לקריאה נוספת:

• ערוץ טיולים בישראל
  
• מדריך מסע אחר לגליל התחתון
• אתרי הגלמפינג הטובים בישראל

אבל אז נכנסנו לחווה. משמאלנו, גינת ירק משגשגת. מימיננו, שקיעה כתומה מרהיבה. והאוויר – רק בשבילו היה שווה להגיע. אחרי כמה חודשים של קיץ הביל במישור החוף, שכחנו מה זה לנשום, והמקום הזה הזכיר לנו מחדש. תוך זמן קצר, ממש בשניות, עברנו מטמורפוזה והעייפות התחלפה בסקרנות לגלות את כל ההפתעות של החווה. ויש הרבה כאלה – אתר האינטרנט של החווה לא מצליח להעביר את כל העושר והיופי של המקום, מהאטרקציות לילדים ועד לנקודות התצפית ופינות החמד הנסתרות.

גן הירק של חוות רום | צילום: עמר גואטה

לפני 39 שנים הגיע עמית רום לראש הר כמון, עם 50 עזים. לא היה שם כלום, מלבד נוף נפלא. היום יש במקום דיר עזים שמחות ובו 120 עזים שיוצאות מדי יום למרעה העיזים הצמוד, מחלבה שמייצרת גבינות מופלאות מחלב העזים,  גן ירק, גן צמחי תבלין, בוסתן עצי פרי, משתלה, מסעדה מצוינת עליה יורחב בהמשך ומרכז שיקום לנפגעי נפש ונפגעי פוסט טראומה. למרכז מגיעים מדי יום כארבעים נפגעי נפש ופוסט טראומה, יהודים וערבים, עובדים בחווה, במשתלה ובסדנאות תפירה, סריגה ונגרות ונהנים מכוחות הריפוי של היצירה והסביבה הפסטורלית, בליווי עובדים סוציאליים ומדריכים שיקומיים. את תוצרת המפעל המוגן  – ממוצרי קוסמטיקה טבעית ועד לעבודות עץ ובובות סרוגות  – ניתן לרכוש במרכז המבקרים שבמקום.

דיר העזים של חוות רום | צילום: עמר גואטה

לישון בסטייל, קרוב לטבע

בשנה שעברה לקחו במקום צעד נוסף קדימה, וחברת גלואו גלמפינג, שמתמחה באתרי גלמפינג יוקרתיים בארץ ובחו"ל, פתחה במקום מתחם גלמפינג. בימים בהם כל מקום עם אוהל ממוזג קורא לעצמו גלמפינג, בגלואו גלמפינג יצרו מתחם מפנק עם מגוון אפשרויות לינה לזוגות ולמשפחות שמאפשרות לכולם, גם לסבא ולסבתא, ליהנות מתנאים של בית מלון ובקרבה מקסימלית לטבע.

לכל אוהל יש פינת ישיבה פרטית | צילום: עמר גואטה

במקום יש 19 יחידות אירוח – מאוהלי לוטוס בל לבנים וגדולים ועד לסוויטת ההר שהיא בכלל לא אוהל אלא צימר מרווח. בכל היחידות יש מזגן, ריהוט מעץ מלא בעבודת יד, מזרנים נוחים, מצעים ומגבות, כריות ויסקו, מכונת אספרסו עם קפסולות ומרפסת ופינת ישיבה פרטית שפונה לנוף הפתוח או ליער. לאוהלים הבסיסיים יותר, אם אפשר לקרוא להם כך, יש שירותים ומקלחות פרטיים ונקיים, עם מים חמים במתחם משותף מחוץ לאוהל. לסוויטות יש מקלחת ושירותים פרטיים ומרווחים בתוך האוהל, עם ראש גשם ותמרוקים אקולוגיים של כליל. לחלק מהסוויטות יש גם שכשוכית פרטית מול הנוף, ולאחת מהן יש הוט טאב. בסוויטת ההר יש גם מטבח מאובזר עם מקרר (בגודל של מקרר ביתי), מיקרוגל, כיריים וכלי אוכל ובישול. שאר האורחים יכולים להשתמש במטבח משותף שעומד לרשות האורחים ומאובזר בכל מה שצריך.

סוויטת ההר המרווחת והנגישה | צילום: עמר גואטה

עזים, גן ירק ופינות תצפית מרהיבות

למרות שהסוויטה היתה מאוד מזמינה, העיקר הוא מה שחיכה לנו מחוץ לסוויטה, במרחבי החווה. במרכז החווה נמצא האסם – הלב הפועם של החווה, בו נמצאת גם הקבלה. באסם יש פינות ישיבה מזמינות, ולשמחתנו גילינו שבכל יום עד 21:00 בערב, פועל בו פוד טראק שמגיש ארוחות קלות, נשנושים ופיצות טובות, לצד שתייה קלה ומשקאות אלכוהוליים – פתרון מצוין למי שלא רוצה לבשל וגם לא לצאת מהמקום. באסם מתקיימות פעילויות וסדנאות, ובגלריה של האסם מתקיים מדי בוקר שיעור יוגה.

האסם – הלב הפועם של החווה | צילום: עמר גואטה

למרגלות האסם יש מתחם זולה תחת פרגולה מצלה עם פינות ישיבה וערסלים. מלבד זאת, המתחם כולו מזמין לשוטטות נעימה – אפשר להציץ מבחוץ בדיר העזים ובשטח המרעה בו העזים רועות בכל בוקר, להתרשם מגן הירק ומדלועי הענק, לקטוף צמחים לתה בגינת התבלינים ולשבת על הנדנדה למדיטציה מול הנוף (ליד הנדנדה יש ברקוד לסריקה שמוביל למדיטציה מודרכת). אפשר גם ליהנות מבריכות הנוי היפות ומהפסלים הפזורים במרחבי החווה ולהשקיף מפינות התצפית על הנוף. מחלק מפינות התצפית נשקפות שקיעות מרהיבות ומאחרות – זריחות מהפנטות.

פינת חמד בחווה | צילום: סימי שאואר

בתוך יער אלונים עתיק שהוא גם חלק משטח החווה מסתתר מתחם ספא, ובו ג'קוזי, סאונה, אמבטיית קרח ושכשוכית. ניתן להזמין טיפולים או להשתתף בסדנאות נשימה מודרכת.

זריחה מחוות רום | צילום: סימי שאואר

גן עדן למשפחות

למרות שחוות רום היא המקום לבוא אליו כשרוצים להתנתק מהכל, המתחם הוא גן עדן לילדים ולמשפחות. יש בו הרבה מרחבים להתכנסות משותפת ולא במקרה ראינו כמה קבוצות גדולות של משפחות וחברים כשהיינו שם, מה שלרגע לא פגם בתחושת השקט והשלווה, הודות למרחב הגדול ולפינות המבודדות הרבות. בנוסף, הוא מציע המון אטרקציות לכל המשפחה. כמה שכשוכיות פזורות במרחבי מתחם האירוח ומספקות שמחה גדולה לילדים. בפינה אחרת של החווה יש גן שעשועים אקולוגי מקסים, עשוי כולו מחומרים טבעיים או ממוחזרים. בזמן שהילדים מטפסים ומשתעשעים, ההורים יכולים לשכב על הערסל הצמוד ולבהות בנוף שנשקף ממול. לילדים יש גם מסלול משימות מיוחד בסגנון חפש את המטמון והם יכולים לקבל במשרד הקבלה מפה ולעקוב אחר רמזים ברחבי החווה, בין פינות חמד נסתרות, כמו פינה בחורש בה מסתתרים פסלונים של גמדי גינה ופטריות. בנוסף, באסם יש פינת יצירה לילדים.

גן השעשועים האקולוגי בחוות רום | צילום: סימי שאואר

בחופשות מוצעות שלל פעילויות לכל המשפחה – סיור מודרך בחווה בבוקר ובשעות אחר הצהריים, במסגרתו תוכלו לבקר בדיר העזים (בו לא ניתן לבקר באופן עצמאי) ולשמוע את הסיפור המרתק של המקום, הקרנה של סרט מדי ערב באסם (בת העשר נהנתה לצפות ב"הקול בראש" על הכורסאות הנוחות מול המסך הענק, תוך שהיא נהנית מנשנושים מהפוד טראק הצמוד), הדלקת מדורה בערב, אם מזג האוויר מאפשר, יוגה לכל המשפחה בבוקר וגולת הכותרת – סדנת גבינות.

פסלים משובבי נפש פזורים ברחבי החווה | צילום: סימי שאואר

הסדנה, מתאימה לילדים ולמבוגרים כאחד, וכוללת הכנת גבינת ריקוטה או גבינה צ'רקסית. היא מתקיימת במרכז המבקרים, שבו חלון גדול שמשקיף לדיר העזים הצמוד, ממנו מגיע החלב שנחלב זה עתה – אין יותר טרי מזה. התהליך כולל את הרתחת החלב, הוספת החומץ, סינון הגבינה והוספת התבלינים, ותוך זמן קצר יש גבינה מוכנה (ונהדרת). בהמשך, משתמשים בגבינה לשלב השני של הסדנה, בו מכינים כנאפה.

הכל מוכן לסדנת הגבינות במרכז המבקרים בחוות רום | צילום: סימי שאואר

בערב המתחם מואר בתאורה מיוחדת ויש אווירה של כפר נופש מלא חיים שבה בעת מציע הרבה פינות להתבודדות ושלווה. לי זה הרגיש כמו הגרסה הגלילית והאינטימית של כפר הנוקדים.

