האי מיקונוס משתייך לאיים הקיקלאדיים, שאליהם משתייך גם האי סנטוריני. כמו כל האיים הקיקלאדיים, גם מיקונוס נראה כאילו נלקח מתוך גלויה של אי יווני – בתים מסוידים בלבן עם תריסי עץ כחולים, רחובות מרוצפים באבן, כנסיות לבנות עם כיפות כחולות. למרות הארכיטקטורה המסורתית, האווירה במיקונוס היא קוסמופוליטית, והאי, שנחשב לאחד מהיוקרתיים באיי יוון, מושך בליינים רבים ואוהבי מסיבות ונחשב גם ליעד פופולרי בקרב הקהילה הגאה. לצד אלה, האי חביב מאוד על זוגות בירח דבש, הודות לריכוז גבוה במיוחד של מלונות יוקרה מעוצבים להפליא. החנויות שנמצאות בבירת האי חורה (Chora), המכונה גם מיקונוס טאון, מחזקות את התדמית היוקרתית, וכוללות חנויות אלגנטיות של מעצבי אופנה בינלאומיים שנדיר למצוא באיי יוון.

לקריאה נוספת:

• מדריך מסע אחר ליוון
• מדריך מסע אחר לאיי יוון
• מדריך מסע אחר לסנטוריני והאיים הקיקלאדיים
• חופשה במיקונוס – אי החיים הטובים

רחוב בעיר העתיקה של מיקונוס. סמטאות מרוצפות אבן ובתים מסוידים בלבן עם תריסים תכולים

מרבית האטרקציות במיקונוס מרוכזות בעיר הבירה, ומלבדה, מוקד המשיכה המרכזי הוא החופים החוליים היפים. שלא כבאיים יוניים אחרים, לא תמצאו פה נופים הרריים ירוקים שמזמינים לטיולים ארוכים בטבע, אבל אם אתם מחפשים חופשה באי יווני יפהפה, שכוללת רביצה בחופים, שתייה של קוקטיילים בבר אופנתי מול שקיעה מרהיבה, אוכל משובח, לינה במלונות בוטיק מעוצבים והרבה בילויים, מיקונוס הוא בהחלט בחירה מצוינת.

העיר מיקונוס

כורה (Chora), בירת מיקונוס, היא לא בדיוק כרך גדול, כי אם עיר קטנה וציורית הבנויה בסגנון ציקלאדי טיפוסי, ונראית כמבוך של סמטאות צרות ומרוצפות באבן עם בתים מסוידים בלבן. עם זאת, לא מדובר בעיירה יוונית טיפוסית – האווירה בבירת מיקונוס היא קוסמופוליטית, והרחובות משובצים בחנויות קטנות, בוטיקים יוקרתיים של מעצבים בינלאומיים, גלריות לאמנות, בתי קפה, ברים מסוגננים ומסעדות משובחות.

טחנות הרוח המפורסמות של מיקונוס הן אחד המקומות הטובים ביותר לצפות בשקיעה

בנוסף לשיטוט מהנה ברחובות, מציעה בירת מיקונוס כמה מוקדי עניין. עם הבולטים שבהם ניתן למנות את טחנות הרוח שהפכו לאחד מסמלי האי. הטחנות נמצאות בחלק המערבי של העיר עוד מהמאה ה-16, והחיטה שטחנו בהן היוותה חלק חשוב בכלכלת האי. היום אזור טחנות הרוח הוא אחד המקומות הפופולריים ביותר בעיר לצפייה בשקיעה. אטרקציה נוספת היא רובע ונציה הקטנה, בחלק המערבי של העיר. למרות השם, לא תמצאו פה תעלות. השכונה קיבלה את שמה הודות לבתים הימי ביניימיים הדו-קומתיים, שניצבים ממש על קו המים ומתהדרים במרפסות עץ צבעוניות. השכונה משובצת בשפע של בתי קפה, מסעדות וברים שמגישים קוקטיילים צבעוניים, וכמו טחנות הרוח, גם זהו יעד פופולרי לצפייה בשקיעה.

רובע ונציה הקטנה בכורה, בירת מיקונוס. בתים עם מרפסות צבעוניות על קו המים

חוויה מסוג אחר תחכה לכם בכנסיית פאנאיה פרפוריטיאני (Panagia Paraportiani), שנחשבת למרשימה מבין כנסיות האי (ויש פה לא פחות מ-400 כנסיות!). בנייתה של הכנסייה הביזנטית הצבועה לבן החלה במאה ה-15, אבל הושלמה רק במאה ה-17. למעשה, זהו מתחם של חמש כנסיות – ארבע מהן סמוכות והחמישית בנויה מעליהן. הכנסייה שוכנת ברובע הקסטרו, העתיק ברבעי העיר.

