עונה מומלצת: קיץ, אביב, סתיו. בהיותו מוצל, זהו מסלול אידיאלי גם לימי הקיץ החמים. שימו לב: אחרי גשמים הסלעים חלקים מאוד והמסלול מסוכן!
התאמת המסלול: לילדים גדולים
קושי המסלול: בינוני, עם ירידה ועלייה תלולה
אורך המסלול: שני קילומטרים וחצי כיוון אחד
משך המסלול: כשלוש שעות עד חמש
מפה: מפת סימון שבילים מס' 1 "הגולן והחרמון" או עמוד ענן
צבע סימון השביל: כחול
נקודת ההתחלה: קבר נבי חזורי ואנדרטת ההנצחה של "אגוז"
נקודת הסיום: צומת הכניסה למצודת קלעת נמרוד. ניתן לעשות מסלול מעגלי ולחזור בשביל האדום לנבי חזורי
• הקפצת רכבים: מומלץ להקפיץ רכב אל חניית הפארק הלאומי קלעת נמרוד (או מחוץ לכניסה אליו), לשם מעפיל השביל שלנו.
• ציוד נדרש: נעלי הליכה, מי שתייה.

נבי חזורי – ההתחלה

את המסלול נפתח בביקור בקברו של קדוש דרוזי מקומי, נבי חזורי, שהיה ידוע כמי שישב במקום ובירך את העוברים בדרך מדמשק לעכו ומעכו לדמשק. במקום תצפיות נהדרות לעבר החרמון החולש מצפון, מצודת קלעת נמרוד ועמק החולה מעליו היא מתנשאת. כל עוד הראות טובה, ניתן לראות את הרי אצבע הגליל. לאחר מותו הובא נבי חזורי לקבורה במקום ומאז גם התקדשו האלונים העבותים שצמחו במקום ונאסרה הפגיעה בהם. רבות האגדות אודות מפירי החוק הבלתי כתוב שנענשו – למשל, מסופר על חקלאי שנשברה מחרשתו והוא קיצץ ענף מאחד העצים והקציע ממנו את החלק השבור. מיד נמקה ידו ויבשה. מזור בא לו רק לאחר שחכם שעבר בדרך פקד עליו לאסוף את כל השבבים ולהשיבם אל קבר השיח'. כך נעשה ומיד נרפאה היד וחזרה לאיתנה.

בטרם נצא לדרך נוכל לצאת למסלול מעגלי קצר (אדום) המקיף את הגבעה הסמוכה, המהווה אתר הנצחה לנופלי יחידת אגוז, על גלגוליה השונים. לאורך המסלול שלטי זיכרון הנושאים את שמות הנופלים וכן פינות התייחדות ותצפיות נהדרות על הנוף סביב.

תיאור המסלול

המסלול עצמו (כחול) גולש במהירות אל נבכיו של נחל חזורי, אשר סלעים וצמחיית חורש עבותה סוגרת עליו מכל עבר. בחלקו העליון של הנחל ישנן כמה נביעות עונתיות. סביבן ניתן למצוא צמחייה חובבת מים, כגון סבך פטל וקנים. לא אחת שופעים המעיינות עד כחודשיים לאחר רדת הגשמים האחרונים. אז נקווים לאורך הערוץ גבי מים, שמתייבשות במהלך הקיץ. אנו עתידים לדלג מעל כמה למדרגות סלע ולהלך בשביל צר, העוקף בגובה של כמה מטרים, נקודות קשות למעבר בערוץ בטרם שב השביל ומתאחד עמו.

הצומח במדרונות הנחל מהווה דוגמא מושלמת לחורש הים תיכוני האופייני לאזור. נוכל למצוא כן את האלון המצוי והאלה הארצישראלית, את הער האציל (הידוע יותר בכינויו העממי 'דפנה'), כליל החורש המתהדר בפריחת האביב הורודה-סגולה שלו, אדר סורי שעליו מצהיבים טרם נשירתם בסתיו וביניהם מטפסים שונים – ראשונה להם היא הקיסוסית, שאשכולות פירותיה כטיפות דם התלויות בתוך הירק.