מסעדת חוות רום – מהשדה לצלחת

מסעדת חוות רום נחשבת בעיני רבים לגולת הכותרת של המקום. המסעדה שוכנת במבנה אבן יפהפה עם חלונות מקושטים, ומהמרפסת שליה נשקף נוף גלילי נפלא. זוהי מסעדת פארם טו טייבל אמתית, בה הגבינות מגיעות מהמחלבה הצמודה והירקות מגן הירק, ושאר הרכיבים מגיעים ממגדלים מקומיים. כאן מוגשת ארוחת הבוקר לאורחי הגלמפינג, במזנון עשיר שכולל ביצים (חביתות, ביצים קשות או שקשוקה), סלטים רעננים, גבינות עזים, חומוס וממרחים, לחמים טובים (יש גם לחמים ללא גלוטן אם רק תבקשו), חמאה, ריבות, עוגות בחושות ועוד.

ארוחת בוקר במסעדת חוות רום | צילום: עומר גואטה

בשעות הצהריים התפריט הוא ים תיכוני חלבי וכולל מנות המבוססות על גבינות החווה, כמו גבינת חלומי טרייה, צרובה בשמן זית עם דבש, פיסטוקים וצ'ילי, או לאבנה עזים עם בצלים שרופים, שום קונפי, שקדים ורימונים עם פרעצל פריך. יש גם מנות חמות כמו פוקאצ'ות, קיש, כיסוני בצק במילוי גבינות עם רוטב עגבניות שרי שרופות, קישואים וגבינת רומביה.

הכניסה למסעדת חוות רום | צילום: סימי שאואר

הודות לאוכל הטוב, לנוף, קרבה לטבע ולשלל הפעילויות, אפשר לבלות במקום כמה ימים בלי להיכנס לרכב. אם בכל זאת תרצו לצאת, החווה ממוקמת בגליל התחתון, במרחק נסיעה של 30-20 דקות ממגוון מסלולי טיול ואטרקציות, כמו שמורת נחל צלמון, פארק הסלעים בכיסרא סומיא, שביל נורמן, מפלי פרוד, יער הקופים ביודפת ומרכז בואכה יודפת.

הכותבת היתה אורחת של חוות רום וגלואו גלמפינג

הפוסט חוות רום – חופשה בחווה הופיע ראשון במסע אחר

הפוסט קייט סרפינג – איך להמריא ולנחות הופיע ראשון במסע אחר

את טיול השבת שלנו החלטנו הפעם לעשות ברמת הגולן, שם מזג האוויר נעים בכל עונות השנה. בצומת וואסט (צומת האמיר) המשכנו צפון-מזרחה עד שראינו את השלטים אשר הצביעו על כך שהגענו לפארק עורבים. כניסה נוחה לחניון הרגישה לנו כקבלת פנים נעימה מאוד וכשנכנסנו לשטח הפארק מצאנו את עצמנו במקום ציורי, מטופח ומסודר להפליא.

באמצע חורשת האקליפטוסים קטנה, עם שולחנות פיקניק ומגרש משחקים לילדים, ראינו נחל צר, שהיה כבר יבש ומכוסה בחלקו בצמחייה מלבבת. שני גשרי עץ חיברו בין גדותיו ולאורכו הוצבו פסלי בזלת מרשימים ומעוררי דמיון. זה הוא אחד המעיינות מתוך שניים, עין אברהים ועין אל-בלט, אשר זורמים במתחם זה.

פסל מאבני בזלת בגן אסף שבפארק עורבים | הצילומים בכתבה: יאנה דודלר

יותר מאוחר נודע לנו כי למקום קוראים גן אסף והוא נבנה בשנת 2006 לזכרו של אסף רז ז"ל, בן מושב שעל. פעם בשנה, בחול המועד פסח, מתקיים במקום הזה פסטיבל פיסול בבזלת, כאשר אמני פיסול מהגולן והגליל מתכנסים ובמשך שבוע יוצרים מהסלעים חסרי צורה את פסלי הענק היפיפיים הללו. בסיומו של הפסטיבל הפסלים נשארים במקום להנאת המבקרים הרבים.

בכל שנה נערך בגן אסף פסטיבל פסלים ובסופו נותרים כאן הפסלים המרשימים

הייתי שקועה בצפייה בפסלים כאשר שני הבנים שלי שכבר רצו קדימה אל שרידי הארמון של האמיר, פתאום חזרו והתחילו לקרוא לי למהר לבוא איתם לשם. הם קפצו מסביבי בהתלהבות מדבקת ומיהרתי לבוא אחריהם. ראיתי שבדיוק מול הכניסה לארמון ישנה בריכת שכשוך קטנה (היא נקראת בריכת המעיין המזרחי) אשר הייתה מלאה במים עומדים וממבט ראשון נראתה שטוחה ומכוסה כולה בצמחיית ביצה ירוקה. אבל הילדים המשיכו להסתכל עלי בעיניים מבריקות מסקרנות ואז הבנתי שיש עוד משהו בתוך הבריכה הזאת.

ירוק על ירוק: יש חיים בבריכת השכשוך בגן הארמון

חידדתי את מבטי והתבוננתי בפעם נוספת על המים העומדים, ופתאום ראיתי אותן: קרפדות מיניאטוריות נחו להן בתוך המים ועל דפנות הבריכה והרגישו בטוחות שם כי היה קשה מאד לזהותן עם העור הירוק המבריק שלהן על הרקע של הצמחיה שהייתה כמעט בדיוק באותם גוונים. איזו הסוואה מדהימה! לא פלא שהילדים כל כך אהבו להסתכל על היצורים הללו, בדרך כלל לא פוגשים אותם בחיי היום-יום ועוד בתנאי מחייה טבעיים ונוחים להם.

למתבונן מקרוב מצפות הפתעות קטנות ומשמחות בטיול

כמה דקות אחרי זה כבר היינו בתוך הארמון. למרות ששמענו כי המבנה מוגדר כמבנה מסוכן שאין להיכנס אליו, בפועל הגישה אליו פתוחה וניתן לסייר בתוכו ללא חשש. הוא נבנה במאה ה-19 על ידי האמיר מחמוד פעור, שייח' השבט הבדואי אל-פאדל, אשר אנשיו התיישבו במהלך נדודיהם באזור צומת וואסט. לאמיר הזה היו עוד קרקעות בגולן ובצפון עמק החולה, וכאן בסמוך למקום אשר בהמשך קיבל שם "פארק עורבים", הוא בנה את ארמון הקיץ שלו. ובמקום שבו הוקם קיבוץ הגושרים נמצאים שרידים של ארמון החורף שלו, עליהם עומד היום מלון הגושרים (חלקים מהארמון משולבים בשטח המלון).

כניסה לארמון האמיר

איזה מבנה מרשים! השרידים נמצאים במצב שמור יחסית וממש ניתן לזהות את החדרים ואת שלושת החצרות, שלפי הדיווחים ההיסטוריים אחת מהן שימשה כחדר כניסה לפשוטי העם וחיות המחמד שלהם, השנייה שירתה את האמיר עצמו ואת אורחיו המכובדים, והשלישית נבנתה עבור נשותיו של האמיר ושימשה להן כמקום מגורים. תקרות וחלונות גבוהים ומעוטרים בסגנון מזרחי, מעברים צרים בין חדרים גדולים וקטנים – אי אפשר שלא לדמיין את עצמך כאביר, נסיך או מלכה במהלך הסיור בין כותלי המבנה האגדי הזה.

נוף מאחד החלונות של הארמון

אחת החצרות של הארמון

החלונות של הארמון השקיפו על הנוף המשגע אשר משך אותנו לעזוב את האתר ולהמשיך למסלול של פארק עורבים. יצאנו אל השדה הרחב שגבולותיו נסתרים מן העין, ודרך העפר הובילה אותנו אל מאגר המים הנקרא מאגר עורבים. הוא הוקם באחד הערוצים העליונים של נחל עורבים ואוגר אליו את מי הגשמים והמעיינות שמסביב.

מאגר עורבים

בסמוך לו נמצאת שמורת הטבע עינות עורבים, אשר כניסה אליה אסורה. אין בה שבילי הליכה והיא נועדה לשמירה על ביצה ואחו לח. שימור של המערכת האקולוגית המיוחדת של האזורים הלחים כמו זה מאפשרת לציפורים נודדות ובעלי חיים מקומיים להתקיים כאן למרות הקמתם של סכרים רבים ומאגרים אחרים באזור רמת הגולן.

אפשר לטייל לאורך מאגר המים ולהתענג על הנופים המרהיבים

ניתן לטייל לאורך שפת האגם וגם לצאת אל השדות, לנשום את האויר הצח ולהתענג על הנופים המרהיבים. אפשר גם לבקר במרכז המבקרים של הפארק או לצאת למסלול לאורך נחל עורבים. זהו מקום מקסים ומהנה ביותר עבור מי שאוהב טיולי טבע ומוצא עניין באתרים היסטוריים.

פארק עורבים. מקום מקסים לאוהבי טבע ואתרים היסטוריים

מידע שימושי
איך מגיעים? פארק עורבים נמצא מצפון-מזרח לצומת וואסט (צומת האמיר), אפשר להגיע לצומת בכביש 978 או בכביש 959. בחניון שמורת עינות עורבים משאירים את הרכב וממשיכים ברגל אל תוך פארק עורבים, שבתוכו נמצא ארמון האמיר.
כמה הולכים? תלוי ברצון, בכושר וביכולת שלכם. אפשר להסתפק בהליכה קצרה וקלילה בפארק עורבים, מטיבי לכת שמחפשים אתגרים יכולים ללכת במורד נחל עורבים, בשביל המסומן אדום. שימו לב: זהו מסלול קשה ואינו מתאים למשפחות.
מה עוד בסביבה? קיבוץ מרום גולן (חוות סוסים, סיורי טרקטורונים), מאגר בנטל – מאגר מים יפה למרגלות הר בנטל, ההר עצמו, אחד מהרי הגעש הגבוהים בגולן, שמפסגתו יש תצפית מרהיבה על הגולן ועל סוריה, יער אודם, מפל סער, ברכת רם. בעונה, כמה ממטעי האזור מציעים קטיף דובדבנים (בתשלום).