בירת מיקונוס היא גם ביתם של כמה מוזיאונים מעניינים, שהחשוב בהם הוא המוזיאון הארכיאולוגי. גולת הכותרת כאן היא אוסף מרשים של אגרטלים מהתקופה הפרהיסטורית ועד התקופה ההלניסטית המאוחרת, שעליהם ציורים המתארים סצנות שונות לפרטי פרטים. מוזיאון מעניין נוסף הוא מוזיאון הפולקלור, שבו רהיטים, פסלים, כלי נגינה עממיים, תלבושות ומוצגים נוספים שמלמדים על חיי היום יום באי. גם המוזיאון הימי שווה ביקור, ובו אוסף של מכשירי ספנות וכלי שייט עתיקים.

כנסיית פאנאיה פרפוריטיאני, המרשימה מבין מאות כנסיות באי

הכפר אנו מרה

הכפר אנו מרה (Ano Mera), השוכן במרכז האי כשבעה קילומטרים מעיר הבירה, הוא היישוב השני בגודלו במיקונוס. למרות שהתיירים מגיעים גם לפה, הכפר העתיק שומר על אותנטיות וניתן עדיין לראות את המקומיים מנהלים את שגרת היום יום שלהם. בתי הכפר בנויים סביב כיכר מרכזית גדולה, שבה מתקיים שוק בו נמכרת תוצרת טרייה. הכיכר מוקפת בטברנות אותנטיות, שבהן ניתן ליהנות מאוכל משובח במחירים זולים. מדרום-מזרח לכפר נמצא מנזר פנאיה טורליאני (Panagia Tourliani), מהמאה ה-16. למנזר המסויד לבן צמוד מגדל פעמונים יפה ובחצר הפנימית יש מזרקת שיש.

מנזר פנאיה טורליאני בכפר אנו מרה

האי דלוס

במרחק כשלושה קילומטרים מדרום-מערב למיקונוס נמצא האי דלוס (Delos), שנחשב לאחד מהאתרים הארכיאולוגיים החשובים ביוון, והביקור בו מומלץ ביותר לכל מי שמבקר במיקונוס. האי הזעיר, שהוכרז כאתר מורשת עולמית, עשיר באוצרות ארכיאולוגיים. על פי המיתולוגיה היוונית, לטו, שהיתה המאהבת של זאוס, ילדה בדלוס את התאומים אפולו וארטמיס, והאי נחשב למקום פולחן של אפולו לצד דלפי. בהמשך, תחת השלטון הרומי, דולוס זכה לפריחה מחודשת והיה למרכז מסחרי חשוב. היום מתגוררים באי רק תושבים ספורים, אבל תיירים רבים מגיעים אליו מדי יום כדי להתרשם מהאתר הארכיאולוגי הכולל את המתחם הקדוש, שם היו מקדשיו של אפולו ומקדש ארטמיס, את רובע האריה, שבו יש פסלי אריות משיש ושם היה מקדש ללטו, ורובע התיאטרון עם תיאטרון רומי לצד מקדשים נוספים.

פסלי אריות באי דלוס, אחד האתרים הארכיאולוגיים החשובים ביוון

החופים של מיקונוס

אחרי בירת מיקונוס, החופים היפים מהווים את מוקד המשיכה העיקרי של האי. מרבית החופים מפותחים, עם מסעדות וטברנות וכן שמשיות ומיטות שיזוף להשכרה. הנה כמה חופים פופולריים במיוחד:

בדרום האי: החופים בדרום מוגנים מהרוח הצפונית ועל כן הם אהובים במיוחד. חוף Platys Gialos פופולרי במיוחד בקרב משפחות. החוף החולי גדוש במלונות, דירות להשכרה, מסעדות וברים, ואפשר לעסוק בו בפעילויות ספורט ימי. מכאן יוצאות סירות לחופים אחרים בדרום האי. קרבתו של החוף לבירת האי ושירות האוטובוסים התדיר המחבר בינו לבין העיר תורמים אף הם לפופולריות שלו. חוף נוסף החביב על משפחות ועל התושבים המקומיים הוא חוף Psarou הסמוך, שגם בו יש שירותי תיירות מפותחים עם מלונות ומסעדות. חוף Paradise נחשב לחוף מסיבות תוסס. בבוקר עוסקים בו בספורט ימי, בערב מתקיימות מסיבות והמועדונים שלאורך החוף מלאים, בעיקר ה-Cavo Paradiso הפופולרי. צמוד לו חוף Super Paradise, החביב במיוחד על קהל של גייז, ובו הרבה מועדונים וברים.

חוף במיקונוס. החופים באי מצטיינים בחול רך ומים צלולים

במזרח מיקונוס: חוף Kalo Livadi הוא אחד החופים הארוכים במיקונוס ויש בו תשתיות מפותחות, כמה טברנות טובות ומלונות קטנים. למרות הפופולריות שלו, בזכות אורכו אפשר למצוא בו בקלות פינה שקטה. חוף kalafati הוא חוף גדול ויפה החביב על גולשים ומוצעות בו מגוון של פעילויות ספורט ימי.