בשלב מסוים כדאי להתחיל לשים לב ולעקוב אחר פנייה שמאלה. במורד הנחל ממשיך שביל שחור הבא המגיע מנחל גובתה ומתחבר לשביל הכחול בדיוק כאן (מצד ימין), ואילו השביל הכחול נוטש את הערוץ ומעפיל שמאלה (דרומה) במדרון תלול למדי בואך הכניסה אל הגן הלאומי קלעת נמרוד. זהו אחד המבצרים השמורים ביותר בארץ, והגדול שבהם. משך שנים היה נהוג לומר שזהו מבצר צלבני, אך זה מכבר הוכח כי מדובר במבצר מוסלמי איובי, שחלש על הדרך הקדומה לדמשק וניצב כנגד מערך ההגנה הצלבני, בראש ובראשונה כנגד בניאס שלמרגלותיו. עד היום ניתן להתרשם מהביצורים המאסיביים הסוגרים על השלוחה מכל עבר, מסיתות האבנים הקפדני ומאופן הקמת החומות, המגדלים והאולמות. ניתן לצעוד דרך מעבר סתרים שהשתמר בשלמותו והתגלה לחופרים וגם להלך אל הקצה המזרחי והמרוחק של המצודה, בואך מגדל העוז – החלק המוגן ביותר במקום המהווה מבצר בתוך מבצר.

המסלול החד כיווני (השביל הכחול) מסתיים על הכביש סמוך לכביש הכניסה למצודת נמרוד.
המסלול המעגלי חוזר על השביל האדום מזרחה אל נקודת ההתחלה בנבי חזורי.

מפת חזור – גובתה

מפת חזור – גובתה. באדיבות עמוד ענן ומפ"י

הפוסט נחל חזור (חזורי): טיול משפחתי הופיע ראשון במסע אחר

מסלול נוסף ביער אודם המתאים למשפחות מכוון לבור וולקני ענקי המכונה "הג'ובה הגדולה" (במפות סימון שבילים מופיע כג'ובת אל־כבירה). זהו בור בעומק של כמאה מטר, קוטרו כ־400 מטר, ומורדותיו התלולים מכוסים ביער ים תיכוני. פעם שיערו שהאתר נוצר מפגיעה של מטאור בקרקע. כיום סבורים כי הבור הוא תוצאה של התפרצות גזים וולקניים, ללא חומר מגמתי (לבה או פירוקלסטים). אל הבור מוביל שביל נוח להליכה קצרה (שימו לב לסימון השבילים השחור, כדי לא להתברבר). אחרי כרבע שעה של צעידה מתגלה פתאום מראה הבור הענקי, שמשחרר אנחת התפעלות גם מהאדישים ביותר.


בין רמת הגולן לחרמון עובר גבול גיאולוגי טבעי: נחל סער. הקניון הצר והעמוק מתחתר בין סלעי הבזלת של הגולן מדרום לסלעי המשקע של

מפות ומדריכים מודפסים ליעד גולן וחרמון,
בהנחה לגולשי מסע אחר!

נוף חורפי ברמת הגולן. בימים של הפוגות מגשם אפשר לצאת ולטייל בנוף היפהפה, כשהאוויר צלול וקר, המים זורמים בנחלים והכל מסביב ירוק צילם: ברוך גיאן