עוד טיולים עם ילדים בעולם

הפוסט פארק עורבים וארמון האמיר פעור הופיע ראשון במסע אחר

הקיץ הגיע והחום כבר כאן, איפה הבריזה אתם שואלים – ברמת הגולן. אין כמו לקחת אוויר, להתנתק מהשגרה ולהגיע למקום בו אפשר לאכול דובדבנים ישר מהעץ. רק שעתיים וחצי מתל אביב דרך כביש 6 הביאו אותנו לדובדבן שבקצפת: כפר הנופש עין זיוון. לפני הכל, יש סיבה להתרגשות: זהו הנופש הראשון שיצאנו אליו בזוג, בלי דין, בנינו בן שמונת החודשים. כפר הנופש עין זיוון ענה בדיוק על מה שחיפשנו: רוגע, שקט, ציוץ ציפורים ונוף מרהיב.

רוגע, שקט, ציוץ ציפורים ונוף פסטורלי. בקתה בכפר הנופש עין זיוון | צילומים בכתבה: ניצן אסף

הסלון והמטבחון בבקתה

אז מה היה לנו שם? בקתות חדשות בעיצוב נקי ועדכני, עם מיטה זוגית מפנקת, מרפסת נעימה, מיני-סלון עם ספה נפתחת, אח חמים ללילות הקרים, מטבח מאובזר הכולל מכונת אספרסו (מושלם!), מקלחת עם רצפה מצוירת ומדרגות ספירלה שמובילות לחדר נוסף לילדים בעליית הגג. בקיצור – שווה. למשפחות שמחפשות חווית לינה משותפת, עין זיוון מציע את החאן – מתחם המחולק לארבעה מבנים, שבכל אחד מהם יש חדר גדול עם שמונה מיטות, ובמרכז חצר משותפת, המאפשרת מרחב התרוצצות לילדים.

מתחם החאן בעין זיוון

רגע רומנטי: כפר הנופש בלילה

אז נרים עוד כוס של יין
אחרי הרבה זמן שלא ישבנו על בקבוק יין טוב, ביקרנו ביקב בהט בקיבוץ, שם עופר ובנו איתמר פינקו אותנו בטעימות של יין משובח וליקרים נהדרים – יש ליקרים בטעמי דובדבן, אוכמניות, שוקולד, ריבת חלב ועוד. את האלכוהול ליווינו בפיצה טובה מעשה ידיהם (באמת אחת הטובות שטעמנו, עם בצק נהדר). כשדין יגדל קצת, הוא וחבריו יוכלו ליהנות מסדנת ביקבוק לילדים, הכוללת סיור ביקב והיכרות עם תהליך יצירת היין, מילוי בקבוק (ביין לא אלכוהולי כמובן) וסגירתו בפקק שעם וציור של תווית אישית שאותה מדביקים על הבקבוק. בסוף הסדנה כל ילד מקבל במתנה בקבוק אישי וטעימת תירוש.

יקב בהט. יינות משובחים וליקרים מפתים

תוויות אישיות בסדנת ביקבוק

אם לא התפנקנו מספיק, כמה צעדים מהיקב לא היתה שום אופציה שנדלג על בוטיק השוקולד של דה קרינה. יש שלושה דברים שתשמחו לדעת על השוקולטיירית קרינה צ’פלינסקי: היא דור שלישי למשפחת שוקולטיירים מארגנטינה, סבא שלה הגיע לארגנטינה מאירופה לפני 100 שנה ופתח שם מפעל שוקולד קטן, פתיחת דה קרינה בעין זיוון היתה בגדר הגשמת חלום עבורה. הרגשנו קצת כמו עמי ותמי מול בית הממתקים: מגוון של שוקולדים הקיפו אותנו – מכל הסוגים, הצורות והמרקמים. היינו חייבים לטעום משהו ולאחר הרבה התלבטויות, החלטנו ללכת על מילקשייק שוקולד איכותי ומדהים, שחוסל בלא פחות מדקה.

סנדרה וניצן מגשימים חלום מתוק בבוטיק השוקולד דה קרינה

כדי להרגיש קצת שוקולטיירים בעצמנו, הצטרפנו לסדנת השוקולד של דה קרינה. אחרי שראינו מבעד לחלון הזכוכית איך מכינים שוקולד מקופלת איכותי במיומנות רבה ותוך שתי דקות, התנסינו בהכנה בעצמנו (כולל טעימות אינסופיות), ויצרנו מזכרת עם שבלונת שוקולד ושלושה פרלינים משגעים.

בסדנת השוקולד של דה קרינה – שלושה פרילינים מעשה ידיהם של השוקולטיירים המתחילים

ואם כבר הזכרנו אוכל, אי אפשר לדלג על ארוחת הערב העשירה שאכלנו בעין זיוון, בחדר האוכל של כפר הנופש. על השולחן הוגשו מגוון של סלטים, פסטות, דג סלמון, תפוחי אדמה קריספיים, חצילים ומה לא? למחרת, התפנקנו באותו מקום בארוחת בוקר מגוונת.

אחרי היין, הליקרים, הפיצה והשוקולד – שנוותר על גבינות משובחות בארוחת בוקר? ממש לא!

הדובדבן שבקצפת והעיניים של המדינה
עכשיו הגיע הזמן לדובדבן האמיתי – בוסתן עין זיוון. עלינו על עגלה רתומה לטרקטור ונסענו בתוך נוף של מטעים ומרחבי הגולן. כל אחד קיבל קופסה שבה אפשר למלא את הדובדבנים שנקטפו. התקשינו למלא את הקופסה כי רוב הדובדבנים הגיעו ישר לבטן… וכמובן לא שכחנו להצטלם איתם – אין על סלפי דובדבנים.

דובדבנים על העץ. לקטוף, לאכול, לעשות סלפי

בוסתן עין זיוון. שלווה כפרית, מטעים ונופים פתוחים

לצד חווית הקטיף, אפשר ליהנות כאן משפע של פעילויות, חלקן בתשלום נוסף: פינת חי, עולם האגדות, פינת יצירה, בית קפה ועוד.

החרמון בקיץ. קשה לחשוב על נוף יפה יותר

אמנם כפר הנופש והקיבוץ סיפקו לנו את כל מה שהיה צריך לחופשה קצרה ומהנה, אבל אם כבר הגענו לרמת הגולן, לא נקפוץ לפסגה הכי גבוהה באזור? מי אמר שאפשר להגיע לחרמון רק בחורף – מסתבר שגם בקיץ אפשר למצוא שם לא מעט פעילויות. אמנם היה משעשע לראות את בולי, איש השלג, ב-30 מעלות, אבל הגלישה באבוב מים, המזחלות והעלייה ברכבל לתחנה האחרונה גרמו לנו להרגיש את הבריזה, ועוד איך.

מרגישים את הבריזה: צילום פרידה מהחופשה הזוגית הקצרה | צילום: אורלי ורשבסקי

רוצים גם? הנה הפרטים:
• כפר הנופש עין זיוון, טלפון: 04-6993610/4, אתר אינטרנט
• יקב בהט: שעות פעילות: א’-ה’ 17:00-10:00, ו’ וערבי חג 14:30-10:00. סדנת ביקבוק – 35 שקל לילד. פרטים נוספים בטלפון 04-6993710, אתר אינטרנט
• בוטיק שוקולד דה קרינה: שעות פעילות: ימים א’-ה’ 9:00- 17:00, ימים ו’ וערבי חג 9:00- 15:00. לסיור וסדנה: 55 שקל לילד, 65 שקל למבוגר. פרטים נוספים בטלפון 04-6993622, אתר אינטרנט
• בוסתן עין זיוון: הבוסתן פתוח כל יום מ09:00 עד 16:00 מסוף מאי (תלוי בהבשלת הפירות) ועד סוף אוגוסט ובחגי תשרי. כרטיס כניסה כולל סיור בעגלה רתומה לטרקטור לכל המשפחה, המבוגרים יכולים ליהנות מתה צמחים ולילדים יש סדנה להכנת פאי פירות אישי והפרחת בועות סבון. מחיר: 33 שקל למבקר. ניתן לקנות פרי ולקחת הביתה, המחירים ייקבעו בתחילת העונה של כל פרי. פרטים נוספים בטלפון 04-6993610/4 ובאתר
• אתר החרמון: שעות פתיחה בקיץ, 8:00 עד 16:00, כניסת רכבים עד השעה 15:00. ימי הפעילות משתנים בהתאם לחודשים, מומלץ להתעדכן באתר האינטרנט

הפוסט זמן דובדבן: ביקור בעין זיוון הופיע ראשון במסע אחר

כשעומדים בפקקים הבלתי נגמרים באיילון או בכביש מס' 1, קצת קשה להאמין שיש כבישים שתענוג לנסוע בהם, גם, ואולי בעיקר, אם לא מתכננים להגיע לשום מקום. לצד כבישים פקוקים ומייגעים, יש בארץ שלנו לא מעט דרכי נוף נהדרות, שישכיחו מכם את הטרדות היומיומיות. הדרכים הללו עוברות בלב יער, ליד רצועת חוף יפהפייה, בלב המדבר או לצד אגם. קק"ל אחראית לסלילת רוב דרכי הנוף ולאורכן הוקמו מצפורים שבהם אפשר ליהנות מתצפית נהדרת.