במערב מיקונוס: Agios Stefanos הוא חוף חולי מפותח מאוד ומוגן מרוחות הנוטה להיות עמוס בשל קרבתו הרבה לבירת האי. Ornos הוא חוף תיירותי החביב על משפחות, ובו הרבה מסעדות וברים וגם בית ספר לגלישה. Agios Ioannis הוא אחוף קטן ונעים במרחק כ-4 ק"מ מבירת האי ויש ממנו תצפית יפה על האי דלוס. למרות שמדובר בחוף נוח עם מיטות שיזוף ומסעדה טובה, הוא לא עמוס מדי.

בצפון מיקונוס: זהו אזור יותר שקט ואפשר למצוא בו חופים מבודדים עם אווירה רגועה. חוף Ftelia חביב על גולשי רוח בשל הרוחות שנושבות בו. חוף Panormos הוא חוף ארוך ויפה עם שתי מסעדות, מועדון חוף ומלון. ממזרח לו נמצא חוף Agios Sostis, אחד החופים המבודדים באי. זהו חוף שקט, ללא שמשיות ומיטות שיזוף אבל עם מסעדה טובה.

איפה ישנים במיקונוס?

במיקונוס יש מגוון מלונות לכל טעם וכיס – ממלונות משפחתיים קטנים ועד מלונות של חמישה כוכבים דלוקס עם כל הפינוקים. אנחנו נמליץ כאן על שני מלונות יוקרתיים, ששניהם מתאימים מאוד לזוגות המחפשים חופשה רומנטית ואיכותית.

Santa Marina. מלון יוקרה ששוכן על רצועת חוף פרטית באורנוס. במלון 100 חדרים, סוויטות ווילות, שכולם עברו לאחרונה שיפוץ מקיף. כל החדרים מעוצבים בטוב טעם וכוללים מרפסת פרטית המשקיפה לים, וחלק מהסוויטות והווילות מצוידות בבריכה פרטית. על החוף של המלון ניתן למצוא בר אופנתי ומתוחכם שמציע תפריט פיוז'ן אסייתי, קוקטיילים ודי.ג'יי שמנגן מוזיקת עולם וצ'יל אאוט. בנוסף לבריכת מי ים ובריכת ילדים, יש גם ספא עטור שבחים. אתר המלון

חדר עם נוף לים במלון סנטה מרינה

Cavo Tagoo. מלון הממוקם על צלע הר ומעוצב ככפר ציקלאדי טיפוסי עם בתים חד קומתיים הצבועים לבן ובנויים בארכיטקטורה המסורתית של האיים. העיצוב בתוך החדרים מינימליסטי ומודרני, והם מאובזרים בכל הפינוקים. אחד המקומות שתתקשו להיפרד ממנו היא הבריכה האינסופית, שהקצה שלה נראה כמתמזג עם הים. מעל המים יש דק מעץ עם מיטות שיזוף המקנות את התחושה שהאורחים צפים על פני המים. ליד הבריכה יש לאונג' בר אופנתי עם אקווריום ארוך. המסעדה המצוינת והספא היוקרתי משלימים את החוויה. אתר המלון


הבריכה במלון Cavo Tagoo כמו מתמזגת עם הים הכחול

מידע מעשי על מיקונוס

איך להגיע למיקונוס? מפעם לפעם פועלות טיסות שכר ישירות מנתב"ג למיקונוס בעונת הקיץ. משך הטיסה הישירה – כשעה ו-55 דקות. מלבד זאת, ניתן לטוס מנתב"ג לאתונה ומשם לקחת טיסת המשך למיקונוס (45 דקות) או לשוט במעבורת מנמל רפינה או מנמל פיראוס באתונה. השייט נמשך ב-5-3 שעות, בהתאם לסוג המעבורת.
מתי להגיע למיקונוס? עונת התיירות במיקונוס מתחילה לרוב סביב חג הפסחא, בחודש אפריל, ונמשכת עד סוף חודש אוקטובר. מומלץ להגיע בחודשים אלה שכן בחודשי השנה האחרים מזג האוויר פחות מתאים לבילוי בחופים ואתרי תיירות רבים סגורים, וכמותם גם מלונות ומסעדות. עם זאת, מומלץ להימנע מביקור ביולי-אוגוסט, שיא עונת התיירות, אז חם מאוד, האי עמןס בתיירים וגם המחירים בשיאם. החודשים מאי-יוני וספטמבר-אוקטובר הם המומלצים ביותר.
תחבורה במיקונוס: מיקונוס הוא אי קטן ולא קשה להתנייד בו. בעיר הבירה כורה תנועת עלי רכב פרטיים מוגבלת מאוד והדרך הכמעט בלעדית להתנייד היא ברגל. כדי להגיע לחלקים אחרים של האי, תוכלו לנסוע באוטובוס (יש בעיר שתי תחנות אוטובוס, בדרום העיר ובצפונה, ומהן יוצאים אוטובוסים למוקדי העניין המרכזיים באי. ניתן לקנות את כרטיס הנסיעה אצל הנהג, במכונות אוטומטיות ובקיוסקים. בנוסף, ניתן לנסוע באי במוניות, אבל מספר המוניות באי מצומצם ולעתים תצטרכו להמתין זמן רב עד שתשיגו מונית.

