, הם צבעי אזהרה.

מיסיון יוחנן המטביל, אחד מ־21 המיסיונים שהספרדים הקימו באזור

העיר מונטריי, בירת קליפורניה הספרדית־מקסיקאית בעבר, היתה מרכז חשוב של תעשיית הסרדינים. בעיר פועל מרכז מבקרים (טל' 6491770־831) ויש בה "מסלול היסטורי" (The Path of History) מסומן, המוביל ל־35 אתרים הקשורים בעברה של מונטריי. אחת האטרקציות של העיר היא קאנרי רוו, שם היה בעבר הריכוז הגדול בעולם של מפעלים לשימורי דגים. כיום אין במקום עוד מפעלים, וחלק מהם שופצו והפכו לבוטיקים, לחנויות מזכרות, לגלריות, למסעדות ולבתי קפה.

בלב קאנרי רוו ניצב פסלו של הסופר ג'ון סטיינבק, חתן פרס נובל לספרות, שחי ונשם את המקום, ועליו גם כתב ברומן שלו "Cannery Row". אין להחמיץ ביקור גם באקווריום המפורסם של מפרץ מונטריי (Monterey Bay Aquarium), אחד האקווריומים הגדולים והיפים בעולם כולו. הוא הוקם בשטחו של מפעל שימורים לשעבר, ועוסק בין השאר במחקר, בשיקום לוטרות ים ובהפצת המסר הסביבתי.

הדרך עוברת בגבעות הנושקות לאוקיינוס, מפרצונים וחופים מבודדים


לחוזרים צפונה, אל סן פרנסיסקו, ובוודאי לנוסעים מזרחה, מומלץ מאוד לעבור דרך מיסיון יוחנן המטביל, סן חואן בוטיסטה (San Juan Bautista), הנמצא כ־57 קילומטר צפונית־מזרחית למונטריי. כדי להגיע אליו, נוסעים בכביש 1 צפונה כ־30 קילומטר. פונים מזרחה בכביש 156, שבו נוסעים מהלך כשמונה קילומטרים נוספים, ואז פונים צפונה בכביש 101. אחרי כ־15 קילומטר, פונים מזרחה בכביש 156, שבו נוסעים כארבעה קילומטרים, עד שמגיעים למיסיון עצמו.

המיסיון נבנה ב־1797, והיה המיסיון ה־15 שהוקם על ידי הספרדים. כדי לבסס את שליטתם בקליפורניה עילית, הקימו הספרדים 21 תחנות מיסיון. המרווח בין מיסיון אחד למשנהו נקבע כמרחק יום רכיבה על סוס. מיסיון יוחנן המטביל הוא הגדול במיסיונים שבאיזור, ונחשב ליפה שבהם. אבל מגדל הפעמונים שלו (שדגם שלו נבנה עבור צילומי "ורטיגו" של היצ'קוק) הוא חדש יחסית, והוקם רק ב־1976.

רומנטיקה מהסרטים. חתן וכלה עוצרים להצטלם על רקע הנופים המרהיבים


למי שממשיכים דרומה, לכיוון לוס אנג'לס, כדאי לעצור ב"צוק הזאבים (Point Lobos), שמורת טבע פראית למדי, הנמצאת כשישה קילומטרים דרומית לעיירה כרמל (Carmel). בשמורה יש שבילים העוברים בין עצי ברוש מונטריי (Cupressus macrocarpa), העמידים בפני הרסס המלוח של הים וסערותיו.

כמו לעיר מונטריי, גם לשמורה הזאת הקשרים ספרותיים. רוברט לואיס סטיבנסון ביקר כאן ב־1879, ובהשפעת הנופים המרהיבים של המקום תיאר את גבעת התצפית בספרו "אי המטמון". אחד האתרים המעניינים בשמורה הוא "קדֵרת השטן" (Devil’s Cauldron) – מזרקה טבעית, ה"רותחת" בזמן הגאות.

35 קילומטר דרומה מהשמורה, על כביש 1, מתחיל ה־Big Sur, קטע חוף יפהפה באורך כ־150 קילומטר. רוברט לואיס סטיבנסון תיאר אותו כ"מפגש המרשים ביותר בעולם בין יבשה וים".