כל הדרכים המופיעות בכתבה עבירות לכל כלי רכב, חלקן סלולות, אחרות הן דרכי עפר כבושות ויש המשלבות בין השניים. כולן מזמינות לנהיגה נינוחה, בלי למהר לשום מקום, ולמרות שחלקן קצרות מאוד, בכולן תמצאו מוקדי עניין סמוכים – סיבה מצוינת לצאת מהרכב, לשלב טיול רגלי ולבלות כמה שעות בדרך היפה ובסביבתה.

עוד טיולים בישראל כאן

דרך נוף הרי נפתלי

רכס הרי נפתלי שבמזרח הגליל העליון מציע תצפית פנורמית על אזור הצפון: ביום יפה אפשר לראות את עמק החולה, רמת הגולן והחרמון. אורכה של דרך נוף הרי נפתלי, המחברת בין כפר גלעדי לקיבוץ יפתח, כ-13 ק"מ. היא עוברת ברכס, למרגלות מצוק רמים שמתנשא לגובה 700 מטר מעל עמק החולה, בין יערות נטועים, חורש טבעי ומטעים נשירים שבאביב מתכסים בפריחה  ורודה ולבנה ובסתיו – בשלכת נהדרת. לאורך הדרך יש כמה מצפורים, בהם מצפה לירן שמוקדש לזכרו של לוחם סיירת אגוז לירן עובדיה ומצפור יוחאי ודור. מהמצפורים, כמו גם מהדרך עצמה, נשקפים נופים נהדרים של עמק החולה.

תצפית על קרית שמונה ועמק החולה ממצפה לירון לאורך דרך נוף הרי נפתלי | צילום: ד"ר אבישי טייכר

יוצאים מהרכב: כדאי לעצור ליד עין רועים, מעיין צלול שמרוחק כשני קילומטרים מתחילת הדרך, לצד המעיין יש חניון קטן. מדרום לקיבוץ יפתח וסוף הדרך נמצא קרן נפתלי, הר בגובה 510 מ' שמורדותיו המזרחיים יורדים בתלילות אל עמק החולה. על פסגת ההר יש שרידים של מצודה מהתקופה ההלניסטית ועל על המורדות הצפוניים שלו נטוע יער נבי ישע. מהמצפור על שם רמי בנטל יש תצפית מרהיבה על מאגר עינן, שמורת החולה והאגמון.

איך מגיעים? הגישה לדרך מכביש 9977 (כפר גלעדי – מרגליות) ליד קיבוץ כפר גלעדי. אפשר לנסוע גם בכיוון ההפוך ולהתחיל את הדרך מצפון לקיבוץ יפתח, על כביש 886 (יפתח-מנרה).

תצפית מקרן נפתלי על מאגר עינן ושמורת החולה | צילום: אמיר ירחי

דרך נוף מעיליא – הילה – מנות

בגליל המערבי, מדרום לנחל כזיב, נמתחת דרך נוף יפהפייה שמשלבת חורש ים תיכוני ירוק, ים כחול ואתרים ארכיאולוגיים מרשימים. בניגוד לדרכי נוף אחרות, שבהן כיוון הנסיעה אינו משמעותי, כאן מומלץ לעשות את הדרך ממזרח למערב, ממעיליא למנות, כדי ליהנות מתצפית על הים, במיוחד בשעת שקיעה.

מדרך נוף מעיליא – הילה – מנות נשקפת תצפית מרהיבה על מבצר המונפור | צילום: שאטרסטוק

הדרך מתחילה ליד מעיליא, ממערב למעלות. בכפר הציורי, שתושביו משתייכים לכנסייה היוונית-קתולית, ישנם שרידים של מבצר צלבני מרשים מהמאה ה-12, ממנו נשקף נוף נפלא על כל האזור, עד לבנון. ממעיליא הדרך ממשיכה ליישוב הקהילתי מצפה הילה, עוברת ליד חורבת נחת וליד מבצר המונפור, ומציעה תצפיות נהדרות על נחל כזיב, רכס סולם והים, עד שהיא מסתיימת ליד מצפה מנות. לכל אורך הדרך יש נקודות רבות שכדאי לעצור בהן ולצאת לטיול רגלי, כך שעשרת הקילומטרים של הדרך יכולים להפוך בקלות לחצי יום טיול מהנה.

פריחה מעל נחל כזיב | צילום: ראיד עומר

יוצאים מהרכב: מומלץ להחנות את הרכב במגרש החניה הסמוך לכניסה למצפה הילה, ומשם לצאת לטיול רגלי למבצר המונפור בשביל באורך של כקילומטר העובר בחורש ים תיכוני. ממרפסת המבצר נשקף נהדר של נחל כזיב.

איך מגיעים? מכביש 89 מעלות – נהריה פונים ליישוב מעיליא.

דרך נוף מעיליא – מנות בשקיעה. לנופים הכי יפים, כדאי לנסוע בה ממזרח למערב | צילום: אמיר ירחי

דרך נוף אכזיב – בצת

דרך הנוף שמקשרת בין אכזיב לבצת היא אמנם קצרצרה – אורכה שלושה קילומטרים בסך הכל, אבל את הנסיעה בה מומלץ בחום לשלב עם רחצה בחוף היפהפה. הדרך נמתחת לאורך חוף אכזיב, שבו לגונות רדודות ויפות והנסיעה בה מלווה במראות של ים כחול, מפרצונים קטנים והמצוק התלול של ראש הנקרה. מהכביש אפשר להשקיף גם על איי אכזיב ואיי ראש הנקרה. הדרך מסתיימת בחוף בצת אך ניתן להמשיך בנסיעה עד ראש הנקרה.

דייגים בחוף שבין אכזיב לבצת | צילום: יעקב שקולניק

יוצאים מהרכב: חוף אכזיב הוא אחד החופים היפים בארץ, ויש בו בריכות רדודות טבעיות שבהן גם ילדים קטנטנים יכולים לבלות שעות ארוכות. בגן הלאומי אכזיב יש חוף רחצה יפה, שתי בריכות ים, מדשאות ושרידים צלבניים. אפשר גם להמשיך צפונה אחרי חוף בצת אל ראש הנקרה, לרדת ברכבל

איך מגיעים? מנהריה נוסעים צפונה על כביש 4 עד לגן הלאומי אכזיב.

שקיעה בחוף אכזיב, אחד החופים היפים בארץ | צילום: אמיר ירחי

דרך נוף יער שווייץ

זוהי אחת מדרכי הנוף הרומנטיות ביותר בארץ. הדרך עוברת בתוך יער אורנים ומציעה תצפיות נהדרות על הכנרת. ביום שמשי המראה של הכנרת הכחולה מרחיב את הלב, וביום סגרירי, כשלצד הדרך פרות מלחכות עשב והכנרת מכוסה בערפילים, קל לדמיין שאתם מטיילים מעל אגם בסקוטלנד ולא מעל טבריה… לאורך הדרך יש כמה חניוני פיקניק עם שולחנות ועם מתקני משחק לילדים, וכמה מצפורים בהם אפשר להשקיף על הנוף. אחד המצפורים המרשימים הוא המצפור התלת כיווני, המחולק לשלוש סככות תצפית שמציעות זוויות שונות על הנוף. מכאן אפשר לראות לא רק את הכנרת ואת הר ברניקי, אלא גם את צפת, הגולן ואפילו החרמון. בחורף היער מתכסה בפריחה מקסימה של כלניות ורקפות.

אחד מהמצפורים הרבים לאורך דרך נוף יער שווייץ | צילום: יעקב שקולניק

יוצאים מהרכב: שביל המצפורים, באורך של כקילומטר, עובר בחורשת איקליפטוס ומקשר בין המצפורים השונים שעל דרך נוף יער שווייץ. לאורך השביל פזורים ספסלים שאפשר לנוח בהם ולהתבונן בנוף.

איך מגיעים? מכביש 77 פונים דרומה לטבריה עילית בשדרות הספיר, ובמעגל התנועה הראשון פונים שמאלה ברחוב השקד שמשנה את שמו בהמשך למעלה קק"ל ומוביל לכניסה ליער. ניתן להגיע גם מכביש 7677 (פוריה – כנרת) ולפנות ליער בסמוך לאכסניית פורייה.

דרך נוף יער שווייץ. המראה של הכנרת התכולה מרחיב את הלב | צילום: יעקב שקולניק

דרך נוף יער בית קשת

דרך נוף יער בית קשת נמתחת לאורך 18 ק"מ בתוך יער אלוני תבור ואורנים, חוצה את הרי נצרת ולאורכה נשקפים מיטב הנופים של הגליל התחתון – הר תבור, הר הגלבוע, רמת יבנאל והמשבצות החקלאיות של עמק יזרעאל. לאורך הדרך פזורים חניונים ומצפורים רבים. אחת התצפיות היפות ביותר נשקפת ממצפור תרען, שממוקם בגובה 320 מטר מעל פני הים ומשקיף לגבעת תרען והר תרען ובימים יפים גם להר הכרמל, להר מירון ולחרמון. תצפית נהדרת נוספת מוצעת ממצפור אלוני בית קשת, ממנו ניתן להשקיף על יער האלונים וגם רחוק יותר- על גבעת המורה, התבור, רמת פורייה וטבריה. התצפית היפה ביותר על התבור, עם זאת, נשקפת ממצפור התבור. נקודה נוספת שלא כדאי לוותר על העצירה בה היא בית היערן, החניון המרכזי ביער, אשר בסמוך לו יש מצפור נוסף, עם תצפית על הגלבוע, התבור ורמת יבנאל. יפה פה בכל עונה, אבל בחורף, כשהיער מתכסה במרבדים של כלניות ורקפות, המראה שלו קסום במיוחד.