מפת מיקונוס:

הפוסט מיקונוס – האתרים שאסור להחמיץ הופיע ראשון במסע אחר

• מיקונוס – אתרים שאסור להחמיץ
• מדריך מסע אחר לאיי יוון כאן

1. לבלות בחופים היפים
החופים של מיקונוס מצטיינים בחול זהוב ורך ובמים צלולים במיוחד. נדיר למצוא פה חופים מבודדים ובתוליים, ומרבית החופים, בעיקר בדרום האי, מפותחים ומאורגנים מאוד. שני חופים פופולריים במיוחד הם חוף פרידייז (Paradise), שחביב במיוחד על קהל צעיר וחובב מסעדות, וסופר פרידייז (Super Paradise) הסמוך לו, שחביב על גייז שמגיעים לפה מכל העולם. החוף שהקרוב ביותר לבירת האי חורה (Chora) הוא אגיוס סטפנוס (Agios Stefanos), חוף מוגן מרוחות, שגדוש בטברנות ובפעילויות ספורט מים. מי שמחפש מעט שלווה ורוגע, ימצא אותן בחוף אגיוס סוסטיס (Agios Sostis), שאין בו כלל מתקנים מלבד טברנה אחת, ובחוף פנורמוס (Panormos) המבודד, שבצפון האי.


בשונה מהחופים ברוב איי יוון, החופים במיקונוס מצטיינים בחול זהוב ורך

2. לראות את השקיעה בוונציה הקטנה
לא מעט מקומות ברחבי העולם מכונים "ונציה הקטנה", אבל קצת מפתיע לפגוש את הכינוי הזה דווקא באי יווני. זה השם שניתן לחלק המערבי של חורה הבירה, במקום בו העיר פוגשת את הים. תעלות מים אמנם אין פה, אבל בתים מהמאות ה-16 וה-17, שבנויים ממש על קו המים והמרפסות שלהם תלויות מעל הים, יש גם יש. ממש כמו בוונציה, גם כאן תמצאו שפע של ברים ומסעדות עם מחירים מופקעים, אבל למרות זאת זהו אחד המקומות הטובים בעיר ליהנות בהם מקוקטייל בשעת השקיעה.

בתים נושקים למים ומרפסות שתלויות מעל הים – ונציה הקטנה, גרסת מיקונוס

3. לסייר באתר הארכיאולוגי בדלוס
במרחק כשלושה קילומטרים מדרום-מערב למיקונוס נמצא האי הקטן דלוס (Delos), והביקור בו הוא אחד מטיולי היום המוצלחים ביותר ממיקונוס. למרות מימדיו הצנועים (שלושה קילומטרים רבועים בסך הכל), לאי יש חשיבות עצומה בתרבות, בהיסטוריה ובמיתולוגיה היוונית, והוא נחשב למקום לידתם של האלים אפולו וארטמיס. לפי המיתולוגיה, לטו, מאהבתו של זאוס, כרעה ללדת אבל לא מצאה אי שיסכים לקבל אותה, בשל הפחד מנקמתה של הרה, אשת זאוס. רק האי דלוס, שהיה כה קטן והתנודד על הגלים, הסכים לקבלה. לאחר הלידה עלו מתחתית הים עמודים גדולים שהתחברו לאי והחזיקוהו במקום, ומאז הוא נחשב למקום מקודש. בדלוס מתגוררים כ-20 תושבים בסך הכל, אבל מדי יום מגיעים אליו תיירים רבים על מנת להתרשם מהאוצרות הארכיאולוגיים, שבזכותם הוכרז כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. בין השאר אפשר לראות כאן שדרת פסלי האריות, תיאטרון ושרידי מקדשים רבים. כדאי לבקר גם במוזיאון דלוס ובו פסלים, פסיפסים, תכשיטים וממצאים נוספים שנמצאו באי.