קליפורניה – העמוד הראשי>>

הפוסט כביש מספר 1 בקליפורניה: מצוקים, גלים ומגדלורים הופיע ראשון במסע אחר

]]> https://www.masa.co.il/article/%d7%9b%d7%91%d7%99%d7%a9-%d7%9e%d7%a1%d7%a4%d7%a8-1-%d7%91%d7%a7%d7%9c%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%a0%d7%99%d7%94-%d7%9e%d7%a6%d7%95%d7%a7%d7%99%d7%9d-%d7%92%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%9e%d7%92/feed/ 0 סנטה קרוז, קליפורניה: כוח המשיכה השתגע?https://www.masa.co.il/article/%d7%a1%d7%a0%d7%98%d7%94-%d7%a7%d7%a8%d7%95%d7%96-%d7%a7%d7%9c%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%a0%d7%99%d7%94-%d7%9b%d7%95%d7%97-%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%99%d7%9b%d7%94-%d7%94%d7%a9%d7%aa%d7%92%d7%a2/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%25a1%25d7%25a0%25d7%2598%25d7%2594-%25d7%25a7%25d7%25a8%25d7%2595%25d7%2596-%25d7%25a7%25d7%259c%25d7%2599%25d7%25a4%25d7%2595%25d7%25a8%25d7%25a0%25d7%2599%25d7%2594-%25d7%259b%25d7%2595%25d7%2597-%25d7%2594%25d7%259e%25d7%25a9%25d7%2599%25d7%259b%25d7%2594-%25d7%2594%25d7%25a9%25d7%25aa%25d7%2592%25d7%25a2 https://www.masa.co.il/article/%d7%a1%d7%a0%d7%98%d7%94-%d7%a7%d7%a8%d7%95%d7%96-%d7%a7%d7%9c%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%a0%d7%99%d7%94-%d7%9b%d7%95%d7%97-%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%99%d7%9b%d7%94-%d7%94%d7%a9%d7%aa%d7%92%d7%a2/#respond Fri, 17 Oct 2008 12:27:17 +0000 https://www.masa.co.il/article/%d7%a1%d7%a0%d7%98%d7%94-%d7%a7%d7%a8%d7%95%d7%96-%d7%a7%d7%9c%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%a0%d7%99%d7%94-%d7%9b%d7%95%d7%97-%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%99%d7%9b%d7%94-%d7%94%d7%a9%d7%aa%d7%92%d7%a2/לאמונתם של רבים, קיימים בארצות הברית 17 אתרים של סטייה מכוח המשיכה, שבהם מתרחשות תופעות מוזרות. המפורסם באתרים הללו הוא "נקודת המסתורין" בסנטה קרוז, קליפורניה.
רוב החוקרים חושבים שמדובר באשליה אופטית, אבל נראה כי הוויכוח רק מגביר את כוח המשיכה התיירותי של אתרי המסתורין

הפוסט סנטה קרוז, קליפורניה: כוח המשיכה השתגע? הופיע ראשון במסע אחר

]]>

ציפורים אינן מקננות בין ענפיהם של עצי הסקוויה שליד הבקתה ב"נקודת המסתורין"
(The Mystery Spot), חיות בר לא מסתובבות ביער שעל הגבעה, והאגדה מספרת כי אפילו כלבים שבאים למקום עם בעליהם אינם מוכנים להיכנס פנימה. עוד מספרים על מבקרת שהגיעה עם החתול שלה תחת זרועה, והוא ברח משם ביללות. איש לא ראה אותו מאז. כל זאת, לפחות לפי המיתוס המקומי."נקודת המסתורין" התגלתה במקרה ב־1939, כשג'ורג' פרת'ר רכש חלקת אדמה כחמישה קילומטרים מצפון לסנטה קרוז
(Santa Cruz), קליפורניה. כשסייר בחלקה החדשה שלו, הבחין כי המצפן שבידו מאבד את הצפון. על אף שלא מצא הסבר לתופעה, החליט להקים שם את ביתו. כשנה וחצי לאחר מכן הבחין שהבקתה סטתה למרחק מטרים אחדים ממקום הקמתה. פרת'ר המבוהל השתכנע שיש במקום סטייה מכוח המשיכה, עזב את ביתו והפך את השטח, שזכה לשם "נקודת המסתורין", לאתר תיירותי ב־1941.לאמונתם של רבים, נקודת המסתורין היא אחד מ־17 אזורים של סטייה מכוח המשיכה המצויים בארצות הברית. השטח של פרת'ר ומערבולת אורגון (Oregon Vortex) שבמדינת אורגון, מצפון לקליפורניה, הם המפורסמים שבהם. לדברי המאמינים בתופעה, עד היום לא הצליחו החוקרים לתת לה הסבר מספק. רוב המדענים טוענים שאין זו אלא אשליה אופטית במקרה הטוב, ותרמית במקרה הרע (ראו מסגרת). כך או כך, נראה שהוויכוח רק מגביר את כוח המשיכה התיירותי של האתרים, הפתוחים לקהל הרחב ואף מציעים הדגמות של הסטייה, והקהל נוהר בהמוניו.