דרך נוף יער בית קשת ליד מצפור הר תבור | צילום: חנה יריב, CC BY-SA 3.0

יוצאים מהרכב: שביל הטרשונים הוא שביל באורך של כ-700 מטר שיוצא מחניון האלון הקשיש. השביל המקסים מטפס ביער אלונים ובחורש ים תיכוני דרך סלעי דולומיט אפרפרים שהרוח עיצבה בשלל צורות.

איך מגיעים? יש שתי כניסות לדרך הנוף: אחת מכביש 65 בין עפולה לצומת גולני, בסמוך לקיבוץ בית קשת, ואחת מכביש 77 (צומת המוביל – צומת גולני).

ממצפור הר תבור בדרך נוף יער בית קשת יש תצפית נהדרת על הר תבור | צילום: יעקב שקולניק

דרך פארק רמות מנשה

אחת הדרכים הנופיות המקסימות בארץ עוברת בפארק רמות מנשה, פארק ביוספרי עם יערות, שדות מרעה ושטחי חקלאות, מעיינות ונחלים. דרך הנוף שחוצה את הפארק נמתחת לאורך 27 ק"מ ולאורכה הפתעות רבות: פלגי מים, יערות נטועים, שדות מעובדים, גבעות ירוקות, חניונים ותצפיות נהדרות, כמ התצפית הפנורמית שנשקפת מחורבת בית ראש, בגובה 360 מטר, על עמק יזרעאל, התבור, הכרמל, מפרץ חיפה ובימים יפים אפילו החרמון. בחורף ובאביב אפשר לראות לאורך דרך הנוף פריחה נהדרת של רקפות, כלניות ופרחי בר נוספים.

דרך פארק רמות מנשה העוברת בנוף של שדות, גבעות ירוקות, נחלים ומעיינות | צילום: שימי כליפה

יוצאים מהרכב: בשטח הפארק נמצא נחל השופט שבו זורמים מים כל השנה. לאורך הנחל שביל קצר, מקסים ומוצל  עם הרבה הפתעות – גשרי עץ, מפל קטן, בריכות, מרפסות תצפית, מערות ועוד.  כדי להגיע אל הנחל יש להחנות את הרכב בחניון חרובים.

איך מגיעים? הכניסה לדרך פארק רמות מנשה היא מכביש 66 בין יקנעם למגידו, כחמישה ק"מ מדרום לצומת התשבי.

בחורף ובאביב פארק רמות מנשה מתכסה בפריחה נהדרת | צילום: ראיד עומר

דרך נוף פארק בריטניה

פארק בריטניה שבשפלת יהודה משתרע על כ-40 אלף דונם והוא מציע נופים מגוונים של גבעות מכוסות יערות נטועים, חורש טבעי, בוסתנים בטרסות חקלאיות, מערות מסתור ואתרים ארכיאולוגיים ופסלים סביבתיים. דרך הנוף פארק בריטניה, החוצה את הפארק, מאפשרת ליהנות מכל הטוב הזה. לאורך הדרך יש כמה נקודות שכדאי לעצור בהן. אחת מהן היא תל גודד, הנקודה הגבוהה ביותר בפארק, בגובה 390 מטר, ממנה נשקף נוף נפלא של מישור החוף, גבעות השפלה והרי חברון. תצפית מרהיבה נוספת נשקפת בהמשך הדרך, במצפה משואה בגובה 370 מטר. המשך הנסיעה מוביל לחניונים רבים ולאתרים ארכיאולוגים כמו חורבת עקבה ותל עזקה, העיר המקראית בה נערך הקרב בין דוד לגוליית ובה נמצאו מחילות מסתור מתקופת בר כוכבא. בפארק יש שבילי הליכה רבים, וחלקם יוצאים מדרך הנוף.

מצפורים ופסלים בדרך נוף פארק בריטניה | צילום: יעקב שקולניק

יוצאים מהרכב: שביל הבארות ובורות המים הוא שביל הליכה נוח ומוצל המתאים למשפחות, שבו בורות מים עתיקים,  בית בד עתיק שממוקם בתוך מערה, תצפיות על עמק האלה, בוסתנים של תאנים ושקדים ועוד הפתעות נעימות.

איך מגיעים? שער הכניסה הצפוני לדרך הנוף נמצא על כביש 383, כ-1.4 ק"מ ממערב לצומת תל עזקה. שער הכניסה הצפוני לדרך הנוף נמצא על כביש 35, כ-900 מטר מצפון לתחנת הדלק בית גוברין.

תצפית תל עזקה ופסוקים הקשורים למלחמת דוד בגולית | צילום: ד"ר אבישי טייכר

דרך נוף יער יתיר

אחד מהיערות המפתיעים בארץ הוא יער יתיר, אשר על אף מיקומו באזור צחיח, הוא היער הגדול בישראל והוא משתרע על שטח של כארבעים אלף דונם. זה יער מגוון עם אורנים וברושים, עצי איקליפטוס, אלה אטלנטית, שיזף, חרוב ועוד. ביער יש מוקדי עניין רבים ובהם חניוני נופש, מצפורים ושרידים ארכיאולוגיים. ביער עוברות כמה דרכי נוף יפות. הארוכה שבהן היא דרך הנוף המערבית שאורכה 15.5 ק"מ שבמהלכם אפשר להשקיף על יערות נטועים, גבעות צחיחות ושרידים ארכיאולוגיים כמו חורבת יתיר שבה שרידי כנסיות, מבני מגורים וציבור, בריכת אגירה, גתות, בארות ועוד. דרך יפה במיוחד היא דרך הנוף המזרחית שנמתחת לאורך 13.5 ק"מ עם תצפיות נפלאות על היער ועל מדבר יהודה. תצפית יפה במיוחד נשקפת ממצפור קריות בגובה 860 מטר.

צבעי ירוק וצהוב בדרך נוף יער יתיר | צילום: יעקב שקולניק

יוצאים מהרכב: שביל המתקנים החקלאיים הוא שביל המתקנים החקלאיים אשר יוצא מחניון בור המים שלאורך דרך יער יתיר. לאורך השביל מוצגים מתקנים חקלאיים קדומים ובהם גת לדריכת ענבים, מפרכה – מתקן לריסוק זיתים, בורות מים ועוד. בסתיו יש לאורך השביל פריחה יפה של חלמוניות.

איך מגיעים? הגישה לדרך הנוף היא מכביש 60 (באר שבע – חברון), כ-2.3 ק"מ מהכניסה ליישוב מיתר.

דרך נוף נחל הבשור

דרך נוף נחל הבשור נמתחת לאורך 18 ק"מ לאורך נחל הבשור, מצאלים לפארק אשכול. לאורכה אפשר ליהנות מנוף מדברי לצד מעיינות, מאגרי מים, צמחייה אופיינית ואתרים היסטוריים. האתר המפורסם ביותר לאורך המסלול הוא גשר החבלים המחבר בין שני גדות נחל הבשור ונמתח לאורך 80 מטר. מתחת לגשר יש בריכת מים טבעית שבה שטות אגמיות. לאורך הדרך עוד המון מוקדי עניין ומקומות ששווה לעצור בהם: מאגרי המים אליהם מוזרמים מי השיטפונות שמשמשים להשקיית פרדסי האזור; בארות עתיקות כמו באר רבובה שנחפרה על ידי התורכים, אשא בסמוך לה יש עצי תמר ושקמה עתיקים; גבי מים כמו גבי עין שרוחן וגם תל עתיק, תל שרוחן. בחורף ובאביב יש פה פריחה נהדרת של כלניות, חרציות, עיריות ופרחים נוספים.

גשר החבלים הנמתח מעל נחל הבשור, מהאתרים המפורסמים בדרך נוף נחל בשור | צילום: יעקב שקולניק

יוצאים מהרכב: בסופה של דרך הבשור נמצא הגן הלאומי הבשור (פארק אשכול), פינה ירוקה באמצע המדבר, עם מעיין הבשור השופע כל השנה, אשר סביבו מדשאות רחבות ידיים ועצים מצלים. זהו מקום נהדר לפיקניק בסוף המסלול ברכב.

איך מגיעים? הגישה לדרך היא מכביש 222, כשלושה ק"מ מערבה מצומת צאלים. אפשר להיכנס לדרך גם מכביש 241, כחמישה ק"מ ממערב לצומת אורים.

בתמונה הפותחת: תצפית מדרך נוף מעיליא – מנות | צילום: ראיד עומר

לקריאה נוספת:

הפוסט דרכי הנוף היפות בישראל הופיע ראשון במסע אחר

ציורי סלע מסתוריים קיימים בנגב מזה 3,000 שנה. רובם אינם ידועים לציבור, ומוכרים למדריכי טיולים, חוקרים וארכיאולוגים מקומיים בלבד. יוצא דופן הוא הר כרכום, המשופע בציורי סלע רבים ומוכר לחובבי טיולים, אך הגישה אליו בעייתית ומוגבלת עקב אימוני צה"ל במקום. בקרב החוקרים קיים מזה שנים דיון ער בנושא הסיכון בחשיפת הציורים לציבור עקב הנזק שעלול להיגרם להם. אך באביב 2017, נחנך שביל חדש בהר מחיה, שם נמצא ריכוז גדול של ציורי סלע באזור קטן יחסית, שמאפשר לציבור הרחב ליהנות סוף סוף ממראה הציורים העתיקים.