שרידים ארכיאולוגיים באי דלוס

4. לצלם את טחנות הרוח
טחנות הרוח הלבנות הפזורות ברחבי מיקונוס, בעיקר באזור חורה, הן מהסמלים המוכרים ביותר של האי. מרביתן הוקמו במאה ה-16 על ידי הוונציאנים על מנת לטחון חיטה, והן היוו חלק חשוב בכלכלת האי. הטחנות הפסיקו לפעול במהלך המאה ה-20, אבל 16 מהן נשתמרו, ואחת אפילו הוסבה למוזיאון. המקום הטוב ביותר לצפות בטחנות הרוח הוא בגבעה הסמוכה לנמל מיקונוס, שם יש ריכוז של שבע טחנות רוח. אל תשכחו מצלמה – טחנות הרו פוטוגניות להפליא ולא במקרה הן מככבות בכל גלויות התיירים של מיקונוס.

טחנות הרוח המפורסמות של מיקונוס

5. לבקר בכנסיית פרפורטיאני
אתר נוסף שהפך לסמל בולט של מיקונוס הוא כנסיית פרפורטיאני (Paraportiani), ששוכנת בסמוך לכניסה הראשית לנמל בבירת האי. בנייתה של הכנסייה, שכמו רבים מהמבנים במיקונוס צבועה כולה לבן, החלה ב-1425 אבל הסתיימה רק במאה ה-17. למעשה, אלו חמש כנסיות נפרדות שחוברו יחדיו – ארבע כנסיות ניצבות על הקרקע והחמישית נבנתה מעליהן. גם כנסיית פרפורטיאני היא אתר החביב במיוחד על חובבי הצילום.

כנסיית פרפורטיאני, אחד מסמלי האי

6. לחגוג במסיבות ובמועדונים
שמעם של חיי הלילה הסוערים של מיקונוס יצא למרחוק, והאי נחשב לאהוב במיוחד על קהל צעיר וחובב מסיבות, וגם הקהילה הגאה אימצה אותו באהבה. החופים החביבים במיוחד על הבליינים הם חוף פרדייז וחוף סופר פרדייז, עם מסיבות חוף המוניות ומגוון מועדונים וברים. אחד המועדונים הוותיקים והמצליחים באי הוא Cavo Paradiso, ששוכן על קצהו של מצוק בחוף פרדייז. המסיבות כאן מתקיימות באוויר הפתוח, מול הים, עם סטים של די.ג'ייז בינלאומיים ידועים, אלכוהול בשפע ובריכה שאפשר להתרענן בה כשרוצים לנוח מהריקודים. מדי אוגוסט מתקיים באי פסטיבל גייז עם מוזיקה אלקטרונית, שמושך קהל גאה מכל רחבי אירופה.

7. לצפות בנוף ממגדלור ארמניסטיס
נקודת התצפית היפה ביותר באי נמצאת, ללא ספק, במגדלור ארמניסטיס (Armenistis), שבצפון-מזרח האי. המגדלור, שנבנה בסוף המאה ה-19, כבר לא נמצא בשימוש, אבל הנופים הנשקפים במקום מרהיבים – האי טינוס, הים האגאי והסירות שעושות את דרכן אל מיקונוס.

מגדלור ארמניסטיס. את התצפיות היפות באי

8. לעשות קניות
קניות הן חלק בלתי נפרד מסדר היום של התיירים במיקונוס, והרחובות הצרים ומרוצפי האבן של העיר העתיקה הם מקום אידיאלי לשיטוט בין בוטיקים ייחודיים וגלריות לאמנות. בוטיקי אופנה של מעצבים מקומיים ושל מותגים בינלאומיים, תכשיטים, פריטי עיצוב לבית, עבודות יד ושפע של מזכרות הם מהקניות הפופולריות פה. רחוב מטואיאני (Matoyianni) הוא רחוב ציורי עמוס בתיירים ובו מבחר גדול מאוד של חנויות מכל הסוגים לצד מסעדות ומקומות בילוי.

בגדים למכירה באחת הסמטאות בבירת מיקונוס

9. לאכול טוב
זה לא סוד שביוון אפשר לאכול טוב, וכל המטעמים של המטבח היווני מככבים גם במיקונוס – מאזטים נהדרים, מוסקה, סופלקי, גירוס, צזיקי, וכמובן – הסלט היווני המפורסם. באי לא חסרות מסעדות בהן ניתן לאכול טוב, מטברנות פשוטות על החוף ועד למסעדות יוקרה בעיר הבירה. כדאי לנסות את Avra, מסעדה ים תיכונית עם גינה יפה ומרפסת בעיר העתיקה, את Panormos Restaurant, מסעדה ובר עם מנות יצירתיות וקוקטיילים בחוף פנורמוס, ואת Nautilus, מסעדת שף אופנתית שמגישה מטעמים יווניים ופירות ים בעיר העתיקה.