> בכניסה לנקודת המסתורין בסנטה קרוז נעוץ קרש. צד אחד של הקרש נמצא מחוץ לאיזור הסטייה וצידו האחר בתוכו. פלס מאשר שהקרש מאוזן, וזוהי גם אחת ההוכחות של בעלי המקום לכך שאין מדובר בתעתוע מסחרי. גם אם זו אשליה אופטית, בעין ההדיוט אכן נראה שכאשר שני אנשים עומדים משני צידי הקרש, זה העומד בתוך איזור הסטייה גבוה יותר מזה העומד מחוץ לה. הסטייה מגביהה את האדם ב־15 סנטימטר בממוצע.

מפות ומדריכים מודפסים ליעד קליפורניה,
בהנחה לגולשי מסע אחר!

> טיפוס במעלה הגבעה חושף תופעה נוספת. שביל הטיפוס מתקדם בהדרגה אל מרכז הסטייה. כדאי למטפס לעצור לרגע ולהבחין כי על אף שנראה שהגבעה הופכת לתלולה יותר, הטיפוס הולך ונעשה קל יותר.

הדגמה למבקרים: הכדורים, בניגוד למצב הרגיל, מתגלגלים במעלה הקרש

> בסופו של השביל ממוקמת בקתת המסתורין של פרת'ר. למתבונן נראה כאילו היא בנויה באלכסון, אך מנהלי האתר טוענים שהיא מאוזנת לחלוטין. פרופ' ארתור שיממורה מאוניברסיטת ברקלי, אחד המדענים המתנגדים בעקביות לטענות הללו, אומר שהיא אכן בנויה בשיפוע. גם כאן מוצע פלס לאישור (לספקנים מותר ומומלץ להצטייד בפלס משלהם).

> בנקודה זו, במרכז הסטייה, אפשר להבחין שאנשים נשענים לאחור, ולא עומדים ישר. לפי הטענה, כל העצמים בנקודה זו נמשכים בשלוש עד חמש מעלות לכיוון דרום מערב.
למרבה הפלא, דווקא בעניין זה נמצאה תמיכה לטענותיהם של מאמיני תיאוריית המסתורין בדמותו של החוקר דגלאס ווגט, מדען לא קונוונציונלי, שבספרו על המציאות הרב ממדית, The Theory of" Multidimensional Reality", עסק בתופעות רבות שהמדע אינו עוסק בהן בדרך כלל, ממגנטים ועד קריסטלים (ראו מסגרת).

> זה הזמן להרים את הראש ולגלות שהעצים כאן אינם צומחים ישר. עצי הסקוויה הקטנים יותר צומחים בצורת ספירלה בכיוון השעון, סביב מערבולת הסטייה. עצי הסקוויה הגדולים יותר והאקליפטוסים צומחים בצורה מוזרה אף יותר: תחילה הם נשענים לכיוון מרכז הסטייה, אך שני השלישים העליונים של הגזע צומחים זקוף.
ווגט טוען שבאזורי הסטייה עצמים נוטים להישען כלפי מרכז הסטייה. לדעתו, יש בכך כדי להסביר את כיוון צמיחתם של העצים.

> בבקתה מונחים שני כדורים וקרש, ואפשר לערוך בעזרתם הדגמה: עומדים מחוץ לבקתה, שמים את הקרש על אדן החלון כשהקצה הרחוק נוטה לכיוון הרצפה, ומניחים עליו את הכדורים. במצב רגיל, הכדורים היו מחליקים במורד הקרש אל הרצפה. אבל נקודת המסתורין צריכה להצדיק את שמה, והכדורים מתגלגלים במעלה הקרש דווקא, ונופלים לכף ידנו.

>מתקרת הבקתה תלויה משקולת כבדה. לטענת המאמינים בתיאוריית המסתורין, משקלם של עצמים משתנה בהתאם למיקומם ביחס למרכז הסטייה.
לפי טענה זו,  קשה יותר לדחוף עצם דומם כמו משקולת לכיוון מרכז הסטייה מאשר לדחוף אותו בכיוון הנגדי. מדידה שנעשתה במקום הוכיחה, לטענת מפעילי האתר, כי על מנת לדחוף את המשקולת לכיוון מרכז הסטייה (דרום מערב) נדרש כוח הגדול ב־58 אחוז מהכוח הנדרש כדי לדחוף אותה לכיוון הנגדי. הספקנים מוזמנים לנסות בעצמם.

הפוסט סנטה קרוז, קליפורניה: כוח המשיכה השתגע? הופיע ראשון במסע אחר

]]> https://www.masa.co.il/article/%d7%a1%d7%a0%d7%98%d7%94-%d7%a7%d7%a8%d7%95%d7%96-%d7%a7%d7%9c%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%a0%d7%99%d7%94-%d7%9b%d7%95%d7%97-%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%99%d7%9b%d7%94-%d7%94%d7%a9%d7%aa%d7%92%d7%a2/feed/ 0