זה התחיל מיוזמה של תלמיד כיתה ז' מקיבוץ שדה בוקר, שמיפה אלפי ציורים ברחבי הנגב במסגרת פרויקט מחויבות לקהילה. בעקבותיו נעשה מחקר מטעם אוניברסיטת בן גוריון, שגילה עוד עשרות אלפי ציורים. לראשונה הציורים נרשמו, תועדו, נחקרו ומופו בהרחבה. ליאור שווימר מרשות הטבע והגנים טוען שהיוצרים הם כנראה מתקופת הברונזה הביניימית (2000-2400 לפנה"ס), שבאו לסחור בנחושת. אחד הציורים המיוחדים שניתן לראות במסלול בהר מחיה הוא של צייד רכוב על סוס שצד יען באמצעות חנית.

השביל החדש בהר מחיה מאפשר לכל מטייל לראות ציורי סלע עתיקים | צילומים: אופק רון-כרמל

את המסלול ניתן לעשות בשני אופנים. האופציה הקצרה מתחילה ממצפור ליפא גל, הסמוך לחוות כרמי עבדת. משם יוצאים שני שבילים נוחים באורך של כקילומטר אחד. ניתן ללכת במסלול מעגלי קטן שלוקח כחצי שעה, או במסלול מעגלי ארוך יותר שלוקח כשעה ורבע. ניתן להגיע למסלול עם רכב פרטי ויש בו חניה נוחה.

האופציה השנייה היא ארוכה יותר – מסלול חדש בשם "שביל התיישבות תרבות וקהילה" שנחנך במרץ 2017. אורכו כ-3 ק"מ והשלמתו לוקחת כ-5 שעות. תחילת המסלול באוהל יהלה קמפ הסמוך לחניון העליון של עין עבדת. שם אפשר לפגוש את סאלם אל וואג’, צעיר בדואי שיכבד אתכם בתה וישמח לספר לכם על הפזורה הבדואית בנגב מנקודת מבטו. משם השביל עולה להר מחיה ולמצפור ליפא גל, שם אפשר להתרשם מציורי הסלע העתיקים.

עשרות אלפי ציורי סלע נחשפו ותועדו באזור הר מחיה

לאחר מכן השביל יורד אל חוות כרמי עבדת, שם תוכלו לטעום יין מהיקב המקומי. מהחווה המסלול ממשיך מעלה ומסתיים בשנטי במדבר, מעון לנוער בסיכון, שם אפשר לסייר (בתיאום מראש, לקבוצות בלבד). השביל מסומן בסימון פיקטוגרפי מיוחד של ציורי סלע.

המסלול הקצר
סוג המסלול: מסלול מעגלי
נקודת התחלה וסיום: מצפור ליפא גל, סמוך לחוות כרמי עבדת
איך מגיעים? לבאים מצפון: נוסעים דרומה על כביש 40. כ-7 ק"מ אחרי מדרשת בן גוריון פונים ימינה אל חוות כרמי עבדת בעקבות השילוט. נכנסים לדרך עפר, עוברים את החווה מצד ימין וממשיכים מעלה עד למצפור ליפא גל, שם משאירים את הרכב. לבאים מדרום: ממצפה רמון נוסעים צפונה על כביש 40. כ-10 ק”מ אחרי גן לאומי עבדת פונים שמאלה אל החווה בעקבות השילוט וממשיכים לפי ההוראות למעלה.
אורך המסלול: כ-1 ק"מ. מעגלי קצר – חצי שעה הליכה. מעגלי ארוך – שעה ורבע הליכה.
למי מתאים? למשפחות

מבט מקרוב על ציורי הסלע העתיקים

המסלול הארוך
סוג המסלול: קווי, יש צורך בהקפצת רכבים
נקודת התחלה: אוהל יהלה קמפ הסמוך לחניון העליון של עין עבדת.
איך מגיעים? לבאים מצפון: נוסעים דרומה על כביש 40. כ-8 ק"מ אחרי מדרשת בן גוריון פונים שמאלה לחניון העליון של עין עבדת. מאירים את הרכב והולכים לכיוון דרום-מזרח עם השביל המוביל למאהל (במפות גוגל הוא נקרא "האוהל הבדואי"). לבאים מדרום: ממצפה רמון נוסעים צפונה על כביש 40, כ-3 ק"מ אחרי גן לאומי עבדת פונים ימינה אל עבר החניון העליון של עין עבדת, ממשיכים לפי ההוראות למעלה.
נקודת סיום: שנטי במדבר (הקפצת רכבים: נוסעים דרומה על כביש 40, כ-5 ק"מ אחרי מדרשת בן גוריון פונים ימינה אל עבר כפר הנוער שנטי במדבר).
אורך המסלול: 3 ק"מ, כ-5 שעות הליכה
למי מתאים? למיטבי לכת

הפוסט הר מחיה: שביל ציורי הסלע הופיע ראשון במסע אחר

הפוסט מסלולי טיול בפארק בריטניה הופיע ראשון במסע אחר

הנה כמה ממקומות הלינה המוצלחים לקראת טיול בנצרת:

פאוזי עזאר
בית ההארחה, מחלוצי בתי ההארחה המתחדשים בנצרת, שוכן בבית מהמאה ה-18 שקרוי על שם בעליו. הבית היפהפה עבר שחזור ושיפוץ מקיף והפך לאכסניה מלאת אופי, עם תקרות מצוירות, קשתות וקמרונים וחצר פנימית יפהפייה. חלק מהחדרים משותפים, אבל יש גם חדרים פרטיים לזוגות ולמשפחות. המקום הוקם על ידי כמה יזמים צעירים בהשראת הוסטלים מחו"ל שבהם הדגש הוא על המפגש עם האורחים הנוספים. גם בפאוזי עזאר רבים מהאורחים הם תיירים צעירים ותרמילאים והאווירה קוסמופוליטית. יש הרבה מקומות התכנסות משותפים: לאונג' מרווח עם פינות ישיבה נעימות, חלונות מקושתים ותקרות גבוהות; חצר פנימית יפהפייה עם מזרקת מים ופינות ישיבה; מטבח משותף ומאובזר בו ניתן למצוא תמיד תה, קפה ועוגות מאפה בית וחדר האוכל, בו מוגשת ארוחת הבוקר הכלולה במחיר. המיקום נהדר, בלב העיר העתיקה של נצרת ובמרחק דקות הליכה ספורות מהשוק.
כתובת: 2606, נצרת, טלפון: 04-6020469

חדר בפאוזי עזאר. חדרים מלאי אופי ואווירה קוסמופוליטית | צילום: ספיר שטיין

אל מוטראן
בית הארחה משפחתי ומקסים ששוכן בבית אחוזה בן 150 שנה בסגנון עות'מאני שהיה שייך למשפחת קטוף, משפחה של יהלומנים ותכשיטנים. בבית ההארחה שלוש קומות, כשהחדרים בנויים סביב סלון גדול ומזמין. בסך הכל יש במקום עשרה חדרים וסוויטה משפחתית. בכל קומה יש מטבח משותף ומאובזר. ארוחת הבוקר בסגנון ערבי וכוללת בין היתר חביתות ירק, חומוס וטחינה, לבנה ופיתה עם זעתר. המיקום מעולה, בלב השוק של העיר העתיקה, והאווירה הקוסמופליטית שנובעת מהמפגש עם מטיילים מכל העולם ייתנו לכם תחושה של קפיצה קטנה לחו"ל.
כתובת: 6100, נצרת, טלפון: 04-6457947

בית אלכסנדרה
זהו בית הארחה נוסף בלב העיר העתיקה של נצרת ובו שלושה חדרים בלבד. הבית הוא בית אבן יפה עם קירות אבן אותנטיים, תקרות מקושתות ורצפות מצוירות, והוא קרוי על שם דודתו של בעל המקום אשר אחראית לציורים היפים שמעטרים את קירות הבית. החדרים גדולים, בהירים ומוארים, ובכולם מיטות גדולות ונוחות ו-Wi-Fi. אחד מהחדרים הוא סטודיו מרווח במיוחד הנגיש לנכים ומתאים גם למשפחות וכן לשהות ארוכה הודות למטבח מאובזר ומכונת כביסה. ארוחות הבוקר עשירות וכוללות מטעמים מהמטבח הערבי כמו סלטים, לבנה ופלאפל.
כתובת: רח' 6097 מס' 4, טלפון: 04-6579998

חדר בבית אלכסנדרה עם קירות אבן ותקרות מקושתות

סנט מרגרט
המלון הצנוע והמקסים הזה החל את דרכו ב-1874 כבית יתומים של הכנסיייה האנגליקנית. היום מדובר במלון נעים שחדריו שוכנים בשלושה בניינים שסובבים חצר פנימית יפה עם מזרקה, פסלים ועציצי גרניום. ארוחת הבוקר מוגדת בחדר אוכל שמממוקם במבנה עתיר קשתות ואופי.
כתובת: סלזיאן, טלפון: 04-6573507

מלון סנט גבריאל
בנקודה הגבוהה ביותר בנצרת, מול נוף מרהיב של העיר העתיקה, עמק יזרעאל והר תבור, נמצא מלון סנט גבריאל במבנה אבן יפהפה ששימש בעבר כמנזר. החדרים בסיסיים אך נעימים ומאבזרים בכל מה שצריך. במלון פועלת מסעדה ערבית טובה ויש בו גם כנסייה שבה מתקיימים קונצרטים של מוזיקה קלאסית. למלון יש חנייה צמודה בחינם.
כתובת: רוס אל ג'בל 50, טלפון: 04-6572133

וילה נצרת
מלון בוטיק נעים ומוקפד השוכן במבנה בן שתי קומות בסמוך לכיכר המעיין ולכנסיית הבשורה. במלון 18 חדרים מרווחים ומאובזרים, מסעדה ובר. ארוחת הבוקר העשירה מוגשת בחצר פנימית יפה וכוללת ביצים, גבינות, נקניקיות, פירות, יוגורט, גרנולה, עוגות ומאפים. מה שהופך את המלון לבוטיקי, מלבד ממדיו, הוא השרות האישי והלבבי.
כתובת: 6056 מס' 1, נצרת, טלפון: 04-6000569