לשבת תחת הבוגונווילה הפורחת. מסעדה במיקונוס

10. לישון במלון יוקרתי
במיקונוס נמצאים כמה מהמלונות היוקרתיים ביותר ביוון, ואם אתם יכולים להרשות לעצמכם, מומלץ מאוד לישון באחד מהם. אחד המלונות הייחודיים באי הוא Myconian Villa Collection הממוקם בחוף אלייה. במלון יש 96 וילות וחדרים מעוצבים, שבחלקם יש ג'קוזי חיצוני ובריכת שחייה פרטית. יש גם בריכה יפהפייה שמשותפת לכלל האורחים, ולצידה בר, מסעדה וספא מפנק עם בריכה מקורה.

וילה מול הים ב-Myconian Villa Collection, אחד המלונות הייחודיים והיוקרתיים במיקונוס

מלון יוקרתי נוסף הוא Bill & Coo, מלון סוויטות רומנטי ששוכן בחוף מגאלי, במרחק דקות הליכה ספורות מהמסעדות ומוקדי הבילוי של עיר הבירה. המלון, המיועד לזוגות בלבד, מעוצב להפליא, בסגנון מינימליסטי, ולכל חדריו יש מרפסות שמשקיפות אל הים האגאי, בחלקן יש ג'קוזי חיצוני גדול ובאחרות יש בריכה. יש גם בריכה משותפת לכל האורחים, שהקצה שלה נראה כמתמזג עם הים ובלילה היא מוארת באור עששיות. במלון יש לאונג' בר רומנטי ומסעדת שף עטורת שבחים.

הבריכה במלון Bill & Coo נראת כמתמזגת עם הים האגאי. נפלא במיוחד בשעת השקיעה

חוויה מסוג אחר מצפה לאורחים במלון Cavo Tagoo, שמעוצב ככפר יווני טיפוסי, עם בתי אבן לבנים שחלקם חצובים בסלע. החדרים צבועים בצבעים בהירים, עם הרבה כחול ולבן, מעוצבים בסגנון מינימליסטי אבל מאובזרים בכל הפינוקים, כמו ג'קוזי באמבטיה או במרפסת שצופה לים. בחלק מהחדרים יש גם בריכה פרטית, בנוסף לבריכה משותפת, שצורתה חצי ירח. למלון יש גם ספא שמציע שלל עיסויים וטיפולים.


חדר במלון Cavo Tagoo. חדרים חצובים בסלע עם נוף לים האגאי

הצילומים בכתבה: אייסטוק, פליקר – Steve Summers, Susan Frazier, Alfred Bina, petros asimomytis

הפוסט חופשה במיקונוס – אי החיים הטובים הופיע ראשון במסע אחר

יש מקומות שמספיק לבקר בהם פעם אחת כדי להבין את העיקרון: הם צפופים, עמוסים בתיירים ובמסעדה הסמוכה מגישים פיצה והמבורגר, במקום את האוכל המקומי. או במילים אחרות – מלכודת תיירים. המגזין טרוול אנד ליז'ר ערך רשימה של מלכודות התיירים המפורסמות בעולם ולכל מקום כזה יש גם הצעה לאלטרנטיבה (מסומנת בהדגשה):

מגדל אייפל, פריז

מגדל אייפל דורג בעבר, בסקר של חברת ביטוח לנסיעות, כאתר המאכזב ביותר בעולם. נכון, הנוף שנשקף מלמעלה נהדר, אבל האם הוא מצדיק את השעות בהן צריך להמתין בתור כדי לעלות לראשו? לא בטוח. בטח שלא בחודש יולי, אז האתר עמוס במיוחד. במקום לעמוד בתור עם עוד אלפי אנשים, עדיף להישאר על הקרקע ולצאת לטיול לאורך נהר הסיין בשקיעה. נכון, גם כאן לא תהיו לבד, אבל עם בגט וכוס קפה ביד, בוודאי תזכו לנקודת מבט יותר אינטימית על פריז. ואם אתם עדיין לא חשים מסופקים, תמיד תוכלו לקנות דגם קטן של המגדל בשדה התעופה.

טירת בלארני, אירלנד

המבצר הימי ביניימי הזה מרשים מאוד, וכך גם הגנים המטופחים שסביבו.  אפשר להבין את המוני התיירים שנוהרים לכאן, רק חבל שכולם שמים פניהם היישר לעבר אבן בלארני, אחת מאבני המעקה של גג הטירה, שמתת צחות הלשון מובטחת לכל מי שינשק אותה (משימה כלל לא פשוטה, בהתחשב בכך שצריך לטפס כ-120 מדרגות במעלה המגדל ולנשק את האבן כשהגוף תלוי בין שמיים וארץ). מה הטעם בצחות לשון, אם משתמשים בה כדי לתאר את אותה חוויה שמאות אלפי אחרים חולקים יחד איתכם? במקום זאת כדאי לבקר במצוקים התלולים שאזור קורק משופע בהם, כמו אלה שבמיזן הד (Mizen head), בנקודה הדרום מערבית ביותר של אירלנד. יש כאן נופים דרמטיים ואפשר לבקר גם במוזיאון ובמגדלור.