החרמון מצפון, ולא שוכח ליצור בדרך מכתשות סלע (בריכות שחצבו המים בסלע) ומפלים מדהימים. הנחל ניזון בעיקר ממי הפשרת שלגים באזור החרמון, המחלחלים למי התהום ונובעים במעיינות של בקעת יעפורי – הוא עמק התפוחים של הדרוזים. מימיו זורמים בסערה עד למעיינות של הבניאס, ומכאן גם שמו של הנחל – סער.
על הגדה הדרומית של נחל סער עובר מסלול מסומן בירוק, ומשפחה יכולה להלך לאורכו בניחותא במשך כשעתיים. הנחל מלא הפתעות – מפלים נמוכים, בריכות מים גדולות וזרימת מים בין סלעי הבזלת. מובן שכדאי לתפוס את הנחל כשיש בו זרימה, אבל כדאי לדעת: זהו נחל אכזב, שמצליח לאכזב ולהפתיע אפילו את המטיילים המנוסים ביותר. לכן, לפני שיוצאים אליו, מוטב לברר בטלפון עם מסעדת מפל סער הקרובה אם יש בו זרימה. בחודשים פברואר־אפריל (ולפעמים גם מאי) יש סיכוי טוב לראות בו מים זורמים, אך זה תלוי בגשם ובהפשרת השלגים. עם זאת, לטבע חוקים משלו: מטיילים שעברו בנחל בחודש דצמבר בשנה שעברה, יום אחד לאחר שירד גשם זלעפות, זכו כבר אז לראות בו מים.
את הנחל חוצים שני גשרים – גשר הידידות וגשר מפל סער – ומסלול ההליכה נמצא ביניהם. עדיף לצעוד בו ממזרח למערב. עוד מסלול, מעגלי וקצרצר, נפרץ במפל סער בשנה שעברה, והוא כולל תצפיות ומעבר על הגשר.

אם אתם כבר באזור, כדאי לדעת ששני הכבישים החוצים את הנחל ממזרח למערב – מספר 989 לנווה אטי"ב ומספר 99 לעין קיניה – הם כבישי נוף, ושווה להרים את העיניים למעבר לשוליים הצהובים של הדרך. בכביש הצפוני יותר מבין השניים, מנווה אטי"ב לבניאס, יש תצפית נהדרת על מצודת נמרוד (קלעת נמרוד) ועל נחל חזורי, כשברקע נראה עמק החולה. בכביש הדרומי יותר, זה היורד ממסעדֶה לבניאס, נגלים הכפר הדרוזי הציורי עין קיניה ועמק נחל סער במראה פראי ורומנטי, בזכות מדרונות יער אודם התלולים והטרסות של הדרוזים.

יער אודם. גולן לכל המשפחה: טיול בין עצי יער, מסלול לאורך נחלים ומפגש עם בעלי קרניים | צילם: דובי טל

בנקודת היציאה אל המסלול בנחל חזורי עוברים באתר קדוש לדרוזים, הנקרא נבי חזורי. האגדות מספרות על שיח' חזורי, שהיה יושב על הדרך הראשית בין דמשק לארץ ישראל ובוחן את פני העוברים ושבים. אם פניהם היו טובות, כלומר באו מתוך כוונה טובה לביקור או למסחר, היה מוציא מכיס אחד קמצוץ של מלח ומיטיב את מזונם של האורחים. אך אם היו פניהם רעות, ובאו לשדוד או להזיק, היה מוציא מכיס אחר קמצוץ מלח שהיה מבלבל עליהם את דעתם, עד שהיו טועים בדרכם.
היום כבר יש סימון שבילים, וקשה יותר לטעות, ועדיין מדובר בנחל שאין בו רגע דל: בדרך עוברים אתגרי הליכה כמו מפלים קטנים, מדרגות סלע וגבים יבשים. בדומה לנחל סער, גם נחל חזורי הוא תלול ועובר על פני מרחק קצר יחסית הפרש גבהים גדול. אך בשונה מסער, שלאורכו עובר שביל נוח להליכה, הדרך כאן עוברת על משטחי סלע, מה שהופך אותה למעניינת אך גם חלקלקה אחרי גשם.
כשהולכים לאורך הנחל, על שביל המסומן כחול, נתקלים בנופו המצוקי והמיוער ביער ים תיכוני, שבו גדלים אלון מצוי ואלה ארצישראלית, קידה שעירה ואחירותם, עצי אדר ומיני אשחר.

הפוסט גולן: היער המכושף הופיע ראשון במסע אחר