לובי בווילה נצרת. מקום נעים ומוקפד

מלון לגאסי
במרחק הליכה קצרה מכנסיית הבשורה נמצא מלון לגאסי, שמהווה בשורה מרעננת בנצרת שהעיר העתיקה שלה מלאה במלונות מקסימים ומלאי אופי אבל כולם צנועים למדי. מלון לגאסי מאפשר ליהנות מכל העולמות – מיקום בלב העיר העתיקה ואווירה מיוחדת, לצד חדרים מרווחים וחדישים עם חלונות ענק שמשקיפים לכנסיית הבשורה או להר הקפיצה ומתקנים כמו חדר כושר חדיש. גם מבוסתן המלון נשקף נוף יפה של כנסיית הבשורה. בנוסף לחדר האוכל בו מוגשת ארוחת הבוקר יש במלון גם מסעדת שף ים תיכונית מודרנית.
כתובת: פאולוס השישי, טלפון: 04-9060000

מלון לגאסי בנצרת. חדרים מודרניים עם נוף לכנסיית הבשורה

גולדן קראון
מלון גולדן קראון מתאים למי שגם בחופשה עירונית רוצה להתפנק ולהרגיש בנופש. המלון, שממוקם בסמוך להר הקפיצה ובמרחק דקות הליכה ספורות מהעיר העתיקה של נצרת, מציע בריכת שחייה, מועדון כושר, ספא ומועדון ילדים, והוא מתאים מאוד למשפחות עם ילדים שבתי הארחה אינטימיים פחות מדברים אליהם. החדרים נוחים אם כי נעדרי אופי, וממרביתם נשקפים נופי עמק יזרעאל. לרשת גולדן קראון יש מלון נוסף בעיר העתיקה של נצרת.
כתובת: רחוב 2015, נצרת, טלפון: 04-6508000

הבריכה של מלון גולדן קראון בנצרת

רמדה נצרת אוליבייה
התוספת החדשה ביותר למלונות נצרת היא מלון רמדה ששוכן בקו הרכס של נצרת ומשקיף לנצרת העתיקה. במלון 195 חדרים נעימים ומאובזרים הפזורים בשני מבנים, בר שממוקם בקומה העליונה ומשקיף לנופי נצרת, בית קפה וחדר כושר. בנוסף, בקרוב ייפתחו במלון מסעדה אוריינטלית ומרכז ספא עם בריכה מקורה ומחוממת, ג'קוזי וסאונה.
כתובת: דרך הציונות 29, נצרת, טלפון: 04-8878877

בתמונה הפותחת: חצר פנימית בפאוזי עזאר | צילום: ספיר שטיין

הפוסט מלונות מומלצים בנצרת הופיע ראשון במסע אחר

האדם הניאנדרטלי, אשר זכה לכינוי "איש המערות", חי, למעשה, גם בשטח, עמיד יותר ממה שנהוג היה לחשוב. כך טוען מחקר חדש שהתפרסם בכתב העתה היוקרתי סיינטיפיק רפורטס (Scientific Reports). לפי המחקר, הקבוצות הניאנדרטליות בלבנט היוו אוכלוסייה עמידה, והתקיימו בהצלחה בצפון הארץ לפני כ-60,000 שנה, בעת שהגיעו לאזור קבוצות אדם מודרני מאפריקה. המחקר מפריך את ההשערות שלפיהן הניאנדרטלים נכחדו מן האזור והותירו אותו לאדם המודרני בשל היותם אוכלוסייה חלשה, שאינה מסוגלת להתמודד עם תנאי האקלים. הקביעה שמדובר באוכלוסייה מצליחה מבחינת התמודדותה עם הסביבה מעצימה עוד יותר את סימן השאלה סביב סיבת היעלמותם של הניאנדרטלים מאזורנו.

כלי צור מעין קשיש – חוד לבלואה | צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות

המחקר, בניהולם של ד"ר אלה בין מהקריה האקדמית אונו, פרופ' אראלה חוברס מהמכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים וד"ר עומרי ברזילי מרשות העתיקות, בסיועם של ד"ר רביד אקשטיין (האוניברסיטה העברית) וד"ר אריאל מלינסקי-בולר (המוזיאון הפרהיסטורי במונרפו, גרמניה), מומן ע"י חברת דרך ארץ במסגרת הפרויקט של המשך כביש 6 צפונה. המחקר בחן שרידים חלקיים של שני שלדי אדם שנחשפו באתר עין קשיש, על גדת נחל הקישון. בדיקת השרידים העלתה כי לראשונה בתולדות המחקר בלבנט זוהו ממצאי שלדים אנושיים מפרק זמן זה מחוץ למערות. הממצאים תוארכו ע"י ד"ר נעמי פורת מהמכון הגיאולוגי של ישראל לתקופת הפליאולית התיכון המאוחר, לפרק הזמן שבין 70-60 אלף שנה.

השריד של הפרט הקדום בין השניים הינו שן טוחנת, אשר נחקרה ע"י ד"ר סטפאנו בנאזי וחוקרים נוספים מאוניברסיטת רוונה שבאיטליה ומכון מקס פלאנק בלייפציג. שן זו זוהתה כשייכת לאדם ניאנדרטלי באמצעות שיטות דימות וניתוחים סטטיסטיים מתקדמים. שריד נוסף, מאוחר יותר מקודמו, היו שרידי גפיים תחתונות של ניאנדרטאל צעיר (בן 22-15 שנה), אשר ככל הנראה סבל מפגיעה שגרמה לו לצליעה. באותה שכבה התגלו כלי צור ואבן, עצמות של בעלי חיים ששימשו כמקור בשר וממצאים מיוחדים כגון צדף ימי, גושי צובענים וקרן של אייל הכרמל.

עצמות ניאנדרטל בשטח, עין קשיש | צילום: אראלה חוברס, האוניברסיטה העברית בירושלים

גורלם של הניאנדרטלים ואופי התקשורת שלהם עם האדם המודרני הן אחת מהשאלות המרכזיות בחקר תקופת הפליאולית התיכון, שארכה כ-200,000 שנה. המזרח התיכון הוא האזור היחיד הידוע כיום, שבו התקיימו שתי האוכלוסיות במהלך התקופה הזו. בעקבות הממצא מעין קשיש ניתן, לראשונה בהיסטוריה של המחקר באזורנו, לקשור שרידים של תרבות חומרית עם הניאנדרטלים, שעד כה היו מוכרים רק במערות. המחקר מראה כי הניאנדרטלים חזרו לאתר עין קשיש מספר פעמים, וכי המערכת היישובית של הקבוצות הניאנדרטליות כללה הן מערות והן אתרים פתוחים.

בחפירה ובמחקר השתתפו חוקרים ותלמידים מרשות העתיקות, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת חיפה. המחקר עולה כי הניאנדרטלים התאימו לחיים באזורים הרריים, בעוד שהאדם המודרני התאים לחיים באזורים פתוחים. החוקרים אומרים כי הממצא מעין קשיש מעיד שהניאנדרטלים איכלסו אתרים בתנאים טופוגרפיים ואקולוגיים מגוונים.

שן של ניאנדרטל | צילום: אראלה חוברס, האוניברסיטה העברית בירושלים

שאלה נוספת שמצויה בדיון מחקרי, היא הסיבה להיעלמותם של הניאנדרטלים. אחת הסברות שהועלו היתה שהקבוצות הניאנדרטליות באזור התקשו להתמודד עם תוצאות ההתייבשות האקלימית ההדרגתית שאפיינה את פרק הזמן הזה. הממצא הייחודי מעין קשיש מפריך את ההשערה שהניאנדרטלים נכחדו מהאזור בשל תנאים אקלימיים. הממצא גם מעיד על כך שלקבוצות הניאנדרטליות היה דפוס של שיבה לאתרים בנוף הפתוח והתיישבות חוזרת בהם במהלך התקופה.

אם, כפי שמצביע המחקר, חוסר סתגלנות אקולוגית אינו מסביר את היעלמותם של הניאנדרטלים מהאזור, נשאלת השאלה – מה יכול להסביר זאת? הסברות בנושא זה מגוונות: יש המשערים שהאדם המודרני, שהגיע לאזור מאפריקה לפני כ-60,000 שנה, היה נשא של מחלות טרופיות שפגעו ביכולת העמידות של הניאנדרטלים. סברה אחרת היא כי לשתי האוכלוסיות היתה רמת כשירות דומה וכי היעלמותם של הניאנדרטלים היתה מקרית. חוקרים אחרים משערים שהאדם המודרני הרג את הניאנדרטלים עד שנעלמו וסברה אחרת היא שהזדווגות בין האדם המודרני לניאנדרטלים הביאה בסופו של דבר להיעלמות האוכלוסייה הניאנדרטלית.