הצוקים במיזן הד, הנקודה הדרומית-מערבית ביותר באירלנד
רציף הדייגים, סן פרנסיסקו

הכתב ג'וש שונוולד כתב פעם על רציף הדייגים בסן פרנסיסקו: "זהו המקום הראשון להימנע ממנו אם אתם מתעבים תנועה אדירה של תיירים, אוטובוסים של תיירים, אמני רחוב, תורים ארוכים, מכירים גבוהים, טיולים זולים ומוכרים קשקשנים. עם קצת מזל, אפשר למצוא בסביבה מקום שעדיין מריח כמו דגים, עם איטלקי זקן שמכין אנטיפסטי, שהוא לא כזה גן חיות". במקום זאת, פנו לפארק גולדן גייט, הריאה הירוקה של העיר. בניגוד לרציף הדייגים, שם הפעילות היחידה היא לעשות פוזות למצלמה בעודכם עומדים ליד דוכן מזכרות, הפארק מציע מגוון אפשרויות: גן תה יפני שליו, אגם, מוזיאון דה יאנג (שלא כדאי להחמיץ את התצפית על העיר מהמגדל שלו), שיט בסירת פדלים, טחנת רוח עתיקה, קילומטרים של שבילי טיול ועוד.

הפירמידות במצרים

"אתה לא יכול לשמוע את קולך שלך בשל ההמולה שמסביב", כך תיאר מארק טויין את ביקורו בפירמידות של מצרים לפני קרוב ל-150 שנה. ההמולה לא פחתה מאז, ההיפך הוא הנכון. מספר המבקרים בפירמידות הולך וגדל. אי אפשר להאשים אותם. הפירמידות בהחלט מרשימות ומומלץ מאוד לבקר בהן, אבל כדאי לתת תשומת לב מירבית לעיתוי הביקור על מנת ליהנות מהן, ולהגיע מחוץ לעונה. כאשר גם מחוץ לעונה הפירמידות נראות לכם צפופות מדי, כדאי לעשות טיול לצד המערבי של הנילוס, לעמק המלכים, ששימש כאתר קבורה מלכותי ומכיל כ-60 קברי פרעונים.

המגדל הנטוי בפיזה

ראיתם כבר את התמונות של מגדל פיזה. הוא נטוי. למרות זאת, מספרים בלתי נתפסים של מבקרים נדחפים בין ההמונים רק כדי לצלם שוב את אותה תמונה שחוקה: היד נמתחת כך שנראה שהיא תומכת במגדל המפורסם ובלעדיה הוא יקרוס. במקום זאת, כדאי ללכת לגנים הבוטניים, אורטו בוטניקו די פיזה, בני קרוב ל-500 שנה. בריכות המים, הצמחים והחממות, ישרו עליכם שלווה וישכיחו מכם העובדה שבמרחק לא רב נמצא אחד האתרים המתויירים ביותר בעולם.

הגנים הבוטניים בפיזה. אלטרנטיבה למגדל הנטוי
כיכר סן מרקו, ונציה

האם יכולה עיר שלמה, יפה לכל הדעות, להיות מלכודת תיירים? יש כמה גונדוליירים שיטענו אחרת, אבל ונציה עיר התעלות היתה עשויה לשקוע בקצב מעט יותר איטי אילו 16 מיליון התיירים הפוקדים אותה מדי שנה היו מתמעטים. המצב ללא ספק היה משתפר אילו כל התיירים לא היו מחליטים להצטופף בהמוניהם דווקא בכיכר סן מרקו בבת אחת. בכיכר הזו הרחש האנושי גובר על פני כל קול אחר. אי אפשר להימנע ממנה, אז ההמלצה היא להיכנס רגע לכיכר, לצלם את הבזיליקה, את ארמון הדוג'ים ואת מגדל השעון, ולחמוק מיד החוצה. לאן? אפשר ללכת במבוך הסמטאות המובילות מן הכיכר עד שתרגישו שהשארתם את ההמונים מאחור. אחרי זמן לא רב תופתעו לגלות כיכרות קטנות, שקטות הרבה יותר, נפתחות בין סמטאות צרות. זה בדיוק המקום למצוא מסעדה, לשתות יין ולאכול ארוחה שתהיה ככל הנראה זולה בהרבה וטובה בהרבה מאלה שתמצאו בכיכר.

כיכר טיימס, ניו יורק

35 מיליון איש פוקדים מדי שנה את כיכר טיימס בניו יורק, מה שהופך את המקום לאתר התיירות הפופולרי במדינה. למרות הסדר שג'וליאני עשה במקום, והתיאטראות המעוצבים בסגנון דיסני שמעטרים את רחוב 42, אפשר עדיין למצוא כאן את אחד מהאוספים הגדולים ביותר של חנויות של תכשיטים זולים ודברים חסרי ערך, מוזיאוני שעווה ועוד מאפיינים של אתרי תיירות המוניים מהסוג הזה.. אם אתם מתקשים לוותר על הביקור במקום, כדאי שתגייסו לעצמכם זוג מרפקים חדים במיוחד כדי לפלס לכם דרך. במרחק לא גדול מן הכיכר נמצא אתר הרבה יותר ראוי לציון: שדות התות, מתחם בתוך הסנטרל פארק, הוא אנדרטה חיה לג'ון לנון. הפסיפס של "אימג'ין" הוא האזור בו אנשים עדיין מוציאים את המצלמות, אבל המדשאות שמסביב נהדרות לשיטוט רגלי. נכון, גם כאן יש תיירים, אבל מתי בפעם האחרונה מצאתם פארק עירוני שמוקדש למוזיקאי פופ שכתב שירים פסיכדליים על שמי מרמלדה?

פסיפס לזכרו של ג'ון לנון במתחם שדות התות בסנטרל פארק

קפרי, איטליה

האי קפרי שטוף השמש המוקף מי טורקיז, ששוכן במפרץ נאפולי, משמש כבר שנים רבות כאתר שתיירי הקיץ מתקשים לעמוד בפניו. וזו בדיוק הבעיה של המקום – אלפי התיירים המציפים את האי מפריעים ליהנות מהמקום, ושקט ושלווה כבר מזמן לא גרים פה. לא רחוק מקפרי שוכן האי איסקיה, שזוכה לפחות תשומת לב מאחיו הזוהר ומהפורסם. למרות זאת, רבים טוענים שאיסקיה יפה יותר. על כך שהוא גדול יותר אי אפשר להתווכח, מה שמאפשר לו להתמודד עם כמויות גדולות של תיירים בהצלחה גדולה יותר ומבלי לאבד את אופיו השליו. אפשר ליהנות כאן ממעיינות חמים, מפסטיבל האוכל והיין שמתקיים בחודש יולי ומהמצוקים התלולים שנופלים בדרמטיות לים.

האי מיקונוס, יוון

ממש כמו שעשו האלים היוונים, המבקרים באי מיקונוס נוהרים למועדוני ריקודים ודוהרים על אופנועי הים. אלפי התיירים שמציפים היום את האי מבלים בחופים עם שמות כמו "חוף פרדייז" או "סופר פרדייז", דיסקרטים ואינטימיים כמו שחופים עם שמו כאלה יכולים להיות. אם אתם מחפשים משהו קצת יותר שליו, כדאי להגיע לאי דלוס הסמוך, שנותר כמעט ריק ממבקרים למרות האוצרות הארכיאולוגיים שבו, בהם מקדשים עתיקים. דלוס, האי שיש טענות לפיהן הוא מקום הולדתם של האלים ארטמיס ואפולו, הרבה פחות תיירותי וזה סוד קסמו. תיירים מגיעים לכאן בסירות תיירים בשעות הבוקר ועוזבים בצהריים, ואז אפשר למצא באי את השלווה והבתוליות שהיו במיקונוס לפני שהפך למה שהוא היום.

האי דלוס הסמוך למיקנוס. אוצרות ארכיאולוגיים מרשימים
סולטנאחמט, איסטנבול

התיירים הרבים שמגיעים לאיסטנבול מוצאים את עצמם נפעמים ואולי אף נבהלים מגודלה העצום. כך, באופן קבוע מוצאים עצמם התיירים נדחקים באופן כמעט קבוע בסולטנאחמט, הרובע התיירותי הקטן והקומפקטי של העיר. אין ספק, האזור מבורך באתרים היסטוריים ואריכטקטוניים מדהימים, בהם ארמון טופקאפי, כנסיית איה סופיה, המסגד הכחול והבאזר הגדול. אבל המשמעות של זה היא המון תיירים, מעט מאוד מקומיים, מלבד סוחרים שמנסים לפתות אתכם לקנות דווקא אצלם, ומחירים יקרים להפליא. כדי לחוש טוב יותר את איסטנבול האמיתית כדאי לטייל בשכונת אוסקודר, בצד האסייתי של העיר, ממש בסמוך למיצר הבוספורוס. זהו אזור המגורים הגדול והמתפתח בעיר, וזו הזדמנות לפגוש מקומיים בשפע לפני שחוזרים לסולטנאחנט. כאן אפשר לאכול מצוין ובזול, לבקר בבית הקברות המוסלמי קאראצ'חמט, הגדול בעיר, ולעלות על גבעת ג'מאלילה, הנקודה הגבוהה באיסטנבול, ממנה נשקף נוף נפלא של העיר כולה.

לקריאה נוספת:

הפוסט מלכודות התיירים המפורסמות בעולם הופיע ראשון במסע אחר