בתמונה הפותחת: חפירת עין קשיש | צילום: אראלה חוברס, האוניברסיטה העברית בירושלים

הפוסט מחקר חדש: אנשי המערות חיו מחוץ למערות הופיע ראשון במסע אחר

אומרים שמסע אמיתי לא מתחיל בנקודת התחלה כלשהי ולא נגמר בנקודת הסיום. הוא אינסופי ושזור במסעות קודמים ובאלה שיבואו אחריו, במהלכו מתפצלים שבילים חדשים שנפרדים מהדרך הראשית, מתחברים אליה שוב או סוללים דרכים חדשות, ויש בו רצף של חוויות, גילויים ותובנות שיוצרים מארג מרתק של חיים בתוך חיים. כזה היה המסע שלנו במדבר בסוף שבוע אביבי שטוף שמש. מסע אישי-נשי שלקח אותנו רחוק אל נופי בראשית ושלווה אלוהית והביא אותנו קרוב אל עצמנו. ירדנו לערבה, קבוצת נשים שהתאספו מכל הארץ לסדנת התחדשות בת שלושה ימים המשלבת LifeDance באוויר הפתוח, מוסיקה נהדרת, יצירה, יוגה נשית וטיולים במדבר, ומעל הכל מאפשרת לקחת פסק זמן מהחיים, לנשום עמוק ולהתמסר לקצב המסחרר של המוסיקה ולתחושה הממכּרת של חופש אמיתי.

רוקדים בערבה. קשה לתאר עד כמה זה משחרר ומעצים | צילום: ליהי רון

כבר בכניסה למתחם ההארחה אחוונא, השוכן בצמוד ליישוב הקהילתי צוקים שבערבה התיכונה, הרגשנו איך המדבר על שלל צבעיו ומרחביו העצומים מהלך עלינו קסם ועוטף אותנו בבועה נעימה ומערסלת. התקבצנו בחאן המרכזי המשמש גם כחדר אוכל (בו הוגשו לנו ארוחות טבעוניות טעימות ועשירות להפליא), ופצחנו בסשן ריקודים ראשון על רקע הנוף המדברי, מלווה במוסיקה שקטה שהכניסה אותנו לאווירה. לקחנו את הזמן, כל אחת בקצב שלה, ולאט לאט ככל שהמוסיקה הפכה קצבית יותר, נסחפנו עם הריקודים והשלנו מעצמנו דאגות, עכבות, פחדים ומעצורים, ובלי ציניות – פשוט רקדנו את החיים. המוסיקה והריקודים על רקע המדבר הפכו את החוויה למסעירה ועוצמתית במיוחד. בתוך זמן קצר נוצר חיבור מרגש בין הנשים בשבט שהקמנו, וכמו בכל מפגש מהסוג הזה שיתפנו, שיקפנו וקיבלנו פרספקטיבה חדשה ומעניינת על החיים. נכון, השגרה תחזור לחבוט בנו כשכל זה ייגמר, הרהרנו בינינו לבין עצמנו, אך המסע עדיין לא תם ואם נמשיך לרקוד את החיים (גם בסלון הביתי, אין לכם מושג כמה זה משחרר ומעצים), הוא יהפוך למהנה ומספק יותר.

פיסול בבוץ. לאפשר לעצמך להיות במקום הכי טבעי, בלי מסכות | צילום: ליהי רון

בימים הבאים רקדנו, ציירנו, תרגלנו יוגה נשית, טיילנו במדבר, פיסלנו בבוץ וניהלנו שיחות ארוכות אל תוך הלילה. שיתפנו את חיינו בפתיחות עם בנות השבט, הקשבנו לסיפורים מרתקים, נגענו במקומות רגישים, אפשרנו לעצמנו להיות במקום הכי טבעי שלנו בלי מסכות ושכבות של הגנה וצחקנו, המון. ביום שישי לפני קבלת שבת, ביקרנו בכפר האמנים המקסים השוכן בלב היישוב צוקים. טיילנו במתחם בתי המלאכה הקטנים בהם ניתן להתרשם מעבודות אמנות של תושבי המקום, החל מעבודות קרמיקה ותכשיטים דרך סבונים ונרות טבעיים ועד פסלונים ויצירות אמנות מסלעי מדבר משולבים בברזל ומתכת. עצרנו להפסקה מצננת במבשלת בירה ערבה, שמייצרת בירה מקומית מצוינת (אהבנו במיוחד את הבירה הבהירה שנקראת קצרה בלונד), והתענגנו על טיפולי שיאצו, עיסויים ושאר פינוקים לגוף ולנשמה, שמציעים המטפלים האלטרנטיביים המתגוררים במקום. בשבת בבוקר אפשרנו לעצמנו להתנהל בעצלתיים, לשחות בבריכה המשקיפה אל הרי אדום ולעלות לתצפית מרהיבה על המדבר מהגבעה המתנשאת מעל מתחם האירוח. לפני שהתפזרנו, התכנסנו לסשן פרידה מדיטטיבי של מוסיקה וריקודים, שיחת סיכום ובראנץ' של אלופות, ויצאנו לדרכנו טעונות באנרגיות חדשות ומוכנות להסתער שוב על החיים.

נופי הערבה טומנים בחובם מסלולי טיול ופינות חמד מפתיעות | צילום: ריקי יפת

אטרקציות ומסלולי טיול בערבה
הערבה היא לא רק הכביש המוביל לאילת. יש בה יישובים פורחים, אטרקציות מלהיבות, צימרים ובקתות אירוח בלב הנוף המדברי, וגם שפע של מסלולי טיול ופינות חמד מפתיעות. בדרך לאילת, לסדנה או לחופשה במדבר – הנה שלושה מקומות שכדאי לבקר בהם באזור.

קניון נחל ברק. נחל ברק מתפתל מטה מרמת ברק אל הערבה ובדרכו יוצר קניון יפהפה, שהירידה בו מאתגרת ומהנה. מדובר בקניון צר, תלול ועמוק שחותך בין הסלעים ומעליו מזדקרים מצוקי גיר לבנים וזקופים שיוצרים תחושה קרירה גם בימים חמים. הנחל זורם בין מושב והיישוב צוקים, ממש באמצע כביש הערבה, ומאפשר מסלול מעגלי קצר או ארוך בקטע מדברי מסעיר עם נקיק צר ונוף נהדר לערבה ולהרי אדום. הנחל נמצא בק"מ ה-115 מצפון לאילת (מספר ק"מ צפונית למושב פארן). עם השילוט פונים לדרך עפר המסומנת בצבע כחול, מהלך כ-11 ק"מ פנימה מערבה אל תחילת המסלול, המסומן בכחול ושחור ומתאים במיוחד לחובבי הליכה. בתחילת המסלול עולים על גדתו הדרומית של הערוץ, עד לחיבור עם הערוץ בראש הקניון המרשים. יורדים אל הקניון עצמו בירידה תלולה , משם ממשיכים לרדת לכיוון מזרח בסדרת מפלונים ומפלים, שבחלקם קבועים סולמות מתכת. המסלול אורך כשלוש שעות והוא אחד היפים והמומלצים באזור לב הערבה.

זולה מדברית | צילום: ריקי יפת

הדיונה בנחל כסוי. דיונה זהובה וגדולה שמסתתרת בשולי נחל מדברי קטן (ויבש), וקוראת לילדים ולמבוגרים לחלוץ נעליים ולהתגלגל בהנאה בחול הרך והאוורירי. הדרך לדיונה מעט ארוכה אבל שווה את הנסיעה, ואין נהדרת ממנה לעצירה של השתוללות כייפית בדרך לאילת או בחזרה ממנה. למגיעים מכיוון צפון, מיד לאחר הקילומטר ה-101 (הפונדק של כושי רימון), בצומת מנוחה פונים שמאלה לכביש מס' 13 וממשיכים עד צומת ציחור. בצומת ציחור פונים דרומה לכיוון אילת ושיזפון . מדרימים עד שמגיעים לצומת שיזפון (בה ניתן לעשות הפסקה בקפה-מסעדה האורגני של נאות סמדר), ופונים ימינה לכיוון מחנה עובדה. לאחר חמישה ק"מ נוספים פונים שמאלה, שוב לכיוון עובדה. לאחר כחמישה ק"מ נוספים על כביש זה מגיעים לכניסה לנחל כסוי. אפשר להשאיר את הרכב באחת החניות בדרך על הכביש ולהגיע לדיונה מלמעלה, או להמשיך עוד קצת לכניסה שנמצאת למרגלות הדיונה. מלבד התגלגלות בחול והתמסרות לשקט המדברי אפשר להתארגן גם על פיקניק מאולתר מול הנוף המשגע.

מרחבי הערבה | צילום: ריקי יפת

הגיא האבוד. קניון קצר ומיוחד ביופיו, שנמצא לא רחוק מקניון שחורת הממוקם לפני קיבוץ אילות. לבאים מצפון, בקילומטר ה-20 (לפני אילת) פונים עם השילוט לכיוון עמודי עמרם וקניון שחורת, לדרך המסומנת כחול. לאחר שעוברים את קניון שחורת, מגיעים לפיצול שבילים ירוק ואדום. מכאן ממשיכים דרומה במסלול האדום בו עובר גם שביל ישראל. המסלול מטפס בעלייה מתונה (לאורך סימון שבילים כחול ולבן), שמובילה לנקודת תצפית יפה על הרי אדום וים סוף. מכאן יורדים בתלילות דרך תצורות סלע מעניינות אל ואדי רחב ידיים, תחילתו של נחל רודד. מי שיסתכל טוב יוכל להבחין בסדק קטן בקירות הענק. כאן ישנו פיצול למסלול שחור קצר שנכנס לתוך הגיא האבוד. אין דברים כאלה. מדובר בקניון צר ויפהפה עם קירות חול צבעוניים (שכבות אדומות, לבנות, חומות וסגולות), עמודי ענק ומשחק עוצר נשימה של צבעים, צורות וטקסטורות. פשוט יפה. החזרה מהגיא האבוד אל נחל רודד (באותה הדרך) לוקחת כ-30 דקות ומאוד מומלצת.

צילום תמונה פותחת: ריקי יפת

הכותבת היתה אורחת סדנת קצב מדבר

הפוסט מסע נשי – לרקוד את החיים במדבר הופיע ראשון במסע אחר